פוליטיקה ארגונית בבתי ספר: כישורים ותפיסות 1

Transcription

1 סוגיות מן השדה פוליטיקה ארגונית בבתי ספר: כישורים ותפיסות 1 ד"ר ניצה שוובסקי, האקדמית גורדון מדי שנה, כשאני מעלה בהוראתי את הנושא "פוליטיקה", הסטודנטים נרתעים. הם חושבים מיד על מפלגות ועל מאבקי כוח, ומתייחסים לפוליטיקה כעניין "מלוכלך" ששייך למגרש של "הגדולים" והמתוחכמים, אלה שמוכנים "לחטוף" חבטות אישיות מיריביהם. אולם פוליטיקה קיימת גם ברמת המיקרו, הארגונית, ולא רק ברמת המקרו, המדינית. חשוב להכירה כדי ללמוד כיצד לעשות בה שימוש ראוי לקידום האינטרסים החיוביים של בית הספר באופן שיתופי ומעצים. פוליטיקה היא תופעה שכיחה בארגונים ציבוריים Mintzberg,( Cohen, 2002 )1983; Pfeffer, 1992; Vigoda & ובכלל זה בארגוני חינוך )אופלטקה, 2010; שחר, 2007(. למעשה, ארגונים נוצרים ומתנהלים באמצעות "כוח" ופוליטיקה, ובהשפעתם של הכישורים הפוליטיים של העובדים Denhardt,( Denhardt,.p 221 &(. Aristigueta,,2009 אלא שמעט ידוע על תופעה זו. הסיבה היא שמורים ואנשי חינוך נמנעים ואף מתכחשים בפומבי לקיומה של פוליטיקה ארגונית, ורואים בה תופעה שלילית, אף שביום-יום נראה שהיא מעסיקה אותם רבות. מורים עוסקים בפוליטיקה ברמת הארגון שהם שייכים אליו, כגון בית הספר, והם מהווים חלק מהפוליטיקה ברמה הרחבה יותר, כגון משרד החינוך והפיקוח. במאמר זה אסקור בקצרה היבטים של פוליטיקה ארגונית ואתמקד בייחוד בשלושה תחומים: פוליטיקה ארגונית, תפיסות פוליטיות וכישורים פוליטיים, ובשאלות אם ובאיזו מידה מורים תופסים את הפוליטיקה הארגונית בבית ספרם: באיזו מידה מתאפיינים המורים בכישורים פוליטיים, ומדוע מורים נרתעים מפוליטיקה? אטען שמורים נוקטים כישורים פוליטיים בעבודתם אך תופסים את בית הספר כחסר פוליטיקה, אף שהתנהגות פוליטית של מורים בבית הספר חשובה לקידומו ויש להניח שהיא קיימת בו. אמליץ לשים בתכניות ההכשרה להוראה ולניהול יתר דגש על הבנת הפוליטיקה הארגונית בבית הספר כגורם משתף ומעצים לצורך קידומו ולקידומם של העוסקים בו. טענה זו מתבססת על דבריו של פפר ),1992 Pfeffer,.p(, 29 הגורס כי הבנת הפוליטיקה הארגונית חשובה עד 1 תודות לציפי בר-לב וייס ולאתי פז על תרומתן לכתיבת מאמר זה. כדי כך ש"על מנת להבין ארגונים יש להבין את הפוליטיקה הארגונית בהם". אביא דוגמאות לתפיסות אלה מתוך שני מחקרים של סטודנטיות שבדקו כישורים פוליטיים ופוליטיקה ארגונית במסגרת עבודות הגמר שלהן )בהנחייתי( לתואר השני, באקדמית גורדון - המכללה לחינוך בחיפה )בר-לב וייס, 2012; פז, 2012(. מהי פוליטיקה ארגונית? פוליטיקה ארגונית מתייחסת להתנהגות בלתי פורמלית של היחיד או קבוצה. לכאורה - התנהגות צרת אופקים ומעוררת מחלוקת, שברמה הטכנית נתפסת כלא לגיטימית, מעוררת סנקציות מצד ההנהלה בעלת הסמכות, מצד האידאולוגיות המקובלות וממומחים מוסמכים 172( p..)mintzberg, 1983, הפוליטיקה אינה לגיטימית כיוון שאג'נדות אישיות מחליפות בה את אלה הארגוניות. ספרות בתחום הפוליטיקה בחינוך מתייחסת לרוב להבנת התהליכים