Teaching and Learning on the Move Trends and Policies in Higher Education in Israel and around the World. Prof. Nitza Davidovitch

Transcription

1 Teaching and Learning on the Move Trends and Policies in Higher Education in Israel and around the World Prof. Nitza Davidovitch 1

2 Teaching and Learning on the Move In the 21st century, international ties have become a significant part of academic teaching and learning: Students study outside their home countries, in a variety of international programs. Faculty members teach outside their home countries. Academic mobility has reached unprecedented heights, growing from 50,000 in the 1950s to 5 million in Mobility and the dispersion of knowledge affect all universities and their faculty. We will discuss: Current trends of student mobility Policies in Europe, the US, and Israel The state of mobility in Israel Risks and challenges of academic mobility Finally, we will discuss whether academic mobility is a matter of principle or economics. 2

3 Teaching and Learning on the Move Davidovitch, N. (2015). Teaching and learning on the move: Israeli and global higher education policies and trends. Merit Research Journal of Education and Review, Vol. 3(8), ISSN:

4 Teaching and Learning on the Move The internationalization of higher education is a response to globalization, to a world where reality is shared and influenced by global economies, IT, the English language, and other forces that are beyond the control of academic institutions. Globalization has forced the higher education system to adopt an international approach in order to deal with the demands of the new era and prepare students for a global reality. Economic, political, and social forces are propelling 21st century higher education toward greater international involvement. 4

5 Teaching and Learning on the Move The internationalization of higher education has led to an increase in cross-national activities, the introduction and adoption of a variety of programs and policy styles of an international flavor: Encouraging students to study outside their home countries beginning from undergraduate studies Establishment of academic extensions outside the home country English-language programs and degrees Programs for exchange students Inter-institutional collaborations 5

6 Several Trends Increased significance of collaborative research projects Development of curricula, teaching approaches with an international flavor and learning Increase in the mutual dependence institutions around the world of academic Mobility of people, programs, and institutions around the world The current presentation focuses on mobility in undergraduate studies. In contrast to academic research which has become largely international since research is a cross-border endeavor, undergraduate studies are typically local and national. But today, even undergraduate programs include an element of mobility. 6

7 Increase in the number of students studying outside their home country (in millions) (Kritz, 2012) Mobility in higher education existed even in the Middle Ages, but then it only involved the elite. By the late 1990s, there was a significant increase in the number of students studying outside their home country. 7

8 According to UNESCO figures In 2000, there were 1.8 million international students around the world. In million In 2010 more than 4.5 million The number of international students varies from place to place. In Europe and the US, student mobility has become a major issue in higher education, but for different reasons (in Europe for academic reasons; in the US for economic reasons). In high-demand areas, international students may constitute 20% of the student body. 8

9 9 9

10 Teaching and Learning on the Move Almost one half of all international students study in the West. The US leads with 17% of the world s total international students, followed by the UK (13%), Australia (6%), Germany (6%), and France (6%). Most international students prefer to study in English-speaking countries (US, UK, Australia), which account for 36% of the world s total international students

11 11 11

12 International students mainly come from: China, India, and Korea Asian students account for 53% of all international students. European students, particularly from the EU and OECD countries, account for 23% of all international students. African students account for 12%. Students from the rest of the world account for 12% of all international students. 12

13 Questions: 1. Why do certain countries attract students more than others? 2. What are the strategies and political decisions that make it possible for certain countries to attract a high rate of international students? 3. How do these countries encourage mobility outside the country of origin? 13

14 European Trends In Europe, mobility is a major issue in higher education. In the late 1990s, European states declared their desire to extend the inter-state space of a shared economy and industry to the field of higher education. The ultimate goal was to increase mobility and citizen employability in a manner that strengthens the entire continent. In 1999, these ideas were formally developed in the Bologna Process, a foundation for inter-state collaboration that created a European Higher Education Area. In 1999, 29 European countries signed the declaration and today there are 47 contracting states. The Bologna Process introduced several changes to facilitate mobility and create uniform standards for accreditation of higher education institutions: Unification of training settings, to create a uniform system for all degrees. Shift to a uniform system of academic credits, where students accumulate credits toward a degree in any institution they attend. The credits are transferable, allowing students to transfer between institutions, experience programs in other places, and become familiar with diverse learning settings. Shift to a comparable system of degrees that encourages competition and increases employability, including development of relevant dimensions of European higher education that encourage mobility in general, and specifically the mobility of programs, inter-institutional collaborations, training, and research. 14

