New Ways to Understand the Siddur: The Literary Method of Interpretation

Size: px

Start display at page:

Download "New Ways to Understand the Siddur: The Literary Method of Interpretation"

Benjamin Valentine Norman
5 years ago
Views:

1 New Ways to Understand the Siddur: The Literary Method of Interpretation Rabbi Elie Kaunfer How Can I Pray When I Don t Believe? Solution Number 1 The traditional rituals must be studied as artistic forms of religious expression, which in every age need to be re-examined from the point of view of their truth and their relevance to the spiritual needs and interests of the times. Whatever is merely archaic and no longer awakens religious thought and emotion, even in those who are familiar with its traditional meaning, must be discarded. Eugene Kohn, Proceedings of the Rabbinical Assembly 1953, p. 187 Solution Number 2 The problem is not how to revitalize prayer, the problem is how to revitalize ourselves Religious movements in our history have often revolved around the problem of liturgy To Kabbalah and Hasidism the primary problem was how to pray; to the modern movements, the primary problem was what to say. What has Hasidism accomplished? It inspired worship in a vast number of Jews. What have the moderns accomplished? They have inspired the publication of a vast number of prayerbooks. We must learn how to study the inner life of the words that fill the world of our prayerbook This is our affliction we do not know how to look across a word to its meaning. We forgot how to find the way to the word, how to be on intimate terms with a few passages in the prayer book. Familiar with all words, we are intimate with none The same word may evoke new understanding when read with an open heart What we need is a sympathetic prayerbook exegesis. Abraham Joshua Heschel, Man s Quest for God, p. 78, 81, 83 1

2 The Literary Approach [T]he meaning of the liturgy exists not so much in the liturgical text per se as in the interaction between the litugical text and the biblical intertext. Meaning, in the mind of the reader, takes place between texts rather than within them. Reuven Kimelman, The Shema Liturgy Kenishta, 1 (2001) p. 28 Abudraham HaShalem, p.6 You should know that the language of prayer is based on the language of Scripture. Therefore you will find written in this commentary on every word a verse like it or relating to its essence. There are a few words that did not have a biblical basis, and therefore I will bring for them a basis from the Talmud. ספר אבודרהם תקון התפלות ועניניהם ויש לך לדעת כי לשון התפלה הוא מיוסד על לשון המקרא ולכן תמצא כתוב בפי' הזה על כל מלה ומלה פסוק כמוה או מעניניה, ומלות מעטים יש שלא נמצא להם יסוד במקרא ולכן אביא להם יסוד מהגמרא. The First Blessing of the Amidah 1) Blessed are You, YHVH, Our God and God of our ancestors, 2) The God of Abraham, the God of Isaac, and the God of Jacob, 3) The great, mighty, and awesome God, 4) God Most High, 5) Who performs acts of lovingkindness, 6) And Creator of All, 7) And remembers the lovingkindness of our ancestors, 8) And brings a redeemer to their children s children for His name s sake, with love. 9) Helping, saving and shielding king! 10) Blessed are You, God, shield of Abraham. עמידה ברכה א 1) ב רו ך א ת ה ה' א ל ק ינו ו אל ק י א בו ת ינו, 2) א ל ק י א ב ר ה ם, א ל ק י י צ ח ק, ו אל ק י י ע ק ב 3) ה ק ל ה ג דו ל ה ג ב ו ר ו ה נ ו ר א, 4) ק ל ע ל יו ן, 5) ג ו מ ל ח ס ד ים טו ב ים, 6) ו קו נ ה ה כ ל, 7) ו זו כ ר ח ס ד י א בו ת, 8) ו מ ב יא ג ו א ל ל ב נ י ב נ יה ם ל מ ע ן ש מו ב א ה ב ה: 9) מ ל ך עו ז ר ו מו ש יע ו מ ג ן: 10) ב רו ך א ת ה ה', מ ג ן א ב ר ה ם: 2

