teachıngs of the talmud

Transcription

1 mılsteın edıtıon חמשה חומשי תורה עם ליקוטי בבלי וירושלמי WITH THE teachıngs of the talmud ArtScroll Series Rabbi Nosson Scherman / Rabbi Gedaliah Zlotowitz General Editors Rabbi Meir Zlotowitz,ז ל Founder and President

2

3 פרשת שמות Parashas Shemos A NOTE TO READERS: The citations reflect statements made in the Talmud, but frequently do not represent the Gemara s conclusion or the final halachah. Thus, the citations can in no way be relied upon in practice. In addition to halachic discussions, this work includes the Aggadic non-halachic teachings and observations of the Sages. Many of these apparently esoteric statements and narratives conceal deeper meanings and moral lessons. Although we have presented the teachings, a full explanation of these citations is beyond the scope of this work.

4 / 2 ספר שמות פרשת שמות א / א י פרשת שמות [א] א ו א לּ ה שׁ מוֹת בּ נ י י שׂ ר א ל ה בּ א ים מ צ ר י מ ה א ת י ע ק ב א ישׁ וּב ית וֹ בּ אוּ: ב ר אוּב ן שׁ מ ע וֹן ל ו י ו יהוּד ה: ג י שּׂ שכ ר ז בוּל ן וּב נ י מ ן: ד דּ ן ו נ פ תּ ל י גּ ד ו א שׁ ר: ה ו י ה י כּ ל נ פ שׁ י צ א י י ר ך י ע ק ב שׁ ב ע ים נ פ שׁ ו יוֹס ף ה י ה ב מ צ ר י ם: ו ו יּ מ ת יוֹס ף ו כ ל א ח יו ו כ ל ה דּ וֹר ה ה וּא: ז וּב נ י י שׂ ר א ל פּ ר וּ ו יּ שׁ ר צ וּ ו יּ ר בּ וּ ו יּ ע צ מ וּ בּ מ א ד מ א ד ו תּ מּ ל א ה א ר ץ א ת ם: פ ח ו יּ ק ם מ ל ך ח ד שׁ ע ל מ צ ר י ם א שׁ ר ל א י ד ע א ת יוֹס ף: ט ו יּ אמ ר א ל ע מּ וֹ ה נּ ה ע ם בּ נ י י שׂ ר א ל ר ב ו ע צ וּם מ מּ נּוּ: י ה ב ה נּ ת ח כּ מ ה ל וֹ פּ ן י ר בּ ה ו ה י ה כּ י ת ק ר אנ ה מ ל ח מ ה אונקלוס א ו א לּ ין שׁ מ ה ת בּ נ י י שׂ ר א ל דּ ע לּוּ ל מ צ ר י ם ע ם י ע ק ב גּ ב ר ו א נ שׁ בּ ית הּ ע לּוּ: ב ר אוּב ן שׁ מ עוֹן ל ו י ו יהוּד ה: ג י שּׂ שכ ר ז בוּל ן וּב נ י מ ן: ד דּ ן ו נ פ תּ ל י גּ ד ו א שׁ ר: ה ו ה ו א כּ ל נ פ שׁ ת א נ פ ק י י ר כּ א ד י ע ק ב שׁ ב ע ין נ פ שׁ ן ו יוֹס ף דּ ה ו ה בּ מ צ ר י ם: ו וּמ ית יוֹס ף ו כ ל א חוֹה י ו כ ל דּ ר א ה הוּא: ז וּב נ י י שׂ ר א ל נ פ ישׁוּ ו א ת י לּ דוּ וּס ג יאוּ וּת ק יפוּ ל ח ד א ל ח ד א ו א ת מ ל יא ת א ר ע א מ נּ הוֹן: ח ו ק ם מ ל כּ א ח ד תּ א ע ל מ צ ר י ם דּ י ל א מ ק יּ ם ג ז ר ת יוֹס ף: ט ו א מ ר ל ע מּ הּ ה א ע מּ א בּ נ י י שׂ ר א ל ס ג ן ו ת קּ יפ ין מ נּ נ א: י ה בוּ נ ת ח כּ ם ל הוֹן דּ ל מ א י ס גּוּן ו יה י א ר י י ע ר ע נּ נ א ק ר ב (א) ו א לּ ה שׁ מוֹת בּ נ י י שׂ ר א ל. א ף ע ל פּ י שׁ מּ נ א ן בּ ח יּ יה ם בּ שׁ מוֹת ם ח ז ר וּמ נ א ם בּ מ ית ת ם, ל הוֹד יע ח יבּ ת ם, שׁ נּ מ שׁ לוּ ל כּוֹכ ב ים שׁ מּוֹצ יא ם וּמ כ נ יס ם בּ מ ס פּ ר וּב שׁ מוֹת ם, שׁ נּ א מ ר ה מּוֹצ יא ב מ ס פּ ר צ ב א ם ל כ לּ ם בּ שׁ ם י ק ר א (ישעיה מ, כו; שמות רבה א, ג; תנחומא ישן ב): (ה) ו יוֹס ף ה י ה ב מ צ ר י ם. ו ה ל א הוּא וּב נ יו ה יוּ בּ כ ל ל שׁ ב ע ים, וּמ ה בּ א ל ל מּ ד נוּ, ו כ י ל א ה י ינוּ יוֹד ע ים שׁ הוּא ה י ה ב מ צ ר י ם. א לּ א ל הוֹד יע ך צ ד ק תוֹ שׁ ל יוֹס ף, הוּא יוֹס ף ה רוֹע ה א ת צ אן א ב יו, הוּא יוֹס ף שׁ ה י ה ב מ צ ר י ם ו נ ע שׂ ה מ ל ך ו עוֹמ ד בּ צ ד קוֹ (ספרי דברים Yosef died, and all ו יּ מ ת יוֹס ף ו כ ל א ח יו ו כ ל ה דּוֹר ה הוּא.6 his brothers and that entire generation. First to Pass Away ו יּ מ ת יוֹס ף ו כ ל א ח יו. מ פּ נ י מ ה מ ת יוֹס ף קוֹד ם ל א ח יו? מ פּ נ י שׁ ה נ ה יג ע צ מוֹ בּ ר בּ נוּת (ברכות נה.): Yosef was the eleventh of the twelve brothers; his ten older brothers were as much as six years older than he. Yet our pasuk tells us that first Yosef died before all his brothers. Why was that? This happened because he acted with authority, and that shortens a person s life (Berachos 55a). 1 א פ ילּוּ ה כ י אוֹק מ הּ בּ ז ר ע יהּ, שׁ נּ א מ ר (דברי הימים א כג, טו יז) "בּ נ י מ שׁ ה גּ ר שׁוֹם ו א ל יע ז ר... ו יּ ה יוּ ב נ י א ל יע ז ר ר ח ב י ה ה ר אשׁ וגו' וּב נ י ר ח ב י ה ר בוּ ל מ ע ל ה". ו ת נ י ר ב יוֹס ף: ל מ ע ל ה מ שׁ שּׁ ים ר בּוֹא, א ת י א ר ב יּ ה ר ב יּ ה, כּ ת יב ה כ א "ר בוּ ל מ ע ל ה", וּכ ת יב ה ת ם "וּב נ י י שׂ ר א ל פּ רוּ ו יּ שׁ ר צוּ ו יּ ר בּוּ" (ברכות ז.): If Hashem promises to give a person blessing, He will not go back on His promise, even if He made it dependent on a condition that was not fulfilled. After Klal Yisrael s sin of the Eigel (Golden Calf), Hashem told Moshe, Allow Me, and I shall destroy them...and I shall make you a mightier and more numerous nation than they. 2 Now, even though Hashem accepted Moshe s tefillos and did not destroy the nation, 3 Hashem fulfilled His promise to give Moshe many descendants. The Torah here describes Bnei Yisrael s population increase (eventually, to a total of 600,000 adult males 4 ) with the word ר בּוּ,ו יּ they became numerous. Moshe s descendants are described with a form of the same word: 5 The sons of Moshe the sons of Eliezer Rechaviah the sons of Rechaviah were exceedingly numerous ל ה) ע ל מ בוּ.(ר This tells us that Rechaviah, too, had over 600,000 descendants (Berachos 7a). רש י PARASHAS SHEMOS שלד): (ז) ו יּ שׁ ר צוּ. שׁ ה יוּ יוֹל דוֹת שׁ שּׁ ה בּ כ ר ס א ח ד (שמות רבה א, ח; תנחומא ה): (ח) ו יּ ק ם מ ל ך ח ד שׁ. ר ב וּשׁ מוּא ל, ח ד א מ ר: ח ד שׁ מ מּ שׁ ו ח ד א מ ר: שׁ נּ ת ח דּ שׁוּ ג ז רוֹת יו (שמות רבה א, ח; סוטה יא.): א שׁ ר ל א י ד ע. ע שׂ ה ע צ מוֹ כּ א ילּוּ ל א י ד עוֹ (שם ושם): (י) ה ב ה נּ ת ח כּ מ ה ל ו. כּ ל ה ב ה ל שׁוֹן ה כ נ ה ו ה ז מ נ ה ל ד ב ר הוּא, כּ לוֹמ ר, ה ז מ ינוּ ע צ מ כ ם ל כ ך : נּ ת ח כּ מ ה לוֹ. ל ע ם. נ ת ח כּ מ ה מ ה לּ ע שׂוֹת לוֹ. ו ר בּוֹת ינוּ ד ר שׁוּ: נ ת ח כּ ם ל מוֹשׁ יע ן שׁ ל י שׂ ר א ל ל דוּנ ם בּ מ י ם, שׁ כּ ב ר נ שׁ בּ ע שׁ לּ א י ב יא מ בּוּל ל עוֹל ם [ו ה ם ל א ה ב ינוּ שׁ ע ל כּ ל ה עוֹל ם The Children of Israel וּב נ י י שׂ ר א ל פּ רוּ ו יּ שׁ ר צוּ ו יּ ר בּוּ.7 were fruitful, teemed, increased. No Going Back וּב נ י י שׂ ר א ל פּ רוּ ו יּ שׁ ר צוּ ו יּ ר בּוּ. ו א מ ר ר בּ י יוֹח נ ן מ שּׁוּם ר בּ י יוֹס י: כּ ל דּ בּוּר ו ד בּוּר שׁ יּ צ א מ פּ י הקב"ה ל טוֹב ה, א פ ילּוּ ע ל תּ נ אי, ל א ח ז ר בּוֹ. מ נ א ל ן? מ מּ שׁ ה ר בּ ינוּ, שׁ נּ א מ ר (דברים ט, יד) "ה ר ף מ מּ נּ י ו א שׁ מ יד ם וגו' ו א ע שׂ ה אוֹת ך ל גוֹי ע צוּם". א ף ע ל גּ ב דּ ב ע א מ שׁ ה ר ח מ י ע ל הּ דּ מ לּ ת א וּב טּ ל הּ, 1. See Schottenstein Edition, note Devarim 9: See below, 32: Below, 12: I Divrei HaYamim 23:15,17. 1.