הפוליטיים שמתרחשים בבית הספר במקרים שבהם משתמשים בעוצמה ובכוח 2 למימוש הפוטנציאל להשפיע על אחרים כדי להצליח בהשגת מטרות מסוימות )אופלטקה, 2010(. כלומר, אנשים בארגון פועלים לעתים בדרכים שאינן בהכרח מתיישבות עם יעדי הארגון או עם צרכיו, אלא בעיקר עם צורכיהם האישיים. התוצאה היא היווצרות זירה של מאבקים, מקום שבו נקודות מבט אידאולוגיות ושאיפות שונות הן 2 עוצמה וכוח מתארים את יכולתו של אדם ]A[ להשפיע על התנהגותו של אדם ]B[, כך ש-] B [ יעשה משהו שאחרת הוא לא היה עושה. להגדרה זו יש שתי משמעויות: )1( הכוח הוא פוטנציאל שלא חייב להתממש בפועל, ויכול להתקיים גם אם לא ישתמשו בו לטובה או לרעה; )2( הכוח יוצר תלות ביחסים, כלומר, ככל שתלותו של ]B[ ב-] A [ גדולה יותר, כך גדול יותר כוחו של ]A[ ביחסי הגומלין שביניהם )1993.)Robbins, לדוגמה, אם קידומו של עובד ]B[ תלוי באדם ]A[ שיש בכוחו לקדמו או לפטר אותו, הרי שהעובד ]B[ תלוי במעסיק ]A[, ויש להניח שינהג בדרך שתרצה את דעתו. כמובן, דוגמה זו תתקיים רק בהנחה שלעובד ]B[ אין שיקול דעת ויכולת החלטה או אלטרנטיבות באשר לתפקידו, שכן אחרת יקטן כוחו של מעסיק ]A[ עליו ואם עובד ]B[ ירצה לשנות, ממילא יעזוב בעצמו. 68 ביטאון מכון מופ"ת 8 דצמבר גיליון 54

2 בלתי נמנעות )1987.)Ball, לפי תפיסה זו, ככל שאנשים בקבוצה הופכים מחויבים לקבוצה או לארגון ולמטרותיו, הם ייטו להתחרות עם קבוצות אחרות בשאיפה לערער על הצלחת הקבוצה או הארגון האחר, שנתפסים כ"יריב". לפיכך, הפוליטיקה הארגונית מייצגת את בעלי העוצמה בארגון, ומורכבת מקואליציות חיצוניות ופנימיות שבהם נדונה חלוקת הכוח 2008( Miskel,.)Hoy & הפוליטיקה הארגונית מתייחסת לפעילויות ארגוניות שאינן נדרשות בתוקף התפקיד הפורמלי בארגון, אך משפיעות או מנסות להשפיע על חלוקת הטבות או הרעות בארגון Robbins,( 1993(. היא מיוצגת באמצעות התנהגויות, טקטיקות וגישות לא פורמליות שיחידים או קבוצות משתמשים בהן כדי להשפיע על מטרות הקבוצה, על ההחלטות, על חלוקת המשאבים, על המדיניות והעשייה, וכן כדי להשפיע על יחידים וקבוצות, ולהשיג כוח ושליטה בארגון או מחוצה לו )2006.)James, הפוליטיקה הארגונית מתייחסת גם לתחושות של "פייריות" )הוגנות( וצדק במקום העבודה )או היעדרם(, לטקטיקות השפעה המכוונות להשיג את התוצאה הטובה ביותר Vigoda-( Dryzin-Amit, 2006.)Gadot & יש המתייחסים אליה כ"משחק פוליטי". המשחק הפוליטי מתקיים בכל ארגון וגם בבית הספר, במישור היחסים הבין-אישיים שבהם מעורבים יחידים המשתתפים בארגון וגורמי חוץ שבאים עמם במגע. הפוליטיקה במשחק הפוליטי היא תוצאה של מאוויים אישיים של אנשים הנוטלים חלק בפעילות הארגון ומעוניינים לזכות בטובות הנאה, בתגמולים ובזכויות יתר מעל ומעבר למה שמעניק להם הארגון. המהלכים הפוליטיים שנוקטים העובדים מושתתים על עוצמתם האישית בארגון )סמואל, 2002(. לפי הירשמן,Hirschman( אצל Mintzberg, 1983,)Hoy & Miskel, 2008; למעורבים במשחק הפוליטי יש שלוש חלופות בסיסיות: )1( לעזוב ולחפש מקום עבודה