Tefillah and its Place in our Lives Jewish Studies Source Book. Barrack Hebrew Academy

Transcription

1 ****************************************************** Tefillah and its Place in our Lives Jewish Studies Source Book Barrack Hebrew Academy Spring, 2009 Course developed by Dr. Saundra Sterling Epstein With assistance of Mr. David Dishon Dr. Joshua Levisohn Rabbi Steven Razin Yosef Razin Mr. Jeremy Shine Mr. Elisha Stein Rabbi Michael Yondorf Colleagues at the Shalom Hartman Institute Students of 10-1 at Barrack Hebrew Academy Enabled by a grant and support of the Shalom Hartman Institute of Jerusalem, Israel ****************************************************** 1

2 TABLE OF CONTENTS Introduction to Tenth Grade Jewish Studies for Students and Teachers Course Outline Supportive/ Introductory Materials for Teachers of this Course Teaching Text: Guidelines for Discussion and Questions Creation of your Learning Community: Definitions and Thoughts Teaching Text: Multiple Modalities and Differentiated Learning Teaching Text: Tools and Means of Assessment Journaling: A Most Valuable Educational Tool Issue Labs: Purpose and Use Bringing G-d into our Community of Learners Developmental Rationale Experiences with Teaching this Curriculum Some Notes About Use of Elements of this Curriculum i vii xiv xv xvii xx xxv xxx xxxii xxxiv xxxvi xxxviii xl Teacher Instructions for Use of Curriculum 1 Our Study: Tefillah and Its Place in Our Lives Introductory Materials Terms and Concepts: Tefillah 4 Introduction: What Is The Place of Tefillah In My Life? Does Tefillah Speak to Us? In The King s Presence, by Wallace Greene 6 Basic Structure of Tefillah Tefillah: Basic Structure and Information 13 Jewish Worship, Abraham Millgram 17 2

3 Different Denominational Groupings and their Siddurim Comparative Study of Siddurim from Movements 30 o Reconsideration of the Bracha fomula o Bracha before the Shema (Mishkan Tefillah) Birchot HaShachar (differences and developments) 33 Study of Prayers and Prayer Services (as needed and outlined in Teacher Instructions) Rambam s Misneh Torah, Hilchot Tefillah, chapters Different Types and Reasons for Prayer Prayer in the Tanach and accompanying texts 55 Masechet Berachot 30b 32b 68 Soloveitchik and Leibowitz on Philosophy of Prayer vs. The Laws of Prayer 91 Masechet Berachot 26a 26b; 28b 29b 99 Rambam, Mishneh Torah, Hilchot Tefilah, chapters Kitzur Shulhan Aruch, Simanim The Sigh: Thoughts about Elements of Tefillah 155 Iyyun Tefillah and Personal Meaning Masechet Yoma 69b 168 The Shema: The Tefillah and Its Centrality 173 The Shema Reconsidered, Herman L. Horowitz 176 Masechet Berachot 2a 3a 179 Rambam, Hilchot Keriat Shemah, Perek Overall Structure of Amidot (possible review) 190 Masechet Berachot 16b 17a 192 Summation 198 Suggested Final Assignments (Samples) 201 3

4 Terms and Concepts: Jewish Literacy for Tefillah תפילה פלל להתפלל שחרית מנחה מעריב מוסף נעילה ברכות השחר פסוקי דזמרא שמע וברכותיה עמידה קדיש סדר קריאת התורה תחנון קבע כוונה שבח בקשה הודאה להתפלל בכובד ראש מנין תפילה כיחיד תפילה בציבור שליח הציבור דברים שבקדשה עבודה שבלב ברכה קצרה ברכה ארוכה ברכה של מצוה סידורים והזרמים שלהם חשיבות הקהילה מצוה לרוץ לבית כנסת בית המדרש גדול מבית הכנסת מלים ומושגים חשובים 4

5 מצוה עשה מצוה לא תעשה מצוה עשה להתפלל כל יום דרבנן דאוריתא חנה ותפילתה דוד ותהלים מקרבנות לתפילות כיבוד הציבור מנהג המקום קול אשה 5

6 6

7 7

8 8

9 9

10 10

11 11

12 12

13 Tefillah: Basic Structure and Information Introduction: These instructions are for classes in which students do not have a basic background in The basic elements of Tefillah, The various Siddurim and their structure, and The daily services as well as additional services of Tefillah for Shabbat and Yomim Tovim. This course as structured assumes that this background is here by this point in the Jewish educational experience of these high school students. For those for whom this is not the case (and it is clearly that this will be the case for some in this day school community), it is imperative that time be used as needed to provide this background. This is more important as it confirms to requirements of Jewish literacy for this aged student. Therefore, the teacher is advised to go through a complete Siddur and help students develop the following skill sets and content knowledge base: Knowledge of the general order of a service Ability to find Tefillot in a full Siddur Basic knowledge of the main components of the Tefillah service (see script for Comparative Study of Siddurim from Different Movements) Basic comparative knowledge of the services for special days (e.g. Torah reading on Mondays and Thursdays, Shabbat, Rosh Hodesh, Yomim Tovin, etc.) Familiarity with Siddurim of different movements, refer to activity indicated above. It is suggested that there be a diagnostic pre-test to find out exactly what is lacking in the knowledge base of these students. Group reports can be used to teach the class prayer units and various elements of Tefillah. 13

14 Services and their components can be charted out and compared (see section on comparison of different movements) for each of the ideological movements. Basic texts and appropriate learning materials can be chosen as references for this group. Check your school library for resources to keep in your class during this time. At the very least, an assortment of the different Siddurim referenced here should be part of your class library. Further texts to provide additional background and basic information should be used as well. This is an opportunity to have members of our Community of Learners who do not have a strong knowledge base about this basic element of Jewish life catch up in this area. Use it well! As needed there should be a testing assessment at the end of this unit. 14

15 15

16 16

17 Abraham Millgram, Jewish Worship Discussion Questions pp Introduction: This reading is recommended for all groups, either as background and review, or as an introduction and solidification of new basic information regarding Tefillah, and specifically the framework of the Jewish worship in our lives and practice. This work may be done as an individual assignment or in chevrutot (usually preferred) and then processed with the class in a Shiyur. Please note that our purpose in using this piece is purely informational so the questions that follow are structured accordingly. 1. What is the Jewish prayer book called and why? Where else do you know this root and its meaning from in our Jewish lives and its rhythm? 2. Do this look through the Siddur with your chevrutah. So what do you find chaos or order; be prepared to explain your answer. Do you note a beginning, middle and end in each service or do you see another format with different elements used? 3. What does Millgram mean when he says that the liturgy of the synagogue is organic in its formulation rather than logical? How/does this create problems for the uninitiated? What special meaning might be found in it for those more familiar with this aspect of our lives? 4. Notice the central cores of the Siddur as identified here. Take a Siddur and identify these different components with your chevrutah. 5. Why is the Bracha (benediction) called a foundation stone of Jewish prayer? What is/are the purpose/s of this foundation stone? 6. Take note of Maimonides categorization of Brachot. List these three types and state at least three examples of each (use your Siddur as well as general knowledge and experience). 7. What elements must be included in every Bracha? What special elements are included in a Bracha shel Mitzvah? 8. Note the section on the Shema. What are the most important points that are made about this core unit of Jewish liteurgy at this point; remember this for later as we will use primary texts and try to validate what is written in this piece about the Shema. What is the source of the text of the actual Shema? 17

18 9. Note the entire structure of the Shema as it is indicated here. Open your Siddur and find these elements, both the text of the Shema as well as the entire unit called Shema u Birchoteha. 10. What are the main ideas that are incorporated in this structure? What is the most important point/theme that emerges from all of this discussion in your min? 11. As used in this text, to what is Tefillah referring? What other names do we use for this prayer unit and what is their meaning? 12. Notice the chart of the Shemoneh Esrei later in this unit. Trace the information in this piece through that chart and then look at your Siddur to find all of the elements contained here. Compare the Amidah from our daily service to at least two other services as indicated in the chart. We will revisit these different versions of the Amidah later in our study. 13. Look through the section of Bakashot in the daily Amidah; list everything that is included and consider whether or not you think that anything is missing. What would you add? Think about this with your chevrutah and we will look at this listing as a group in our Shiyur and consider if in fact you have identified any new categories not included here. 14. How did the reading of the Torah become a fixed institution as part of our practices of Tefillah? 15. Notice that in this reading, we are speaking about fixed elements of Tefillah, those that are related to Kevah. Why/ are these elements so important when we engage in Tefillah? Why/do we need structure even when we add or incorporate creative elements? 18

19 19

20 20

21 21

22 22

23 23

24 24

25 25

26 26

27 27

28 28

29 29

30 Comparative Study of Siddurim from Different Movements Introduction and Statement of Purpose: This activity will take three periods, possibly a bit more. Students need Siddurim from each of the four major Jewish movements: Orthodox, Conservative, Reconstructionist and Reform. Additionally, if there are other Siddurim to examine (e.t. Jewish Renewal, Chabad, Sepharidic, etc.) they can be included in this exercise. This work is to be done in Chevrutot with three to four students per group. The purpose of this activity is to look at each of the Siddurim as representative of basic elements of the respective movements that produce and use them. Further, students are to consider how TEFILLAH is an important vehicle of communication within the context of each of these communities and the Siddurim are composed and developed as the script for this important communication. Note: The teacher should use discretion and judgment based upon the rhythm of a given group and its knowledge base. This section can appear at this point as an introduction, after going through several lessons in Background of Tefillah and the reading of the Millgram material or at a later point in looking at fine points of distinction between the movements that can be made by a given group. The Activity: Students will work in groups of three to four students each. Each group is to be given the following Siddurim, as well as any others that may be available, especially those used in the congregations to which the students in a given school community belong. 1. Orthodox: Artscroll Siddur or other full Siddur (Ashkenazic or Sephardic) 2. Conservative: Sim Shalom and Daily Prayer Book (1960s) 3. Reconstructionist: Kol HaNeshamah 30

31 4. Reform: Shaarei Tefillah (and/or newly published Mishkan Tefillah) Note: Students and their families can be informed about this study and asked to bring congregational and/or family Siddurim to class for these lessons. Area Rabbis and other community leadership can be brought into this process in a meaningful manner as well, e.g. through donations of appropriate Siddurim to the school library for the purposes of this study, being invited to come to the class, arranging trips to area synagogues, etc. Students will do the following in their chevrutot: Examine the Table of Contents, Introductions, and the structure of each Siddur and chart out any specific information of note Examine each of the following prayer units in each of these Siddurim and chart out comparisons and contrasts in each of these units o Birchot HaShachar** o Pesukei D Zimra o Shemah u Birchoteha** o Shemoneh Esrei** o Torah Reading and Service o Musaf o End of daily service Note: ** These elements of Tefillah re studied more fully elsewhere in this curriculum. Look at the Reform Siddur, Shaarei Tefillah and find specific changes and differences that are specific to this Siddur and this movement. How do you account for these changes and differences given what you know about the Reform movement and its congregations? Feel free to take initiative to contact area Reform Rabbis for information on this. Further, note should be made of the brand new Mishkan Tefillah just being made available. Look at the Bracha on page 5 of Mishkan Tefillah (included in this Curriculum) and consider the roots of this Bracha and what you think its reintroduction shows us about where the Reform prayer community is at this point in its evolution. Look at the Reconstructionist Siddur, Kol HaNeshamah and find specific changes and differences that are specific to this Siddur and this movement. How do you account for these changes and 31

32 differences given what you know about the Reconstructionist movement and its congregations? Look specfically at the Shema (either now or later) and consider how Tefillah is approached in this movement. Look at the translations in each of the Siddurim and note how these are also interpretive. (Remember, every translation is also an interpretation.) Choose one prayer unit from the list above (except Musaf) and compare it carefully amongst the movements. Include how it is presented, translations, interpretive elements, commentaries, etc. With your group, state some initial findings about this experience. What surprised you? What questions do you have that you want answered about sources of changes? What did you learn from this exercise about the importance of Tefillah and about our Jewish community of communities? Note: All groups and teachers are reminded that one option at this point is to engage in a study of the basics of Tefillah as needed for groups, when appropriate. Siddurim should be used as the texts for this study and the entire class can go through text of various central Tefillot, group reports and sharing can be prepared, individual assigned reports given, etc. This can and should include thematic exploration of repeating ideas and members of the learning group should continue to process their Essential Questions. 32

33 Birchot HaShachar We will use the Birchot HaShachar as a case study in how different traditions develop and are used. Look at the versions of this series of Berachot as found in the following Siddurim: Artscroll Siddur, Orthodox Daily Prayer Book, Conservative Kol HaNeshamah, Reconstructionist Note: While these pages are included here, every opportunity should be taken to look at actual Siddurim to get a sense of their structure and use. Chevrutah Work: List the similarities and differences in these three versions. Note should be made of the following elements: 1. The Artscroll Siddur presents what is often known to many as the original format. 2. The Daily Prayer Book will transfer the three Berachot of SheLo Asani to the positive wording of SheAsani; and one of this series is actually missing in this version. Try to encourage students to research for reasons for these changes and the omission of the SheAsani Ben Horin Berachot. Note the difference that many emotionally point to that we prefer to celebrate what we are to the modesty of stating what we are not. Further, regarding the missing Beracha, this Siddur was published in 1962 during a time when many Conservative Rabbis were involved with the Civil Rights Movement in this country and omitted this Bracha on purpose until we could state that we were in fact all free people. What message is implicit in this about the identification of the Conservative movement with American values and identity? 3. Look at the Reconstructionist version. Try to evaluate the order of the Berachot. Where does it come from? In many Sephardic congregations (e.g. Portugese) this order is used which is considered to be the original and most authentic. Try to find a Siddur in which this order appears. What can you see in comparing this order to the one in the other Siddur/im with which you are familiar? 33

34 4. Notice that the Modeh Ani does not appear in the beginning of the service in the Reconstructionist Siddur. Why is this so? Look at the explanation as to why it occurs later in the order of prayers than for other prayer communities. Do you agree with this reasoning? If you disagree, can you see why it makes sense and works for some members of our larger Jewish community? Summation Discussion: Go over your answers to these questions with your class and consider what lessons are to be found in this one prayer and its various presentations about our communities and the way in which Tefillah reflects many different voices and times. 34

35 35

36 36

37 37

38 38

39 39

40 40

41 41

42 42

43 43

44 44

45 משנה תורה, רמב'ם שאלות הלכות תפילה ונשיאת כפים פרקים ח - ט פרק ח Introduction: We will be using the text of the משנה תורה often in this course. Our first interaction will be with Chapters 8-9 of in which we learn about order of and הלכות תפילה ונשיאת כפים the special nature of תפילה and how this informs practices that insure our תפילה experience will be proper and meaningful as it is intended to be. Note elements of קבע and כוונה as we move through this text, as well as other themes about the community of prayer that will be further developed as we continue this study. Discussion Questions: 1. What is the value and stated preference for תפילה בציבור as opposed to praying alone? What is the value of the statement בית כנסת How should one leave the?ומצוה לרוץ לבית כנסת that is significantly different? What do these practices teach about the centrality of this institution in Jewish life and in terms?תפילה of our practices associated with 2. Notice the statement בית המדרש גדול מבית הכנסת and its significance. Remember this later when we engage in a discussion regarding what does and does not take precedence בית Why do you think this preference for the.תפילה over indicated? is המדרש 3. What are the defined elements of בציבור ;תפילה what are the?ציבור and the other members of the שליח ציבור roles of the What are those parts of the service and תפילות that must be?דברים שבקדושה and designated as מנין done with a 45

46 4. What physical requirements are indicated so that the area in which people are participating in תפילה is acceptable? Notice הלכות ז & in the degree of detail that is given here (especially regarding the physical setting for this. Remember these (ח requirements and others indicated here later when studying the.קיצור שולחן ערוך text from the 5. What is the role of the שליח ציבור and what are the suggested characteristics of this leader? Who is not permitted to be the שליח ציבור and why is this the case? What is the role of the שליח ציבור in terms of those who are unable to offer their own prayers? What do you understand to be the significance of clarifying when one can claim יוצא ידי חובתו by the תפילות of the שליח ציבור and when one cannot do so? What is the one exception when virtually everyone can claim this? Why is this permission granted? פרק ט 1. Notice the indication of the order of the ;תפילות remember this when we study the text of the שלחן ערוך.קיצור Look at a full סידור and follow the order that is indicated here. Continue to do this later in this פרק as discussion of the order of services is resumed. Are you surprised by the specifics that are found in these instructions? Do these instructions feel familiar in terms of?תפילה your practices associated with 2. Notice when what texts are included in these instructions from our ;תפילות what full text/s do you see here that you can identify? 3. What is the warning against excesses or changing the content,?תפילות reasoning of the words, and/or methodology of our What does it mean when we are told in הלכה ז that we must מצוות אלו גזרת discourage such changes and excesses because About what is this said and what important point is.הכתוב הן made here about the original intent of the תפילות and הלכות as 46

47 scripted? Remember this when we look at the two points of view expressed by Soloveitchik and Leibowitz in the readings that follow. 4. For what different occasions and services are the order of and the related components indicated (refer above to תפילות #1)? What special occasions and calendar features are accommodated? As indicated above, remember these elements.קיצור שלחן ערוך when studying the texts of the 5. Note the practical detail indicated in י ;הלכה where have we seen practical concerns indicated before in the midst of this discussion about ;תפילה what does the inclusion of such details teach us about the practical concerns of רמב 'ם and other teachers? Can you think of any practical accommodations that you would add to all of these instructions regarding our prayer experiences and community today? What would they be; we will discuss these as a group. 47

48 Rambam, Hilchot Tefillah, Mishneh Torah ה ל כּו ת תּ פ לּ ה פּ ר ק ח ח,א תּ פ לּ ת ה צּ בּוּר, נ שׁ מ ע ת תּ מ יד; ו אַפ לּוּ ה יוּ בּ ה ן ח טּ א ים, א ין ה קּ דו שׁ בּ רוּ הוּא מו א ס תּ פ לּ ת ן שׁ לּ ר בּ ים. ל פ יכּ צ ר י אָד ם ל שׁ תּ ף ע צ מו ע ם ה צּ בּוּר, ו א י ת פּ לּ ל י ח יד י, כּ ל ז מ ן שׁ יּ כו ל ל ה ת פּ לּ ל בּ צּ בּוּר. וּל עו ל ם י שׁ כּ ים אָד ם ו י ע ר יב ל ב ית ה כּ נ ס ת, שׁ א ין תּ פ לּ תו שׁ לּ אָד ם נ שׁ מ ע ת בּ כ ל ע ת, א ל א בּ ב ית ה כּ נ ס ת. ו כ ל מ י שׁ יּ שׁ לו בּ ית ה כּ נ ס ת בּ ע ירו, ו א ינוּ נ כ נ ס ל תו כ הּ ל ה ת פּ לּ ל--נ ק ר א שׁ כ ן ר ע. ח,ב וּמ צ ו ה ל רוּץ ל ב ית ה כּ נ ס ת, שׁ נּ א מ ר "ו נ ד ע ה נ ר דּ פ ה, ל ד ע ת א ת-ה'" (הושע ו,ג); וּכ שׁ יּ צ א מ בּ ית ה כּ נ ס ת, אַל י פ ס ע פּ ס יע ה גּ סּ ה, א ל א י ל מ ע ט מ ע ט. וּכ שׁ יּ כּ נ ס ל ב ית ה כּ נ ס ת, י כּ נ ס שׁ עוּר שׁ נ י פּ ת ח ים ו אַח ר כּ י ת פּ לּ ל, ל ק יּ ם "ל שׁ מ ר, מ זוּז ת פּ ת ח י" (משלי ח,לד). ח,ג בּ ית ה מּד ר שׁ, גּ דו ל מ בּ ית ה כּ נ ס ת. ו ח כ מ ים גּ דו ל ים--אַף ע ל פּ י שׁ ה י ה ל ה ם בּ ע יר ם בּ תּ י כּ נ ס יּו ת ה ר בּ ה, א ה יוּ מ ת פּ לּ ל ין א ל א בּ מ קו ם שׁ ה יוּ עו ס ק ין בּו בּ תּו ר ה: ו הוּא שׁ יּ ת פּ לּ ל שׁ ם, תּ פ לּ ת ה צּ בּוּר. ח,ד ו כ יצ ד ה יא תּ פ לּ ת ה צּ בּוּר--י ה י ה א ח ד מ ת פּ לּ ל בּ קו ל ר ם, ו ה כּ ל שׁו מ ע ין. ו א ין עו שׂ ין כּ ן בּ פ חוּת מ ע שׂ ר ה גּ דו ל ים וּב נ י חו ר ין, וּשׁ ל יח צ בּוּר א ח ד מ ה ן. ו אַפ לּוּ ה יוּ מ ק צ ת ן כּ ב ר ה ת פּ לּ לוּ, ו י צ אוּ י ד י חו ב ת ן--מ שׁ ל ימ ין בּ ה ן ע שׂ ר ה: ו הוּא, שׁ יּ ה יוּ ר ב ה ע שׂ ר ה א ה ת פּ לּ לוּ. ו כ ן א ין או מ ר ין ק ד שּׁ ה, ו א קו ר א ין בּ תּו ר ה וּמ ב ר ל פ נ יה וּל אַח ר יה, ו א מ פ ט יר ין בּ נּ ב יא, א ל א בּ ע שׂ ר ה. ח,ה ו כ ן א י ה י ה א ח ד מ ב ר בּ ר כו ת שׁ מ ע, ו ה כּ ל שׁו מ ע ין ו עו נ ין אַח ר יו אָמ ן, א ל א בּ ע שׂ ר ה; ו ז ה הוּא ה נּ ק ר א פּו ר ס ע ל 48

49 שׁ מ ע. ו א ין או מ ר ין ק דּ ישׁ, א ל א בּ ע שׂ ר ה; ו א ין ה כּו ה נ ים נו שׂ א ין א ת כּ פּ יה ן א ל א בּ ע שׂ ר ה, ו ה כּו ה נ ים מ ן ה מּ נ י ן. שׁ כּ ל ע שׂ ר ה מ יּ שׂ ר א ל ה ן ה נּ ק ר א ין ע ד ה, שׁ נּ א מ ר "ע ד-מ ת י, ל ע ד ה ה ר ע ה ה זּ את" (במדבר יד,כז), ו ה יוּ ע שׂ ר ה, שׁ ה ר י י צ אוּ י הו שׁוּע ו כ ל ב. ח,ו ו כ ל דּ ב ר שׁ בּ ק דשּׁ ה-- א י ה י ה א ל א בּ תו ע ד ה מ יּ שׂ ר א ל, שׁ נּ א מ ר "ו נ ק דּ שׁ תּ י, בּ תו בּ נ י י שׂ ר א ל" (ויקרא כב,לב). ו כ ל א לּוּ ה דּ ב ר ים--א ם ה ת ח ילוּ בּ ה ן בּ ע שׂ ר ה, ו ה ל כוּ מ ק צ ת ן אַף ע ל פּ י שׁ א ינ ן ר שּׁ א ין--י ג מ רוּ ה שּׁ אָר. ח,ז ו צ ר י ל ה יו ת ה ע שׂ ר ה כּ לּ ן בּ מ קו ם א ח ד, וּשׁ ל יח צ בּוּר ע מּ ה ן בּ מ קו ם א ח ד. ח צ ר ק ט נּ ה שׁ נּ פ ר צ ה בּ מ לו א הּ ל ח צ ר גּ דו ל ה, ו ה יוּ תּ שׁ ע ה בּ גּ דו ל ה ו י ח יד בּ קּ ט נּ ה--מ צ ט ר פ ין; תּ שׁ ע ה בּ קּ ט נּ ה, ו י ח יד בּ גּ דו ל ה--א ין מ צ ט ר פ ין. צ בּוּר בּ גּ דו ל ה, וּשׁ ל יח צ בּוּר בּ קּ ט נּ ה--יו צ א ין י ד י חו ב ת ן; צ בּוּר בּ קּ ט נּ ה, וּשׁ ל יח צ בּוּר בּ גּ דו ל ה--א ין יו צ א ין י ד י חו ב ת ן, שׁ ה ר י הוּא מ פ ל ג מ ה ן ו א ינוּ ע מּ ה ן בּ מ קו ם א ח ד: מ פּ נ י שׁ יּ שׁ ל גּ דו ל ה פּ סּ ין מ כּ אן וּמ כּ אן, ה ר י ה יא כּ מ פ ל ג ת מ ן ה קּ ט נּ ה; ו א ין ה קּ ט נּ ה מ פ ל ג ת מ ן ה גּ דו ל ה, א ל א ה ר י ה יא כּ ק ר ן ז ו ית שׁ לּ הּ. ח,ח ו כ ן א ם ה י ת ה צו אָה בּ גּדו ל ה, אָסוּר ל ה ת פּ לּ ל ו ל ק רו ת ק ר י ת שׁ מ ע בּ קּ ט נּ ה; ה י ת ה צו אָה בּ קּ ט נּ ה, מ תּ ר ל ה ת פּ לּ ל ו ל ק רו ת ק ר י ת שׁ מ ע בּ גּ דו ל ה, א ם א ה י ה שׁ ם ר יח ר ע, מ פּ נ י שׁ ה יא מ פ ל ג ת מ מּ נּ ה. ח,ט שׁ ל יח צ בּוּר, מו צ יא א ת ה ר בּ ים י ד י חו ב ת ן. כּ יצ ד: בּ שׁ ע ה שׁ הוּא מ ת פּ לּ ל, ו ה ן שׁו מ ע ין ו עו נ ין אָמ ן אַח ר כּ ל בּ ר כ ה וּב ר כ ה-- ה ר י ה ן כּ מ ת פּ לּ ל ין. בּ מּ ה דּ ב ר ים א מוּר ים, בּ מ י שׁ א ינוּ יו ד ע ל ה ת פּ לּ ל; א ב ל ה יּו ד ע, א ינוּ יו צ א י ד י חו ב תו א ל א בּ ת פ לּ ת ע צ מו. 49

50 ח,י בּ מּ ה דּ ב ר ים א מוּר ים, בּ שׁ אָר ה יּ מ ים, חוּץ מ ר אשׁ ה שּׁ נ ה, ו יו ם ה כּ פּוּר ים שׁ לּ יּו ב ל. א ב ל בּ שׁ נ י י מ ים א לּוּ, שׁ ל יח צ בּוּר מו צ יא א ת ה יּו ד ע כּ שׁ ם שׁ מּו צ יא א ת שׁ א ינוּ יו ד ע, מ פּ נ י שׁ ה ן בּ ר כו ת א רוּכו ת, ו א ין ר ב ה יּו ד ע ין או ת ן י כוּל ין ל כ וּ ן דּ ע תּ ן בּ ה ן כּ שׁ ל יח צ בּוּר. ל פ יכּ א ם ר צ ה ה יּו ד ע, בּ שׁ נ י י מ ים א לּוּ, ל ס מ ע ל תּ פ לּ ת שׁ ל יח צ בּוּר ל הו צ יאו י ד י חו ב ת ו--ה ר שׁוּת בּ י דו. ח,יא א ין מ מ נּ ין שׁ ל יח צ בּוּר, א ל א גּ דו ל שׁ בּ צּ בּוּר בּ ח כ מ תו וּב מ ע שׂ יו; ו א ם ה י ה ז ק ן, ה ר י ז ה מ שׁ בּ ח בּ יו ת ר. וּמ שׁ תּ דּ ל ין ל ה יו ת שׁ ל יח צ בּוּר, קו לו ע ר ב ו ר ג יל ל ק רו ת. וּמ י שׁ א נ ת מ לּ א ז ק נו --אַף ע ל פּ י שׁ הוּא ח כ ם גּ דו ל-- א י ה י ה שׁ ל יח צ בּוּר, מ פּ נ י כּ בו ד ה צּ בּוּר; א ב ל פּו ר ס הוּא ע ל שׁ מ ע, מ שּׁ יּ ב יא שׁ תּ י שׂ ע רו ת אַח ר שׁ לו שׁ ע שׂ ר ה שׁ נ ה. ח,יב ו כ ן ה ע לּג, כּ גו ן מ י שׁ קּו ר א ל ע י ן א ל ף, או ל א ל ף ע י ן, ו כ ל מ י שׁ א ינוּ י כו ל ל הו צ יא א ת ה או ת יּו ת כּ ת ק נ ן--א ין מ מ נּ ין או תו שׁ ל יח צ בּוּר. ו ה ר ב מ מ נּ ה א ח ד מ תּ ל מ יד יו ל ה ת פּ לּ ל ל פ נ יו בּ צּ בּוּר. ח,יג ה סּו מה פּו ר ס ע ל שׁ מ ע, ו נ ע שׂ ה שׁ ל יח צ בּוּר. א ב ל מ י שׁ כּ ת פ יו מ ג לּו ת--אַף ע ל פּ י שׁ הוּא פּו ר ס ע ל שׁ מ ע, א ינוּ נ ע שׂ ה שׁ ל יח צ בּוּר ל ת פ לּ ה ע ד שׁ יּ ה י ה ע טוּף. ה ל כּו ת תּ פ לּ ה פּ ר ק ט ט,א ס ד ר תּ פ לּ ת ה צּ בּוּר, כּ הוּא: בּ שּׁ ח ר--כּ ל ה ע ם יו שׁ ב ין, וּשׁ ל יח צ בּוּר יו ר ד ל פ נ י ה תּ ב ה ו עו מ ד בּ א מ צ ע ה ע ם; וּמ ת ח יל ו או מ ר ק דּ ישׁ, ו כ ל ה ע ם עו נ ין אָמ ן י ה א שׁ מ יהּ ר בּ א מ ב ר בּ כ ל כּו ח ן, ו עו נ ין אָמ ן בּ סו ף ק דּ ישׁ; ו אַח ר כּ או מ ר בּ ר כוּ א ת ה' ה מּ ב ר, ו ה ם עו נ ים בּ רוּ ה' ה מּ ב ר, ל עו ל ם ו ע ד. וּמ ת ח יל וּפו ר ס ע ל שׁ מ ע בּ קו ל ר ם, ו ה ן עו נ ין אָמ ן אַח ר כּ ל בּ ר כ ה וּב ר כ ה, ו ה יּו ד ע ל ב ר ו ל ק רו ת קו ר א ע מּו, ע ד שׁ מּ ב ר גּ אַל י שׂ ר א ל. 50

51 ט,ב ו ה כּ ל עו מ ד ין מ יּ ד, וּמ ת פּ לּ ל ין בּ ל ח שׁ, וּמ י שׁ א ינוּ יו ד ע ל ה ת פּ לּ ל, עו מ ד ו שׁו ת ק ע ד שׁ יּ ת פּ לּ ל שׁ ל יח צ בּוּר בּ ל ח שׁ ע ם שׁ אָר ה ע ם; ו כ ל שׁ יּ ג מ ר תּ פ לּ תו מ ן ה צּ בּוּר, י פ ס ע שׁ לו שׁ פּ ס יעו ת ל א חו ר יו, ו י ע מ ד בּ מ קו ם שׁ ה גּ יע א ל יו בּ ע ת שׁ פּ ס ע. ט,ג ו אַח ר שׁ יּ פ ס ע שׁ ל יח צ בּוּר שׁ לו שׁ פּ ס יעו ת ל א חו ר יו, מ ת ח יל וּמ ת פּ לּ ל בּ קו ל ר ם מ תּ ח לּ ת ה בּ ר כו ת, ל הו צ יא א ת מ י שׁ א ה ת פּ לּ ל; ו ה כּ ל עו מ ד ין ו שׁו מ ע ין, ו עו נ ין אָמ ן אַח ר כּ ל בּ ר כ ה וּב ר כ ה, בּ ין א לּוּ שׁ א י צ אוּ י ד י חו ב ת ן, בּ ין א לּוּ שׁ כּ ב ר י צ אוּ י ד י חו ב ת ן. ט,ד ו או מ ר ק ד שּׁ ה, בּ ב ר כ ה שׁ ל ישׁ ית; ו כ יו ן שׁ ה גּ יע שׁ ל יח צ בּוּר ל קּ ד שּׁ ה, י שׁ ר שׁוּת ל כ ל א ח ד ו א ח ד ל ח ז ר ל מ קו ם שׁ ע מ ד בּו בּ תּ פ לּ ה. וּכ שׁ יּ גּ יע שׁ ל יח צ בּוּר ל מו ד ים ו כו ר ע, כּ ל ה ע ם שׁו ח ין מ ע ט ו א י שׁ חוּ י ת ר מ דּ י; ו או מ ר ין מו ד ים א נ ח נוּ ל ה' א ה ינוּ ו א ה י כּ ל בּ שׂ ר, יו צ ר נוּ יו צ ר בּ ר אשׁ ית, בּ ר כו ת ו הו ד או ת ל שׁ מ ה גּ דו ל ו ה קּ דו שׁ ע ל שׁ ה ח י ית נוּ ו ק יּ מ תּ נוּ, כּ ן תּ ח יּ ינוּ וּת ח נּ נוּ, ו ת א ס ף גּ ל יּו ת ינוּ ל ח צ רו ת ק ד שׁ, ל שׁ מ ר ח קּ י וּל ע ב דּ ו ל ע שׂו ת ר צו נ בּ ל ב ב שׁ ל ם ע ל שׁ אָנוּ מו ד ים ל. ו כ ל ה או מ ר מו ד ים מו ד ים, מ שׁ תּ ק ין או תו. ט,ה ו אַח ר שׁ יּ שׁ ל ים כּ ל ה תּ פ לּ ה, י שׁ ב ו י פּ ל ע ל פּ נ יו, ו י טּ ה מ ע ט הוּא ו כ ל ה צּ בּוּר, ו י ת ח נּ ן ו הוּא נו פ ל; ו י שׁ ב ו י ג בּ יהּ ר אשׁו הוּא וּשׁ אָר ה ע ם, וּמ ת ח נּ ן מ ע ט בּ קו ל ר ם מ יּו שׁ ב. ט,ו ו אַח ר כּ י ע מ ד שׁ ל יח צ בּוּר ל ב דּ ו, ו או מ ר ק דּ ישׁ פּ ע ם שׁ נ יּ ה, ו ה ן עו נ ין כּ ד ר שׁ ע נוּ תּ ח לּ ה; ו או מ ר "ו הוּא ר חוּם..." (תהילים עח,לח), "תּ ה לּ ה, ל ד ו ד..." (תהילים קמה,א), הוּא עו מ ד, ו ה ן יו שׁ ב ין ו ה ם קו ר א ין ע מּו ; ו אַח ר כּ או מ ר "וּב א.. ו א נ י, ז את בּ ר ית י או ת ם..." (ישעיהו נט,כ- ל צ יּו ן גּו א ל. כא), ו א תּ ה ק דו שׁ..., "ו ק ר א ז ה א ל-ז ה" (ישעיהו ו,ג), ו גו מ ר ה קּ ד שּׁ ה, ו ה ן עו נ ין "ק דו שׁ ק דו שׁ ק דו שׁ" (שם) שׁ לו שׁ ה פּ ע מ ים, ו חו ז ר ו קו ר א ה קּ ד שּׁ ה תּ ר גּוּם, ו או מ ר "ו תּ שּׂ א נ י רוּח..." 51

52 ו[ (יחזקאל ג,יב), ו קו ר אהוּ תּ ר גּוּם, ו או מ ר "ה' י מ " (שמות טו,יח), ו קו ר אהוּ תּ ר גּוּם, כּ ד י ל ה ב ין ל ע ם. [ ו א לּוּ ה פּ סוּק ים שׁ לּ פ נ י ה קּ ד שּׁ ה, ו שׁ לּ אַח ר יה, ע ם תּ ר גּוּמ ן--ה ן ה נּ ק ר א ים ס ד ר ה יּו ם. ו אַח ר כּ מ ת ח נּ ן בּ ד ב ר י תּ ח נוּנ ים וּב פ סוּק י ר ח מ ים, ו או מ ר ק דּ ישׁ, ו כ ל ה ע ם עו נ ין כּ ד ר כּ ן; ו נ פ ט ר ין. ט,ז כּ ל ה או מ ר בּ תּ ח נוּנ ים, מ י שׁ ר ח ם ע ל ק ן צ פּו ר שׁ א י קּ ח ה א ם ע ל ה בּ נ ים, או שׁ א י שׁ ח ט או תו ו א ת בּ נו בּ יו ם א ח ד, י ר ח ם ע ל ינוּ, ו כ יּו צ א בּ ע נ י ן ז ה--מ שׁ תּ ק ין או תו, מ פּ נ י שׁ מּ צ וו ת א לּוּ גּ ז ר ת ה כּ תוּב ה ן, ו א ינ ם ר ח מ ים: שׁ א לּוּ ה יוּ מ פּ נ י ה ר ח מ ים, א ה תּ יר ל נוּ שׁ ח יט ה כּ ל ע יק ר. ו כ ן א י ר בּ ה בּ כ נּוּי ין שׁ לּ שּׁ ם ו י אמ ר "ה א ל ה גּ ד ל ה גּ בּ ר, ו ה נּו ר א" (דברים י,יז; נחמיה ט,לב) ה ח ז ק ו ה א מּ יץ ו ה ע זּוּז, שׁ א ין כּו ח בּ אָד ם ל ה גּ יע סו ף שׁ ב חו שׁ לּ ה קּ דו שׁ בּ רוּ הוּא--א ל א או מ ר, מ ה שׁ אָמ ר מ שׁ ה ר בּ נוּ. ט,ח בּ מּ נ ח ה--או מ ר שׁ ל יח צ בּוּר "ו הוּא ר חוּם..." (תהילים עח,לח), "א שׁ ר י, יו שׁ ב י ב ית..." (תהילים פד,ה), "תּ ה לּ ה, ל ד ו ד..." (תהילים קמה,א); קו ר א הוּא ו ה ע ם מ יּו שׁ ב. ו עו מ ד שׁ ל יח צ בּוּר ו או מ ר ק דּ ישׁ, ו ה ן עו מ ד ין אַח ר יו ו עו נ ין כּ ד ר כּ ן, וּמ ת פּ לּ ל ין כּ לּ ן בּ ל ח שׁ; ו אַח ר כּ חו ז ר שׁ ל יח צ בּוּר, וּמ ת פּ לּ ל בּ קו ל ר ם כּ ד ר שׁ ע שׂ ה בּ שּׁ ח ר ית, ע ד שׁ יּ שׁ ל ים כּ ל ה תּ פ לּ ה. ו יו שׁ ב הוּא ו ה ן, ו נו פ ל ין ע ל פּ נ יה ם וּמ ת ח נּ ן; וּמ ג בּ יהּ ר אשׁו הוּא ו ה ן, וּמ ת ח נּ ן מ ע ט מ יּו שׁ ב כּ ד ר שׁ ע שׂ ה שׁ ח ר ית. ו עו מ ד ו או מ ר ק דּ ישׁ, ו כ ל ה ע ם עו נ ין כּ ד ר כּ ן; ו נ פ ט ר ין ל מ ע שׂ יה ן. ט,ט בּ ע ר ב--כּ ל ה ע ם יו שׁ ב ין, ו הוּא עו מ ד ו או מ ר "ו הוּא ר חוּם..." (תהילים עח,לח), בּ ר כוּ א ת ה' ה מּ ב ר, ו ה ן עו נ ין בּ רוּ ה' ה מּ ב ר, ל עו ל ם ו ע ד. וּמ ת ח יל ל פ ר ס ע ל שׁ מ ע, ו או מ ר ק דּ ישׁ, ו אַח ר כּ ה כּ ל עו מ ד ין וּמ ת פּ לּ ל ין בּ ל ח שׁ. וּכ שׁ מּ שׁ ל ימ ין, או מ ר ק דּ ישׁ; ו ה ן נ פ ט ר ין. ו א ינוּ חו ז ר ל ה ת פּ לּ ל בּ קו ל ר ם ע ר בּ ית, ל פ י שׁ א ין תּ פ לּ ת ע ר בּ ית חו ב ה; ל פ יכּ א י ב ר ז ה בּ ר כו ת ל ב טּ ל ה, שׁ א ין כּ אן אָד ם שׁ נּ ת ח יּ ב בּ ה ן כּ ד י ל הו צ יאו. 52