3 1) Context of first blessing Exodus 3:5-6, 15 [God] said, Do not come closer. Remove your shoes from your feet, for the place on which you stand is holy ground. He said: I am the God of your father, the God of Abraham, the God of Isaac, and the God of Jacob. Moses hid his face, for he was afraid to look at God God said further to Moses: Thus shall you say to the children of Israel: YHVH the God of your ancestors, the God of Abraham, the God of Isaac, the God of Jacob sent me to You. This is My name forever, and this is my appellation for all generations שמות פרק ג:ה-ו,טו 5 ו י אמ ר א ל ת ק ר ב ה ל ם ש ל נ ע ל יך מ ע ל ר ג ל יך כ י ה מ קו ם א ש ר א ת ה עו מ ד ע ל יו א ד מ ת ק ד ש הו א: 6 ו י אמ ר א נ כ י א ל ק י א ב יך א ל ק י א ב ר ה ם א ל ק י י צ ח ק ו אל ק י י ע ק ב ו י ס ת ר מ ש ה פ נ יו כ י י ר א מ ה ב יט א ל ה א ל ק ים: ו י אמ ר עו ד א ל ק ים א ל מ ש ה כ ה ת אמ ר א ל ב נ י י ש ר א ל ה' א ל ק י א ב ת יכ ם א ל ק י א ב ר ה ם א ל ק י י צ ח ק ו אל ק י י ע ק ב ש ל ח נ י א ל יכ ם ז ה ש מ י ל ע ל ם ו ז ה ז כ ר י ל ד ר ד ר: 1a) Genesis 46:3 And He said, I am God, the God of your father... 1 א) בראשית מו:ג ו י אמ ר א נ כ י ה ק ל א ל ק י א ב יך 1b) Exodus Rabbah 3:1 (ed. Shinan, p.19-20) Said Rabbi Yehoshua HaKohen son of R. Nehemia: At the time God revealed himself to Moses, Moses was a beginner soldier in prophecy. God said: If I reveal Myself with a great voice, I will frighten him. In a small voice, he will not respect prophecy. What shall I do? He revealed himself in the voice of his father Amram. Moses said: What does my father want? God said to him: I am not your father but rather the God of your father. I came to you in seduction so as not to frighten you. The God of Abraham, the God of Isaac and the God of Jacob (Exodus 3:6b). 1 ב) שמות רבה (שנאן) פרשת שמות פרשה ג ד"ה ג, א אמר ר' יהושע הכהן בר' נחמיא: בשעה שנגלה הקדוש ברוך הוא למשה טירון היה משה לנבואה. אמר הקדוש ברוך הוא: אם נגלה אני עליו בקול גדול - אני מבעתו; בקול קטון - בוסר על הנבואה. אמר הקדוש ברוך הוא: מה אעשה? נגלה עליו בקול של אביו עמרם. אמר משה: מה אבא מבקש? אמר לו הקדוש ברוך הוא: איני אביך אלא אלהי אביך, בפתוי באתי אליך שלא תתירא: "א ל ק י א ב ר ה ם א ל ק י י צ ח ק ו אל ק י י ע ק ב" (שמות ג:וb ). 3