5 3 / SHEMOS/EXODUS PARASHAS SHEMOS 1 / The generation passes Pharaoh s plot PARASHAS SHEMOS 1 And these are the names of the Children of Israel who were coming to Egypt; with Yaakov, each man and his household came. 2 Reuven, Shimon, Levi, and Yehudah; 3 Yissachar, Zevulun, and Binyamin; 4 Dan and Naphtali; Gad and Asher. 5 And all the persons who emerged from Yaakov s loins were seventy souls, and Yosef was in Egypt. 6 Yosef died, and all his brothers and that entire generation. 7 The Children of Israel were fruitful, teemed, increased, and became strong very, very much so; and the land became filled with them. 8 A new king arose over Egypt, who did not know of Yosef. 9 He said to his people, Behold! the people, the Children of Israel, are more numerous and stronger than we. 10 Come, let us outsmart it lest it become numerous and it may be that if a war will occur, Time to Blossom וּב נ י י שׂ ר א ל פּ רוּ ו יּ שׁ ר צוּ ו יּ ר בּוּ. "ו ה וא כ פ ר ח ת ע ל ת ה נ צּ הּ" (בראשית מ, י), ה גּ יע ז מ נּ ן שׁ ל י שׂ ר א ל ל פ רוֹת ו ל ר בּוֹת, ו כ ן הוּא אוֹמ ר "וּב נ י י שׂ ר א ל פּ רוּ ו יּ שׁ ר צוּ" (חולין צב.): While Yosef was in prison, he was joined by Pharaoh s cupbearer and baker, who had each sinned to Pharaoh. 6 The Torah relates that one morning, each was troubled by a dream he had seen the night before. The cupbearer told Yosef that in his dream he saw a grapevine, and it was as though it budded, its blossoms bloomed. Yosef interpreted the dream as a positive message to the cupbearer. 7 In reality, this dream referred to far more than the cupbearer s future; it also hinted to the future of the Jewish people. According to one interpretation, the phrase, and it was as though it budded, its blossoms bloomed, hints that the time had arrived for the Jewish people to blossom : to be fruitful and to multiply. This vision was indeed fulfilled a few years later, when שׁ ר צוּ ו יּ רוּ ל פּ א נ י י שׂ ר,וּב The Children of Israel were fruitful, and they teemed (Chullin 92a). A new ו יּ ק ם מ ל ך ח ד שׁ ע ל מ צ ר י ם א שׁ ר ל א י ד ע א ת יוֹס ף.8 king arose over Egypt, who did not know of Yosef. What s New? ו יּ ק ם מ ל ך ח ד שׁ ע ל מ צ ר י ם א שׁ ר ל א י ד ע א ת יוֹס ף. ר ב וּשׁ מוּא ל, ח ד א מ ר: ח ד שׁ מ מּ שׁ, ו ח ד א מ ר: שׁ נּ ת ח דּ שׁוּ גּ ז ירוֹת יו. מ אן דּ א מ ר ח ד שׁ מ מּ שׁ דּ כ ת יב: "ח ד שׁ", וּמ אן דּ א מ ר שׁ נּ ת ח דּ שׁוּ גּ ז ירוֹת יו מ דּ ל א כּ ת יב ו יּ מ ת ו יּ מ לוֹך. וּל מ אן דּ א מ ר שׁ נּ ת ח דּ שׁוּ גּ ז ירוֹת יו, ה א כ ת יב "א שׁ ר ל א י ד ע א ת יוֹס ף", מ אי "א שׁ ר ל א י ד ע א ת יוֹס ף" דּ ה ו ה דּ מ י כּ מ אן דּ ל א י ד ע ל יהּ ל יוֹס ף כּ ל ל (עירובין נג.; סוטה יא.): According to one opinion, this Pharaoh was a new king, while a second opinion says that it was the same Pharaoh who reigned in Yosef s time, but now his decrees were new. The second opinion points out that the Torah does not say that the previous king died. Now, the phrase, who did not know of Yosef, does seem to say that a genuinely new king now ruled; the king who ruled all along knew Yosef personally for many years! This opinion explains that because the king passed harsh decrees against the Jewish people, it seemed as if he did not know Yosef (Eruvin 53a; Sotah 11a). He said to his ו יּ אמ ר א ל ע מּוֹ ה נּ ה ע ם בּ נ י י שׂ ר א ל.9 people, Behold! the people, the Children of Israel. First Come, First Served ו יּ אמ ר א ל ע מּוֹ ה נּ ה ע ם בּ נ י י שׂ ר א ל. תּ נ א, הוּא ה ת ח יל בּ ע צ ה תּ ח ילּ ה, ל פ יכ ך ל ק ה תּ ח ילּ ה. הוּא ה ת ח יל בּ ע צ ה תּ ח ילּ ה דּ כ ת יב "ו יּ אמ ר א ל ע מּוֹ", ל פ יכ ך ל ק ה תּ ח ילּ ה, כּ ד כ ת יב (להלן ז, כט) "וּב כ ה וּב ע מּ ך וּב כ ל ע ב ד יך " (סוטה יא.): Our pasuk tells how Pharaoh was the first to suggest acting against the Jews. This is why he was later the first to be punished when the makkos began. When Moshe told Pharaoh about the upcoming makkah of frogs (tzefarde a), he said, Into you and into your people and into all your servants; the makkah will first come into you, and only then into your people (Sotah 11a). 8 it. Come, let us outsmart ה ב ה נּ ת ח כּ מ ה לוֹ.10 Trying to Play It Safe ה ב ה נּ ת ח כּ מ ה לוֹ. ל ה ם מ יבּ ע י ל יהּ?... בּ אוּ ו נ ח כּ ם ל מוֹשׁ יע ן שׁ ל י שׂ ר א ל. בּ מּ ה נ דוּנ ם?... בּוֹאוּ וּנ דוּנ ם בּ מּ י ם, שׁ כּ ב ר נ שׁ בּ ע ה קּ דוֹשׁ בּ רוּך הוּא שׁ א ינוֹ מ ב יא מ בּוּל ל עוֹל ם... ו ה ן א ינ ן יוֹד ע ין שׁ ע ל כּ ל ה עוֹל ם כּוּלּוֹ א ינוֹ מ ב יא, א ב ל ע ל אוּמּ ה א ח ת הוּא מ ב יא, א י נ מּ י הוּא א ינוֹ מ ב יא, א ב ל ה ן בּ א ין ו נוֹפ ל ין בּ תוֹכוֹ, ו כ ן הוּא אוֹמ ר (להלן יד, כז) "וּמ צ ר י ם נ ס ים ל ק ר אתוֹ" (סוטה יא.): If Pharaoh was seeking a way to reduce the Jewish population, he should have said, Come, let us outsmart them. He used the singular it (or him ) because he was actually trying to outsmart Klal Yisrael s Savior, meaning Hashem.,מ דּ ה כּ נ ג ד מ דּ ה Knowing that Hashem punishes evildoers measure for measure, in a way that is similar to the evil they did, Pharaoh tried to persecute the Jews in a way that would not bring a similar punishment from Hashem. He decided to kill them using water by having their male babies drowned since Hashem had sworn after the Mabul, the Flood in Noach s time, that He would never again bring a flood upon the world Bereishis 39:20 ff. 7. See ibid. 40: Below, 7: As the pasuk says (Yeshayah 54:9), I have sworn never again to pass

6 / 4 ספר שמות פרשת שמות א / יא יד ו נוֹס ף גּ ם הוּא ע ל שׂ נ א ינוּ ו נ ל ח ם בּ נוּ ו ע ל ה מ ן ה א ר ץ: יא ו יּ שׂ ימוּ ע ל יו שׂ ר י מ סּ ים ל מ ע ן ע נּ ת וֹ בּ ס ב ל ת ם ו יּ ב ן ע ר י מ ס כּ נוֹת ל פ ר ע ה א ת פּ ת ם ו א ת ר ע מ ס ס: יב ו כ א שׁ ר י ע נּ וּ א ת וֹ כּ ן י ר בּ ה ו כ ן י פ ר ץ ו יּ ק צוּ מ פּ נ י בּ נ י י שׂ ר א ל: יג ו יּ ע ב דוּ מ צ ר י ם א ת בּ נ י י שׂ ר א ל בּ פ ר ך : יד ו י מ ר ר וּ א ת ח יּ יה ם בּ ע ב ד ה ק שׁ ה א ינוֹ מ ב יא א ב ל הוּא מ ב יא ע ל אוּמּ ה א ח ת] (שמות רבה שם ט; סוטה שם): ו ע ל ה מ ן ה א ר ץ. ע ל כּ ר ח נוּ. ו ר בּוֹת ינוּ ד ר שׁוּ: כּ א ד ם שׁ מּ ק לּ ל ע צ מוֹ ו תוֹל ה ק ל ל תוֹ בּ א ח ר ים, ו ה ר י הוּא כּ א לּוּ כ ת ב ו ע ל ינוּ מ ן ה א ר ץ, ו ה ם י יר שׁוּה (שם ושם): (יא) ע ל יו. ע ל ה ע ם: מ סּ ים. ל שׁוֹן מ ס. שׂ ר ים שׁ גּוֹב ין מ ה ם ה מּ ס. וּמ הוּ ה מּ ס, שׁ יּ ב נוּ ע ר י מ ס כּ נוֹת ל פ ר ע ה: ל מ ע ן ע נּ תוֹ בּ ס ב ל ת ם. שׁ ל מ צ ר י ם: ע ר י מ ס כּ נוֹת. כּ ת ר גּוּמוֹ. ו כ ן ל ך בּ א א ל ה סּוֹכ ן ה זּ ה (ישעיה כב, טו), גּ ז בּ ר ה מ מוּנּ ה ע ל ה אוֹצ רוֹת (שמות רבה שם י): א ת פּ ת ם ו א ת ר ע מ ס ס. רש י ו י תּוֹס פוּן א ף א נּוּן ע ל ס נ א נ א ו יג יחוּן בּ נ א ק ר ב ו י סּ קוּן מ ן א ר ע א: יא וּמ נּ יאוּ ע ל יהוֹן שׁ ל טוֹנ ין מ ב א שׁ ין בּ ד יל ל ע נּוֹא הוֹן בּ פ ל ח נ הוֹן וּב נוֹ ק ר ו י ב ית אוֹצ ר א ל פ ר ע ה י ת פּ ית ם ו י ת ר ע מ ס ס: יב וּכ מ א דּ מ ע נּ ן ל הוֹן כּ ן ס ג ן ו כ ן תּ ק פ ין ו ע ק ת ל מ צ ר א י מ ן ק ד ם בּ נ י י שׂ ר א ל: יג ו א פ ל חוּ מ צ ר י ם י ת בּ נ י י שׂ ר א ל בּ ק שׁ יוּ: יד ו א מ ר רוּ י ת ח יּ יהוֹן בּ פ ל ח נ א ק שׁ י א שׁ לּ א ה יוּ ר אוּיוֹת מ תּ ח לּ ה ל כ ך (שם; סוטה שם) ו ע שׂ אוּם ח ז קוֹת וּב צוּרוֹת ל אוֹצ ר: (יב) ו כ א שׁ ר י ע נּוּ א תוֹ. כּ כ ל מ ה שּׁ ה ם נוֹת נ ין ל ב ל ע נּוֹת כּ ן ל ב ה קּ דוֹשׁ בּ רוּך הוּא ל ה ר בּוֹת וּל ה פ ר יץ: כּ ן י ר בּ ה. כּ ן ר ב ה ו כ ן פּ ר ץ. וּמ ד ר שׁוֹ, רוּח ה קּוֹד שׁ אוֹמ ר ת כּ ן, א תּ ם אוֹמ ר ים פּ ן י ר בּ ה ו א נ י אוֹמ ר כּ ן י ר בּ ה (שמות רבה שם יא; סוטה יא.): ו יּ ק צוּ. ק צוּ ב ח יּ יה ם. ו ר בּוֹת ינוּ ד ר שׁוּ: כּ קוֹצ ים ה יוּ ב ע ינ יה ם (שם ושם): (יג) בּ פ ר ך. בּ ע בוֹד ה ק שׁ ה ה מּ פ ר כ ת א ת ה גּוּף וּמ שׁ בּ ר תּוֹ (שמות רבה שם; סוטה יא:: But the Egyptians made a mistake; they did not realize that Hashem swore only that He would never again destroy the entire world through a flood, but He could still punish a single nation through water. Also, they did not realize that even if Hashem would not bring floodwaters upon a nation, He could arrange it so that the people themselves would come into the water, as the pasuk says, 10 the Egyptians were fleeing toward it (Sotah 11a). [The Jewish nation] will wage ו נ ל ח ם בּ נוּ ו ע ל ה מ ן ה א ר ץ war against us and go