53 ט,י בּ ל יל י שׁבּ תו ת--חו ז ר שׁ ל יח צ בּוּר אַח ר שׁ מּ ת פּ לּ ל בּ ל ח שׁ ע ם ה צּ בּוּר, וּמ ת פּ לּ ל בּ קו ל ר ם; א ב ל א ינוּ מ ת פּ לּ ל שׁ ב ע, א ל א בּ ר כ ה אַח ת מ ע ין ה שּׁ ב ע. ו כּ, הוּא או מ ר הּ: ט,יא בּ רוּ א תּ ה ה' א ה ינוּ ו א ה י א בו ת ינוּ, א ה י אַב ר ה ם א ה י י צ ח ק ו א ה י י ע ק ב, ה א ל ה גּ דו ל ה גּ בּו ר ו ה נּו ר א, א ל ע ל יו ן קו נ ה ב ר ח מ יו שׁ מ י ם ו אָר ץ, גּו מ ל ח ס ד ים טו ב ים ו קו נ ה ה כּ ל, מ ג ן אָבו ת בּ ד ב רו, מ ח יּ ה מ ת ים בּ מ א מ רו, ה מּ ל ה קּ דו שׁ שׁ א ין כּ מו הוּ, ה מּ נ יח ל ע מּו בּ שׁ בּ ת ק ד שׁו, כּ י ב ם ר צ ה ל ה נ יח ל ה ם; ל פ נ יו נ ע ב ד בּ י ר אָה ו פ ח ד, ו נו ד ה ל שׁ מו בּ כ ל יו ם תּ מ יד, מ עו ן ה בּ ר כו ת, א דו ן ה שּׁ לו ם, מ ב ר ה שּׁ ב יע י וּמ ק דּ שׁ ה שּׁ בּ ת וּמ נ י ח בּ ק ד שּׁ ה ל ע ם מ ד שּׁ נ י ע נ ג, ז כ ר ל מ ע שׂ ה ב ר אשׁ ית; א ה ינוּ ו א ה י א בו ת ינוּ, ר צ ה נ א ב מ נוּח ת נוּ... בּ רוּ א תּ ה ה', מ ק דּ שׁ ה שּׁ בּ ת. ו או מ ר ק דּ ישׁ; ו כ ל ה ע ם נ פ ט ר ין. ט,יב [יא] ו ל מּ ה תּ קּ נוּ ח כ מ ים ז ה--מ פּ נ י שׁ ר ב ה ע ם בּ א ין ל ה ת פּ לּ ל ע ר בּ ית בּ ל יל י שׁ בּ ת, ו י ה י ה שׁ ם מ י שׁ נּ ת אַח ר ל בו א ו א ה שׁ ל ים תּ פ לּ תו ; ו י שּׁ א ר ל ב דּו בּ ב ית ה כּ נ ס ת, ו י בו א ל יד י ס כּ נ ה. ל פ יכּ חו ז ר שׁ ל יח צ בּוּר וּמ ת פּ לּ ל, כּ ד י שׁ יּ ת ע כּ בוּ כּ ל ה ע ם ע ד שׁ יּ שׁ ל ים ה מּ ת אַח ר, ו י צ א ע מּ ה ן. ט,יג [יב] ל פ יכּ יו ם טו ב שׁ ח ל ל ה יו ת בּ שּׁ בּ ת, או יו ם ה כּ פּוּר ים, או ר אשׁ ח ד שׁ--א ין שׁ ל יח צ בּוּר ה יּו ר ד ע ר בּ ית ל פ נ י ה תּ ב ה מ ז כּ יר ע נ י ן ה יּו ם בּ ב ר כ ה זו, א ל א חו ת ם בּ הּ מ ק דּ שׁ ה שּׁ בּ ת בּ ל ב ד, ל פ י שׁ א נ ת ח יּ ב ה יּו ם בּ ת פ לּ ה זו. ט,יד [יג] בּ שׁ בּ תו ת ו י מ ים טו ב ים--כּ שׁ גּו מ ר שׁ ל יח צ בּוּר תּ פ לּ ת שׁ ח ר ית בּ קו ל ר ם, או מ ר ק דּ ישׁ ו אַח ר כּ קו ר א "תּ ה לּ ה, ל ד ו ד..." (תהילים קמה,א), ו או מ ר ק דּ ישׁ, וּמ ת פּ לּ ל ין מוּס ף בּ ל ח שׁ, ו חו ז ר וּמ ת פּ לּ ל מוּס ף בּ קו ל ר ם כּ ד ר שׁ עו שׂ ה בּ שּׁ ח ר ית; ו או מ ר ק דּ ישׁ אַח ר תּ פ לּ ת מוּס ף, ו ה ע ם נ פ ט ר ים. ו א ין או מ ר ין ק ד שּׁ ה ו א תּ ח נוּנ ים אַח ר תּ פ לּ ת שׁ ח ר ית כּ שׁ אָר ה יּ מ ים, א ל א או מ ר או ת הּ ק ד ם תּ פ לּ ת מ נ ח ה. כּ יצ ד--קו ר א "תּ ה לּ ה, ל ד ו ד" 53

54 (תהילים קמה,א), ו או מ ר ס ד ר ה יּו ם ו ד ב ר י תּ ח נוּנ ים, ו או מ ר ק דּ ישׁ; וּמ ת פּ לּ ל ין מ נ ח ה, ו חו ז ר וּמ שׁ מ יע תּ פ לּ ת מ נ ח ה בּ קו ל ר ם, ו או מ ר ק דּ ישׁ. ט,טו [יד] בּ ר אשׁ י ח ד שׁ ים וּב ח לּו שׁ לּ מּו ע ד--או מ ר ס ד ר ה יּו ם, אַח ר תּ פ לּ ת מוּס ף. וּב מו צ א י שׁ בּ ת, או מ ר ס ד ר ה יּו ם גּ ם אַח ר תּ פ לּ ת ה ע ר ב, ו או מ ר ק דּ ישׁ; ו אַח ר כּ, מ ב דּ יל. 54

55 Prayer/Tefillah Search in Tanach Introduction: We now turn our attention to the roots of our peoplehood and the actions that define us as Jews to the books of our Tanach. Note that there are varied experiences with Tefillah described throughout its books and that these practices set a tone for a variety of places on our contemporary Prayer Continuum as we look at our lives and our community of communities. This activity is to be done in Chevrutot. There are many instances and situations in the Tanach in which we find roots for various Tefillot experiences. Choose an assigned number of texts listed below (your teacher will coordinate this activity) and be prepared to present this set of texts to your class with what you find it teaches us about Tefillah and its place and function in our lives. Check the verses before and after these to establish the context of what is going on here. Also, if you find or think of other instances in your search that we should be looking at, please be sure to let us know when your group reports their findings. Note: Tanachim should be available to you in both Hebrew and English as needed, according to the level of the group and their skills in learning texts in Tanach. Bereshit 18: : : 8 13 Shemot 32: 11 14, : 4 9 BaMidbar 12: Devarim 3: Yehoshuah 7: 7 9 Shoftim 16: 28 55

56 Shmuel I 1: 9 18 (note emphasis on this text in the next part of our study) Shmuel II 7: Melachim I 8: : Melachim II 19: Yonah 2: 2 11 Tehilim, Chapter 8 Tehilim, Chapter 13 Tehilim, Chapter 100 Daniel 9: 4-19 Use the following questions to guide this study. Remember to check the verses before and after these sections to make sure that you understand the context of the text. 1. What is the situation at this point? 2. What element/s of Tefillah are found here? 3. What motivates the Tefillah? 4. Is the result of the Tefillah indicated here? 5. What can we learn from this text? 6. Does this text help us address any of our standing Essential questions? 56

57 יּ יּ Bereshit 18: Texts From Tanach כג ו יּ גּ שׁ אַב ר ה ם ו יּ אמ ר ה א ף תּ ס פּ ה צ דּ יק ע ם ר שׁ ע : כד אוּ ל י י שׁ ח מ שּׁ ים צ דּ יק ם בּ ת ו ה ע יר ה א ף תּ ס פּ ה ו א ת שּׂ א ל מּ ק ו ם ל מ ע ן ח מ שּׁ ים ה צּ דּ יק ם א שׁ ר בּ ק ר בּ הּ : כה ח ל ל ה לּ מ ע שׂ ת כּ דּ ב ר ה זּ ה ל ה מ ית צ דּ יק ע ם ר שׁ ע ו ה י ה כ צּ דּ יק כּ ר שׁ ע ח ל ל ה לּ ה שׁ פ ט כּ ל ה א ר ץ א י ע שׂ ה מ שׁ פּ ט : כו ו יּ אמ ר י ה ו ה א ם א מ צ א ב ס ד ם ח מ שּׁ ים צ דּ יק ם בּ ת ו ה ע יר ו נ שׂ את י ל כ ל ה מּ ק ו ם בּ ע בוּר ם : כז ו יּ ע ן אַב ר ה ם ו יּ אמ ר ה נּ ה נ א הו א ל תּ י ל ד בּ ר א ל א ד נ י ו א נ כ י ע פ ר ו א פ ר : כח א וּל י י ח ס ר וּן ח מ שּׁ ים ה צּ דּ יק ם ח מ שּׁ ה ה ת שׁ ח ית בּ ח מ שּׁ ה א ת כּ ל ה ע יר ו יּ אמ ר א א שׁ ח ית א ם א מ צ א שׁ ם אַר בּ ע ים ו ח מ שּׁ ה : כט ו יּ ס ף ע ו ד ל ד בּ ר א ל יו ו יּ אמ ר אוּל י י מּ צ א וּן שׁ ם אַר בּ ע ים ו יּ אמ ר א א ע שׂ ה בּ ע ב וּר ה אַר בּ ע ים : ל ו אמ ר אַל נ א י ח ר ל אד נ י ו א ד בּ ר ה אוּל י י מּ צ א וּן שׁ ם שׁ שׁ ים ו יּ אמ ר א א ע שׂ ה א ם א מ צ א שׁ ם שׁ שׁ ים : לא ו יּ אמ ר ה נּ ה נ א הו א ל תּ י ל ד בּ ר א ל א ד נ י אוּל י י מּ צ א וּן שׁ ם ע שׂ ר ים ו יּ אמ ר א א שׁ ח ית בּ ע ב וּר ה ע שׂ ר ים : לב ו אמ ר אַל נ א י ח ר ל אד נ י ו א ד בּ ר ה א ה פּ ע ם אוּל י י מּ צ א וּן שׁ ם ע שׂ ר ה ו יּ אמ ר א א שׁ ח ית בּ ע ב וּר ה ע שׂ ר ה : לג ו יּ ל י ה ו ה כּ א שׁ ר כּ לּ ה ל ד בּ ר א ל אַב ר ה ם ו אַב ר ה ם שׁ ב ל מ ק מ ו : Bereshit 25:22 24 כב ו יּ ת ר צ צ וּ ה בּ נ ים בּ ק ר בּ הּ ו תּ אמ ר א ם כּ ן ל מּ ה זּ ה אָנ כ י ו תּ ל ל ד ר שׁ א ת י הו ה : כג ו יּ אמ ר י ה ו ה ל הּ שׁ נ י ג יי ם [גו י ם ] בּ ב ט נ וּשׁ נ י ל א מּ ים מ מּ ע י י פּ ר דוּ וּל א ם מ ל א ם 57

58 ה ב י ע ב ץ ו ר י א מ ד צ ע יר : כד ו יּ מ ל א וּ י מ ד ת ו ה נּ יה ל ל תו מ ם בּ ב ט נ הּ : Bereshit 32: 8 13 ח ו יּ י ר א י ע ק ב מ א ד ו יּ צ ר ל ו ו יּ ח ץ א ת ה ע ם א שׁ ר א תּ ו ו א ת ה צּ אן ו א ת ה בּ ק ר ו ה גּ מ לּ ים ל שׁ נ י מ ח נ ו ת : ט ו יּ אמ ר א ם י ב ו א ע שׂ ו א ל ה מּ ח נ ה ה אַח ת ו ה כּ הוּ ו ה י ה ה מּ ח נ ה ה נּ שׁ א ר ל פ ל יט ה : י ו יּ אמ ר י ע ק ב א ה י אָב י אַב ר ה ם ו א ה י אָב י י צ ח ק י ה ו ה ה א מ ר א ל י שׁ וּב ל אַר צ וּל מ ו ל ד תּ ו א יט יב ה ע מּ : יא ק ט נ תּ י מ כּ ל ה ח ס ד ים וּמ כּ ל ה א מ ת א שׁ ר ע שׂ ית א ת ע ב דּ כּ י ב מ ק ל י ע ב ר תּ י א ת ה יּ ר דּ ן ה זּ ה ו ע תּ ה ה י ית י ל שׁ נ י מ ח נ ו ת : יב ה צּ י ל נ י נ א מ יּ ד אָח י מ יּ ד ע שׂ ו כּ י י ר א א נ כ י א ת ו פּ ן י ב ו א ו ה כּ נ י א ם ע ל בּ נ ים : יג ו א תּ ה אָמ ר תּ ה יט ב א יט יב ע מּ ו שׂ מ תּ י א ת ז ר ע כּ ח ו ל ה יּ ם א שׁ ר א י סּ פ ר מ ר ב : Shemot 32: 11 14, יא ו י ח ל מ שׁ ה א ת פּ נ י י הו ה א ה יו ו יּ אמ ר ל מ ה י הו ה י ח ר ה א פּ בּ ע מּ א שׁ ר הו צ את מ א ר ץ מ צ ר י ם בּ כ ח גּ ד ו ל וּב י ד ח ז ק ה : יב ל מּ ה י אמ ר וּ מ צ ר י ם ל אמ ר בּ ר ע ה ה ו צ יאָם ל ה ר ג א ת ם בּ ה ר ים וּ ל כ ת ם מ ע ל פּ נ י ה א ד מ ה שׁ וּב מ ח ר ו ן א פּ ו ה נּ ח ם ע ל ה ר ע ה ל ע מּ : יג ז כ ר ל אַב ר ה ם ל י צ ח ק וּ ל י שׂ ר א ל ע ב ד י א שׁ ר נ שׁ בּ ע תּ ל ה ם בּ ו תּ ד בּ ר א ל ה ם אַר בּ ה א ת ז ר ע כ ם כּ כ ו כ ב י ה שּׁ מ י ם ו כ ל ה א ר ץ ה זּ את א שׁ ר אָמ ר תּ י א תּ ן ל ז ר ע כ ם ו נ ח ל וּ ל ע ל ם : יד ו יּ נּ ח ם י הו ה ע ל ה ר ע ה א שׁ ר דּ בּ ר ל ע שׂ ו ת ל ע מּ ו : 58

59 ה לא ו יּ שׁ ב מ שׁ ה א ל י הו ה ו יּ אמ ר א נּ א ח ט א ה ע ם ה זּ ה ח ט א ה ג ד ל ה ו יּ ע שׂ וּ ל ה ם א ה י ז ה ב : לב ו ע תּ ה א ם תּ שּׂ א ח טּ את ם ו א ם א י ן מ ח נ י נ א מ סּ פ ר א שׁ ר כּ ת ב תּ : לג ו יּ אמ ר י ה ו ה א ל מ שׁ ה מ י א שׁ ר ח ט א ל י א מ ח נּוּ מ סּ פ ר י : לד ו ע תּ ל נ ח ה א ת ה ע ם א ל א שׁ ר דּ בּ ר תּ י ל ה נּ ה מ ל אָכ י י ל ל פ נ י וּב י ו ם פּ ק ד י וּפ ק ד תּ י ע ל ה ם ח טּ את ם : לה ויּ גּ ף י הו ה א ת ה ע ם ע ל א שׁ ר ע שׂ וּ א ת ה ע ג ל א שׁ ר ע שׂ ה א ה ר ן : Shemot 34: 4-9 ו יּ פ ס ל שׁ נ י ל ח ת א ב נ ים כּ ר אשׁ נ ים ו יּ שׁ כּ ם מ שׁ ה ב בּ ק ר ו יּ ע ל א ל ה ר ס ינ י כּ א שׁ ר צ וּ ה י הו ה א ת ו ו יּ קּ ח בּ י ד ו שׁ נ י ל ח ת א ב נ ים ה: ו יּ ר ד י הו ה בּ ע נ ן ו יּ ת י צּ ב ע מּ ו שׁ ם ו יּ ק ר א ב שׁ ם י הו ה : ו ו יּ ע ב ר י הו ה ע ל פּ נ יו ו יּ ק ר א י הו ה י ה ו ה א ל ר ח וּם ו ח נּ וּן א ר א פּ ם י ו ר ב ח ס ד ו א מ ת : ז נ צ ר ח ס ד ל א ל פ ים נ שׂ א ע ו ן ו פ שׁ ע ו ח טּ א ה ו נ קּ ה א י נ קּ ה פּ ק ד ע ו ן אָב ו ת ע ל בּ נ ים ו ע ל בּ נ י ב נ ים ע ל שׁ לּ שׁ םי ו ע ל ר בּ ע ים : ח ו י מ ה ר מ שׁ ה ו יּ קּ ד א ר צ ה ו יּ שׁ תּ חוּ : ט ו יּ אמ ר א ם נ א מ צ את י ח ן בּ ע ינ י א ד נ י י ל נ א א ד נ י בּ ק ר בּ נוּ כּ י ע ם ק שׁ ה ע ר ף ה וּא ו ס ל ח תּ ל ע ו נ נוּ וּל ח טּ את נוּ וּנ ח ל תּ נוּ : BaMidbar 12: י ו ה ע נ ן ס ר מ ע ל ה א ה ל ו ה נּ ה מ ר י ם מ צ ר ע ת כּ שּׁ ל ג ו יּ פ ן א ה ר ן א ל מ ר י ם ו ה נּ ה מ צ ר ע ת : יא ו יּ אמ ר א ה ר ן א ל מ שׁ ה בּ י א ד נ י אַל נ א ת שׁ ת ע ל ינוּ ח טּ את א שׁ ר נו א ל נוּ ו א שׁ ר ח ט אנוּ : יב אַל נ א ת ה י כּ מּ ת א שׁ ר בּ צ אתו מ ר ח ם א מּ ו ו יּ אָכ ל ח צ י ב שׂ ר ו : יג ו יּ צ ע ק מ שׁ ה א ל י הו ה ל אמ ר א ל נ א ר פ א נ א ל הּ : 59

60 Devarim 3: כג ו א ת ח נּ ן א ל י הו ה בּ ע ת ה ה וא ל אמ ר : כד א ד נ י י ה ו ה א תּ ה ה ח לּ ו ת ל ה ר א ו ת א ת ע ב דּ א ת גּ ד ל ו א ת י ד ה ח ז ק ה א שׁ ר מ י א ל בּ שּׁ מ י ם וּב א ר ץ א שׁ ר י ע שׂ ה כ מ ע שׂ י ו כ ג ב וּר ת : כה א ע בּ ר ה נּ א ו א ר א ה א ת ה א ר ץ ה טּו ב ה א שׁ ר בּ ע ב ר ה יּ ר דּ ן ה ה ר ה טּ ו ב ה זּ ה ו ה לּ ב נ ן : Yehoshuah 7: 7 9 ז ו יּ אמ ר י הו שׁ ע א ה הּ א ד נ י י ה ו ה ל מ ה ה ע ב ר תּ ה ע ב יר א ת ה ע ם ה זּ ה א ת ה יּ ר דּ ן ל ת ת א ת נוּ בּ י ד ה א מ ר י ל ה א ב יד נוּ ו לוּ הו א ל נוּ ו נּ שׁ ב בּ ע ב ר ה יּ ר דּ ן : ח בּ י א ד נ י מ ה א מ ר א ח ר י א שׁ ר ה פ י שׂ ר א ל ע ר ף ל פ נ י א י ב יו : ט ו י שׁ מ ע וּ ה כּ נ ע נ י ו כ ל י שׁ ב י ה א ר ץ ו נ ס בּוּ ע ל ינוּ ו ה כ ר יתוּ א ת שׁ מ נוּ מ ן ה א ר ץ וּמ ה תּ ע שׂ ה ל שׁ מ ה גּ ד ו ל : Shoftim 16: 28 כח ו יּ ק ר א שׁ מ שׁ ו ן א ל י ה ו ה ו יּ אמ ר א ד נ י י הו ה ז כ ר נ י נ א ו ח זּ ק נ י נ א א ה פּ ע ם ה זּ ה ה א ה ים ו א נּ ק מ ה נ ק ם אַח ת מ שּׁ ת י ע ינ י מ פּ ל שׁ תּ ים : Shmuel I study) 1: 9 18 (note emphasis on this text in the next part of our ט ו תּ ק ם ח נּ ה א ח ר י אָכ ל ה ב שׁ ה ו א ח ר י שׁ ת ה ו ע ל י ה כּ ה ן ישׁ ב ע ל ה כּ סּ א ע ל מ זוּז ת ה יכ ל י ה ו ה : י ו ה יא מ ר ת נ פ שׁ ו תּ ת פּ לּ ל ע ל י ה ו ה וּב כ ה ת ב כּ ה : יא ו תּ דּ ר נ ד ר ו תּ אמ ר 60

61 י י ה ו ה צ ב א ו ת א ם ר א ה ת ר א ה בּ ע נ י א מ ת וּז כ ר תּ נ י ו א ת שׁ כּ ח א ת א מ ת ו נ ת תּ ה ל א מ ת ז ר ע א נ שׁ ים וּנ ת תּ יו ל יה ו ה כּ ל י מ י ח יּ יו וּמו ר ה א י ע ל ה ע ל ר אשׁ ו : יב ו ה י ה כּ י ה ר בּ ת ה ל ה ת פּ לּ ל ל פ נ י י ה ו ה ו ע ל י שׁ מ ר א ת פּ יה : יג ו ח נּ ה ה יא מ ד בּ ר ת ע ל ל בּ הּ ר ק שׂ פ ת יה נּ ע ו ת ו קו ל הּ א י שּׁ מ ע ו יּ ח שׁ ב ה ע ל י ל שׁ כּ ר ה : יד ו יּ אמ ר א ל יה ע ל י ע ד מ ת י תּ שׁ תּ כּ ר ין ה ס יר י א ת י ינ מ ע ל י : טו ו תּ ע ן ח נּ ה ו תּ אמ ר א א ד נ י א שּׁ ה ק שׁ ת ר וּח אָנ כ י ו י י ן ו שׁ כ ר א שׁ ת ית י ו א שׁ פּ א ת נ פ שׁ י ל פ נ י י ה ו ה : טז אַל תּ תּ ן א ת א מ ת ל פ נ י בּ ת בּ ל יּ ע ל כּ י מ ר ב שׂ יח י ו כ ע ס י דּ בּ ר תּ י ע ד ה נּ ה : יז ו יּ ע ן ע ל י ו יּ אמ ר ל כ י ל שׁ ל ו ם ו א ה י י שׂ ר א ל י תּ ן א ת שׁ ל ת א שׁ ר שׁ א ל תּ מ ע מּ ו : יח ו תּ אמ ר תּ מ צ א שׁ פ ח ת ח ן בּ ע ינ י ו תּ ל ה א שּׁ ה ל ד ר כּ הּ ו תּ אכ ל וּפ נ יה א ה יוּ ל הּ ע ו ד : Shmuel II 7: יח ו יּ ב א ה מּ ל דּ ו ד ו יּ שׁ ב ל פ נ י י ה ו ה ו יּ אמ ר מ י א נ כ א ד נ י י ה ו ה וּמ י ב ית י כּ י ה ב יא ת נ י ע ד ה ם: יט ו תּ ק ט ן ע ו ד ז את בּ ע ינ י א ד נ י י ה ו ה ו תּ ד בּ ר גּ ם א ל בּ ית ע ב דּ ל מ ר ח ו ק ו ז את תּו ר ת ה אָד ם א ד נ י י ה ו ה : כ וּמ ה יּו ס יף דּ ו ד ע ו ד ל ד בּ ר א ל י ו א תּ ה י ד ע תּ א ת ע ב דּ א ד נ י י ה ו ה : כא בּ ע ב וּר דּ ב ר וּכ ל בּ ע שׂ ית א ת כּ ל ה גּ דוּלּ ה ה זּ את ל הו ד יע א ת ע ב דּ : כב ע ל כּ ן גּ ד ל תּ י ה ו ה א ה םי כּ י א ין כּ מ ו ו א ין א ה ים זוּל ת בּ כ ל א שׁ ר שׁ מ ע נוּ בּ אָז נ ינוּ : כג וּ מ י כ ע מּ כּ י שׂ ר א ל גּ ו י א ח ד בּ א ר ץ א שׁ ר ה ל כוּ א ה ים ל פ דּ ו ת ל ו ל ע ם ו ל שׂ וּם ל ו שׁ ם ו ל ע שׂ ו ת ל כ ם ה גּ דוּלּ ה ו נ ר או ת ל אַר צ מ פּ נ י ע מּ א שׁ ר פּ ד ית לּ מ מּ צ ר ם י גּו י ם ו א ה יו : כד ו תּ כ ו נ ן ל א ת ע מּ י שׂ ר א ל ל ל ע ם ע ד עו ל ם ו א תּ ה י ה ו ה ה י ית ל ה ם ל א ה ים : כה ו ע תּ ה י ה ו ה א ה ים ה דּ ב ר א שׁ ר דּ בּ ר תּ ע ל ע ב דּ ו ע ל בּ ית ו ה ק ם 61

62 ק ע ד עו ל ם ו ע שׂ ה כּ א שׁ ר דּ בּ ר תּ : כו ו י ג דּ ל שׁ מ ע ד עו ל ם ל אמ ר י ה ו ה צ ב א ו ת א ה ים ע ל י שׂ ר א ל וּב ית ע ב דּ דּ ו ד י ה י ה נ כ ו ן ל פ נ י : כז כּ י א תּ ה י ה ו ה צ ב א ו ת א ה י י שׂ ר א ל גּ ל ית ה א ת א ז ן ע ב דּ ל אמ ר בּ י ת א ב נ ה לּ ע ל כּ ן מ צ א ע ב דּ א ת ל בּ ו ל ה ת פּ לּ ל א ל י א ת ה תּ פ לּ ה ה זּ את : כח ו ע תּ ה א ד נ י י ה ו ה א תּ ה הוּא ה א ה ים וּד ב ר י י ה י וּ א מ ת ו תּ ד בּ ר א ל ע ב דּ א ת ה טּו ב ה ה זּ את : כט ו ע תּ ה הו א ל וּב ר א ת בּ ית ע ב דּ ל ה י ו ת ל עו ל ם ל פ נ י כּ י א תּ ה א ד נ י י ה ו ה דּ בּ ר תּ וּמ בּ ר כ ת י ב ר בּ ית ע ב דּ ל עו ל ם : Melachim I 8: כב ו יּ ע מ ד שׁ מ ה ל פ נ י מ ז בּ ח י ה ו ה נ ג ד כּ ל ק ה ל י שׂ ר א ל ו יּ פ ר שׂ כּ פּ יו ה שּׁ מ י ם : כג ו יּ א מ ר י ה ו ה א ה י י שׂ ר א ל א ין כּ מ ו א ה ים בּ שּׁ מ י ם מ מּ ע ל ו ע ל ה א ר ץ מ תּ ח ת שׁ מ ר ה בּ ר ית ו ה ח ס ד ל ע ב ד י ה ה ל כ ים ל פ נ י בּ כ ל ל בּ ם : כד א שׁ ר שׁ מ ר תּ ל ע ב דּ דּ ו ד אָב י א ת א שׁ ר דּ בּ ר תּ ל ו ו תּ ד בּ ר בּ פ י וּב י ד מ לּ את כּ יּ ו ם ה זּ ה : כה ו ע תּ ה י ה ו ה א ה י י שׂ ר א ל שׁ מ ר ל ע ב דּ ד ו ד אָב י א ת א שׁ ר דּ בּ ר תּ לּו ל אמ ר א י כּ ר ת ל א ישׁ מ לּ פ נ י י שׁ ב ע ל כּ סּ א י שׂ ר א ל ר א ם י שׁ מ ר וּ ב נ י א ת דּ ר כּ ם ל ל כ ת ל פ נ י כּ א שׁ ר ה ל כ תּ ל פ נ י : כו ו ע תּ ה א ה י י שׂ ר א ל י א מ ן נ א דּ ב ר י [דּ ב ר [ א שׁ ר דּ בּ ר תּ ל ע ב דּ דּ ו ד אָב י : כז כּ י ה א מ נ ם י שׁ ב א ה םי ע ל ה א ר ץ ה נּ ה ה שּׁ מ י ם וּשׁ מ י ה שּׁ מ ם י א י כ ל כּ ל וּ א ף כּ י ה בּ י ת ה זּ ה א שׁ ר בּ נ ית י : כח וּפ נ ית א ל תּ פ לּ ת ע ב דּ ו א ל תּ ח נּ ת ו י ה ו ה א ה י ל שׁ מ ע א ל ה ר נּ ה ו א ל ה תּ פ לּ ה א שׁ ר ע ב דּ מ ת פּ לּ ל ל פ נ י ה יּ ו ם: כט ל ה יו ת ע ינ פ ת ח ת א ל ה בּ י ת ה זּ ה ל י ל ה ו י ו ם א ל ה מּ ק ו ם א שׁ ר אָמ ר תּ י ה י ה שׁ מ י שׁ ם ל שׁ מ ע א ל ה תּ פ לּ ה א שׁ ר י ת פּ לּ ל ע ב דּ א ל ה מּ ק ו ם ה זּ ה : ל ו שׁ מ ע תּ א ל תּ ח נּ ת ע ב דּ ו ע מּ י שׂ ר א ל 62

63 א שׁ ר י ת פּ ל ל וּ א ל ה מּ ק ו ם ה זּ ה ו א תּ ה תּ שׁ מ ע א ל מ ק ו ם שׁ ב תּ א ל ה שּׁ מ י ם ו שׁ מ ע תּ ו ס ל ח תּ : לא א ת א שׁ ר י ח ט א א ישׁ ל ר ע הוּ ו נ שׁ א ב ו אָל ה ל ה א ת ו וּב א אָל ה ל פ נ י מ ז בּ ח בּ בּ י ת ה זּ ה : לב ו א תּ ה תּ שׁ מ ע ה שּׁ מ י ם ו ע שׂ ית ו שׁ פ ט תּ א ת ע ב ד י ל ה ר שׁ יע ר שׁ ע ל ת ת דּ ר כּ ו בּ ר אשׁ ו וּל ה צ דּ יק צ דּ יק ל ת ת ל ו כּ צ ד ק ת ו : לג בּ ה נּ ג ף ע מּ י שׂ ר א ל ל פ נ י או י ב א שׁ ר י ח ט אוּ ל ו שׁ בוּ א ל י ו הו ד וּ א ת שׁ מ ו ה ת פּ ל ל וּ ו ה ת ח נּ נ וּ א ל י בּ בּ י ת ה זּ ה : לד ו א תּ ה תּ שׁ מ ע ה שּׁ מ י ם ו ס ל ח תּ ל ח טּ את ע מּ י שׂ ר א ל ו ה שׁ ב ת ם א ל ה א ד מ ה א שׁ ר נ ת תּ ל א בו ת ם : לה בּ ה ע צ ר שׁ מ ם י ו א י ה י ה מ ט ר כּ י י ח ט אוּ ל ו ה ת פּ ל ל וּ א ל ה מּ ק ו ם ה זּ ה ו הו ד וּ א ת שׁ מ וּמ ח טּ את ם י שׁוּב וּן כּ י ת ע נ ם : לו ו א תּ ה תּ שׁ מ ע ה שּׁ מ י ם ו ס ל ח תּ ל ח טּ את ע ב ד י ו ע מּ י שׂ ר א ל כּ י תו ר ם א ת ה דּ ר ה טּו ב ה א שׁ ר י ל כוּ ב הּ ו נ ת תּ ה מ ט ר ע ל אַר צ א שׁ ר נ ת תּ ה ל ע מּ ל נ ח ל ה : לז ר ע ב כּ י י ה י ה ב א ר ץ דּ ב ר כּ י י ה י ה שׁ דּ פ ו ן י ר ק ו ן אַר בּ ה ח ס יל כּ י י ה י ה כּ י י צ ר ל ו א י ב ו בּ א ר ץ שׁ ע ר יו כּ ל נ ג ע כּ ל מ ח ל ה : לח כּ ל תּ פ לּ ה כ ל תּ ח נּ ה א שׁ ר תּ ה י ה ל כ ל ה אָ ד ם ל כ ל ע מּ י שׂ ר א ל א שׁ ר י ד ע וּן א ישׁ נ ג ע ל ב ב ו וּפ ר שׂ כּ פּ יו א ל ה בּ י ת ה זּ ה : לט ו א תּ ה תּ שׁ מ ע ה שּׁ מ י ם מ כ ו ן שׁ ב תּ ו ס ל ח תּ ו ע שׂ ית ו נ ת תּ ל א ישׁ כּ כ ל דּ ר כ יו א שׁ ר תּ ד ע א ת ל ב ב ו כּ י א תּ ה י ד ע תּ ל ב דּ א ת ל ב ב כּ ל בּ נ י ה אָד ם : מ ל מ ע ן י ר א וּ כּ ל ה יּ מ ים א שׁ ר ה ם ח יּ ים ע ל פּ נ י ה א ד מ ה א שׁ ר נ ת תּ ה ל א ב ת ינוּ : מא ו ג ם א ל ה נּ כ ר י א שׁ ר א מ ע מּ י שׂ ר א ל ה וּא וּב א מ א ר ץ ר חו ק ה ל מ ע ן שׁ מ : מב כּ י י שׁ מ עוּן א ת שׁ מ ה גּ ד ו ל ו א ת י ד ה ח ז ק ה וּז ר ע ה נּ טוּי ה וּב א ו ה ת פּ לּ ל א ל ה בּ י ת ה זּ ה : מג א תּ ה תּ שׁ מ ע ה שּׁ מ י ם מ כ ו ן שׁ ב תּ ו ע שׂ ית כּ כ ל א שׁ ר י ק ר א א ל י ה נּ כ ר י ל מ ע ן י ד עוּן כּ ל ע מּ י ה א ר ץ א ת שׁ מ ל י ר א ה א ת כּ ע מּ י שׂ ר א ל ו ל ד ע ת כּ י שׁ מ נ ק ר א ע ל ה בּ י ת ה זּ ה א שׁ ר בּ נ ית י : מד כּ י י צ א ע מּ 63

64 ל מּ ל ח מ ה ע ל א י ב ו בּ דּ ר א שׁ ר תּ שׁ ל ח ם ו ה ת פּ ל ל וּ א ל י ה ו ה דּ ר ה ע יר א שׁ ר בּ ח ר תּ בּ הּ ו ה בּ י ת א שׁ ר בּ נ ת י ל שׁ מ : מה ו שׁ מ ע תּ ה שּׁ מ י ם א ת תּ פ לּ ת ם ו א ת תּ ח נּ ת ם ו ע שׂ ית מ שׁ פּ ט ם : מו כּ י י ח ט אוּ ל כּ י א ין אָד ם א שׁ ר א י ח ט א ו א נ פ תּ ב ם וּנ ת תּ ם ל פ נ י או י ב ו שׁ ב וּם שׁ ב יה ם א ל א ר ץ ה או י ב ר חו ק ה א ו ק רו ב ה : מז ו ה שׁ יבוּ א ל ל בּ ם בּ א ר ץ א שׁ ר נ שׁ בּוּ שׁ ם ו שׁ בוּ ו ה ת ח נּ נ וּ א ל י בּ א ר ץ שׁ ב יה ם ל אמ ר ח ט אנוּ ו ה ע ו ינוּ ר שׁ ע נוּ : מח ו שׁ בוּ א ל י בּ כ ל ל ב ב ם וּב כ ל נ פ שׁ ם בּ א ר ץ א י ב יה ם א שׁ ר שׁ ב וּ א ת ם ו ה ת פּ ל ל וּ א ל י דּ ר אַר צ ם א שׁ ר נ ת תּ ה ל א בו ת ם ה ע יר א שׁ ר בּ ח ר תּ ו ה בּ י ת א שׁ ר בּ נ ית [בּ נ ית י] ל שׁ מ : מט ו שׁ מ ע תּ ה שּׁ מ ם י מ כ ו ן שׁ ב תּ א ת תּ פ לּ ת ם ו א ת תּ ח נּ ת ם ו ע שׂ ית מ שׁ פּ ט ם : נ ו ס ל ח תּ ל ע מּ א שׁ ר ח ט אוּ ל וּל כ ל פּ שׁ ע יה ם א שׁ ר פּ שׁ עוּ ב וּנ ת תּ ם ל ר ח מ ים ל פ נ י שׁ ב יה ם ו ר ח מ וּם : נא כּ י ע מּ ו נ ח ל ת ה ם א שׁ ר הו צ את מ מּ צ ר י ם מ תּ ו כּ וּר ה בּ ר ז ל : נב ל ה י ו ת ע ינ י פ ת חו ת א ל תּ ח נּ ת ע ב דּ ו א ל תּ ח נּ ת ע מּ י שׂ ר א ל ל שׁ מ ע א ל יה ם בּ כ ל ק ר א ם א ל י : נג כּ י א תּ ה ה ב דּ ל תּ ם ל ל נ ח ל ה מ כּ ל ע מּ י ה א ר ץ כּ א שׁ ר דּ בּ ר תּ בּ י ד מ שׁ ה ע ב דּ בּ ה ו צ י א א ת א ב ת ינוּ מ מּ צ ר י ם א ד נ י י ה ו ה : נד ו י ה י כּ כ לּ ו ת שׁ מ ה ל ה ת פּ לּ ל א ל י ה ו ה א ת כּ ל ה תּ פ לּ ה ו ה תּ ח נּ ה ה זּ את ק ם מ לּ פ נ י מ ז בּ ח י ה ו ה מ כּ ר ע ע ל בּ ר כּ יו ו כ פּ יו פּ ר שׂ ו ת ה שּׁ מ י ם : נה ו יּ ע מ ד ו י ב ר א ת כּ ל ק ה ל י שׂ ר א ל ק ו ל גּ ד ו ל ל אמ ר : נו בּ ר וּ י ה ו ה א שׁ ר נ ת ן מ נוּח ה ל ע מּ ו י שׂ ר א ל כּ כ ל א שׁ ר דּ בּ ר א נ פ ל דּ ב ר א ח ד מ כּ ל דּ ב ר ו ה טּ ו ב א שׁ ר דּ בּ ר בּ י ד מ שׁ ה ע ב דּ ו : נז י ה י י ה ו ה א ה ינוּ ע מּ נוּ כּ א שׁ ר ה י ה ע ם א ב ת ינוּ אַל י ע ז ב נוּ ו אַל י טּ שׁ נוּ : נח ל ה טּ ו ת ל ב ב נוּ א ל יו ל ל כ ת בּ כ ל דּ ר כ יו ו ל שׁ מ ר מ צ ו ת יו ו ח קּ יו וּמ שׁ פּ ט יו א שׁ ר צ וּ ה א ת א ב ת ינוּ : נט ו י ה י וּ ד ב ר י א לּ ה א שׁ ר ה ת ח נּ נ תּ י ל פ נ י י ה ו ה ק ר ב ים א ל י ה ו ה א ה ינוּ יו מ ם ו ל י ל ה ל ע שׂ ו ת מ שׁ פּ ט ע ב דּ ו וּמ שׁ פּ ט ע מּ ו 64