4 2) How Can We Describe God? Babylonian Talmud Megillah 25a There was once one who prayed (the Amidah) before Rabbi Hanina and said: The great, mighty, awesome, powerful, strong, courageous God. תלמוד בבלי מגילה כה. ההוא דנחית קמיה דרבי חנינא, אמר: האל הגדול הגבור והנורא האדיר והחזק והאמיץ. [Rabbi Haninah] said to him: Have you finished [all the possible] praise of your Master? Were it not that they were written by Moses in the Torah and affixed by the Men of the Great Assembly, we would not even say those three [descriptions]! But you go on saying all of these?! It may be compared to a human king who had thousands upon thousands of gold coins, and people praised him for owning silver. Isn t that a terrible degradation of him? אמר ליה: סיימתינהו לשבחיה דמרך? השתא הני תלתא, אי לאו דכתבינהו משה באורייתא ואתו כנסת הגדולה ותקנינהו, אנן לא אמרינן להו, ואת אמרת כולי האי? משל לאדם שהיו לו אלף אלפי אלפים דינרי זהב, והיו מקלסין אותו (באלף) דינרי כסף. לא גנאי הוא לו? 3) What Do these Adjectives Mean? Deuteronomy 10: For God your God is the God of gods and the Lord of lords. The great, mighty, and awesome God who shows no favor and takes no bribe; 18 who does justice for the orphan and widow, and loves the stranger, providing him with food and clothing 19 You too must love the stranger, for you were דברים י:יז-יט 17 כ י ה' א ל ק יכ ם הו א א ל ק י ה א ל ק ים ו א ד נ י ה א ד נ ים ה ק ל ה ג ד ל ה ג ב ר ו ה נ ו ר א א ש ר ל א י ש א פ נ ים ו ל א י ק ח ש ח ד: י תו ם ו א ל מ נ ה ו א ה ב ג ר ל ת ת לו ל ח ם ו ש מ ל ה: כ י ג ר ים ה י ית ם ב א ר ץ מ צ ר י ם: 18 ע ש ה מ ש פ ט 19 ו א ה ב ת ם א ת ה ג ר strangers in the Land of Egypt. 4

5 3a) How Mighty and Awesome is God? Jerusalem Talmud Berakhot 7:3; 11c Rabbi Simon said in the name of Rabbi Yehoshua ben Levi: Why were they called the men of the great assembly? Because they returned greatness to its earlier place. Rabbi Pinhas said: Moses established the form of the Amidah: The great, mighty and awesome God. Jeremiah said: The great and mighty God (32:18), but did not say awesome. Why did he say mighty? One who can watch the destruction of His house and be quiet is fittingly called mighty. And why didn t he say awesome? Because only the Temple is awesome, as it says: Awesome is God from His Sanctuary (Psalms 68:36). Daniel said: The great awesome God (9:4) but did not say mighty. His sons have been captured and imprisoned, so where is His might? Why did he say awesome? For the awesome things He did for us in the fiery furnace, He is fittingly called awesome. When the men of the great assembly arose, they returned greatness to its earlier place: The great, mighty, awesome God (Nehemiah 9:32). תלמוד ירושלמי ברכות פרק ז דף יא טור ג /ה"ג רבי סימון בשם ר' יהושע בן לוי למה נקרו אנשי כנסת הגדולה שהחזירו הגדולה ליושנה אמר רבי פינחס משה התקין מטבעה של תפילה "הקל הגדול הגיבור והנורא" (דברים ע:יז) ירמיה אמר "הקל הגדול הגיבור" (לב:יח) ולא אמר הנורא למה אמר הגיבור? לזה נאה לקרות גיבור שהוא רואה חורבן ביתו ושותק ולמה לא אמר נורא? אלא שאי' נורא אלא בית המקדש שנאמר "נורא אלקים ממקדשך" (תהלים סח:לו) דניאל אמר "הקל הגדול והנורא" (ט:ד) ולא אמר הגבור בניו מסורין בקולרין היכן היא גבורתו? ולמה אמר הנורא לזה נאה לקרות נורא בנוראות שעשה לנו בכבשן האש וכיון שעמדו אנשי כנסת הגדולה החזירו הגדולה ליושנה "הקל הגדול הגיבור והנורא" (נחמיה ט:לב) 5