15 EU programs that promote mobility: ERASMUS (European Community Action Scheme), established in the early 1990s to promote collaboration, mobility, excellence, and competition in the EU. The program was extended to Erasmus Mundi in 2004, and includes advanced degree programs, scholarships, collaborations with external countries and institutions, designed to increase competition. The program is open to all the countries and organizations in the world. Tempus (Trans-European Mobility Scheme for University Studies) is designed to strengthen ties with neighboring countries, including Eastern Europe, the Western Balkans, Central Asia, and the Middle East. The program operates in three main areas: Joint projects involving EU and external institutions Short-term projects to support policy reforms in the field of higher education Specific grants to faculty for training and attending professional and academic conferences The Bologna Process, and especially its flagship programs, have achieved the goals of academic mobility: Standardization of education made it possible to improve academic learning, bring cultures closer, and facilitate knowledge transfers. Enormous increase in the number of international students who study in the 32 European countries since the beginning of the program: from 827,000 in 1999 to 1,507,000 in

16 European Trends In Europe, the Bologna Process was the first step that signaled a new era in higher education mobility. The open borders and removal of obstacles to higher education in Europe forced other countries around the world, wishing to remain relevant, to offer their own alternatives for increasing mobility and attracting international students. Due to differences in governance styles and dominant social values in each country, such programs were implemented differently. In the US, where institutions operate as for-profit companies and the federal government tends not to interfere, the changes occurred from the bottom up. 16

17 Mobility in Europe and the US: A matter of academic principles, economics, marketing, or PR? 17

18 The US In the US, institutions of higher education use a variety of initiatives and partnerships to provide cross-border programs and courses designed to attract international students. In contrast to Europe, this is not federal policy, but the initiative of colleges, universities, and private institutions. Foreign undergraduates contribute to institutions budget as well as their institutional prestige. The most highly sought destinations are California, New York, Illinois, Washington DC, and Massachusetts. US institutions compete over foreign students and some states adopt policies that they apply to public universities. For example, Colorado changed a law that limits the number of international students to one third of the students in an institution. This allowed a 23% increase in the number of foreign students in the state in a single year. To increase mobility, Massive Open Online Courses were first launched in the US in These courses were offered at no charge, first by Stanford University and then through for-profit companies including Coursera and Udacity. Many prestigious universities such as MIT, Princeton, Harvard, and Yale offer MOOCs. Students who successfully complete these courses receive a certificate. Although the courses are free, the companies that offer them profit in various ways, including through fees for certificates of completion and academic credits. 18

19 Academic capitalism in the US The dominant model in the management of US higher education institutions is the market force model. This model follows a capitalistic approach assuming that competition and a free market are the best way to maximize utility. As a result, universities compete over students and financial resources. International students are an important source of revenues for academic institutions. First of all, they pay tuition. In 2011, the increase in international students accounted for an additional USD 18 million in revenues over these students four-year period of studies. Prestige and international ranking International students add to an institution s prestige because the proportion of international students is one of the elements that make up an institution s international ranking. For example, to meet international standards, institutions must have at least 30% international students and 30% of its faculty must be foreign faculty. International ranking is an important source of attraction and reflects an institution s competitive edge in the higher education market. These standards have a strong impact on the decisions of students and their families when considering international education options. 19

20 Academic capitalism in the US In the US academic system, economic profit is a supreme value that reflects an institution s efficiency. Institutions operate independently and use private initiatives to attract international students. International mobility policies are conducted at the institutional or state level, reflecting the belief that institutions must adapt to the changing global world in order to compete in the global higher education market. Institutions invest active efforts in advertising and marketing their programs, and open agencies overseas to recruit students. The perceived prestige of US institutions, English-language instruction, as well as institution and state policies that encourage international students, has made the US the leading country in the proportion of international students. Australia is another attractive destination, an English-speaking country that encourages immigration for educational purposes. 20

21 Australia Similar to the US, higher education is a significant industry that generates enormous revenues for the country. International students account for one quarter of all the students in Australia. Higher education is classified as the third most important export service for the country s treasury. Revenues from international students account for 15% of the total revenues of Australian universities. As a result, mobility has become an integral part of the national and institutional agenda. Australia has a higher education advisor stationed in several of its foreign embassies, mainly in Asia. The country s institutions also offer a variety of programs and degrees through foreign extensions. One third of the country s degrees are earned outside Australia. In 2010, the country launched a Study in Australia campaign to recruit potential students from China, India, South Korea, Indonesia, Malaysia, and Thailand. 21

22 Israel Israel has extensive research ties with academic institutions around the world, they typically involve research students. There are local initiatives. The Commission of Higher Education opened the TEMPUS program in Israel, funded by the EU, which injected over EUR 10 million into the program. The program reflects the desire to participate in the global mobility trend, but few institutions participate, and these focus mainly on collaboration between institutions on research projects. ERASMUS MUNDI operates in Israel but is limited to faculty and students in advanced degree programs. 22

23 Israel Academic institutions in Israel recognize the economic significance, but mainly the academic significance, of promoting inward and outward mobility. There is no national policy showing that this issue is on the higher education agenda. 23