אחר; )2( להישאר ולתרום כמצופה, ולהיות עובד נאמן לארגון; )3( להישאר ו"לשחק", ולנסות לשנות את המערכת באמצעות הבעת דעה והשמעת קול. מבין העובדים, אלה שבוחרים לעזוב מפסיקים להשפיע; הנאמנים בוחרים לרוב שלא להשפיע, ובעלי הקול הם שמשפיעים ביותר. כאמור, בדומה לכל ארגון אחר, בית הספר הוא זירה של מאבקים שמאופיינת בקיומן של קואליציות. אלה נוצרות על ידי מורים שמתקבצים לקבוצות שמטרתן לחזק את האינטרסים של חבריהן. קואליציות אלה יכולות להיות חוץ-ארגוניות או פנים-ארגוניות. קואליציות חיצוניות מייצגות קבוצות מחוץ לבית הספר שיש להן עניין ויכולת להשפיע על המתרחש בבית הספר, המנסות להוביל מהלכים חינוכיים וניהוליים ניצה נחיאסי ריקוד בצבע )אופלטקה, ; Miskel,.)Hoy & לדוגמה, קואליציות יכולות להיווצר מקרב אנשי משרד החינוך והפיקוח, אגפי החינוך ברשויות המקומיות, ארגוני המורים, ועדי מורים, האזרח משלם המסים, המכללות והאוניברסיטאות, איגודים מקצועיים, התקשורת. קבוצות עניין אחרות יכולות להיות ארגונים מתערבים מן המגזר השלישי או חברות עסקיות דוגמת חברות מחשבים ואחרות המנסות להשפיע על יעדי בית הספר באמצעות מגוון תכניות התערבות. השפעתה של הקואליציה החיצונית יכולה להיות חזקה עד כדי כך שהיא תשפיע על קידום, על כיוון או על תכנים מסוימים לא רק בבית הספר אלא אף בפיקוח. ככל שהקואליציה החיצונית מחולקת בין מספר רב של גורמים שמתחרים זה בזה על ההשפעה בבית הספר, כך נדחף בית הספר ומיטלטל לכיוונים שונים בעודו מנסה להגיב ללחצים המנוגדים שמופעלים עליו. כוחם של הגורמים שיוצרים את הקואליציה החיצונית גדל והולך עד לנקודה שבה כוחו של כל אחד מהם נעשה מפוזר ומוגבל, ואז עובר הכוח לבית הספר עצמו )& Hoy.)Miskel, 2008 קשה לשלב בין מטרות הארגון והמטרות האישיות של העובדים בארגוני חינוך, כיוון שלכל אדם או עובד בארגון החינוך יש צרכים משלו, וכדי לממש את הצרכים האישיים-פרופסיונליים יוצרים העובדים קואליציות פנים-ארגוניות עם בעלי דעה או שאיפות דומות לשאיפותיהם. קואליציות פנימיות מורכבות מחברי הארגון. הן מרכזות בידן כוח בלתי פורמלי ויש להן השפעה רבה על הנעשה בבית הספר. קבוצות אלה הן מגוונות מבחינה מקצועית, מגדרית ואתנית )2008 Miskel,.)Hoy & גיליון 8 54 דצמבר ביטאון מכון מופ"ת 69

3 סוגיות מן השדה דוגמאות לקואליציות פנימיות מוכרות לכולנו מחדרי המורים כ"קליקות", חלקן גלויות וחלקן סמויות. וכך, מבין הספרים, דפי העבודה, הלחישות והצלצולים עולות ונוצרות קבוצות לא רשמיות בעלות עניין. וסט )1999,)West, שהתייחס לארגונים בכלל ולאו דווקא לארגוני חינוך, סיווג אותן כ"קליקות" מאוזנות, מאונכות ומעורבות. בהשלכה לחינוך, קליקות מאוזנות מייצגות מורים בעלי אותו מעמד, לדוגמה, קליקת המורות הוותיקות או הצעירות, קליקת הגברים. הקליקות המאונכות מייצגות מורים מרמות שונות במדרג הארגוני בבית הספר השייכים לאותה מחלקה או תחום דעת. אלה ייראו בחדר המורים כקליקת המורים למתמטיקה, המורים לספורט, המורים לאנגלית וכו', וכן קליקות של רכזים ובעלי תפקידים