65 ה י שׂ ר א ל דּ ב ר י ו ם בּ יו מ ו : ס ל מ ע ן דּ ע ת כּ ל ע מּ י ה א ר ץ כּ י י ה ו ה ה וּא ה א ה ים א ין ע ו ד: סא ו ה י ה ל ב ב כ ם שׁ ל ם ע ם י ה ו ה א ה ינוּ ל ל כ ת בּ ח קּ יו ו ל שׁ מ ר מ צ ו ת יו כּ יּ ו ם ה זּ ה : סב ו ה מּ ל ו כ ל י שׂ ר א ל ע מּ ו ז ב ח ים ז ב ח ל פ נ י י ה ו ה : Melachim I 18: לו ו י ה י בּ ע ל ו ת ה מּ נ ח ה ו יּ גּ שׁ א ל יּ הוּ ה נּ ב יא ו יּ אמ ר י ה ו א ה י אַב ר ה ם י צ ח ק ו י שׂ ר א ל ה יּ ו ם י וּ ד ע כּ י א תּ ה א ה םי בּ י שׂ ר א ל ו א נ י ע ב דּ וּב ד ב ר י [וּב ד ב ר [ ע שׂ ית י א ת כּ ל ה דּ ב ר ים ה א לּ ה : לז ע נ נ י י ה ו ה ע נ נ י ו י ד עוּ ה ע ם ה זּ ה כּ י א תּ ה י ה ו ה ה א ה ים ו א תּ ה ה ס בּ ת א ת ל בּ ם א ח ר נּ ית : Melachim II 19: טו ו יּ ת פּ לּ ל ח ז ק יּ הוּ ל פ נ י י ה ו ה ו יּ אמ ר י ה ו ה א ה י י שׂ ר א ל י שׁ ב ה כּ ר ב ים א תּ ה ה וּא ה א ה ים ל ב דּ ל כ ל מ מ ל כ ו ת ה א ר ץ א תּ ה ע שׂ ית א ת ה שּׁ מ י ם ו א ת ה א ר ץ : טז ה טּ ה י ה ו ה אָז נ וּ שׁ מ ע פּ ק ח י ה ו ה ע ינ י וּר א ה וּשׁ מ ע א ת דּ ב ר י ס נ ח ר יב א שׁ ר שׁ ל ח ו ל ח ר ף א ה ים ח י : יז אָמ נ ם י ה ו ה ה ח ר יבוּ מ ל כ י א שּׁ וּר א ת ה גּו י ם ו א ת אַר צ ם : יח ו נ ת נ וּ א ת א ה י ה ם בּ א שׁ כּ י א א ה ים ה מּ ה כּ י א ם מ ע שׂ ה י ד י אָד ם ע ץ ו א ב ן ו י א בּ ד וּם: יט ו ע תּ ה י ה ו ה א ה ינוּ ה ו שׁ יע נוּ נ א מ יּ ד ו ו י ד עוּ כּ ל מ מ ל כ ו ת ה א ר ץ כּ י א תּ ה י ה ו ה א ה ים ל ב דּ : Yonah 2: 2 11 ב ו יּ ת פּ לּ ל יו נ ה א ל י ה ו ה א ה יו מ מּ ע י ה דּ ג ה : ג ו יּ אמ ר ק ר א ת י מ צּ ר ה ל י א ל י ה ו ה ו יּ ע נ נ י מ בּ ט ן שׁ א ו ל שׁ וּ ע תּ י שׁ מ ע תּ קו ל י : ד ו תּ שׁ ל י כ נ י מ צוּל ה בּ ל ב ב י מּ ים ו נ ה ר 65

66 י ס ב ב נ י כּ ל מ שׁ בּ ר י ו ג לּ י ע ל י ע ב רוּ : ה ו א נ י אָמ ר תּ י נ ג ר שׁ תּ י מ נּ ג ד ע ינ י א או ס יף ל ה בּ יט א ל ה יכ ל ק ד שׁ : ו א פ פ וּנ י מ ם י ע ד נ פ שׁ תּ ה ו ם י ס ב ב נ י ס וּ ף ח ב וּשׁ ל ר אשׁ י : ז ל ק צ ב י ה ר ים י ר ד תּ י ה א ר ץ בּ ר ח יה ב ע ד י ל עו ל ם ו תּ ע ל מ שּׁ ח ת ח יּ י י ה ו ה א ה י : ח בּ ה ת ע טּ ף ע ל י נ פ שׁ י א ת י ה ו ה ז כ ר תּ י ו תּ ב ו א א ל י תּ פ לּ ת י א ל ה יכ ל ק ד שׁ ט: מ שׁ מּ ר ים ה ב ל י שׁ ו א ח ס דּ ם י ע ז בוּ : י ו א נ י בּ ק ו ל תּו ד ה א ז בּ ח ה לּ א שׁ ר נ ד ר תּ י א שׁ לּ מ ה י שׁוּע ת ה ל יה ו ה : יא ו יּ אמ ר י ה ו ה ל דּ ג ו יּ ק א א ת יו נ ה א ל ה יּ בּ שׁ ה : Tehilim, Chapter 8 פרק ג א מ ז מ ו ר ל ד ו ד בּ ב ר ח ו מ פּ נ י אַב שׁ ל ו ם בּ נ ו : ב י ה ו ה מ ה ר בּ וּ צ ר י ר בּ ים ק מ ים ע ל י : ג ר בּ ים א מ ר ים ל נ פ שׁ י א ין י שׁוּע ת ה לּ ו ב א ה ים ס ל ה : ד ו א תּ ה י ה ו ה מ ג ן בּ ע ד י כּ בו ד י וּמ ר ים ר אשׁ י : ה ק ו ל י א ל י ה ו ה א ק ר א ו יּ ע נ נ י מ ה ר ק ד שׁ ו ס ל ה : ו א נ י שׁ כ ב תּ י ו א ישׁ נ ה ה ק יצ ו ת י כּ י י ה ו ה י ס מ כ נ י : ז א א יר א מ ר ב ב ו ת ע ם א שׁ ר ס ב יב שׁ תוּ ע ל י : ח ק וּמ ה י ה ו ה הו שׁ יע נ י א ה י כּ י ה כּ ית א ת כּ ל א י ב י ל ח י שׁ נּ י ר שׁ ע ים שׁ בּ ר תּ : ט ל יה ו ה ה י שׁוּע ה ע ל ע מּ ב ר כ ת סּ ל ה : Tehilim, Chapter 13 פרק יג א ל מ נ צּ ח מ ז מ ו ר ל ד ו ד : ב ע ד א נ ה י ה ו ה תּ שׁ כּ ח נ י נ צ ח ע ד א נ ה תּ ס תּ יר א ת פּ נ י מ מּ נּ י : ג ע ד א נ ה א שׁ ית ע צ ו ת בּ נ פ שׁ י י ג ו ן בּ ל ב ב י יו מ ם ע ד א נ ה י ר וּם א י ב י ע ל י : 66

67 ד מּ ד ה בּ יט ה ע נ נ י י ה ו ה א ה י ה א יר ה ע ינ י פּ ן א ישׁ ן ה מּ ו ת : ה פּ ן י א מ ר א י ב י י כ ל תּ יו צ ר י י ג ילוּ כּ י א מּ ו ט: ו ו א נ י בּ ח ס דּ ב ט ח תּ י י ג ל ל בּ י בּ ישׁוּע ת א שׁ יר ה ל יה ו ה כּ י ג מ ל ע ל י : Tehilim, Chapter 100 פרק ק א מ ז מ ו ר ל תו ד ה ה ר יעוּ ל יה ו ה כּ ל ה א ר ץ : ב ע ב ד וּ א ת י ה ו ה בּ שׂ מ ח ה בּ אוּ ל פ נ יו בּ ר נ נ ה : ג דּ ע וּ כּ י י ה ו ה ה וּא א ה ים ה וּא ע שׂ נוּ ו א [ו ל ו ] א נ ח נוּ ע ו ו צ אן מ ר ע ית ו : ד בּ אוּ שׁ ע ר יו בּ תו ד ה ח צ ר ת יו בּ ת ה לּ ה ה ו דוּ ל ו בּ ר כ וּ שׁ מ ו : ה כּ י ט ו ב י ה ו ה ל עו ל ם ח ס דּ ו ו ע ד דּ ר ו ר א מוּנ ת ו : Daniel 9: 4 19 (note that this text will be used later) ד ו א ת פּ ל ל ה ל יה ו ה א ה י ו א ת ו דּ ה ו א מ ר ה א נּ א א ד נ י ה א ל ה גּ דו ל ו ה נּו ר א שׁ מ ר ה בּ ר ית ו ה ח ס ד ל א ה ב יו וּל שׁ מ ר י מ צ ו ת יו : ה ח ט אנוּ ו ע ו ינוּ וה ר שׁ ע נוּ [ה ר שׁ ע נוּ] וּמ ר ד נוּ ו ס ו ר מ מּ צ ו ת וּמ מּ שׁ פּ ט י : ו ו א שׁ מ ע נוּ א ל ע ב ד י ה נּ ב יא ים א שׁ ר דּ בּ רוּ בּ שׁ מ א ל מ ל כ ינוּ שׂ ר ינוּ ו א ב ת ינוּ ו א ל כּ ל ע ם ה א ר ץ : ז ל א ד נ י ה צּ ד ק ה ו ל נוּ בּ שׁ ת ה פּ נ ים כּ יּ ו ם ה זּ ה ל א ישׁ י הוּד ה וּל י שׁ ב י י ר וּשׁ ל ם וּל כ ל י שׂ ר א ל ה קּ ר ב ים ו ה ר ח ק ים בּ כ ל ה א ר צו ת א שׁ ר ה דּ ח תּ ם שׁ ם בּ מ ע ל ם א שׁ ר מ ע לוּ ב : ח י ה ו ה ל נוּ בּ שׁ ת ה פּ נ םי ל מ ל כ ינוּ ל שׂ ר ינוּ ו ל א ב ת ינוּ א שׁ ר ח ט אנוּ ל : ט ל אד נ י א ה ינוּ ה ר ח מ ים ו ה סּ ל ח ו ת כּ י מ ר ד נוּ בּ ו : י ו א שׁ מ ע נוּ בּ ק ו ל י ה ו ה א ה ינוּ ל ל כ ת בּ ת ו ר ת יו א שׁ ר נ ת ן ל פ נ ינוּ בּ י ד ע ב ד יו ה נּ ב יא ים : יא ו כ ל י שׂ ר א ל ע ב רוּ א ת תּ ו ר ת ו ס ו ר 67

68 ל ב ל תּ י שׁ מ ו ע בּ ק ל ו תּ תּ ע ל ינוּ ה אָל ה ו ה שּׁ ב ע ה א שׁ ר כּ תוּב ה בּ תו ר ת מ שׁ ה ע ב ד ה א ה ים כּ י ח ט אנוּ ל ו : יב ו יּ ק ם א ת דּ ב ר יו [דּ ב ר ו ] א שׁ ר דּ בּ ר ע ל ינוּ ו ע ל שׁ פ ט ינוּ א שׁ ר שׁ פ ט וּנוּ ל ה ב יא ע ל ינוּ ר ע ה ג ד ל ה א שׁ ר א נ ע שׂ ת ה תּ ח ת כּ ל ה שּׁ מ י ם כּ א שׁ ר נ ע שׂ ת ה בּ יר וּשׁ ל ם : יג כּ א שׁ ר כּ תוּב בּ תו ר ת מ שׁ ה א ת כּ ל ה ר ע ה ה זּ את בּ אָה ע ל ינוּ ו א ח לּ ינוּ א ת פּ נ י י ה ו ה א ה ינוּ ל שׁוּב מ ע ו נ נוּ וּל ה שׂ כּ יל בּ א מ תּ : יד ו יּ שׁ ק ד י ה ו ה ע ל ה ר ע ה ו י ב יא ה ע ל ינוּ כּ י צ דּ יק י ה ו ה א ה ינוּ ע ל כּ ל מ ע שׂ יו א שׁ ר ע שׂ ה ו א שׁ מ ע נוּ בּ ק ל ו : טו ו ע תּ ה א ד נ י א ה ינוּ א שׁ ר הו צ את א ת ע מּ מ א ר ץ מ צ ר י ם בּ י ד ח ז ק ה ו תּ ע שׂ ל שׁ ם כּ יּ ו ם ה זּ ה ח ט אנוּ ר שׁ ע נוּ : טז א ד נ י כּ כ ל צ ד ק ת י שׁ ב נ א א פּ ו ח מ ת מ ע יר י ר וּשׁ ל ם ה ר ק ד שׁ כּ י ב ח ט א ינוּ וּב ע ו נ ו ת א ב ת ינוּ י ר וּשׁ ל ם ו ע מּ ל ח ר פּ ה ל כ ל ס ב יב ת ינוּ : יז ו ע תּ ה שׁ מ ע א ה ינוּ א ל תּ פ לּ ת ע ב דּ ו א ל תּ ח נוּנ יו ו ה א ר פּ נ י ע ל מ ק דּ שׁ ה שּׁ מ ם ל מ ע ן א ד נ י : יח ה טּ ה א ה י אָז נ וּ שׁ מ ע פּ ק חה [פּ ק ח [ ע ינ י וּר א ה שׁ מ מ ת ינוּ ו ה ע יר א שׁ ר נ ק ר א שׁ מ ע ל יה כּ י א ע ל צ ד ק ת ינוּ א נ ח נוּ מ פּ יל ים תּ ח נוּנ ינוּ ל פ נ י כּ י ע ל ר ח מ י ה ר בּ ים : יט א ד נ י שׁ מ ע ה א ד נ י ס ל ח ה א ד נ י ה ק שׁ יב ה ו ע שׂ ה אַל תּ אַח ר ל מ ע נ א ה י כּ י שׁ מ נ ק ר א ע ל ע יר ו ע ל ע מּ : 68

69 מסכת ברכות: פרק חמישי - ל.ב - לב.ב Guiding Questions for Chevrutah Work Introduction: In this text, we will look at how one is to come to prayer.,משנה Notice the development of the phrase from the original text of the referencing this, namely, ראש.כובד How does this posturing of ourselves during our participation in תפילה reflect some of the various states in which people come to this process that we saw in the texts of the [Notice the focus on some of these texts at the beginning of the study? תנך of this text.] Think about the presence of both קבע and כוונה in achieving this stance. As always, students should return to their journal writing and Essential Questions and consider the significance of כובד ראש to them and which of the models presented in this text resonates with them the most. 69

70 Note: This text in its entirety is intended for upper level groups. Teachers should review this material and determine what parts are appropriate for a given class. Note the guidance nature of the questions and the division of the text into sections. Knowledge of the appearance of the Daf Gemarrah is an expected competency for classes that will use the Chevruta/Shiyur process for these lessons. For others, the teacher can block out the text as needed. (אין עומדין - מר' יוחנן רביה ( 31a Berachot 30b 1. Note which texts we have studied from the Tanach (and others) are referenced in this text. Review and use the texts about Hannah (Shmuel I) and David (Pesachim and Tehilim) as reference for the discussion that will evolve here. פרק ה א א ין עו מ ד ין ל ה ת פּ לּ ל א לּ א מ תּו כּ ב ד ר אשׁ. ח ס יד ים ה ר אשׁו נ ים ה יוּ שׁו ה ים שׁ ע ה אַח ת וּמ ת פּ לּ ל ים, כּ ד י שׁ יּ כ וּ נוּ א ת ל בּ ם ל מּ קו ם. א פ לּוּ ה מּ ל שׁו א ל בּ שׁ לו מו, א י שׁ יב נּוּ. ו א פ לּוּ נ ח שׁ כּ רוּ ע ל ע ק בו, א י פ ס יק: 2. What is the significance of the term ראש?כובד What other values related to תפילה have we discussed that are related to this characteristic? Why do we come to תפילה in such a state? What emotions do you associate with being ראש?כובד What part does the distractions mentioned that are to be ignored play in explaining?תפילה how we come to our involvement with 3. Why do you think that Hannah and David are mentioned as examples regarding the aspect of how we approach תפילה in this chapter? What texts specifically in the Tanach are indicated as the roots for these aspects of how we approach prayer and who teaches each of them (you can chart these out)? Do any of these references resonate for you in terms of your own experiences of תפילה or do you find new concepts here that you have not considered before? (Continue to work through your Essential Questions as we study this text.) Now, how does the גמרא react to (reject or accept) these options and what is the rationale for this reaction? 70

71 4. List all of the emotions and feelings you can find that are associated with this text advising us how to approach prayer. Which ones do you relate to and which ones seem foreign? Can you reconcile all of these or do you see inherent conflicts when we come to?תפילה Notice the quotes from תנ 'ך that are used to convey these emotions and their interfacing. 5. Why do you think the idea of tempering one s joy and happiness appears in this discussion? How many different examples of this dynamic are presented? Notice the five stories that are indicated at this point and the comparison of the two set of circumstances given. Look at the teaching of רבי יוחנן about the notion that What do you אסור לאדם שימלא שחוק פיו בעולם הזה understand from Reish Lakish s practice of changing his approach once he learned this teaching? 6. How many prescriptions can you find in this text regarding how one is to approach תפילה and how one is not to do so? Which ones do you like and find the most meaningful; why? If you were to add another example from your own observations to this list what would it be and why? [Note to teachers and students: Together find the words indicated each time it is stated that a section is skipped. The class can do this together, with learning partners assisting each other. This is a skill set that students should master.] At this point we will skip a short portion of the text from to the end of this section, indicated והיכי דמי הלכה פסוקה אמר אביי by the words עבדי כמתניתין רב אשי עביד כברייתא.רבנן In this text, examples of discussions of a Halachic decision without discussion are given in reference to the instructions immediately preceding this section. The examples are of the Bnot Yisrael to observe the restrictions of seven clean days after even a drop of blood is noted; an additional practice regarding bringing produce into the house and feeding one s animals to avoid tithing it; and not deriving benefit from blood in a consecrated animal. The point for our purposes is not what the examples are, just that they exist as examples of Halachic decisions without discussion. 71

72 (ת 'ר איו עומדיו - ונקתה ונזרעה זרע ( 31b Berachot 31a תפילה 7. Who is not able to pray and how are we not to come to according to this text? What other things are we to avoid when associated with praying? What practices are commendable in being associated with prayer? Are there other aspect/s of our lives to which these practices brought; why? How/ do these instructions relate to what we have been and continue to learn about foundational principles that inform so much of our lives as Jews both in our relationship with G-d and with others in our community? Notice in the stories about accompanying others, what practice do we expect to be illustrated; do you find it in both stories and can you think of an explanation for any problems you find? ת 'ר המתפלל צריך שיכוין את לבו.8 Look at the teaching of this? used as an example to illustrate ר ' עקיבא How is.לשמים What exactly is his experience when he is praying alone? Can you relate to this; does this remind you of any particular such experience? 9. Look at the experience of דניאל as indicated here in the use of 6:11 from that book. What is the context for this experience (check the text in a תנ 'ך to get this information)? What esthetic information do we find here regarding the environment in which we pray? Do you note that these elements are present in the places in which you pray? Do they help or fulfill any role at all in contributing to the meaningfulness of the experience of prayer for you? 10. Notice what practices are indicated here about the order of our prayers על ידי and related mattters, through the teachings that come to us.על ידי שלמה and דוד 11. Look at the end of 31a through 31b. Identify all of the practices that we attribute to חנה and the text references from which these come in Shmuel I, chapter 8. You might want to make a chart to identify these, as this is a rather extensive piece of the text. 72

73 12. How does Hannah approach G-d that is novel and not used before? How do you understand this initiative that she takes in using the title ; from what emotions does it come? Is she threatening G-d; ה' צבאות is she completely in despair; what else is this text reflecting? Look at Eli s assumptions regarding Hannah and his error. What do we learn here about how we regard people and the practice of giving them the?דן לכף זכות doubt/ benefit of the 13. How is the story about the king and the poor man related to our discussion and why is it used here as a didactic tool? Stories about kings and servants are often used regarding G-d and all matters in relating to G-d; can you think of another such story and instance from your learning? (We will discuss this for those who cannot think of another instance.) 14. What does Hannah threaten to do at this point; what is the play on the words אם ראה תראה here? How do you understand this action on the part of Hannah; from where does it come? At this point, there is continued discussion about barren women and women who can become pregnant and how their fortunes could potentially be reversed. Rabbi Yishmael and Rabbi Akiba discuss their fears that other women will follow through with this threat and also take the test of the סוטה if this works. Now, what is the danger in looking at the experience of Hannah as a role model in terms of her angst and her response to it? Do you think that the Rabbis want us to regard her this way or not? The text continues with interpretations of various aspects of the Hannah story and associated teachings. These will not be discussed here though the members of your group can certainly learn this text if time and opportunity permit. Berachot 31b 32a ( (וגו ' וחנה היא מדברת - ואראה את הארץ הטובה After this text, beginning with the words, ברעתי,ואשר the text 73

74 expounds on instances of the use of the power of ' ה to control evil impulses. You may want to identify and look at a few of these sources, or continue with the words רבי אלעזר משה הטיח.ואמר You may also want to skip the texts that focus on the negative impact of excessive behavior (from ) and continue with the text וישמן ישרון ויבעט to אמר דבי רבי ינאי.אמר רבי שמואל beginning with the words,משה that focuses on Further, within the coming text and its analysis of components of the, your group may decide to skip some of these analytical משה of תפילה components. 15. Look at the comparison to רבינו.משה What happens to Moshe as this discussion continues and what aspects of his תפילה are.חנה noteworthy? You might want to chart this out as you did for We have now seen three examples of distress and as a result, flinging words at G-d. How/does this help to put the Hannah experience into a context? In what range of possibilities is this action appropriate; are there situations where it may not be as much so? Notice when G-d says that G-d no longer has any need for Moshe; why is this so? Look at the parable (another king parable) and determine what purpose it is serving here. Look at the very strong voice that continues in this chapter from If you were to summarize his points about how we.רבי אלעזר come to G-d and communicate with G-d what are they? Do you agree with him; do you think that there is anything that he is missing about?תפילה the psychological need and purpose of דרש רבי 16. Look at the bottom of 32a, beginning with the words How does the repetition of this formula of how we pray.שמלאי resonate at this point and why do you think it appears at this time of the discourse? How/ do the models indicated earlier and parables support this recipe for prayer as approaching G-d? How does this resonate with how you approach prayer (you might want to reexamine your Essential Questions at this pont). ) אמר ר ' אלעזר - לא קשיא הא דאפשר לקצר ( 32b Berachot 74

75 17. What formula and program does רבי אלעזר suggest at the top of 32b; do you agree with this? Do you really think he intends this as a forced either/or choice or might something else be going on here? What is the point of referencing משה רבינו at this point? Keep your רבי אלעזר reaction in mind as we continue this discussion; what if really does want us to accept that תפילה is greater than these other elements in our life; what would his rationale be? 18. What other comparisons are being made by אלעזר?רבי What is his purpose in stating these comparisons? Compare this to the latter teaching in the ברייתא that begins in the middle of the page, Do you think that there is a.תנו רבנן ארבעה צריכין חזוק preference and agenda here for balance or prioritizing of these Jewish actions/involvements? Explain your answer. 19. What do רבי חנין and other אמוראים state about the potential value of the length of prayer? What consequences and outcomes might or might not be related to the length of our prayers? How/ does this impact on our purposes for praying? Read through this sugya carefully and then consider how much of the length being discussed here is structure related (קבע) and how much sincere investment (for.(כוונה our purposes here, the element of It is suggested that your group might skip from ותאמר ציון עזבני to constraints. to respond to time,זה מעשה סיני,חסידים הראשונים היו שוהין 20. Further on 32b, with the words we return to the משנה and its statement that the pious men would wait an hour to pray. What does the גמרא add in its clarification of what is meant by this statement? 21. Our עמוד ends as there are qualifications regarding being interrupted by a king while praying. Here the גמרא limits the meaning of the original.משנה We will not continue this discussion but note how it begins. Why does the supreme importance of תפילה require such instructions in terms of the daily occurrences in one s life? Can you think of any such relevant comparisons from today s world? 75

76 Text from Berachot 30b through 32b מסכת ברכות פרק ה דף ל,ב משנה אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת ומתפללין כדי שיכוונו לבם לאביהם שבשמים אפי' המלך שואל בשלומו לא ישיבנו ואפי' נחש כרוך על עקבו לא יפסיק: דף ל,ב גמרא מנא ה"מ א"ר אלעזר דאמר קרא (שמואל א א) והיא מרת נפש ממאי דילמא חנה שאני דהות מרירא לבא 76

77 טובא אלא א"ר יוסי בר' חנינא מהכא (תהילים ה) ואני ברב חסדך אבא ביתך אשתחוה אל היכל קדשך ביראתך ממאי דילמא דוד שאני דהוה מצער נפשיה ברחמי טובא אלא אמר ר' יהושע בן לוי מהכא (תהילים כט) השתחוו לה' בהדרת קדש אל תקרי בהדרת אלא בחרדת ממאי דילמא לעולם אימא לך הדרת ממש כי הא דרב יהודה הוה מציין נפשיה והדר מצלי אלא א"ר נחמן בר יצחק מהכא (תהילים ב) עבדו את ה' ביראה וגילו ברעדה מאי וגילו ברעדה א"ר אדא בר מתנא אמר רבה במקום גילה שם תהא רעדה אביי הוה יתיב קמיה דרבה חזייה דהוה קא בדח טובא אמר וגילו ברעדה כתיב א"ל אנא תפילין מנחנא ר' ירמיה הוה יתיב קמיה דרבי זירא חזייה דהוה קא בדח טובא אמר ליה (משלי יד) בכל עצב יהיה מותר כתיב א"ל אנא תפילין מנחנא מר בריה דרבינא עבד הלולא לבריה חזנהו לרבנן דהוו קבדחי טובא דף לא,א גמרא אייתי כסא דמוקרא בת ארבע מאה זוזי ותבר קמייהו ואעציבו רב אשי עבד הלולא לבריה חזנהו לרבנן דהוו קא בדחי טובא אייתי כסא דזוגיתא חיורתא ותבר קמייהו ואעציבו אמרו ליה רבנן לרב המנונא זוטי בהלולא דמר בריה דרבינא לישרי לן מר אמר להו ווי לן דמיתנן ווי לן דמיתנן אמרי ליה אנן מה נעני בתרך א"ל הי תורה והי מצוה דמגנו עלן א"ר יוחנן משום רשב"י אסור לאדם שימלא שחוק פיו בעולם הזה שנאמר (תהילים קכו) אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רנה אימתי בזמן שיאמרו בגוים הגדיל ה' לעשות עם אלה אמרו עליו על ר"ל שמימיו לא מלא שחוק פיו בעוה"ז מכי שמעה מר' יוחנן רביה: ת"ר אין עומדין להתפלל לא מתוך דין ולא מתוך דבר הלכה אלא מתוך הלכה פסוקה והיכי דמי הלכה פסוקה אמר אביי כי הא דר' זירא דאמר ר' זירא בנות ישראל החמירו על עצמן שאפילו רואות טיפת דם כחרדל יושבת עליה שבעה נקיים רבא אמר כי הא דרב הושעיא דאמר רב הושעיא מערים אדם על תבואתו ומכניסה במוץ שלה כדי שתהא בהמתו אוכלת 77

78 ופטורה מן המעשר ואב"א כי הא דרב הונא דא"ר הונא א"ר זעירא המקיז דם בבהמת קדשים אסור בהנאה ומועלין בו רבנן עבדי כמתניתין רב אשי עביד כברייתא: ת"ר אין עומדין להתפלל לא מתוך עצבות ולא מתוך עצלות ולא מתוך שחוק ולא מתוך שיחה ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך דברים בטלים אלא מתוך שמחה של מצוה וכן לא יפטר אדם מחברו לא מתוך שיחה ולא מתוך שחוק ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך דברים בטלים אלא מתוך דבר הלכה שכן מצינו בנביאים הראשונים שסיימו דבריהם בדברי שבח ותנחומים וכן תנא מרי בר בריה דרב הונא בריה דר' ירמיה בר אבא אל יפטר אדם מחבירו אלא מתוך דבר הלכה שמתוך כך זוכרהו כי הא דרב כהנא אלוייה לרב שימי בר אשי מפום נהרא עד בי צניתא דבבל כי מטא להתם א"ל מר ודאי דאמרי אינשי הני צניתא דבבל איתנהו מאדם הראשון ועד השתא א"ל אדכרתן מילתא דרבי יוסי ברבי חנינא דאמר ר' יוסי ברבי חנינא מאי דכתיב (ירמיהו ב) בארץ אשר לא עבר בה איש ולא ישב אדם שם וכי מאחר דלא עבר היאך ישב אלא לומר לך כל ארץ שגזר עליה אדם הראשון לישוב נתישבה וכל ארץ שלא גזר עליה אדם הראשון לישוב לא נתישבה רב מרדכי אלוייה לרבי שימי בר אשי מהגרוניא ועד בי כיפי ואמרי לה עד בי דורא: ת"ר המתפלל צריך שיכוין את לבו לשמים אבא שאול אומר סימן לדבר (תהילים י) תכין לבם תקשיב אזנך תניא א"ר יהודה כך היה מנהגו של ר"ע כשהיה מתפלל עם הצבור היה מקצר ועולה מפני טורח צבור וכשהיה מתפלל בינו לבין עצמו אדם מניחו בזוית זו ומוצאו בזוית אחרת וכל כך למה מפני כריעות והשתחויות: א"ר חייא בר אבא לעולם יתפלל אדם בבית שיש בו חלונות שנאמר (דנייאל ו) וכוין פתיחן ליה וגו' יכול יתפלל אדם כל היום כלו כבר מפורש על ידי דניאל (דנייאל ו) וזמנין תלתא וגו' יכול משבא לגולה הוחלה כבר נאמר (דנייאל ו) די הוא עבד מן קדמת דנא יכול יתפלל אדם לכל רוח שירצה ת"ל (דנייאל ו) <לקבל> [נגד] ירושלם יכול יהא כוללן בבת אחת כבר מפורש ע"י דוד 78

79 דכתיב (תהילים נה) ערב ובקר וצהרים וגו' יכול ישמיע קולו בתפלתו כבר מפורש על ידי חנה שנאמר (שמואל א א) וקולה לא ישמע יכול ישאל אדם צרכיו ואח"כ יתפלל כבר מפורש על ידי שלמה שנאמר (מלכים א ח) לשמוע אל הרנה ואל התפלה רנה זו תפלה תפלה זו בקשה אין אומר דבר <בקשה> אחר אמת ויציב אבל אחר התפלה אפי' כסדר וידוי של יה"כ אומר איתמר נמי אמר רב חייא בר אשי אמר רב אע"פ שאמרו שואל אדם צרכיו בשומע תפלה אם בא לומר אחר תפלתו אפילו כסדר של יה"כ אומר: אמר רב המנונא כמה הלכתא גברוותא איכא למשמע מהני קראי דחנה (שמואל א א) וחנה היא מדברת על לבה מכאן למתפלל צריך שיכוין לבו רק שפתיה נעות מכאן למתפלל שיחתוך בשפתיו וקולה לא ישמע מכאן שאסור להגביה קולו בתפלתו ויחשבה עלי לשכרה מכאן ששכור אסור להתפלל ויאמר אליה עלי עד מתי תשתכרין וגו' א"ר אלעזר מכאן לרואה בחברו דף לא,ב גמרא דבר שאינו הגון צריך להוכיחו ותען חנה ותאמר לא אדני אמר עולא ואיתימא רבי יוסי ברבי חנינא אמרה ליה לא אדון אתה בדבר זה ולא רוח הקודש שורה עליך שאתה חושדני בדבר זה איכא דאמרי הכי אמרה ליה לא אדון אתה לאו איכא שכינה ורוח הקודש גבך שדנתני לכף חובה ולא דנתני לכף זכות מי לא ידעת דאשה קשת רוח אנכי ויין ושכר לא שתיתי אמר רבי אלעזר מכאן לנחשד בדבר שאין בו שצריך להודיעו אל תתן את אמתך לפני בת בליעל אמר רבי אלעזר מכאן לשכור שמתפלל כאלו עובד ע"ז כתיב הכא לפני בת בליעל וכתיב התם (דברים יג) יצאו אנשים בני בליעל מקרבך מה להלן ע"ז אף כאן ע"ז ויען עלי ויאמר לכי לשלום אמר רבי אלעזר מכאן לחושד את חברו בדבר שאין בו שצריך לפייסו ולא עוד אלא שצריך לברכו שנאמר ואלהי ישראל יתן את שלתך: ותדר נדר ותאמר ה' צבאות אמר רבי אלעזר מיום שברא הקב"ה את עולמו לא היה אדם שקראו להקב"ה צבאות עד שבאתה חנה וקראתו צבאות אמרה חנה 79

80 לפני הקב"ה רבש"ע מכל צבאי צבאות שבראת בעולמך קשה בעיניך שתתן לי בן אחד משל למה הדבר דומה למלך בשר ודם שעשה סעודה לעבדיו בא עני אחד ועמד על הפתח אמר להם תנו לי פרוסה אחת ולא השגיחו עליו דחק ונכנס אצל המלך א"ל אדוני המלך מכל סעודה שעשית קשה בעיניך ליתן לי פרוסה אחת: אם ראה תראה א"ר אלעזר אמרה חנה לפני הקב"ה רבש"ע אם ראה מוטב ואם לאו תראה אלך ואסתתר בפני אלקנה בעלי וכיון דמסתתרנא משקו לי מי סוטה ואי אתה עושה תורתך פלסתר שנאמר (במדבר ה) ונקתה ונזרעה זרע הניחא למאן דאמר אם היתה עקרה נפקדת שפיר אלא למאן דאמר אם היתה יולדת בצער יולדת בריוח נקבות יולדת זכרים שחורים יולדת לבנים קצרים יולדת ארוכים מאי איכא למימר דתניא ונקתה ונזרעה זרע מלמד שאם היתה עקרה נפקדת דברי ר' ישמעאל א"ל רבי עקיבא אם כן ילכו כל העקרות כולן ויסתתרו וזו שלא קלקלה נפקדת אלא מלמד שאם היתה יולדת בצער יולדת בריוח קצרים יולדת ארוכים שחורים יולדת לבנים אחד יולדת שנים מאי אם ראה תראה דברה תורה כלשון בני אדם: בעני אמתך אל תשכח את אמתך ונתתה לאמתך א"ר יוסי בר' חנינא ג' אמתות הללו למה אמרה חנה לפני הקב"ה רבש"ע שלשה בדקי מיתה בראת באשה ואמרי לה שלשה דבקי מיתה ואלו הן נדה וחלה והדלקת הנר כלום עברתי על אחת מהן: ונתתה לאמתך זרע אנשים מאי זרע אנשים אמר רב גברא בגוברין ושמואל אמר זרע שמושח שני אנשים ומאן אינון שאול ודוד ורבי יוחנן אמר זרע ששקול כשני אנשים ומאן אינון משה ואהרן שנאמר (תהילים צט) משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו ורבנן אמרי זרע אנשים זרע שמובלע בין אנשים כי אתא רב דימי אמר לא ארוך ולא גוץ ולא קטן ולא אלם ולא צחור ולא גיחור ולא חכם ולא טפש: אני האשה הנצבת עמכה בזה אמר ריב"ל מכאן שאסור לישב בתוך ארבע אמות של תפלה: אל הנער הזה התפללתי א"ר אלעזר שמואל מורה הלכה לפני רבו היה שנאמר וישחטו את הפר ויביאו את הנער 80

81 אל עלי משום דוישחטו את הפר הביאו הנער אל עלי אלא אמר להן עלי קראו כהן ליתי ולשחוט חזנהו שמואל דהוו מהדרי בתר כהן למישחט אמר להו למה לכו לאהדורי בתר כהן למישחט שחיטה בזר כשרה אייתוהו לקמיה דעלי אמר ליה מנא לך הא אמר ליה מי כתיב ושחט הכהן והקריבו הכהנים כתיב מקבלה ואילך מצות כהונה מכאן לשחיטה שכשרה בזר אמר ליה מימר שפיר קא אמרת מיהו מורה הלכה בפני רבך את וכל המורה הלכה בפני רבו חייב מיתה אתיא חנה וקא צוחה קמיה אני האשה הנצבת עמכה בזה וגו' אמר לה שבקי לי דאענשיה ובעינא רחמי ויהיב לך רבא מיניה אמרה ליה אל הנער הזה התפללתי: וחנה היא מדברת על לבה אמר רבי אלעזר משום רבי יוסי בן זמרא על עסקי לבה אמרה לפניו רבונו של עולם כל מה שבראת באשה לא בראת דבר אחד לבטלה עינים לראות ואזנים לשמוע חוטם להריח פה לדבר ידים לעשות בהם מלאכה רגלים להלך בהן דדים להניק בהן דדים הללו שנתת על לבי למה לא להניק בהן תן לי בן ואניק בהן: ואמר רבי אלעזר משום רבי יוסי בן זמרא כל היושב בתענית בשבת קורעין לו גזר דינו של שבעים שנה ואף על פי כן חוזרין ונפרעין ממנו דין עונג שבת מאי תקנתיה אמר רב נחמן בר יצחק ליתיב תעניתא לתעניתא: ואמר רבי אלעזר חנה הטיחה דברים כלפי מעלה שנאמר ותתפלל על ה' מלמד שהטיחה דברים כלפי מעלה ואמר רבי אלעזר אליהו הטיח דברים כלפי מעלה שנאמר (מלכים א יח) ואתה הסבות את לבם אחורנית אמר רבי שמואל בר רבי יצחק מנין שחזר הקב"ה והודה לו לאליהו דף לב,א גמרא דכתיב (מיכה ד) ואשר הרעותי: אמר רבי חמא ברבי חנינא אלמלא שלש מקראות הללו נתמוטטו רגליהם של שונאי ישראל חד דכתיב ואשר הרעותי וחד דכתיב (ירמיהו יח) הנה כחומר ביד היוצר כן אתם בידי בית ישראל וחד דכתיב (יחזקאל לו) והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר רב פפא אמר מהכא (יחזקאל 81

