"דיור לכל בשכונת הדר"

Transcription

1 הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים המסלול לתכנון ערים ואזורים סמסטר אביב תשע"ב "דיור לכל בשכונת הדר" הוגש במסגרת: פרויקט חברתי דיור וקהילה מגיש: איתן סרבר מוגש ל: ד"ר עמליה רימלט תאריך הגשה:

2 תוכן עניינים : מפות תרשימים תוכן עניינים... 2 הקדמה... 4 חלק א' שכונת הדר הכרמל רקע... 5 א 1.רקע כללי... 5 א 2.רקע היסטורי... 5 א 3.רקע דמוגרפי... 6 א 4.אזור התמקדות... 7 א 5.רקע סטטוטרי... 9 א 6.מערך מגורים בהדר חלק ב' רקע קהילתי החברה האזרחית בהדר ב 1.הקמת מנהלת הדר ב 2.מהן קהילות הצעירים/קהילות הכוונה בהדר ב 3.הקמת 'פורום קהילות' ב 4.רקע לכתיבת המסמך-המחאה החברתית חלק ג'- תהליך כתיבת המסמך ג 1.גיבוש עקרונות ומטרות המסמך ג 2.על מי מדבר המסמך? ג 3.למה למגזר הציבורי להתערב? ג 4.חיפוש אחר האמצעים למימוש המטרות ג 5.תהליך התכנון של המסמך בפרספקטיבה של תיאוריות תכנוניות חלק ד'- הצעות המסמך ד 1.פיתוח תשתיות פיזיות ד 2.פיתוח תשתיות חברתיות ד 3.פיתוח תמהיל חברתי חלק ה'- סמכות העירייה לעומת נכונות העייריה להתערב בסוגיות דיור ה 1.לאחר שיגור המסמך לעיריית חיפה ה 2.סמכויות ההתערבות של הרשות המקומית ה 3.גבולות השפעתו של פורום הדר חלק ו' מסקנות אופרטיביות ו 1.שיפור התהליך ו 2.שיפור האמצעים המוצעים

3 תוכן עניינים: מפות תרשימים מפות מפה מס' - 1 מפת התמצאות סימון הרובעים השונים בחיפה...7 מפה מס' - 2 גבולות 'מלבן הדר'... 8 מפה מס' 3 חלוקת מתחמים לפי תכנית מדיניות להתחדשות הדר תמונות תמונת שער - תמונות של מבנים מגורים ואירועים קהילתיים בשכונת הדר טבלאות טבלה מס' 1 - נתונים סטטיסטים השוואתים בין הרובעים בחיפה... 7 טבלה מס' - 2 תוכניות סטטוריות ארציות והשלכותיהן על אזור התכנון... 9 טבלה מס' 3 תכניות סטטוריות מקומיות והשלוכתיהן על אזור התכנון...9 טבלה מס' 4 תכניות שאינן בעלות מעמד סטטוטרי טבלה מס' - 5 סקר אדריכלי של מבנים בהדר טבלה מס' 6- קהילות כוונה וקבוצות תושבים בשכונת הדר טבלה מס' 7- מיפוי מערכת הקשרים בין הקהילות המשתתפות בפורום הדר טבלה מס' 8- טבלה מס' 9- טבלת השוואה בין תהליך הכתיבה לשלבי התכנון של הגישה הרציונאלית טבלת השוואה בין תהליך הכתיבה לParicipation 25...Collaborative טבלה מס' 10- טבלת הצעות המסמך לפיתוח תשתיות פיזיות טבלה מס' 11- טבלת ניתוח המסמך לפיתוח תשתיות פיזיות טבלה מס' 12- טבלת הצעות המסמך לפיתוח תשתיות חברתיות טבלה מס' 13- טבלת ניתוח המסמך לפיתוח תשתיות חברתיות טבלה מס' 13- טבלת הצעות המסמך לתמהיל חברתי מגוון טבלה מס' 14- טבלת ניתוח המסמך לתמהיל חברתי מגוון

4 הקדמה- במקביל למחאת ידי על גובש 2011, בקיץ הדיור הקהילות המאורגנות והתארגנות התושבים ברובע הדר כרמל שבחיפה מסמך שכותרתו "דיור לכל". מטרותיו כפי שמובאות מתוך המסמך הן לבצע התערבות עירונית בנושא הדיור בהדר על מנת לעודד וליצור היצע דירות רחב ככל האפשר, תוך יצירת תמהיל אנושי מגוון ומורכב ושימת דגש על חיזוק התשתיות הפיזיות והחברתית כצעד מקדם. המסמך הועבר לעיירית חיפה והיא מצידה מנועה את מלבצע את דחתה המסמך. לטענת העירייה היא ההצעות הקשורות ברכישת נכסים מכיוון שמהלכים כאלו אינם חלק מן מדיניות העייריה. עם זאת, טרם נבדק ונותח לעומק מדוע דחתה העירייה את המסמך כולו. בעבודה יחד עם קהילות הכוונה בהדר נבחנת יכולתם של הקהילות המשימה בהדר להשפיע על הרשות המקומית על מדיניות הדיור. כותב העבודה חי בשכונת הדר, חבר בכפר הסטודנטים מזה 3 שנים ולמעשה החל את ההתקשרות שלו עם הקהילות השונות בהדר שנים טרם תחילת הפרויקט. במהלך העבודה עם הקהילה נפגש עם כל אחד מרכזי הקהילות, עם נציגים מהעייריה ובנוסף השתתף במספר מפגשים של צוות דיור "הדר לכולנו" התארגנות תושבים שכונתית בנושא דיור. חלק א' של העבודה יסקור את הרקע ההיסטורי והדמוגרפי של השכונה, וכן סקר תכניות מתאר רלוונטיות, ברמה הארצית והמקומית. חלק ב' של העבודה יתן סקירה של כלל קהילות הכוונה החיות בשכונה ושל יתר הקבוצות הפועלות בה, תוך התייחסות ליחסי הגומלין ביניהן. בחלק זה תואר הרקע לכתיבת מסמך 'דיור לכל'. חלק ג' יתמקד בתיאור התהליך של כתיבת המסמך, המשתתפים בכתיבתו והלבטים שעלו, הקושי בניסוח המטרות ובהגדרת האנשים שהמסמך מתיימר לייצג. חלק ד' יתמקד בסקירת האמצעים שהציעו מנסחי המסמך ובניתוחים לפי קריטריונים ברורים. חלק ה' יבחן את סמכותה של הרשות המקומית להתערב בסוגיות של דיור, ובחן את מדיניותה של עיריית חיפה בנושא באמצעות מקרי בוחן. חלק ו' יעלה אפשרויות פעולה אלטרנטיביות שהיו יכולות להביא לתוצאה אחרת מזו שהתרחשה בפועל. חלק זה נתן גם המלצות עבור פעולות עתידיות של קהילות כוונה אל מול העירייה ולפעולות בנושא דיור. בתור סטודנט לתכנון ערים שחי בשכונת הדר כשלוש שנים ופעיל בה במסגרות שונות, תהליך כתיבת עבודה זו, אפשר לי להבין מנקודת מבט של צופה חיצוני את מורכבות פעולות החברה האזרחית הפועלת בהדר. כתיבת המסמך עצמו, על אף הבעיות מהווה לטעמי דריסת רגל משמעותית של קהילות הכוונה בעולם התכנון, שיעלו ממנו במהלך העבודה, המהווה דיסיפלינה בעלת כלים אקדמאים ופרקטים כאחד היכולים לשמש את הקהילות בפועלם. הצעות המוצגות במסמך זה מיועדות לכל קהילת כוונה או קבוצת תושבים המבקשת לפעול אל מול רשות מקומית בתחומי דיור. 4

5 ר. חלק א' שכונת הדר הכרמל,רקע א 1.רובע הדר הכרמל - רקע כללי רובע הדר הכרמל הוא אזור מגורים הממוקם על המדרון המזרחי של הכרמל. הרובע גובל במזרח בנחל גיבורים, במערב עם שדרות הציונות, הגבול עליון הוא רחוב גולומב והגבול התחתון, רחוב שיבת ציון. שטחו הכולל של האזור הוא 1,556 דונם והוא מהווה 4.4% מכלל השטח העירוני. ברובע חיים כיום כ- 37,580 תושבים, שהם 14.4% מכלל אוכלוסיית העיר. הרכב האוכלוסיה מגוון: 22% מאוכלוסיית הרובע הם ערבים, 37.5% הם עולים חדשים, ברובם מברית-המועצות לשעבר והיתר תושבים יהודים וותיקים. השימוש הדומיננטי ברובע הוא מגורים, אך יחד עם זאת, במבנים רבים קיים שימוש מעורב - משרדים או מסחר בקומת הקרקע ומגורים בקומות העליונות )פרוינד,.)2008 מפה מס' - 1 מפת התמצאות הרובעים השונים בחיפה א 2 מקור: יצחק פרוינד "תכנית מתאר חיפה רקע כללי" )2008(. בתחום רובע הדר הכרמל ישנן כיום כ- 13,200 יחידות דיור. בבדיקה שנערכה במסגרת תכנית להתחדשות הדר הכרמל על ידי משרד מהנדס העיר בעיריית חיפה בשנת 2002, נקבע כי ניתן להוסיף ברובע 3,500 יחידות דיור נוספות מבלי לפגוע באזורים אחרים בחיפה. המשמעות היא פוטנציאל של סה"כ 16,700 יחידות דיור שיוכלו לאכלס אוכלוסייה של 48,000 נפשות. קע היסטורי מהקמתה בשנות ה- 20, תוכננה שכונת הדר להיות שכונת מגורים לפי מודל "עיר הגנים" Garden( ) Town על-פי תכנונו של האדריכל ריכרד קאופמן ) (. עיר הגנים תוכננה לפי גישה שפותחה באנגליה ובאה להתמודד עם בעיות בהם סבלו ערי בריטניה כגון צפיפות, זיהום אוויר, תנאי תברואה ירודים, פערים ומתח חברתי. עיר הגנים מהווה ניסיון לשלב בין יתרונות הכפר לבין יתרונות העיר, במסגרת המרחב העירוני )בן-ארצי, 1989 (. בשנת 1936 מנתה אוכלוסיית שכונת הדר )בהתאם לגבולות כמתואר לעיל( כ- 6,500 איש. עם פרוץ מאורעות תרצ"ו, עברו יהודים רבים מהעיר התחתית אל הדר כרמל מחשש לחייהם, ובכך החל 5

6 תהליך כולל של סגרגציה בין האוכלוסיה היהודית לאוכלוסיה ערבית בעיר, שמתבטא באופן ברור בפריסה המרחבית )שם: 1989 (. יהודי העיר חיפה פסקו מלהשתמש בעיר התחתית כמרכז העירוני והמסחרי של כלל תושבי העיר, ומיקמו את מוקדי הפעילות גבוה יותר על ההר, בשכונת המגורים הדר כרמל. העברת מוקד הפעילות המסחרי של יהודי העיר לשכונת הדר כרמל, הצריכה שינוי בשימושי הקרקע: רחוב הרצל עבר הסבה מרוחב המשמש למגורים בלבד לרחוב בעל עירוב שימושים )מגורים, מסחר ועסקים(. שכונת הדר החלה מבססת מעמדה כמרכז יהודי שוקק חיים, עד שבשנת 1938 מנתה אוכלוסיית השכונה 32,820 תושבים. עשר שנים לאחר מכן, בשנת 1948, משתחררת חיפה משלטון המנדט הבריטי ומספר התושבים בה עולה ל- 48,100 תושבים )שם: 1989 (. תנופת הפיתוח הכללית בשנים שאחרי הקמת מדינת ישראל לא פסחה על שכונת הדר, ואף היא נהנתה מתנופת בנייה מרשימה, במסגרתה נבנו בית הפועלים ברחוב החלוץ, בית חולים רוטשילד, בית העם והתיאטרון העירוני. תנופת הפיתוח החלה לדעוך במהלך שנות ה- 70 : תושבים רבים עזבו לשכונות חדשות וגבוהות יותר על רכס הכרמל; התשתיות והמבנים סבלו מהזנחה; המסחר נחלש בעקבות הקמת הקניונים בשולי העיר ויציאת המסחר האיכותי; כתוצאה מכל התופעות כמתואר, נותרו דירות ריקות רבות והשכונה החלה סובלת מהתדרדרות במובנים רבים: דמוגרפית, חזותית, מעמדית, מסחרית. בשנות ה- 90, בעקבות היצע הדירות הריקות שעמד בשכונת הדר, ולאור גל העלייה הגדול ממדינות חבר העמים, קלטה שכונת הדר המוני עולים אשר איכלסו מחדש את הדירות. העלייה של שנות ה- 90 אופיינה במדיניות קליטה המתירה לעולים החדשים לבחור באופן עצמאי את מקום מגוריהם. לאור מיקומה המרכזי של השכונה ומחירי הדירות והמחייה הזולים בה, הרבה עולים אכן בחרו להגיע לשכונת הדר כרמל, אך רבים מהם עזבו את השכונה כעבור זמן קצר והיגרו לאזורים בהם היו זכאים להטבות שונות מהמדינה, מעצם הגדרת איזורים אלה כפריפריה. דפוס הפעולה הזה, שחזר על עצמו לאורך גל העלייה מחבר העמים, קיבע את מעמדה של שכונת הדר כרמל כשכונת מעבר )סיוון-גייסט, 2007(. א 3.רקע דמוגרפי בטבלה מס' 1 ניתן לראות כי אוכלוסיית שכונת הדר מאופיינת במצב סוציו-אוקנומי נמוך. הדבר נובע בין היתר, מאופי משלחי היד, ומרמת ההשכלה. עם זאת, ניתן לראות כי אף על פי נתונים אלה, עדיין קיימת הגירה חיובית אל תוך השכונה בהיקף נרחב, וכבר היום, רובע הדר הוא הרובע הצפוף ביותר בחיפה. 6

7 טבלה מס' 1 נתונים סטטיסטים השוואתים בין הרובעים בחיפה חיפה רמות רמות נו"ש הדר הכרמל מערב עיר מדד/רובע כרמל נו"ש ויזרעאליה חיפה תחתית אוכלוסיה )באלפים( שש -עשרה שנות לימוד ומעלה )%( תואר שני ומעלה )%( משתתפים בכוח העבודה )%( הגיעו במכונית פרטית/מסחרית לעבודה )%( משלח יד ניהולי/אקדמי/חופשי/טכני )%( ממוצע נפשות למשק בית )%( דירה בבעלות )%( צפיפות דיור ממוצעת הגירה-שיעור ל תושבים ) ( חיפה רמות רמות נו"ש הדר הכרמל מערב עיר מדד/רובע כרמל נו"ש ויזרעאליה חיפה תחתית אוכלוסיה )באלפים( שש -עשרה שנות לימוד ומעלה )%( תואר שני ומעלה )%( משתתפים בכוח העבודה )%( הגיעו במכונית פרטית/מסחרית לעבודה )%( משלח יד ניהולי/אקדמי/חופשי/טכני )%( ממוצע נפשות למשק בית )%( דירה בבעלות )%( צפיפות דיור ממוצעת הגירה-שיעור ל תושבים ) ( מקור: המחלקה לתכנון ומידע סטטיסטי בעיריית חיפה "חיפה לפי אזורים, פרופיל שכונתי".)2010( א 4.אזור התמקדות במסגרת "התכנית לקידום איכות החיים בהדר" עליה יורחב בהמשך, הוחלט למקד את מאמצי הפיתוח וקידום איכות החיים במרחב ספציפי בתוך רובע הדר הכרמל. המרחב שנבחר להתמקדות 7