6 3b) The Sources Deuteronomy 10:17 For God your God is the God of gods and the Lord of lords. The great, mighty, and awesome God who shows no favor and takes no bribe. דברים י:יז כ י ה' א ל ק יכ ם הו א א ל ק י ה א ל ק ים ו א ד נ י ה א ד נ ים ה א -ל ה ג ד ל ה ג ב ר ו ה נ ו ר א א ש ר ל א י ש א פ נ ים ו ל א י ק ח ש ח ד: Jeremiah 32:18 You show kindness to the thousandth generation, but visit the guilt of the fathers upon their children after them. O great and mighty God whose name is YHVH of hosts! ירמיהו לב:יח ע ש ה ח ס ד ל א ל פ ים ו מ ש ל ם ע ו ן א בו ת א ל ח יק ב נ יה ם א ח ר יה ם ה א -ל ה ג דו ל ה ג ב ו ר ה' צ ב או ת ש מו : Daniel 9:4 I prayed to YHVH my God, making confession thus: O Lord, great and awesome God, who stays faithful to His covenant with those who love Him and keep His commandments Nehemiah 9:32 And now, our God, great mighty and awesome God, who stays faithful to His covenant, do not treat lightly all the suffering that has overtaken us דניאל ט:ד ו א ת פ ל ל ה ל ה' א ל ק י ו א ת ו ד ה ו א מ ר ה א נ א א ד נ י ה א -ל ה ג דו ל ו ה נ ו ר א ש מ ר ה ב ר ית ו ה ח ס ד ל א ה ב יו ו ל ש מ ר י מ צ ו ת יו: נחמיה ט:לב ו ע ת ה א ל ה ינו ה א -ל ה ג דו ל ה ג ב ו ר ו ה נ ו ר א ש ו מ ר ה ב ר ית ו ה ח ס ד א ל י מ ע ט ל פ נ יך א ת כ ל ה ת ל א ה א ש ר מ צ א ת נו ל מ ל כ ינו ל ש ר ינו ו ל כ ה נ ינו ו ל נ ב יא נו ו ל א ב ת ינו ו ל כ ל ע מ ך מ ימ י מ ל כ י א ש ו ר ע ד ה י ו ם ה ז ה: 6

7 4) The First Blessing Alternate version (Geniza Fragments, Y. Luger, p. 42) 1) Blessed are You, YHVH, Our God and God of our ancestors 2) The God of Abraham, the God of Isaac, and the God of Jacob 3) The great, mighty, and awesome God 4) God Most High, creator of heaven and earth 5) Our shield, the shield of our ancestors 6) Our security in every generation 7) Blessed are You, God, shield of Abraham. 4) עמידה ברכה א נוסח אחר 1) ב רו ך א ת ה ה' א ל ק ינו ו אל ק י א בו ת ינו, 2) א ל ק י א ב ר ה ם, א ל ק י י צ ח ק, ו אל ק י י ע ק ב 3) ה ק ל ה ג דו ל ה ג ב ו ר ו ה נ ו ר א, 4) ק ל ע ל יו ן ק נ ה ש מ י ם ו א ר ץ 5) מגנינו מגן אבותינו 6) מבטחנו בכל דור ודור, 7) ב רו ך א ת ה ה', מ ג ן א ב ר ה ם: 1) קל עליון קונה שמים וארץ 2) קל עליון גומל חסדים טובים וקונה הכל 1 קל עליון גומל חסדים טובים וקונה הכל וזוכר חסדי אבות 2 קל עליון קונה שמים וארץ 3 קל עליון קונה שמים גומל חסדים טובים זכר חסדי אבות 4 קל עליון גומל חסדים טובים זוכר חסדי אבות 5 קל עליון קונה הכל גומל חסדים טובים וזוכר חסדי אבות 6 קל עליון קונה שמים וארץ גומל חסדים טובים וזוכר חסדי אבות 7 קל עליון קונה שמים וארץ גומל חסדים טובים (ו)קונה הכל וזוכר חסדי אבות 8 קל עליון קונה שמים וארץ גומל חסדים טובים וקונה הכל 9 קל עליון קונה ברחמיו שמים וארץ קל עליון רם ומשל על כל וקונה ברחמיו שמים וארץ קל עליון מלך רם מושל על כל גומל חסדים טובים וקונה הכל זוכר חסדי אבות חזן: ב רו ך א ת ה ה', א ל ק ינו ו אל ק י א בו ת ינו, א ל ק י א ב ר ה ם, א ל ק י י צ ח ק, ו אל ק י י ע ק ב, ה ק ל ה ג דו ל ה ג ב ו ר ו ה נ ו ר א, ק ל ע ל יו ן, קו נ ה ש מ י ם ו א ר ץ. קהל: מ ג ן א בו ת ב ד ב רו, מ ח י ה מ ת ים ב מ א מ רו, מ י י ד מ ה ל ך, ו מ י י ש ו ה ל ך, ו מ י י ע ר ך ל ך, ה ק ל ה ג דו ל ה ג ב ו ר ו ה נ ו ר א, ק ל ע ל יו ן, ק נ ה ש מ י ם ו א ר ץ. נ ה ל ל ך ו נ ש ב ח ך ו נ פ א ר ך, ו נ ב ר ך א ת ש ם ק ד ש ך, כ א מו ר, ל ד ו ד, ב ר כ י נ פ ש י א ת ה', ו כ ל ק ר ב י א ת ש ם ק ד שו. 7