וקליקות של צוותי ניהול. הקליקות המעורבות מייצגות מורים מרמות וממחלקות שונות מכלל העובדים בבית הספר, שהיכרותם אינה בהכרח מתוקף תפקידם. זו יכולה להיות קבוצה של מורים שמעוניינים בפעילות פנים או חוץ בית-ספרית דוגמת פעילות תרבותית או ספורטיבית שיש להם עניין משותף בה, או בקידום רעיון שמתאים לכלל המורים ואינו פורמלי. כמובן, יש גם מורים ומורות יחידים שאינם מתחברים לשום "קליקה". כיוון שמשאבי הכוח בבית הספר הם מוגבלים, הקואליציה החיצונית מתחרה בכוחה של הקואליציה הפנימית. כלומר, כשהקואליציה החיצונית מפוזרת או פסיבית יכולה הקואליציה הפנימית להתחזק ולפרוח ולהפך. כשהקואליציה הפנימית מפוזרת או פסיבית יכולה הקואליציה החיצונית להתחזק ולפרוח 2008( Miskel,.)Hoy & פוליטיקה ארגונית: כישורים ותפיסות פוליטיקה ארגונית היא מושג אמביוולנטי, דו-ערכי: מחד גיסא, אנו מכירים בכך שבאמצעות שימוש חיובי בפוליטיקה אפשר להשפיע על מימוש חזון בית הספר ועל מטרותיו, וכי לכלים פוליטיים יש תפקיד חשוב בפתרון סכסוכים במקומות עבודה. ברמת הפרט, השימוש בכלים פוליטיים מסייע לעובד שרוצה להתקדם בארגון ולהיחשב לעובד טוב או למנהל מוכשר )ויגודה, 1998(. מאידך גיסא, השימוש בפוליטיקה כבכוח שלילי מסוכן מאוד לארגון, ועלול לפגוע באחרים או לקדם מטרות שאינן ראויות לבית הספר כארגון. בשנים האחרונות נבחנו שתי גישות מרכזיות בתחום הפוליטיקה הארגונית: האחת מתמקדת בהתנהגויות, בטקטיקות ובכישורים פוליטיים של העובדים בארגון, והשנייה - בתפיסת הפרט את הפוליטיקה בארגון - "הפוליטיקה הנתפסת" )& Vigoda.)Cohen, 2002 ההתנהגות הפוליטית מיוצגת במגוון טקטיקות להשפעה בארגון )שם(. בטבלה שלהלן רשימה של התנהגויות פוליטיות מקובלות בבית הספר )אופלטקה, 2010; & Hoy,)Miskel, 2008 בלוויית הסבר ודוגמאות. העמודה מימין מציגה את ההתנהגות, הטקטיקה הפוליטית השכיחה, והעמודה השמאלית מסבירה את מטרתה ושימושה. הטקטיקה הפוליטית חנופה והתרפסות רשתות ניהול מידע* ניהול רושם בניית קואליציה חיפוש שעיר לעזאזל הגברת תחושת הנחיצות המוחלטת* המטרה השגת רצון טוב מצדם של אחרים למהלך כלשהו, והשגת טובה מאחר תמורת מתן טובה באמצעות עקרון ההדדיות. בבחינת תן לי ואתן לך. יצירת רשתות קשרים עם בעלי השפעה ונגישות למקורות מידע, לדוגמה לצורך קבלת מידע על מכרז כלשהו. הפעלה ושימוש במידע לטובת עצמך. לדוגמה, לקידום אירוע שעשוי לתגמל אותך, או לפרסום מכרז קרוב למועד כדי שאחרים לא יספיקו לגשת אליו. יצירת דימוי חיובי עצמי של עצמך. לדוגמה באמצעות לבוש הולם, הדגשת הישגים, נטילת קרדיט, יצירת רושם ושיפור התדמית בפני גורם חיוני לבית הספר. יצירת קואליציה עם מורים אחרים לצורך קידום מטרה משותפת, כגון התנגדות לרפורמה חינוכית או להחלטת הפיקוח. האשמת האחר בכישלונותיך או בתוצאות שאינן רצויות, ובכך הימנעות מלקיחת אחריות על אי הצלחות בבית הספר. הפיכת עצמך לנחוץ והכרחי לארגון, כך שיקשה להסתדר בלעדיך. למשל באמצעות מומחיות שאינה נחלת הכלל בתחום הטכנולוגי. *מופיעה אצל הוי ומיסקל