8 הוא "מלבן הדר" מתחם הרחובות שבין רחוב אורלוזורוב לרחוב החלוץ ובין רחוב בלפור לרחוב מיכאל. המלבן מכיל בין היתר את התיאטרון העירוני, את שוק תלפיות ואת אזור רחוב יל"ג. מלבן הדר מכיל שלושה אזורים סטטיסטים: 634,631,641 השייכים לשני תת-רובעים שונים ברובע הדר- סה"כ מספר התושבים 8,900 החיים ב 3,300 משקי בית ממוצע משקי בית 2.7, צפיפות הדיור הממוצעת היא 0.9 ו 55% מסך משקי הבית בבעלות, 30% שכירות והשאר בסידור אחר )מפקד אוכלוסין 2008, הלשכה לסטטיסטיקה( המתחם עיריית ידי על הוגדר כבעל חיפה סטאטוס סוציו-דמוגראפי נמוך המאופיין בסביבת מגורים מוזנחת, אוכלוסיה הטרוגנית ושיעורי פשיעה גבוהים. עם זאת, במקביל מתחם מלבן הדר הוא האזור בעל הערכים הארכיטקטוניים הגבוהים ביותר ברובע הדר, וחלק ניכר מהמבנים בו מיועדים לשימור )סיוון-גייסט, 2007 (. מפה מס' - 2 גבולות 'מלבן הדר' גבולות א"ס גבולות המלבן 8

9 א 5.רקע סטטוטרי טבלה מס' 2 תוכניות סטטוריות ארציות והשלכותיהן על אזור התכנון תוכניות סטטוריות ארציות התכנית תמ"א 35 תמ"א 38 פינוי בינוי - עיקרי התכנית השלכות על התכנית המוצעת בתוקף מיום מהווה תכנון כוללני למדינת ישראל. התכנית מבחינה בין אזורים מוטי פיתוח ואזורים מוטי שימור. שואפת לארגן את המרחב בצורה שתצמצם פגיעה בשטחים פתוחים ועל כן שואפת תוך ציפוף יחסי. לשפר את המרחב העירוני בתוקף משנת נותנת מענה לצורך בחיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה ומאפשרת חיזוק מבנים אשר קיבלו היתר בנייה לפני 1980, בהתאם לת"י התמ"א מאפשרת קבלת היתר בנייה עם תמריץ בדמות זכויות בנייה עודפות לשם מימון חיזוק המבנה ועלויות השיפוץ. מוסדר במסגרת חוק בינוי ופינוי משנת מדובר על סמכות ממשלתית של משרד הבינוי והשיכון אשר מכריז על שטח קררקע כמיועד לפינוי של תושביו. כמעט כל המבנים ברובע עומדים בקריטריון וותק המבנה, אולם הכללתם של חלק ניכר מהמבנים ברשימת המבנים לשימור הופכת את תהליך התמ"א 38 ליקר ומורכב יותר. נכון להיום, נראה כי אין כדאיות כלכלית למהלכים מסוג זה. מרבית מוגדר מהמתחם כמתחם לשימור, ולכן לא ניתן לבצע בהם פינוי-בינוי. טבלה מס' 3 תכניות סטטוריות מקומיות והשלוכתיהן על אזור התכנון תכניות מקומיות התכנית עיקרי התכנית השלכות על התכנית המוצעת חפ/ 229 תכנית מנדטורית, מהווה את התכנון הכוללני התכנית קבעה את מרקם הראשון שנעשה בחיפה. מאז לא אושרה בעיר הרחובות הקיים כיום. 9

10 תכנית חפ/ 1400 תכנית כוללנית אחרת. התכנית קובעת צפיפויות מגורים פוחתות ככל שעולים במעלה ההר. תוכנית מתאר מקומית לעיר חיפה, אשר הייתה בתהליכי תכנון משנת 1967 אך מעולם לא אושרה. למרות שלא אושרה, היא מהווה בסיס לתכניות רבות במהלך השנים. תכנית מתאר חפ/ 1400 מופקדת משנת 1980, קובעת את אזור הדר עליון כאזור מגורים ג/ 2 בו ניתן לבנות 140% משטח מגרשי בניה נטו באזורים הגבוהים טופוגרפית. ו- 108% משטח מגרשי הבניה נטו-באזורים נמוכים. חפ/ 2000 ג' תכנית ביוזמת עיירית חיפה, משרד הפנים, ממ"י ומשרד הבינוי והשיכון. עקרונות התכנית חופפים לתמ"א 35 ומטרתה לחזק את מעמד העיר חיפה כמטרופלין המרכזי של הצפון ע"י ציפוף הקיים, פיתוח שטחים חדשים, פתיחת העיר אל הים ופיתוח שטח המפרץ. שנת היעד היא 2025 עם יעד אוכ' 33,000. לא נראה כי התכנית תתערב בשכונת הדר למעט ההכרזה על חלקים בשכונה המיועדים לשימור, כאשר משמעות הכרזה זו עודה אינה ברורה. בנוסף לתכניות הסטטוטוריות שנעשו לחיפה, במהלך שנות ה- 90 עם המשך הידרדרותה של שכונת הדר, הוחלט על ידי עיריית חיפה לנסות ולהחזיר את האזור הנחשל למה שהיה בעבר מרכזו הפועם של העיר, על ידי תכניות פיתוח ממוקדות שונות שלא זכו למעמד סטטוטורי: טבלה מס' 4 תכניות שאינן בעלות מעמד סטטוטרי נכתב ע"י מזמין התכנית עמי שנער אדריכלים ומתכנני ערים בע "מ מהנדס משרד הדר להתחדשות תכנית העיר הכרמל )תכנית מן-שנער( )2003( סוסנובסקי אדריכלים סקר שימור והמלצות משרד מהנדס לשימור בהדר כרמל העיר )2001( מסמך מדיניות להתחדשות משרד מהנדס צוות המתכננים במשרד מהנדס העיר עירונית בהדר הכרמל העיר )2002( התכנית לקידום איכות עיריית חיפה אוניברסיטת חיפה, משטרת חיפה, החיים בהדר המחלקה ללימודי רווחה והעייריה 10

11 תכנית להתחדשות הדר הכרמל )תכנית מן-שנער( )2003(: בשנת 97' הוקמה ועדת היגוי שכללה נציגים ממחלקות שונות בעיריית חיפה והובלה ע"י המחלקה לתכנון ארוך טווח, יחד עם משרד מהנדס העיר. על התיאום הופקדה היחידה לתכנון אסטרטגי הנמצאת תחת משרד מנכ''ל העירייה. צוות התכנון שכתב את המסמך כלל את משרד האדריכלים ומתכנני הערים מן-שנער שנבחר במכרז וכלל צוותים רבים ביניהם מומחים בגיאוגרפיה אורבנית, כלכלה אורבנית, מומחים לשיקום חברתי, לתחבורה ולתשתיות. העבודה על התכנית הסתיימה בשנת 2003 )סיוון-גייסט, 2007(. מטרות התכנית: א. לחולל שינוי של התחדשות בהדר; ב. להגביר את הפעילות הכלכלית והיזמית; ג. לגרום לשינוי סדר העדיפויות העירוני; ד. לשמור על ערכים היסטוריים, אורבניים ונופיים )מן ושנער, 2003 (. עיקרי התכנית: תוספת של כ יח"ד, שיפוץ ושיקום מבנים קיימים, תוספות קומות ובנייה חדשה, ארגון הרחובות המסחריים )שם: 2003 ( מעמד התכנית: משמעות ההמלצות היא רחבה, אף על פי שהמסמך אינו בעל מעמד סטטוטורי, הוא מהווה בסיס למרבית הפעולות שנעשות בהדר )ראיון עם ארנה מור, ראש צוות התחדשות עירונית בחיפה(. יחד עם זאת, יצוין, שמשיחות עם אנשי שטח שפועלים בשכונה עולה שהם סבורים כי המסמך נגנז ואין לו משמעות בשטח כיום. מסמך מדיניות להתחדשות עירונית בהדר הכרמל עיקרי התכנית: קביעת עקרונות שיהוו מסגרת להתחדשות אזורי המגורים, יחד עם הגדרת הפעילות הכלכלית, היזמית ותחברותית על ידי חלוקת האזור לאזורים בצפיפות מגורים שונה לפי רמת רגישות: אזורים לעיבוי, עיבוי מוגבל ונקודתי מוגבר. בנוסף, יתוגברו אזורים לבניה לגבוה ומוקדים תפקודיים, כשההיתר בנייה נע בין תוספת של קומה או שתיים לבין בניינים עד 10 קומות, תוך תלות באזור )משרד מהנדס העיר, 2002(. מעמד התכנית: מסמך מדיניות אשר אומץ על ידי הועדה המקומית והמחוזית. יישום התכנית: עיקר המסמך מכתיב את פיתוח המגורים ברובע הדר כך שמחד, יישמר המרקם העירוני ההיסטורי הקיים ומאידך תתאפשר הכנסת אוכלוסייה חדשה באמצעות הוספת קומות ושדרוג מערך המגורים. שיחה עם ארנה מור, האחראית על התחדשות עירונית במשרד מהנדס העיר, העלתה שהתכנית אמנם מאפשרת חידוש המבנים, אך בהיותה מסתמכת על כוחות השוק, אין היא מעודדת דבר, מפאת ערכי הנדל"ן הנמוכים. עם זאת היא מציינת שיש לקוות כי בהגעתם של הקהילות הצעירות, ערכי הנדל"ן יעלו ובקרוב נתחיל לראות פרויקטים של עיבוי ושימור מבני המגורים בשכונה )משרד מהנדס העיר, 2002(. 11

12 השלכות התכנית על מתחם 'מלבן הדר' והרחבה על סקר שימור והמלצות השימור מופיעות יפורטו בפרק על מערך הדיור בהדר. מערך מגורים בהדר מאפייני בינוי ברובע הדר כרמל מרבית מבני המגורים הם בני 3-4 קומות, בכל קומה עד שתי דירות, המבנים ניצבים לאורך רחובות המגורים )משרד מהנדס העיר, 2002(. הבינוי נעשה לאורך קווי הגובה, כך שנוצרים רחובות רבים שהם מישוריים )סיוון-גייסט,.)2007 תכסית השטח כמעט וכולה תפוסה )סוסנובסקי, 2001(. מרבית האזור בנוי )סוסנובסקי, 2001( בתוך הרובע ישנם מספר מתחמים ייחודיים המכילים מבני ציבור ומבני תרבות אשר בהם אחוזי התכסית נמוכים )סוסנובסקי, 2001( מסמך מדיניות להתחדשות עירונית, אשר עסק בנושא הדיור נתנה ביטוי לשני מאפיינים עיקריים: הוספת קומות - לפי תכנית מדיניות להתחדשות עירונית בהדר המחלקת את רובע הדר למרקמים, מלבן הדר מוגדר ע"פ שלושה מתחמים שונים: א. תת אזור לעיבוי; ב. תת אזור לעיבוי מוגבל; ג. אזור לתגבור. מלבד בודדים, כל חברי קהילות הכוונה מתגוררות בשטח המוגדר כתת-אזור לעיבוי מוגבל בו ניתן לבנות/להוסיף עד שש קומות, כשתנאי הסף להוספת הקומות הוא שיהיה בהתאם לרמת השימור שתקבע ובכפוף להנחיות היחידה לשימור. במתחם "תת אזור לעיבוי" המשמעויות העקריות הן כי באזור זה תתאפשר הריסת מבנים שאינם מיועדים לשימור, ו"אזור לתגבור" משמעו בו תתאפשר בניית מגורים לבנייה גבוהה. בנייה חדשה - מרבית האזור הוא בנוי. לפי מפקד האוכלוסין משנת 95, 80% מהמבנים נבנו לפני 1965, 15% נבנו בין השנים 65'-85' ואילו רק 5% מהמבנים נבנו מאז ועד היום, ולא צפוי שמצב זה ישתנה. התכנית להתחדשות הדר מציעה שלא לאפשר הריסת מבנים מלבד מבנים מסוכנים או כאלו שבלתי ראויים חדשים ב'תת-אזור לעיבוי מוגבל' שמהווה מרבית מהמלבן, כך שלא צפויה מגמה משמעותית של בנייה חדשה באזור זה..1.2 אזור המלבן 12

13 סקר שימור מקיף שנעשה ע"י סילבניה סוסנובסקי חושף ומפרט את ייחודיות המרקם הבנוי בהדר. לפי הסקר נראה כי מתוך 1770 המבנים שנסקרו, 530 מהמבנים הם בעלי איכות גבוהה או מיוחדת, 965 מבנים בעלי איכות רגילה ורק 275 מבנים אינם איכותיים. הסקר מחזק את הקביעה ששכונת הדר היא פנינה אדריכלית, בעלת כמות מבנים בעלי משמעות היסטורית או אדריכלית עצומה, מהבולטות באזור חיפה. ככלי לשימור המבנים, קבעה הועדה המקומית בחיפה מדיניות אשר באה לידי ביטוי ברשימת אתרים לשימור בעיר. כיום מאושרים לשימור בתחום הדר מגוון מבנים ואתרים, והרשימה אומצה ע"י הועדה לשימור של עיריית חיפה טבלה מס' - 5 סקר אדריכלי של מבנים בהדר סגנון אדריכלי שנות ה- 20 מס' המבנים תמונה 255 מבנים 990 מבנים שנות ה מבנים שנות ה מבנים שנות ה- 50 ואילך נדל"ן- בשנת 2011 שכונת הדר מובילה במס' העסקאות שנעשו בה. 12% מכלל העסקות בעיר חיפה נעשו ברובע הדר, זאת על סמך נתוני מדד ת"א. בנוסף, על סמך נתוני עסקות שנרשמו ברשות המסים ניתן להתרשם כי בשנים האחרונות חווה מערך המגורים הדר הכרמל בעליית מחירים משמעותית. 13