up from the land. Pharaoh s Real Worry ו נ ל ח ם בּ נוּ ו ע ל ה מ ן ה א ר ץ. ו ע ל ינוּ מ יבּ ע י ל יהּ?... כּ א ד ם שׁ מּ ק לּ ל א ת ע צ מוֹ ו תוֹל ה ק ל ל תוֹ בּ ח ב ירוֹ (סוטה יא.): Pharaoh s true concern was that the Jewish nation would multiply and eventually defeat the Egyptians in a war, resulting in the Egyptians being exiled from the country. But Pharaoh did not want to speak openly about such a bad occurrence. Therefore, he worded it as though he meant that the Jews would leave Egypt (Sotah 11a). So they ו יּ שׂ ימוּ ע ל יו שׂ ר י מ סּ ים ל מ ע ן ע נּ תוֹ בּ ס ב ל ת ם.11 appointed taskmasters over it/him in order to afflict it/him with their burdens. Everyone Works! ו יּ שׂ ימוּ ע ל יו שׂ ר י מ סּ ים. ע ל יה ם מ יבּ ע י ל יהּ?... מ ל מּ ד שׁ ה ב יאוּ מ ל בּ ן ו ת לוּ לוֹ ל פ ר ע ה בּ צ וּ ארוֹ, ו כ ל א ח ד ו א ח ד מ יּ שׂ ר א ל שׁ א מ ר ל ה ם א יס ט נ יס א נ י, א מ רוּ לוֹ, כּ לוּם א יס ט נ יס א תּ ה יוֹת ר מ פּ ר ע ה?, "שׂ ר י מ סּ ים" דּ ב ר שׁ מּ שׂ ים. "ל מ ע ן ע נּ תוֹ בּ ס ב ל ת ם" ע נּוֹת ם מ יבּ ע י ל יהּ? ל מ ע ן ע נּוֹתוֹ ל פ ר ע ה בּ ס ב לוֹת ם דּ י שׂ ר א ל (סוטה יא.): Since taskmasters were appointed over the Jewish nation, the Torah should have said, They appointed taskmasters over them. Why does it say that taskmasters were appointed יו,ע ל a singular form that means over it or over him? Additionally, why does the Torah say to afflict it/him with their burdens, when it means to say to afflict them (the Jews) with their burdens? This singular him and he in this pasuk refer to Pharaoh himself, and taskmasters refers not to officers, but to something that would make the Jews feel forced to work. The Egyptians hung a brick mold around Pharaoh s neck, in order to force the Jews to work. If a Jew would say he was too delicate to work, the Egyptians would say to him, Are you more delicate than Pharaoh? Thus, the taskmasters that is, the brick mold was placed on him, Pharaoh, who wore it around his neck. He carried this burden that forced people to work, by taking away their excuse (Sotah 11a). Pharaoh. It built storage cities for ו יּ ב ן ע ר י מ ס כּ נוֹת ל פ ר ע ה Inadvisable Building ו יּ ב ן ע ר י מ ס כּ נוֹת ל פ ר ע ה. ר ב וּשׁ מוּא ל, ח ד א מ ר: שׁ מּ ס כּ נוֹת א ת בּ ע ל יה ן, ו ח ד א מ ר: שׁ מּ מ ס כּ נוֹת א ת בּ ע ל יה ן, דּ א מ ר מ ר: כּ ל ה עוֹס ק בּ ב נ י ן מ ת מ ס כּ ן (סוטה יא.): The word ס כּ נוֹת,מ miskenos, here hints to general advice about construction.,ס כּ נ ה According to one opinion, the word is similar to danger, for construction is dangerous; for example, someone can fall off a building and be killed. Another opinion holds that the word comes from the term miskeinus ס כּ נוּת),(מ which means poverty. This is because doing construction makes the owners poor (Sotah 11a). 11 Raamses. Pisom and א ת פּ ת ם ו א ת ר ע מ ס ס One City, Two Names א ת פּ ת ם ו א ת ר ע מ ס ס. ר ב וּשׁ מוּא ל, ח ד א מ ר: פּ יתוֹם, שׁ מ הּ, ו ל מּ ה נ ק ר א the waters of Noach over the earth. 10. Below, 14:27. See Schottenstein Edition, note See Schottenstein Edition, notes

7 5 / SHEMOS/EXODUS PARASHAS SHEMOS 1 / it, too, may join our enemies, and will wage war against us and go up from the land. 11 So they appointed taskmasters over it in order to afflict it/him with their burdens; it built storage cities for Pharaoh, Pisom and Raamses. 12 But as much as they would afflict it, so it will increase and so it will spread out; and they became disgusted because of the Children of Israel. 13 The Egyptians enslaved the Children of Israel with crushing work. 14 They embittered their lives with hard work, שׁ מ הּ ר ע מ ס ס? שׁ ר אשׁוֹן ר אשׁוֹן מ ת רוֹס ס, ו ח ד א מ ר: ר ע מ ס ס שׁ מ הּ, ו ל מּ ה נ ק ר א שׁ מ הּ פּ יתוֹם? שׁ ר אשׁוֹן ר אשׁוֹן פּ י תּ הוֹם בּוֹל עוֹ (סוטה יא.): There was actually just one city with two names: its real name and a nickname. One opinion maintains that its real name was Pisom. It was called Raamses since every little bit they built, misroseis ת רוֹס ס),(מ would crumble and fall over. The other opinion maintains that its real name was Raamses; it was called Pisom since pi tehom י תּ הוֹם),(פּ the depths, would swallow it; whatever they built would sink into the ground (Sotah 11a). 12 But as much as ו כ א שׁ ר י ע נּוּ א תוֹ כּ ן י ר בּ ה ו כ ן י פ ר ץ.12 they would afflict it, so it will increase and so it will spread out. Not According to Your Plan ו כ א שׁ ר י ע נּוּ א תוֹ כּ ן י ר בּ ה ו כ ן י פ ר ץ. כּ ן ר בוּ ו כ ן פּ ר צוּ מ יבּ ע י ל יהּ?... רוּח ה קּ ד שׁ מ ב שּׂ ר תּ ן: כּ ן י ר בּ ה ו כ ן י פ ר ץ (סוטה יא.): The pasuk should have spoken of the population increase in the past tense, as it does in the previous pasuk, which says, they appointed it built. Why does it say so it will increase and so it will spread out? The words in future tense were actually spoken by Hashem, saying that the Egyptian plan against the Jews would fail, because the more the Egyptians oppressed the Jews, the more Hashem would increase the Jewish population (Sotah 11a). And they became disgusted ו יּ ק צוּ מ פּ נ י בּ נ י י שׂ ר א ל because of the Children of Israel. A Thorny Situation ו יּ ק צוּ מ פּ נ י בּ נ י י שׂ ר א ל. מ ל מּ ד, שׁ ה יוּ דּוֹמ ין בּ ע ינ יה ם כּ קוֹצ ים (סוטה יא.): The word צוּ ו יּ ק means became disgusted, but it is also related to the word ים,קוֹצ thorns. Seeing the Jews increase pained the Egyptians as greatly as if their eyes and bodies were being stuck by thorns (Sotah 11a). The Egyptians ו יּ ע ב דוּ מ צ ר י ם א ת בּ נ י י שׂ ר א ל בּ פ ר ך.13 enslaved the Children of Israel with crushing work. Soft Words or Hard Work? ו יּ ע ב דוּ מ צ ר י ם א ת בּ נ י י שׂ ר א ל בּ פ ר ך. ר בּ י א ל ע ז ר א מ ר: בּ פ ה ר ך, ר בּ י שׁ מוּא ל בּ ר נ ח מ נ י א מ ר: בּ פ ר יכ ה (סוטה יא:): There are two explanations for the word ך ר,פ farech. According to the first, it is a contraction of two words, peh rach, a soft mouth. This hints at how the slavery started: Pharaoh began with encouraging words and good pay, until he had gotten them used to working. 13 According to the second explanation, ferach is to be understood literally, as breaking; the Egyptians made the Jews do backbreaking labor (Sotah 11b). lives. They embittered their ו י מ ר רוּ א ת ח יּ יה ם.14 Bitter Times One of the mitzvos at the Pesach Seder is to eat maror, bitter herbs. We are also required to say the reason for this commandment. ו י מ ר רוּ א ת ח יּ יה ם. מ רוֹר, ע ל שׁוּם שׁ מּ ר רוּ ה מּ צ ר יּ ים א ת ח יּ י א בוֹת ינוּ בּ מ צ ר י ם, שׁ נּ א מ ר "ו י מ ר רוּ א ת ח יּ יה ם" (פסחים קטז:): We are commanded to eat maror on the night of Pesach, because the Egyptians embittered רוּ] ר מ [ו י the lives of our ancestors in Egypt (Pesachim 116b). An Appropriate Herb One of the mitzvos of the Pesach Seder is to eat maror, bitter herbs. We are told 14 that there are five herbs with which one can fulfill this mitzvah. One herb is chazeres (commonly translated as a type of lettuce). ו י מ ר רוּ א ת ח יּ יה ם. מ ה ח ז ר ת תּ ח יל ת הּ מ תוֹק ו סוֹפ הּ מ ר, כּ ך ע שׂוּ ה מּ צ ר יּ ים ל א בוֹת ינוּ בּ מ צ ר י ם, בּ תּ ח ילּ ה "בּ מ יט ב ה א ר ץ הוֹשׁ ב א ת א ב י ך ו א ת א ח יך " (בראשית מז, ו), ו א ח ר כּ ך, "ו י מ ר רוּ א ת ח יּ יה ם" (ירושלמי פסחים ב, ה): Chazeres tastes sweet at first, but it then has a bitter taste. This is similar to how the Jews were treated by the Egyptians in Egypt. At first Pharaoh told Yosef to settle his family in the country s choicest region (Goshen), 15 but the end of their visit was bitter indeed, as our pasuk says, They embittered their lives with hard work (Yerushalmi Pesachim 2:5). work. With hard בּ ע ב ד ה ק שׁ ה Turnabout Is Unfair Play בּ ע ב ד ה ק שׁ ה. שׁ ה יוּ מ ח ל יפ ין מ ל אכ ת א נ שׁ ים ל נ שׁ ים וּמ ל אכ ת נ שׁ ים ל א נ שׁ ים (סוטה יא:): When our pasuk tells us that they made the lives of the Jews bitter with hard work, it means that the Egyptians made things especially difficult: They would have men do unfamiliar work that was commonly done by women, like 12. See Schottenstein Edition, note See Schottenstein Edition, note Mishnah, Pesachim 2: See Bereishis 47:6.