82 לו) ואת רוחי אתן בקרבכם ועשיתי את אשר בחקי תלכו ואמר רבי אלעזר משה הטיח דברים כלפי מעלה שנאמר (במדבר יא) ויתפלל משה אל ה' אל תקרי אל ה' אלא על ה' שכן דבי רבי אליעזר בן יעקב קורין לאלפין עיינין ולעיינין אלפין דבי רבי ינאי אמרי מהכא (דברים א) ודי זהב מאי ודי זהב אמרי דבי ר' ינאי כך אמר משה לפני הקב"ה רבונו של עולם בשביל כסף וזהב שהשפעת להם לישראל עד שאמרו די הוא גרם שעשו את העגל אמרי דבי ר' ינאי אין ארי נוהם מתוך קופה של תבן אלא מתוך קופה של בשר אמר רבי אושעיא משל לאדם שהיתה לו פרה כחושה ובעלת אברים האכילה כרשינין והיתה מבעטת בו אמר לה מי גרם ליך שתהא מבעטת בי אלא כרשינין שהאכלתיך אמר רבי חייא בר אבא אמר ר' יוחנן משל לאדם אחד שהיה לו בן הרחיצו וסכו והאכילו והשקהו ותלה לו כיס על צוארו והושיבו על פתח של זונות מה יעשה אותו הבן שלא יחטא אמר רב אחא בריה דרב הונא אמר רב ששת היינו דאמרי אינשי מלי כריסיה זני בישי שנאמר (הושע יג) כמרעיתם וישבעו שבעו וירם לבם על כן שכחוני רב נחמן אמר מהכא (דברים ח) ורם לבבך ושכחת את ה' ורבנן אמרי מהכא (דברים לא) ואכל ושבע ודשן ופנה ואי בעית אימא מהכא (דברים לב) וישמן ישרון ויבעט אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן מנין שחזר הקדוש ברוך הוא והודה לו למשה שנאמר (הושע ב) וכסף הרביתי להם וזהב עשו לבעל: (שמות לב) וידבר ה' אל משה לך רד מאי לך רד אמר רבי אלעזר אמר לו הקדוש ב"ה למשה משה רד מגדולתך כלום נתתי לך גדולה אלא בשביל ישראל ועכשיו ישראל חטאו אתה למה לי מיד תשש כחו של משה ולא היה לו כח לדבר וכיון שאמר (דברים ט) הרף ממני ואשמידם אמר משה דבר זה תלוי בי מיד עמד ונתחזק בתפלה ובקש רחמים משל למלך שכעס על בנו והיה מכהו מכה גדולה והיה אוהבו יושב לפניו ומתירא לומר לו דבר אמר המלך אלמלא אוהבי זה שיושב לפני הרגתיך אמר דבר זה תלוי בי מיד עמד והצילו: (שמות לב) ועתה הניחה לי 82

83 ויחר אפי בהם ואכלם ואעשה אותך לגוי גדול וגו' אמר רבי אבהו אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו מלמד שתפסו משה להקדוש ברוך הוא כאדם שהוא תופס את חבירו בבגדו ואמר לפניו רבונו של עולם אין אני מניחך עד שתמחול ותסלח להם: (שמות לב) ואעשה אותך לגוי גדול וגו' אמר רבי אלעזר אמר משה לפני הקדוש ב"ה רבונו של עולם ומה כסא של שלש רגלים אינו יכול לעמוד לפניך בשעת כעסך כסא של רגל אחד על אחת כמה וכמה ולא עוד אלא שיש בי בושת פנים מאבותי עכשיו יאמרו ראו פרנס שהעמיד עליהם בקש גדולה לעצמו ולא בקש עליהם רחמים: (שמות לב) ויחל משה את פני ה' אמר רבי אלעזר מלמד שעמד משה בתפלה לפני הקדוש ברוך הוא עד שהחלהו ורבא אמר עד שהפר לו נדרו כתיב הכא ויחל וכתיב התם (במדבר ל) לא יחל דברו ואמר מר הוא אינו מיחל אבל אחרים מחלין לו ושמואל אמר מלמד שמסר עצמו למיתה עליהם שנאמר (שמות לב) ואם אין מחני נא מספרך אמר רבא אמר רב יצחק מלמד שהחלה עליהם מדת רחמים ורבנן אמרי מלמד שאמר משה לפני הקב"ה רבש"ע חולין הוא לך מעשות כדבר הזה ויחל משה את פני ה' תניא רבי אליעזר הגדול אומר מלמד שעמד משה בתפלה לפני הקדוש ברוך הוא עד שאחזתו אחילו מאי אחילו אמר רבי אלעזר אש של עצמות מאי אש של עצמות אמר אביי אשתא דגרמי (שמות לב) זכור לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך אשר נשבעת להם בך מאי בך אמר רבי אלעזר אמר משה לפני הקדוש ב"ה רבונו של עולם אלמלא נשבעת להם בשמים ובארץ הייתי אומר כשם ששמים וארץ בטלים כך שבועתך בטלה ועכשיו שנשבעת להם בשמך הגדול מה שמך הגדול חי וקיים לעולם ולעולמי עולמים כך שבועתך קיימת לעולם ולעולמי עולמים: (שמות לב) ותדבר אלהם ארבה את זרעכם ככוכבי השמים וכל הארץ הזאת אשר אמרתי האי אשר אמרתי אשר אמרת מיבעי ליה אמר רבי אלעזר עד כאן דברי תלמיד מכאן ואילך דברי הרב ורבי שמואל בר נחמני אמר אלו ואלו דברי תלמיד אלא כך אמר 83

84 משה לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם דברים שאמרת לי לך אמור להם לישראל בשמי הלכתי ואמרתי להם בשמך עכשיו מה אני אומר להם: (במדבר יד) מבלתי יכולת ה' יכול ה' מיבעי ליה אמר רבי אלעזר אמר משה לפני הקב"ה רבש"ע עכשיו יאמרו אומות העולם תשש כחו כנקבה ואינו יכול להציל אמר הקב"ה למשה והלא כבר ראו נסים וגבורות שעשיתי להם על הים אמר לפניו רבונו של עולם עדיין יש להם לומר למלך אחד יכול לעמוד לשלשים ואחד מלכים אינו יכול לעמוד אמר רבי יוחנן מנין שחזר הקדוש ברוך הוא והודה לו למשה שנאמר (במדבר יד) ויאמר ה' סלחתי כדבריך תני דבי רבי ישמעאל כדבריך עתידים אוה"ע לומר כן אשרי תלמיד שרבו מודה לו (במדבר יד) ואולם חי אני אמר רבא אמר רב יצחק מלמד שאמר לו הקדוש ב"ה למשה משה החייתני בדבריך: דרש רבי שמלאי לעולם יסדר אדם שבחו של הקב"ה ואחר כך יתפלל מנלן ממשה דכתיב (דברים ג) ואתחנן אל ה' בעת ההיא וכתיב ה' אלהים אתה החלות להראות את עבדך את גדלך ואת ידך החזקה אשר מי אל בשמים ובארץ אשר יעשה כמעשיך וכגבורותיך וכתיב בתריה אעברה נא ואראה את הארץ הטובה וגו': <סימן מעשי"ם צדק"ה קרב"ן כה"ן תעני"ת מנע"ל ברז"ל>: דף לב,ב גמרא אמר ר' אלעזר גדולה תפלה יותר ממעשים טובים שאין לך גדול במעשים טובים יותר ממשה רבינו אעפ"כ לא נענה אלא בתפלה שנאמר (דברים ג) אל תוסף דבר אלי וסמיך ליה עלה ראש הפסגה: וא"ר אלעזר גדולה תענית יותר מן הצדקה מאי טעמא זה בגופו וזה בממונו: וא"ר אלעזר גדולה תפלה יותר מן הקרבנות שנא' (ישעיהו א) למה לי רוב זבחיכם וכתיב ובפרשכם כפיכם א"ר יוחנן כל כהן שהרג את הנפש לא ישא את כפיו שנא' (ישעיהו א) ידיכם דמים מלאו: וא"ר אלעזר מיום שחרב בית המקדש ננעלו שערי תפלה שנאמר (איכה ג) גם כי אזעק ואשוע שתם תפלתי ואע"פ ששערי תפלה ננעלו שערי דמעה לא ננעלו שנאמר 84

85 (תהילים לט) שמעה תפלתי ה' ושועתי האזינה אל דמעתי אל תחרש רבא לא גזר תעניתא ביומא דעיבא משום שנא' (איכה ג) סכותה בענן לך מעבור תפלה: וא"ר אלעזר מיום שחרב בית המקדש נפסקה חומת ברזל בין ישראל לאביהם שבשמים שנא' (יחזקאל ד) ואתה קח לך מחבת ברזל ונתתה אותה קיר ברזל בינך ובין העיר: א"ר חנין א"ר חנינא כל המאריך בתפלתו אין תפלתו חוזרת ריקם מנא לן ממשה רבינו שנא' (דברים ט) ואתפלל אל ה' וכתיב בתריה וישמע ה' אלי גם בפעם ההיא איני והא א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן כל המאריך בתפלתו ומעיין בה סוף בא לידי כאב לב שנא' (משלי יג) תוחלת ממושכה מחלה לב מאי תקנתיה יעסוק בתורה שנא' (משלי יג) ועץ חיים תאוה באה ואין עץ חיים אלא תורה שנאמר (משלי ג) עץ חיים היא למחזיקים בה לא קשיא הא דמאריך ומעיין בה הא דמאריך ולא מעיין בה א"ר חמא בר' חנינא אם ראה אדם שהתפלל ולא נענה יחזור ויתפלל שנאמר (תהילים כז) קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה': ת"ר ארבעה צריכין חזוק ואלו הן תורה ומעשים טובים תפלה ודרך ארץ תורה ומעשים טובים מנין שנא' (יהושוע א) רק חזק ואמץ מאד לשמור ולעשות ככל התורה חזק בתורה ואמץ במעשים טובים תפלה מנין שנא' קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה' דרך ארץ מנין שנא' (שמואל ב י) חזק ונתחזק בעד עמנו וגו': (ישעיהו מט) ותאמר ציון עזבני ה' וה' שכחני היינו עזובה היינו שכוחה אמר ר"ל אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה רבש"ע אדם נושא אשה על אשתו ראשונה זוכר מעשה הראשונה אתה עזבתני ושכחתני אמר לה הקב"ה בתי י"ב מזלות בראתי ברקיע ועל כל מזל ומזל בראתי לו שלשים חיל ועל כל חיל וחיל בראתי לו שלשים לגיון ועל כל לגיון ולגיון בראתי לו שלשים רהטון ועל כל רהטון ורהטון בראתי לו שלשים קרטון ועל כל קרטון וקרטון בראתי לו שלשים גסטרא ועל כל גסטרא וגסטרא תליתי בו שלש מאות וששים וחמשה אלפי רבוא כוכבים כנגד ימות החמה וכולן לא בראתי אלא בשבילך ואת אמרת עזבתני 85

86 ושכחתני (ישעיהו מט) התשכח אשה עולה אמר הקב"ה כלום אשכח עולות אילים ופטרי רחמים שהקרבת לפני במדבר אמרה לפניו רבש"ע הואיל ואין שכחה לפני כסא כבודך שמא לא תשכח לי מעשה העגל אמר לה (ישעיהו מט) גם אלה תשכחנה אמרה לפניו רבש"ע הואיל ויש שכחה לפני כסא כבודך שמא תשכח לי מעשה סיני אמר לה (ישעיהו מט) ואנכי לא אשכחך והיינו דא"ר אלעזר א"ר אושעיא מאי דכתיב גם אלה תשכחנה זה מעשה העגל ואנכי לא אשכחך זה מעשה סיני: חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת: מנא הני מילי א"ר יהושע ב"ל אמר קרא (תהילים פד) אשרי יושבי ביתך ואמר ר' יהושע ב"ל המתפלל צריך לשהות שעה אחת אחר תפלתו שנא' (תהילים קמ) אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך תניא נמי הכי המתפלל צריך שישהא שעה אחת קודם תפלתו ושעה אחת אחר תפלתו קודם תפלתו מנין שנא' אשרי יושבי ביתך לאחר תפלתו מנין דכתיב אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך תנו רבנן חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת ומתפללין שעה אחת וחוזרין ושוהין שעה אחת וכי מאחר ששוהין תשע שעות ביום בתפלה תורתן היאך משתמרת ומלאכתן היאך נעשית אלא מתוך שחסידים הם תורתם משתמרת ומלאכתן מתברכת: אפילו המלך שואל בשלומו לא ישיבנו: אמר רב יוסף לא שנו אלא למלכי ישראל אבל למלכי <עכו"ם> {אומות העולם} פוסק מיתיבי המתפלל וראה אנס בא כנגדו ראה קרון בא כנגדו לא יהא מפסיק אלא מקצר ועולה לא קשיא הא דאפשר לקצר <יקצר ואם לאו פוסק> [והא דלא אפשר לקצר אפשר לקצר מקצר ואי לא מפסיק] ת"ר מעשה בחסיד אחד שהיה מתפלל בדרך בא שר אחד ונתן לו שלום ולא החזיר לו שלום המתין לו עד שסיים תפלתו לאחר שסיים תפלתו א"ל ריקא והלא כתוב בתורתכם (דברים ד) רק השמר לך ושמור נפשך וכתיב (דברים ד) ונשמרתם מאד לנפשותיכם כשנתתי לך שלום למה לא החזרת לי שלום אם הייתי חותך ראשך בסייף מי היה תובע את דמך מידי א"ל המתן לי עד שאפייסך בדברים א"ל 86

87 87 אילו היית עומד לפני מלך בשר ודם ובא חברך ונתן לך שלום היית

88 88

89 89

90 90

91 91

92 92

93 Comparison of Two Approaches to Tefillah Philosophy of Prayer, Rabbi Joseph B. Soloveitchik The Law Abider, Yeshayahu Leibowitz Introduction: By this point in the course, we have looked at different elements of Tefillah and have completed our examination of the concept of Koved Rosh and its various components in the previous text of Masechet Berachot. Read these two articles carefully and deeply and you will find two different approaches to our Tefillah. Consider the following questions as you read and compare the teachings of Soloveitchik and Leibowitz. Note: It is highly recommended that you read through the questions first, then read both articles, and then (and only then) go back and try to answer the questions. All of this should be done with your chevrutah. 1. What is the fundamental difference of how petition is viewed as a preferable (even central) element of Tefillah/prayer according to Jews versus others in the Soloveitchik article? 2. For Soloveitchik, why is anxiety and distress so needed for Tefillah to truly be meaningful? What does this say about our relationship as human beings to G-d? What do Rambam and Ramban say about this connection? 3. Describe and differentiate, in your own words, the two types of crisis that Soloveitchik articulates. How/ does internal crisis present the human being with the profound need for Tefillah? 4. How/ is the experience of the crisis of loneliness preferable to the other option of boredom as explained by Soloveitchik in pivoting man to seek a constructive path towards healing and growth? Why/do you think this path MUST lead to G-d and involve Tefillah according to Soloveitchik? 5. Now, in considering the article by Leibowitz, how does he look at the element of petition in Tefillah in a vastly different way from Soloveitchik? 6. For Leibowitz, what is the most compelling factor and tone that is associated with Tefillah? Notice how his emphasis on this obligatory and fixed aspect of Tefillah results in a very different role for it than that assigned or attributed by Soloveitchik. Further, how does this 93

94 change the dynamic of the relationship between G-d and the human being through the vehicle of Tefillah? 7. How does Leibowitz juxtapose the service of G-d and the satisfaction of human wants? What is his fear and concern if we do use Tefillah for the purpose of satisfying our needs, that is for personal petition? 8. Consider carefully these two perspectives given what we have studied about the different voices and purposes for Tefillah. Which one do you prefer; or alternatively what elements in each article do and do not resonate with you? Return to your consideration of the Essential Questions as you consider these options. 94

95 95

96 96

97 97

98 98

99 99

100 100

101 מסכת ברכות - שאלות כו.א - כו.ב Introduction: The following texts address aspects of our prayers and its.שמונה עשרה timing; specifically as it impacts upon the saying of the Note that first, we will look at the timing and the reasoning behind that timing according to two different schematics, one that indicates that the timing of our saying of the שמונה עשרה is related to the experiences of our ancestors and the second relating this practice to that of the earlier one of sacrifices. Note: In keeping with the structure of this discussion, a somewhat different format is used to guide the learning of this text. Chevrutot or individual students should/can use this script to go through this material..כו.א on the bottom of משנה Note the א תּ פ לּ ת ה שּׁ ח ר, ע ד ח צו ת. ר בּ י י הוּד ה או מ ר, ע ד אַר בּ ע שׁ עו ת. תּ פ לּ ת ה מּ נ ח ה ע ד ה ע ר ב. ר בּ י י הוּד ה או מ ר, ע ד פּ ל ג ה מּ נ ח ה. תּ פ לּ ת ה ע ר ב א ין ל הּ ק ב ע. ו שׁ ל מוּס פ ין כּ ל ה יּו ם. (ר בּ י י הוּד ה או מ ר, ע ד שׁ ב ע שׁ עו ת): Now look at the text that runs from the words איתמר רבי יוסי for 27 lines ברייתא Each.קרבן מוסף קרב והולך עד שבע שעות until the words looks at the daily prayer services and the two options of rooting them in the experience of the אבות or the timing of the.קרבנות The text is fairly consistent as it runs through the possibilities of the four services of the day -- as the added service for מוסף (with שחרית, מנחה, מוסף, וערבית special days). The text begins with the two options and how they are presented. In whose name does each of these teachings come to us? Next we begin by exploring the tying of the services to the experience of the present: In each case, the following elements are.אבות The one of the אבות associated with each daily service. שנאמר A quoted text indicated by 101

102 An explanation that obviously תפילה is the actual activity referenced Use of a גזרה שוה to establish this meaning based on a second verse ג ' תפילות Chart out these elements for each of the. Note which of the four services indicated above is not included in this schematic. Now, we go the second ברייתא attributed to רבי יהושוע בן לוי in which the תפילות are correlated with the.קרבנות Chart out the connections and note the following elements: Who else is part of this discussion? Which service of the daily תפילות is not included here? Why not? Compare the teachings of the two voices in this text. Chart out the differences. Who is generally willing to give longer time frames for?תפילות permissability of saying various Explain why it is taught that תפילת הערב אין לה קבע in this text. How/does this apply to what we have learned elsewhere regarding the service of ערבית and the חובה attached to it (or not). - כט.ב כח.ב שמונה עשרה about the saying of the משנה We now continue with the that cites various options of how one should fulfill one s obligations regarding this prayer. We begin with the words.דף the latter part of the in רבן גמליאל אומר... אָד ם שׁ מו נ ה ע שׂ ר ה. בּ כ ל יו ם מ ת פּ לּ ל ר בּ ן גּ מ ל יא ל או מ ר, ג א ם ר בּ י ע ק יב ה או מ ר, מ ע ין שׁ מו נ ה ע שׂ ר ה. ר בּ י י הו שׁ ע או מ ר, מ ע ין ו א ם ל או, י ת פּ לּ ל שׁ מו נ ה ע שׂ ר ה. שׁ גוּר ה תּ פ לּ תו בּ פ יו, שׁ מו נ ה ע שׂ ר ה: א ין תּ פ לּ תו ה עו שׂ ה ת פ לּ תו ק ב ע, ר בּ י א ל יע ז ר או מ ר, ד מ ת פּ לּ ל ה מ ה לּ בּ מ קו ם ס כּ נ ה, ר בּ י י הו שׁ ע או מ ר, תּ ח נוּנ ים. הו שׁ ע ה שּׁ ם א ת ע מּ א ת שׁ א ר ית י שׂ ר א ל, או מ ר, תּ פ לּ ה ק צ ר ה. שׁו מ ע א תּ ה ה' בּ רוּ בּ כ ל פּ ר שׁ ת ה ע בּוּר י ה יוּ צ ר כ יה ם ל פ נ י. תּ פ לּ ה: 102

103 ה ה י ה רו כ ב ע ל ה ח מו ר, י ר ד. ו א ם א ינו י כו ל ל יר ד, י ח ז יר א ת פּ נ יו, ו א ם א ינו י כו ל ל ה ח ז יר א ת פּ נ יו, י כ וּ ן א ת ל בּו כּ נ ג ד בּ ית ק ד שׁ ה קּ ד שׁ ים: ו ה י ה יו שׁ ב בּ סּ פ ינ ה או ב קּרו ן או ב אַס דּ ה, י כ וּ ן א ת ל בּו כּ נ ג ד בּ ית ק ד ש ה קּ ד שׁ ים: Chevrutah/ Discussion Questions: 1. Who are the first three voices in this?משנה What is each of their positions regarding the saying of the עשרה?שמונה What teaching does add and where have we seen this teaching before? What רבי אליעזר teaching does רבי יהושוע add and what teaching have we looked at that this is related to regarding תפילה and being in any situation of possible?סכנה 2. Now, what does the משנה state about the posture in which one is to say the עשרה?שמונה What are the ideal elements of posture indicated; in less than ideal circumstances, what is the default position for all those praying in whichever situation? 3. What is the first question of the גמרא regarding this?משנה Once again, we see three possible explanations presented; what are they and who is suggesting each one? You might want to chart out the question and the three options as we are going to deal with these three voices again shortly, as indicated below. 4. What are the three positions regarding how one is to bow and the one qualification for the third suggestion? Now the גמרא looks at the number of ברכות and explains the additional nineteenth.ברכה At this point, three options are given by our same teachers from the first discussion of our.גמרא Add these options and the question to your chart. 5. We now move on to the discussion of the history of the nineteenth ת 'ר שמעון which is signalled by the words ברייתא with the ברכה and what teaching results as ברייתא What happens in this.הפקולי... this incident? What is the explanation given for this action? Notice the 103

104 use of the expression הצדוקים.ברכת We are taught that while this is what appears in the Vilna Shas, earlier texts indicated this as its name as we know it, ברכת המינים but was later altered due to censorship; do you understand why this was done? Where else have you seen such changes? ברכה 6. What was so significant about making errors with this particular and why was this action taken? The גמרא suggests that this ruling would not apply to שמואל הקטן as he was the one who established the use of however an objection is raised and addressed. What is ;ברכת המינים this objection and what does it indicate about how important this nineteenth ברכה is? 7. There is a very important teaching that becomes a central part of this discussion, namely אל תאמין בעצמך עד יום מותך within the context of whether or not one can change from being a צדיק to a רשע or vice versa. This speaks to a central aspect of human nature, one that is illustrated in the life of יוחנן כהן גדול. What happens to him and why is this information included here? Notice what happens to him; how is this somewhat curious given what we just read? 8. Note the disagreement between אביי and רבא regarding whether or not we are talking about one person here or two separate people, one being ינאי and the second being.יוחנן Note that both are names of Hasmonean kings in the.תלמוד If these two are in fact one and the same, as אביי claims, note what is at stake in terms of a good person turning to bad ways at a later point. צדיק מעיקרו נמי דלמא הדר We will pause at this point with the words גמרא While, as in so many other cases, the ongoing discussion in the.ביה continues, we will stop our interaction with this text at this point. מעין שמונה There will be other familiar elements in this text such as the to be said when an individual is not in the proper set of עשרה circumstances in which he should say the entire שמונה עשרה with appropriate.כוונה This is found in the middle of כט.א beginning with the words רבי יהושוע אומר מעין ש 'ע from our.משנה Look briefly at this text; where have we seen this before? 104

105 We will now skip to כט.ב and continue with the words that reference our.רבי אליעזר אומר העושה תפילתו קבע וכו ' follows: as משנה Look at the positions that are indicated here by רבנן,רבי יעקב and quite a few others. Explain each of the cited positions and indicate the differences. You are looking for four interpretations as well as some challenges to these. Why do you think there are so many positions indicated here? How important must this concept have been to the teachers and leaders of this time? Is this still a concern for us today? What might a parallel text using voices from today look like in addressing this same question? (You might want to try to craft such a piece with your class or at least discuss different options, including voices from this course book and others.) Notice the different criteria that are presented, e.g. the מחלוקת regarding.דמדומי חמה sun/ praying during the redness of the The text will continue regarding how one is to pray when in situations in which there is a potential danger. We will pause at this point due to necessity and limits of time. 105

106 Text of Masechet Berachot 26a 26b מסכת ברכות פרק ד דף כו,א משנה תפלת השחר עד חצות ר' יהודה אומר עד ד' שעות תפלת המנחה עד הערב רבי יהודה אומר עד פלג המנחה תפלת הערב אין לה קבע ושל מוספים כל היום <ר' יהודה אומר עד ז' שעות>: דף כו,א גמרא ורמינהו מצותה עם הנץ החמה כדי שיסמוך גאולה לתפלה ונמצא מתפלל ביום כי תניא ההיא לותיקין דא"ר יוחנן ותיקין היו גומרים אותה עם הנץ החמה וכ"ע עד חצות ותו לא והאמר רב מרי בריה דרב הונא בריה דר' ירמיה בר אבא אמר רבי יוחנן טעה ולא התפלל ערבית מתפלל בשחרית שתים שחרית מתפלל במנחה שתים כולי יומא מצלי ואזיל עד חצות יהבי ליה שכר תפלה בזמנה מכאן ואילך שכר תפלה יהבי ליה שכר תפלה בזמנה לא יהבי ליה איבעיא להו טעה ולא התפלל מנחה מהו שיתפלל ערבית ב' את"ל טעה ולא התפלל ערבית מתפלל שחרית ב' משום דחד יומא הוא דכתיב (בראשית א) ויהי ערב ויהי בקר יום אחד אבל הכא תפלה במקום קרבן היא וכיון דעבר יומו בטל קרבנו או דילמא כיון דצלותא רחמי היא כל אימת דבעי מצלי ואזיל ת"ש דאמר רב הונא בר יהודה א"ר יצחק א"ר יוחנן טעה ולא התפלל מנחה מתפלל ערבית ב' ואין בזה משום דעבר יומו בטל קרבנו מיתיבי (קוהלת א) מעות לא יוכל לתקון וחסרון לא יוכל להמנות מעות לא יוכל לתקון זה שבטל ק"ש של ערבית וק"ש של שחרית או תפלה של ערבית או תפלה של שחרית וחסרון לא יוכל להמנות זה שנמנו חביריו לדבר מצוה ולא נמנה עמהם א"ר יצחק א"ר יוחנן הכא במאי עסקינן שבטל במזיד אמר רב אשי דיקא נמי דקתני בטל ולא קתני טעה ש"מ: 106

107 דף כו,ב גמרא תנו רבנן טעה ולא התפלל מנחה בערב שבת מתפלל בליל שבת שתים טעה ולא התפלל מנחה בשבת מתפלל במוצאי שבת שתים של חול מבדיל בראשונה ואינו מבדיל בשניה ואם הבדיל בשניה ולא הבדיל בראשונה שניה עלתה לו ראשונה לא עלתה לו למימרא דכיון דלא אבדיל בקמייתא כמאן דלא צלי דמי ומהדרינן ליה ורמינהו טעה ולא הזכיר גבורות גשמים בתחיית המתים ושאלה בברכת השנים מחזירין אותו הבדלה בחונן הדעת אין מחזירין אותו מפני שיכול לאומרה על הכוס קשיא איתמר רבי יוסי ברבי חנינא אמר תפלות אבות תקנום רבי יהושע בן לוי אמר תפלות כנגד תמידין תקנום תניא כוותיה דר' יוסי ברבי חנינא ותניא כוותיה דרבי יהושע בן לוי תניא כוותיה דרבי יוסי בר' חנינא אברהם תקן תפלת שחרית שנא' (בראשית יט) וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם ואין עמידה אלא תפלה שנאמר (תהילים קו) ויעמד פינחס ויפלל יצחק תקן תפלת מנחה שנאמר (בראשית כד) ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב ואין שיחה אלא תפלה שנאמר (תהילים קב) תפלה לעני כי יעטף ולפני ה' ישפוך שיחו יעקב תקן תפלת ערבית שנאמר (בראשית כח) ויפגע במקום וילן שם ואין פגיעה אלא תפלה שנאמר (ירמיהו ז) ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם רנה ותפלה ואל תפגע בי ותניא כוותיה דר' יהושע בן לוי מפני מה אמרו תפלת השחר עד חצות שהרי תמיד של שחר קרב והולך עד חצות ורבי יהודה אומר עד ארבע שעות שהרי תמיד של שחר קרב והולך עד ארבע שעות ומפני מה אמרו תפלת המנחה עד הערב שהרי תמיד של בין הערבים קרב והולך עד הערב רבי יהודה אומר עד פלג המנחה שהרי תמיד של בין הערבים קרב והולך עד פלג המנחה ומפני מה אמרו תפלת הערב אין לה קבע שהרי אברים ופדרים שלא נתעכלו מבערב קרבים והולכים כל הלילה ומפני מה אמרו של מוספין כל היום שהרי קרבן של מוספין קרב כל היום רבי יהודה אומר עד שבע שעות שהרי קרבן מוסף קרב והולך עד שבע שעות ואיזו היא מנחה גדולה משש שעות ומחצה 107

108 ולמעלה ואיזו היא מנחה קטנה מתשע שעות ומחצה ולמעלה איבעיא להו רבי יהודה פלג מנחה קמא קאמר או פלג מנחה אחרונה קאמר תא שמע דתניא ר' יהודה אומר פלג המנחה אחרונה אמרו והיא י"א שעות חסר רביע נימא תיהוי תיובתיה דר' יוסי בר' חנינא אמר לך ר' יוסי בר' חנינא לעולם אימא לך תפלות אבות תקנום ואסמכינהו רבנן אקרבנות דאי לא תימא הכי תפלת מוסף לר' יוסי בר' חנינא מאן תקנה אלא תפלות אבות תקנום ואסמכינהו רבנן אקרבנות: רבי יהודה אומר עד ארבע שעות: איבעיא להו עד ועד בכלל או דלמא עד ולא עד בכלל תא שמע ר' יהודה אומר עד פלג המנחה אי אמרת בשלמא עד ולא עד בכלל היינו דאיכא בין ר' יהודה לרבנן אלא אי אמרת עד ועד בכלל ר' יהודה דף כח,ב גמרא רב אויא חלש ולא אתא לפרקא דרב יוסף למחר כי אתא בעא אביי לאנוחי דעתיה דרב יוסף א"ל מ"ט לא אתא מר לפרקא א"ל דהוה חליש לבאי ולא מצינא א"ל אמאי לא טעמת מידי ואתית א"ל לא סבר לה מר להא דרב הונא דאמר רב הונא אסור לו לאדם שיטעום כלום קודם שיתפלל תפלת המוספין א"ל איבעי ליה למר לצלויי צלותא דמוספין ביחיד ולטעום מידי ולמיתי א"ל ולא סבר לה מר להא דא"ר יוחנן אסור לו לאדם שיקדים תפלתו לתפלת הצבור א"ל לאו אתמר עלה א"ר אבא בצבור שנו ולית הלכתא לא כרב הונא ולא כריב"ל כרב הונא הא דאמרן כריב"ל דאריב"ל כיון שהגיע זמן תפלת המנחה אסור לו לאדם שיטעום כלום קודם שיתפלל תפלת המנחה: דף כח,ב משנה ר' נחוניא בן הקנה היה מתפלל בכניסתו לבית המדרש וביציאתו תפלה קצרה אמרו לו מה מקום לתפלה זו אמר להם בכניסתי אני מתפלל שלא יארע דבר תקלה על ידי וביציאתי אני נותן הודאה על חלקי: 108

109 דף כח,ב גמרא ת"ר בכניסתו מהו אומר יהי רצון מלפניך ה' אלהי שלא יארע דבר תקלה על ידי ולא אכשל בדבר הלכה וישמחו בי חברי ולא אומר על טמא טהור ולא על טהור טמא ולא יכשלו חברי בדבר הלכה ואשמח בהם ביציאתו מהו אומר מודה אני לפניך ה' אלהי ששמת חלקי מיושבי בית המדרש ולא שמת חלקי מיושבי קרנות שאני משכים והם משכימים אני משכים לדברי תורה והם משכימים לדברים בטלים אני עמל והם עמלים אני עמל ומקבל שכר והם עמלים ואינם מקבלים שכר אני רץ והם רצים אני רץ לחיי העולם הבא והם רצים לבאר שחת: ת"ר כשחלה ר' אליעזר נכנסו תלמידיו לבקרו אמרו לו רבינו למדנו אורחות חיים ונזכה בהן לחיי העולם הבא אמר להם הזהרו בכבוד חבריכם ומנעו בניכם מן ההגיון והושיבום בין ברכי תלמידי חכמים וכשאתם מתפללים דעו לפני מי אתם עומדים ובשביל כך תזכו לחיי העולם הבא וכשחלה רבי יוחנן בן זכאי נכנסו תלמידיו לבקרו כיון שראה אותם התחיל לבכות אמרו לו תלמידיו נר ישראל עמוד הימיני פטיש החזק מפני מה אתה בוכה אמר להם אילו לפני מלך בשר ודם היו מוליכין אותי שהיום כאן ומחר בקבר שאם כועס עלי אין כעסו כעס עולם ואם אוסרני אין איסורו איסור עולם ואם ממיתני אין מיתתו מיתת עולם ואני יכול לפייסו בדברים ולשחדו בממון אעפ"כ הייתי בוכה ועכשיו שמוליכים אותי לפני ממ"ה הקב"ה שהוא חי וקיים לעולם ולעולמי עולמים שאם כועס עלי כעסו כעס עולם ואם אוסרני איסורו איסור עולם ואם ממיתני מיתתו מיתת עולם ואיני יכול לפייסו בדברים ולא לשחדו בממון ולא עוד אלא שיש לפני שני דרכים אחת של גן עדן ואחת של גיהנם ואיני יודע באיזו מוליכים אותי ולא אבכה אמרו לו רבינו ברכנו אמר להם יהי רצון שתהא מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם אמרו לו תלמידיו עד כאן אמר להם ולואי תדעו כשאדם עובר עבירה אומר שלא יראני אדם. בשעת פטירתו אמר להם פנו כלים מפני הטומאה והכינו כסא לחזקיהו מלך יהודה שבא: 109

110 דף כח,ב משנה רבן גמליאל אומר בכל יום ויום מתפלל אדם שמנה עשרה רבי יהושע אומר מעין י"ח ר"ע אומר אם שגורה תפלתו בפיו מתפלל י"ח ואם לאו מעין י"ח ר"א אומר העושה תפלתו קבע אין תפלתו תחנונים ר' יהושע אומר ההולך במקום סכנה מתפלל תפלה קצרה ואומר הושע ה' את עמך את שארית ישראל בכל פרשת העבור יהיו צרכיהם לפניך ברוך אתה ה' שומע תפלה היה רוכב על החמור ירד ויתפלל ואם אינו יכול לירד יחזיר את פניו ואם אינו יכול להחזיר את פניו יכוין את לבו כנגד בית קדשי הקדשים היה מהלך בספינה או באסדא יכוין את לבו כנגד בית קדשי הקדשים: דף כח,ב גמרא הני י"ח כנגד מי א"ר הלל בריה דר' שמואל בר נחמני כנגד י"ח אזכרות שאמר דוד (תהילים כט) בהבו לה' בני אלים רב יוסף אמר כנגד י"ח אזכרות שבקריאת שמע א"ר תנחום אמר רבי יהושע בן לוי כנגד שמונה עשרה חוליות שבשדרה: ואמר ר' תנחום אמר רבי יהושע בן לוי המתפלל צריך שיכרע עד שיתפקקו כל חוליות שבשדרה עולא אמר עד כדי שיראה איסר כנגד לבו רבי חנינא אמר כיון שנענע ראשו שוב אינו צריך אמר רבא והוא דמצער נפשיה ומחזי כמאן דכרע הני תמני סרי תשסרי הוויין אמר רבי לוי ברכת <הצדוקים> {המינים} ביבנה תקנוה כנגד מי תקנוה א"ר לוי לרבי הלל בריה דרבי שמואל בר נחמני כנגד (תהילים כט) אל הכבוד הרעים לרב יוסף כנגד אחד שבקריאת שמע לר' תנחום א"ר יהושע בן לוי כנגד חוליא קטנה שבשדרה: ת"ר שמעון הפקולי הסדיר שמונה עשרה ברכות לפני רבן גמליאל על הסדר ביבנה אמר להם ר"ג לחכמים כלום יש אדם שיודע לתקן ברכת <הצדוקים> {המינים} עמד שמואל הקטן ותקנה לשנה אחרת שכחה דף כט,א גמרא והשקיף בה שתים ושלש שעות ולא העלוהו אמאי לא העלוהו והאמר רב יהודה אמר רב טעה בכל הברכות כלן אין מעלין אותו בברכת <הצדוקים> {המינים} מעלין אותו חיישינן שמא מין הוא שאני שמואל הקטן דאיהו 110

111 תקנה וניחוש דלמא הדר ביה אמר אביי גמירי טבא לא הוי בישא ולא והכתיב (יחזקאל יח) ובשוב צדיק מצדקתו ועשה עול ההוא רשע מעיקרו אבל צדיק מעיקרו לא ולא והא תנן אל תאמין בעצמך עד יום מותך שהרי יוחנן כ"ג שמש בכהונה גדולה שמנים שנה ולבסוף נעשה צדוקי אמר אביי הוא ינאי הוא יוחנן רבא אמר ינאי לחוד ויוחנן לחוד ינאי רשע מעיקרו ויוחנן צדיק מעיקרו הניחא לאביי אלא לרבא קשיא אמר לך רבא צדיק מעיקרו נמי דלמא הדר ביה אי הכי אמאי לא אסקוהו שאני שמואל הקטן דאתחיל בה דאמר רב יהודה אמר רב ואיתימא רבי יהושע בן לוי לא שנו אלא שלא התחיל בה אבל התחיל בה גומרה: הני שבע דשבתא כנגד מי א"ר חלפתא בן שאול כנגד שבעה קולות שאמר דוד על המים הני תשע דר"ה כנגד מי א"ר יצחק דמן קרטיגנין כנגד תשעה אזכרות שאמרה חנה בתפלתה דאמר מר בראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה הני עשרים וארבע דתעניתא כנגד מי א"ר חלבו כנגד כ"ד רננות שאמר שלמה בשעה שהכניס ארון לבית קדשי הקדשים אי הכי כל יומא נמי נמרינהו אימת אמרינהו שלמה ביומא דרחמי אנן נמי ביומא דרחמי אמרי להו: רבי יהושע אומר מעין שמנה עשרה: מאי מעין שמנה עשרה רב אמר מעין כל ברכה וברכה ושמואל אמר הביננו ה' אלהינו לדעת דרכיך ומול את לבבנו ליראתך ותסלח לנו להיות גאולים ורחקנו ממכאובינו ודשננו בנאות ארצך ונפוצותינו מארבע תקבץ והתועים על דעתך ישפטו ועל הרשעים תניף ידיך וישמחו צדיקים בבנין עירך ובתקון היכלך ובצמיחת קרן לדוד עבדך ובעריכת נר לבן ישי משיחך טרם נקרא אתה תענה ברוך אתה ה' שומע תפלה לייט עלה אביי אמאן דמצלי הביננו אמר רב נחמן אמר שמואל כל השנה כולה מתפלל אדם הביננו חוץ ממוצאי שבת וממוצאי ימים טובים מפני שצריך לומר הבדלה בחונן הדעת מתקיף לה רבה בר שמואל ונימרה ברכה רביעית בפני עצמה מי לא תנן ר"ע אומר אומרה ברכה רביעית בפני עצמה ר' אליעזר אומר בהודאה אטו כל השנה כולה מי עבדינן כר' עקיבא דהשתא נמי נעביד 111