14 חלק ב' רקע קהילתי - החברה האזרחית בהדר לשלטון המכרזי והמקומי ישנן דרכי פעולה, משאבים וכלים רבים לשיקום שכונות מצוקה: הזרמת משאבים, קידום תוכניות פיתוח תשתיות, הרחבת מקורות תעסוקה, שיפור רמת החינוך, הבריאות והשירותים החברתיים. על אף חשיבותן של פעולות אלה, שיקום שכונות מצוקה מחייב גם מעורבות של החברה האזרחית )קרן, 2007(. המושג חברה אזרחית מתייחס ל"ניסיונות ליצירת סגנונות חיים וזהות שנעשים על ידי פרטים וקבוצות שאינם מכפיפים את המציאות לעקרונות של השוק מזה ולהנחיותיה של המדינה מזה" )בן אליעזר, 1999 "האם מתהווה חברה אזרחית בישראל? ע"מ 59 מתוך: סוציולוגיה ישראל ב'(. ישי )2003( מסווג ארגונים שונים של החברה האזרחית ע"פ ארבע קטגוריות: קבוצות אינטרס: התארגנות של בעלי עניין על בסיס כלכלי או מקצועי )לדוגמה, איגוד המהנדסים, הסתדרות הרופאים(. תנועות חברתיות: מנסות לבצע שינוי חברתי, עוסקות בנושאים כמו שוויון חלוקתי של משאבים. ארגוני שורשים: ארגוני תושבים שורשיים שעוסקים באיכות החיים והסביבה של שכונתם. המניע בדרך כלל הוא אישי. ארגוני מתנדבים: לא מנסים לשנות את סדר העולם או לבצע מהפכה חברתית, אלא לעזור לזולת. ארגונים אלו נתמכים במרבית המקרים ע"י המדינה או שלוחותיה )ישי 1986(. בשנת 2007 ערכה קרן הדר מחקר שבחן את תנאי החיים בשכונת הדר, ותוצאותיו העלו שהשכונה סבלה מתהליך של הזנחה והתפוררות חברתית הנובעת מעוני, שוני תרבותי ותחלופה גבוהה של תושבים, אשר הביא לתפיסה אינדוודליסטית ותחושת ניכר של התושבים. כתוצאה, נוצר חוסר יכולת של תושבי השכונה לפקח על תושביה ולמגר חדירתן של נורמות שליליות. יכולת שכזו תלויה ברמת הלכידות בשכונה, גודל השכונה וצפיפותה. במקרה של שכונת הדר, כל אלו נמצאו בשפל מאז שנות ה- 80 )הדר, 2007(. בעקבות כך נוצרה מעורבות הולכת וגוברת של גופים שונים של החברה האזרחית בשכונת הדר. חלק גדול מהם, הן קבוצות המורכבות מתושבי הדר אשר עברו לשכונה במהלך העשור האחרון ופועלים בשטח בצורות שונות. פעילים אלה, החיים בשכונה, שונים מתושבי השכונה הוותיקים יותר, במספר מאפיינים: א. מרביתם בגילאים ב. בעלי ניסיון בפעילות חברתית ג. ילידי הארץ )מתוך ראיון עם דורון גושן מנהל כפר הסטודנטים(. בטבלה שלהלן מצויינים כלל הקבוצות הפועלות בהדר לפי החלוקה ממאמרו של ישי )2003(. הקבוצות המסומנות כארגוני מתנדבים, הן אלו שלוקחות חלק פעיל בפרויקטים בעלי אופי חינוכי-טיפולי כגון: מרכזי נוער, מעודוניות, מרכזי קשישים וכו'. אלו שמצויין כי הינן גם תנועה חברתית, הן קבוצות המחפשות בנוסף לפעילות זו, גם לבצע שינוי חברתי בשכונה. ארגוני שורשים, הן קבוצות אשר צמחו מתוך השכונה ולא הגיעו אליה כקבוצה. 14

15 טבלה מס' 6- קהילות כוונה וקבוצות תושבים בשכונת הדר קבוצה קומונת השומר הצעיר קיבוץ המחנכים העירוני כפר הסטודנטים קומונת תנועת הצופים גרעין פארן בוגרי חוגי סיירות גרעין תורני הדר קהילת הדרים קהילת מסדה הדר לכולנו קבוצת מ.ק.ס סה"כ תנועות חברתיות X X X X X X ארגוני שורשים X X X ארגוני מתנדבים X X X X X X הקמת מנהלת הדר כרמל בשנת 2005 הוקמה ועדה לקידום איכות החיים של תושבי הדר )ראה טבלה מספר 4(,. חבריה היו מודעים לתופעת ההתפוררות החברתית שפקדה את מתחם המלבן, ולאור זאת, החליטו על הקמת מנהלת שכונת הדר, ומינוי מר יעקב ברודר כמנכ"ל המנהלת. תפקידו של מר ברודר מצוי על התפר שבין הממסד והחברה האזרחית. ככזה, יש בו כדי להוות מעין מתווך בין תושבי השכונה לרשות המקומית )חסון שחורי ואדיב, 1995( בעקבות התכנית לקידום איכות החיים בהדר, ולאור מסקנותיה בדבר הצורך בקהילות צעירים במתחם, פעל מר ברודר, לקידום קהילות הכוונה Communities( )Intentional שהתגוררו בשכונה ולעידוד הקהילות שכבר פעלו בשכונה )קיבוץ המחנכים, בוגרי תנועת הנוער העובד והלומד(. קהילות אלו, היוו כלי חברתי ובמידה מסוימת אף ככלי דמוגרפי, שיועד לחיות בשכונה ולפעול במישורים חברתיים שונים בתוכה )מתוך ראיון עם יעקב ברודר מנכ"ל 'קהילת הדר'(. מהן קהילות הצעירים/קהילות הכוונה בשכונת הדר? מדובר בקבוצות שונות החיות ומעורבות חברתית וקהילתית בשכונת הדר. מתוך הראיונות עם נציגי הקבוצות עלו מונחים רבים המתארים את התופעה: קהילות מעורבות, קבוצות מובחנות, קהילות משימה, קבוצות משימה וקהילות חיים. נראה כי יש קושי למצוא מונח מתאים בשל השוני הגדול בין הקבוצות )אשר יפורט בהמשך(. העיסוק בכך הוא עיסוק סימנטי אך נראה כי העדפת המונח "קהילות צעירות" על פני המונח "קהילות כוונה" או כל מונח אחר, נובעת משיקולים מיתוגיים המנסים להתמודד עם ההגירה השלילית של צעירים מחיפה. )2003( Metcalf & Chrisitan מגדירים קהילת כוונה כרצון מצד משתתפיה "להוציא לפועל סגנון חיים משותף עם מטרה משותפת" תוך מגורים בקרבה פיזית. בתוך הגדרה זו יש ריבוי צורות: קהילות אקולוגיות, קיבוצים, קומונות, קהילות רוחניות ועוד. עם זאת, נראה כי החשיבות הגדולה ביותר של קהילות כוונה הוא מחויבתן לחזון הוליסטי ורחב יותר של הקהילה ( schehr, 1997(. al )1976( Abrams et טוענים שיצירת קהילות כוונה הינה חלק מתופעה של חיפוש זהות 15

16 בהקשר לחברה המודרנית האינדיבידואליסטית. מודעות חברתית, יזמים חברתיים ואידאליסטים. הקהילות מורכבות מבוגרי תנועות נוער, בעלי הגדרת המחקר האקדמאי לקהילות כוונה Communities( )international כמתואר, נראית כזו המתארת בצורה המדויקת ביותר את אופי הקהילות החיות בשכונת הדר, ולכן זהו המונח בו אשתמש לאורך העבודה. בנוסף לקהילות הכוונה, אבחן גם את פעילות "הדר לכולנו" - התארגנות תושבים שורשית אשר אף על פי כי אינה עונה להגדרה של 'קהילת כוונה' חתומה על מסמך 'דיור לכל' ומהווה גורם חשוב, כפי שיפורט בהמשך. טבלה מס' - 7 מיפוי מערכת הקשרים בין הקהילות המשתתפות בפורום הדר כפר הגרעין התורני קיבוץ המחנכים הדר לכולנו הסטודנטים שנת הגעה לשכונה 80 24( 102 משפחות( 40 מספר אנשים 20 ברמת מעורבות גבוהה ועוד כ 100 חברים יחסי טיולים, שותפות שותפות מעורבות קהילתית גומלין בין מפגשים אידיאולוגית, אידיאולוגית, שיתוף משותפת חבריו חברתיים, קשרי קיום אורח בכל ההיבטים - חברות, חיים יהודי-דתי מגורים, הכנסות מעורבות משותף, חברות והוצאות חברתית משותפת תגמול על קבלת מלגה קבלת שכר קבלת שכר/התנדבות התנדבותי התרומה החברתית אופי מנוהל ע"י פרויקטים בדומה לגרעין, רכז הדר לכולנו הינו הקשר עם 'קהילת הדר' שהגרעין מפעיל פרויקטים חברתיים חבר דירקטריון 'קהילת נתמכים שהקיבוץ מפעיל ב'קהילת הדר' הדר' כלכלית ע''י נתמכים כלכלית ע''י 'קהילת הדר', 'קהילת הדר'. בנוסף חלק מחברי הקהילה מועסקים ב'קהילת הדר' 16

17 צורת אינדיווידואלית משפחות קומונה - בדירות אינדיווידואלית/ המגורים גדולות או בניינים משפחות/ חברי קומונות חזקה שכירות שכירות/ בעלות שכירות שכירות / בעלות ארגון גג 'קהילת הדר' תנועת דרור עמותת שערי תורה - ישראל **הנתונים מתוך ראיונות עם נציגי הקהילות המוזכרות בטבלה בין קהילות הכוונה המתוארות קיים שוני רב. קיבוץ המחנכים החל מ- 11 פעילים וכיום מונה כ- 80 חברים המתגוררים בחמש דירות שונות ברחבי השכונה. הפעילות החינוכית של חברי הקיבוץ משתרעת על אזור חיפה מטרופלין הכולל בתוכו את הקריות,עכו וכו'. חברי הקיבוץ מפעילים,מדריכים ויוזמים מגוון פרויקטים חברתיים בהדר ועובדים בשיתוף פעולה צמוד עם המחלקה לשירותים חברתיים בעיר. בשנת 2011 הוקם גרעין תורני של משפחות ע"י רשת שעלי תורה בעידוד ושיתוף של עיריית חיפה ומנהלת השכונה אשר הביעו התעניינת בהבאת משפחות לשכונה בעלות אורינטצייה דתית. גרעין המשפחות מונה עשרים וארבע משפחות )100 חברים( ומוביל תוכניות, פעיל במסגרות השונות בשכונה ונמצא בתהליך בנייה של מסגרות חדשות. 'הגרעין התורני' ו'קיבוץ המחנכים' הן קהילות כוונה מובהקות שמהוות חלק מרשת ארצית רחבה יותר בעלת מרכיב אידיאולוגי מרכזי. הסטודנטים ו"הדר לכולנו", שונות מהן עליהן. מהותית אינן והן שתי הקהילות מהוות הנוספות "קהילות כוונה" כפר קלאסיות "כפר הסטודנטים" הוא פרויקט חברתי של סטודנטים בשכונה בעיר חיפה אשר הוקם כחלק מהמלצותיה של התכנית לקידום איכות החיים בהדר להביא אוכלוסייה צעירה לשכונה. הפרויקט פועל מזה חמש שנים בשכונה בשיתוף של האוניברסיטה והעירייה, ומטרתו ליישב את השכונה בצעירים, שיעסקו בפעילויות קהילתיות שונות בה. בפרויקט חברים כ- 40 סטודנטים מדי שנה. במסגרת הפרויקט, סטודנטים מאוניברסיטת חיפה מתחייבים לגור בשכונה ולפעול בה במסגרות התנדבות שנוצרה שונות, ותמורת בצורה ספונטנית, פעילותם מתוך מקבלים קיום. מלגת צורך פנימי של אנשים "הדר לכולנו" הינה קבוצת תושבים לנסות לפעול לשינוי המצב בשכונה. הקבוצה מחולקת לצוותי עבודה: תרבות, תשתיות, ספורט, חנייה ותחבורה, צרכנות ודיור. כרגע יש כ- 20 חברים פעילים וברקע עד כמאה חברים. אף על פי שישנו ניסיון לרתום את התושבים הוותיקים של השכונה, וליצור קבוצת תושבים אשר מייצגת את כלל התושבים, הניסיון טרם צלח, ומרבית חברי הקבוצה משתייכים לקבוצת התושבים הפעילים שהגיעו לשכונה במהלך העשור האחרון, כפי שצוין לעיל. חשוב לציין שבהתארגנות התושבים מעורבים חברים מכל הקהילות ואף נושאים תפקידי מפתח )ראיון עם יריב לוסטיג, מייסד 'הדר לכולנו'(. כפי שניתן לראות בטבלה מס' 7, שלושת הקהילות המעורבות החברתית, עובדות לעיתים קרובות יחד, אולם חיי הפעילים כמעט ואינם מתערבבים זה בזה, המבנה הוא שונה ורמת הקהילתיות משתנה אולם מטרת העל היא משותפת, וכולם שותפים במידות שונות בהתחדשות שכונת הדר. 17

18 הקמת הפורום בעקבות העלייה גוברת בכח ההשפעה של קהילות הכוונה בשכונה, יזמה מנהלת הדר את 'פורום הקהילות'. 'פורום הקהילות' היה למעשה פורום פיזי, בו נפגשו נציגי קהילות הכוונה. 'קהילת הדר' היא שיזמה את המפגשים ואת התכנים למפגשים, שהתקיימו בהתחלה אחת לשבועיים. מלבד נציגי הקהילות הצטרפו עובדים שונים של 'קהילת הדר': רכז החוגים, רכז הקהילות ונציגים ממחלקת הרווחה והחינוך. במהלך המפגש עדכנו הרכזים על המתרחש בשטח )פעילות הפרויקטים, אירועים יוצאי דופן(, וכן הושם דגש על קיום שיח בין החברים, הזדמנות להתעדכן, ליזום ולארגן מפגשים חברתיים לטובת גיבוש בין כלל חברי הקהילות. הגיבוש בין חברי הקהילות השונות הוגדר כיעד שקיומו יאפשר יצירת דיאלוג משותף בין הקהילות עצמן, ובינן לבין גורמי השפעה שונים בשכונה, וכח משותף דרכו ניתן גם להעצים את ההשפעה של הקהילות בשכונה, דרך עבודה בשיתוף פעולה ובאמצעות השמעת קול אחיד וחזק אל מול העירייה )ראיון עם יובל בכר רכז קיבוץ המחנכים(. במסגרת פורום הקהילות נוצר בקיץ 2011, בעיצומה של המחאה החברתית, מסמך שתוכנו התמקד בנושא הדיור בהדר. מסמך 'הדר לכל', רקע לכתיבת המסמך המחאה החברתית- הבעיות אותן המסמך מבקש לפתור, אינן תוצאה של העת האחרונה אלא בעיות מתמשכות, אשר רובן נדונו בעבר אל מול המנהלת החברתית. המסמך מבקש לפעול בכמה נושאים אשר יש בהם מידה של שינוי המדיניות העירונית. אותה בקשה הינה הד, לזעקת ההמונים לשנות את המדיניות בישראל ולהביא לצדק חברתי בחברה הישראלית )ספיבק-יונה, 2011(. הסיבה המרכזית לזעקה נעוצה בעליית דרמטית במחירי הדיור, במקביל יוקר המחייה, וירידתה קרנה של מדינת הרווחה. כותבי המסמך, פירשו את המחאה כנקודת שיא במשבר המתקיים )מתוך ראיונות עם: בקר,גושן ולוסטיג( ומתוך כך ראו בכך גם הזדמנות גדולה. רקע למחאה- המחאה החברתית החלה את דרכה ביולי 2011 בדרישה לפתור את מצוקת הדיור בישראל, המחאה אשר התחילה בקבוצת מחאה ברשת החברתית פייסבוק, הובילה להפגנות ענק והקמתם של אוהלי מחאה בשדרות רוטשילד בתל אביב ובערים נוספות כולל חיפה. נושאי המחאה הלכו והתרחבו וכללו נושאים רבים מלבד דיור בתחום החברתי-כלכלי וקראה להביא צדק חברתי כבסיס למדיניות. העיר חיפה בדומה לערים רבות בישראל אינה נשארה אדישה למחאה, במהלך ביולי הוקם המאהל במרכז הכרמל, ובעקבותיו הפגנות תחילה כאלו שמנו 1,000 ובהמשך המחאה הפגנות שההשתתפו בהן עד 30,000 איש. במהלך המחאה חלק גדול מהפעילים במחאה חשו באי-נוחות מהיותה מייצגת בעיקר המעמד הבינוני והחלו מקימים מאהלים נוספים בשכונות מצוקה אשר מטרת העל היא לשים את שכונות המצוקה ותושבייה בסדר עדיפויות גבוהה יותר, בעקבות כך גם ההפגנות שנעשו היו בכותרות של "הפגנת השכונות" וכו'. מתוך כך הדרישות הופנו גם אל הרשות המקומית בדרישה לטפל בהזנחה החברתית והפיזית באותם מקומות וליצור שינוי בקנה מידה שכונתי )ראיון עם רז סלע, פעילה במחאה החברתית בחיפה(. חשוב לציין כי במחאה החברתית החיפאית השתתפו )ברמת מעורבות שונה( חלק ניכר מחברי 18