בלבד (2008 Miskel, )Hoy & אמנם טקטיקות פוליטיות הן חלק מחיי בית הספר, אך לא כולן נתפסות כלגיטימיות, ומאלה יש להימנע. השימוש בטקטיקות פוליטיות דורש מן העובד רגישות חברתית וחשיבה יצירתית כדי שלא לפגוע באחר ולא להיפגע )סמואל, 2002(. הגישה השנייה, הפוליטיקה הארגונית הנתפסת, מתמקדת בתפיסתו האישית והסובייקטיבית של העובד - ולענייננו, איש החינוך בבית הספר - את הפוליטיקה הארגונית. לעומת ההתנהגות הפוליטית או הכישורים והטקטיקות הפוליטיים, הפוליטיקה הנתפסת מתייחסת לרמה שבה המשיבים רואים את הסביבה הארגונית כפוליטית מטבעה וכמקדמת אינטרסים אישיים של אחדים, גם אם ההתנהלות הפוליטית בארגון עלולה לעתים להיתפס כ"לא פיירית" מנקודת מבט אישית Vigoda( 70 ביטאון מכון מופ"ת 8 דצמבר גיליון 54

4 Cohen, 2002 &(. לפי גישה זו, ההיבט הסובייקטיבי של הפוליטיקה הארגונית מתייחס לאופן שבו חברי הארגון תופסים ומפרשים פעולות מסוימות של מנהלים, עמיתים או עובדים הכפופים להם כפעולות בעלות אופי פוליטי )סמואל, 2002(. רמה גבוהה של פוליטיקה ארגונית נתפסת קשורה לתפיסת העובד את סביבת עבודתו כלא הוגנת ולא צודקת, מה שעלול להוביל לעמדות ולביצועים לא רצויים לארגון או לעזיבתו. מחקרים שעוסקים בהשפעתה של הפוליטיקה הארגונית הנתפסת על עמדות וביצועים בעבודה מלמדים על קשרים שליליים בינה לבין עמדות רצויות כגון שביעות רצון ומחויבות רגשית לארגון, ועל קשרים חיוביים בין הפוליטיקה הארגונית הנתפסת לבין תוצאות לא רצויות דוגמת נטיות הזנחה ושחיקה )1989 al.,.)ferris et חשיבותה של הפוליטיקה הנתפסת נובעת משתי סיבות עיקריות: ראשית, היא מלמדת אותנו על מהות הפוליטיקה כתופעה חברתית הרווחת במציאות הארגונית; שנית, היא מעידה על הבנתם ופרשנותם של העובדים את הפוליטיקה בארגון בהתאם לתפיסתם הסובייקטיבית, שהיא המציאות כפי שהיא נתפסת ומתפרשת בתודעתם, ולאו דווקא על פי המציאות האובייקטיבית, יהיו ביטוייה אשר יהיו )סמואל, 2002(. באיזו מידה תופסים מורים את הכישורים הפוליטיים של עצמם? ומה מאפיין את תפיסתם הפוליטית? המחקר במחקריהן של בר-לב וייס )2012( ושל פז )2012( בבתי ספר בצפון הארץ השתתפו בסך הכול 360 מורים בחלוקה שווה לפי סוג בית ספר )יסודי, חטיבה ותיכון(. שתי החוקרות השוו בין שני מגזרים: בר-לב וייס )2012( התמקדה בחקר מורים מהמגזר היהודי ומהמגזר הערבי )180 משיבים(, ופז )2012( התמקדה בחקר מורים מן המגזר הממלכתי והממלכתי-דתי )180 משיבים(. בשני המחקרים נבדקו משתנים נוספים אשר אינם רלוונטיים למאמר זה ולכן אינם נסקרים. לפיכך אתייחס רק לממצאים התיאוריים והמתאמיים במחקריהן בהקשר לשני המשתנים: כישורים פוליטיים ופוליטיקה ארגונית נתפסת. אתייחס לכלל המורים בכל מחקר כיחידה אחת, וזאת כדי לסרטט תמונה כללית בלבד ולהצביע ועל מגמה של תפיסת הכישורים והפוליטיקה הארגונית בבתי הספר, ללא חלוקה ספציפית לפי אשכולות המשיבים. גיל המורים שהשתתפו במחקרים היה 44 בממוצע, מרבית המשיבים היו בעלי תואר ראשון, והשאר )20%-33%( היו בעלי תואר שני. כלים