24 How does mobility affect teaching and learning? Policy - One of the goals of teaching is to prepare students to function in a global world. Both faculty and students are required to take part in mobility as part of their study programs and professional development. Greater internationalization in higher education programs - Increase in cross-border activities, including development of programs with an international character (student-exchange programs; opening academic extensions overseas; offering English-language programs and degrees; programs for foreign students; involvement in inter-institutional partnerships). Massification of learners - To compete in the global market of higher education, institutions must adapt to the changing world. These adjustments include global operations, which demand that institutions open their gates to students from all over the world. A broad range of initiatives and partnerships have been established to provide cross-border programs and courses that appeal to foreign students. Recruiting foreign students significantly contributes to institutions budgets and prestige. Institutions compete fiercely over foreign students. Increased global competition - International ranking has become a major factor of attraction for students, and provides a competitive advantage in the saturated higher education market. Despite the shortcomings of the ranking model, rankings have a strong influence on the decisions of students and their families regarding international education options. The revolution in tools of teaching & learning - A conceptual change in how teachers teach, including increased use of information and communication technologies and development of curricula and approaches with an international perspective. The view of research and academic teaching as a resource - The dominant model in higher education management is the market forces model, which stems from the capitalist approach and assumes that competition and free markets are the means for maximizing utility. As a result, universities compete with each other over students and financial resources. According to this approach, foreign students are a significant source of income for academic institutions. Therefore institutions make active efforts to market and advertise their programs and have even established overseas agencies to recruit students. MOOCs are offered at no cost. English-language programs & courses - Perceived prestige of US institutions, teaching in the English language, institutional and state policy, all encourage foreign students. Support systems - Efforts to improve support systems for foreign students. Universities must make strategic, planning, budgeting, and executive preparations, and incorporate mobility into their general institutional vision. 24

25 Mobility in higher education challenges and risks Processes of globalization and internationalization have created record levels of student, program, and faculty mobility throughout the academic world. This mobility includes considerable challenges and risks. The relative ease with which students move between institutions and programs around the world creates a situation in which the higher education systems, cultural norms, and labor market of the countries of origin are not always compatible with those of the destination countries. Nearly exclusive use of the English language makes it possible, on one hand, to access most of the world s research and study materials. However it limits access to knowledge in countries where students and researchers have not fully mastered the language. 25

26 Challenges and Risks The students who tend to use opportunities to study overseas are generally come from higher status groups. In Israel, for example, students who study overseas must pay their own airfare. As a result, overseas education strengthens the stronger populations, and makes the weaker groups even weaker. To create global education that is universally accessible, that is an integral part of higher education, institutions must address this challenge by providing significant financial aid to allow equal opportunities for international education. Risks of international education include brain drain, commercialization of higher education, and loss of cultural identity of students from poor countries. In view of the one-way direction of students, this situation has an adverse impact on the division of resources in the world. Citizens who have the economic and academic ability to do so leave weaker countries in favor of stronger ones. A 2004 study showed that 80% of the Chinese and Indian students who study abroad do not return home after they earn their degree. 26

27 Conclusions Mobility is the next hot thing in higher education. Eventually, an international education will be an integral part of a BA degree. Mobility increases inequality a small number of countries are the most desirable destination countries, with the strongest institutions attracting the most students, while international students are usually those with the financial resources or talent to study overseas. Mobility differs from one country to another. In Europe, the source of mobility are decision makers and policy makers, but in the US, mobility reflects institutional policy designed to adjust to market demand. In Australia there is a combination of institutional initiatives and government support for mobility. Mobility is an inevitable process and institutions and countries that fail to recognize this and to adjust accordingly, will remain behind. 27