8 5) Whose God is Being Praised? Genesis 14: When he returned from defeating Chedarlaomer, and the kings with him, the king of Sodom came out to meet him in the Valley of Shaveh, which is the Valley of the King. 18 And Malki-Tzedek, king of Shalem, brought out bread and wine; he was a priest of God Most High (El Elyon). בראשית יד:יז-כד 17 ו י צ א מ ל ך ס ד ם ל ק ר אתו א ח ר י ש ו בו מ ה כ ו ת א ת כ ד ר ל ע מ ר ו א ת ה מ ל כ ים א ש ר א ת ו א ל ע מ ק ש ו ה הו א ע מ ק ה מ ל ך : מ ל ך ש ל ם הו צ יא ל ח ם ו י י ן ו הו א כ ה ן ל ק ל ע ל יו ן: 18 ו מ ל כ י צ ד ק 19 He blessed him, saying: Blessed be Avram to God Most High, creator of heaven and earth. 20 And blessed be God Most High, who has delivered your foes into your hand. And he gave him a tenth of everything. 19 ו י ב ר כ הו ו י אמ ר ב רו ך א ב ר ם ל ק ל ע ל יו ן ק נ ה ש מ י ם ו א ר ץ: 20 ו ב רו ך ק ל ע ל יו ן א ש ר מ ג ן צ ר יך ב י ד ך ו י ת ן לו מ ע ש ר מ כ ל: 21 Then the king of Sodom said to Avram, Give me the people, and take the possessions for yourself. 22 But Avram said to the king of Sodom: I swear to YHVH, God Most High, creator of heaven and earth: 23 I will not take so much as a thread or a sandal strap of what is yours. You shall not say: It is I who made Avram rich. 24 For me, nothing but what my servants have used up; as for the share of the men who went with me Aner, Eshkol and Mamre let them take their share. 21 ו י אמ ר מ ל ך ס ד ם א ל א ב ר ם ת ן ל י ה נ פ ש ו ה ר כ ש ק ח ל ך : 22 ו י אמ ר א ב ר ם א ל מ ל ך ס ד ם ה ר ימ ת י י ד י א ל ה' ק ל ע ל יו ן ק נ ה ש מ י ם ו א ר ץ: 23 א ם מ חו ט ו ע ד ש רו ך נ ע ל ו א ם א ק ח מ כ ל א ש ר ל ך ו ל א ת אמ ר א נ י ה ע ש ר ת י א ת א ב ר ם: 24 ב ל ע ד י ר ק א ש ר א כ לו ה נ ע ר ים ו ח ל ק ה א נ ש ים א ש ר ה ל כו א ת י ע נ ר א ש כ ל ו מ מ ר א ה ם י ק חו ח ל ק ם: Genesis 15:1-8 1 After those things, the word of YHVH came to Avram in a vision, saying: Don t fear, Avram, I am a shield for you. Your reward will be very great. בראשית טו:א-ח 1 א ח ר ה ד ב ר ים ה א ל ה ה י ה ד ב ר ה' א ל א ב ר ם ב מ ח ז ה ל אמ ר א ל ת יר א א ב ר ם א נ כ י מ ג ן ל ך ש כ ר ך ה ר ב ה מ א ד: 8