8 / 6 ספר שמות פרשת שמות א / טו יט בּ ח מ ר וּב ל ב נ ים וּב כ ל ע ב ד ה בּ שּׂ ד ה א ת כּ ל ע ב ד ת ם א שׁ ר ע ב ד וּ ב ה ם בּ פ ר ך : טו ו יּ אמ ר מ ל ך מ צ ר י ם ל מ י לּ ד ת ה ע ב ר יּ ת א שׁ ר שׁ ם ה א ח ת שׁ פ ר ה ו שׁ ם ה שּׁ נ ית פּוּע ה: טז ו יּ אמ ר בּ י לּ ד כ ן א ת ה ע ב ר יּ וֹת וּר א ית ן ע ל ה א ב נ י ם א ם בּ ן הוּא ו ה מ תּ ן א ת וֹ ו א ם בּ ת ה וא ו ח י ה: יז ו תּ יר אן ה מ י לּ ד ת א ת ה א ל ה ים ו ל א ע שׂ וּ כּ א שׁ ר דּ בּ ר א ל יה ן מ ל ך מ צ ר י ם ו תּ ח יּ ין א ת ה י ל ד ים: שני יח ו יּ ק ר א מ ל ך מ צ ר י ם ל מ י לּ ד ת ו יּ אמ ר ל ה ן מ דּ וּע ע שׂ ית ן ה דּ ב ר ה זּ ה ו תּ ח יּ ין א ת ה י ל ד ים: יט ו תּ אמ ר ן ה מ י לּ ד ת א ל פּ ר ע ה כּ י ל א כ נּ שׁ ים ה מּ צ ר יּ ת ה ע ב ר יּ ת כּ י ח י וֹת ה נּ ה בּ ט ר ם תּ ב וֹא א ל ה ן ה מ י לּ ד ת ו י ל דוּ: (טו) ל מ י לּ ד ת. הוּא ל שׁוֹן מוֹל ידוֹת, א לּ א שׁ יּ שׁ ל שׁוֹן ק ל ו י שׁ ל שׁוֹן כּ ב ד, כּ מוֹ שׁוֹב ר וּמ שׁ בּ ר, דּוֹב ר וּמ ד בּ ר, כּ ך מוֹל יד וּמ י לּ ד: שׁ פ ר ה. זוֹ יוֹכ ב ד, ע ל שׁ ם שׁ מּ שׁ פּ ר ת א ת ה וּ ל ד (שמות רבה שם יג; סוטה שם): פּוּע ה. זוֹ מ ר י ם, ע ל שׁ ם שׁ פּוֹע ה וּמ ד בּ ר ת ו הוֹג ה ל וּ ל ד כּ ד ר ך ה נּ שׁ ים ה מּ פ יּ יסוֹת תּ ינוֹק ה בּוֹכ ה (סוטה שם): פּוּע ה. ל שׁוֹן צ ע ק ה, כּ מוֹ כּ יּוֹל ד ה א פ ע ה (ישעיה מב, יד): (טז) בּ י לּ ד כ ן. כּ מוֹ בּ הוֹל יד כ ן: ע ל ה א ב נ י ם. מוֹשׁ ב ה א שּׁ ה ה יּוֹל ד ת, וּב מ קוֹם א ח ר קוֹר אוֹ מ שׁ בּ ר (ישעיה לז, ג). ו כ מוֹהוּ ע שׂ ה מ ל אכ ה ע ל ה א ב נ י ם (ירמיהו יח, ג), מוֹשׁ ב כּ ל י אוּמּ נוּת יוֹצ ר ח ר ס (שמות רבה שם יד; סוטה שם): א ם בּ ן הוּא וגו. ל א ה י ה רש י בּ ט ינ א וּב ל ב נ ין וּב כ ל פּ ל ח נ א בּ ח ק ל א י ת כּ ל פּ ל ח נ הוֹן דּ י א פ ל חוּ ב הוֹן בּ ק שׁ יוּ: טו ו א מ ר מ ל כּ א ד מ צ ר י ם ל ח יּ ת א י הוּד יּ ת א דּ י שׁוּם ח ד א שׁ פ ר ה ו שׁוּם תּ נ י ת א פּוּע ה: טז ו א מ ר כּ ד תּ ה ו י ן מוֹל ד ן י ת י הוּד יּ ת א ו ת ח ז י ן ע ל מ ת בּ ר א א ם בּ ר הוּא תּ ק ט ל ן י ת הּ ו א ם בּ ר תּ א ה יא וּת ק יּ מ נּ הּ: יז וּד ח יל א ח יּ ת א מ ן ק ד ם י י ו ל א ע ב ד א כּ מ א דּ י מ לּ יל ע מּ ה ן מ ל כּ א ד מ צ ר י ם ו ק יּ מ א י ת בּ נ יּ א: יח וּק ר א מ ל כּ א ד מ צ ר י ם ל ח יּ ת א ו א מ ר ל ה ן מ ה ד ין ע ב ד תּ ן י ת פּ ת גּ מ א ה ד ין ו ק יּ מ תּוּן י ת בּ נ יּ א: יט ו א מ ר א ח יּ ת א ל ו ת פּ ר ע ה א ר י ל א כ נ שׁ יּ א מ צ ר י ת א י הוּד יּ ת א א ר י ח כּ ימ ן א נּ ין ע ד ל א ע לּ ת ל ו ת ה ן ח יּ ת א ו יל יד ן: מ ק פּ יד א לּ א ע ל ה זּ כ ר ים, שׁ א מ רוּ לוֹ א צ ט ג נ ינ יו שׁ ע ת יד ל ה וּ ול ד בּ ן ה מּוֹשׁ י ע אוֹת ם (שמות רבה א, יח): ו ח י ה. ו ת ח י ה: (יז) ו תּ ח יּ ין א ת ה י ל ד ים. מ ס פּ קוֹת ל ה ם מ י ם וּמ זוֹן (שמות רבה א, טו; סוטה יא:). תּ ר גּוּם ה ר אשׁוֹן: ו ק יּ מ א, ו ה שּׁ נ י: ו ק יּ מ תּוּן. ל פ י שׁ לּ שׁוֹן ע ב ר [נ א: ע ב ר י] ל נ ק בוֹת ר בּוֹת תּ יב ה זוֹ ו כ יּוֹצ א ב הּ מ שׁ מּ שׁ ת ל שׁוֹן פּ ע לוּ וּל שׁוֹן פּ ע ל תּ ם. כּ גוֹן ו תּ אמ ר ן א ישׁ מ צ ר י (להלן ב, יט), ל שׁוֹן ע ב ר כּ מוֹ ו יּ אמ רוּ ל ז כ ר ים. ו תּ ד בּ ר נ ה בּ פ יכ ם (ירמיה מד, כה), ל שׁוֹן דּ בּ ר תּ ם כּ מוֹ ו תּ ד בּ רוּ ל ז כ ר ים. ו כ ן ו תּ ח לּ ל נ ה א ת י א ל ע מּ י (יחזקאל יג, יט), ל שׁוֹן ע ב ר ח לּ ל תּ ם כּ מוֹ ו תּ ח לּ לוּ ל ז כ ר ים: (יט) כּ י ח יוֹת ה נּ ה. בּ ק יאוֹת כּ מ י לּ דוֹת, תּ ר גּוּם kneading dough and baking. Although this was physically easy, the men were not used to doing this type of work, and it was therefore much more challenging for them. The Egyptians would also make the women do the physically hard men s work, like chopping wood and drawing water (Sotah 11b). bricks. With mortar and with בּ ח מ ר וּב ל ב נ ים Another Way to Humiliate Us בּ ח מ ר וּב ל ב נ ים. בּ תּ ח ילּ ה "בּ ח מ ר וּב ל ב נ ים" וּל ב סּוֹף "וּב כ ל ע ב ד ה בּ שּׂ ד ה" (סוטה יא:): Our pasuk is referring to different phases in the Egyptians oppression of the Jews. At first the Jews were forced to do difficult construction work, using mortar and bricks to build Pharaoh s storage cities. Later, they were put to work doing more humiliating labor in the field (Sotah 11b). 16 All agree work. With crushing בּ פ ר ך The king of ו יּ אמ ר מ ל ך מ צ ר י ם ל מ י לּ ד ת ה ע ב ר יּ ת.15 Egypt said to the Hebrew midwives. The Midwives Identities, and their Deeds Amram, grandson of Levi, was the leader of the generation; his wife was Yocheved. They already had a daughter, Miriam, and a son, Aharon, who would marry Elisheva. (The birth of their son Moshe will be discussed below.) ו יּ אמ ר מ ל ך מ צ ר י ם ל מ י לּ ד ת ה ע ב ר יּ ת. ר ב וּשׁ מוּא ל, ח ד א מ ר: א שּׁ ה וּב תּ הּ, ו ח ד א מ ר: כּ לּ ה ו ח מוֹת הּ. מ אן דּ א מ ר א שּׁ ה וּב תּ הּ, יוֹכ ב ד וּמ ר י ם, וּמ אן דּ א מ ר כּ לּ ה ו ח מוֹת הּ, יוֹכ ב ד ו א ל ישׁ ב ע. דּ ת נ י א, "שׁ פ ר ה" זוֹ יוֹכ ב ד, ו ל מּ ה נ ק ר א שׁ מ הּ שׁ פ ר ה? שׁ מּ שׁ פּ ר ת א ת ה וּ ל ד. דּ ב ר א ח ר, "שׁ פ ר ה" שׁ פּ רוּ ו ר בוּ י שׂ ר א ל בּ י מ יה. "פּוּע ה" זוֹ מ ר י ם, ו ל מּ ה נ ק ר א שׁ מ הּ פּוּע ה? שׁ ה י ת ה פּוֹע ה ל וּ ל ד. דּ ב ר א ח ר, "פּוּע ה" שׁ ה י ת ה פּוֹע ה בּ רוּח ה קּוֹד שׁ ו אוֹמ ר ת, ע ת יד ה א מּ י שׁ תּ ל ד בּ ן שׁ מּוֹשׁ יע א ת י שׂ ר א ל (סוטה יא:): One opinion holds that the two Jewish midwives were Yocheved and her daughter Miriam. According to another opinion, they were Yocheved and her daughter-in-law Elisheva. The following teaching supports the first view: Their Egyptian names Shifrah ה) פ ר (שׁ and Puah deeds. were based on their (פּוּע ה) Shifrah ה) פ ר (שׁ was actually Yocheved; she was called Shifrah because she straightened ר ת) פּ מּ שׁ (שׁ (literally, בּ פ ר ך. וּל מ אן דּ א מ ר נ מּ י ה ת ם בּ פ ה ר ך, ה כ א ו דּ אי בּ פ ר יכ ה (סוטה יא:): In the last pasuk, there were two opinions as to what the Torah meant when it used the word ך ר,פ farech. Here, however, all agree that it means crushing work (Sotah 11b). 16. See Schottenstein Edition, notes 3-4.