19 הקהילות, בין נציגי הקהילות היו מעורבים במיוחד רכז 'כפר הסטודנטים' דורון גושן ורכז 'קיבוץ המחנכים' שניהם ביקרו באופן תדיר במאהל, השתתפו בהפגנות ולקחו חלק בדיונים. חלק ג'- תהליך רעיון כתיבת המסמך הועלה ע"י מר ברודר במהלך חודש אוגוסט 2011 פגישה של במסגרת הפורום. לנוכח מחאת הדיור הציע מר ברודר לנסח מסמך של הצעות אל ראש העיר בנושא עזרה ברכישת מבני מגורים לקהילות. המחנכים' דירה. בעניין הרעיון נבע מפניות קודמות מחירי הדיור העולים ובקשת עזרה מ'קהילת של 'הגרעין התורני' ו'קיבוץ הדר' להלוואות לצורך רכישת "עוד לפני המחאה הקהילות התחילו להגיד לי אנחנו רואים שהמחירים עולים ומחר לא נוכל לגור כאן ואמרתי להם בוא נשב יחד ונחשוב" )ראיון עם יעקב ברודר מנכ''ל קהילת הדר( נציגי הקהילות נענו להצעה והחלו בסדרת "מפגשי עבודה" על מנת לכתוב את המסמך. הרעיון התקבל בפורום, ונציגי הקהילות נתכנסו לצורך חשיבה משותפת, וניסוח צרכים ודרכי פעולה. בנוסף לנציגי הקהילות הוזמן לפגישות גם האדריכל כיועץ בענייני דיור ובנוסף כחבר מ.ק.ס. )ראה טבלה 6 יריב לוסטיג כנציג 'הדר-לכולנו', החברה האזרחית בהדר(. יריב הביא עמו לדיונים קול אחר היות כי אינו שייך לקהילת כוונה בשכונה ומכיוון כי מתעסק בנושאים של התחדשות עירונית כחלק מעבודתו כאדריכל. גיבוש עקרונות ומטרות המסמך- עם תחילת העבודה על המסמך, שכללה ניסוח וגיבוש עקרונותיו ומטרותיו, נתגלו בין חברי הפורום חילוקי דעות לגבי מטרות עיקריות שעלו במפגשים לניסוח המסמך: הגדרת המטרות. מראיונות שנערכו עם נציגי הקהילות, עולות שתי האחת, להביא להתערבות עירונית בשוק הדיור למען קהילות הכוונה בהדר וכדי שחברי הקהילות יוכלו להיות בעלי הנכסים בהם הם גרים. השנייה, להביא להתערבות עירונית בשוק הדיור לשם יצירת היצע דירות במצב נאות, למכירה והשכרה, אשר יאפשר לכל יחיד, זוג, משפחה וקבוצה להתגורר בשכונה. הדיונים לגבי העקרונות והמטרות נעו על ציר בין שתי מטרות אלה. מר ברודר, שהעלה את רעיון כתיבת המסמך, ראה בו אמצעי לקידום קהילות הכוונה בשכונה, ולכן חזונו למסמך נופל בגדרי המטרה הראשונה. לעומתו, נציגי הקהילות לא היו שלמים עם ההתמקדות בצרכיהם בלבד, וניסו ליצור מסמך שיכיל ויוכל למלא את המטרה השנייה. מתוך ראיון עם יובל בקר, רכז הקיבוץ העירוני : 19

20 "אנחנו לא היינו נכנסים לזה כדי לדרוש דרישות שהם רק כלפינו, אז במסמך עצמו כמו שאתה מכיר אותו יש ביטוי להתייחסויות רחבות". מתוך ראיון עם יריב לוסטיג, נציג 'הדר לכולנו': "לקבוצות שונות יש אינטרסים שונים במרחב של השכונה ואני הופתעתי מזה שהקהילות באו עם הרצון והציפייה שהעייריה תכשיר בשבילם ותעזור להם לשכור בעזרה עירונית. לא שזה דבר פסול מעיקרו אבל זה מוזר ולכן במסמך זה יצא קצת חלש". אין עוררין כי הקהילות מעשירות את ההון האנושי של השכונה, משמשות קול לתושבים מול הרשות המקומית, מחזקות את התושבים ומסייעות להציף בפני העירייה את הבעיות הייחודיות לשכונה. אף על פי כן, נוכחותן של קהילות הכוונה בשכונה אינה חלק ממדיניות מוסדרת ואין לעידוד נוכחותן בקרב שכונות מצוקה בחיפה תקציב מוגדר. מנהלת הדר, שבין מטרותיה כעמותה, מוגדרת המטרה של "קידום וטיפוח קהילות צעירות בשכונה" יזמה את כתיבת המסמך מתוך מטרה מובהקת של קידום מעמדן של הקהילות ועידוד הימצאותן בשכונה )נתונים על קהילת הדר.( לכן, הדואליות שמתבטאת במטרות המסמך, היא בגדר הרחבת המטרות הראשוניות שעמדו לנגד עיני יוזמי הרעיון. הרחבה שמקורה הוא בבסיס האידיאולוגי של נציגי הקהילות, שניסחו בפועל את מסמך 'דיור לכל'. הרחבת מטרות המסמך מעבר לתועלת האישית של חברי קהילות המטרה למטרות הרלוונטיות למנעד רחב יותר של תושבים בשכונה, שמגדירה תמהיל אוכלוסין כאידיאל, יוצרת חוסר קוהרנטיות והיסוס, המתבטאים בפערים בין המטרות שהוגדרו לאמצעים שהוצעו. הנציגים שהשתתפו בניסוח המסמך לא הצליחו להגיע להכרעה בין שתי המטרות שתוארו, בין היתר לאור מסגרת הזמן והאנרגיות שהוקצו לכתיבת המסמך. בהיעדר הכרעה, החליטו הנציגים על פשרה, שתכיל למעשה את שתי המטרות: מסמך אשר יכיל הצעות שונות, שחלקן מיטיבות עם חברי קהילות הכוונה בהדר בלבד. הפשרה שהתקבלה לעניין מטרות המסמך מקבלת ביטוי במסמך כדלקמן )המסמך מופיע במלואו בנספח א'( : עקרונות o מעורבות הממשל )מדינת ישראל ועיריית חיפה( בשוק הדיור "החופשי" הינה תנאי הכרחי לצדק ואחריות חברתית שכונת הדר כמופת ארצי לשילוב מרכז עירוני משמעותי עם מארג חיים של אוכלוסיות מגוונות המענה לתחום הדיור חייב לכלול פעולת פיתוח תשתיות יצירת מודל המשלב מענים לכלל האוכלוסיה ולקבוצות מובחנות o o o 20

21 מטרות o התערבות עירונית בשוק לשם יצירת היצע דירות, למכירה והשכרה, במגוון רחב אשר יאפשר לכל יחיד, זוג, משפחה וקבוצה להתגורר בשכונה. o יצירת תמהיל אנושי מגוון ומורכב, ההולם שכונה מרכזית בעיר רב- תרבותית. o חיזוק התשתיות הפיזיות והחברתיות כצעד המקדם את פיתוחה של השכונה כמקום אשר ראוי לחיות בו. על מי מדבר המסמך? מסמך 'דיור לכל' מתייחס למעשה לשלוש קבוצות אוכלוסייה: 1. חברי קהילות הכוונה 2. התושבים הקיימים בעלי מצב סוציו-אוקנומי נמוך 3. התושבים הפוטנציאלים הרצויים בעלי מצב סוציואוקנומי גבוה. לפי השקפתם תמהיל אנושי של שלושת הקבוצות הוא מטרה ראויה לקידום. תמהיל אנושי נתפס, גם בקרב נציגי הקהילות, ככלי ליצירת הכלה לשם ביטול ריכוזי העוני. הרצון ליצור תמהיל אנושי מבוסס על האמונה כי מגורים משותפים יחשפו את מעוטי ההכנסה להזדמנויות ולקשרים שנמנעו מהם במתחמי הדיור המבודדים )2001.(hilles, תמהיל אנושי יכול לתרום בנוסף גם ליצירת הבנה ולפחות דעות קדומות ותיוגים דבר שחשוב במיוחד לנוכח המבנה ההטרוגני בהדר, אולם ישנן גם דוגמאות רבות לקונפליקטים שצמחו מתוך המגורים יחד.)Kempen and Primus, 1999( חשוב להבין כי החסמים לתמהיל אנושי הם חסמים דו כיוונים, המנסים לפרוץ את הגבולות הגיאוגרפים בין אזורים הומוגוניים המאפיינים מצב סוציו-אוקנומי גבוה לאזורים ההפוכים מכך. הרציונאל של המכתב, המבקש יצירת תמהיל אנושי למעשה מבקש לעודד מגורים של אוכלוסייה מגוונת, מכיוון שצירוף המילים "אוכלוסייה מגוונת" משמעתו למעשה, כל האוכלוסייה. למה למגזר הציבורי להתערב? לפי אלתרמן רחל וסילברמן אמילי )2011( התערבות המגזר הציבורי מתבקשת במקום בו מחיר השוק בעבור דיור, גבוה מהשתכרות התושבים, וקיימת בעיה ביחס שבין ההיצע לביקוש. במדריך "דיור בר השגה כלים לתכנון סטטוטורי" מתוארות הסיטואציות בהן מחליט המגזר הציבורי להתערב בנושא הדיור. שתיים מהן מהוות את ההצדקות לתכנון בעיני הכותבים כפי שמתפרש מן הראיונות: ג'נטרפיקציה- "מקומות בהם יש תהליכי ג'נטרפיקציה שגורמים לעלייה במחירי הדיור, ועל כן על מנת לאפשר לבעלי הכנסה הנמוכה להמשיך ולהתגורר במקום מגוריהם על אף המחירים הגבוהים יש צורך בהתערבות המגזר הציבורי" )דיור בר השגה כלים לתכנון סטטוטורי - ע"מ 19(..1 21

22 מטרות חברתיות- "סיטואציה בה המגזר הציבורי מתערב בשוק הדיור על מנת לעודד מגורים של קבוצה מסוימת באזור נתון על מנת לעודד מגורים במקום של קבוצה מעודפת מסיבות פוליטיות או בטחוניות" )דיור בר השגה כלים לתכנון סטטוטורי - ע"מ 19(..2 חיפוש אחר האמצעים למימוש המטרות- המסמך נכתב במצב של אי וודאות, וחתר ליעילות אופטימאלית בין המטרות לבין יישומן בשטח. מנסחי המסמך החליטו לקבוע שני קריטריונים אחידים שיתקיימו בכלל ההצעות שיופיעו במסך: "קונקרטיות וברות מימוש בטווח זמן מיידי" (מתוך מסמך "דיור לכל" המופיע בנספח א'( יחד עם זאת, יוזכר כי הכותבים אינם בעלי ידע בנושא מדיניות דיור ועל כן הכלים ליישום המטרות שהוצבו היו זרים להם והצריכו למידה מעמיקה. חלק ניכר מהלמידה הוקדש לניסיון לברור מסך הכלים הקיימים, את הכלים בהם הרשות המקומית יכולה להשתמש, או שסביר יותר שהיא אכן תעשה בהם שימוש, מכיוון שסוכם מראש כי המסמך יופנה אל לשכת ראש העיר. בהקשר זה יצוין, שהשלטון המקומי בישראל כוח נעדר חקיקתי הדיור, להבדיל מהשלטון המרכזי(. בנוסף, הוא נעדר משאבים אלו בכל הקשור פיננסיים לפעולות בתחום לתמיכה ישירה בדיור, להבדיל ממשרדי האוצר, השיכון והבינוי אשר פועלים תחת השלטון המרכזי. אף על פי כן בחר השלטון המרכזי בשני העשורים האחרונים לצמצם מעורבתו בתחום הדיור ובמיוחד בולט בימים צמצום תמיכתו הכספית באמצעי סבסוד שונים. נותר כך מתוך הטיפול בנושאי הדיור ברשיות המקומיות. למרות כוחם החקיקתי ותקציבם המוגבל, כריבון העיר, חובתו של השלטון המקומי כוללת דאגה לכלל התושבים לרבות מעוטי היכולת )סעיף 249 לפק' העיריות(. אם כן, ככל ששהעמיקו מנסחי המסמך בבחינת הכלים העומדים לרשות השלטון המקומי לצורך שינוי מדיניות בתחום הדיור, כך נחשפו, לדבריהם, להיעדר הסמכויות של הרשות בתחום הדיור ולהיעדר משאבים פיננסים לתמיכה בסוגיות דיור )מתוך ראיון עם יובל בקר, רכז 'קיבוץ המחנכים'(. כך, אף על פי שנחשפו למגוון כלים בנושא מדיניות הדיור, כמו דיור בר-השגה ופיקוח על שכר הדירה, בבואם לכתוב אמצעים לשינוי, היו מנסחי המסמך מוגבלים לאמצעים שביכולתה של הרשות המקומית לבצע. 2 "הניסיון לגשת לעירייה במסמך דיור, הוא זה שטמן את הבעיה הגדולה ביותר" )מתוך ראיון עם יובל בקר, רכז 'קיבוץ המחנכים'(. תהליך התכנון של מסמך 'דיור לכל' בפרספקטיבה של תיאוריות תכנוניות נציגי הקהילות שלקחו חלק בניסוח מסמך 'דיור לכל' אינם בעלי רקע בתכנון ערים, והם אינם ברי סמכא בתחומים עליהם המליצו במסמך. יחד עם זאת, הפעולה דה פקטו שביצעו בעצם ניסוח המסמך היא פעולה תכנונית. הגישות העיקריות בתיאוריות תכנון ערים הן גישות התכנון התהליכיות ושל וגישות התכנון הפרוגרסיביות. 22