112 כל השנה כולה מאי טעמא לא עבדינן כר"ע תמני סרי תקון תשסרי לא תקון הכא נמי שבע תקון תמני לא תקון מתקיף לה מר זוטרא ונכללה מכלל הביננו ה' אלהינו המבדיל בין קדש לחול קשיא: אמר רב ביבי בר אביי כל השנה כולה מתפלל אדם הביננו חוץ מימות הגשמים מפני שצריך לומר שאלה בברכת השנים מתקיף לה מר זוטרא ונכללה מכלל ודשננו בנאות ארצך ותן טל ומטר אתי לאטרודי אי הכי הבדלה בחונן הדעת נמי אתי לאטרודי אמרי התם כיון דאתיא בתחלת צלותא לא מטריד הכא כיון דאתיא באמצע צלותא מטריד מתקיף לה רב אשי ונימרה בשומע תפלה דא"ר תנחום אמר רב אסי טעה ולא הזכיר גבורות גשמים בתחיית המתים מחזירין אותו שאלה בברכת השנים אין מחזירין אותו מפני שיכול לאומרה בשומע תפלה והבדלה בחונן הדעת אין מחזירין אותו מפני שיכול לאומרה על הכוס טעה שאני: גופא א"ר תנחום אמר רב אסי טעה ולא הזכיר גבורות גשמים בתחיית המתים מחזירין אותו שאלה בברכת השנים אין מחזירין אותו מפני שיכול לאומרה בשומע תפלה והבדלה בחונן הדעת אין מחזירין אותו מפני שיכול לאומרה על הכוס מיתיבי טעה ולא הזכיר גבורות גשמים בתחיית המתים מחזירין אותו שאלה בברכת השנים מחזירין אותו והבדלה בחונן הדעת אין מחזירין אותו מפני שיכול לאומרה על הכוס ל"ק הא ביחיד הא בצבור בצבור מ"ט לא משום דשמעה משליח צבור אי הכי האי מפני שיכול לאומרה בשומע תפלה מפני ששומע משליח צבור מיבעי ליה אלא אידי ואידי ביחיד ול"ק הא דאדכר קודם שומע תפלה דף כט,ב גמרא הא דאדכר בתר שומע תפלה: אמר רבי תנחום אמר רב אסי אמר ר' יהושע בן לוי טעה ולא הזכיר של ר"ח בעבודה חוזר לעבודה נזכר בהודאה חוזר לעבודה בשים שלום חוזר לעבודה ואם סיים חוזר לראש אמר רב פפא בריה דרב אחא בר אדא הא דאמרן סיים חוזר לראש לא אמרן אלא שעקר רגליו אבל לא עקר רגליו חוזר לעבודה א"ל מנא 112

113 לך הא א"ל מאבא מרי שמיע לי ואבא מרי מרב. אמר רב נחמן בר יצחק הא דאמרן עקר רגליו חוזר לראש לא אמרן אלא שאינו רגיל לומר תחנונים אחר תפלתו אבל רגיל לומר תחנונים אחר תפלתו חוזר לעבודה איכא דאמרי אמר רב נחמן בר יצחק הא דאמרן כי לא עקר רגליו חוזר לעבודה לא אמרן אלא שרגיל לומר תחנונים אחר תפלתו אבל אם אינו רגיל לומר תחנונים אחר תפלתו חוזר לראש: ר' אליעזר אומר העושה תפלתו קבע וכו': מאי קבע א"ר יעקב בר אידי אמר רבי אושעיא כל שתפלתו דומה עליו כמשוי ורבנן אמרי כל מי שאינו אומרה בלשון תחנונים רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו כל שאינו יכול לחדש בה דבר א"ר זירא אנא יכילנא לחדושי בה מילתא ומסתפינא דלמא מטרידנא אביי בר אבין ור' חנינא בר אבין דאמרי תרוייהו כל שאין מתפלל עם דמדומי חמה דא"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן מצוה להתפלל עם דמדומי חמה וא"ר זירא מאי קראה (תהילים עב) ייראוך עם שמש ולפני ירח דור דורים לייטי עלה במערבא אמאן דמצלי עם דמדומי חמה מאי טעמא דלמא מיטרפא ליה שעתא: רבי יהושע אומר המהלך במקום סכנה מתפלל תפלה קצרה וכו' בכל פרשת העבור: מאי פרשת העבור אמר רב חסדא אמר מר עוקבא אפי' בשעה שאתה מתמלא עליהם עברה כאשה עוברה יהיו כל צרכיהם לפניך איכא דאמרי אמר רב חסדא אמר מר עוקבא אפילו בשעה שהם עוברים על דברי תורה יהיו כל צרכיהם לפניך ת"ר המהלך במקום גדודי חיה ולסטים מתפלל תפלה קצרה ואיזה היא תפלה קצרה ר ' אליעזר אומר עשה רצונך בשמים ממעל ותן נחת רוח ליראיך מתחת והטוב בעיניך עשה בא"י שומע תפלה ר' יהושע אומר שמע שועת עמך ישראל ועשה מהרה בקשתם בא"י שומע תפלה רבי אלעזר ברבי צדוק אומר שמע צעקת עמך ישראל ועשה מהרה בקשתם בא"י שומע תפלה אחרים אומרים צרכי עמך ישראל מרובין ודעתם קצרה יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתתן לכל אחד ואחד כדי פרנסתו ולכל גויה וגויה די מחסורה ברוך אתה ה' שומע תפלה אמר רב הונא הלכה 113

114 כאחרים אמר ליה אליהו לרב יהודה אחוה דרב סלא חסידא לא תרתח ולא תחטי לא תרוי ולא תחטי וכשאתה יוצא לדרך המלך בקונך וצא מאי המלך בקונך וצא אמר רבי יעקב אמר רב חסדא זו תפלת הדרך ואמר רבי יעקב אמר רב חסדא כל היוצא לדרך צריך להתפלל תפלת הדרך מאי תפלת הדרך יהי רצון מלפניך ה' אלהי שתוליכני לשלום ותצעידני לשלום ותסמכני לשלום ותצילני מכף כל אויב ואורב בדרך ותשלח ברכה במעשי ידי ותתנני לחן לחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואי בא"י שומע תפלה אמר אביי לעולם 114

115 משנה תורה, רמב'ם - שאלות הלכות תפילה ונשיאת כפים פרקים א - ו הלכות תפילה Introduction: These six chapters of Rambam s קיצור שלחן ערוך and the following chapters of the ונשיאת כפים are to be read and studied with an eye towards the following main ideas: Watch development of ideas and framework of קבע and two. as well as the balance between the כוונה Note the presence of the obligation to pray, our ;חיוב how/ does this obligation contribute to your feelings about?תפילה Continue to compare what we are looking at here to all of the other texts we have been studying and will continue to study; note development of practices and prayer units through the process of Rabbinic development; this is incorporated in several questions. Continue to consider what you have learned in the various ideological movements traditions and practices; do you see any accounting for some of these variations here? Continue to consider the Essential Questions and any insight these texts offer as you look at your own prayer practices and concerns. Suggested Strategy: Please note that the class can be divided into groups and each group can be asked to teach the class one פרק of this text if time is a פרקים concern in the rhythm of this course. Also, the study of these (which have been set up well from earlier study) can be assigned as an individual assignment with students answering questions from some or all of these chapters. 115

116 Discussion Questions: פרק א 1. What are the criteria for who is obligated to pray and under what conditions? How do we accept these as religious standards through the process of Halachic understanding? To what degree do we feel that a cultural context is reflected? If this is the case, what has changed and how has this had an impact on how we read this text? 2. What practices cited here regarding תפילה are דאורייתא and what?דרבנן practices are 3. Note the order of how we are to offer our different types of prayer. Where have we seen this in earlier texts we studied and why is this the prescribed order? 4. What operative concepts that we have learned (e.g. חיוב and others) are here in terms of establishing the set of practices indicated here?תפילה regarding 5. What accommodations are made for those who are not fully able or fluent in the language of the prayers? Do you understand why these accommodations are made? How/ do you see such modifications in our own prayer communities and experiences today? What is your reaction to the fact that this text is from the twelfth century in terms of what the issues are? What historical context do you have to better understand the impact of these issues? 6. What is the relationship between our תפילות and the קרבנות of our earlier history? How do we maintain the understanding of this relationship now that we are even further from the time of the use of sacrificial worship as a general community? 7. What ongoing practices are indicated here? Where do we see these practices earlier and how are they continued today? How/does this 116

117 פרק ב text give you a stronger sense of communal continuity from generation to generation? What do we learn about the offering of voluntary prayer? How do you react to this, keeping in mind the cultural difference between American values that say to volunteer is so valued and above obligation and Jewish teachings that say the opposite is the case? Practically speaking, how does this very different take on volunteering to do something that helps others or is meaningful impact on us at this מנהג ישראל point in history and in our world? How/does the saying at תפילת ערבית apply in the explanation of יהיה לדין ישראל?פרק the end of this 9. What ברכה is referenced in 2:1 in this historical explanation about the time of גמליאל?רבן Where do we find it? 10. What is the מעין ברכות that is explained in 2:2-3; where do we find it and in what circumstances do we use it? Open up a full Siddur and chart out each of the represented paragraphs /ברכות in this text of 2: Through this chapter, we see explanations of various ongoing differences in our תפילות through the course of a week and a year. What are these and how do we know about these variations? Open up any full סידור and find each of the variations indicated in this chapter. Make a chart that you can use as a reference that includes all of these. As a practical help tool for davenning, you might want to make this chart attractive and keep it in your personal סידור for use. 12. Look at ט.הלכה What do you find significant about the way in which we begin and end the עשרה?שמנה How/is this a type of spiritual framing device? פרק ג 117

118 13. What time frames are given for our?תפילה Why are these time ברכות frames needed; from where do they come? Look at the text on ; what do you see here regarding time parameters; do you see כו'עמ 'ב any development, similarities, etc. between these texts? What?משנה תורה additional information do we find here in the מנחה קטנה and מנחה גדולה 14. What is the distinction between regarding the recitation of optional/additional prayers? Where does this distinction and its use first appear? is to be recited at times indicated for the specific Tefillah to תפילה 15. preserve its connection to its rootedness in the practices of the What do we learn in 3:7 about when we recite the proper.קרבנות Tefillah but not at the proper time? What if it is so meaningful to an individual to say a specific prayer but for reasons beyond their control, they cannot conform to the time restrictions? How do we react to this today in our society where electronics and so much else generally make it convenient for us to watch and listen and do what we want when we are available? Look at the distinction between someone who intentionally misses the time fixed for a given prayer and one who does so unintentionally. What accommodations are made in the latter case? פרק ד 16. What are each of the things that are listed that would prevent one from praying at the proper time, which has already been established as being quite important? 17. Look at the very practical details given for each of these five categories. Clearly these represent real situations that existed at the time of 'ם.רמב Is there any updating that you think is needed to insure that we observe and properly make provisions for such categories in our world today? What changes would you suggest?רמב 'ם based on the applications provided by 18. Look at טו - יח.הלכות Where have we already studied this? Compare these הלכות to the text of ברכות that we have learned and cite any changes, differences, additional explanations, etc. 118

119 פרק ה 19. Look at the criteria for our meaningful תפילות as listed in 5:1. Again, look back at the text of ל 'ב - לב 'א.ברכות Where have we seen some of these elements before and where can we relate this list of eight criteria to those that have been identified earlier? 20. Once again, as you did in ד,פרק compare these הלכות to what we have already learned and cite any changes, differences, additional explanations, etc. As you also did earlier, look at the practical details given for each of these eight categories and see if you need to make any changes for more meaningful application in our lives and reality today. פרק ו Look at the הלכות in this chapter. What title would you give to this chapter? What seems to be the focus of the הלכות here in this text? 22. Notice the importance of community and communal prayer. What practices here do you see that facilitate the continuity and meaningful nature of communal prayer and simultaneously protect the need for?תפילה personal involvement in.ברכות, פרק ה, אין עומדין that begins משנה 23. Go back to the What are the signs of potential danger that one should ignore when one is praying? How is this qualified here in terms of the supreme?פיקוח נפש/ value of protecting and not endangering life Look at 6:10. Who is obligated to pray here? What is the criteria for exemption from praying the?עמידה What does this add to and change from our earlier discussion? What exactly is the nature of the here? as indicated חיוב Notice other earlier themes and teachings that are revisited here; e.g. reconsider the story of רבי עקיבא when considering the content.הלכה ב of 119

120 ב( א( ב[ Rambam, Hilchot Tefillah, Mishneh Torah ה ל כּו ת תּ פ לּ ה וּב ר כ ת כּו ה נ ים י שׁ בּ כ ל ל ן שׁ תּ י מ צ וו ת ע שׂ ה: ( ל ע ב ד א ת ה' בּ ת פ לּ ה בּ כ ל יו ם; ( ל ב ר כּו ה נ ים א ת י שׂ ר א ל בּ כ ל יו ם. וּב אוּר שׁ תּ י מ צ וו ת א לּוּ בּ פ ר ק ים א לּוּ. ה ל כּו ת תּ פ לּ ה פּ ר ק א א,א מ צ ו ת ע שׂ ה ל ה ת פּ לּ ל בּ כ ל יו ם, שׁ נּ א מ ר "ו ע ב ד תּ ם, א ת ה' א ה יכ ם" (שמות כג,כה): מ פּ י ה שּׁ מוּע ה ל מ דוּ שׁ ע בו ד ה זו -- ה יא תּ פ לּ ה, ו נ א מ ר "וּל ע ב דו, בּ כ ל-ל ב ב כ ם" (דברים יא,יג); אָמ רוּ ח כ מ ים, א יזו ה יא ע בו ד ה שׁ בּ לּ ב, זו ה יא תּ פ לּ ה. ו א ין מ נ י ן ה תּ פ לּו ת מ ן ה תּו ר ה, ו א מ שׁ נ ה ה תּ פ לּ ה ה זּ את מ ן ה תּו ר ה. ו א ין ל תּ פ לּ ה ז מ ן ק בוּע מ ן ה תּו ר ה; [ וּל פ יכּ נ שׁ ים ו ע ב ד ים ח יּ ב ין בּ תּ פ לּ ה, ל פ י שׁ ה יא מ צ ו ת ע שׂ ה שׁ א ה זּ מ ן גּ ר מ הּ. א,ב א ל א ח יּוּב מ צ ו ה ז ו, כּ הוּא--שׁ יּ ה א אָד ם מ ת פּ לּ ל וּמ ת ח נּ ן בּ כ ל יו ם, וּמ גּ יד שׁ ב חו שׁ לּ ה קּ דו שׁ בּ רוּ הוּא, ו אַח ר כּ שׁו א ל צ ר כ יו שׁ הוּא צ ר י ל ה ן בּ ב קּ שׁ ה וּב ת ח נּ ה, ו אַח ר כּ נו ת ן שׁ ב ח ו הו ד י ה ל ה' ע ל ה טּו ב ה שׁ ה שׁ פּ יע לו : כּ ל א ח ד כּ פ י כּו ח ו. א,ג א ם ה י ה ר ג יל, מ ר בּ ה בּ ת ח נּ ה וּב קּ שׁ ה; ו א ם ה י ה ע ר ל שׂ פ ת י ם, מ ד בּ ר כּ פ י י כ לו וּב כ ל ע ת שׁ יּ ר צ ה. ו כ ן מ נ י ן ה תּ פ לּו ת, כּ ל א ח ד ו א ח ד כּ פ י י כ ל תּו --י שׁ שׁ מּ ת פּ לּ ל פּ ע ם אַח ת בּ יּו ם, ו י שׁ שׁ מּ ת פּ לּ ל פּ ע מ ים ה ר בּ ה. ו ה כּ ל ה יוּ מ ת פּ לּ ל ים נ כ ח ה מּ ק דּ שׁ, 120

121 בּ כ ל מ קו ם שׁ יּ ה י ה. ו כ ן ה י ה ה דּ ב ר תּ מ יד מ מּ שׁ ה ר בּ נוּ, ע ד ע ז ר א. א,ד כּ יו ן שׁ גּ לוּ י שׂ ר א ל בּ ימ י נ בוּכ ד נ אצּ ר הר שׁ ע, נ ת ע ר בוּ בּ פ ר ס ו י ו ן וּשׁ אָר ה א מּו ת, ו נ לּ דוּ ל ה ם בּ נ ים בּ אַר צו ת ה גּו י ים; ו או ת ן ה בּ נ ים נ ת בּ ל בּ ל ה שׂ פ ת ם, ו ה י ת ה שׂ פ ת כּ ל א ח ד ו א ח ד מ ע ר ב ת מ לּ שׁו נו ת ה ר בּ ה. ו כ יו ן שׁ ה י ה מ ד בּ ר, א ינוּ י כו ל ל ד בּ ר כּ ל צ ר כ יו בּ ל שׁו ן אַח ת א ל א בּ שׁ בּוּשׁ, שׁ נּ א מ ר "וּב נ יה ם, ח צ י מ ד בּ ר א שׁ דּו ד ית, ו א ינ ם מ כּ יר ים, ל ד בּ ר י הוּד ית--ו כ ל שׁו ן, ע ם ו ע ם" (נחמיה יג,כד). א,ה וּמ פּ נ י ז ה, כּ שׁ ה י ה א ח ד מ ה ן מ ת פּ לּ ל, תּ ק צ ר ל שׁו נו ל שׁ א ל ח פ צ יו או ל ה גּ יד שׁ ב ח ה קּ דו שׁ בּ רוּ הוּא בּ ל שׁו ן ה קּ ד שׁ, ע ד שׁ יּ ע ר ב ע מּ הּ ל שׁו נו ת א ח רו ת. ו כ יו ן שׁ ר אָה ע ז ר א וּב ית דּ ינו כּ, ע מ דוּ ו ת קּ נוּ ל ה ם שׁ מו נ ה ע שׂ ר ה בּ ר כו ת ע ל ה סּ ד ר. א,ו שׁ לו שׁ ר אשׁו נו ת, שׁ ב ח ל ה'; ו שׁ לו שׁ אַח רו נו ת, הו ד י ה; ו א מ צ ע יּו ת, י שׁ בּ ה ן שׁ א ל ת כּ ל ה דּ ב ר ים שׁ ה ן כּ מו אָבו ת ל כ ל ח פ צ י א ישׁ ו א ישׁ, וּל צ ר כּ י ה צּ בּוּר, כּ לּ ם--כּ ד י שׁ יּ ה יוּ ע רוּכו ת בּ פ י ה כּ ל, ו י ל מ דוּ או ת ם בּ מ ה ר ה, ו ת ה י ה תּ פ לּ ת א לּוּ ה ע לּ ג ים תּ פ לּ ה שׁ ל מ ה, כּ ת פ לּ ת בּ ע ל ה לּ שׁו ן ה צּ ח ה. וּמ פּ נ י ע נ י ן ז ה, תּ קּ נוּ כּ ל ה בּ ר כו ת ו ה תּ פ לּו ת ה סּ דוּרו ת בּ פ י כּ ל י שׂ ר א ל--כּ ד י שׁ יּ ה א כּ ל ע נ י ן, בּ ר כ ה ע רוּ בּ פ י ה ע לּ ג. א,ז [ה] ו כ ן תּ קּ נוּ שׁ יּ ה א מ נ י ן ה תּ פ לּו ת, כּ מ נ י ן ה קּ ר בּ נו ת--שׁ תּ י תּ פ לּו ת בּ כ ל יו ם, כּ נ ג ד שׁ נ י תּ מ יד ין. ו כ ל יו ם שׁ יּ שׁ בּו ק ר בּ ן מוּס ף, תּ קּ נוּ בּו תּ פ לּ ה שׁ ל ישׁ ית כּ נ ג ד ק ר בּ ן מוּס ף. וּת פ לּ ה שׁ כּ נ ג ד תּ מ יד שׁ לּ ב ק ר, ה יא ה נּ ק ר את תּ פ לּ ת ה שּׁ ח ר; וּת פ לּ ה שׁ כּ נ ג ד תּ מ יד שׁ לּ ב ין ה ע ר בּ י ם, ה יא ה נּ ק ר את תּ פ לּ ת מ נ ח ה; וּת פ לּ ה שׁ כּ נ ג ד ה מּוּס פ ין, ה יא ה נּ ק ר את תּ פ לּ ת ה מּוּס פ ין. א,ח [ו] ו כ ן ה ת ק ינוּ שׁ יּ ה א אָד ם מ ת פּ לּ ל תּ פ לּ ה אַח ת בּ לּ י ל ה, שׁ ה ר י א ב ר י תּ מ יד שׁ לּ ב ין ה ע ר בּ י ם מ ת א כּ ל ין ו הו ל כ ין כּ ל 121

122 ה לּ י ל ה, שׁ נּ א מ ר "ה יא ה ע ל ה..." (ויקרא ו,ב), כּ ע נ י ן שׁ נּ א מ ר "ע ר ב ו ב ק ר ו צ ה ר י ם, א שׂ יח ה ו א ה מ ה; ו יּ שׁ מ ע קו ל י" (תהילים נה,יח). ו א ין תּ פ לּ ת ע ר בּ ית חו ב ה, כּ ת פ לּ ת שׁ ח ר ית וּמ נ ח ה; ו אַף ע ל פּ י כ ן נ ה גוּ כּ ל י שׂ ר א ל בּ כ ל מ קו מו ת מו שׁ בו ת יה ם ל ה ת פּ לּ ל ע ר בּ ית, ו ק בּ לוּה ע ל יה ם כּ ת פ לּ ת חו ב ה. א,ט [ז] ו כ ן תּ קּ נוּ תּ פ לּ ה אַח ר תּ פ לּ ת ה מּ נ ח ה ס מוּ ל שׁ ק יע ת ה ח מּ ה, בּ יו ם ה תּ ע נ ית בּ ל ב ד, כּ ד י ל הו ס יף תּ ח נּ ה וּב קּ שׁ ה, מ פּ נ י ה תּ ע נ ית; ו זו ה תּ פ לּ ה נ ק ר את תּ פ לּ ת נ ע יל ה, כּ לו מ ר נ נ ע לוּ שׁ ע ר י ה שּׁ מ י ם בּ ע ד ה שּׁ מ שׁ ו נ ס תּ ר ה, ל פ י שׁ א ין מ ת פּ לּ ל ין או ת הּ, א ל א ס מוּ ל שׁ ק יע ת ה ח מּ ה. א,י [ח] נ מ צ אוּ ה תּ פ לּו ת בּ כ ל יו ם--שׁ לו שׁ, ע ר בּ ית ו שׁ ח ר ית וּמ נ ח ה; וּב שׁ בּ תו ת וּב מו ע ד ים וּב ר אשׁ י ח ד שׁ ים--אַר בּ ע, שׁ לו שׁ שׁ לּ כ ל יו ם וּת פ לּ ת ה מּוּס פ ין; וּב יו ם ה כּ פּוּר ים--ח מ שׁ, אַר בּ ע א לּוּ וּת פ לּ ת נ ע יל ה. א,יא [ט] תּ פ לּו ת א לּוּ--א ין פּו ח ת ין מ ה ן, א ב ל מו ס יפ ין ע ל יה ן: א ם ר צ ה אָד ם שׁ יּ ת פּ לּ ל כּ ל ה יּו ם כּ לּו, ה ר שׁוּת בּ י דו. ו כ ל או ת ן ה תּ פ לּו ת שׁ יּו ס יף, כּ מו מ ק ר יב נ ד בו ת. ל פ יכּ צ ר י שׁ יּ ח דּ שׁ דּ ב ר בּ תּ פ לּ ה בּ כ ל בּ ר כ ה וּב ר כ ה מ ן ה א מ צ ע יּו ת, מ ע ין ה בּ ר כ ה, ו א ם ח דּ שׁ אַפ לּוּ בּ ב ר כ ה אַח ת, דּ יּו --כּ ד י ל הו ד יע שׁ ה יא נ ד ב ה, א חו ב ה. ו שׁ לו שׁ ר אשׁו נו ת ו שׁ לו שׁ אַח רו נו ת--ל עו ל ם א ין מו ס יפ ים בּ ה ן, ו א פו ח ת ין מ ה ן, ו א ין מ שׁ נּ ין בּ ה ן דּ ב ר. א,יב [י] א ין ה צּ בּוּר מ ת פּ לּ ל ין תּ פ לּ ת נ ד ב ה, ל פ י שׁ א ין ה צּ בּוּר מ ב יא ין ק ר בּ ן נ ד ב ה; ו א י ת פּ לּ ל אַפ לּוּ י ח יד מוּס ף שׁ תּ י ם, אַח ת חו ב ת ה יּו ם ו אַח ת נ ד ב ה, ל פ י שׁ א ין מ ת נ דּ ב ין ק ר בּ ן מוּס ף. ו י שׁ מ ן ה גּ או נ ים, מ י שׁ הו ר ה שׁ אָסוּר ל ה ת פּ לּ ל תּ פ לּ ת נ ד ב ה בּ שׁ בּ תו ת ו י מ ים טו ב ים, ל פ י שׁ א ין מ ק ר יב ין בּ ה ן נ ד ב ה, א ל א חו ב ת ה יּו ם בּ ל ב ד. 122

123 ה ל כּו ת תּ פ לּ ה פּ ר ק ב ב,א בּ ימ י ר בּ ן גּ מל יא ל, ר בּוּ ה מּ ינ ים בּ י שׂ ר א ל, ו ה יוּ מ צ יר ין ל י שׂ ר א ל, וּמ סּ ית ים או ת ם ל שׁוּב מ אַח ר י ה'. ו כ יו ן שׁ ר אָה שׁ זּו גּ דו ל ה מ כּ ל צ ר כּ י בּ נ י אָד ם, ע מ ד הוּא וּב ית דּ ינו, ו ה ת ק ין בּ ר כ ה אַח ת שׁ תּ ה י ה בּ הּ שׁ א ל ה מ לּ פ נ י ה' ל א בּ ד א ת ה מּ ינ ים; ו ק ב ע או ת הּ בּ תּ פ לּ ה, כּ ד י שׁ תּ ה א ע רוּכ ה בּ פ י ה כּ ל. ו נ מ צ אוּ ה בּ ר כו ת שׁ בּ תּ פ לּ ה, תּ שׁ ע ע שׂ ר ה בּ ר כו ת. ב,ב בּ כ ל תּ פ לּ ה מ שּׁ לו שׁ תּ פ לּו ת א לּוּ שׁ בּ כ ל יו ם, מ ת פּ לּ ל אָד ם תּ שׁ ע ע שׂ ר ה בּ ר כו ת א לּוּ ע ל ה סּ ד ר. בּ מּ ה דּ ב ר ים א מוּר ים, בּ שׁ מּ צ א דּ ע תּו מ כ וּ נ ת וּל שׁו נו תּ מ ה ר ל ק רו ת; א ב ל א ם ה י ה ט רוּד ו ד חוּק, או שׁ קּ צ ר ה ל שׁו נו --מ ת פּ לּ ל שׁ לו שׁ ר אשׁו נו ת וּב ר כ ה אַח ת מ ע ין כּ ל ה א מ צ ע יּו ת ו שׁ לו שׁ אַח רו נו ת, ו י צ א י ד י חו ב תו. ב,ג ו זו ה יא ה בּ ר כ ה שׁ תּ קּ נוּ מ ע ין כּ ל ה א מ צ ע יּו ת: ה ב ינ נוּ ה' א ה ינוּ ל ד ע ת דּ ר כ י, וּמוּל א ת ל ב ב נוּ ל י ר אָת, ל סו ל ח ה י ה ל נוּ, ל ה יו ת גּ אוּל ים, ר ח ק נוּ מ מּ כ או ב, ו ד שּׁ נ נוּ ו שׁ כּ נ נוּ בּ נ או ת אַר צ, וּנ פו צ ים מ אַר בּ ע תּ ק בּ ץ, ו ה תּו ע ים בּ ד ע תּ י שּׁ פ טוּ, ו ע ל ה ר שׁ ע ים תּ נ יף י ד, ו י שׂ מ חוּ צ דּ יק ים בּ ב נ י ן ע יר וּב ת קּוּן ה יכ ל, וּב ה צ מ ח ת ק ר ן ל ד ו יד ע ב דּ וּב ע ר יכ ת נ ר ל ב ן י שׁ י מ שׁ יח ; ט ר ם נ ק ר א ו א תּ ה תּ ע נ ה, ט ר ם נ ד בּ ר ו א תּ ה תּ שׁ מ ע, כּ י א תּ ה הוּא עו נ ה בּ כ ל ע ת צ ר ה, פּו ד ה וּמ צּ יל מ כּ ל צוּק ה. בּ רוּ א תּ ה ה', שׁו מ ע ה תּ פ לּ ה. ב,ד בּ מּ ה דּ ב ר ים א מוּר ים, בּ ימו ת ה ח מּ ה; א ב ל בּ ימו ת ה גּ שׁ מ ים--א ינוּ מ ת פּ לּ ל ה ב ינ נוּ, מ פּ נ י שׁ צּ ר י לו מ ר שׁ א ל ה בּ ב ר כ ת ה שּׁ נ ים. ו כ ן בּ מו צ א י שׁ בּ תו ת ו י מ ים טו ב ים--א ינוּ מ ת פּ לּ ל ה ב ינ נוּ, מ פּ נ י שׁ צּ ר י לו מ ר ה ב דּ ל ה בּ חו נ ן ה דּ ע ת. 123

124 ב,ה בּ שׁ בּ תו ת ו י מ ים טו ב ים, מ ת פּ לּ ל שׁ ב ע בּ ר כו ת בּ כ ל תּ פ לּ ה וּת פ לּ ה מ אַר בּ ע תּ פ לּו ת שׁ לּ או תו ה יּו ם--שׁ לו שׁ ר אשׁו נו ת, ו שׁ לו שׁ אַח רו נו ת, וּב ר כ ה א מ צ ע ית מ ע ין או תו ה יּו ם. ב,ו בּ שּׁ בּ תו ת, חו ת מ ין בּ ב ר כ ה א מ צ ע ית מ ק דּ שׁ ה שּׁ בּ ת; וּב ר ג ל ים, חו ת ם בּ הּ מ ק דּ שׁ י שׂ ר א ל ו ה זּ מ נּ ים. ו א ם ה י ה שׁ בּ ת ו יו ם טו ב, חו ת מ ין בּ הּ מ ק דּ שׁ ה שּׁ בּ ת ו י שׂ ר א ל ו ה זּ מ נּ ים. ב,ז בּ ר אשׁ ה שּׁ נ ה, חו ת מ ין בּ הּ מ ל ע ל כּ ל ה אָר ץ, מ ק דּ שׁ י שׂ ר א ל ו יו ם ה זּ כּ רו ן; ו א ם ה י ה שׁ בּ ת, חו ת ם בּ הּ מ ק דּ שׁ ה שּׁ בּ ת ו י שׂ ר א ל ו יו ם ה זּ כּ רו ן. ב,ח [ו] בּ מּ ה דּ ב ר ים א מוּר ים, בּ ת פ לּ ת ע ר בּ ית ו שׁ ח ר ית וּמ נ ח ה; א ב ל תּ פ לּ ת ה מּוּס פ ין שׁ לּ ר אשׁ ה שּׁ נ ה, מ ת פּ לּ ל תּ שׁ ע בּ ר כו ת-- שׁ לו שׁ ר אשׁו נו ת ו שׁ לו שׁ אַח רו נו ת שׁ לּ כ ל יו ם, ו שׁ לו שׁ א מ צ ע יּו ת. ר אשׁו נ ה מ ן ה א מ צ ע יּו ת ע נ י נ הּ מ ל כ יּו ת, שׁ נ יּ ה ז כ רו נו ת, שׁ ל ישׁ ית שׁו פ רו ת; ו חו ת ם בּ כ ל אַח ת מ ה ן מ ע נ י נ הּ. ב,ט [ז] בּ יו ם ה כּ פּוּר ים, מ ת פּ לּ ל בּ כ ל תּ פ לּ ה מ ח מ שׁ תּ פ לּו ת, שׁ ב ע בּ ר כו ת--שׁ לו שׁ ר אשׁו נו ת ו שׁ לו שׁ אַח רו נו ת, ו א מ צ ע ית מ ע ין ה יּו ם, ו חו ת ם בּ הּ מ ל ע ל כּ ל ה אָר ץ, מ ק דּ שׁ י שׂ ר א ל ו יו ם ה כּ פּוּר ים; ו א ם ח ל ל ה יו ת בּ שּׁ בּ ת, חו ת ם בּ כ ל תּ פ לּ ה וּת פ לּ ה מ ה ן, מ ל ע ל כּ ל ה אָר ץ, מ ק דּ שׁ ה שּׁ בּ ת ו י שׂ ר א ל ו יו ם ה כּ פּוּר ים. ב,י [ח] בּ מּ ה דּ ב ר ים א מוּר ים, בּ יו ם צו ם שׁ לּ כ ל שׁ נ ה ו שׁ נ ה; א ב ל בּ יו ם צו ם שׁ לּ שׁ נ ת ה יּו ב ל, מ ת פּ לּ ל תּ פ לּ ת ה מּוּס פ ין תּ שׁ ע בּ ר כו ת, כּ מו שׁ מּ ת פּ לּ ל בּ מוּס ף ר אשׁ ה שּׁ נ ה, ו ה ן או ת ן ה בּ ר כו ת ע צ מ ן, בּ א פּ חוּת ו א י ת ר. ו א ין מ ת פּ לּ ל ין או ת ם, א ל א בּ ז מ ן שׁ ה יּו ב ל נו ה ג. ב,יא [ט] בּ כ ל תּ פ לּ ה מ ן ה תּ פ לּו ת, פּו ת ח ק ד ם ל ב ר כ ה ר אשׁו נ ה ו או מ ר "א ד נ י, שׂ פ ת י תּ פ תּ ח; וּפ י, י גּ יד תּ ה לּ ת " (תהילים נא,יז). ו כ שׁ הוּא חו ת ם בּ סו ף ה תּ פ לּ ה, או מ ר "י ה יוּ ל ר צו ן א מ ר י-פ י..." (תהילים יט,טו); ו אַח ר כּ צו ע ד ל אַח ר יו. 124

125 ב,יב [י] בּ ר אשׁ י ח ד שׁ ים וּב ח לּו שׁ לּ מּו ע ד--מ ת פּ לּ ל ע ר בּ ית ו שׁ ח ר ית וּמ נ ח ה תּ שׁ ע ע שׂ ר ה בּ ר כו ת, כּ שׁ אָר ה יּ מ ים; ו או מ ר בּ ע בו ד ה א ה ינוּ ו א ה י א בו ת ינוּ, י ע ל ה ו י בו א... בּ מוּס ף בּ ח לּו שׁ לּ מּו ע ד, מ ת פּ לּ ל תּ פ לּ ת מוּס ף כּ מו שׁ מּ ת פּ לּ ל בּ יו ם טו ב; וּב ר אשׁ י ח ד שׁ ים, מ ת פּ לּ ל שׁ ב ע בּ ר כו ת, שׁ לו שׁ ר אשׁו נו ת ו שׁ לו שׁ אַח רו נו ת, ו א מ צ ע ית מ ע ין ק ר בּ ן ר אשׁ ח ד שׁ, ו חו ת ם בּ הּ מ ק דּ שׁ י שׂ ר א ל ו ר אשׁ י ח ד שׁ ים. ב,יג [יא] שׁ בּ ת שׁ ח ל ה ל ה יו ת בּ ח לּו שׁ לּ מּו ע ד, ו כ ן ר אשׁ ח ד שׁ שׁ ח ל ל ה יו ת בּ שּׁ בּ ת--מ ת פּ לּ ל ע ר בּ ית ו שׁ ח ר ית וּמ נ ח ה שׁ ב ע בּ ר כו ת כּ שׁ אָר ה שּׁ בּ תו ת, ו או מ ר י ע ל ה ו י בו א בּ ע בו ד ה. בּ מּוּס ף מ ת ח יל בּ ב ר כ ה א מ צ ע ית בּ ע נ י ן שׁ בּ ת, וּמ שׁ ל ים בּ ע נ י ן שׁ בּ ת, ו או מ ר ק ד שּׁ ת ה יּו ם בּ א מ צ ע ה בּ ר כ ה, ו חו ת ם בּ הּ בּ ר אשׁ י ח ד שׁ ים, מ ק דּ שׁ ה שּׁ בּ ת ו י שׂ ר א ל ו ר אשׁ י ח ד שׁ ים; וּב ח לּו שׁ לּ מּו ע ד, חו ת ם בּ הּ כּ מו שׁ חו ת ם בּ יו ם טו ב שׁ ח ל ל ה יו ת בּ שּׁ בּ ת. [יב] ו יו ם טו ב שׁ ח ל ל ה יו ת בּ א ח ד בּ שּׁ בּ ת, מ ת פּ לּ ל בּ ר כ ה ר ב יע ית בּ לּ י ל ה כּ כ ה: ב,יד ו תּו ד יע נוּ מ שׁ פּ ט י צ ד ק, ו תּ ל מּ ד נוּ ל ע שׂו ת ח קּ י ר צו נ, ו תּ תּ ן ל נוּ ה' א ה ינוּ ק ד שּׁ ת שׁ בּ ת וּכ בו ד יו ם טו ב ו ח ג יג ת ה ר ג ל, וּב ין ק ד שּׁ ת שׁ בּ ת ל ק ד שּׁ ת יו ם טו ב ה ב דּ ל תּ, ו א ת יו ם ה שּׁ ב יע י ה גּ דו ל ו ה קּ דו שׁ מ שּׁ שׁ ת י מ ים ק דּ שׁ תּ ; ו תּ תּ ן ל נוּ ה' א ה ינוּ, מו ע ד ים ל שׂ מ ח ה... וּב מו צ א י שׁ בּ ת וּב מו צ א י יו ם טו ב שׁ לּ כ ל ה שּׁ נ ה--מ ב דּ יל בּ א תּ ה חו נ ן, אַף ע ל פּ י שׁ הוּא מ ב דּ יל ע ל ה כּו ס. ב,טו [יג] בּ ח נ כּ ה וּפוּר ים, מו ס יפ ין בּ הו ד י ה ע ל ה נּ סּ ים...; שׁ בּ ת שׁ ח ל ה ל ה יו ת בּ ח נ כּ ה וּפוּר ים, מ ז כּ יר ע ל ה נּ סּ ים בּ מּוּס ף, כּ מו שׁ מּ ז כּ יר בּ שׁ אָר תּ פ לּו ת. ב,טז [יד] בּ ימ י ה תּ ע נ יּו ת, אַפ לּוּ י ח יד שׁ ה ת ע נּ ה--מו ס יף בּ שׁו מ ע תּ פ לּ ה, ע נ נוּ אָב ינוּ... וּשׁ ל יח צ בּוּר או מ ר הּ בּ ר כ ה בּ פ נ י ע צ מ הּ, בּ ין גּו א ל ל רו פ א; ו חו ת ם בּ הּ ה עו נ ה בּ ע ת צ ר ה, ו נ מ צ א מ ת פּ לּ ל ע שׂ ר ים בּ ר כו ת. בּ ת שׁ ע ה בּ אָב--מו ס יפ ין בּ בו נ ה י רוּשׁ ל י ם, ר ח ם 125