9 7 / SHEMOS/EXODUS PARASHAS SHEMOS 1 / Infanticide with mortar and with bricks, and with every labor of the field; all their labors that they performed with them were with crushing work. 15 The king of Egypt said to the Hebrew midwives, of whom the name of the first was Shifrah and the name of the second was Puah 16 and he said, When you deliver the Hebrew women, and you see [them] on the birthstool; if it is a son, you are to kill him, and if it is a daughter, she shall live. 17 But the midwives feared God and they did not do as the king of Egypt spoke to them, and they caused the boys to live. 18 The king of Egypt summoned the midwives and said to them, Why have you done this thing, that you have caused the boys to live! 19 The midwives said to Pharaoh, Because the Hebrew women are unlike the Egyptian women, for they are experts; before the midwife comes to them, they have given birth. improved), a child s limbs after birth. Another opinion is that she was called Shifrah because the nation increased days. in her (שׁ פּ רוּ) Puah ה) (פּוּע was Miriam; she was called Puah because she would coo ה) (פּוֹע to the newborn babies. Another opinion is that she was called Puah because she would cry out ה) (פּוֹע with Ruach HaKodesh and say, My mother will have a child who will save Klal Yisrael! (Sotah 11b). And you see [them] on the וּר א ית ן ע ל ה א ב נ י ם.16 birthstool. Birth Signs וּר א ית ן ע ל ה א ב נ י ם. מ אי א ב נ י ם?...ס ימ ן גּ דוֹל מ ס ר ל ה ן, א מ ר ל ה ן: בּ שׁ ע ה שׁ כּוֹר ע ת ל יל ד, י ר יכוֹת יה מ צ ט נּ נוֹת כּ א ב נ ים. ו א ית דּ א מ ר, כּ ד כ ת יב (ירמיה יח, ג) "ו א ר ד בּ ית ה יּוֹצ ר ו ה נּ ה הוּא ע שׂ ה מ ל אכ ה ע ל ה א ב נ י ם". מ ה יּוֹצ ר ז ה י ר ך מ כּ אן ו י ר ך מ כּ אן ו ס דּ ן בּ א מ צ ע, א ף א שּׁ ה י ר ך מ כּ אן ו י ר ך מ כּ אן ו ה וּ ל ד בּ א מ צ ע (סוטה יא:): The word avnayim ם) נ י ב (א literally means stones. But what stones should the midwives be looking at? Some explain that this hints that Pharaoh told the midwives how to know when a woman was about to give birth: when her legs become as cold as stones. This way they could make sure to be involved with the birth and kill any boys that are born. 17 Others explain that stones simply refers to the birthing stool. A woman delivering a baby sits the way a potter sits at his block. Therefore, the birthstool on which she sits to give birth is referred to by the same term as the potter s block: avnayim ם) נ י ב (א 18 (Sotah 11b). him. If it is a son, you are to kill א ם בּ ן הוּא ו ה מ תּ ן א תוֹ Knowing in Advance א ם בּ ן הוּא ו ה מ תּ ן א תוֹ. ס ימ ן גּ דוֹל מ ס ר ל ה ן, בּ ן פּ נ יו ל מ טּ ה, בּ ת פּ נ יה ל מ ע ל ה (סוטה יא:): Pharaoh wanted the midwives to kill the baby boys before they were fully born, so he gave them a way of knowing if the baby was a boy even before it emerged: He said that a boy s face is turned downward at birth, while a girl s face is turned upward 19 (Sotah 11b). And they did not do as ו ל א ע שׂוּ כּ א שׁ ר דּ בּ ר א ל יה ן.17 the king of Egypt spoke to them. Turning Down the Offer ו ל א ע שׂוּ כּ א שׁ ר דּ בּ ר א ל יה ן. ל ה ן מ יבּ ע י ל יהּ?... מ ל מּ ד, שׁ תּ ב ע ן ל ד ב ר ע ב יר ה ו ל א נ ת בּ עוּ (סוטה יא:):,(ל ה ן) Rather than say that Pharaoh simply spoke lahen the pasuk uses the word aleihen ל יה ן).(א Although both words mean to them, the word the Torah chose is longer and is often used to refer to a marriage-like connection. 20 Pharaoh wanted to make sure the midwives would listen to him, so he tried to entice them into an inappropriate relationship, but the midwives refused his advances (Sotah 11b). live. And they caused the boys to ו תּ ח יּ ין א ת ה י ל ד ים ו תּ ח יּ ין א ת ה י ל ד ים. תּ נ א, ל א דּ יּ ין שׁ לּ א ה מ יתוּ אוֹת ן, א לּ א שׁ ה יוּ מ ס פּ יקוֹת ל ה ם מ י ם וּמ זוֹן (סוטה יא:): Instead of saying that the midwives did not kill the baby boys, our pasuk tells us that they caused the boys to live. Not only did the midwives defy Pharaoh and not kill the children, they actively supplied them with water and food to keep them alive (Sotah 11b). experts. For they are כּ י ח יוֹת ה נּ ה.19 Like Animals! כּ י ח יוֹת ה נּ ה. מ אי "ח יוֹת"? א יל ימ א ח יּוֹת מ מּ שׁ, א טוּ ח יּ ה מ י ל א צ ר יכ ה ח יּ ה א ח ר יתּ י ל אוֹלוּדּ ה? א לּ א, א מ רוּ לוֹ: אוּמּ ה זוֹ כּ ח יּ ה נ מ שׁ ל ה, י הוּד ה, "גּוּר א ר י ה" (בראשית מט, ט), דּ ן, "י ה י ד ן נ ח שׁ" (שם יז), נ פ תּ ל י, "א יּ ל ה שׁ ל ח ה" (שם כא), י שּׂ שכ ר, "ח מ ר גּ ר ם" (שם יד), יוֹס ף, "בּ כוֹר שׁוֹרוֹ" (דברים לג, יז), בּ נ י מ ין, "ז א ב י ט ר ף" (בראשית מט, כז), דּ כ ת יב בּ יהּ כּ ת יב בּ יהּ, וּד ל א כּ ת יב בּ יהּ, כּ ת יב (יחזקאל יט, ב) "מ ה א מּ ך ל ב יּ א בּ ין א ר יוֹת ר ב צ ה" (סוטה יא:):.17 See Schottenstein Edition, notes 37 and See Yirmiyah,18:3 ם נ י ב ה א ל ע ה אכ ר ו ה נּ ה הוּא ע שׂ ה מ ל יּוֹצ ר ד בּ ית ה,ו א I went down to the house of the potter, and he was doing work over the stones. 19. This sign is no longer reliable; see Schottenstein Edition, note 43, and Hebrew Edition, notes 44 and See, for example, Bereishis 29:23.