לבדיקת משתני הפוליטיקה הארגונית נעשה שימוש בשאלונים קודמים ומתוקפים )1989 al.,,)ferris et אשר תורגמו לעברית ונבדקו במגזר הציבורי )הלפרין-מייזלר, 2009(. השאלונים הוסבו והותאמו לעולם בית הספר. להלן תיאור השאלונים: 1 השאלון 1. כישורים פוליטיים כלל שמונה היגדים )שאלון מקוצר( בארבעה ממדים: יכולת הרישות,)networking( תבונה חברתית, השפעה בין-אישית וכנות נראית. דוגמאות להיגדים: "אני משקיע הרבה זמן ומאמץ ביצירת רשת קשרים )'נטוורקינג'( בבית הספר"; "אני מקושר היטב ומכיר הרבה אנשים חשובים בבית הספר"; "חשוב לי מאוד שאנשים יאמינו שדבריי ומעשיי כנים". 2 השאלון 2. תפיסת הפוליטיקה הארגונית כלל 12 היגדים, והמשיבים התבקשו לציין את מידת נכונותם בבית הספר שהם עובדים בו. דוגמאות להיגדים: "הקידום כאן נקבע על סמך העדפות אישיות של ההנהלה ולא על פי ביצועים"; "רעיונות טובים מתקבלים בברכה גם אם ההנהלה לא מסכימה להם כל כך"; "בבית ספר זה מעודדים את האנשים לדבר בכנות, גם אם יש להם ביקורת כלפי רעיונות מקובלים". השאלונים נבדקו על רצף בן חמש דרגות. הם נאספו בבתי ספר בסיוע מורים מובילים, ובמסגרת מרכזי פסג"ה. שני המחקרים קיבלו את אישורה של לשכת המדען הראשי. ממצאים ממצאי המחקרים היו דומים, והם מעידים על רמה גבוהה של כישורים פוליטיים בקרב המורים המשיבים )במחקר בר-לב וייס ממוצע = 4.06, במחקר פז ממוצע = 4.9; מתוך 5 דרגות; סטיית התקן בשני המחקרים היא נמוכה מ- 1, ומצביעה על פיזור נמוך(. ממצאי תפיסת הפוליטיקה הארגונית היו נמוכים באופן יחסי, ודומים אף הם )במחקר בר-לב וייס ממוצע = 2.75, במחקר פז ממוצע = 2.7; סטיית תקן נמוכה מ- 1 (. לבסוף, גם ממצאי המתאמים בין המשתנים באמצעות מבחן פירסון נמצאו דומים, ובשני המחקרים נמצא קשר מובהק, שלילי ברמה בינונית, בין כישורים פוליטיים ותפיסת הפוליטיקה הארגונית )במחקר בר-לב וייס = 180 n ;r = -.29, p <.000, במחקר פז, = 180 n.r = -.325, p <.000, דגם זה תואם את הנמצא בספרות לעיל(. תובנות ודיון מן המחקר עולה שמורים הם בעלי כישורים פוליטיים ומשתמשים בהם לקידום אינטרסים אישיים וארגוניים, אולם הם אינם תופסים את בתי הספר שהם מלמדים בהם כבעלי גיליון 8 54 דצמבר ביטאון מכון מופ"ת 71

5 סוגיות מן השדה רמה גבוהה של פוליטיקה ארגונית. מדיווחי המורים עלה שלא נעשה שימוש רב באסטרטגיות כוחניות ובלתי הוגנות של קבוצות כוח ושל יחידים בבתי הספר. אפשר ללמוד מכך שמרבית המורים תופסים את בית הספר כסביבה הוגנת וידידותית. עם זאת, הפער שבין תפיסת הכישורים הגבוהה לבין תפיסת הפוליטיקה הארגונית הנמוכה מעניין, ומעלה שתי תהיות מרכזיות: )א( כיצד אפשר להסביר את היעדרה של פוליטיקה ארגונית בבית ספר שבו המורים עושים שימוש בהתנהגויות ובכישורים פוליטיים? )ב( אם מורים )במקרה זה מצפון הארץ( הם בעלי כישורים פוליטיים גבוהים ותופסים את הארגון כפוליטי במידה נמוכה בלבד, מדוע הם נרתעים מפוליטיקה? לסוגיות אלה ייתכנו הסברים אחדים: 1 מורים 1. אינם מודעים למושג פוליטיקה ארגונית, שכולל בחובו התנהגויות אינטרסנטיות שכיחות ויום-יומיות של בעלי עניין, ומפרשים אותו כהתנהגות פוגענית ושלילית. 