28 Conclusions and Summary how are we preparing ourselves? 28

29 In Ariel university 29

30 הוראה ולמידה בתנועה: מדיניות ומגמות בהשכלה גבוהה ניצה דוידוביץ אוניברסיטת אריאל טל: , דוא"ל: תקציר המאה ה- 21 עומדת בסימן התחזקות משימת הקשר הבינלאומי בהוראה ובלמידה האקדמית. מגמה זו המכונה א ינ ט ר נ צ יו נ ל יז צ י ה )בינאום( באה לידי ביטוי ברוב מערכות ההשכלה הגבוהה בעולם המערבי במגוון היבטים. במאמר זה בחרנו להתייחס להיבט של ניידות של סטודנטים בלימודי התואר הראשון, היינו ניידות שאינה נתונה בהקשר מחקרי. בעוד שבעבר תארים ללא זיקה מחקרית נטו להיות מקומיים ולאומיים, כיום הניידות באקדמיה נדרשת גם בתארים מקצועיים וכלליים. ישנו זרם מסיבי של סטודנטים לתארי בוגר, הלומדים מחוץ לארצם במגוון רחב של תוכניות לימוד בינלאומיות; כמות גדולה של אנשי אקדמיה המלמדים בחו"ל - שיעורי הניידות באקדמיה הגיעו לשיא חסר תקדים- מחמישים אלף בשנות ה- 50 לכמעט 5 מיליון בשנות האלפים. מגמות הניידות וההתלכדות של הידע משפיעות על האוניברסיטאות ועל כוח האדם שלהן בכל מקום. במאמר הנוכחי נסקור את המגמות הקיימות בתנועה של הסטודנטים, נציג את המדיניות המאפשרת ומקדמת תנועה זו באירופה, בארצות הברית ובאוסטרליה. נבחן את מצב הניידות בישראל ולבסוף נציג את האתגרים והסיכונים שבמגמות הניידות של תארי בוגר. הקדמה מערכת ההשכלה הגבוהה היוותה החל מאמצע המאה העשרים מושא לשינויים רבים- מסיפיקציה ( ;1973 Trow, Bridges, Juceviciene, Jucevicius, Mclaughlin & ( עליית "חברת הידע",)Altbach, 2007; Teichler, 2009,)Stankeviciute, 2014 התפתחויות דמוגרפיות, צמיחה כלכלית, גלובליזציה )2004 )Enders, וגידול בתחרות העולמית 2011( Solanke, -)Dobbins & Knill, 2014; Dobbins, Knill & Vögtle, 2011; כל אלה שינו את פניי ההשכלה הגבוהה במאה הקודמת. המאה העשרים ואחת עומדת כבר מתחילתה בסימן התחזקות המרכיב הבינלאומי באקדמיה. מגמה זו המכונה א ינ ט ר נ צ יו נ ל יז צ י ה )Internationalization( ]בינאום[ פירושה גידול בפעילויות חוצות גבולות גיאוגרפיים )2009 Teichler, )Knight, ;2008 Kreber, ;2009 ה. בינאום במסגרת מערכות השכלה גבוהה, בא לידי ביטוי בהטעמה ובהשקה של מגוון תוכניות וסגנונות מדיניוּת בזיקה בינלאומית כגון: שליחת סטודנטים ללימודים מחוץ לארץ מולדתם; פתיחת שלוחות אקדמיות מחוץ למדינה; הצעת תוכניות ותארים בשפה האנגלית; פתיחת תוכניות לסטודנטים מארצות-חוץ; ולקיחת חלק בשותפויות בין-מוסדיות. ספרות המחקר ברובה נוטה לראות בבינאום תגובה של מערכת ההשכלה הגבוהה לתהליך הגלובליזציה ( & Altbach Knight, 2007; Altbach, Reisberg & Rumbley, 2009; Knight, 2008; Cudmore, 2005; McCabe, 2001; Knight & De Qiang, 2003,)Wit, ;1995 שבו המציאות מעוצבת ומושפעת על ידי כלכלה עולמית, טכנולוגיות מידע ותקשורת, השפה האנגלית וכוחות נוספים המצויים מעבר לשליטתם של מוסדות אקדמיים )2009 al..)altbach et. הגלובליזציה על פי תפיסה זו, השפיעה עמוקות על מערכת ההשכלה הגבוהה בכך שאילצה אותה לאמץ גישה בינלאומית על מנת להתמודד עם דרישות העולם החדש ולהכין סטודנטים לפעול במציאות גלובאלית ( Enders, Altbach et. al. ;2009 Godbey, 2006 ;2004(. Hunter, White & יש הגורסים כי לא ניתן להפריד בין גלובליזציה לבינאום ולא ניתן לקבוע כי האחד קדם לשני. על פי השקפה זו הכוחות הללו הם בבחינת שני עולמות המחוברים זה לזה ( de Brandenburg & )Wit, 2011 המהווים יחד את מה שקרוי "הכוח הכלכלי, הפוליטי והחברתי הדוחף את ההשכלה הגבוהה של המאה העשרים ואחת אל עבר מעורבות בינלאומיות גדולה יותר" ( 290.p.)Altbach & Knight,,2007 בין אם נבחר להתייחס לכוחות אלה בנפרד או יחדיו, התוצאה היא שהגלובליזציה והבינאום באים לידי ביטוי ברוב מערכות ההשכלה הגבוהה בעולם המערבי. למרות שביטויים שונה בהתאם להקשר המקומי, האזורי והלאומי, הרי שניתן להצביע על מספר מגמות משותפות. מגמות אלה כוללות בין היתר עלייה בחשיבותו של מחקר שיתופי; פיתוח של קוריקולום וגישות להוראה ולמידה בזיקה בינלאומית; עלייה בתלות ההדדית )Interconnectedness( של תאגיד ההשכלה הגבוהה מסביב לעולם )2014 ;)Ramirez, ניידות של אנשים, תוכניות ומוסדות ברחבי העולם ( Altbach, Rumbley, 2009.)Reisberg & מתוך מגוון הביטויים הללו נתייחס במסגרת הנוכחית לניידות ברמת התואר הראשון, היינו ניידות שאינה נתונה בהקשר מחקרי. המרכיב המחקרי באקדמיה גם הוא הפך במידה רבה יותר לבינלאומי Knight ( אולם בעוד המחקר במהותו הוא עשייה חוצת גבולות והייתה כזאת עוד במאות הקודמות,)Pherali, )2012 Wit, 1995 &(, De הרי שתארים ללא זיקה מחקרית נטו לפחות בעבר, להיות מקומיים ולאומיים. כיום הניידות באקדמיה גם בתארים מקצועיים וכלליים היא גולת הכותרת. ישנו זרם מסיבי של סטודנטים לתארי בוגר הלומדים מחוץ לארצם 2012( Skeldon, ;)Li & Bray, 2007 ;Brooks & Waters, 2009;Findlay, King, Smith, Geddes & מגוון רחב של תוכניות לימוד בינלאומיות; מספר גדול של אנשי אקדמיה המלמדים בחו"ל ( & Bodycott Pherali, ;2012 Walker, 2000.)Altbach et. al. ;2009 שיעורי הניידות באקדמיה הגיעו לשיא חסר תקדים- מחמישים אלף בשנות ה- 50 לכמעט 5 מיליון בשנות האלפיים ) ;Wells,.)Bhandari & Blumenthal, מגמות הניידות וההתלכדות של הידע משפיעות על האוניברסיטאות ועל כוח האדם שלהן בכל מקום )2014.)Streitwieser, מטרת המאמר הנוכחי היא לסקור את המגמות הקיימות בתנועת סטודנטים, להציג את המדיניוּת המאפשרת ומקדמת תנועה זו וכן לבחון את מקומה של ישראל ביחס לתופעה חובקת עולם זו ולהסיק מסקנות. 30