126 ה' א ה ינוּ ע ל ינוּ ו ע ל י שׂ ר א ל ע מּ ו ע ל י רוּשׁ ל י ם ע יר, ה ע יר ה א ב ל ה ה ח ר ב ה ה שּׁו מ מ ה... ב,יז [טו] כּ ל י מו ת ה גּ שׁ מ ים, או מ ר בּ ב ר כ ה שׁ נ יּ ה מו ר יד ה גּ שׁ ם; וּב ימו ת ה ח מּ ה, מו ר יד ה טּ ל. מ א ימ ת י או מ ר מו ר יד ה גּ שׁ ם--מ תּ פ לּ ת ה מּוּס פ ין שׁ לּ יו ם טו ב ה אַח רו ן שׁ לּ ח ג, ע ד תּ פ לּ ת וּמ תּ פ לּ ת ה מּוּס פ ין שׁ ח ר ית שׁ לּ יו ם טו ב ה ר אשׁו ן שׁ לּ פּ ס ח; שׁ לּ יו ם טו ב ה ר אשׁו ן שׁ לּ פּ ס ח, או מ ר מו ר יד ה טּ ל. שׁו א ל ין א ת ה גּ שׁ מ ים מ שּׁ ב ע ה י מ ים בּ מ ר ח שׁ ו ן, [טז] ב,יח בּ ב ר כ ת ה שּׁ נ ים, כּ ל ז מ ן שׁ מּ ז כּ יר ה גּ שׁ ם. בּ מּ ה דּ ב ר ים א מוּר ים, א ב ל בּ שׁ נ ע ר וּב סוּר י ה וּמ צ ר י ם וּמ קו מו ת בּ א ר ץ י שׂ ר א ל; שׁו א ל ין א ת ה גּ שׁ מ ים בּ יו ם ה סּ מוּכו ת ל א לּוּ ו ה דּו מ ין ל ה ן, שׁ שּׁ ים אַח ר תּ קוּפ ת תּ שׁ ר י. כּ גו ן ב,יט [יז] מ קו מו ת שׁ ה ן צ ר יכ ים ל גּ שׁ מ ים בּ ימו ת ה ח מּ ה, א יּ י ה יּ ם ה ר חו ק ים--שׁו א ל ין א ת ה גּ שׁ מ ים בּ ע ת שׁ ה ן צ ר יכ ין ל ה ן, בּ שׁו מ ע תּ פ לּ ה. וּמ קו מו ת שׁ ה ן עו שׂ ין יו ם טו ב שׁ נ י י מ ים-- או מ ר מו ר יד ה גּ שׁ ם בּ ת פ לּ ת מוּס ף שׁ לּ יו ם ר אשׁו ן שׁ לּ שׁ מ ינ י ע צ ר ת, וּמ ת פּ לּ ל ו הו ל כּ ל י מו ת ה גּ שׁ מ ים. ב,כ [יח] כּ ל ה שּׁ נ ה כּ לּ הּ--חו ת ם בּ ב ר כ ה שׁ ל ישׁ ית, ה א ל ה קּ דו שׁ; וּב ב ר כ ת אַח ת ע שׂ ר ה, מ ל או ה ב צ ד ק ה וּמ שׁ פּ ט. וּב ע שׂ ר ת ה יּ מ ים שׁ מּ ר אשׁ ה שּׁ נ ה ע ד מו צ א י יו ם ה כּ פּוּר ים-- ה מּ ל וּב אַח ת ע שׂ ר ה, ה מּ ל ה קּ דו שׁ; חו ת ם בּ שׁ ל ישׁ ית, ה מּ שׁ פּ ט. י שׁ מ קו מו ת שׁ נּ ה גוּ בּ ע שׂ ר ת י מ ים א לּוּ ל הו ס יף [יט] ב,כא...; וּב שׁ נ יּ ה, מ י כּ מו אָב בּ ב ר כ ה ר אשׁו נ ה, ז כ ר נוּ ל ח יּ ים ה ר ח מ ן...; וּמו ס יפ ין בּ ב ר כ ת שׁ מו נ ה ע שׂ ר ה, ז כ ר ר ח מ י...; וּמו ס יפ ין בּ ב ר כ ה אַח רו נ ה, וּב ס פ ר ח יּ ים... ו כ ן י שׁ מ קו מו ת שׁ נּ ה גוּ ל הו ס יף בּ ע שׂ ר ת י מ ים א לּוּ בּ ב ר כ ה שׁ ל ישׁ ית, וּב כ ן... וּב כ ן...; א ב ל בּ ר אשׁ ה שּׁ נ ה ו יו ם ה כּ פּוּר ים, מ נ ה ג פּ שׁוּט הוּא 126

127 ל הו ס יף בּ שׁ ל ישׁ ית, וּב כ ן וּב כ ן ה ל כּו ת תּ פ לּ ה פּ ר ק ג ג,א תּ פ לּ ת ה שּׁ ח ר--מ צ ו ת הּ, שׁ יּ ת ח יל ל ה ת פּ לּ ל ע ם ה נ ץ ה ח מּ ה; וּז מ נּ הּ, ע ד סו ף שׁ ע ה ר ב יע ית שׁ הוּא שׁ ל ישׁ ה יּו ם. ו א ם ע ב ר או ט ע ה ו ה ת פּ לּ ל אַח ר אַר בּ ע שׁ עו ת ע ד ח צו ת ה יּו ם--י צ א י ד י חו ב ת תּ פ לּ ה, א ב ל א י צ א י ד י חו ב ת תּ פ לּ ה בּ ז מ נּ הּ: שׁ כּ שׁ ם שׁ מּ צ ו ת תּ פ לּ ה מ ן ה תּו ר ה, כּ מ צ ו ה מ דּ ב ר יה ם ל ה ת פּ לּ ל או ת הּ בּ ז מ נּ הּ שׁ תּ קּ נוּ ל הּ ח כ מ ים וּנ ב יא ים. ג,ב כּ ב ר אָמ ר נוּ שׁ תּ פ לּ ת מ נ ח ה, כּ נ ג ד ז מ ן תּ מ יד שׁ לּ ב ין ה ע ר בּ י ם תּ קּ נוּ ז מ נּ הּ. וּל פ י שׁ ה י ה ה תּ מ יד ק ר ב בּ כ ל יו ם, בּ ת שׁ ע וּמ ח צ ה--תּ קּ נוּ ז מ נּ הּ מ תּ שׁ ע שׁ עו ת וּמ ח צ ה, ו ה יא ה נּ ק ר את מ נ ח ה ק ט נּ ה. וּל פ י שׁ בּ ע ר ב ה פּ ס ח שׁ ח ל ל ה יו ת בּ ע ר ב שׁ בּ ת, ה יוּ שׁו ח ט ין א ת ה תּ מ יד בּ שׁ שׁ וּמ ח צ ה--אָמ רוּ שׁ ה מּ ת פּ לּ ל מ אַח ר שׁ שׁ וּמ ח צ ה, י צ א; וּמ שּׁ ה גּ יע ז מ ן ז ה--ה גּ יע ז מ ן ח יּוּב הּ, ו זו ה יא ה נּ ק ר את מ נ ח ה גּ דו ל ה. ג,ג נ ה גוּ א נ שׁ ים ה ר בּ ה ל ה ת פּ לּ ל גּ דו ל ה וּק ט נּ ה, ו ה אַח ת ר שׁוּת. ו הו רוּ מ ק צ ת גּ או נ ים שׁ א ין ר אוּי ל ה ת פּ לּ ל ר שׁוּת, א ל א ה גּ דו ל ה; ו כ ן ה דּ ין נו ת ן, מ פּ נ י שׁ ה יא כּ נ ג ד דּ ב ר שׁ א ינוּ תּ ד יר בּ כ ל יו ם. ו א ם ה ת פּ לּ ל ה גּ דו ל ה חו ב ה, א י ת פּ לּ ל ה קּ ט נּ ה א ל א ר שׁוּת. ג,ד ה א ל מ ד תּ שׁ זּ מ ן מ נ ח ה גּ דו ל ה, מ שּׁ שׁ שׁ עו ת וּמ ח צ ה ע ד תּ שׁ ע וּמ ח צ ה. וּז מ ן מ נ ח ה ק ט נּ ה, מ תּ שׁ ע וּמ ח צ ה ע ד שׁ יּ שּׁ א ר מ ן ה יּו ם שׁ ע ה וּר ב יע ; ו י שׁ לו ל ה ת פּ לּ ל או ת הּ, ע ד שׁ תּ שׁ ק ע ה ח מּ ה. ג,ה תּ פ לּ ת ה מּוּס פ ין--ז מ נּ הּ אַח ר תּ פ לּ ת ה שּׁ ח ר, ע ד שׁ ב ע שׁ עו ת בּ יּו ם; ו ה מּ ת פּ לּ ל אַח ר שׁ ב ע שׁ עו ת--אַף ע ל פּ י שׁ פּ שׁ ע--י צ א י ד י חו ב תו, מ פּ נ י שׁ זּ מ נּ הּ כּ ל ה יּו ם. 127

128 ג,ו תּ פ לּ ת ה ע ר ב--אַף ע ל פּ י שׁ א ינ הּ חו ב ה--ה מּ ת פּ לּ ל או ת הּ, י שׁ לו ל ה ת פּ לּ ל מ תּ ח לּ ת ה לּ י ל ה ע ד שׁ יּ ע ל ה ע מּוּד ה שּׁ ח ר. תּ פ לּ ת נ ע יל ה--כּ ד י שׁ יּ שׁ ל ים או ת הּ, ס מוּ ל שׁ ק יע ת ה ח מּ ה. ג,ז ה מּ ת פּ לּ ל תּ פ לּ ה ק ד ם ז מ נּ הּ-- א י צ א י ד י חו ב תו, ו חו ז ר וּמ ת פּ לּ ל או ת הּ בּ ז מ נּ הּ. ו א ם ה ת פּ לּ ל תּ פ לּ ת שׁ ח ר ית בּ שׁ ע ת ה דּ ח ק, אַח ר שׁ ע ל ה ע מּוּד ה שּׁ ח ר--י צ א. ו י שׁ לו ל ה ת פּ לּ ל תּ פ לּ ת ע ר בּ ית שׁ לּ ל יל י שׁ בּ ת, בּ ע ר ב שׁ בּ ת ק ד ם שׁ תּ שׁ ק ע ה שּׁ מ שׁ; ו כ ן מ ת פּ לּ ל ע ר בּ ית שׁ לּ מו צ א י שׁ בּ ת, בּ שּׁ בּ ת: ל פ י שׁ תּ פ לּ ת ע ר בּ ית ר שׁוּת, א ין מ ד ק דּ ק ין בּ ז מ נּ הּ. וּב ל ב ד שׁ יּ ק ר א ק ר י ת שׁ מ ע בּ עו נ ת הּ, אַח ר צ את ה כּו כ ב ים. ג,ח כּ ל מי שׁ ע ב ר ע ל יו ז מ ן תּ פ לּ ה, ו א ה ת פּ לּ ל--בּ מ ז יד--א ין לו תּ קּ נ ה, ו א ינוּ מ שׁ לּ ם; בּ שׁו ג ג, או שׁ ה י ה אָנוּס או ט רוּד--מ שׁ לּ ם או ת הּ תּ פ לּ ה, בּ ז מ ן תּ פ לּ ה ה סּ מוּכ ה ל הּ, וּמ ק דּ ים תּ פ לּ ה אַח רו נ ה, ו אַח ר יה מ ת פּ לּ ל א ת ה תּ שׁ לוּמ ין. ג,ט כּ יצ ד: ט ע ה ו א ה ת פּ לּ ל שׁ ח ר ית ע ד שׁ ע ב ר ח צ י ה יּו ם, י ת פּ לּ ל מ נ ח ה שׁ תּ י ם--ה ר אשׁו נ ה תּ פ לּ ת מ נ ח ה, ו ה שּׁ נ יּ ה תּ שׁ לוּמ י שׁ ח ר ית. ט ע ה ו א ה ת פּ לּ ל מ נ ח ה ע ד שׁ שּׁ ק ע ה ה שּׁ מ שׁ, מ ת פּ לּ ל ע ר בּ ית שׁ תּ י ם--ה ר אשׁו נ ה ע ר בּ ית, וּשׁ נ יּ ה תּ שׁ לוּמ י מ נ ח ה. ט ע ה ו א ה ת פּ לּ ל ע ר בּ ית ע ד שׁ ע ל ה ע מּוּד ה שּׁ ח ר, מ ת פּ לּ ל שׁ ח ר ית שׁ תּ י ם--ר אשׁו נ ה שׁ ח ר ית, וּשׁ נ יּ ה תּ שׁ לוּמ י ע ר בּ ית. ג,י ט ע ה ו א ה ת פּ לּ ל א תּ פ לּ ה ז ו, ו א תּ פ לּ ה ה סּ מוּכ ה ל הּ-- א ינוּ מ שׁ לּ ם א ל א ה אַח רו נ ה בּ ל ב ד. כּ יצ ד: ט ע ה ו א ה ת פּ לּ ל א שׁ ח ר ית ו א מ נ ח ה, מ ת פּ לּ ל ע ר בּ ית שׁ תּ י ם--ר אשׁו נ ה תּ פ לּ ת ע ר בּ ית, ו ה אַח רו נ ה תּ שׁ לוּמ י מ נ ח ה; א ב ל שׁ ח ר ית--א ין ל הּ תּ שׁ לוּמ ין, שׁ כּ ב ר ע ב ר יו מ הּ. ו כ ן בּ שׁ אָר תּ פ לּו ת. ג,יא ה יוּ ל פ נ יו שׁ תּ י תּ פ לּו ת, שׁ לּ מּ נ ח ה ו שׁ לּ מּוּס פ ין--מ ת פּ לּ ל שׁ לּ מּ נ ח ה, ו אַח ר כּ שׁ לּ מּוּס פ ין. ו י שׁ מ י שׁ הו ר ה שׁ א ין עו שׂ ין כּ ן 128

129 בּ צּ בּוּר, כּ ד י שׁ א י ט עוּ. ה ל כּו ת תּ פ לּ ה פּ ר ק ד ד,א ח מ שּׁ ה דּ ב ר ים מ ע כּ ב ין א ת ה תּ פ לּ ה, אַף ע ל פּ י שׁ ה גּ יע ז מ נּ הּ--ט ה ר ת ה יּ ד י ם, ו כ סּוּי ה ע ר ו ה, ו ט ה ר ת מ קו ם ה תּ פ לּ ה, וּד ב ר ים ה חו פ ז ים או תו, ו כ וּ נ ת ה לּ ב. ד,ב ט ה ר ת ה יּ ד י ם כּ יצ ד: רו ח ץ י ד יו בּ מּ י ם ע ד ה פּ ר ק, ו אַח ר כּ י ת פּ לּ ל. ה י ה מ ה לּ בּ דּ ר ו ה גּ יע ז מ ן ה תּ פ לּ ה, ו א ה י ה לו מ י ם--א ם ה י ה בּ ינו וּב ין ה מּ י ם אַר בּ ע ה מ יל ין, שׁ ה ן שׁ מו נ ת א ל פ ים א מּ ה--הו ל ע ד מ קו ם ה מּ י ם ו רו ח ץ, ו אַח ר כּ מ ת פּ לּ ל; ה י ה בּ ינו וּב ין ה מּ י ם י ת ר מ כּ אן--מ ק נּ ח י ד יו בּ צ רו ר או בּ ע פ ר או בּ קו ר ה, וּמ ת פּ לּ ל. ד,ג בּ מּ ה דּ ב ר ים א מוּר ים, ל פ נ יו; א ב ל א ם ה י ה מ קו ם ה מּ י ם ל אַח ר יו, א ין מ ח יּ ב ין או תו ל ח ז ר ל אַח ר יו א ל א ע ד מ יל. א ב ל א ם ע ב ר מ ן ה מּ י ם י ת ר מ מּ יל, א ינוּ ח יּ ב ל ח ז ר, א ל א מ ק נּ ח י ד יו, וּמ ת פּ לּ ל. בּ מּ ה דּ ב ר ים א מוּר ים, שׁ א ינוּ מ ט ה ר ל ת פ לּ ה א ל א י ד יו בּ ל ב ד--בּ שׁ אָר תּ פ לּו ת, חוּץ מ תּ פ לּ ת שׁ ח ר ית; א ב ל בּ שּׁ ח ר ית--רו ח ץ פּ נ יו י ד יו ו ר ג ל יו, ו אַח ר כּ י ת פּ לּ ל. ו א ם ה י ה ר חו ק מ ן ה מּ י ם--מ ק נּ ח י ד יו בּ ל ב ד, וּמ ת פּ לּ ל. ד,ד כּ ל ה טּ מ א ים--רו ח צ ין י ד יה ן בּ ל ב ד כּ טּ הו ר ין, וּמ ת פּ לּ ל ין: אַף ע ל פּ י שׁ א פ שׁ ר ל ה ן ל ט בּ ל ו ל ע לו ת מ טּ מ אָת ן, א ין ה טּ ב יל ה מ ע כּ ב ת. וּכ ב ר בּ אַר נוּ שׁ ע ז ר א תּ קּ ן שׁ א י ק ר א בּ ע ל ק ר י בּ ל ב ד דּ ב ר י תּו ר ה, ע ד שׁ יּ ט בּ ל. וּב ית דּ ין שׁ ע מ דוּ אַח ר י כ ן, ה ת ק ינוּ אַף ל תּ פ לּ ה, שׁ א י ת פּ לּ ל בּ ע ל ק ר י בּ ל ב ד, ע ד שׁ יּ ט בּ ל. ו א מ פּ נ י ט מ אָה ו ט ה ר ה נ ג עוּ בּ הּ, א ל א כּ ד י שׁ א י ה יוּ תּ ל מ יד י ח כ מ ים מ צוּי ין א צ ל נ שׁו ת יה ן כּ ת ר נ גו ל ין; וּמ פּ נ י ז ה תּ קּ נוּ ט ב יל ה ל ב ע ל ק ר י ל ב דּו, ו הו צ יאוּהוּ מ כּ ל ל ה טּ מ א ים. 129

130 ד,ה ל פ יכּ ה יוּ או מ ר ין בּ ז מ ן תּ קּ נ ה ז ו, שׁ אַפ לּוּ ז ב שׁ ר אָה ק ר י ו נ דּ ה שׁ פּ ל ט ה שׁ כ ב ת ז ר ע ו ה מּ שׁ מּ שׁ ת שׁ ר אָת נ דּ ה, צ ר יכ ין ט ב יל ה ל ק ר י ת שׁ מ ע ו כ ן ל ת פ לּ ה מ פּ נ י ה קּ ר י, אַף ע ל פּ י שׁ ה ן ט מ א ין. ו כ ן ה דּ ין נו ת ן, שׁ א ין ט ב יל ה זו מ פּ נ י ה טּ ה ר ה, א ל א מ פּ נ י ה גּ ז ר ה, שׁ א י ה יוּ מ צוּי ין א צ ל נ שׁו ת יה ן תּ מ יד. וּכ ב ר בּ ט ל ה גּ ם תּ קּ נ ה זו שׁ לּ תּ פ לּ ה, ל פ י שׁ א פ שׁ ט ה בּ כ ל י שׂ ר א ל, ו א ה י ה כּו ח בּ צּ בּוּר ל ע מ ד בּ הּ. ד,ו מ נ ה ג פּ שׁוּט בּ ס פ ר ד וּב שׁ נ ע ר, שׁ א ין בּ ע ל ק ר י מ ת פּ לּ ל ע ד שׁ הוּא רו ח ץ כּ ל בּ שׂ רו בּ מּ י ם, מ שּׁו ם "ה כּו ן ל ק ר את-א ה י י שׂ ר א ל" (עמוס ד,יב). בּ מּ ה דּ ב ר ים א מוּר ים, בּ ב ר יא או חו ל ה שׁ בּ ע ל; א ב ל חו ל ה שׁ ר אָה ק ר י ל א נ ס ו--פּ טוּר מ ן ה ר ח יצ ה, ו א ין בּ ז ה מ נ ה ג. ו כ ן ז ב שׁ ר אָה ק ר י ו נ דּ ה שׁ פּ ל ט ה שׁ כ ב ת ז ר ע, א ין בּ ה ן מ נ ה ג, א ל א מ ק נּ ח ין ע צ מ ן ו רו ח צ ין י ד יה ן, וּמ ת פּ לּ ל ין. ד,ז כּ סּוּי ה ע ר ו ה כּ יצ ד: אַף ע ל פּ י שׁ כּ סּ ה ע ר ו תו כּ ד ר שׁ מּ כ סּ ה ל ק ר י ת שׁ מ ע, א י ת פּ לּ ל, ע ד שׁ יּ כ סּ ה א ת ל בּו ; ו א ם א כ סּ ה ל בּו, או שׁ נּ א נ ס ו א ין לו בּ מּ ה י כ סּ ה, הו א יל ו כ סּ ה ע ר ו תו ו ה ת פּ לּ ל, י צ א; וּל כ תּ ח לּ ה, א י ע שׂ ה. ד,ח ט ה ר ת מ קו ם ה תּ פ לּ ה כּ יצ ד: א י ת פּ לּ ל בּ מ קו ם ה טּ נּ פ ת, ו א בּ מּ ר ח ץ, ו א בּ ב ית ה כּ סּ א, ו א בּ א שׁ פּ ה, ו א בּ מ קו ם שׁ א ינוּ בּ ח ז ק ת ט ה ר ה ע ד שׁ יּ ב דּ ק נּוּ. כּ ל לו שׁ לּ דּ ב ר--כּ ל מ קו ם שׁ א ין קו ר ין בּו ק ר י ת שׁ מ ע, א ין מ ת פּ לּ ל ין בּו. וּכ שׁ ם שׁ מּ ר ח יק ין מ צּו אָה וּמ י ר ג ל י ם ו ר יח ר ע וּמ ן ה מּ ת וּמ ר א יּ ת ה ע ר ו ה, ל ק ר י ת שׁ מ ע--כּ מ ר ח יק ין, ל תּ פ לּ ה. ד,ט ה ת פּ לּ ל וּמ צ א צו אָה בּ מ קו מ ו--הו א יל ו ח ט א מ פּ נ י שׁ א ב ד ק ע ד שׁ א ה ת פּ לּ ל, חו ז ר וּמ ת פּ לּ ל בּ מ קו ם ט הו ר. ה י ה עו מ ד בּ תּ פ לּ ה, ו ר אָה צו אָה כּ נ ג דּו -- א ם י כו ל ל ה לּ ל פ נ יו כּ ד י שׁ יּ ז ר ק נּ ה ל אַח ר יו אַר בּ ע א מּו ת, י ה לּ ; ו א ם ל או, י ס לּ ק נּ ה ל צּ ד ד ין ; ו א ם א ינוּ י כו ל, י פ ס יק. גּ דו ל י ה ח כ מ ים א ה יוּ 130

131 מ ת פּ לּ ל ין בּ ב י ת שׁ יּ שׁ בּו שׁ כ ר, ו א בּ ב י ת שׁ יּ שׁ בּו מ ר י ס בּ ע ת ע פּוּשׁו, מ פּ נ י שׁ ר יחו ר ע, אַף ע ל פּ י שׁ ה מּ קו ם ט הו ר. ד,י דּ ב ר ים ה חו פ ז ין או תו כּ יצ ד: שׁ א ם ה י ה צ ר י ל נ ק ב יו, א י ת פּ לּ ל. ו כ ל ה צּ ר י ל נ ק ב יו ו ה ת פּ לּ ל--תּ פ לּ תו תּו ע ב ה, ו חו ז ר וּמ ת פּ לּ ל אַח ר שׁ יּ ע שׂ ה צ ר כ יו. ו א ם י כו ל ל ה ע מ יד ע צ מו כּ ד י פּ ר ס ה, תּ פ לּ תו תּ פ לּ ה; ו אַף ע ל פּ י כ ן, ל כ תּ ח לּ ה א י ת פּ לּ ל, ע ד שׁ יּ ב דּ ק ע צ מו י פ ה י פ ה, ו י פ ק ד נ ק ב יו ו י ס יר כּ יחו ו נ יעו ו כ ל דּ ב ר ה טּו ר דו --ו אַח ר כּ י ת פּ לּ ל. ד,יא מ י שׁ גּ ה ק וּפ ה ק ו נ ת ע טּ שׁ בּ ת פ לּ ת ו--א ם ל ר צו נו, ה ר י ז ה מ ג נּ ה; ו א ם בּ ד ק גּוּפו ק ד ם שׁ יּ ת פּ לּ ל וּב אוּ ל א נ סו, א ין בּ כּ כּ לוּם. נ ז דּ מּ ן לו ר ק בּ ת פ לּ תו, מ ב ל יעו בּ ט לּ יתו או בּ ב ג דו ; ו א ם ה י ה מ צ ט ע ר מ כּ, זו ר קו בּ י דו ל א חו ר יו, כּ ד י שׁ א י צ ט ע ר בּ תּ פ לּ ה, ו נ מ צ א ט רוּד. י צ א מ מּ נּוּ רוּח מ לּ מ טּ ה כּ שׁ הוּא עו מ ד בּ תּ פ לּ ה שׁ א ל ד ע תּו --שׁו ת ק ע ד שׁ תּ כ ל ה ה רוּח, ו חו ז ר ל ת פ לּ תו. ד,יב בּ קּ שׁ ל הו צ יא רוּח מ לּ מ טּ ה, ו נ צ ט ע ר ה ר בּ ה ו א ינוּ י כו ל ל ה ע מ יד ע צ מו --מ ה לּ ל אַח ר יו אַר בּ ע א מּו ת, וּמ מ תּ ין ע ד שׁ תּ כ ל ה ה רוּח ; ו או מ ר ר בּו ן ה עו ל מ ים, י צ ר תּ נוּ נ ק ב ים נ ק ב ים ו ח ל ל ים ח ל ל ים--גּ לוּי ו י דוּע ל פ נ י, ח ר פּ ת נוּ וּכ ל מּ ת נוּ, ח ר פּ ה וּכ ל מּ ה בּ ח יּ ינוּ, תּו ל ע ה ו ר מּ ה בּ מו ת נוּ; ו חו ז ר ל מ קו מו, וּמ ת פּ לּ ל. ד,יג ה י ה עו מ ד בּ תּ פ לּ ה, ו נ ט פוּ מ י ר ג ל יו ע ל בּ ר כּ יו--מ מ תּ ין ע ד שׁ יּ כ ל ה ה מּ י ם, ו חו ז ר ל מ קו ם שׁ פּ ס ק; ו א ם שׁ ה ה כּ ד י ל ג מ ר א ת כּ ל ה תּ פ לּ ה, חו ז ר ל ר אשׁ. ד,יד ו כ ן ה מּ שׁ תּ ין מ י ם--שׁו ה ה כּ ד י ה לּוּ אַר בּ ע א מּו ת, ו אַח ר כּ מ ת פּ לּ ל; וּמ י שׁ ה ת פּ לּ ל, שׁו ה ה כּ ד י ה לּוּ אַר בּ ע א מּו ת, ו אַח ר כּ מ שׁ תּ ין, כּ ד י שׁ יּ פ ס ק דּ ב ר י תּ פ לּ ה מ פּ יו. ד,טו כּ וּ נ ת ה לּ ב כּ יצ ד: כּ ל תּ פ לּ ה שׁ א ינ הּ בּ כ וּ נ ה, א ינ הּ תּ פ לּ ה; ו א ם ה ת פּ לּ ל בּ א כּ וּ נ ה, חו ז ר וּמ ת פּ לּ ל בּ כ וּ נ ה. מ צ א דּ ע תּו 131

132 מ שׁ בּ שׁ ת ו ל בּו ט רוּד--אָסוּר לו ל ה ת פּ לּ ל, ע ד שׁ תּ ת י שּׁ ב דּ ע תּו. ל פ יכּ ה בּ א מ ן ה דּ ר, ו הוּא ע י ף או מ צ ר--אָסוּר לו ל ה ת פּ לּ ל, ע ד שׁ תּ ת י שּׁ ב דּ ע תּו : אָמ רוּ ח כ מ ים, שׁ לו שׁ ה י מ ים, ע ד שׁ יּ נוּח ו ת ת ק ר ר דּ ע תּ ו, ו אַח ר כּ י ת פּ לּ ל. ד,טז כּ יצ ד ה יא ה כּ וּ נ ה--שׁ יּ פ נּ ה ל בּו מ כּ ל ה מּ ח שׁ בו ת, ו י ר א ה ע צ מו כּ א לּוּ הוּא עו מ ד ל פ נ י ה שּׁ כ ינ ה; ל פ יכּ צ ר י ל ישׁ ב מ ע ט ק ד ם ה תּ פ לּ ה, כּ ד י ל כ וּ ן א ת ל בּ ו, ו אַח ר כּ י ת פּ לּ ל, בּ נ ח ת וּב ת ח נוּנ ים. ו א י ע שׂ ה תּ פ לּ תו כּ מ י שׁ ה י ה נו שׂ א מ שּׂאוּי, מ שׁ ל יכו ו הו ל לו ; ל פ יכּ צ ר י ל ישׁ ב מ ע ט אַח ר ה תּ פ לּ ה, ו אַח ר כּ י פּ ט ר. ח ס יד ים ה ר אשׁו נ ים ה יוּ שׁו ה ין שׁ ע ה ק ד ם ה תּ פ לּ ה, ו שׁ ע ה אַח ר ה תּ פ לּ ה, וּמ א ר יכ ין בּ תּ פ לּ ה שׁ ע ה. ד,יז שׁ כּו ר--אַל י ת פּ לּ ל, מ פּ נ י שׁ א ין לו כּ וּ נ ה; ו א ם ה ת פּ לּ ל, תּ פ לּ תו תּו ע ב ה--ל פ יכּ חו ז ר וּמ ת פּ לּ ל, כּ שׁ יּ ת רו נ ן מ שּׁ כ רוּת ו. שׁ תוּי, אַל י ת פּ לּ ל; ו א ם ה ת פּ לּ ל, תּ פ לּ תו תּ פ לּ ה. א יז ה הוּא שׁ כּו ר, ו א יז ה הוּא שׁ תוּי--שׁ כּו ר, ז ה שׁ א ינוּ י כו ל ל ד בּ ר בּ פ נ י ה מּ ל ; ו שׁ תוּי, שׁ יּ כו ל ל ד בּ ר בּ פ נ י ה מּ ל ו א ינוּ מ שׁ תּ בּ שׁ. אַף ע ל פּ י כ ן, הו א יל ו שׁ ת ה ר ב יע ית י י ן-- א י ת פּ לּ ל, ע ד שׁ יּ סוּר י ינו מ ע ל יו. ד,יח ו כ ן א ין עו מ ד ין ל ה ת פּ לּ ל א מ תּו שׂ חו ק, ו א מ תּו ק לּוּת ר אשׁ, ו א מ תּו שׂ יח ה, ו א מ תּו מ ר יב ה, ו א מ תּו כּ ע ס--א ל א מ תּו דּ ב ר י תּו ר ה. ו א מ תּו דּ ין ה ל כ ה, אַף ע ל פּ י שׁ ה ן דּ ב ר י תּו ר ה, כּ ד י שׁ א י ה א ל בּו ט רוּד בּ ה ל כ ה--א ל א מ תּו דּ ב ר י תּו ר ה שׁ א ין בּ ה ן ע יּוּן, כּ גו ן ה ל כו ת פּ סוּקו ת. ד,יט תּ פ לּו ת שׁ לּ פ ר ק ים כּ גו ן תּ פ לּ ת מוּס ף ר אשׁ ח ד שׁ, וּת פ לּ ת ה מּו ע דו ת--צ ר י ל ה ס דּ יר תּ פ לּ תו ו אַח ר כּ עו מ ד וּמ ת פּ לּ ל, כּ ד י שׁ א י כּ שׁ ל בּ הּ. ד,כ ה י ה מ ה לּ בּ מ קו ם ס כּ נ ה בּ מ קו ם גּ דוּד י ח יּ ה ו ל ס ט ים, ו ה גּ יע ז מ ן ה תּ פ לּ ה--מ ת פּ לּ ל בּ ר כ ה אַח ת, ו זו ה יא: צ ר כּ י ע מ 132

133 י שׂ ר א ל מ ר בּ ין, ו ד ע תּ ן ק צ ר ה; י ה י ר צו ן מ לּ פ נ י ה' א ה ינוּ, שׁ תּ תּ ן ל כ ל א ח ד ו א ח ד כּ ד י פ ר נ ס תו, וּל כ ל גּ ו יּ ה וּג ו יּ ה דּ י מ ח סו ר הּ, ו ה טּו ב בּ ע ינ י ע שׂ ה; בּ רוּ א תּ ה ה', שׁו מ ע תּ פ לּ ה. ד,כא וּמ ת פּ לּ ל או ת הּ, כּ שׁ הוּא מ ה לּ ; ו א ם י כו ל ל ע מ ד, עו מ ד. ו כ שׁ הוּא מ גּ יע ל יּ שּׁוּב, ו ת ת ק ר ר דּ ע תּו --חו ז ר וּמ ת פּ לּ ל תּ פ לּ ה כּ ת ק נ הּ, תּ שׁ ע ע שׂ ר ה בּ ר כו ת. ה ל כּו ת תּ פ לּ ה פּ ר ק ה ה,א שׁ מו נ ה דּ ב ר ים, צ ר י ה מּ ת פּ לּ ל ל ה זּ ה ר בּ ה ן ו ל ע שׂו ת ן; ו א ם ה י ה דּ חוּק, או נ א נ ס, או שׁ ע ב ר ו א ע שׂ ה או ת ן--א ינ ן מ ע כּ ב ין. ו א לּוּ ה ן--ע מ יד ה, ו נ כ ח ה מּ ק דּ שׁ, ו ת קּוּן ה גּוּף, ו ת קּוּן ה מּ ל בּוּשׁ, ו ת קּוּן ה מּ קו ם, ו ה שׁ ו י ת ה קּו ל, ו ה כּ ר יע ה, ו ה ה שׁ תּ ח ו י ה. ה,ב ע מ יד ה כּ יצ ד: א ין מ ת פּ לּ ל ין א ל א מ עו מ ד. ה י ה יו שׁ ב בּ ס פ ינ ה או בּ ע ג ל ה--א ם י כו ל ל ע מ ד, י ע מ ד; ו א ם ל או, י שׁ ב בּ מ קו מו ו י ת פּ לּ ל. חו ל ה מ ת פּ לּ ל, אַפ לּוּ שׁו כ ב ע ל צ דּו --ו הוּא, שׁ יּ כו ל ל כ וּ ן א ת דּ ע תּו. ו כ ן ה צּ מ א ו ה ר ע ב, ה ר י ה ן בּ כ ל ל חו ל ים--א ם י שׁ בּו י כ ל ת ל כ וּ ן א ת דּ ע תּ ו, י ת פּ לּ ל; ו א ם ל או, אַל י ת פּ לּ ל ע ד שׁ יּ אכ ל ו י שׁ תּ ה. ה י ה רו כ ב ע ל ה בּ ה מ ה--אַף ע ל פּ י שׁ יּ שׁ לו מ י שׁ יּ א ח ז בּ ה מ תּו, א י ר ד, א ל א י שׁ ב בּ מ קו מו וּמ ת פּ לּ ל, כּ ד י שׁ תּ ה א דּ ע תּו מ י שּׁ ב ת ע ל יו. ה,ג נ כ ח ה מּ ק דּ שׁ כּ יצ ד: ה י ה עו מ ד בּ חוּצ ה ל אָר ץ, מ ח ז יר פּ נ יו נ כ ח א ר ץ י שׂ ר א ל וּמ ת פּ לּ ל; ה י ה עו מ ד בּ אָר ץ, מ כ וּ ן פּ נ יו כּ נ ג ד י רוּשׁ ל י ם; ה י ה עו מ ד בּ ירוּשׁ ל י ם, מ כ וּ ן פּ נ יו כּ נ ג ד ה מּ ק דּ שׁ; ה י ה עו מ ד בּ מּ ק דּ שׁ, מ כ וּ ן פּ נ יו כּ נ ג ד בּ ית ק ד שׁ ה קּ ד שׁ ים. סו מ ה, וּמ י שׁ א ינוּ י כו ל ל כ וּ ן א ת ה רוּחו ת, ו ה מּ ה לּ בּ ס פ ינ ה--י כ וּ ן א ת ל בּו כּ נ ג ד ה שּׁ כ ינ ה, ו י ת פּ לּ ל. 133