2 רמת 2. הפוליטיקה הארגונית בבית הספר אכן נמוכה, כיוון שלכל מורה יש תפקיד מוגדר בתחום הדעת ובתכנית הלימודים וההוראה. בנוסף, השכר קבוע מראש, ומרבית המורים אינם נדרשים למאבק על משאבים ועל תגמולים. 3 מרבית 3. המורים מרוכזים בנעשה בהוראתם בכיתה, בקשר של אחד על אחד עם התלמידים, והם אינם מכירים את המשחק הפוליטי ולא מעורים בו. מחד גיסא, רובם נאמנים לבית הספר ומעדיפים להתמקד בעבודתם יותר מאשר לעסוק בפוליטיקה ארגונית בית-ספרית, ואולי אף מעדיפים "להקטין ראש". מאידך גיסא, מורים כיום עמוסים ומרוכזים בעבודתם, שכוללת גם עבודות פקידותיות למיניהן. אלה מאריכות את שעות העבודה שלהם יותר מאשר בעבר, וייתכן שהעומס מונע מהם לעסוק בדברים שאינם קשורים ישירות לעבודתם. 4 תפיסת 4. הפוליטיקה הארגונית בבית הספר ובעולם החינוך קשורה לסטראוטיפים מגדריים. עולם החינוך הוא עולם נשי בעיקרו, ומנקודת מבט פמיניסטית הפוליטיקה נחשבת לגברית ומשקפת את התפיסה הגמונית. לפי הגישה הפמיניסטית יעדיפו המורים לקדם אינטרסים באמצעות שיתוף וללא תחרות, ובאמצעות העצמה זו של זו, לפיתוחן המקצועי ולקידום בית הספר. דיאן דנלפ ופול גולדמן מאוניברסיטת אורגון 1991( Goldman, )Dunlap & פיתחו את המושג "כוח באמצעות" )אופלטקה, 2010(, שמשמעותו שיתוף אחרים והעצמה לצורך השגת מטרות הארגון. ייתכן שבבית ספר שתומך בשיתוף ובהעצמה יעשו המורים שימוש חיובי בכישורים הפוליטיים. האם בית הספר הוא פוליטי פחות מארגונים אחרים? לפי הספרות אין זה סביר, ועדות המורים על כישוריהם הפוליטיים בבית הספר מחזקת את עובדת קיומה של פוליטיקה ארגונית בבית הספר. מעניין אפוא לבדוק אם קיים קשר בין מידת השיתוף וההעצמה בבתי ספר כארגונים פרופסיונליים-ביורוקרטיים לבין פוליטיקה ארגונית מנקודת מבט פמיניסטית. לפי גישת השיתוף סביר להניח שמנהלים יעודדו שיתוף והעצמה של מורים, יכירו בקיומם של מיומנויות וכישורים פוליטיים, והפוליטיקה הארגונית בבית הספר תשמש לקידומו ולקידום המורים באופן חיובי. מומלץ לשים דגש בהבנת המושג פוליטיקה ארגונית בתכניות להכשרת מורים ומנהלים כדי להעלות את מודעות הלומדים ולעודד בתי ספר לקדם את האינטרסים שלהם בפוליטיקה ארגונית מעצימה. 8 מקורות אופלטקה, י' )2010(. יסודות מינהל החינוך: מנהיגות וניהול בארגון החינוכי )מהדורה שנייה מעודכנת(. חיפה: פרדס. בר-לב וייס, צ' )2012(. הקשר בין אינטליגנציה רגשית ופוליטיקה ארגונית לבין תחושות של מחויבות ארגונית, שביעות רצון וכוונות עזיבה של מורים בבתי ספר מן המגזרים היהודי והערבי. עבודת גמר המוגשת כמילוי חלק מדרישות לקבלת התואר "מוסמך בחינוך",M.Ed. האקדמית גורדון, חיפה, בהנחיית ד"ר ניצה שוובסקי. הלפרין-מייזלר, ג' )2009(. רגש ופוליטיקה בארגונים: הקשר בין אינטליגנציה רגשית, פוליטיקה ארגונית, עמדות וביצועים בעבודה במגזר הציבורי והעסקי בישראל. חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה", אוניברסיטת