31 מגמות של ניידות בהשכלה גבוהה - ניידות במספרים ניידות סטודנטים וחוקרים באקדמיה אפיינה את מערכת ההשכלה הגבוהה עוד מתקופת ימי הביניים ( & (Knight Kim, 2009,De Wit, ;1995 אולם רק לקראת סוף שנות ה- 90 של המאה העשרים החל מתרחש גידול אקספוננציאלי במספר הסטודנטים שלומדים מחוץ לארץ מולדתם. כך למשל בשנת 2000 עמד מספרם של הסטודנטים הבינלאומים על 1.8 מיליון; בשנת 2007 על 2.8 מיליון ואילו על פי נתוני אונסק"ו, נכון לשנת 2010 מספרם חצה את ה- 4.5 מיליון )2013.)OECD, שיעור הסטודנטים הבינלאומים ברחבי העולם משתנה ממקום למקום כאשר ישנם אזורים כמו אירופה וארצות הברית בהם ניידות של סטודנטים הפכה לנושא מרכזי בהשכלה הגבוהה. באזורי הביקוש הגבוהים, שיעור הסטודנטים הבינלאומיים עשוי להגיע לחמישית מכלל הסטודנטים. תנועתם של סטודנטים מלווה גם במידה גבוהה של ניידות בקרב אנשי אקדמיה העוברים לתקופות קצרות או ארוכות ללמד במוסדות מחוץ לארצם )2012.)Pherali, שיתופי פעולה בין מוסדות, מלגות בינלאומיות ותוכניות עמיתים )fellowship) מגבירים את הניידות של אנשי אקדמיה המלמדים וחוקרים מחוץ לארץ מולדתם. במקרים מסוימים, מוסדות ממדינות עשירות מגייסים מרצים ממדינות עניות ופחות יציבות ומציעים להם תנאים טובים יותר למחקר והוראה )מצב המכונה "בריחת המוחות"( 2009( al..)altbach et. הניידות באקדמיה אינה מוגבלת לתלמידים ולסגל בלבד אלא חלה גם בהיבט של תוכניות ומוסדות לימוד הפועלים בזירה הבינלאומית )2007 Teichler,.)Kehm & החל משנות האלפיים ניתן לראות גידול משמעותי במספר השלוחות של מוסדות-אם ממדינות מערביות, הפועלות במדינות כמו דובאי, קטאר, סינגפור וסין )2012.(Dirlik, יש מגוון של הסכמי שיתוף פעולה בין מוסדות כמו למשל ההסכם בין אוניברסיטת נוטינגהם מבריטניה לבין אוניברסיטת Zhejiang Wanli Education Group מסין, המאפשר הפעלה של אוניברסיטת נוטינגהם-ניגבו )Ningbo( בסין. ישנן גם תוכניות בודדות או תחומי לימוד צרים המוצעים לסטודנטים מעבר לים על ידי מוסד אחד או באופן משותף על ידי שני מוסדות ויותר. התנועה והזרימה הבינלאומית של הסטודנטים היא בדרך כלל מדרום לצפון וממזרח למערב 2007( Wit, )Agarwal, Saidm, Sehoole, Sirozim & de ואילו התנועה של השלוחות האקדמיות והתוכניות המשותפות היא בכיוון ההפוך. ביטוי לכך אפשר לראות בעובדה שכמעט מחצית מכלל הסטודנטים הבינלאומיים לומדים במדינות מערביות כאשר ארצות הברית מובילה עם 17% מכלל הסטודנטים הבינלאומיים ( a,(altbach, 2004 מיד לאחריה בריטניה )13%(, אוסטרליה )6%(, גרמניה )6%( וצרפת )6%(. זאת ועוד, מרבית הסטודנטים הבינלאומיים מעדיפים ללמוד במדינות דוברות אנגלית. ביטוי לכך אפשר למצוא בעובדה כי שלוש המדינות דוברות אנגלית- ארצות הברית, אוסטרליה ובריטניה- אוחזות יחד בנתח שוק של 36% מכלל הסטודנטים הבינלאומיים. ארצות המוצא של הסטודנטים הבינלאומיים הן בעיקר סין, הודו וקוריאה. סטודנטים אסיאתים מהווים 53% מכלל הסטודנטים הבינלאומיים. הסטודנטים האירופאים מהווים 23% מכלל הסטודנטים הבינלאומיים בעולם ובייחוד סטודנטים המגיעים ממדינות האיחוד האירופי שהן גם חברות בארגון ה- OECD. סטודנטים מאפריקה מהווים עוד כ- 12% ואילו סטודנטים משאר העולם מהווים רק 12% מן הסטודנטים הבינלאומיים. מצב עניינים זה מעלה את השאלה מדוע מדינות מסוימות מושכות סטודנטים יותר מאחרות? מהן האסטרטגיות והחלטות המדיניות המאפשרות למדינות מסוימות למשוך אליהן שיעור כה רב של סטודנטים בינלאומיים? כמו כן, כיצד מעודדות אותן מדינות ניידות כלפי חוץ? היינו יציאה של סטודנטים לתואר ראשון ללימודים של סמסטר או יותר מחוץ לארץ מוצאם? מדיניות של ניידות אירופה ניידות מהוות תמה מרכזית במדיניוּת ההשכלה הגבוהה באירופה. לקראת סוף שנות ה- 90 הצהירו מדינות אירופה על הרצון להעמיק את המרחב הבין מדינתי המשותף הקיים בכלכלה ובתעשייה גם לתחום ההשכלה הגבוהה. מטרת העל ביצירת מרחב זה היא להגביר את מידת הניידות ואת יכולתם של אזרחים למצוא תעסוקה )employability( באופן שיחזק את היבשת כולה. בשנת 1999 מוסדו רעיונות אלה תחת השם "תהליך בולוניה" )נקרא גם הכרזת בולוניה:,(Bologna Declaration שהניח תשתית לשיתוף פעולה בין-מדינתי ויצירת "אזור השכלה גבוהה מאוחד של אירופה" Area-EHEA(.)European Higher Education תהליך בולוניה סימן כיעד מרכזי את הגברת הניידות של אזרחים, סטודנטים, חוקרים, מורים וסגל אדמינסטרטיבי. בהסכם הודגש כי יש "להפוך את הניידות לסימן ההכר של אזור ההשכלה הגבוהה המאוחד של אירופה" )2012 Hijden,.)Van der באותה השנה חתמו על ההצהרה 29 מדינות אירופיות; כיום מספר המדינות החתומות עומד על 47 )אתר המל"ג, 2015(. תהליך בולוניה הכניס מספר שינויים ברמת המדיניוּת במטרה לאפשר ניידות אקדמית ויצירת סטנדרטים אחידים במערכות ההשכלה הגבוהה. תחילה בוצע איחוד של מסגרות ההכשרה ( qualifications Overarching framework of )Master s( תואר שני,)Bachelor( באופן שיצר מערכת אחידה של שלושה מעגלים: תואר ראשון )of the: EHEA ודוקטורט.)Doctorate( בשלב השני בוצע מעבר לשיטה של צבירת ניקוד אקדמי אחיד ( Credit ECTS: European )Transfer and Accumulation System שבה כל סטודנט יכול לצבור נקודות זכות לתואר בכל מוסד אקדמי שיבחר. הנקודות עוברת למוסד האם שלו ומוכרות כחלק מהתואר שמעניק המוסד. מערכת צבירה זו מאפשרת לסטודנטים לנוע בין מוסדות, להתנסות בלמידה במקומות אחרים ולהכיר סביבות לימוד מגוונות )ימיני ובן ארצי, 2013(. בנוסף התבצע מעבר למערכת תארים ברת השוואה )מכונה גם נספח בולוניה( כדי לעודד תחרותיות והעסקה וכן פיתוח מימדים רלבנטיים בהשכלה הגבוהה האירופית במטרה לעודד ניידות בכלל וניידות בפרט של תכניות לימודים, שיתופי פעולה בין-מוסדיים, והכשרה ומחקר )1999 Declaration,.)The Bologna 31