23 הגישות התהליכיות מדגישות את הדרך שבה מתגבשים פתרונות תכנון את תהליך החשיבה. אין הן מתמקדות בהקשרים הארגוניים, הערכיים, או החברתיים של התהליך. הגישות הפרוגרסיביות כוללת גישות אלו אינן באות כתחליף לגישות התהליכיות, אלא משלימות אותם. הם אינם מתעסקות כנושא עיקרי בתהליך התכנון כתהליך חשיבה, אלא כדרך פעולה בתוך מוסדות ובין קבוצות בחברה )1984.)Ernest, מניתוח תהליך העבודה והתכנון של מסמך 'דיור לכל' כפי שפורט לעיל, עולה שהאופן שבו מנסחי המסמך פעלו משתייך לגישות תכנון תהליכיות הגישה הרציונאלית: גישה המנסה להגיע לפתרון הטוב ביותר באמצעות בניה של תהליך תכנון ברור ומציאת הדרך הטובה ביותר. טבלה מס' 8- טבלת השוואה בין תהליך הכתיבה לשלבי התכנון של הגישה הרציונאלית שלבי התכנון שמציעה הגישה הרציונאלית תהליך כתיבת מסמך "דיור לכל" 1. הגדרת הבעיות ו/או המטרות 1. הגדרת המטרות 2. זיהוי האמצעים למימוש המטרות 2. זיהוי תכניות או גישות אלטרנטיביות 3. הערכת האלטרנטיבות השונות 3.גיבוש המסמך ושליחתו לעירייה 4. יישום התכניות 5. וויסות ההשפעות של התכניות ניתן לראות כיצד תהליך כתיבת המסמך כפי שתואר, מתאים לשלבי התכנון שמציעה הגישה הרציונאלית, אם כי ניתן להבחין בהיעדרם של שלבים חשובים בתכנון שלא נעשו בתהליך כתיבת המסמך מחמת חוסר הזמן, וחוסר היכרות עם תהליכי התכנון. הגישות התהליכות מאופיינות בסוג תהליך תכנוני שמבודד מהסביבה מושא התכנון ועל כך הביקורת. אף על פי שנציגי הקהילות גרים ופועלים בשכונה, ומטרות התכנית שאפו לייצג את כלל תושבי הדר, עובדות שהיו יכולות להצביע על פעולה לפי עקרונות "התכנון המסנגר" כזה שמטרתו לדאוג לקבוצות שלא מיוצגות במידה מספקת בפרקטיקת התכנון )2002 (Brooks, בפועל פעלו נציגי הקהילות בינם לבין עצמם, ולא שיתפו כלל אוכלוסיות נוספות בשכונה, שלמעשה מהוות הן את מירב התושבים, והן את הגרעין הקשה והמקורי שלהם. 23

24 לאור המטרות שהציבו מנסחי המסמך ואף לאור מקורות הגעתן של קהילות הכוונה להתגורר ולפעול בשכונת הדר, היה ניתן לצפות לתהליך משתף ומערב יותר, שנותן מקום לקולות אותנטיים נוספים באופן בלתי אמצעי. לו פעלו כך, ניתן היה לתאר אופן פעולתם כנופל בגדרי הגישות הפרוגרסיביות, המעודדות תהליך שיוויני יותר של תכנון. אינס ובוהר פיתחו מודל שנקרא' participation.collaborative שמשמעותו תכנון כשיתוף פעולה. למודל יש מספר אלמנטים שצריכים להתבצע. בטבלה הבאה ניתן לראות השוואה בין,Collaborative participation גישה הנותנת מענה לצרכי אוכלוסיות שונות בייצוגן של כל הקבוצות דרך שיח, שיתוף פעולה ולמידה הדדית, לבין גופי התיכנון השונים לקבוצות בציבור )2004 Booher,,)Innes & כפי שניתן לראות בטבלה התהליך שהתרחש בקרב מנסחי המסמך היה רחוק מכך. טבלה מס' -9 טבלת השוואה בין תהליך הכתיבה לParicipation Collaborative תהליך כתיבת 'דיור לכל' Collaborative participation נציגי הקהילות בלבד משתתפים מגוונים תגובה מעורבות מהתחלה פעילויות חד פעמית עיסוק מתמשך חלק ד'- הצעות המסמך בשלב זה נציג וננתח את ההצעות אשר הציעו נציגי הקהילות מהעייריה. הצעות המסמך מוצגות כ"צעדים לביצוע בתשע"ב" ומחולקת על ידי הכותבים לשלוש קטגוריות: פיתוח תשתיות פיזיות, פיתוח תשתיות חברתיות והגדלת היצע הדירות לתמהיל חברתי. בכדי להבין טוב יותר את ההצעות ומשמעותן נבחן האם לרשות המקומית יש את הסמכות והמשאב הכלכלי לביצוע של אותם פעולות, המסקנות מוצגות בטבלה בסוף כל הצגה יש לקחת בחשבון כי המסקנות הם תוצר של הערכה ע"פ אחראיות העייריה ומשמשים כאמצעי להבנת הנושא. 24

25 פיתוח תשתיות פיזיות- טבלה מס' 10- טבלת הצעות המסמך לפיתוח תשתיות פיזיות הצעות המסמך רציונאל ההצעה פיתוח תשתיות פיזיות על אף כמות התושבים בשעכונת הדר, אין בה אף מגרש או מתחם הכשרת לפחות שני מתקני ספורט הפתוח לקהל הרחב. על מנת לשפר את איכות החיים של מגרשי ספורט קהילות צעירות בהדר ולהביא צעירים נוספים, קיים צורך בפיתוח בשכונה. סביבה פיזית תומכת באורך חיים בריא ופעיל. חידוש קו אוטובוס משכונת הדר לאוניברסיטת חיפה. שינוי סידור החניה )לכחול-לבן( באחד הרחובות בשכונה קו תחבורה ציבורית מהיר שיחבר בין הדר לאוניברסיטת חיפה ישפר את איכות חיי הסטודנטים בשכונהף שכן הנסיעה מהדר לאוניברסיטה בתח"צ אורכת כיום כ- 50 דקות לכל כיוון, ומהווה תמריץ שלילי להפיכת הדר-מרכז העיר למרכז סטודנטיאלי תוסס. יצירת העדפה לחניית תושבי השכונה ברחוב מסדה. צביעת צד אחד של הרחוב בכחול לבן והנפקת תווי חנייה לתושבים. שינוי סידור החניה, הכשרת שני מגרשי ספורט, חידוש קו אוטובוס החברה האזרחית בהדר היא חברה פעילה, ובעבר נעשו פניות מצד תושבי השכונה לעירייה בנוגע לנושאים אשר פגעו בתושבים: יזמו עצומה הקוראת לחידוש קו האוטובוס הישיר לאוניברסיטה, ריכזו דרך "הדר לכולנו" את טענות התושבים בנושא התשתיות ופנו לעייריה בבקשה לטפל בהם. פורום הקהילות החליט להעלות את הסוגיות שהטיפול בהן בעבר כשל במסגרת המסמך ולנסות להביא לפתרונן )ראיון עם דורון גושן, מנהל 'כפר הסטודנטים'(. 25

26 טבלה מס' 11- ניתוח ההצעות 'פיתוח תשתיות פיזיות' - הצעות סמכות משאב כלכלי גופים נוספים האחראים V שינוי סידור החניה V )לכחול-לבן( באחד מרחובות השכונה X הכשרת לפחות שני מגרשי X ספורט בשכונה על קרקע הטכניון, פרטיים בעלים פרטית - אוטובוס קו חידוש הדר משכונת חלקית משרד הזכיין )?( התחבורה, לאוניברסיטת חיפה ניתוח: מראיון שנערך מול ארנה מור, ראש צוות התחדשות עירונית בחיפה, נראה שיש רצון מצד העירייה לטפל בנושאים אלו וכי חשיבותם הובנה, אולם הצורך בשיתוף פעולה של גורמים נוספים מלבד הרשות המקומית הוא שמונע מהם להתקיים. אם זה שטחים פוטנציאלים למגרשי ספורט הנמצאים בבעלות של גופים ציבוריים אחרים, ואם זה אי עמידה ב"סף הכניסה" של סטודנטים הגרים בשכונה שיביאו לקו אוטובוס ישיר לאוניברסיטה. מורכבות זו אינה זוכה להתייחסות במסמך. פיתוח תשתיות חברתיות טבלה מס' 12- טבלת הצעות המסמך לפיתוח תשתיות חברתיות הצעות המסמך פיתוח תשתיות חברתיות רכישת בניינים על ידי הקהילות וסיוע עירוני בהלוואה עומדת רציונאל ההצעה ביטוי למחויבות ארוכת טווח וחסרת סייגים להשתקעות ופעולת הקהילות בשכונה. על מנת להצליח במהלך זה, דרוש סיוע עירוני בדמות הלוואה עומדת. השמשת דירות להשכרה על ידי העירייה לחברי הקהילות הרכבת מודל עיסקי עם הגופים הכלכלים של עיריית חיפה, בו רכישת בניין ע"י העירייה\שימוש במבנה עירוני קיים ושיפוץ והשמשת המבנה לטובת מגורי חברי הקהילות הצעירות. 26

27 מלגות לצעירים מעורבים חברתית השארת צעירים בחיפה היא מטרה ברורה של עיריית חיפה. השארת צעירים בהדר תאפשר הפיכת הדר מרכז העיר לאזור צעיר ותוסס תקרין על כל חיפה והמטרופולין. כדי לייצר השפעה חשוב להביא מסה קריטית של אוכלוסייה צעירה. את התמריצים יש לתת בכפוף למגורים בשכונה, ומעורבות בקהילה. ניתוח: בכדי להבין, מדוע 'קהילות הכוונה' מבקשות מהרשות המקומית להתערב לטובתם האישית ולהכניס את ההתערבות תחת הכותרת "פיתוח תשתיות חברתיות" יש להבין את תפיסתן בנוגע לתפקיד אותו הם מחוללים בשכונת הדר הכרמל התחושה בקרב החברים בקהילות היא כי הם עצמם בעצם נוכחותם בשכונה, ובעשייה המתמשכת שלהם בה, מהווים כלי ממשי להתחדשות עירונית. תחושה זו, מגובה בתפיסתו של ראש העיר יונה יהב, כפי שהעיד במפגש מול הקהילות, הקהילות מהוות את העתיד של השכונה הזו. טבלה מס' 13- טבלת הצעות המסמך לפיתוח תשתיות חברתיות הצעות סמכות משאב כלכלי גופים נוספים מוקצה האחראים X רכישת בנינים ע"י V הקהילות וסיוע עירוני בהלוואה עומדת X השמשת דירות להשכרה V ע"י העירייה לחברי בעלים פרטיים הקהילות X מלגות לצעירים מעורבים V חברתית מגזר שלישי, אוניברסיטאות 27

28 פיתוח תמהיל חברתי טבלה מס' 13- טבלת הצעות המסמך לתמהיל חברתי מגוון הצעות המסמך הגדלת היצע הדירות לתמהיל חברתי מגוון הקמת קרן לעידוד בעלי בתים לשפץ ולהשמיש את הנכסים רציונאל ההצעה בשכונת הדר מספר לא מבוטל של מבנים ודירות שנותרים ריקים. מקום מסתור למחוסרי בית ולפעילויות פליליות, גורר הזנחה סביבתית ויכול להוות מפגע בטיחותי. בעקיפין, דירות ריקות אלה מקטינות את המצאי לדיור ותורמות לעליית מחירים. בעזרת חקיקה נלווית של חוק עזר עירוני, אפשר יהיה לכפות על הבעלים את ההשמשה, כשהקרן עומדת לרשות מי שידם אינה משגת. יציאת משרדים מבנייני דירות. כיום מאכלסים משרדים ועסקים רבים מספר לא מבוטל של דירות מגורים ברחבי שכונת הדר, ורבים מהם עומדים ריקים. הגדרת ארנונה דיפרנציאלית, לפיה משרדים ועסקים בדירות מגורים ישלמו ארנונה גבוהה יותר, ומבנים יעודיים יקבלו הנחה בארנונה, תעודד יציאת העסקים והעברתם למבנים שהעירייה תגדיר כמועדפים לאיכלוס מחדש. בכך תחיה העירייה אזורים ובניינים נטושים כגון מגדל הנביאים, מגדל סולל בונה, מגדל ארמון, ותפנה דירות מגורים לעוד דיירים. דירות שיתפנו לטובת מגורים יגדילו את ההיצע, ויוזילו את מחירי הדיור. הצעות אלו לא מהוות ניסיון התמודדות עם תופעות המבנים מוזנחים, המבנים הנטושים וכניסה של משרדים אל דירות. פעולות אלו, פורטו תחת הכותרת "הגדלת היצע הדירות לתמהיל חברתי מגוון". כלומר, המטרה האופרטיבית של יישום הצעות אלה, לפי חזון מנסחי המסמך, היא ייצור הגירה חיובית של תושבים מצב סוציו-אוקנומי טוב יותר. טבלה מס' 14- טבלת הצעות המסמך לתמהיל חברתי מגוון הצעות סמכות משאב כלכלי מוקצה גופים האחראים נוספים X V V V לעידוד קרן הקמת לשפץ בתים בעלי ולהשמיש את הנכסים משרדים יציאת 28

29 מבנייני דירות חלק ה'- סמכות העירייה לעומת נכונות העירייה להתערב בסוגיות דיור לאחר שיגור המסמך לעיריית חיפה אמצעי הביצוע מפורטים במסמך בקצרה בלבד, והנספחים למסמך מסבירים כיצד יש לבצעם. ראיונות עם נציגי הקהילות העלו כי למרות ההשקעה המרובה בכתיבת המסמך, לא הייתה ציפייה שהעירייה תקבל את האמצעים המוצעים כלשונם, ותיישמם, ובמידה מסוימת, היוו כלי בוחן לגמישות המדיניות העירונית ונכונות העירייה להתערב בנושא הדיור. לאור האמור, המסמך לא שם דגש מרכזי על אמצעי היישום. המסמך למעשה מעמת את העירייה עם שאלות מהותיות של נכונותה לפעול ולתקצב את קיבוע הקהילות בשכונה, שימור התושבים הקיימים במצב של ג'נטרפיקציה וחידוש המבנים. כלי הבוחן לא עמד במבחן המציאות, כאשר כחודשיים לאחר שליחת המכתב, כחודשיים לאחר שיגורו של המכתב 29 בתאריך 17.1 הגיע ראש העיר יונה יהב, מלווה במנהלי המחלקות השונות בחיפה לפגישה ראשונה עם חברי קהילות הכוונה בחיפה. במפגש זה, מסר ראש העיר כי "התכנית נבחנה אולם העייריה מנועה מלרכוש מבנים פרטיים", הדבר פורסם לאחר מכן בכתבה לעכבר העיר חיפה )ראה נספח 3( ובכך הסתיים המהלך. סמכויות ההתערבות של הרשות המקומית בשיחה עם ארנה מור, ראש צוות התחדשות עירונית בחיפה, נאמר כי העייריה אינה מתערבת בשוק הדיור מכיוון שאין לה את הסמכות לעשות זאת. ההתערבות בשוק הדיור הוא התערבות בצורת היתרים, בעקבות יעלו. מסמך מדיניות להתחדשות עירונית בהדר הכרמל )2002( העייריה נכונה לתת היתרים לעיבוי והוספת קומות בהדר לפי הגבלות התכנית. הדבר אינו מתרחש משום שאין עדיין כדאיות כלכלית ולכן נעשים מאמצים בעבודות תשתיות שונות על מנת שערכי הנדל''ן הערכת תגובת העייריה ונימוקה להיעדר התערבות מצדה מצריכה בחינה של תפקידן של רשויות מקומיות בנושא הדיור: תפקיד הרשות המקומית בנושא קהילות כוונה אינו ברור. מחקר להערכת גרעיני התיישבות גורס כי המדינה יכולה לעזור לקהילות כוונה באופנים שונים: העמדת דיור ציבורי לשכירות כאשר זה קיים, מתוך רצון לסייע למחזקים ולא רק לחלשים; מימון שכר דירה המאפשר להפנות משאבים לחסכון; הקצאת קרקע ללא מכרז; מתן הלוואות בתנאים נוחים, למענק כעבור מספר שנים מוגדר )שלח, 2012(. עדיין נותרת שאלת תפקידה של הרשות המקומית. או הפיכת חלק מההלוואה ניתן לבחון את התמודדות העירייה עם יוזמות תושבים מקומיות באמצעות סיפור מאבקו של אייל ארגמן:

30 בקרית אליעזר, שכונה שמרביתה בנויה משיכונים משנות ה- 50, ביקש אייל ארגמן, וקבוצת תושבים שהצליח לרתום למטרה זו, ביקשו להתערב בסוגיית הדיור ולבצע פינוי-בינוי באזורם. משום שמהלך כזה לא נתפס ככדאי כלכלית בקרב החברות הפרטיות, ביקשו התושבים מעיירית חיפה לבצע את התהליך בעזרת 'שקמונה חברה ממשלתית עירונית לשיקום הדיור בחיפה'. למרות מפגשי תושבים רבים בנושא, ואף פגישות עם נציגי העירייה, סירבה לבסוף העירייה להתערב בנושא הדיור )מתוך ראיון עם אייל ארגמן( נראה אם כן, שאופן הפעולה של העירייה לפיו היא אינה מתערבת שנושא הדיור, חוזרת על עצמה כשמדובר ביוזמות מקומיות של תושבי העיר. לעומת זאת, אייל ארגמן מציין שהעירייה ביצעה בשנים האחרונות מהלך התערבות גדול באזור קמפוס הנמל בעיר התחתית, בו הסבה שני אתרים עירוניים למעונות סטודנטים. סעיף 249)5( לפקודת העיריות קובע כי לעייריה יש את הסמכות לספק שיכון לחסרי אמצעים, ולתכלית זו יש באמתחתה מספר אמצעים כולל לחכור או לרכוש קרקע, כולל בתים או בניינים. סעיף 188 לחוק התכנון והבניה מרחיב על "צורכי הציבור" שלפיהם אפשרי להפקיע קרקע. בעבר נקבע כי ניתן להפקיע קרקע עבור "כל מטרה ציבורית אחרת שאישר שר הפנים". לאור העובדה שלפי סעיף 249)5( לפקודת העיריות יש לה סמכות לספק שיכון למיעוטי האמצעים, עולה השאלה לאיזו קטגוריה נכנסות קהילות הכוונה. ולאור הסמכות להפקיע קרקע למטרציבורית, עולה השאלה האם עידוד פעילותן של קהילות הכוונה עונה על הגדרה זו. יצויין, שמעונות סטודנטים ושכונות מגורים לצורך קליטת עליה, שניהם הוכרו כמטרה ציבורית לפי סעיף 188 לחוק התכנון והבנייה. הכרה במגורי קהילות כוונה כמטרה ציבורית לפי סעיף 188 תאפשר לרשויות המקומיות שבקרבן פועלות קהילות כוונה לפעול לעידוד פעילותן והיוותרותן בעיר. על אף שהכללת מגורי קהילות כוונה בגדר סעיף 188 נתונה לסמכות המחוקק, יש בסוגיה זו כדי לחזק את הלגיטמציה של בקשת התושבים למתן פתרונות דיור מצד השלטון המקומי. הדר. גבולות השפעתו של פורום הדר 'קהילות הכוונה' נמצאות בקשר שוטף עם מנהלת הדר, שהיא כאמור זרוע/נציגות של השלטון המקומי בשכונה. הגרעין התורני והקיבוץ העירוני מספקים שירותי חינוך ורווחה לגופים שהמנהלת ומשרד הרווחה מפעילים. כפר הסטודנטים מנוהל על ידי מנהלת הדר ומתוקצב על ידי עיריית חיפה, ו"הדר לכולנו" היא התארגנות תושבים המרוכזת על ידי חבר בדירקטריון מנהלת מסמך 'דיור לכל' קורא לשינוי מדיניות הדיור של הרשות המקומית ונקיטת פעולות שונות בשכונת הדר ועל כן עונה להגדרה של פעולה של החברה האזרחית. עם זאת, קהילות הכוונה פועלות בשיתוף פעולה, ולעתים אף בכפיפות למנהלת הדר, נציגת השלטון המקומי בשכונה. יתרה מכך, המסמך עצמו, המציג הצעות לשינוי מדיניות הרשות המקומית, נוצר למעשה בעקבות יוזמה של שלוחת הרשות המקומית. לפי מנסחי המסמך, העובדה שנציג העירייה בשכונה הוא שיזם את 30

31 כתיבתו, יצרה תחושה שהצעותיהם לא יפלו על אזניים ערלות, ושהמהלך לא ייתפס על ידי העירייה כמהלך מחאתי. לטענת בן אליעזר במאמרו "האם מתהווה חברה אזרחית בישראל? פוליטיקה וזהות בעמותות החדשות", עמותות וארגונים רבים בישראל סובלים ממה שנקרא "חיבוק הדב המדינתי", שמשמעו כי תרומתם ותמיכתם של ארגונים ממסדיים למעשה מצרים את צעדיה של החברה האזרחית ומרחיקים את סדר יומה מסדר יום פוליטי-מהפכני. החיבוק, לטענתו הופך את סדר היום לכזה המתמקד בעזרה ותרומה עכשווית ולא שינוי המציאות. הן התהליך שבו נוצר המסמך, והן ההצעות המועלות בו, אינן זולגות מחוץ לדרך הפעולה ולאינטרסים של השלטון המקומי. דרך הפעולה שננקטה היתה שקטה וממסדית, בדמות מסמך מנומס, רהוט ומכבד. המלצות התכנית מעודדות הכנסת אוכלוסיות חזקות לשכונה ושיפור תשתיות, ואין בהן משום הצעות רדיקליות והפוכות מהאינטרסים המוצהרים של העייריה. ניתוח התהליך, והתוצר הסופי, מצביעים על האפשרות שתיאוריית 'חיבוק הדב' אכן תקפה בכל האמור לקהילות הכוונה בשכונה. בהסתכלות כוללות, עם התגברות התופעה של קהילות כוונה, יש צורך בבחינת המחיר הדמוקרטי המשולם בעבור תמיכת גופים ומוסדות בקהילות אלו ובמילים אחרות, יש לבדוק האם היכולת של הקבוצות הללו למלא את ייעודן ולהיות קול ברור וחזק המשפיע על המדיניות העירונית נפגעת, בעקבות יחסי הגומלין שהן מנהלות עם נציגי השלטון. במילותיו של מר ברודר, מנכ"ל מנהלת הדר: "תשמע, שכונת הדר רק עכשיו מתחיל להיות לה קול, עד עכשיו לשכונת הדר לא היה קול, היה לה קול של ממסד לא קול של תושבים. התושבים היו אילמים. עכשיו בעקבות כל הקהילות שהבאנו מתחיל להיות לה קול. הוא לא חזק מספיק חזק, צריך להיות קול חזק יותר. ככל שהקול של השכונה עם קול פוליטי חזק יותר ככה הממסד מקשיב לה יותר, שכונת הדר לא שם. שכונה יפה אבל בלי קול פוליטי". חלק ו'- מסקנות אופרטיביות- שיפור התהליך: יצירת התארגנות תושבים מאוזנת מהניתוח עולה כי החברה האזרחית בהדר, על שלל הקבוצות השונות הפועלות בה טרם צברה הון אנושי. הפעילים החברתיים בשכונה, נציגי הקהילות וחברי 'הדר לכולנו', פועלים לא אחת בשם תושבי השכונה, על אף השוני המשמעותי ביניהם, מבחינה סוציו-אקונומית, תרבותית, השכלה וכדומה. פעולתם בשם התושבים יש משום הזדמנות וקושי. ההזדמנות מצטיירת לאור גישתם של אותם פעילים לתקשורת ישירה מול העירייה, על ידי יוזמת מפגשים, דוגמת מפגש ראש העיר עם נציגי הקהילות, ועל ידי הנגישות הגבוהה שלהם למנהלת קהילת הדר, נציגת העירייה. מנגד, קשה מאוד לטעון שביכולתם של הפעילים החברתיים לייצג 31

32 את האינטרסים של כלל התושבים ולהשמיע את קולם האותנטי, וזאת, מבלי שהם יהיו מעורבים בשלבי התהליך עצמו. החשיבות של השמעת כלל קולות התושבים, אינה פורמאלית בלבד, יש בה כדי להעלות אמצעים, תפיסות וצרכים, שאין ביכולתם של הפעילים לצפות. הקושי ברתימת אנשים שאינם באים מרקע של פעילות חברתית להשתתפות במפגשי תושבים שאין בהם מטרה ברורה אחת, או תוצר מובהק ומיידי, ברור ומובן, אך מומלץ לנקוט בדרכים נוספות ולהשקיע מאמצים ביצירת מערך פעילים שכולל גם תושבים וותיקים, עולים, ערבים, קשישים, ולנסח מטרות המכילות את שלל הצרכים הייחודיים של כל אוכלוסיה. הרחבת דרכי הפעולה מתוך עבודתן של סילברמן אמילי ונעלי-יוסף חגית )2010( הממפה את פעילות ארגונים לשינוי חברתי בתחום הדיור עולה כי גופים וקבוצת מהחברה האזרחית פועלות בדרכים רבות לשינוי מדיניות הדיור, בהשראת המגוון הרחב אשר הוצג בעבודה נלקחו דרכים מס' אשר הותאמו למציאות בהדר. משפט וחקיקה: חקיקה, לובי, עתירות, תכתובת משפטית כאמור, מבני מגורים של קהילות כוונה אינן מוגדרות כמטרה ציבורית )לפי סעיף לחוק התכנון והבנייה(. הגדרתם כמטרה ציבורית תאפשר הפקעת קרקעות לטובת מטרה זו, ובכך ליצור מגורים מסובסדים לקהילות הכוונה, בדומה למעונות סטודנטים ומגורי עולים. מומלץ לקהילות הכוונה להשתמש בהון הפוליטי של ארגוני הגג תחתם הן פועלות, כגון תנועת דרור ישראל ושערי תורה, על מנת לקדם הגדרתן כ"מטרה ציבורית", זאת, באמצעות לובי לקידום חקיקה או חקיקת משנה בנושא או עתירות משפטיות. מחאה - הפגנות, השבתות, אוהלי מחאה מר ברודר, כמנכ"ל מנהלת קהילת הדר וכאיש הממונה מטעם העייריה על הקורה בשכונת הדר, הוא שיזם את כתיבת המסמך. הדבר הכניס ביטחון רב במהלך שכן מר ברודר, כמתווך, יידע את אנשי העייריה כי בקרוב יקבלו את המסמך, ויידע את נציגי הקהילות כי העייריה מצפה למסמך ההצעות. הדבר נתן תחושה כי המהלך אינו מהלך מחאתי אלא מהלך ממסדי אשר יישא פירות. בפועל הדברים לא התרחשו כמתוכנן, הנציגים פעלו אל מול העירייה בדרכים המקובלות, אך הדבר לא סייע בעדם לקבל מענה מצד העירייה. המקרה מוכיח את תיאוריית חיבוק הדב שהוזכרה קודם לכן. מומלץ בעתיד שקהילות יפעלו כדי להימנע ממנו, ויקדמו מטרות שהגדירו בעצמם, באופן עצמאי, וישקלו דרכי פעולה נוספות, שיש בהן גם כדי להפעיל לחץ על הרשות המקומית, כגון הפגנות, מאהלי מחאה, שימוש באמצעי התקשורת. וכך אומר דורון גושן, מנהל כפר הסטודנטים: "יכול להיות שעבודה פחות ממסדית הייתה יכולה להשיג משהו כי היה כוח להפגנות, ולתקשורת, היה קל מאוד לבוא לתקשורת ולהגיד מציעים הצעה ודרך זה להפעיל לחץ אבל קשה להגיד מסקנה חותכת. כי זה לא תמיד טוב לעבוד בצורה לא ממסדית זה נורא עדין, זה דורש אישיות

33 מוסיומות ונכונות לקחת סיכונים מסוימים שהממונים עלייך. אני לא חושב שיעקב )מנכ''ל קהילת הדר( זה היה אופציה מבחינתו. השאלה אם אפשר היה לנצל את זה, אני בטוח שיש לו משהו להגיד, אני חושב שהוא יגיד שפנייה בתקשורת זה לא הדרך שהוא עובד. אני חושב שאתה עובד בתוך ממסד אז זה בעייתי". מפגשי למידה בנושא דיור ותהליכים תכנוניים הסוגיות המורכבות בהן נתקלו נציגי הקהילות במהלך ניסוח מסמך 'דיור לכל', מלמדות שבכדי לשנות את המציאות התכנונית בשכונה, יש צורך בידע בנושא מדיניות דיור והבנה באופן קידום של תכנון א-פורמלי. מפגשים שנערכו עם נציגי הדר לכולנו לצורך כתיבת עבודה זו, הציפו מחדש את סוגיית הדיור, והדבר הביא להחלטה ליזום סדרה של שלושה מפגשים בשיתוף 'הדר לכולנו', הפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים בטכניון והמכללה החברתית כלכלית. סדרת המפגשים נועדה להקנות ידע ומושגי יסוד לציבור הרחב, לגבש קבוצת פעילים והעמקת הידע שלהם בנושא דיור, ולהעלות מודעות ציבורית לנושאי דיור, דיור בר-השגה, ודיור ציבורי בעולם, בארץ ובהדר. הרחבה והעמקת הידע בנושאים תכנונייים ובנושאי דיור ציבורי ודיור בר השגה של פעילים חברתיים ושל תושבים בכלל, יש בה כדי להעלות את המודעות לאי צדק, לזכויות התושבים, ואף לסייע להעלות את הנכונות לפעול אל מול גורמי ההשפעה, לדעת מה לדרוש ולהיות מסוגלים לנתח מה נכון ומה מתאים לסביבה הספציפית בה נדרשת התערבות תכנונית בתחום הדיור. מומלץ אם כן, להוסיף ולקיים מפגשים נוספים, ולהרחיב את תחומי הידע המוענקים בהם ולפעול ולהקדיש מאמצים להפצת קיומם של המפגשים והנגשתם לכלל תושבי השכונה. שיפור האמצעים המוצעים: קונספט תכנוני מגובש ואחיד דיור בר השגה בהדר הדואליות במטרות המסמך בין מטרות הנוגעות לקהילות הכוונה בלבד לבין כלל תושבי הדר מהווה לדעת כותבי המסמך, אחת מהסיבות לכשלונו של המסמך. כיום, דיון בנושא מדיניות דיור חברתית אינו נעשה ללא השימוש במושג "דיור בר השגה". מדיניות של דיור בר השגה היא "חבילה של כלים רגולטוריים או פיננסיים להתערבות בשוק הדיור על מנת להוריד את מחירי הדיור, ולשמור על המלאי של דיור זול לאורך זמן. לעיתים מוסיפים מדד להגדרה, לדוגמא, נטל עלות הדיור )כולל הוצאות נלוות שאינו עולה על 30% מהכנסות משק הבית. המונח 'דיור בר השגה' עשוי להתייחס הן לדיור להשכרה והן לדיור בבעלות פרטית" )מתוך "דיור בר השגה: כלים של תכנון סטטוטרי ומדיניות מקומית" ע"מ 14(. דיור בר השגה )להלן: "דב"ה"( הפך בעקבות המחאה לנושא מרכזי בשיח הציבורי, וגם בקרב השלטון המקומי, מוסדות התכנון לרמותיהם, משרדים וגופים ממשלתיים, ארגונים חברתים והציבור הרחב. 33