10 / 8 ספר שמות פרשת שמות א / כ ב / ב כ ו יּ יט ב א ל ה ים ל מ י לּ ד ת ו יּ ר ב ה ע ם ו יּ ע צ מ וּ מ א ד: כא ו י ה י כּ י י ר א וּ ה מ י לּ ד ת א ת ה א ל ה ים ו יּ ע שׂ ל ה ם בּ תּ ים: כב ו י צ ו פּ ר ע ה ל כ ל ע מּ וֹ ל אמ ר כּ ל ה בּ ן ה יּ לּ וֹד ה י א ר ה תּ שׁ ל יכ הוּ ו כ ל ה בּ ת תּ ח יּ וּן: פ [ב] א ו יּ ל ך א ישׁ מ בּ ית ל ו י ו יּ קּ ח א ת בּ ת ל ו י: ב ו תּ ה ר ה א שּׁ ה מ י לּ דוֹת ח יּ ית א. ו ר בּוֹת ינוּ ד ר שׁוּ: ה ר י ה ן מ שׁוּלוֹת ל ח יּוֹת ה שּׂ ד ה שׁ א ינ ן צ ר יכוֹת מ י לּ דוֹת. ו ה יכ ן מ שׁוּלוֹת ל ח יּוֹת, גּוּר א ר י ה (בראשית מט, ט), ז א ב י ט ר ף (שם כז), בּ כוֹר שׁוֹרוֹ (דברים לג, יז), א יּ ל ה שׁ ל ח ה (בראשית מט, כא), וּמ י שׁ לּ א נ כ תּ ב בּוֹ ה ר י ה כּ תוּב כּ ל ל ן [ ו י ב ר ך אוֹת ם (שם כח), ו עוֹד כּ ת יב] מ ה א מּ ך ל ב יּ א (יחזקאל יט, ב; שמות רבה שם טז; סוטה שם): (כ) ו יּ יט ב. ה ט יב ל ה ן. ו ז ה ח לּוּק בּ ת יב ה שׁ יּ סוֹד הּ שׁ תּ י אוֹת יּוֹת ו נ ת ן ל הּ ו י ו יוּ ד בּ ר אשׁ הּ. כּ שׁ ה יא ב א ה ל ד בּ ר ל שׁוֹן ו יּ פ ע יל, הוּא נוֹק ד ה יּוּ ד בּ צ יר י שׁ הוּא ק מ ץ ק ט ן [אוֹ בּ ס גּוֹ ל שׁ הוּא פּ תּ ח ק ט ן], כּ גוֹן ו יּ יט ב א ל ה ים ל מ י לּ ד ת, ו יּ ר ב בּ ב ת י הוּד ה (איכה ב, ה), ה ר בּ ה ת א נ יּ ה, ו כ ן ו יּ ג ל ה שּׁ א ר ית (דברי הימים ב לו, כ) ד נ בוּז ר א ד ן, ה ג ל ה א ת ה שּׁ א ר ית, ו יּ פ ן ז נ ב א ל ז נ ב (שופטים טו, ד), ה פ נ ה ה זּ נ בוֹת זוֹ ל זוֹ, כּ ל א לּוּ ל שׁוֹן ה פ ע יל א ת א ח ר ים. וּכ שׁ הוּא מ ד בּ ר בּ ל שׁוֹן ו יּ פ ע ל, הוּא נוֹק ד ה יּוּ ד בּ ח יר ק, כּ גוֹן ו יּ יט ב בּ ע ינ יו (ויקרא י, כ), ל שׁוֹן הוּט ב, ו כ ן ו יּ ר ב ה ע ם, נ ת ר בּ ה ה ע ם, ו יּ ג ל י הוּד ה (מלכים ב כה, כא), [ה ]ג ל ה י הוּד ה. ו יּ פ ן כּ ה ו כ ה רש י כ ו אוֹט יב י י ל ח יּ ת א וּס ג יאוּ ע מּ א וּת ק יפוּ ל ח ד א: כא ו ה ו ה כּ ד דּ ח יל א ח יּ ת א מ ן ק ד ם י י ו ע ב ד ל הוֹן בּ תּ ין: כב וּפ קּ יד פּ ר ע ה ל כ ל ע מּ הּ ל מ ימ ר כּ ל בּ ר א ד י ת י ל יד ל יהוּד א י בּ נ ה ר א תּ ר מ נּ הּ ו כ ל בּ ר תּ א תּ ק יּ מוּן: א ו א ז ל גּ ב ר א מ דּ ב ית ל ו י וּנ ס יב י ת בּ ת ל ו י: ב ו ע דּ יא ת א תּ ת א (להלן ב, יב), פּ נ ה ל כ אן וּל כ אן. ו א ל תּ שׁ יב נ י ו יּ ל ך, ו יּ שׁ ב, ו יּ ר ד, ו יּ צ א, ל פ י שׁ א ינ ן מ גּ ז ר ת ן שׁ ל א לּוּ, שׁ ה ר י ה יּוּ ד י סוֹד בּ ה ן, י ר ד, י צ א, י שׁ ב, י ל ך, יוּ ד אוֹת שׁ ל ישׁ ית בּוֹ: ו יּ יט ב א ל ה ים ל מ י לּ ד ת. מ הוּ ה טּוֹב ה: (כא) ו יּ ע שׂ ל ה ם בּ תּ ים. בּ תּ י כ הוּנ ה וּל ו יּ ה וּמ ל כוּת שׁ קּ רוּי ין בּ תּ ים, [כּ מוֹ שׁ כּ תוּב] [ו יּ ב ן] א ת בּ ית ה ו א ת בּ ית ה מּ ל ך (מלכים א ט, י). כּ הוּנּ ה וּל ו יּ ה מ יּוֹכ ב ד, וּמ ל כוּת מ מּ ר י ם, כּ ד א ית א בּ מ סּ כ ת סוֹט ה (שם; שמות רבה שם יז:): (כב) ל כ ל ע מּוֹ. א ף ע ל יה ם גּ ז ר. יוֹם שׁ נּוֹל ד מ שׁ ה א מ רוּ לוֹ א צ ט ג נ ינ יו: ה יּוֹם נוֹל ד מוֹשׁ יע ן ו א ין א נוּ יוֹד ע ים א ם מ מּ צ ר י ם א ם מ יּ שׂ ר א ל, ו רוֹא ין א נוּ שׁ סּוֹפוֹ ל ל קוֹת בּ מּ י ם, ל פ יכ ך גּ ז ר אוֹתוֹ ה יּוֹם א ף ע ל ה מּ צ ר יּ ם, שׁ נּ א מ ר כּ ל ה בּ ן ה יּ לּ ד ו ל א נ א מ ר ה יּ לּוֹד ל ע ב ר ים. ו ה ם ל א ה יוּ יוֹד ע ים שׁ סּוֹפוֹ ל ל קוֹת ע ל מ י מ ר יב ה (שמות רבה א, יח; תנחומא ויקהל ד; סוטה יב.): (א) ו יּ קּ ח א ת בּ ת ל ו י. פּ רוּשׁ ה י ה מ מּ נּ ה מ פּ נ י גּ ז יר ת פּ ר ע ה [ו ח ז ר וּל ק ח הּ, ו ז הוּ ו יּ ל ך, שׁ ה ל ך בּ ע צ ת בּ תּוֹ, שׁ א מ ר ה לוֹ: גּ ז ר ת ך ק שׁ ה מ שּׁ ל פּ ר ע ה, א ם פּ ר ע ה ג ז ר ע ל ה זּ כ ר ים ו א תּ ה ג ם כּ ן ע ל What did Shifrah and Puah mean when they told Pharaoh that the Jewish mothers were chayos? Although chayah is another word for midwife, that would not mean that the Jewish mothers would not need Shifrah and Puah, since even a midwife needs another midwife to help her give birth! Rather, the word chayos means what it usually does: wild animals. The midwives are telling Pharaoh that the Jewish nation is compared to wild animals. Yehudah is called a lion cub, 21 Dan is called a serpent, 22 Naftali is called a deer, 23 Yissachar is called a strong-boned donkey, 24 Yosef is called the firstborn of his ox, 25 and Binyamin is called a wolf who devours his prey. 26 And the other shevatim are included in the general description of the Jewish nation as a whole: Your mother was a lioness crouching among lions. 27 The midwives were saying that like wild animals who deliver their own offspring, Jewish women do not need midwives (Sotah 11b). 28 houses. He made them ו יּ ע שׂ ל ה ם בּ תּ ים.21 ו יּ ע שׂ ל ה ם בּ תּ ים. ר ב וּשׁ מוּא ל, ח ד א מ ר: בּ תּ י כּ הוּנּ ה וּל ו יּ ה, ו ח ד א מ ר: בּ תּ י מ ל כוּת. מ אן דּ א מ ר בּ תּ י כּ הוּנּ ה וּל ו יּ ה, א ה ר ן וּמ שׁ ה. וּמ אן דּ א מ ר בּ תּ י מ ל כוּת, דּ ו ד נ מּ י מ מ ר י ם ק א ת י (סוטה יא:): A House Gift Hashem rewarded Yocheved and Miriam with houses, that is, special families. According to one opinion, Hashem made for them Houses of Kehunah and Leviah : Aharon was the first Kohen and Moshe was a Levi. Another opinion says that Miriam was also rewarded, with a House of Royalty, since King David HaMelech descended from her (Sotah 11b). Pharaoh commanded ו י צ ו פּ ר ע ה ל כ ל ע מּוֹ.22 his entire people. Three Decrees ו י צ ו פּ ר ע ה ל כ ל ע מּוֹ. א ף ע ל ע מּוֹ גּ ז ר... שׁ ל שׁ גּ ז ירוֹת גּ ז ר. בּ תּ ח ילּ ה, "א ם בּ ן הוּא ו ה מ תּ ן א תוֹ" (לעיל פסוק טז), ו א ח ר כּ ך "כּ ל ה בּ ן ה יּ לּוֹד ה י א ר ה תּ שׁ ל יכ הוּ", וּל ב סּוֹף א ף ע ל ע מּוֹ גּ ז ר (שם יב.): Pharaoh made three decrees: At first, he decreed, If it is a son, you are to kill him, 29 relying on the midwives to follow his instructions. Later, he appointed officers to enforce his decree that every Jewish boy be thrown into the River. Finally, he applied this decree מּוֹ ע כ ל,ל to his entire people, ordering that even Egyptian babies should be drowned 30 (Sotah 12a). him! Into the River shall you throw ה י א ר ה תּ שׁ ל יכ הוּ ה י א ר ה תּ שׁ ל יכ הוּ. ר אוּ שׁ מּוֹשׁ יע ן שׁ ל י שׂ ר א ל בּ מּ י ם הוּא לוֹק ה. ע מ דוּ ו ג ז רוּ "כּ ל ה בּ ן ה יּ לּוֹד ה י א ר ה תּ שׁ ל יכ הוּ". כּ יו ן דּ שׁ ד יוּהּ ל מ שׁ ה, א מ רוּ: תּוּ ל א ח ז ינ ן כּ י ה הוּא ס ימ נ א, בּ טּ לוּ ל ג ז יר ת י יהוּ. ו ה ם א ינ ן יוֹד ע ין שׁ ע ל מ י מ ר יב ה הוּא לוֹק ה (סוטה יב:; סנהדרין קא:): 21. Bereishis 49: Ibid. v Ibid. v Ibid. v Devarim 33: Bereishis 49: Yechezkel 19: See Schottenstein Edition, note See above, 1: Stargazers told Pharaoh that the savior of the Jews would be born on that day, but it was unclear if he would be born into a Jewish family or an Egyptian one. See Schottenstein Edition, note 21.