32 למעט שינוי ברמת המדיניות, השיק האיחוד האירופי תוכניות דגל לעידוד ניידות )1998 Enders,.Baron, ;1993) בין התוכניות המרכזיות אפשר למנות את תוכנית,)European Community Action Scheme( Erasmus שהחלה לפעול בתחילת שנות ה- 90 במטרה לקדם שיתוף פעולה, ניידות, מצוינות ותחרותיות במדינות האיחוד האירופי. בשנת 2004 הורחבה התוכנית לפעילות במתכונת בינלאומית תחת השם Erasmus Mundus וכיום הוא כוללת תכנית לתארים מתקדמים, מלגות, שיתופי פעולה עם מדינות ומוסדות חיצוניים ומרכיבים לחיזוק התחרותיות. התכנית פתוחה בפני כלל מדינות וארגוני העולם )דו"ח התאחדות הסטודנטים, 2010(. תוכנית נוספת לחיזוק הניידות היא תוכנית )The Trans-European Mobility Scheme for University Studies( Tempus שמטרתה לחזק את הקשר עם המדינות השכנות, הכוללות את מדינות מזרח אירופה, מערב הבלקן, מרכז אסיה והמזרח התיכון. התוכנית פועלת בשלושה תחומים מרכזיים: ייצור פרויקטים משותפים )JEPs( המבוססים על שותפויות בין מוסדות ממדינות האיחוד ומדינות חיצוניות; מדדים מבניים משלימים )פרויקטים קצרי טווח לתמיכה ברפורמות מדיניות בתחום ההשכלה הגבוהה( ומענקי תמיכה פרטניים לחברי סגל בהכשרה והגעה לכנסים מקצועיים ואקדמיים )דו"ח התאחדות הסטודנטים, 2010(. מרבית המחקרים תמימי דעים כי תהליך בולוניה ובייחוד תוכניות הדגל ( der (Huisman & Van González, Mesanza & ( הגשימו את ייעוד הגברת הניידות האקדמית שהציבו לעצמם האירופים,Wende, 2004 Enders, 1998.)Mariel, ;2011 Baron, ;1993 הסטנדרטיזציה של ההשכלה הגבוהה איפשרה שיפור הלמידה האקדמית, קירוב בין תרבויות ומעבר של ידע )ימיני ובן ארצי, 2013(. ביטוי להצלחת התהליך אפשר למצוא בגידול העצום שחל במספר הסטודנטים הזרים הלומדים ב- 32 מדינות אירופה מאז הושק התהליך: 827,000 בשנת 1999 לעומת 1,507,000 בשנת 2012( 2007 Ferencz,.)Wächter & מבנה המשילות בהשכלה הגבוהה באירופה, היונק מן המסורת ההומבולדטיאנית והנאפוליונית ( & Knill Dobbins,,)Vögtle, 2011 איפשר לחולל שינוי משמעותי ומהיר יחסית. למדינה יש השפעה על מוסדות ההשכלה הגבוהה ועל אופן ניהולם. בשל כך, הצבת הניידות בראש סדר היום של היבשת על ידי מנהיגי מדיניות חינוכית, אפשרה לחולל שינוי על ידי הנהגת רפורמה בסגנון של.)Kozma, )2008 top- down תהליך בולוניה היווה "יריית פתיחה" לעידן חדש בניידות ההשכלה הגבוהה. פתיחת הגבולות והסרת המחסומים בהשכלה הגבוהה באירופה אילצה את שאר מדינות העולם שביקשו להישאר רלוונטיות, "ליישר קו" ולהציג אלטרנטיביות משלהן להגברת הניידות ומשיכת סטודנטים בינלאומיים. עם זאת, בשל הבדלים בסגנון המשילות, אופן יישום התהליך שונה ותלוי בערכים הדומיננטים של החברה. בארצות הברית, שבה המוסדות פועלים כחברות למטרת רווח והמדינה נוטה שלא להתערב בנעשה, השינוי נעשה "מלמטה למעלה". ארצות הברית מוסדות ההשכלה הגבוהה בארצות הברית נוקטים במגוון רחב של יוזמות ושותפויות על מנת לספק תוכניות וקורסים חוצי גבולות שנועדו למשיכת סטודנטים בינלאומיים. בניגוד למצב באירופה, אין מדובר במדיניות ברמה הפדרלית או הארצית, אלא ביוזמות של קולג'ים, אוניברסיטאות ומוסדות פרטיים. גיוס סטודנטים בינלאומיים לתואר ראשון, תורם משמעותית לגידול התקציב של המוסד כמו גם ליוקרתו )2012.