34 על מנת לייצר קוהרנטיות מוטב יהיה אם לכלל האמצעים יהיה מוטיב מגבש אחד אשר סביבו יהיו מאוגדות הבקשות השונות. אולם מתוך הראיונות נראה כי היו שתי סיבות להיעדר המונח 'דיור בר השגה' במסמך - 1. מחירי הנדל"ן הנמוכים יחסית, הרתיעו אותם מלהציג זאת כפתרון 2. התפיסה כי קידום דיור בר השגה תלוי בשלטון המרכזי ועל כן הוא אינו רלוונטי למסמך. ואולם: 1. על אף המחירים הנמוכית יחסית, יש לקחת בחשבון כי המחירים בשנים האחרונות עלו באופן משמעותי, בייחוד במתחם מלבן הדר )מתוך ראיונות עם: ברודר,לוסטיג וגושן(. בנוסף מדיניות דיור בר השגה הוא לא רק ביצירת מלאי חדש אלא גם בשימור יחידות דיור קיימות ועל כן שכונת הדר רלוונטית. 2. בשנים האחרונות גובר הלחץ על השלטון המקומי ליצור יחידות דיור של דיור בר השגה גם בהיעדר חקיקה )אלתרמן וסילבר\מן, 2011(. לפי המחקר "דיור בר השגה: כלים של תכנון סטטוטורי ומדיניות מקומית", ישנן ארבע אסטרטגיות שונות לקידום דב"ה: 1. שמירה על דיור זול במלאי הקיים. 2. ייצור יחידות חדשות של דיור בר השגה. 3. הנמכת מחסומים רגולטוריים לדיור בר השגה. 4. הגדלה של מלאי הדיור הכללי. אם מעוניינים לשמור על תמהיל אוכלוסייה המכיל גם את התושבים הקיימים והפוטנציאל בעיבוי. הוספת קומות ושימוש מבנים נטושים מאפשר במידה רבה הגדלה של מלאי הדיור הכללי. ההצעות האופרטיביות אשר הוזכרו קודם לכן צריכות להיות מעורבות גם בחיבור ולימוד של דיור בר השגה ולמידת הפתרונות הרלוונטים. בתרשים שלהלן מוצגות ארבעת האסטרטגיות לקידום דיור בר השגה, יחד עם שלוש פתרונות המובאות כדוגמה יכולות להיות רלוונטיות במיוחד בשדה המחקר. תמריצים להחזרה למלאי של דירות ריקות )הרחבה בנספח 6( שיפוץ והרחבה של דיור זול קיים )הרחבה בנספח 4( עידוד של מגוון זכויות קנייה בדיור )הרחבה בנספח 5) 34

35 מקורות א. בן אליעזר "האם מתהווה חברה אזרחית בישראל? פוליטיקה וזהות סוציולוגיה ישראלית ב) 1 (, עמ' )1999( בעמותות החדשות" אמילי סילברמן וחגית נעלי-יוסף "בין זכויות לצדק חברתי בתחום הדיור" )2010(. המעבדה לתכנון עם קהילה. אמילי סילברמן, אהוד פסטרנק, מיכל יוקלה, נורית צפריר וכרמל נעמין "דיור בר השגה בתל אביב-יפו סיכום ממצאים והמלצות" )2008(. אמנון בהם "קהילה דגמים משתנים, שינוי והעצמה קהילתית" )1997( מתוך: ה.שמיד )עורך( המינהל הקהילתי מגמות ותמורות, ירושלים: הוצאת החברה למתנ"סים. המחלקה לתכנון ומידע סטטיסטי בעיריית חיפה "חיפה לפי אזורים, פרופיל שכונתי" )2010(. י. ישי "קבוצות אינטרס בישראל" )1986(. יוסי בן-ארצי "להפוך מדבר לכרמל, התהוות הכרמל כמרחב נבדל בעיר מעורבת ".)1989( יעל סיוון-גייסט "תפקיד "השחקנים" השונים בתהליכי התחדשות עירונית: לב העיר בתל אביב והדר הכרמל בחיפה" )2007(. חיבור על מחקר לשם מילוי חלקי של הדרישות לקבלת התואר מגיסטר למדעים בתכנון ערים ואזורים. יצחק פרוינד "תכנית מתאר חיפה רקע כללי" )2008(. מן ושנער "תכנית להתחדשות הדר הכרמל" )2003(. משרד מהנדס העיר "מסמך מדיניות להתחדשות עירונית בהדר הכרמל" )2002(. סילבניה סוסנובסקי "סקר שימור הדר הכרמל" )2001(. פודם מ' )1984(. רשימת האתרים המיועדים לשימור. חיפה: עריית חיפה. רחל אלתרמן ואמילי סילברמן "דיור בר השגה: כלים של תכנון סטטוטרי ומדיניות מקומית".)2011( ספיבק ויונה "צוות דיור, תחבורה, קרקע ותכנון - מדיניות מרחבית לצדק חברתי" דו"ח ביניים.)2011( קרן הדר "התפוררות חברתית, מעורבות קהילתית ופחד מפשיעה: ניתוח תנאי החיים של שכונת הדר" )2007(. עבודת גמר מחקית המוגשת כמילוי חלק מהדרישות לקבלת התואר "מוסמך האוניברסיטה". הקפולטה למדעי הרווחה והבריאות, אוניברסיטת חיפה. עידו שלח "הערכת גרעיני התיישבות עירוניים" )2012(. 35

36 שלמה חסון, נילי שחורי וחגית אדיב "מינהל שכונתי: הרעיון והשיטה" )1995(. חוק התכנון והבניה, התשכ"ה פקודת העיריות. מאמרים באנגלית Michael Brooks "Planning Theory for practitioners" American Planning Association, Planners Press Ch. 2, pp (2002). Cole, Ian, Goodchild & Barry "Social Mix and 'Balanced Community' in British Housing Policy- a Tale of Two Epochs" GeoJournal, No.5, , Kluwer Academic Publishers, Netherlands (2001). Jeffrey Lubell "Increasing the availability of affordable homes" prepared for hoes for working families by the center for housing policy (2011). Ernest E.Alexander "After Rarionality, What" Journal of the American Planning Association, Vol (1984). Judith E. Innes and David E. Booher "Planning with Complexity: an Introduction to Collaborative Rationality for Public Policy" Ch. 1, pp. 1-10, Ch. 8,pp (2010). Metcalf, W. J. & Christian, D. "Intentional Communities" In K. Christensen & D. Levinson (Eds.), Encyclopedia of Community: From the Village to the Virtual World, Thousand Oaks, California: Sage Publications, Vol. 2, pp (2003). Pasty Healey "Planning through Debate: the communicative Turn in Planning Theory", in scott Campbell and susan fainstein (eds.), Reading in Planning Theory, Blackwell Publishers, pp (1997). ( ) 36

37 ספרים באנגלית- Bruce katz (2003) " Rethinking local affordable housing strategies : lessons from 70 years of policy and practice, Brooking instituten center on urban and metropolitan policy. Washington dc Schehr, R. (1997). Dynamic Utopia. London: Bergin and Garvey. אתרי אינטרנט אתר היחידה לשימור מבנים ואתרים של עריית חיפה אתר מנהלת קהילת הדר תאגיד עירוני אתר עיריית חיפה אתר עיריית ראשון לציון מפקד אוכלוסין 2008, הלשכה לסטטיסטיקה אריק מירובסקי "האם זה הזמן לקנות דירה בחיפה?" הארץ ) ( רשימת ראיונות שם המרואין דורון גושן יעקב ברודר יריב לוסטיג יובל בקר אייל ארגמן ארנה מור רז סלע תפקיד מנהל כפר הסטודנטים הדר כרמל מנכ"ל תאגיד עירוני קהילת הדר אדריכל, חבר מ.ק.ס, יוזם התארגנות התושבים המקומית "הדר לכולנו". פעיל קיבוץ המחנכים הדר פעיל חברתי תושב שכונת קרית אליעזר ראש צוות התחדשות עירונית בחיפה פעילה במחאה החברתית בחיפה תאריך

38 פרק נספחים נספח 1 א- מכתב לראש העיר לכבוד ראש עיריית חיפה יונה יהב יונה שלום, נספח 1: מסמך 'דיור לכל' בשכונת הדר הנדון: 'דיור לכל' בשכונת הדר הכרמל 24 נובמבר 2011 כ"ז חשון תשע"ב אנו שמחים וגאים להציג בפנייך מסמך המהווה סיכום עבודה משותפת של חברי הקהילות בשכונת הדר. עבודה זו מהווה המשך ישיר לתהליך אשר החל לפני כשנה, בהובלת מתנ"ס הדר, של דיאלוג בין הקהילות השונות על מנת לקדם את עניני השכונה השונים. המחאה החברתית בקיץ, אשר קראה וקוראת לשינוי הפרדיגמה הכלכלית וליצירתה של חברה צודקת, הניעה את פורום הקהילות להאיץ את פעולתנו ולנסות ולייצר מסמך אשר עוסק בנושא הדיור בשכונת הדר. צוות מצומצם של רכזי הקהילות עמל בחודשיים האחרונים על הכנת המסמך המצורף כאן. מסמך זה כולל הצעות קונקרטיות וברות מימוש בטווח זמן מיידי. השפעות הפעולות הנדרשות ישאירו את חותמם לטווח זמן ארוך. ההצעות גובשו דרך בחינת הנעשה בעירם השונות ברחבי הארץ, והתייעצות עם אנשי מקצוע מובילים בתחומם )בניהם פרופ' צ'מנסקי, עו"ד אמיר חן ואחרים( אנו מבקשים לקבוע מפגש בהקדם, אשר נוכל להסכים בו על הצעדים ליצירת 'דיור לכל' בשכונת הדר, מתוך הרצון המשותף לקדם את העיר חיפה כעיר הצודקת בישראל. נכון יהיה להגיע למפגש שכזה יחד עם חו"ד של אנשי המקצוע העירוניים. בכבוד רב, ובציפייה גדולה חברי הקהילות בשכונת הדר: הגרעין התורני, כפר הסטודנטים, קהילת הדרים, הדר לכולנו, קיבוץ המחנכים העירוני 38

39 א. נספח 1 ב- עקרונות, מטרות והצעות 'דיור לכל' בשכונת הדר הכרמל- צעדים בבניית מרכז עירוני איכותי לתושבי חיפה עקרונות "והאישיות הקיבוצית הזאת היא חברתנו החדשה. היא בעל-הנכסים שלכם. היא שהמציאה לכם את הקרקע ואת אמצעי-העבודה, להם אתם אסירי-תודה כיום על מעמדכם הטוב.. ולפיכך מן הראוי הוא שנסלק גם את חובנו. ולכך יש דרך אחת: מידת הסובלנות הגדולה ביותר. סיסמת-הבחירות שלנו צריכה להיות היום ולהבא: בן-אדם, אחי אתה!" "האין פרידריכס-היים שייכת לך, האדון ליטוואק? זו... הקרקע לא. אני חכרתיה רק עד שנת היובל הבא, כידידי ראשיד את גניו הוא...לאחר שבע שמיטות של שבע שנים, כלומר, בכל שנת חמישים שבות כל הקרקעות המכורות אל בעליהן בלא כל פיצויים. אמנם אנחנו הכנסנו קצת שינויים - אצלנו שבים הנכסים אל החברה החדשה. משה רבנו רצה להביא בכך פתרון לשאלת הצדק הסוציאלי בחלוקת הקרקעות. ואתם תיווכחו ותראו, ששיטתנו משמשת יפה אף היא מטרה עליית ערך הקרקע שוב אינה עוד עניין לתועלת היחיד, אלא לכלל כולו". מתוך 'אלטנוילנד'- בנימין זאב הרצל מעורבות הממשל )מדינת ישראל ועיריית חיפה( בשוק הדיור "החופשי" הינה תנאי הכרחי לצדק ואחריות חברתית- בעשורים האחרונים ממשלות ישראל נהגו במדיניות כלכלית-חברתית אשר החריפה את הפערים ושחקה את מעמד הביניים. למדיניות זו ישנם ביטויים ברורים בתחום הדיור. ביטוי מדיניות ישירים כגון הפרטת המינהל, אי אכיפת מחויבות יזמים לבנייה וביטויים עקיפים כגון התייקרות יוקר המחייה, הובילו למצב בו רק מעטים יכולים להבטיח לעצמם דיור הוגן בעוד קבוצות גדלות והולכת בחברה הישראלית נותרות חסרות מענה. מדיניות זו אף ממזערת את יכולת הממשל לתכנון חברתי ויוצרת עוולות חברתיות רבות. יש למצוא דרכים לחיזוק ההתערבות הממשלית בתחום הדיור. שכונת הדר כמופת ארצי לשילוב מרכז עירוני משמעותי עם מארג חיים של אוכלוסיות מגוונות- שכונת הדר הינה המרכז של העיר חיפה מיום היווסדה. ברחבי העולם מקובלת התפיסה כי מרכז עירוני הינו שילוב של מסחר תרבות ומגורים המשקפים את פניי העיר. בהתאם לתפיסה זו, ערים שונות בעולם משקיעות משאבים רבים בעיצוב פני השכונה המרכזית. חיפה מתגאה בהיותה עיר של דו-קיום בין מגוון האוכלוסיות לאורך כל שנות קיומה. תמהיל האוכלוסייה הנוכחי של השכונה, בשילוב המוסדות הציבוריים שכבר מצויים בה, מהווים פוטנציאל ליצירת מרכז עירוני תוסס ומגוון המהווה "כרטיס ביקור" מרשים לעיר כולה. שכונת הדר יכולה וצריכה להוות מודל של מרכז הנותן מענה תרבותי ואזרחי לכלל תושבי העיר בשילוב עם שכונה של 'קיום משותף' בין האוכלוסיות המגוונות. חתירה למימוש פוטנציאל זה תקטין משמעותית תופעות של הדרת האוכלוסייה הקיימת מהשכונה. המענה לתחום הדיור חייב לכלול פעולת פיתוח תשתיות- בחירתם של יחידים זוגות משפחות וקבוצות ייחודיות במקום מגורים מורכבת מהיבטים רבים. לעיתים היבט מסוים כגון שרותי קהילה מתקדמים מהווה שיקול הגובר על היבטי עלות המגורים ולהיפך. בשכונת הדר עלויות הדיור הינן נמוכות יחסית עדיין אך ישנם היבטי תשתית רבים הלוקים בחסר; מוסדות חינוך, מגרשי ספורט, שטחים פתוחים, תחב"צ ועוד. כמוכן, נדרשת התייחסות בהיבט התשתיות גם למבנה הטופוגרפי של 39