חיפה. ויגודה, ע' )1998, יוני(. פוליטיקה ארגונית והשפעתה על ביצועי עובדים: לקחי מחקר בקרב עובדים מהסקטור הציבורי בישראל. ניהול, , סמואל, י' )2002(. המשחק הפוליטי: עוצמה והשפעה בארגונים. חיפה: הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה. פז, א' )2012(. הקשר בין פוליטיקה ארגונית נתפסת, אינטליגנציה רגשית ותחושות של מורים כלפי שביעות רצון, מחויבות ארגונית ונטיות עזיבה של מורים בבתי ספר ממלכתיים וממלכתיים-דתיים. עבודת גמר המוגשת כמילוי חלק מדרישות לקבלת התואר "מוסמך בחינוך",M.Ed. האקדמית גורדון, חיפה, בהנחיית ד"ר ניצה שוובסקי. שחר, ח' )2007(. ייעוץ לבית-הספר כמערכת: תיאוריה, מחקר ומעשה. תל-אביב: רמות. 72 ביטאון מכון מופ"ת 8 דצמבר גיליון 54

6 Mintzberg, H. (1983). Power in and around organizations. Englewood Cliffs, NJ: Prentice- Hall. Pfeffer, J. (1992). Management with power. Boston, MA: Harvard Business School Press. Robbins, S. P. (1993). Organizational behavior: Concepts, controversies, and applications. Englewood Cliffs, New Jersey: Prentice Hall. Vigoda, E., & Cohen, A. (2002). Influence tactics and perceptions for organizational politics: A longitudinal study. Journal of Business Research, 55, Vigoda-Gadot, E., & Dryzin-Amit, Y. (2006). Organizational politics, leadership and performance in modern public worksites: A theoretical framework. In E. Vigoda-Gadot & A. Drory (Eds.), Handbook of organizational politics (pp. 3-15). Bodmin, cornwall: MPG Books. West, M. (1999). Micropolitics, leadership and all that The need to increase the micropolitical awareness and skills of school leaders. School Leadership and Management, 19(2), Ball, S. J. (1987). The micro-politics in organizations: Towards a theory of school organization. London: Methuen. Denhardt, R. B., Denhardt, J. V., & Aristigueta, M. P. (2009). Managing human behavior in public and nonprofit organizations. Thousand Oaks, CA: Sage. Dunlap, D., & Goldman, P. (1991). Rethinking power in schools. Educational Administration Quarterly, 27(1), Ferris, G. R., Treadway, D. C., Kolodinsky, R. W., Hochwather, W. A., Kacmar, C. J., Douglas, C., & Frink. D. D. (2005). Development and validation of the political skill inventory. Journal of Management, 31(1), Hoy, W. K., & Miskel, C. G. (2008). Educational administration: Theory, research, and practice. (8th Ed.). New York, NY: McGraw-Hill Companies. James, K. (2006). Antecedents, processes and outcomes of collective (group-level) politics in organizations. In E. Vigoda-Gadot & A. Drory (Eds.), Handbook of organizational politics (pp ). Bodmin, cornwall: MPG Books. ג ין ורמל המאור הקטן גיליון 8 54 דצמבר ביטאון מכון מופ"ת 73