134 ה,ד תּקּוּן ה גּוּף כּ יצ ד: כּ שׁ הוּא עו מ ד בּ תּ פ לּ ה, צ ר י ל כ וּ ן א ת ר ג ל יו זו בּ צ ד זו ; ו נו ת ן ע ינ יו ל מ טּ ה, כּ א לּוּ הוּא מ בּ יט ל אָר ץ; ו י ה י ה ל בּו פּ נוּי ל מ ע ל ה, כּ א לּוּ הוּא עו מ ד בּ שּׁ מ י ם; וּמ נּ יח י ד יו ע ל ל בּו כּ פוּת ין, ה יּ מ נ ית ע ל ה שּׂ מ אל ית. ו עו מ ד כּ ע ב ד ל פ נ י ר בּו, בּ א ימ ה ו י ר אָה וּפ ח ד. ו א י נּ יח י ד יו, ע ל ח ל צ יו. ה,ה תּ קּוּן ה מּ ל בּוּשׁ כּ יצ ד: מ ת קּ ן מ ל בּוּשׁ יו תּ ח לּ ה, וּמ צ יּ ן ע צ מו וּמ ה דּ ר, שׁ נּ א מ ר "ה שׁ תּ ח ווּ ל ה', בּ ה ד ר ת-ק ד שׁ" (דברי הימים א טז,כט; תהילים כט,ב; תהילים צו,ט). ו א י ע מ ד ל תּ פ לּ ה בּ א פ נ דּ תו, ו א בּ ר אשׁ מ ג לּ ה. ו א בּ ר ג ל י ם מ ג לּו ת, א ם דּ ר אַנ שׁ י ה מּ קו ם שׁ א י ע מ דוּ ל פ נ י גּ דו ל ים א ל א בּ ב ית ה ר ג ל י ם. וּב כ ל מ קו ם, א י א ח ז תּ פ לּ ין בּ י דו או ס פ ר תּו ר ה בּ ז רו עו, מ פּ נ י שׁ לּ בּו ט רוּד בּ ה ן; ו א י א ח ז מ עו ת ו כ ל ים בּ י דו. א ב ל מ ת פּ לּ ל הוּא בּ לו ל ב בּ י דו בּ ימו ת ה ח ג, מ פּ נ י שׁ ה יא מ צ ו ת ה יּו ם. ה,ו ה י ה מ שּׂאוּי ע ל ר אשׁ ו, ו ה גּ יע ז מ ן ה תּ פ לּ ה--א ם ה י ה פּ חוּת מ אַר בּ ע ת ק בּ ין--מ פ שׁ ילו ל א חו ר יו, וּמ ת פּ לּ ל; ה י ה אַר בּ ע ת ק בּ ין--מ נּ יחו ע ל גּ בּ י ק ר ק ע, ו אַח ר כּ י ת פּ לּ ל. דּ ר כּ ל ה ח כ מ ים ו ת ל מ יד יה ם, שׁ א י ת פּ לּ לוּ א ל א כּ שׁ ה ן ע טוּפ ין. ה,ז [ו] תּ קּוּן ה מּ קו ם כּ יצ ד: י ע מ ד בּ מ קו ם נ מוּ, ו י ח ז יר פּ נ יו ל כּ ת ל. ו צ ר י ל פ תּ ח ח לּו נו ת או פּ ת ח ים, כּ נ ג ד י רוּשׁ ל י ם, כּ ד י ל ה ת פּ לּ ל כּ נ ג דּ ן, שׁ נּ א מ ר "ו כ וּ ין פּ ת יח ין ל הּ בּ ע לּ ית הּ, נ ג ד י רוּשׁ ל ם" (ראה דנייאל ו,יא). ו קו ב ע מ קו ם ל ת פ לּ תו, תּ מ יד. ו א ין מ ת פּ לּ ל ין, בּ ח ר ב ה; ו א ל א חו ר י בּ ית ה כּ נ ס ת, א ל א א ם כּ ן ה ח ז יר פּ נ יו ל ב ית ה כּ נ ס ת. ו אָסוּר ל ישׁ ב בּ צ ד ה עו מ ד בּ תּ פ לּ ה, או ל ע ב ר ל פ נ יו--ע ד שׁ יּ ר ח יק מ מּ נּוּ אַר בּ ע א מּו ת. ה,ח [ז] א י ע מ ד בּ מ קו ם גּ בו הּ שׁ לו שׁ ה ט פ ח ים או י ת ר, ו י ת פּ לּ ל; ו א ע ל גּ בּ י מ טּ ה, ו א ע ל גּ בּ י ס פ ס ל, ו א ע ל גּ בּ י כּ סּ א. ה י ה בּ נ י ן גּ בו הּ --א ם י שׁ בּו אַר בּ ע א מּו ת ע ל אַר בּ ע א מּו ת, שׁ הוּא שׁ עוּר ה בּ י ת--ה ר י הוּא כּ ע ל יּ ה, וּמ תּ ר ל ה ת פּ לּ ל בּו. ו כ ן 134

135 א ם ה י ה מ קּ ף מ ח יצ ה מ כּ ל רוּחו ת יו--אַף ע ל פּ י שׁ א ין בּו אַר בּ ע א מּו ת, מ תּ ר ל ה ת פּ לּ ל בּו, מ פּ נ י שׁ א ין גּ ב הו נ כּ ר, שׁ ה ר י ח ל ק ר שׁוּת ל ע צ מו. ה,ט [ח] ה א מּ נ ין שׁ ה יוּ עו שׂ ין בּ ר אשׁ ה כּ ת ל או בּ ר אשׁ ה א יל ן, ו ה גּ יע ז מ ן תּ פ לּ ה--יו ר ד ין ל מ טּ ה וּמ ת פּ לּ ל ין, ו חו ז ר ין ל מ ל אכ תּ ן; ו א ם ה יוּ בּ ר אשׁ ה זּ י ת או בּ ר אשׁ ה תּ א נ ה--מ ת פּ לּ ל ין בּ מ קו מ ן, מ פּ נ י שׁ טּ ר ח ן מ ר בּ ה. וּמ ה ה ן מ ת פּ לּ ל ין--א ם ה יוּ עו שׂ ין בּ ס עו ד ת ן בּ ל ב ד, מ ת פּ לּ ל ין שׁ לו שׁ תּ פ לּו ת שׁ לּ ת שׁ ע ע שׂ ר ה בּ ר כו ת; ה יוּ עו שׂ ין בּ שׂ כ ר ן, מ ת פּ לּ ל ין ה ב ינ נוּ. וּב ין כּ וּב ין כּ, א ין יו ר ד ין ל פ נ י ה תּ ב ה, ו א ין נו שׂ א ין א ת כּ פּ יה ן. ה,י [ט] ה שׁ ו י ת ה קּו ל כּ יצ ד: א י ג בּ יהּ קו לו בּ ת פ לּ תו, ו א י ת פּ לּ ל בּ ל בּו --א ל א מ ח תּ ה דּ ב ר ים בּ שׂ פ ת יו, וּמ שׁ מ יע ל אָז נו בּ ל ח שׁ. ו א י שׁ מ יע קו לו, א ל א א ם כּ ן ה י ה חו ל ה; או שׁ א ינוּ י כו ל ל כ וּ ן א ת ל בּו, ע ד שׁ יּ שׁ מ יע קו ל ו--ה ר י ז ה מ תּ ר: וּב ל ב ד שׁ א י ה י ה בּ צּ בּוּר, כּ ד י שׁ א ת טּ ר ף דּ ע תּ ן מ קּו לו. ה,יא [י] כּ ר יע ה כּ יצ ד: ה מּ ת פּ לּ ל כּו ר ע ח מ שׁ כּ ר יעו ת בּ כ ל תּ פ לּ ה וּת פ לּ ה--בּ ב ר כ ה ר אשׁו נ ה בּ תּ ח לּ ה וּב סּו ף, וּב הו ד י ה בּ תּ ח לּ ה וּב סּו ף. וּכ שׁ גּו מ ר ה תּ פ לּ ה, כּו ר ע וּפו ס ע שׁ לו שׁ פּ ס יעו ת ל א חו ר יו כּ שׁ הוּא כּו ר ע ; ו נו ת ן שׁ לו ם מ שּׂ מ אל ע צ מו, ו אַח ר כּ מ יּ מ ין ע צ מו, ו אַח ר כּ מ ג בּ יהּ ר אשׁו מ ן ה כּ ר יע ה. ו כ שׁ הוּא כּו ר ע בּ אַר בּ ע ה כּ ר יעו ת, כּו ר ע בּ ב רוּ ; ו כ שׁ הוּא זו ק ף, זו ק ף בּ שּׁ ם. בּ מּ ה דּ ב ר ים א מוּר ים, בּ ה ד יו ט. א ב ל כּו ה ן גּ דו ל--כּו ר ע בּ ת ח לּ ת כּ ל בּ ר כ ה, וּב סו ף כּ ל בּ ר כ ה; ו ה מּ ל --כּ יו ן שׁ שּׁ ח ה בּ ר אשׁו נ ה, א ינוּ מ ג בּ יהּ ר אשׁו ע ד שׁ גּו מ ר תּ פ לּ תו. ה,יב [יא] ו ל מּ ה נו ת ן שׁ לו ם ל שׂ מ אלו תּ ח לּ ה, מ פּ נ י שׁ שּׂ מ אלו ה יא י מ ין שׁ כּ נ ג ד פּ נ יו: כּ לו מ ר שׁ הוּא עו מ ד ל פ נ י ה מּ ל, נו ת ן שׁ לו ם ל ימ ין ה מּ ל ו אַח ר כּ ל שׂ מ אל ה מּ ל ; ו ק ב עוּ שׁ יּ פּ ט ר מ ן ה תּ פ לּ ה, כּ מו שׁ יּ ה יוּ נ פ ט ר ין מ לּ פ נ י ה מּ ל. 135

136 ה,יג [יב] כּ ל ה כּ ר יעו ת ה א לּוּ--צ ר י שׁ יּ כ ר ע בּ ה ן ע ד שׁ יּ ת פּ ק פּ קוּ כּ ל ח ל יו ת שׁ בּ שּׁ ד ר ה, ו י ע שׂ ה כּ ק שׁ ת; ו א ם שׁ ח ה מ ע ט ו צ ע ר ע צ מו, ו נ ר אָה כּ כו ר ע בּ כ ל כּו חו --א ינוּ חו שׁ שׁ. ה,יד [יג] ה שׁ תּ ח ו י ה כּ יצ ד: אַח ר שׁ מּ ג בּ יהּ ר אשׁו מ כּ ר יע ה ח מ ישׁ ית, יו שׁ ב ל אָר ץ, ו נו פ ל ע ל פּ נ יו אָר צ ה, וּמ ת ח נּ ן בּ כ ל תּ ח נוּנ ים שׁ יּ ר צ ה. כּ ר יע ה ה א מוּר ה בּ כ ל מ קו ם, ע ל בּ ר כּ י ם; ק דּ ה, ע ל א פּ י ם; ה שׁ תּ ח ו י ה--ז ה פּ שּׁוּט י ד י ם ו ר ג ל י ם, ע ד שׁ נּ מ צ א מ טּ ל ע ל פּ נ יו ע ל ה אָר ץ. ה,טו [יד] כּ שׁ הוּא עו שׂ ה נ פ יל ת פּ נ ים אַח ר תּ פ לּ ה, י שׁ מ י שׁ הוּא עו שׂ ה ק דּ ה, ו י שׁ מ י שׁ הוּא עו שׂ ה ה שׁ תּ ח ו י ה; ו אָסוּר ל ע שׂו ת ה שׁ תּ ח ו י ה ע ל ה א ב נ ים א ל א בּ מּ ק דּ שׁ, כּ מו שׁ בּ אַר נוּ בּ ה ל כּו ת ע בו ד ה ז ר ה. ו א ין אָד ם ח שׁוּב ר שּׁ אי ל פּ ל ע ל פּ נ יו, א ל א א ם כּ ן הוּא יו ד ע בּ ע צ מו שׁ הוּא צ דּ יק כּ יהו שׁוּע ; א ב ל מ טּ ה הוּא פּ נ יו מ ע ט, ו א ינוּ כּו ב שׁ או תו בּ קּ ר ק ע. וּמ תּ ר ל אָד ם ל ה ת פּ לּ ל בּ מ קו ם ז ה, ו ל נ פּ ל ע ל פּ נ יו בּ מ קו ם אַח ר. ה,טז [טו] מ נ ה ג פּ שׁוּט בּ כ ל י שׂ ר א ל, שׁ א ין נ פ יל ת פּ נ ים בּ שׁ בּ תו ת וּב מו ע דו ת, ו א בּ ר אשׁ ה שּׁ נ ה, ו א בּ ר אשׁ י ח ד שׁ ים וּב ח נ כּ ה וּפוּר ים, ו א בּ מּ נ ח ה שׁ לּ ע ר בּ י שׁ בּ תו ת ו י מ ים טו ב ים, ו א בּ ע ר בּ ית שׁ בּ כ ל יו ם. ו י שׁ י ח יד ים שׁ נּו פ ל ין ע ל פּ נ יה ם, בּ ע ר בּ ית. וּב יו ם ה כּ פּוּר ים בּ ל ב ד, נו פ ל ין ע ל פּ נ יה ם בּ כ ל תּ פ לּ ה וּת פ לּ ה, מ פּ נ י שׁ הוּא יו ם תּ ח נּ ה וּב קּ שׁ ה ו ת ע נ ית. ה ל כּו ת תּ פ לּ ה פּ ר ק ו ו,א אָסוּר לו ל אָד ם ל ע ב ר א חו ר י בּ ית ה כּ נ ס ת בּ שׁ ע ה שׁ ה צּ בּוּר מ ת פּ לּ ל ין, א ל א א ם כּ ן ה י ה נו שׂ א מ שּׂאוּי; או א ם ה י ה ל ב ית ה כּ נ ס ת שׁ נ י פּ ת ח ים בּ שׁ תּ י רוּחו ת, שׁ ה רו א ה או מ ר שׁ מּ א י ל ו י כּ נ ס בּ פּ ת ח ה אַח ר. ו כ ן א ם ה י ה בּ ע יר שׁ נ י בּ תּ י כּ נ ס יּו ת, י אמ ר ה רו א ה שׁ מּ א י ל ל ב ית ה כּ נ ס ת ה ר ג יל בּו. ו א ם ה י ה לו תּ פ לּ ין 136

137 בּ ר אשׁו --מ תּ ר ל ע ב ר, ו אַף ע ל פּ י שׁ א ין שׁ ם א ח ד מ כּ ל א לּוּ: שׁ ה תּ פ לּ ין מו כ יח ין ע ל יו שׁ הוּא רו ד ף אַח ר ה מּ צ וו ת, ו א ינוּ מ מּ ב טּ ל י ה תּ פ לּ ה. ו,ב ה מּ ת פּ לּ ל ע ם ה צּ בּוּר, א י א ר י בּ ת פ לּ תו י ת ר מ דּ י. א ב ל בּ ינו ל ב ין ע צ מו, ה ר שׁוּת בּ י דו : א ם בּ א לו מ ר אַח ר תּ פ לּ תו, אַפ לּוּ כּ ס ד ר ו דּוּי יו ם ה כּ פּוּר ים--או מ ר; ו כ ן א ם ר צ ה ל הו ס יף בּ כ ל בּ ר כ ה וּב ר כ ה מ ן ה א מ צ ע יּו ת, מ ע ין ה בּ ר כ ה--מו ס יף. ו,ג כּ יצ ד: ה י ה לו חו ל ה--מ ב קּ שׁ ע ל יו ר ח מ ים בּ ב ר כ ת חו ל ים, כּ פ י צ חוּת ל שׁו נו ; ה י ה צ ר י ל פ ר נ ס ה, מו ס יף תּ ח נּ ה וּב קּ שׁ ה בּ ב ר כ ת ה שּׁ נ ים. ו ע ל דּ ר זו, בּ כ ל אַח ת מ ה ן. ו א ם ר צ ה ל שׁ א ל כּ ל צ ר כ יו בּ שׁו מ ע תּ פ לּ ה, שׁו א ל; א ב ל א י שׁ אַל א בּ שׁ לו שׁ ר אשׁו נו ת, ו א בּ שׁ לו שׁ אַח רו נו ת. ו,ד אָסוּר לו ל אָד ם שׁ יּ ט ע ם כּ לוּם או שׁ יּ ע שׂ ה מ ל אכ ה, מ אַח ר שׁ יּ ע ל ה ע מּוּד ה שּׁ ח ר, ע ד שׁ יּ ת פּ לּ ל תּ פ לּ ת שׁ ח ר ית; ו כ ן א י שׁ כּ ים ל פ ת ח ח ב רו ל שׁ א ל בּ שׁ לו מו, ק ד ם שׁ יּ ת פּ לּ ל תּ פ לּ ת שׁ ח ר ית. ו א י צ א ל דּ ר, ק ד ם שׁ יּ ת פּ לּ ל. א ב ל טו ע ם הוּא ו עו שׂ ה מ ל אכ ה ק ד ם מוּס ף, ו ק ד ם מ נ ח ה; א ב ל א ינוּ סו ע ד, ס מוּ ל מּ נ ח ה. ו,ה כּ יו ן שׁ ה גּ יע ז מ ן מ נ ח ה גּ דו ל ה-- א י כּ נ ס ל מּ ר ח ץ, אַפ לּוּ ל ה ז י ע, ע ד שׁ יּ ת פּ לּ ל, שׁ מּ א י ת ע לּ ף ו י בּ ט ל מ ן ה תּ פ לּ ה; ו א ל א כ ל, אַפ לּוּ א כ יל ת ע ר אי, שׁ מּ א י מּ שׁ בּ א כ יל ה; ו א ל דוּן, אַפ לּוּ בּ ג מ ר דּ ין, שׁ מּ א י סּ ת ר ה דּ ין ו י מּ שׁ ו י בּ ט ל מ ן ה תּ פ לּ ה. ו כ ן א י שׁ ב ל פ נ י ה סּ פּ ר, אַפ לּוּ תּ ס פּ ר ת ה ד יו ט, ע ד שׁ יּ ת פּ לּ ל, שׁ מּ א י שּׁ ב ר ה זּו ג; ו א י כּ נ ס ל בּ ר ס ק י ס מוּ ל מּ נ ח ה, ע ד שׁ יּ ת פּ לּ ל, שׁ מּ א י ר א ה ה פ ס ד בּ מ ל אכ תּו ו י ת ע סּ ק בּ הּ ו י ת ע כּ ב מ ן ה תּ פ לּ ה. ו א ם ה ת ח יל בּ אַח ת מ א לּוּ-- א י פ ס יק א ל א גּו מ ר, ו אַח ר כּ מ ת פּ לּ ל מ נ ח ה. 137

138 ו,ו מ א ימ ת י ה ת ח ל ת ה תּ ס פּ ר ת, מ שּׁ יּ נּ יח מ ע פּ ר ת ה סּ פּ ר ין ע ל בּ ר כּ יו. וּמ א ימ ת י ה ת ח ל ת ה מּ ר ח ץ, מ שּׁ יּ פ שׁ ט בּ ג ד ה סּ מוּ ל ב שׂ רו. וּמ א ימ ת י ה ת ח ל ת ה בּ ר ס ק י, מ שּׁ יּ ק שׁ ר בּ ין כּ ת פ יו כּ מו שׁ ה א מּ נ ין קו שׁ ר ין. וּמ א ימ ת י ה ת ח ל ת א כ יל ה--ל ב נ י א ר ץ י שׂ ר א ל, מ שּׁ יּ טּ ל י ד יו; ו ל ב נ י בּ ב ל, מ שּׁ יּ תּ יר ח גו ר ו. וּמ א ימ ת י ה ת ח ל ת ה דּ ין, מ שּׁ יּ ת ע טּ פוּ ה דּ יּ נ ין ו י שׁ בוּ; ו א ם ה יוּ יו שׁ ב ין, מ שּׁ יּ ת ח ילוּ בּ ע ל י דּ ינ ין ל ט ע ן. ו,ז אַף ע ל פּ י שׁ תּ פ לּ ת ה ע ר ב ר שׁוּת, א י בו א אָד ם מ מּ ל אכ תּו ו י אמ ר, א כ ל מ ע ט ו א שׁ ת ה מ ע ט ו א ישׁ ן ק מ ע ה, ו אַח ר כּ א ת פּ לּ ל--שׁ מּ א תּ א נ ס או תו שׁ ינ ה, ו נ מ צ א י שׁ ן כּ ל ה לּ י ל ה; א ל א מ ת פּ לּ ל ע ר בּ ית, ו אַח ר כּ או כ ל ו שׁו ת ה או י ישׁ ן. וּמ תּ ר ל ה ס תּ פּ ר וּל ה כּ נ ס ל מּ ר ח ץ, ס מוּ ל שּׁ ח ר ית, מ פּ נ י שׁ א ג ז רוּ א ל א ס מוּ ל מּ נ ח ה שׁ הוּא דּ ב ר ה מּ צוּי, שׁ ר ב ה ע ם נ כ נ ס ין בּ יּו ם; א ב ל בּ שּׁ ח ר, דּ ב ר שׁ א ינוּ מ צוּי, א ג ז רוּ בּו. ו,ח מ י שׁ ה י ה עו ס ק בּ ת ל מוּד תּו ר ה, ו ה גּ יע ז מ ן תּ פ לּ ה--פּו ס ק וּמ ת פּ לּ ל; ו א ם ה י ת ה תּו ר תו א מּ נוּתו ו א ינוּ עו שׂ ה מ ל אכ ה כּ ל ל, ו ה י ה עו ס ק בּ תּו ר ה בּ שׁ ע ת תּ פ לּ ה--א ינוּ פּו ס ק, שׁ מּ צ ו ת תּ ל מוּד תּו ר ה גּ דו ל ה מ מּ צ ו ת תּ פ לּ ה. ו כ ל ה עו ס ק בּ צ ר כּ י ר בּ ים, כּ עו ס ק בּ ד ב ר י תּו ר ה. ו,ט א ין ה מּ ת פּ לּ ל מ פ ס יק תּ פ לּ ת ו, א ל א מ פּ נ י ס כּ נ ת נ פ שׁו ת בּ ל ב ד. אַפ לּוּ מ ל י שׂ ר א ל שׁו א ל בּ שׁ לו מו, א י שׁ יב נּוּ; א ב ל פּו ס ק הוּא ל מ ל גּו י, שׁ מּ א י ה ר ג נּוּ. ה י ה עו מ ד בּ תּ פ לּ ה, ו ר אָה מ ל גּו י או א נּ ס בּ א כּ נ ג דּו --י ק צּ ר; ו א ם א ינוּ י כו ל, י פ ס יק. ו כ ן א ם ר אָה נ ח שׁ ים ו ע ק ר בּ ים בּ א ין כּ נ ג דּו --א ם ה גּ יעוּ א ל יו ו ה י ה דּ ר כּ ן בּ או תו ה מּ קו ם שׁ ה ן מ מ ית ין, פּו ס ק וּבו ר ח; ו א ם א ה י ה דּ ר כּ ן ל ה מ ית, א ינוּ פּו ס ק. ו,י נ שׁ ים ו ע ב ד ים וּק ט נּ ים, ח יּ ב ין בּ תּ פ לּ ה. ו כ ל א ישׁ שׁ פּ טוּר מ קּ ר י ת שׁ מ ע, פּ טוּר מ ן ה תּ פ לּ ה; ו כ ל ה מּ ל וּ ין א ת ה מּ ת, אַף ע ל 138

139 פּ י שׁ א ין ל מּ טּ ה צ ר בּ ה ן, פּ טוּר ין מ ן ה תּ פ לּ ה. 139

140 קיצור שולחן ערוך - סימנים יג - יח Introduction: These questions should be used to guide חברותא learning and to guide discussion in.שיעור Note continued focus on the process of how these practices are continued and articulated through so many centuries and come down to us today. Students should continue to look back at earlier texts as they continue to ascertain that these practices are well rooted in our past and just as well developed through the centuries of our history. One option when there are choices to be made is for the teacher to assign different options to each חברותא to insure that all material is covered. Before beginning to actually answer these questions, students should: Review (but NOT answer) these questions just to have parameters for this study set Read ALL assigned material that is indicated by the instructor NOW is the time to focus on the assigned questions Discussion Questions: סימן יג בית מדרש and the בית כנסת 1. What is the significance of both the according to this text? What practices are indicated here regarding these places? Note where we have seen these practices before here? What is similar and what has been added.(מסכת ברכות) Choose two of these practices and trace them through the process we have been following (see #2 below). 2. Keep in mind that we are now in the 16 th century (and that the codification process of and commentaries on the Shulhan Aruch continues into the 18 th century. We have now moved from the Torah sources, through the Mishnah and Gemarrah (approximately c.e.) and Rambam s Mishneh Torah (12 th century) through this later period. What do you see here about how practices and places of significance maintain their meaning through the generations? What challenge does this present for us today, given that each century and period has its own challenges and conflicts which could potentially compromise, even destroy these practices that are so time-honored and well established? 140

141 סימן יד 1. What is the main focus of this?סימן Note the instructions and staging of the.תפילות Choose two סעיפים (from 1 4) and compare and contrast the instructions given here specifically to those we have learned in the משנה תורה (Rambam) that we have already studied. Use a chart to make these comparisons and remember to cite each Mishnah/Si if element used. 2. Look at 5 סעיפים 8. Here a variety of special circumstances are cited. How would you categorize these special circumstances? List the categories you determine to be here and cite examples of each category. Now, try to find the correlative text in Rambam s Mishnah Torah and any other sources in the texts we have learned. Again, a chart form may be helpful to use. סימן טו 1. Look at א.סעיף How is this related to our previous discussions of to the practice of מנין How important is the.דברים שבקדושה here? Again, compare what you find here to what we see תפילה.משנה תורה in Rambam s 2. Due to the established importance of מנין and being sure that every member of this prayer quorum has the required חיוב to be involved and thus can be counted, what additional instructions do we find here? What factors have we already identified in earlier discussions and what are we discussing here for the first time (which may be indicative of time passing and/or other texts we have not covered in the forced choices we have made in this course given our limited time)? מנין Where have we seen this concern about a full.סעיף ד 3. Look at being in one place before? 4. Up until this point do you see more of the element of קבע or כוונה in?סעיף ה the instructions and dictates of this text? What happens in?תפילות How important is proper intentionality in our. Chart these out סעיפים ו - יג 5. List the factors that are discussed in משנה as they compare to what we have learned in the texts from the. מסכת ברכותand תורה 141

142 סימן טז קריאת שמע 1. Look at the previous texts learned as related to Chart out what is continued here and any new information.וברכותיה that you see. 2. What interruptions are allowed and what is not allowed? 3. Look at the specificity of these instructions and think about similar texts we have already studied. Why do you think there is such קהילת specific scripting here? What advantages do we in our larger have across the miles and generations by having such מתפללים codes at our disposal? What down side might there be? Do you see any creativity here or do you see specific instructions given as something else? סימן יז 1. Refer to the text from, פרק א, מאימתי.ברכות Compare this first Mishnah of the גמרא (Really!) and the following discussion. What similarities and differences do you note in these discussions? 2. Look at ג.סעיף Refer to the ברכה that appears before the reading of the שמע in the new Reform Siddur, משכן תפילה (p. 5). How/does this,ברכה which is already out of use for hundreds of years by the time of the text from the שולחן ערוך,קיצור respond to the statement made here? 3. What other practices related to the שמע are indicated here through the end of this?סימן Choose five of these practices and find roots for them in any of the earlier texts we have learned. 4. Create a comparison chart showing the practices that are specified for.משנה תורה here and in the קריאת שמע וברכותיה סימן יח 1. Look at this סימן on the עשרה.שמונה What practices indicated here are already known from other sources we have studied? Can you find the source of some differentiated practices from our various denominational תפילה practices? 142

143 2. What practices associated with the שמונה עשרה are so carefully scripted (e.g. time constraints, how we stand, what we have in our hand, the direction we face)? How does this compare with YOUR practices that you and others you know observe? What תפילה associated behaviors of this prayer can you NOT find rooted here? Note: You might want to continue your charting of the development here. 3. Where do you find continued development of practices we have already established (e.g. praying quietly in ו?(סעיף Where else have we seen these practices? 4. What are some of the things that one is NOT allowed to do during the Make a listing of these forbidden practices; are?שמונה עשרה there any surprises here for you? What accommodations are made for those who are in need; where have we seen this idea before in our studies? 5. What general idea do you get from this סימן about the singular importance of this prayer unit? Where else have we seen and discussed this? Remember that we have only chosen brief sections of משנה תורה and the for our study. Perhaps at some time in the future you קיצור שלחן ערוך will continue and intensify this study. Nonetheless, it is hoped that you have acquired a good sense of the reasons and purpose for this study. 143

144 Kitzur Shulhan Aruch, Simanim סעיף א המדרש גדולה מאד, ומזהרים עליהם לירא ממי שהוא שוכן-הכנסת ובית-קדשת בית המדרש נקראים גם כן-הכנסת ובית-בהם יתברך שמו, כדכתיב, ומקדשי תיראו. ובית מדרשות. ולכן-כנסיות ובתי -דש, כדכתיב, ואהי להם למקדש מעט, ודרשינן אלו בתימק אסור לדבר בהם דברים בטלים. ואין מחשבין בהם חשבונות אלא של מצוה. כגון קפה של צדקה וכדומה. ונוהגין בהם כבוד לכבדם ולרבצם, ומדליקין בהם נרות לכבוד. אין הראות שם אהבה אחרת זולת אהבת השםלנשק בהם בניו הקטנים, שאינו ראוי ל צ"ח קנ"א - יתברך שמו יח חשון סעיף ב רגליו, וישגיח שלא יהא עליו ולא על בגדיו קדם שיכנס לתוכם, יקנח את הטיט מעל שום לכלוך. מתר לירק בהם, אך ישפשף תכף ברגליו סעיף ג אין נכנסין בהם לא בחמה מפני החמה, ולא בגשמים מפני הגשמים. ואם צריך לכנס,לקרוא את חברו, יכנס ויקרא שם איזה פסוקים או איזה משנה או יאמר איזה תפלה איזה למוד, או לכל הפחות ישב שם מעט, כי גם הישיבה בהם או שישמע מאחרים קנ"א - היא מצוה, ואחר כך יקרא את חברו סעיף ד אסור לאכל או לשתת או לישן בהם אפלו שנת עראי. ולצרך מצוה כגון בליל יום הכפורים מתר לישן, אך יתרחק מן ארון הקדש. וכן לאכל שם לצרך מצוה, סעודה,ולא קלות ראש, מתר. וכן אותם אנשים שלומדים שם בקביעות שאין בה שכרות מתרים לאכל ולישן שם אפלו שנת קבע, שלא יתבטלו מלמודם סעיף ה הכנסת, צריכין להוראות תלמיד חכם, איך ובאיזה ענין לבנותו-כשבונין בית סעיף א,לפניהםמן הודו עד לאחר השירה המה פסוקי דזמרה. וברוך שאמר היא ברכה ש וישתבח היא ברכה שלאחריהם משהתחיל ברוך שאמר עד לאחר גמר התפלה, אסור וכן בכל מקום שאסור להפסיק, אסור אפלו בלשון - להפסיק בדבור אפלו בלשון הקדש -הקדש. אך לענין הפסק לדבר מצוה, יש חלוק בין פסוקי דזמרה וברכותיה, לקריאת מצע ברוך שאמר ובאמצע ישתבח, אםשמע וברכותיה. בפסוקי דזמרה, אפלו בא,שמע-שומע איזה ברכה, מתר לו לענות אמן. וכן אם שומע שהקהל אומרים קריאת שכן לקדיש ולקדשה ולברכו דמתר לו-אומר עמהם פסוק שמע ישראל וגו'. ומכל להפסיק ולענות עם הקהל. ומכל מקום אם אפשר לו לכון, שיפסיק לאלו במקום 144

145 זמור, או לכל הפחות בין פסוק לפסוק, יעשה כן. וברוך הואהפסק, כגון מזמור למ.כיון שאינו נזכר בגמרא - וברוך שמו לא יאמר תוך פסוקי דזמרה, אפלו במקום הפסק וכן הנסח יתברך וישתבח וכו' שאומרים כשהחזן מנגן ברכו, לא יאמר, כיון שאינו אלא מר ברכת אשר יצר, כיון שיכולמנהג. וכן אם עשה צרכיו ורוחץ ידיו, נראה לי דלא יא שמע וברכותיה, יבאר אי"ה-ועין לקמן סעיף ח'. ודיני הפסק בקריאת - לאמרה אחר כך נא סה סו קכד - בסי' ט"ז סעיף ב יאחז שתי הציציות שלפניו ויאמר ברוך שאמר בעמידה, ובתשלום מהלל בתשבחות ולא במרוצה, וידקדק בכל ינשקן ויניחן. ויאמר כל פסוקי דזמרה בנחת ובנעימה,'שכן בפסוק פותח את ידך וגו-התבות כאלו היה מונה מעות, ויכון פרוש המלות. ומכל שצריך לאמרו בכונה גדולה, שיכון פרוש המלות ויתפלל במחשבתו על מזונותיו ועל מזונות כל ישראל. ואם לא כון בו כלל, אפלו בדיעבד צריך לחזר ולאמרו בכונה. בין נ"א - ובין וה' שמים עשה, צריך להפסיק קצת, שלא יהא נראה כחוזר למעלה אלילים סעיף ג שכן עד גמר התפלה במקומות המכסין-יזהר שלא לגע בשעת פסוקי דזמרה ומכל בגופו, או בראשו במקום המכסה. וכן בצואת החטם ובצואת האזן אסור לגע כי אם על במים. ואם הוא בשעת תפלה ואי אפשר לו ידי מטפחת. ואם נגע בידו, יש לרחץ ידו צ"ב צ"ז - לזוז ולבקש מים, די לו בנקיון צרור או חוכך ידו בכתל וכדומה יט חשון סעיף ד מזמור לתודה אומרים בעמידה ובשמחה, שהוא במקום קרבן תודה. וכן מן ויברך דויד.עד אתה הוא ה' האלהים, יאמר בעמידה. וכן השירה יאמר בעמידה בכונה ובשמחה סימן א' נ"א נ"ג - וכן בברכת ישתבח יעמד סעיף ה ני שקרבן תודה בא בנדבה, ואיןבשבת וביום טוב אין אומרים מזמור לתודה, מפ מביאים נדרים ונדבות בשבת וביום טוב. גם אין אומרים אותו בחל המועד פסח, מפני שאין קרבן תודה בא אז, לפי שעם התודה צריכין להביא עשרה לחמי חמץ. ולא בערב פסח כי שמא לא יוכלו לאכלם עד זמן אסור חמץ ויצטרכו לשרפן. ולא בערב יום מפני שממעט זמן אכילתם ומביא קדשים לידי פסול,הכפורים סעיף ו הכנסת עד לאחר שהתחילו הצבור להתפלל, ואם יתפלל כסדר-אם אחר מלבוא לבית עשרה עם-עשרה עמהם, והעקר הוא שיתפלל שמונה-לא יגיע להתפלל תפלת שמונה התורה הצבור, על כן יכול לדלג כאשר יתבאר. אך ברכת על נטילת ידים וברכות כמו שכתוב בסימן ז'. ועל כן אם - וברכת אלהי נשמה, לעולם צריך לומר קדם התפלה הכנסת, ואפלו אם על ידי זה יתאחר מלהתפלל-לא אמרן בביתו, צריך לאמרן בבית -שמע עם הברכות בשחרית, צריך לומר דוקא קדם שמונה-עם הצבור. וגם קריאת לל כסדר עד אחר שמונה עשרה בלי שוםעשרה, דהינו שיתחיל ברכת יוצר אור ויתפ 145

146 עשרה, אבל שאר -כדי להסמיך גאלה לתפלה. דהינו גאל ישראל לשמונה - הפסק בלי ברכת ברוך שאמר וישתבח יכול לאמרם גם - הברכות וכל הסדר ופסוקי דזמרה לאחר התפלה סעיף ז א רואה כי איןולכן לאחר שאמר שלש ברכות הנזכרות לעיל והניח טלית ותפלין, אם הו עשרה עם הצבור, אלא כשידלג ויתחיל -לו עוד זמן שיוכל להגיע להתפלל שמונה בברכת יוצר אור, אזי יתחיל שם. ואם יש לו זמן לומר גם ברוך שאמר ותהלה לדוד עד סופו, דהינו שם קדשו לעולם ועד וישתבח, יאמרם. יש לו זמן יותר, יאמר גם הללויה נשמה תהלל יה הללויה. יש לו עוד זמן יותר, יאמר גםאל בקדשו עד כל ה-הללו ה' מן השמים וגו'. יש לו עוד זמן יותר, יאמר גם שאר הללויה. יש לו-הללויה הללו את עוד זמן יותר, יאמר גם ויברך דויד עד לשם תפארתך. ואם יש לו עוד זמן יותר, יאמר ושם יתחיל. והמזמורים גם הודו עד והוא רחום, וידלג עד והוא רחום שקדם אשרי שמוספין בשבת וביום טוב, אם אין לו זמן לאמרם, אזי כל המזמורים והפסוקים שאומרים אותן בכל יום, להם הקדימה. ואם יש לו זמן לומר קצת גם מאלו שמוסיפים שהוא הודו - נראה לי, דבשבת וביום הכפורים, מזמור שיר ליום השבת והלל הגדול ם הקדימה. ובשאר יום טוב, להלל הגדול לבד, הקדימה. ואחר כךלה' כי טוב וגו, לה המזמור למנצח, לדוד בשנותו, תפלה למשה. וכל אלו המזמורים והפסוקים יאמרם קדם ישתבח, ולאחר גמר התפלה ישלים כל מה שדלג, רק ברוך שאמר וישתבח אין יוכל להתפלל אומרים לאחר התפלה. ואם רואה שאפלו אם יתחיל בברכת יוצר אור לא עשרה עם הצבור אלא אם כן ימהר, טוב לו יותר להתפלל בפני עצמו כסדר-שמונה נב רפא - וע"ל ס"כ סעי' יא ויב - במתינות ובכונה סעיף ח הכנסת והצבור מתחילין להתפלל פסוקי דזמרה ואין לו טלית ותפלין-אם בא לבית,דזמרה, וכשיובאו לו טלית ותפלין והוא מצפה שיובאו לו, יכול להתפלל גם כן פסוקי יניחם לאחר ישתבח, קדם ברכת יוצר אור, ויברך עליהם. ואם מתירא שבעוד שיניחם עשרה עם הצבור, ידלג מן והוא רחום שבהודו עד והוא-יתעכב מלהתפלל שמונה רחום שקדם אשרי, או מן ויושע עד ישתבח, ולא יאמר רק מזמורים העקריים כמו כדי שיהא לו פנאי להניחם לאחר שהוא אמר ישתבח קדם שיאמר,שכתוב לעיל נ"ב נ"ג ס"ו - ועיין לעיל סימן י' סעיף כ"ג - צבור הקדיש-השליח סעיף א צבור חצי קדיש. אין אומרים קדיש וברכו וקדשה ואין קורין-אחר ישתבח, אומר השליח ו ישתבח אלאבתורה אלא בעשרה אנשים גדולים. ואם לא היו עשרה בשעה שאמר צבור קדיש, כי אין אומרים קדיש אלא אחר דבר -שנשלמו אחר כך, לא יאמר השליח שנאמר בעשרה. ולכן ימתינו מלומר ישתבח עד שיבואו עשרה. ויכולין להמתין עד קרוב לחצי שעה, ויותר לא ימתינו, אלא יאמרו ישתבח וימתינו. וכשיבואו עשרה, יאמרו נ"ג נ"ה ס"ט רל"ד - צבור חצי קדיש-יאמר השליח תחלה איזה פסוקים ואחריהם סעיף ב וסומכין על החזקה דמסתמא -,גדול, הינו שעברו לו שלש עשרה שנה ונכנס לשנת י"ד חודש דהיינו-חודש ניסן, אינו נעשה גדול עד ראש-הביא ב' שערות כגון שנולד בראש 146