(Dirlik, כיום היעדים המבוקשים בארצות הברית ללימודים של סטודנטים בינלאומיים הם קליפורניה, ניו-יורק, אילינוי, וושינגטון הבירה ומ ס צ'וּס ט ס. ישנה תחרות עזה בין המוסדות ברחבי המדינה על ליבם של הסטודנטים. על מנת להגדיל את מספר הסטודנטים הבינלאומיים. חלק מן המדינות נוקטות שינויי מדיניות אותם הן מחילות על האוניברסיטאות הציבוריות. כך למשל מדינת קולארדו שינתה את החוק המגביל את מספר הסטודנטים הבינלאומיים לשליש מכלל תלמידי המוסד, מה שאיפשר זינוק ב- 23% בשיעור הסטודנטים הבינלאומים בתוך שנה אחת ( Chang, Choudaha &.)2012 מרכיב נוסף שמטרתו להגביר את הניידות ושהושק לראשונה בארצות הברית הוא תכניות של קורסים מקוונים הפתוחים להמונים MOOC( )Massive Open Online Courses: ללא עלות) 2013.(Glance, קורסים אלה הושקו לראשונה בשנת 2011 באוניברסיטת סטנפורד דרך תאגידים למטרות רווח כמו Coursera ו- Udacity וכיום הם מוצעים על ידי אוניברסיטאות יוקרתיות רבות כמו:,MIT פרינסטון, ייל והארווארד. עבודת הסטודנטים מוערכת תוך שימוש בתוכנה מקוונת עם אפשרויות בחירה מרובות. הסטודנטים המשלימים את תכנית הלימודים בהצלחה, מקבלים תעודה בסיומה )2014.)Streitwieser, למרות שהקורסים ניתנים ללא עלות, התאגידים מפיקים מהם רווחים במגוון דרכים כמו למשל על ידי גביית תשלום על מבחנים וזכאות לנקודת זכות אקדמיות. המודל השולט בניהול מוסדות להשכלה גבוהה הוא זה של כוחות השוק. מודל זה, הנטוע בתוך הגישה הקפיטליסטית, מניח כי תחרותיות ושוק חופשי הם הדרך למקסום יעילות. על כן אוניברסיטאות מתחרות זו בזו על סטודנטים ומשאבים כספיים. על פי תפיסה כלכלית זו סטודנטים בינלאומיים הם מקור נוסף ומשמעותי להגדלת הרווחים של המוסד האקדמי. סטודנטים בינלאומיים תורמים לגידול הרווח של המוסד ראשית, כאשר הם משלמים את שכר הלימוד. כך למשל בשנת 2011 גידול של 50% בשיעור הסטודנטים הבינלאומיים שנרשמו לאוניברסיטת ברקלי בקליפורניה, הניב תוספת של 18 מיליון דולר בתשואת המוסד במהלך ארבע שנים. שנית תורמים הסטודנטים הבינלאומיים למוסד בכך שהם מוסיפים ליוקרה שלו. שכן שיעור הסטודנטים הבינלאומיים מהווה חלק ממדד הדירוגים הבינלאומיים )2011 al.,.)findlay et. למשל על מנת שמוסד ייחשב כאוניברסיטה ברמה בינלאומית University( (Deem et al., )2008 )"World" Class עליו לכלול לפחות 30% סטודנטים ו- 30% אנשי סגל בינלאומיים. הדירוג העולמי הפך גורם משיכה משמעותי לסטודנטים )2007a )Marginson, והוא מעניק למוסדות יתרון תחרותי בשוק ההשכלה הגבוהה הרווי. בעוד שבעבר הדירוגים הגלובליים של האוניברסיטה היו פריט שולי, יש הוכחות לכך שלמרות החסרונות של צורת השוואה זו החוצה גבולות, הדירוגים משפיעים מאוד על התלמידים ועל המשפחות בקבלת החלטות לגבי השכלה בין-לאומית )2014.)Streitwieser, 32