11 9 / SHEMOS/EXODUS PARASHAS SHEMOS 1 / 20 2 / God benefited the midwives and the people increased and became very strong. 21 And it was because the midwives feared God that He made them houses. 22 Pharaoh commanded his entire people, saying, Every son that will be born into the River shall you throw him! And every daughter shall you keep alive! 1 A man went from the house of Levi and he took a daughter of Levi. 2 The woman conceived Misread Sign Pharaoh s stargazers saw a sign that the future savior of the Jews would meet his end through water. That is why they had Pharaoh decree that all boy babies be drowned; that way the child who was destined to later save the Jews would die before accomplishing his mission. When Moshe was cast into the River in a basket, the astrological sign disappeared, 31 so they had Pharaoh cancel the decree. In reality, the sign the stargazers saw referred to a different water that would bring about Moshe s death: It was the sin of י מ ר יב ה,מ Waters of Strife, when Moshe hit the rock instead of speaking to it. As a result of that sin, he would pass away without being allowed to enter Eretz Yisrael 32 (Sotah 12b; Sanhedrin 101b). A man went from the house ו יּ ל ך א ישׁ מ בּ ית ל ו י.1 of Levi. A Daughter s Advice ו יּ ל ך א ישׁ מ בּ ית ל ו י. ל ה יכ ן ה ל ך? א מ ר ר ב י הוּד ה בּ ר ז ב ינ א: שׁ ה ל ך בּ ע צ ת בּ תּוֹ. תּ נ א, ע מ ר ם גּ דוֹל ה דּוֹר ה י ה, כּ יו ן שׁ ר א ה שׁ א מ ר פּ ר ע ה ה ר שׁ ע "כּ ל ה בּ ן ה יּ לּוֹד ה י א ר ה תּ שׁ ל יכ הוּ"... ע מ ד ו ג יר שׁ א ת א שׁ תּוֹ, ע מ דוּ כּוּלּ ן ו ג יר שׁוּ א ת נ שׁוֹת יה ן. א מ ר ה לוֹ בּ תּוֹ: א בּ א, ק שׁ ה גּ ז יר ת ך יוֹת ר מ שּׁ ל פּ ר ע ה, שׁ פּ ר ע ה ל א גּ ז ר א לּ א ע ל ה זּ כ ר ים, ו א תּ ה גּ ז ר תּ ע ל ה זּ כ ר ים ו ע ל ה נּ ק יבוֹת, פּ ר ע ה ל א גּ ז ר א לּ א בּ עוֹל ם ה זּ ה ו א תּ ה בּ עוֹל ם ה זּ ה ו ל עוֹל ם ה בּ א, פּ ר ע ה ה ר שׁ ע, ס פ ק מ ת ק יּ ימ ת גּ ז יר תוֹ ס פ ק א ינ הּ מ ת ק יּ ימ ת, א תּ ה צ דּ יק בּ ו דּ אי שׁ גּ ז יר ת ך מ ת ק יּ ימ ת... ע מ ד ו ה ח ז יר א ת א שׁ תּוֹ, ע מ דוּ כּוּלּ ן ו ה ח ז ירוּ א ת נ שׁוֹת יה ן (סוטה יב.): Instead of simply saying, Amram married Yocheved, the Torah describes Amram as going (vayeilech) and marrying Yocheved. This was because Amram was going along with the advice of his daughter Miriam. This is what had happened: Amram was the leader of the generation, and everyone listened to him and followed his example. When Pharaoh decreed that Every son that will be born into the River shall you throw him, Amram said, We are producing children for nothing! and he divorced his wife. When the Jewish men saw this, they all copied him and divorced their wives. Amram s daughter Miriam said to him, Father, your decree is worse than Pharaoh s! and she gave him three reasons: Pharaoh decreed only against newborn boys, but since people were getting divorced, they are not even having baby girls. Pharaoh s decree affects only life in this world, but babies who are not being born will live neither in this world nor in the World to Come Pharaoh s decree may or may not be carried out. However, since you are a tzaddik, your decree will surely be followed, as it says about people who are righteous, You would utter a decree and it would be done. 34 Amram went along with Miriam s argument and remarried his wife Yocheved, which led all the Jewish men to remarry their wives (Sotah 12a). took. And he ו יּ קּ ח Like a First Marriage ו יּ קּ ח. ו יּ ח זוֹר מ יבּ ע י ל יהּ?... שׁ ע שׂ ה ל הּ מ ע שׂ ה ל יקּוּח ין. הוֹשׁ יב הּ בּ א פּ ר יוֹן, ו א ה ר ן וּמ ר י ם מ ר קּ ד ין ל פ נ יה, וּמ ל א כ י ה שּׁ ר ת א מ רוּ: (תהילים קיג, ט) "א ם ה בּ נ ים שׂ מ ח ה" (שם; בבא בתרא קכ.): The word vayikach קּ ח),(ו יּ and he took, makes it seem like this was the first time Amram married Yocheved. Since he was really marrying her for the second time, 35 the pasuk should have said, And he went again and took Yocheved! The Torah describes it this way because Amram remarried Yocheved in the same way that someone marries for the first time, with a large ceremony and by seating her in a bridal chair, with Aharon and Miriam dancing before her. 36 The malachim (angels) even commented, He restores the uprooted wife (as Amram restored Yocheved to be his wife); the mother of children rejoices, 37 as Yocheved, Aharon, and Miriam rejoiced! 38 (Sotah 12a; Bava Basra 120a). Levi. A daughter of א ת בּ ת ל ו י Young Once Again The Bnei Yisrael were in Egypt for a total of 210 years, and Moshe, who would soon be born to Yocheved, was 80 years old when he led them out of Egypt. א ת בּ ת ל ו י. א פ שׁ ר בּ ת מ א ה וּשׁ ל שׁ ים שׁ נ ה ה ו י א ו ק ר י ל הּ בּ ת? דּ א מ ר ר בּ י ח מ א בּ ר בּ י ח נ ינ א: זוֹ יוֹכ ב ד, שׁ הוֹר ת הּ בּ דּ ר ך ו ל יד ת הּ בּ ין ה חוֹמוֹת 31. Since Moshe s life was now in danger. 32. See Bamidbar 20:1-13, and Schottenstein Edition, Sotah 12b note Children who died by Pharaoh s decree will once again come to life to enjoy the World to Come, while children who will not be born at all (due to Amram s example) will never enter the World to Come. 34. Iyov 22:28. See Schottenstein Edition, note See the previous discussion. 36. Amram held a grand ceremony to publicize the change in his approach, and to encourage all the separated couples to remarry. 37. Psalms 113: See Schottenstein Edition, note 34.

12 / 10 ספר שמות פרשת שמות ב / ג ד ו תּ ל ד בּ ן ו תּ ר א א תוֹ כּ י ט וֹב ה וּא ו תּ צ פּ נ הוּ שׁ ל שׁ ה י ר ח ים: ג ו ל א י כ ל ה עוֹד ה צּ פ ינוֹ ו תּ קּ ח לוֹ תּ ב ת גּ מ א ו תּ ח מ ר ה ב ח מ ר וּב זּ פ ת ו תּ שׂ ם בּ הּ א ת ה יּ ל ד ו תּ שׂ ם בּ סּ וּף ע ל שׂ פ ת ה י א ר: ד ו תּ ת צּ ב א ח ת וֹ מ ר ח ק ל ד ע ה מ ה יּ ע שׂ ה ל וֹ: ה נּ ק בוֹת.] ו ה ח ז יר הּ ו ע שׂ ה ב הּ ל קּוּח ין שׁ נ יּ ים. ו א ף ה יא נ ה פ כ ה ל ה יוֹת נ ע ר ה, וּב ת ק ל שׁ נ ה ה י ת ה, שׁ נּוֹל ד ה בּ בוֹא ם ל מ צ ר י ם בּ ין ה חוֹמוֹת, וּמ את י ם ו ע שׂ ר נ שׁ תּ הוּ שׁ ם, וּכ שׁ יּ צ אוּ ה י ה מ שׁ ה בּ ן שׁ מוֹנ ים שׁ נ ה. א ם כּ ן כּ שׁ נּ ת ע בּ ר ה מ מּ נּוּ ה י ת ה בּ ת ק ל, ו קוֹר א אוֹת הּ בּ ת ל ו י (שמות רבה שם יט; סוטה שם): (ב) כּ י טוֹב הוּא. כּ שׁ נּוֹל ד נ ת מ לּ א ה בּ י ת כּ לּוֹ אוֹר ה (שמות רבה שם כ; סוטה שם): (ג) ו ל א י כ ל ה עוֹד ה צּ פ ינוֹ. שׁ מּ נוּ ל הּ ה מּ צ ר יּ ים מ יּוֹם שׁ ה ח ז יר הּ, ו ה יא י ל ד תּוּ רש י ו יל יד ת בּ ר ו ח ז ת י ת הּ א ר י ט ב הוּא ו א ט מ ר תּ הּ תּ ל ת א י ר ח ין: ג ו ל א י כ יל ת עוֹד ל א ט מ רוּת הּ וּנ ס יב ת ל הּ תּ בוּת א ד ג מ א ו ח פ ת הּ בּ ח מ ר א וּב ז פ תּ א ו שׁ וּ יא ת בּ הּ י ת ר ב י א ו שׁ וּ ית הּ בּ י ע ר א ע ל כּ יף נ ה ר א: ד ו א ת ע תּ ד ת א ח ת הּ מ ר ח יק ל מ ידּ ע מ ה י ת ע ב ד ל הּ: ל שׁ שּׁ ה ח ד שׁ ים ו יוֹם א ח ד, שׁ ה יּוֹל ד ת ל שׁ ב ע ה יוֹל ד ת ל מ קוּטּ ע ין (נדה לח:), ו ה ם בּ ד קוּ א ח ר יה ל סוֹף תּ שׁ ע ה: גּ מ א. גּ מ י בּ ל שׁוֹן מ שׁ נ ה (ביכורים ג, א; שבת עח.) וּב ל ע ז יונק ו, ו ד ב ר ר ך הוּא ו עוֹמ ד בּ פ נ י ר ך וּב פ נ י ק שׁ ה (שמות רבה שם כא; סוטה יב.): בּ ח מ ר וּב זּ פ ת. ז פ ת מ בּ חוּץ ו ט יט מ בּ פ נ ים כּ ד י שׁ לּ א י ר יח אוֹתוֹ צ דּ יק ר יח ר ע שׁ ל ז פ ת (שם ושם): ו תּ שׂ ם בּ סּוּף. הוּא ל שׁוֹן א ג ם, רושיי ל בּ ל ע ז, ו דוֹמ ה לוֹ ק נ ה ו סוּף ק מ לוּ (ישעיה יט, ו; שמות רבה שם; סוטה יב:):... א מ ר ר ב י הוּד ה: שׁ נּוֹל דוּ בּ הּ ס ימ נ י נ ע רוּת, נ ת ע דּ ן ה בּ שׂ ר נ ת פּ שּׁ טוּ ה קּ מ ט ין ו ח ז ר ה יּוֹפ י ל מ קוֹמוֹ (שם; שם): Certain pesukim 39 show us that Yocheved was born as her mother entered Egypt with Yaakov and his family. If so, Yocheved was 130 years old at Moshe s birth. How, then, could the Torah here refer to her as bas, which implies a young woman? The Torah speaks of Yocheved as a young woman because the physical features of a young woman returned to her: her skin became soft, her wrinkles smoothed out, and her beauty returned 40 (Sotah 12a; Bava Basra 120a). The woman conceived and ו תּ ה ר ה א שּׁ ה ו תּ ל ד בּ ן.2 gave birth to a son. Easy Does It ו תּ ה ר ה א שּׁ ה ו תּ ל ד בּ ן. ו ה א ה ו ת מ יע בּ ר א בּ יהּ תּ ל ת א י ר ח י מ ע יקּ ר א?... מ קּ ישׁ ל יד ת הּ ל הוֹר ת הּ, מ ה הוֹר ת הּ שׁ לּ א בּ צ ע ר, א ף ל יד ת הּ שׁ לּ א בּ צ ע ר. מ כּ אן ל נ שׁ ים צ ד ק נ יּוֹת שׁ לּ א ה יוּ בּ פ ית ק הּ שׁ ל ח וּ ה (סוטה יב.): Yocheved was already expecting Moshe when Amram divorced her. 41 Why, then, does the pasuk say that Yocheved conceived after telling us that Amram remarried her? The Torah connects Yocheved s conceiving to her giving birth. Just as she conceived without pain, she gave birth without pain. We see from here that righteous women in history were not affected by the punishment given to Chavah after she and Adam sinned in Gan Eden, that women would have to suffer pain in childbirth 42 (Sotah 12a). good. She saw that he was ו תּ ר א א תוֹ כּ י טוֹב הוּא So Good! ו תּ ר א א תוֹ כּ י טוֹב הוּא. תּ נ י א, ר בּ י מ א יר אוֹמ ר: טוֹב שׁ מוֹ, ר בּ י י הוּד ה אוֹמ ר: טוֹב יּ ה שׁ מוֹ. ר בּ י נ ח מ י ה אוֹמ ר: ה גוּן ל נ ב יאוּת. א ח ר ים אוֹמ ר ים: נוֹל ד כּ שׁ הוּא מ הוּל, ו ח כ מ ים אוֹמ ר ים: בּ שׁ ע ה שׁ נּוֹל ד מ שׁ ה נ ת מ לּ א ה בּ י ת כּוּלּוֹ אוֹר, כּ ת יב ה כ א "ו תּ ר א א תוֹ כּ י טוֹב הוּא", וּכ ת יב ה ת ם (בראשית א, ד) "ו יּ ר א א ל ה ים א ת ה אוֹר כּ י טוֹב" (שם): What does it mean when it says that Yocheved saw that Moshe was good? Some explain that it means Yocheved now named the baby Tov or Toviyah. 