40 השכונה המקשה על הנגישות. על מנת לחזק את פוטנציאל המגורים של האוכלוסיות השונות בשכונה, יש לבצע פעולה משולבת של תשתיות לחיי יומיום טובים עם טיפול בעלויות דיור. יצירת מודל המשלב מענים לכלל האוכלוסיה ולקבוצות מובחנות- שכונת הדר מורכבת מזה מספר שנים מאוכלוסיות מוחלשות, וסובלת מתופעות שוליים חברתיות רבות. על מנת לשנות מציאות זו נעשים מספר צעדים. אחד מהם הינו עידוד הגעת קבוצות מובחנות לשכונה, אשר בפעולתם הקהילתית-חברתית יש בכדי ליצור מציאות אחרת לכלל האוכלוסייה. ללא מענים ייחודיים בתחום הדיור לקבוצות מובחנות אלו, יקשה עליהן להתקיים בשכונה ולקיים את הפעולה מחוללת השינוי. ישנו צורך לקדם פתרון המתייחס לכלל האוכלוסייה, תוך התייחסות מיוחדות לקבוצות המשימתיות המובחנות ב. ג. מטרות התערבות עירונית בשוק לשם יצירת היצע דירות, למכירה והשכרה, במגוון רחב אשר יאפשר לכל יחיד, זוג, משפחה וקבוצה להתגורר בשכונה. יצירת תמהיל אנושי מגוון ומורכב, ההולם שכונה מרכזית בעיר רב- תרבותית. חיזוק התשתיות הפיזיות והחברתיות כצעד המקדם את פיתוחה של השכונה כמקום אשר ראוי לחיות בו. צעדים לביצוע בתשע"ב פיתוח תשתיות פיזיות- o o o הכשרת לפחות 2 מגרשי ספורט בשכונה לשימוש כלל התושבים. )נספח א'( חידוש פעולתו של קו 24 א'- קו מהיר משכונת הדר לאוניברסיטת חיפה. )נספח ב'( יצירת העדפה לחניית תשובי השכונה ברחוב מסדה. צביעת צד אחד של הרחוב בכחול לבן והנפקת תווי חנייה לתושבים. פיתוח תשתיות חברתיות- 2 רכישת o o o o בנינים לפחות ע"י קהילות הדר, הרכישה מבטאת בחירה ארוכת טווח להשתקעות ופיתוח השכונה. עיריית חיפה תעמיד הלוואה ללא לצורך הרכישה. )נספח ג'( הצמדה וללא ריבית הענקת מלגות מגורים לצעירים פעילים חברתית בשכונה. המלגות יוענקו לצעירים בגילאים אשר ייבחרו לקחת חלק בפעילות חברתית בשכונה. )נספח ד'( יצירת מאגר דירות להשכרה במחיר מוסכם מראש לחברי הקהילות, זאת באמצעות השמשת )רכישה ו\או שיפוץ( 2 בנינים לפחות, שכיום אינם מאוישים, ע"י עיריית חיפה. קהילות הדר יתחייבו לשכור את כלל המאגר בכל זמן נתון. הפעלת התוכנית תהיה מאוזנת תקציבית. )נספח ה'( הגדלת היצע הדירות לתמהיל חברתי מגוון- הקמת קרן לעידוד בעלי בתים לשפץ ולהשמיש את נכסיהם הקרן תיתן הלוואות o ארוכות שנים ללא הצמדה וללא ריבית. )נספח ו'( יציאת משרדים מבנייני דירות. העלאת הארנונה למשרדים באזורי מגורים בשכונה, ובמקביל הורדת הארנונה באזורים מסחריים. )נספח ז'( 40

41 נספח 1 ג: מגרשי ספורט לשימוש כלל תושבי השכונה על מנת לשפר את איכות החיים של קהילות צעירות בהדר ולהביא עוד צעירים רבים נוספים קיים צורך בפיתוח סביבה פיזית תומכת באורך חיים בריא ופעיל כגון, מגרשי ספורט ומתקני ספורט הפתוחים לקהל הרחב בשכונה. בשכונת הדר, המונה 36,000 תושבים )ע''פ מפקד אוכלוסין חיפה(, אין אף מגרש או מתחם מתקני ספורט הפתוח לקהל הרחב. אנו מבקשים להעמיד לרשות התושבים שני מתחמים; מגרש הספורט ואולם הספורט הנמצאים במתחם בסמ''ת הישן משופצים כולל תוספת תאורה, ומגרש הספורט מעל לשוק תלפיות ברחוב החלוץ משופץ ומואר. נתונים מתוך אתר משרד החינוך :(cms.education.gov.il/nr/rdonlyres/.../pehilutorachchaim.pps) 40% מהתושבים עוסקים בפעילות גופנית בעיר חיפה. שיעור העוסקים בפעולה גופנית באכלוסיה היהודית והערבית גבוה מאשר בקרב העולים. שיעור העוסקים בפעולה גופנית בהדר הינו הנמוך ביותר מבין הרבעים בחיפה. נספח 1 ד: חידוש פעולת קו 24 א' קו תחבורה ציבורית )תח"צ( מהיר שיחבר בין הדר לאוניברסיטת חיפה יהווה שיפור אדיר לאיכות החיים של הסטודנטים במרכז העיר. מיקומה של האוניברסיטה בקצה הדרומי של חיפה, על מרומי הכרמל, מהווה שיקול מרכזי בבחירת המגורים עבור סטודנטים. הנסיעה מהדר לאוניברסיטה בתח"צ אורכת כיום כ- 50 דקות לכל כיוון, ומהווה תמריץ שלילי להפיכת הדר-מרכז העיר למרכז סטודנטיאלי תוסס. כל האמור לעיל עולה בקנה אחד עם המגמות העכשוויות בתח"צ עירונית, אשר מדברות על קווים פחות מפותלים, ויותר מהירים, אשר דורשים החלפות בעת הצורך. והראיה, במסגרת הרפורמה בתחבורה הציבורית בחיפה, שיצאה לפועל בשנים , המליצה ועדה מקצועית על קיצורו של 24 כך שיהפוך לקו מהיר בין העיר התחתית-הדר לבין האוניברסיטה. קו 24 אמור היה להימנע מהכניסה לרוממה )שם תוכננה שכונתית(, וכך לקצר את משך הנסיעה מהדר לאוניברסיטה ל- 25 דקות. למרבה הצער בעקבות עצומה של כמה עשרות מתושבי רוממה בוטל המהלך החשוב הזה. וגם קו 24 א נעלם ואיננו עוד. חשוב לציין כי עד שנת 2008 יצא הקו שלוש פעמים ביום לכל כיוון, לאוניברסיטה 11:45 ולהדר: 18:00,16:00,14:00 בשעות:,9:20,7:45 אנו מבקשים לחזור למתווה זה, או לחילופין לספק מתווה חלופי, אשר יספק פתרון תחבורתי הולם לסטודנטים הגרים בהדר, ולאלה שאנו מקווים להביא לשכונה. נספח 1 ה: הגרעין התורני זקוק ל 15 הלוואות, בסכום של 140 אש"ח כל אחת, למשך 15 שנים. קיבוץ המחנכים זקוק להלוואה אחת )הרכישה של הקיבוץ נעשית כגוף אחד(, בסכום של 4 מיליון, למשך 12 שנים. בניין אחד ישמש לכ 40 חברי קיבוץ. הלוואות אלו יסייעו להניע מהלך שיתרחב מעבר לקניית שני בניינים, ויאפשר לחברי הקהילות לרכוש, לשפץ ולשכור מבנים נוספים בשכונה. בנינים רלוונטים לרכישה נכון לדצמבר 2012: בית יערה ברחוב ירושלים 5 )קניית הבניין ושיפוץ 7 יח"ד(, רחוב פבזנר 13 )הוספת 10 יח"ד על ידי בניית קומות נוספות על הגג( רחוב פבזנר 64 רחוב נורדאו 16 רחוב נביאים 10 41

42 נספח 1 ו': השארת צעירים בחיפה היא מטרה ברורה של עיריית חיפה. השארת צעירים בהדר היא בבחינת שתי ציפורים במכה אחת. הפיכת הדר מרכז העיר לאזור צעיר ותוסס תקרין על כל חיפה והמטרופולין. תוכניות לעידוד מגורים של צעירים במרכזי ערים/שכונות מוחלשות קיימות גם בשתי הערים הגדולות האחרות בארץ: תל אביב וירושלים. כדי לייצר השפעה חשוב להביא מסה קריטית של אוכלוסייה צעירה. את התמריצים יש לתת בכפוף למגורים בשכונה, ומעורבות בקהילה. עיריית תל אביב בשיתוף המוסדות האקדמיים בעיר ואגודות הסטודנטים הקצו לאחרונה שני מיליון לטובת מלגות עבור המתגוררים בדרום העיר. שם נקבעה מלגה של 8000 עבור מגורים בשכונת התקווה, שכונת נווה שאנן ומספר שכונות נבחרות ביפו. במסגרת הפרויקט מחויב הסטודנט להתנדב בשכונה בה יתגורר, בהיקף של 40 שעות שנתיות. הצעתנו לשכונת הדר מתבסת על עקרונות דומים לתל אביב אך עם התחשבות במאפיינים הייחודים של חיפה: נספח 1 ז: יעד מספרי: 200 צעירים בני הגילאים התוכנית מיועדת לכל צעיר אשר ייבחר לפעול בהיקף של 40 שעות שנתיות ללא קשר להיות סטודנט. הפעולה הקהילתית תיקבע ותפוקח ע"י וועדה משותפת למתנ"ס הדר, מחלקות העירייה ונציגי ציבור. המילגה לצעיר תעמוד על 8 אש"ח לשנה, עד שלוש שנים. העלייה המתונה במחירי הדירות בשכונה, מקשה על חברי הקהילות הצעירות השונות להרחיב את פעולתן. באמצעות מודל עיסקי מורכב שיש להכין אותו במשותף עם הגופים הכלכלים של עיריית חיפה, אנו מציעים: א. ב. ג. ד. רכישת בניין ע"י העירייה\שימוש במבנה עירוני קיים שיפוץ והשמשת המבנה לטובת מגורי חברי הקהילות הצעירות. חברי הקהילות יתחייבו )כגוף( על שכירת הדירות לפרק זמן מוסכם במחיר מוסכם. דמי השכירות ייכסו את עלות קניית והשמשת המבנה ע"י עיריית חיפה. נספח 1 ח: הקמת קרן עירונית לעידוד שיפוץ והשמשת מבנים בשכונה בשכונת הדר ישנו מספר לא מבוטל של מבנים ודירות, שמסיבות שונות בעליהן משאירים אותם ריקות, ללא שימוש, מוזנחות ומתפוררות. חלקן אינן ראויות למגורים, ולעיתים הובאו למצב זה במתכוון, במטרה לקבל פטור מתשלום ארנונה. אי תשלום ארנונה, היא רק אחת הבעיות שבמצב זה. חמורים מכך הם היות המבנים מפגע חזותי סביבתי חמורים, מקום מסתור למחוסרי בית ולפעילויות פליליות, גורר הזנחה סביבתית נוספת ולעיתים אף מהווה מפגע בטיחותי של ממש. מוכר מקרה של רצח והצתת גופה בבניין נטוש ברחוב פבזנר. בעקיפין, דירות ריקות אלה, מקטינות את המצאי לדיור ועל-כן תורמים לעליית מחירים. אנו מבקשים הקמת קרן, שבאמצעותה יוכלו בעלי הנכסים לשפץ את נכסיהם ולהחזירם לשימוש. בעזרת חקיקה נלווית של חוק עזר עירוני, אפשר יהיה לכפות על הבעלים את ההשמשה, כשהקרן עומדת לרשות מי שידם אינה משגת. רק כך, יימנעו מהציבור המפגעים המוכרים כמעט בכל רחוב, וגם יגדל מאגר הדירות שיעמוד לרשות שוכרים פוטנציאליים. 42

43 המודל ששימש דוגמא לכך, הינו זה של עיריית ראשל"צ. זו, העבירה חוק עזר עירוני שמאפשר לחייב שיפוץ חזיתות בתים אם העירייה מוצאת אותם בלתי מתוחזקים ופוגעים בחזות העיר. במידה והוכרז בניין כדרוש לשיפוץ אך בעליו אינם מקיימים חובתם זו, באפשרות העירייה להוציא השיפוץ לפועל בעצמה, ולחייב את הבעלים בעלויות השיפוץ, בדומה לנעשה בנוגע למפגעים בטיחותיים. הקרן שהעמידה עיריית ראשל"צ לטובת פרויקט זה של "התחדשות עירונית שיפוץ חזיתות מבנים" עומדת על 300 מליון ש"ח, והיא מאפשרת מתן הלוואות ללא ריבית לתקופות ארוכות, בסכום מירבי של 25,000 ש"ח לכל יח"ד. זהו סכום מכובד, שמאפשר הוצאת שיפוצים מורכבים לפועל. לשם ההשוואה, מעמידה עיריית חיפה לטובת שיפוצים באמצעות האגודה לתרבות הדיור, לחברי האגודה בלבד, בסכום מירבי של 3,000 ש"ח, וללא כל פעילות אכיפה או יוזמה מצד הרשות. במקרה החיפאי של דירות ומבנים נטושים, אפשר לבחון מבנה עסקי, לפיו העירייה, באמצעות חברת 'שקמונה', תקבל את הנכסים לניהולה לתקופה מסוימת שתקבע, כשההכנסות מהוות החזר השקעה, ובתום אותה תקופה יוחזר הנכס לבעליו, כשהוא שמיש. במודל זה יוצאים כל הצדדים נשכרים. הקרן תעמוד לרשות מי שאין ידם משגת, עפ"י קריטריונים שתקבע העירייה, או לאוכלוסיות מובחנות שתרומתן לציבור ולשכונה ברורות. ההלוואה תינתן ללא ריבית לתקופות ארוכות בדומה למודל של ראשון-לציון. נספח 1 ט: השפעה על יציאת משרדים מאזור מגורים דרך הארנונה כיום מאכלסים משרדים ועסקים רבים מספר לא מבוטל של דירות מגורים ברחבי שכונת הדר. התופעה מוכרת ברחובות שונים, גם ברחובות שבהם הביקוש למגורים גבוה. דוגמא טובה לכך היא רחוב ירושלים, בו יושבים משרדים לבעלי מקצועות חופשיים, בעוד הוא רחוב מגורים שקט ומבוקש. קליניקות ועסקי קוסמטיקה אחרים, מאכלסים לא פעם דירות גם הם. מאידך, עומדים מבני משרדים וכן נכסים מסחריים רבים כשהם ריקים וללא שימוש. טרם התקבלו נתונים מספריים מדויקים, אולם ברור שמדובר בתופעה רחבת היקף. קיום עסקים בסמוך לדירות מגורים מהווה לא פעם הפרעה ומפגע עבור השכנים. השימוש לעיתים אינו חוקי לדירת מגורים. המצב ההפוך כמובן אינו אפשרי מגורים לא יתקיימו במבני משרדים בלא עבודות משמעותיות להתאמתם למטרה זו. משרדים ועסקים משלמים ארנונה גבוהה יותר מארנונה למגורים, ללא קשר לסוג הנכס בו הם שוכנים. אנו מציעים להגדיר ארנונה דיפרנציאלית, לפיה משרדים ועסקים בדירות מגורים ישלמו ארנונה גבוהה יותר, ואילו במבנים יעודיים תינתן הנחה בארנונה לאותם יעודים. המטרה הינה לעודד יציאת העסקים והעברתם למבנים שהעירייה תגדיר כמועדפים לאיכלוס מחדש. בכךתחיה העירייה אזורים ובניינים נטושים כגון מגדל הנביאים, מגדל סולל בונה, מגדל ארמון, ותפנה דירות מגורים לעוד דיירים. דירות שיתפנו לטובת מגורים יגדילו את ההיצע, ויוזילו את מחירי הדיור. 43

44 נספח 2- כתבה התכנית לקידום איכות החיים בהדר נספח 3-44

45 נספח 4 מתוך "דיור בר השגה: כלים של תכנון סטטוטרי ומדיניות מקומית" ע"מ 62 נספח 5 מתוך "דיור בר השגה: כלים של תכנון סטטוטרי ומדיניות מקומית" ע"מ 86 45

46 נספח 6- מתוך "דיור בר השגה: כלים של תכנון סטטוטרי ומדיניות מקומית" ע"מ 60-46