9 2 But Avram said: Lord, YHVH, what can you give me, seeing that I shall die childless and the one in charge of my household is Damesek Eliezer! 3 Avram said: Since You have granted me no 2 ו י אמ ר א ב ר ם א ד נ י י ק ו ק מ ה ת ת ן ל י ו א נ כ י הו ל ך ע ר יר י ו ב ן מ ש ק ב ית י הו א ד מ ש ק א ל יע ז ר: ו ה נ ה ב ן ב ית י יו ר ש א ת י: 3 ו י אמ ר א ב ר ם ה ן ל י ל א נ ת ת ה ז ר ע offspring, my steward will be my heir. 4 The word of YHVH came to him saying: That one shall not be your heir; none but your very own issue shall be your heir. 5 He took him outside and said: Look toward heaven and count the stars, if you are able to count them. And He added: So shall your offspring be. 6 And because he put his trust in YHVH, He reckoned it to his merit. 4 ו ה נ ה ד ב ר ה' א ל יו ל אמ ר ל א י יר ש ך ז ה כ י א ם א ש ר י צ א מ מ ע יך הו א י יר ש ך : 5 ו י ו צ א א תו ה חו צ ה ו י אמ ר ה ב ט נ א ה ש מ י מ ה ו ס פ ר 6 ה כ ו כ ב ים א ם ת ו כ ל ל ס פ ר א ת ם ו י אמ ר לו כ ה י ה י ה ז ר ע ך : ו ה א מ ן ב ה' ו י ח ש ב ה ל ו צ ד ק ה: 7 Then He said to him: I am YHVH who brought you out from Ur Casdim to assign this land to you as a possession. 8 And he said: Lord YHVH, how shall I know that I am to possess it? 7 ו י אמ ר א ל יו א נ י ה' א ש ר הו צ את יך מ או ר כ ש ד ים ל ת ת ל ך א ת ה א ר ץ ה ז את ל ר ש ת ה : 8 ו י אמ ר א ד נ י י ק ו ק ב מ ה א ד ע כ י א יר ש נ ה: 1 Standard Bavel version. See Yehezkel Luger, Tefillat Ha-amidah la-hol al pi Ha-Genizah Ha-Kahirit (Jerusalem: Orhot Press, 2001), p. 42; Uri Ehrlich, Tefillat Ha-Amidah shel yemot ha-hol (Jerusalem: Yad Ben Zvi, 2013), p Standard Eretz Yisrael version. See Luger, p. 42; Ehrlich, Tefilat Ha-Amidah, p Manuscripts: Alliance Israelite Universelle IV 2a; Or. 1080, 13/63. See Naphtali Wieder, Hitgabshut Nusah Ha-Tefillah Be-Mizrah U- be-maarav (Jerusalem: Yad Ben Zvi, 1998), vol. 1, p Mss. T-S 10 H 1/4; 8 H 11/3; H 18/43; 6 H 2/1; Add. 3160/2; TS Arabic 8/10. See Wieder, Hitgabshut, vol. 1, p Mss. AIU IV A 3; T-S NS 230/35. See Wieder, Hitgabshut, vol. 1, p Ms. Or Q. See Wieder, Hitgabshut, vol. 1, p Mss. T-S 8 H/14; T-S 8 H 9/12. See Wieder, Hitgabshut, vol. 1, p Rambam Hilkhot Tefilah 9:10. 9 Rambam in Sefer Ha-Batim and Sefer Ha-Shulhan see ed. Frankel, p. 94. Wieder, Hitgabshut, vol. 1, p Siddur Rav Sa adia Gaon, p Wieder, Hitgabshut, vol. 1, p Edward N. Adler, The Persian Jews: Their Books and Their Ritual, JQR (O.S.) 10/4 1898, pp , here p. 606 = Shlomo Tal, Nusakh Ha-Tefillah shel Yehudei Pras (Jerusalem: Yad Ben Zvi, 1981), p. 12. Wieder, Hitgabshut, vol. 1, p

eriktology Torah Workbook Bereshiyt / Genesis [1]

eriktology Torah Workbook Bereshiyt / Genesis [1] [2] [3] FOREWORD It should be noted when using this workbook, that we ( Eric, Lee, James, and a host of enthusiastic encouragers ) are not making a statement