43 Another opinion is that Yocheved saw that Moshe was fit to be a navi, which is the best anyone could hope to be. Yet another opinion says that it means Moshe was born complete with a bris milah, and someone who is complete can be called good. 44 Finally, some say that when Moshe was born, the entire house filled with light. Our pasuk writes, She saw that he was good,(טוֹב) and another pasuk 45 refers to light as good Hashem saw that the light was good (טוֹב) (Sotah 12a). Good for Them ו תּ ר א א תוֹ כּ י טוֹב הוּא. י ב א טוֹב ו יק בּ ל טוֹב מ טּוֹב ל טוֹב ים. י ב א טוֹב, ז ה מ שׁ ה, דּ כ ת יב ו תּ ר א א תוֹ כּ י טוֹב הוּא, ו יק בּ ל טוֹב, זוֹ תּוֹר ה,... מ טּוֹב, ז ה הקב ה... ל טוֹב ים, א לּוּ י שׂ ר א ל (מנחות נג:): How fitting it is for Moshe to receive the Torah from Hashem on Klal Yisrael s behalf, as they are all described as being tov, good. And so, Let good come and receive good from Good for those who are good. Let good come Moshe, of whom our pasuk says, She saw that he was good (tov). And receive good the Torah, of which it says, 46 For I have given you a good (tov) teaching. From good Hashem, as it is written, 47 Hashem is good to all. For those who are good Klal Yisrael, of whom the pasuk says, 48 Do good, Hashem, to those who are good. The original sentence thus means: Let Moses come and 39. See Bereishis 46:8-27, and Rashi to pasuk According to some, this actually happened several years earlier, before Yocheved gave birth to Miriam and Aharon, when she was about 124 years old. 41. See above, pasuk 1, A Daughter s Advice and below, Three Months Safety. 42. See Bereishis 3:8-19, and Schottenstein Edition, note He would be named Moshe only later on, by Bisyah, Pharaoh s daughter; see below, pasuk When Hashem commanded Avraham to circumcise himself, he told him be perfect (or complete) (see Bereishis 17:1 and Rashi there). 45. Bereishis 1:4. See also Schottenstein Edition, notes Mishlei 4:2. The pasuk continues: ז בוּ ע תּ ל י א ת,תּוֹר do not abandon My Torah. 47. Tehillim 145: Ibid. 125:4.

13 11 / SHEMOS/EXODUS PARASHAS SHEMOS 2 / 3-4 The birth of Moshe and gave birth to a son. She saw that he was good and she hid him for three months. 3 She could not hide him any longer, so she took for him a wicker basket and smeared it with clay and pitch; she placed the boy into it and placed it among the reeds at the bank of the River. 4 His sister stationed herself at a distance, to know what would be done with him. receive the Torah from the Holy One, Blessed is He, for the Children of Israel (Menachos 53b). months. And she hid him for three ו תּ צ פּ נ הוּ שׁ ל שׁ ה י ר ח ים Three Months Safety ו תּ צ פּ נ הוּ שׁ ל שׁ ה י ר ח ים. דּ ל א מ נוּ מ צ ר ים א לּ א מ שּׁ ע ה דּ א ה ד ר הּ, ו ה יא ה ו ת מ יע בּ ר א בּ יהּ תּ ל ת א י ר ח י מ ע יקּ ר א (סוטה יב.): Yocheved was able to hide Moshe for three months because she had already been expecting him even before Amram divorced her. 49 The Egyptians, who were trying to kill the baby boys, would keep track of when a Jewish woman married, and they would count nine months from then to start checking if she had a child. They began counting the nine months only from the day that Amram remarried Yocheved, but by then she was already three months into the pregnancy (Sotah 12a). 50 She could not hide him ו ל א י כ ל ה עוֹד ה צּ פ ינוֹ.3 any longer. Baby Giveaway ו ל א י כ ל ה עוֹד ה צּ פ ינוֹ. א מּ אי? תּ צ פּ נ יהּ ו ת יז יל! א לּ א, כּ ל ה יכ א דּ ה ווּ שׁ מ ע י מ צ ר א י דּ מ ת י ל יד י נוּק א, מ מ טוּ י נוּק א ה ת ם כּ י ה יכ י דּ ל ישׁ מ ע ינ הוּ וּמ ע וּ י בּ ה ד י הוּ (שם): Why couldn t Yocheved continue to hide Moshe in some secret place? She could not do this, because when the Egyptians thought that a Jewish baby might have been born somewhere, they would bring an Egyptian baby there and make it cry. Since it is normal for a baby to cry when it hears another baby crying, the Egyptians would listen carefully and discover the hidden Jewish babies. 51 The Egyptians would then take the Jewish baby and drown him in the River (Sotah 12a). basket. So she took for him a wicker ו תּ קּ ח לוֹ תּ ב ת גּ מ א Wicker Is Best ו תּ קּ ח לוֹ תּ ב ת גּ מ א. מ אי שׁ נ א גּוֹמ א? א מ ר ר בּ י א ל יע ז ר: מ יכּ ן ל צ דּ יק ים שׁ מּ מוֹנ ם ח ב יב ע ל יה ן יוֹת ר מ גּוּפ ן, ו כ ל כּ ך ל מּ ה? ל פ י שׁ א ין פּוֹשׁ ט ין י ד יה ן בּ ג ז ל. ר בּ י שׁ מוּא ל בּ ר נ ח מ נ י א מ ר: דּ ב ר ר ך, שׁ יּ כוֹל ל ע מוֹד בּ פ נ י דּ ב ר ר ך וּב פ נ י דּ ב ר ק שׁ ה (שם): Why did Yocheved use wicker for the basket, and not something stronger, like wood? One opinion says that since Yocheved knew that her baby would be safe even in a wicker basket, she used that type of basket, since it was less expensive. This teaches how careful the righteous are about spending their money. Because they stay away from any type of stealing and whatever they have is theirs honestly, their possessions are precious to them. 52 Others explain that Yocheved used wicker for the basket because it was actually safer for Moshe. Since wicker is soft and bends, it could survive crashing into hard objects in the water, while a wooden basket could easily break if the waters pushed it against a rock (Sotah 12a). pitch. And smeared it with clay and ו תּ ח מ ר ה ב ח מ ר וּב זּ פ ת Sealed and Delivered ו תּ ח מ ר ה ב ח מ ר וּב זּ פ ת. תּ נ א: ח מ ר מ בּ פ נ ים ו ז פ ת מ בּ חוּץ, כּ ד י שׁ לּ א י ר יח אוֹתוֹ צ דּ יק ר יח ר ע (שם): Yocheved sealed the inside of the basket with clay, and used tar only on the outside, so that the righteous Moshe would not suffer from the tar s unpleasant smell 53 (Sotah 12a). reeds. And [she] placed it among the ו תּ שׂ ם בּ סּוּף Where s the Suf? ו תּ שׂ ם בּ סּוּף. ר בּ י א ל ע ז ר אוֹמ ר: י ם סוּף. ר בּ י שׁ מוּא ל בּ ר נ ח מ נ י א מ ר: א ג ם, כּ ד כ ת יב (ישעיה יט, ו) "ק נ ה ו סוּף ק מ לוּ" (שם): Where exactly was this suf? One opinion is that this suf was the Yam Suf, the Sea of Reeds, and Yocheved put the basket at the point where the Yam Suf meets the Nile River. The waters there do not flow, and the basket would stay in one place. Another opinion is that Yocheved hid the basket in the still waters of a marsh, among the reeds and willows, which are called suf, 54 so that passersby would not notice him (Sotah 12a). His sister stationed herself at a ו תּ ת צּ ב א ח תוֹ מ ר ח ק.4 distance. A Reward in Kind ו תּ ת צּ ב א ח תוֹ מ ר ח ק. מ ר י ם ה מ תּ ינ ה ל מ שׁ ה שׁ ע ה א ח ת, שׁ נּ א מ ר 49. See above, pasuk 1, A Daughter s Advice and pasuk 2, Easy Does it. 50. See, however, Schottenstein Edition, note See Schottenstein Edition, note See Schottenstein Edition, note 60, for another explanation of why the righteous hold their property so dear. 53. Noach s Ark was tarred inside and out (see Bereishis 6:14 with Rashi), because the Mabul s floodwaters were much stormier. 54. As in the reeds and the thin willows (suf) will wither (Yeshayah 19:6).