147 שני, אבל אם-ול עד אדרחודש ניסן לאחר י"ג שנים נעשה גד-בתחלת הלילה של ראש ראשון, ואם כשנולד היתה-כן באדר-ראשון, נעשה גדול גם-נולד בשנה מעברת באדר ראשון, בין שנולד-שנה מעברת, וכשנעשה גדול היא שנה פשוטה, בין שנולד באדר שני, נעשה גדול ביום זה באדר של עתה ונמצא, כי לפעמים נער שנולד קודם-באדר היות גדול, מחברו שנולד אחריו, כגון שנולדו בשנה מעברת, זהלחברו, יתאחר יותר ל שני והשנה אשר נעשים גדולים, היא שנה פשוטה-ראשון וזה בי' לאדר-בכ' לאדר סעיף ג צריכין לזהר, שלא למנת את האנשים לגלגלותם לידע אם יש מנין, כי אסור למנת את - אול את העם ויפקדם בטלאים ישראל לגלגלותם, אפלו לדבר מצוה דכתיב וישמע ש פר"ח ונוהגין למנותם באמירת הפסוק הושיעה את עמך וגו' שיש בו עשרה תבות סעיף ד צבור עמהם, אבל אם מקצתם בחדר-צריכין שיהיו כל העשרה במקום אחד, והשליח זה ומקצתם בחדר אחר, אינם מצטרפין, אע"פ שהפתח פתוח ביניהם, ואפלו אם הרב הכנסת, אינם נגררים אחר הרב -הכנסת, והמעוט בעזרה שלפני בית-המה בבית,להצטרף עמהם ואפלו העומדים על האסקפה בתוך הפתח מן האגף ולחוץ. דהינו מקום נדון-כשסוגרין את הדלת, נמצא מקום זה לחוץ, אע"פ שעתה הפתח פתוח, מכל ם קדיש או ברכו אוכלחוץ, וכל זאת לענין צרוף לעשרה אבל אם היו כאן עשרה, ואומרי קדשה, אזי כל השומע קולם, יכול לענת עמהם, אפלו כמה בתים מפסיקים ביניהם, כי אפלו מחיצה של ברזל, אינה מפסקת בין ישראל לאביהם שבשמים, ובלבד שלא תהא נ"ה -.גלילים-שם צואה או עבודת סעיף ה,רבא-שמיה-ן באמן יהאשכ-צריך לזהר מאד, לשמע הקדיש ולענת אחריו בכונה, ומכל רבא בכל כחו וכונתו, קורעין לו גזר דינו-שמיה-שצריך לכון היטב, שכל העונה אמן יהא של שבעים שנה, ויש לענת אותו בקול רם, שבקול זה שובר כל המקטרגים, ומבטל כל מקום לא יתן קולות גדולות, שלא יתלוצצו עליו בני אדם ויגרם להם-גזרות קשות, ומכל -רבא וכו' עם תבת יתברך, ואחר כך ישמע מן השליח-יהא שמיה-אומרים אמן.חטא צבור ויאמר אמן סעיף ו,אומרים שאין צריכין לעמד בקדיש, אך כל קדיש שתפסו בעמידה, כגון אחר הלל-יש,אומרים שיש לעמד תמיד-רבא. ויש-שמיה-יש לעמד עוד בו, עד לאחר אמן יהא וחמר מעגלון מלך מואב, דכתיב ואהוד-דיש ללמד בקל,לקדיש ולשאר דבר שבקדשה בא אליו וגו' ויאמר אהוד דבר אלהים לי אליך ויקם מעל הכסא, ומה עגלון מלך מואב נ"ו -.שכן אנחנו עמו, וכן יש להחמיר-כוכבים קם לדבר ה', כל-שהיה עובד כא חשון סעיף ז צבור, לא יאמר כלל קדיש, כי כל דבר שבקדשה אין-אם אין ט' שומעין להשליח מקום, אם אחד-אומרים בפחות מעשרה דהינו אחד אומר ותשעה שומעים, ומכל 147

148 עשרה, אע"פ שאינו יכול לענת עמהם מצטרף והוא-פלת שמונהמהעשרה מתפלל ת,הדין לב' וג' וד', כל שנשאר הרב שעונין, אין המעוט מעכבת, אבל אם אחד מהן ישן ה נ"ו" -.צריכין להקיצו, כי הישן אינו מצטרף לעשרה סעיף ח ורקדיש, אומר בקול רם ברכו את ה' המברך, והצב-צבור חצי-לאחר שאמר השליח כן ברוך ה' המברך-צבור חוזר ואומר גם -עונין ברוך ה' המברך לעולם ועד, והשליח עצמו מן הכלל, שאומר להם ברכו, והוא אינו מברך. יש-לעולם ועד, שלא יוציא את.צבור לא יענה אחר אמירת הקהל-צבור אמן, אבל השליח-נוהגין לענת אחר השליח מרים הקהל יתברך וכו' ואין לאמרו אלאצבור מאריך בנגון בברכו, או-אם השליח בשעה שהוא מנגן, אבל כשאומר התבות, לא יאמרו כלום, אלא ישמעו מה שהוא צבור שאמר ברכו אלא שומע שהצבור עונין ברוך-אומר. אף מי שלא שמע מן השליח וכו' יכול גם הוא לענת עמהם סעיף ט נ"ט -.ר אומרה גם ביחידותאפש-הקדשה שביוצר יש להדר לאמרה בצבור, ואם אי סעיף י הכנסת רק מנין מצמצם, אסור לכל אחד מהם לצאת, ועל היוצא נאמר-אם אין בבית,ועוזבי ה' יכלו.אבל אם ישארו עשרה, יכולים היתרים לצאת, אם כבר שמעו ברכו וקדשה והקדישים עד לאחר עלינו. ובדיעבד אם לא נשארו עשרה, יכולין לגמר גם בלא צבור-רק שיהיו רב מנין את הענין שהתחילו בעשרה, ואם התחיל השליח - שרהע לחזר את התפלה, גומר החזרת כל התפלה ואומרים קדשה, וגם אומר אלהינו ואלהי אבותינו ברכנו בברכה וכו', אבל אין הכהנים נושאין את כפיהם, וגם אין אומרים קדיש כך כתב הפרי חדש ועוד מהאחרונים - עשרה, כי המה ענינים אחרים-לאחר השמונה ז"ל ואם התחילו לקרת בתורה בעשרה, ויצאו מקצתן, גומרין את הקריאה, אבל אין מוסיפין, וגם אין קורין למפטיר, אלא האחרון שבמנין הקרואים, קורא את ההפטרה נ"ה קמ"ג -.בלא ברכות סעיף יא כן שנאתיה, ואמרו רז"ל-ולה עלצבור צריך שיהיה הגון, שנאמר נתנה עלי בק-השליח,צבור שאינו הגון ויורד לפני התיבה, ואיזה הגון, זה שהוא ריקן מעברות-זה שליח,ופרקו נאה, פרוש, שלא יצא עליו שם רע אפלו בילדותו, ושהוא ענו ומרצה לקהל שיסכימו לתפלתו, ויש לו נעימה וקול ערב, שמושך הלב, ורגיל לקרת בתורה נביאים ם, כדי שיהיו הפסוקים שבתפלה סדורים בפיו, ואם אין מוצאין מי שיהיו בו כלוכתובי המדות הללו, יבחרו את הטוב שבהם בחכמה ובמעשים טובים סעיף יב,אין לאדם להתפלל לפני התבה שלא ברצון הקהל וכל מי שהתפלל שלא ברשות ברך נאץ ה מחמת אלמות וגאות, אין עונין אמן אחר ברכותיו, שנאמר ובוצע סעיף יג צבור קבוע אלא מי שנתמלא זקנו, אבל באקראי בעלמא, כל שהוא-אין ממנין לשליח בן י"ג שנה ויום אחד, יכול לירד לפני התבה 148

149 סעיף א וכן במעריב -,שמע ושלש ברכותיה שהן: יוצר אור, אהבה רבה, אמת ויציב-קריאת פסוקי דזמרה, והן נחלקים לפרקים, ואלו הןשמע וברכותיה הן חמורים יותר מ-קריאת בין הפרקים, בין יוצר המאורות לאהבה רבה, בין הבוחר בעמו ישראל באהבה, לשמע ישראל, בין ובשעריך לוהיה אם שמע, בין על הארץ לויאמר סעיף ב שכן דמתר לענת-בין הפרקים מתר לומר אמן, על כל ברכה שהוא שומע, ומכל שמו לא יאמר וגם אם שומע שהקהל-הוא וברוך-לברכו, אבל ברוךלקדשה ולקדיש ו שמע. לא יאמר עמהם את הפסוק שמע ישראל, אלא יאמר מה שהוא-אומרים קריאת רם כדרך שאומרים הקהל שמע ישראל, שיהא נראה כאלו קורא עמהם -אומר בקול סעיף ג,ברכת שומע תפלה באמצע הפרק, אינו עונה אמן רק אחר ברכת האל הקדוש, ואחר -ובקדיש יאמר: אמן יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא, וכשאומר השליח,כן אמן, ושאר אמנים שבקדיש לא יענה-צבור דאמירן בעלמא ואמרו אמן, יאמר גם,צבור, ויאמר עם הקהל קדוש-שאינם מעקר הקדיש, ובקדשה ישתק וישמע מהשליח 'כבודו, וישתק ויאמר עם הקהל ברוך כבוד ה קדוש, קדוש ה' צבאות מלא כל הארץ ממקומו, ויותר לא יאמר, שאינו מעקר הקדשה, ואם שומע ברכו, בין ברכו, בין מן צבור בין מן העולה לתורה, עונה ברוך ה' המברך לעולם ועד וגם אמן, שאחר-השליח ולא כן. ויאמר מודים אנחנו לך-ברכות העולה, ואם הקהל אומרים מודים, ישחה גם אומרים דלא-כן להפסיק ולברך ויש-אומרים דמתר לו גם-יותר, ואם שומע קול רעם יש בכור שור -.יפסיק בזה סעיף ד אלו ההפסקות שאמרנו שמתר להפסיק באמצע הפרק, אם הוא בברכות, יכון שיהא שמע, יכון שיהא ההפסק בין פסוק-ההפסק היכא דסליק ענינא, ואם הוא בקריאת כך מתחלת -אפשר מתר לו להפסיק אפלו באמצע הפסוק, ויתחיל אחר-ואם אי,לפסוק הפסוק סעיף ה מה שאמרנו שמתר להפסיק באמצע הפרק לדברים שאמרנו, אינו הדין בפסוק שמע ישראל וברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, כי בהם אסור להפסיק בכל ענין, ואפלו כן לא-ובין אני ה' אלהיכם לאמת ויציב גם,המלך שואל בשלומו לא יפסיק להשיבו,יפסיק כלל משום דכתיב בקרא ה' אלהים אמת לכך אין מפסיקין בין אלהיכם לאמת לפי שגם הוא לשון אמת -,ונכון לזהר שלא להפסיק, עד לאחר שאמר, גם תבת ויציב דין לשאל בשלום ולהשיב - כך יכול להפסיק, כמו במקום אחר באמצע פרק -ואחר לום, בזמן הזה אין מקפידין, ואין להפסיק בזה אפלו בין הפרקים. סימן ס"וש סעיף א שמע של שחרית, הוא כמו זמן תפלין, ונמשך זמנה עד רביעית-התחלת זמן קריאת 149

150 ,היום, בין שהיום ארך בין שהוא קצר, ונחשב היום מן עלות השחר עד צאת הכוכבים המחבבים את המצות שהיו מכונים לקרתה מעט -,ומצוה מן המבחר לקרת כותיקים שמע וברכותיה עם הנץ החמה, ויסמך לה-קודם הנץ החמה כדי שיסים קריאת,פנים צריכין לזהר מאד-כל-התפלה, ומי שיוכל לכון לעשות כן שכרו מרבה מאד, ועל שלא לאחר הזמן מרביעית היום, ובפרט בימות הקיץ, כשהיום ארך במדינתנ, לפעמים מקום בדיעבד אם עבר הזמן, מתר לקרת -ף הזמן הוא קודם "זיבען אוהר", ומכלסו שמע עם ברכותיה עד שליש היום, אבל לאחר שליש היום, אסור לומר הברכות-קריאת ויש אומרים דגם הברכות יכול לומר כל - שמע לבד ואפלו כל היום-אלא אומר קריאת נ"ח -.היום פר"ח סעיף ב,שמע, בין יושב בין עומד, ואם היה יושב אסור להחמיר ולעמד-תמתר לקרת קריא,עצמו על צדו ממש ויקרא-אבל אסור לקרת כשהוא שוכב, ואם הוא שוכב כבר יטה את עצמו-מקום מחיב להטות את-ואם הוא חולה קצת וקשה לו לשכב על צדו ממש, מכל קצת על צדו סעיף ג שמע שצונו הקדוש ברוך הוא, ובאמרו שמע-קודם שיתחיל, יכון לצאת מצות קריאת ישראל יכון את הפרוש: שמע ישראל כי ה' שהוא אלהינו הוא ה' אחד, יחיד ומיחד הוא בשמים-ברוך-בשמים ובארץ, ויאריך "בחי"ת" של אחד, כדי שימליך הקדוש הוא, הוא יחיד בעולמו-ברוך-ובארץ, ובדלת יאריך קצת גם כן שעור, שיחשב שהקדוש ל בד' רוחות העולם ולא יאריך יותר משעור זה, וידקדק שלא יקלקל קריאתומוש ידי מה שמאריך בו קצת, כי קצת מההמון עם מקלקלין, יש אומרים -התבה אחד על אחאד", ויש אומרים "אחדע" ומוטב שלא להאריך מלהאריך ולקלקל. נוהגין לומר" על העינים, לאחר שאומרים שמע ישראל" בקול רם לעורר הכונה, ומשימין יד ימין" חוץ מביום - ועד בלחש-לעולם-מלכותו-כבוד-שם -אחד, שוהין קצת ואומרים ברוך הכפורים וצריכין לכון בו גם כן פרוש המלות סעיף ד שוהה מעט ואומר ואהבת וגו', וכן בין פרשה זו לפרשת והיה אם שמע יפסיק מעט, וכן -.יאמר, לקים מצות עשה זכירת יציאת מצריםקודם ויאמר, יפסיק מעט, ויכון בפ' ו סימן ס"א ובחיי אדם סעיף ה שמע בדקדוק גדול מתוך סדור מדיק היטב, וישמיע לאזניו מה-צריך לקרת קריאת שהוא מוציא מפיו, וישגיח שלא יאמר דגוש במקום רפה, או רפה במקום דגוש, ויפסיק דזמרה, צריך לדקדק בכל זה, ויטעים קצת בכל מקום שנרשם קו כזה. וגם בפסוקי יפה העין של תבת נשבע, שלא יהא נשמע כאלו אמר נשבה "בה"א", וכן בזי"ן של ס"א ס"ב -."תזכרו, ושל וזכרתם, ידקדק היטב שלא יהא נשמע כאלו אמר "ב שי"ן סעיף ו אך,שמע, לא ירמז בעיניו, ולא יקרץ בשפתיו, ולא יראה באצבעותיו-הקורא קריאת ס"ג -.לצרך מצוה מתר לרמז בפרשה שניה 150

151 סעיף ז -שמע כשאומר והביאנו וכו' נוטל את הציצית בידו, ואוחזן בשעת קריאת-קודם קריאת,שמע ביד שמאל בין קמיצה לזרת כנגד לבו, וכשמגיע לויאמר שהיא פרשת ציצית.בהם ונושקן אוחזן גם בימינו, וכשאומר וראיתם אותו, נותנם על העינים, ומסתכל ונוהגין שבכל פעם שאומר תבת ציצית, נושקן, ואוחזן עד ונחמדים לעד, שאז נושקן ס"ד -.ומניחן מידיו כד חשון סעיף ח -באמרו אני ה' אלהיכם, יאמר מיד גם תבת אמת, שלא להפסיק ביניהם, וגם השליח צבור אומר כן וחוזר ואומר ה' אלהיכם אמת ויכון כל אחד לשמע ג' תבות אלו מפי שמע, כנגד רמ"ח אברים-צבור, כי באלו ג' תבות, נשלמו רמ"ח תבות בקריאת-השליח כך ויציב. אבל אסור לומר עוד הפעם אמת ומי שמתפלל-אחר שבאדם, ומתחילין שמע, אל מלך נאמן.להשלים בג' תבות אלו מנין רמ"ח-ביחידות, יאמר קודם קריאת סעיף ט,דהינו מן שמע ישראל עד על הארץ מחמת אנס - שמע-אם הפסיק באמצע קריאת,שנמצא צואה בבית שהיה מכרח להפסיק, כגון שהיה צריך לצאת לעשות צרכיו, או -שמע, צריך לחזר לתחלת קריאת-אם שהה משך זמן, שהיה הוא יכול לומר כל קריאת סי' ס"ה ובפרמ"ג -.שמע סעיף י שמע, צריך לקרת -הכנסת, ומצא צבור שקורין קריאת-שמע ונכנס לבית-קרא קריאת,חבריו מלכות שמים עם-שמע, שלא יראה כאלו אינו רוצה לקבל על-עמהם כל קריאת הדין אם הוא בבית הכנסת, ואומר דברי תחנונים, או-ויקבל שכר כקורא בתורה, והוא ואם עומד במקום שאינו רשאי נתבאר לעיל ואם - פסוקים במקום שרשאי להפסיק כן עם הצבור, אבל צריך שיתכון שלא לצאת -הוא עדין לא קרא קריאת שמע, קורא גם הברכות, וכן שאר דברים שהצבור אומרים, כגון כך עם -ידי חובתו, כדי שיקרא אחר עצמו מן הצבור-תהלה לדוד, ועלינו, וכדומה ואפלו פיוטים אומר עמהם, ואל יפרש את סעיף א זמן תפלת השחר מצותה שיתחיל עם הנץ החמה, כדכתיב ייראוך עם שמש, ובדיעבד ואסור,אם התפלל לאחר שעלה עמוד השחר יצא, ונמשך זמנה עד שליש היום מקום בדיעבד, אם עבר והתאחר יותר, אפלו במזיד יכול להתפלל-להתאחר יותר ומכל עד חצות היום אע"פ שאין לו שכר תפלה בזמנה, שכר כתפלה מיהו אכא. עבר במזיד עד חצות היום ולא התפלל, אין לו עוד תשלומין, ועליו נאמר מעות לא יוכל לתקן, ואם פ"ט -.שגג או נאנס יבאר בסימן כ"א סעיף ב עצמו לתפלת שמנה עשרה, ויסיר כיחו-כשמגיע לתהלות לאל עליון, יעמד ויכין את וניעו, וכל דבר המבלבל את מחשבתו, וילך ג' פסיעות לאחריו, ויאמר תהלות לאל עליון, וכו' עד גאל ישראל, ואז יחזר לפניו ג' פסיעות, דרך קרוב והגשה למלך. לא 151

152 עשרה, אפלו לקדיש וקדשה וברכו, מפני שצריך-אל לשמנהיפסיק בין גאל ישר צבור-להסמיך גאלה לתפלה, וטוב שיצמצם לגמר ברכת גאל ישראל, עם השליח צבור, יש ספק אם יענה אמן על-כך השליח-בשוה, כי אם יגמר הוא תחלה, ואחר תצריך לענ-כן גומר את הברכה, ודאי אין-צבור או לא. אבל כשהוא גם-ברכת השליח ועי" לעיל סי" ו" סעיף י"א. ובמעריב כיון שאין - אמן, דאין עונין אמן על ברכת עצמו עשרה מסימת בגאל ישראל, מתר להפסיק, כמו בשאר מקום-הברכה שלפני השמנה,עשרה אומר הפסוק ה' שפתי תפתח וגו', ואינו הפסק-בין פרק לפרק, קודם השמונה ה' אקרא וגו' לא יאמר, כי אם במוסף כי הוא שיך להתפלה. אבל הפסוק כי שם סימן ס"ו צ"ב צ"ה קי"א ובסד"ה -.ובמנחה יאמרו, קודם ה' שפתי תפתח שוןכה ח סעיף ג המתפלל צריך שידע, שהשכינה כנגדו, כמו שנאמר שפכי כמים לבך נכח פני ה' ויעיר,הכונה ויסיר כל המחשבות הטורדות אותו, עד שתשאר מחשבתו וכונתו זכה בתפלתו,ויחשב כי אלו היה מדבר לפני מלך בשר ודם, בודאי היה מסדר דבריו, ומכון בהם יפה לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, שצריך לכון לפניו את לבל יכשל, קל וחמר מחשבתו, כי לפניו יתברך שמו, המחשבה כמו דבור, וכל המחשבות הוא חוקר, וקודם התפלה יחשב מרוממות האל יתברך שמו ושפלות האדם, ויסיר כל תענוגי אדם מלבו סעיף ד,בשפתיו, שנאמר תכין לבם המתפלל צריך שיכון בלבו פרוש המלות שהוא מוציא תקשיב אזנך וכבר נדפסו הרבה סדורים, עם פרוש אשכנז, ויכול כל אדם ללמד ולהבין מה שהוא מתפלל, ואם אינו יכול לכון פרוש המלות, לכל הפחות צריךשיחשב בשעת התפלה בדברים המכניעים את הלב, ומכונים את לבו לאביו שבשמים, ואם תבא לו התפלה ישתק וימתין עד שתתבטל המחשבה מחשבה זרה בתוך סעיף ה יכון רגליו זו אצל זו, כאלו אינן אלא אחת, להדמות למלאכים שנאמר ורגליהם רגל ישרה, כלומר רגליהם נראות כרגל אחת ויכוף ראשו מעט למטה, ויסגר עיניו שלא,ידיו על לבו יסתכל בשום דבר, ואם מתפלל מתוך סדור לא יסיר עיניו מן הסדור, ויניח,ימינו על שמאלו ויתפלל בלב שלם, באימה וביראה ובהכנעה, כעני העומד בפתח ויוציא את המלות מפיו בכונה, ובדקדוק, ויתפלל כל אחד כפי הנסחא שלו הן אשכנז הן ספרד, וכדומה כלם יסודתם בהררי קדש, אבל אל יערב תבות מנסחא לנסחא כי כל ס"א ס"ח -.פי סודות גדולים, ואין להוסיף או לגרע-ת, עלנסחא תבותיה מנויות וספורו צ"א צ"ה צ"ח סעיף ו יזהר להתפלל בלחש, רק שהוא בעצמו ישמע, מה שהוא אומר, וחברו שבסמוך לו, לא ק"א -.ישמע קולו, כמו שנאמר בחנה, רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע סעיף ז ה כל דהיא. ואם הוא חולה קצת, יכוללא יסמך עצמו על שום דבר, אפלו סמיכ 152

153 ,אפשר לו להתפלל בפיו-להתפלל אפלו יושב או שוכב, והוא שיכול לכון דעתו. ואם אי צ"ד -.מקום יהרהר בלבו-מכל סעיף ח עשרה, רק הסדור או המחזור אם צריך לו. ויש לו-לא יאחז בידו בשעת תפלת שמנה לל בסדור ובמחזור, שלא יצטרך לחפשלרשם תחלה את המקומות, שהוא צריך להתפ באמצע תפלתו. לא יהיה דבר חוצץ בינו לבין הקיר שנאמר ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל. ולא מקרי חציצה אלא דבר שגבוה יו"ד טפחים, ורחב ד' טפחים, אבל דבר קטן לא חשיב הפסק, ואפלו דבר גדול אם הוא דבר קבוע, כגון ארון ותבה לא חשיב סק, ואדם נמי אינו חוצץ, ובשעת הדחק בכל ענין אין להקפיד, כיון שסוגר עיניו אוהפ מתפלל מתוך הסדור, שלא תתבטל כונתו. וכן לא יתפלל כנגד איזה ציור, ואם יקרה לו להתפלל כנגד בגד, או כותל מציר יסגר עיניו, וכנגד מראה אסור להתפלל, אפלו,ץ כגון, בשדה, מפני שכשהוא במקום צניעותבעינים סגורות. לא יתפלל במקום פרו חלה עליו אימת המלך, ולבו נשבר ונכנע. ואם הוא בדרך מתר לו להתפלל בשדה. ואם אפשר לו, יתפלל בין האילנות סעיף ט גהוק, היינו מה שלפעמים אדם מוציא מגופו לפיו, נפיחה מחמת - לא יגהק ולא יפהק,רים דהיינו שפושט גופו וזרועותיו מחמת כבדאומ-שבעו כריח המאכל שאכל, ויש ופהוק הינו שפותח מלקוחיו, כאדם שרוצה לישן, או שעמד משינה ואם נצטרך לכך מחמת אנסו, יניח ידיו על פיו, שלא יתראה פתיחתו, וכן אסור לו לרק, ואם בא לו רק ואם.לתוך פיו, ומצטער בו הרבה עד שנטרד מתפלתו, מבליעו לתוך מטפחת או בגד -מאוס לו, יטה לשמאלו וירק לאחריו. ואם אי אפשר לאחריו, ירק לשמאלו, ואם אי אפשר לשמאלו ירק לימינו, ואם כנה עוקצתו, ימשמש בבגדיו להסירה, שלא תתבטל כונתו. אבל לא יסירה בידו. אם נשמט הטלית מעליו, יכול להחזירו אפלו נפל רבו. אבל,בו משום דהוי הפסק. ואם נפל ספר לפניו על הארץ אם נפל כלו, אינו רשאי להתעטף ומתוך זה מתבלבל מכונתו מתר להגביה בין ברכה לברכה. כל הדברים האסורים אך לענין הפסק יש -,עשרה, אסורים עד לאחר שיפסע הפסיעות-בתוך תפלת שמנה צ"ו צ"ז - חלוק, כמו שאכתב בסעיף י"ד כו חשון סעיף י ישראל, שנאמר והתפללו אליך דרך ארצם, ויכון גם כנגד-צריך לעמד בפניו לצד ארץ ן אנו במדינתנו שיושביםהקדשים. ולכ-ירושלים וכנגד המקדש וכנגד בית קדשי לא למזרח ממש אלא לצד -,ישראל, צריכין לעמד בפנים לצד מזרח-במערבה של ארץ,ישראל-קרן מזרחית דרומית. עי" ט"ז ומג"א בשם הלבוש, והיושבים בצפון של ארץ פניהם לדרום. והיושבים במזרח פניהם למערב. והיושבים בדרום פניהם לצפון. נמצא,קדשים-בתפילותיהם למקום אחד, דהיינו נגד ירושלים ובית קדשי כל ישראל פונים,המקדש תלפיות-ששם שערי השמים, שכל התפלות עולות דרך שם. ולכן נקרא בית שכתוב, כמגדל דוד צוארך בנוי לתלפיות, תל שכל פיות פונים אליו. אם מתפלל -כמו ביו שבשמים, שנאמרישראל, יכון לבו לא-במקום שאינו יכול לכון לצד שכנגד ארץ 153

154 עשרה שאינו-והתפללו אל ה'. ואם עמד כנגד צפון או דרום, ונזכר באמצע שמנה אפשר לו, או שהוא עומד-עומד כראוי לא יעקר רגליו, אלא יטה פניו למזרח, ואם אי קדשים, ולא יעקר רגליו, וכן אם הוא -במערב, יגמר תפלתו כך ויכון לבו לבית קדשי סימן צ"ד -.צורות במזרח, יתפלל לצד אחר אף שאינו מזרח מתפלל במקום שיש ובחיי"א סעיף יא,עשרה, בתחלת ברכה הראשונה ובסופה-פעמים בשמנה-'צריך לכרע ולהשתחוות ד ובברכת מודים בתחלתה ובסופה, כשאומר ברוך כורע בברכיו, וכשאומר אתה ראשו יכוף, וקודם כך עד שהקשרים של חליות השדרה בולטים וגם-משתחוה כל שם שנאמר ה' זוקף כפופים, וכן במודים כורע-על - שאמר את השם זוקף בנחת ומשתחוה. וקודם שאומר את השם זוקף. לא ישתחוה יותר מדאי, דהיינו עד שיהיה פיו.כנגד החגור, כי זהו דרך יוהרא. וזקן וחולה שמצטער בכריעה כיון שהרכין ראשו דיו קי"ג -.ת ביתר הברכות לא בתחלתן ולא בסופןאסור להוסיף השתחויו סעיף יב עשרה אומרים אלהי נצר וכו.' וקודם עושה שלום וכו' כורע ופוסע כך-לאחר השמונה שלש פסיעות, כעבד הנפטר מרבו. הפסיעות יהיו בינוניות, ולכל הפחות כדי שיתן יעות. פוסע תחלהאגודל בצד עקב. ולא יפסע פסיעות גסות ולא יפסע יותר מג' פס כך ברגל ימין, ושוב פוסע ברגל שמאל. ועודהו בכריעה, הופך פניו-ברגל שמאל ואחר לשמאלו, שהוא ימין השכינה שהיא כנגדו בשעת התפלה, ובצאתו מן התפלה אומר עושה שלום במרומיו והופך פניו לימינו שהוא שמאל השכינה. ואומר הוא יעשה שלום כך זוקף ואומר-לפניו ואומר ועל כל ישראל ואמרו אמן. אחר כך משתחוה-עלינו, ואחר רצון וכו' שיבנה בית המקדש וכו' כי התפלה היא במקום העבודה. ולכן אנו-יהי.בימינו-מתפללים על בנין בית המקדש שנוכל לעשות את העבודה ממש במהרה מיןוהטעם שפוסעין תחלה ברגל שמאל, לפי שדרך הליכות האדם הוא לעקר רגל י תחלה, ולכן עוקר כאן שמאל תחלה, להראות כאלו כבד עליו לפטר מלפני המקום רגל עוקר תחלה שמאלו שהוא ימין כל אדם-הוא. ולכן אטר-ברוך סעיף יג במקום שכלו הפסיעות, יעמד ברגלים מכונות כמו בתפלה, ולא יחזיר פניו למערב, ולא,וכן כשמתפלל ביחידות יעמד כשעור זה.צבור לקדשה-יחזר למקומו עד שיגיע השליח -.צבור התפלה-ואם המקום צר ודחוק וכן כשאומרים פיוטים, חוזר כשמתחיל השליח קכ"ג סעיף יד עשרה, לא ירמז בעיניו, ולא יקרץ בשפתיו, ולא יראה באצבעותיו ואינו-בתפלת שמנה צבור והצבור-השליח פוסק אפלו לקדיש וקדשה וברכו, אלא ישתק ויכון למה שאומרים מקום לא נחשב להפסק. אבל בתפלת אלהי-ויחשב לו כעונה לענין זה שיוצא, ומכל -שמע וקריאת-נצר מתר להפסיק לדברים שמפסיקין באמצע פרק של ברכות קריאת מקום, אם אפשר לו יאמר תחלה יהיו לרצון וגו', ואם-שמע. לעיל סימן ט"ז. ומכל ק"ד כק"ב -.ותכן ג' פסיע-אפשר עוד יפסע גם 154

155 כז חשון סעיף טו 'ון וגוויש נוהגין לומר מיד לאחר המברך את עמו ישראל בשלום, את הפסוק יהיו לרצ ואומרים אלהי נצר ופעם שנית יהיו לרצון וגו' וכן נכון לעשות. ונראה לי דבענין זה מתרין להפסיק בתפלת אלהי נצר לענת כל אמן. יש אומרים דקודם שאומר את הפסוק יהיו לרצון טוב לומר פסוק אחד מן התורה או מנביאים או מכתובים, המתחיל באות אליהו רבא בשם כ"י ונראה לי דהאומר - סיום שמו כהתחלת שמו ומסים באות כמו סימן קכ"ב -.יהיו לרצון שני פעמים, לא יאמרו אלא קודם יהיו לרצון השני סעיף טז כבר נתבאר בסימן יב' סעיף ג' דאם מרגיש בעצמו אפלו קצת הרגשה לצרכיו אסור לו ר לו לעמדעשרה, שאסו-להתפלל עד שינקה את עצמו. ומכל שכן לתפלת שמנה להתפלל כשהוא מרגיש קצת לצרכיו, עד שינקה את עצמו. ואולם אם מתחלה לא עשרה הרגיש, שהוא צריך לצרכיו, בין-כך באמצע תפלת שמנה-הרגיש כלל ואחר עשרה ולא יפסיק אפלו אם -עצמו עד שיגמר השמנה-לגדולים בין לקטנים יעצר את כל זמן שיכול, ולא יפסיק לצאת מקום, יעצר את עצמו-ההרגשה היא גדולה, מכל צ"ב -.עשרה עד לאחר שסים המברך את עמו ישראל בשלום -באמצע שמנה סעיף יז הרגיש שיצא ממנו רוח מלמטה, ואי אפשר לו לעצר, אם מתפלל בביתו, הולך לאחוריו ד' אמות או לצדדין ומוציא הרוח וממתין עד שיכלה הריח, וחוזר למקומו ואומר: רבון,למים יצרתנו נקבים נקבים חלולים חלולים גלוי וידוע לפניך חרפתנו וכלמתנוהעו חרפה וכלמה בחיינו, רמה ותולעה במותנו, וגומר תפלתו. ואם יצא ממנו הרוח במקומו,לאנסו, וכן אם יתפלל בצבור שיתביש אם יתרחק לאחוריו אינו צריך להרחיק את עצמו סי' ק"ג - יכלה הריח וגומר תפלתווגם לא יאמר הרבון, אלא ימתין עד ש סעיף יח אסור לישב בתוך ד' אמות של המתפלל תפלת שמנה עשרה, בין מלפניו בין לאחריו,בין מן הצדדין. ואם היושב עוסק גם כן במה דשיך לסדר התפלה מתר. ויש מקלין יראדאפלו אינו עוסק בעניני תפלה, אלא שלומד תורה בפיו אינו צריך להתרחק. וה עשרה כמלא עיניו, אפלו אומר קריאת-דבר ה' לא ישב לפני המתפלל תפלת שמונה שמע. אבל לאחריו ולצדדין אין להקפיד. ולעמד מתר בכל ענין אפלו לפניו סעיף יט חלוש אין למחת בו-אם זה היושב הוא אדם סעיף כ לפניו שנמצא זהכך בא זה ועמד להתפלל מצדו או מ-אם זה היושב ישב קודם ואחר היושב לאחריו אין צריך לעמד, כיון שזה בא בגבולו. אבל עמד להתפלל לאחריו שנמצא היושב לפניו יש לו לזהר ולעמד. וכל זה כשמתפלל בביתו. אבל אם מתפלל,אחד להתפלל שם-בבית המיחד למנין קבוע, ומכל שכן בבית הכנסת המיחד לכל שהמקום מיחד לתפלה לכל איש אפלו ישב הוא קדם צריך לעמד, כיון סעיף כא 155

156 עשרה. ולכן אם אחד התפלל-אסור לעבר בתוך ד' אמות לפני המתפלל תפלת שמונה וגמר תפלתו, ואחד עומד לאחריו ומתפלל ועדין לא גמר, אל יפסיע זה שלפניו את -.הפסיעות, שנמצא כעובר לפני המתפלל. ולעבר מן הצדדין ומכל שכן לאחריו מתר ב"ק סעיף כב שכור אם אינו יכול לדבר לפני אדם גדול ונכבד אסור להתפלל. ואם עבר והתפלל תפלתו תועבה, וצריך לחזר ולהתפלל כשיסור יינו מעליו, ואם עבר זמן תפלה, משלים דין תפילה באשה -.צ"ט -.אותה בתפלה שלאחריה כדין שוגג ואנס לקמן סימן כ"א קנ"ג נדה, עין לקמן סוף סימן 156

157 The Sigh Chevrutah/ Discussion Questions pp Introduction: This entire unit of text should be read in one sitting, if at all possible. It is a thoughtful and challenging piece in terms of considering our own spirituality and reasons for prayer. You may read the questions before reading the piece as a way to help you focus on this text; however, DO NOT answer the questions below or respond to the ideas presented until after you have completed the reading. Questions often refer to more than one place in the readings and should not be considered in sequential order. Ideally, each person should read and react to this piece individually in a quiet place and then in chevrutot, questions and processing discussion should occur. This is also an excellent opportunity to revisit the Essential Questions and where you are in your own journeying and journaling. 1. What aspects and elements of Tefillah that we have already explored are present in this reading? Think about the meaning of We, too, face this dilemma of wholehearted regret or perfunctory fulfillment and its significance for us as those who engage in prayer. What are our fears about prayer, as expressed in this material? Does this resonate with you in terms of how you approach prayer and any mixed feelings you may have regarding it? 2. Look at the entirety of this material as well as the sections entitled The Ability to Answer and You Stand. Find one or two questions/suggestions that you feel are meaningful to you. What sentiments most resemble how you approach Prayer? Do you approach Tefillah through sorrow and despair, as a means of connecting and communicating with G-d, as a means of thankfulness, or what else is possible/works for you? 3. Are there any hints in this material regarding how you might relate to G-d? a. Consider the thought expressed in the following quote, Mindfulness of G-d rises slowly, a thought at a time. Suddenly we are there. Or is [G-d] Here, at the margin of our soul? What does this mean to you? 157

158 b. Notice the discussion on p. 129 regarding how we speak about and think about G-d. Look at this small section entitled Before Whom carefully and consider how YOU speak about and think about G-d. c. Consider the meaning of the statement The act of prayer is an act that happens between man and G-d in the presence of G-d. 4. How do you respond to the connection made here between prayer and wonder, especially the notion of radical amazement? Do any of these ideas relate to any explorations in your journal writing or remind you of a particularly powerful prayer experience that you consider to have made a lasting effect? 5. What does Tefillah require of us that might be antithetical to the ongoing rhythm of our lives and the stuff that makes it up? What does it require that we give up and what does it offer us instead? Think of the contemporary valuing of yoga, quiet space, listening to quiet music, and other such practices; what are these involvements trying to evoke in us? Does Tefillah serve this purpose for you? 6. Notice the quoted text of prayer, Guard my tongue from evil and my lips from speaking guile; and in the face of those who curse me, let my soul be silent. When do we say this; what type of aspiration does it represent for us as human beings? 7. What are the prerequisites regarding belief in G-d before one can approach Tefillah? Do you agree with the following statement: To pray, then, means to bring G-d back into the world, to establish [Gd s] kingship, to let [G-d s] glory prevail. Personally, do you see Tefillah in this context, as a light before us [and/or] a light within us? 8. Do you see yourself as bringing G-d into the world and making G-d s presence more known? Is this a responsibility, a privilege or a chore; do you accept or reject it? 9. Notice the discussion here about the conflict we have already articulated (and will continue to explore) about the interaction and dynamic of the fixed components of Tefillah (kevah) and those 158

159 elements of Tefillah which involve our initiative, creativity and investment (kavannah). At this point, do you see these two elements of Tefillah as contradictory or complementary? Does the parable of the king and his servants help to clarify any of these issues for you? Explain and note how this continues to change and develop through our study and the actual Tefillah experiences you have in your own life during the course of our study. [Note: this is a great topic for journal writing.] Does the parable of the king and his servants help to clarify any of these issues for you? 10. A well known story is told of the Baal Shem Tov. He was once asked, What do you do before you pray? His answer was that he would pray for a full hour that he would be able to pray. What does this mean to you? Look at the quote on page 133, We pray in order to pray. What is your understanding of what is being asked of us here; is this reasonable or are we looking at standards and expectations that are too difficult to meet? 11. Generally speaking, is this reading comforting or disturbing to you; please think this through carefully and respond to those issues that are most powerful for you. This is where your personal journey though this material can be so meaningful to you. 159

160 160

161 161

162 162

163 163

164 164

165 165

166 166

167 167

168 168

169 169