33 הגישה האמריקאית לניהול מוסדות להשכלה גבוהה רואה ברווח הכלכלי ערך עליון המשקף את מידת היעילות של המוסד. המוסדות פועלים באופן עצמאי וביוזמות פרטיות למשיכת סטודנטים בינלאומיים.המדיניות לקידום המרכיב הבינלאומי מונהגת ברמה המוסדית או לכל היותר ברמת המדינתית ונובעת מתוך תפיסה שעל מנת להתחרות בשוק ההשכלה הגבוהה העולמי, על המוסדות להתאים עצמם לעולם המשתנה. חלק מן ההתאמה לעולם זה, בדומה לתעשיות רבות אחרות, היא פעילות בעולם גלובאלי. פירושו של דבר פתיחת השערים לסטודנטים מרחבי העולם. לא זו בלבד אלא שנעשה מאמץ אקטיבי של מוסדות לשיווק ופרסום של תוכניות הלימוד שלהם ואף פתיחת סוכניות בחו"ל לגיוס של סטודנטים )2012 Chang,.)Choudaha & היוקרה הנתפסת של ההשכלה הגבוהה האמריקאית, ההוראה בשפה האנגלית בשילוב עם מדיניות מוסדתית ובין מדינתית המעודדת הגעה של סטודנטים בינלאומיים, והופכת את ארצות הברית למדינה המובילה בעולם באחוז הסטודנטים הבינלאומיים. יעד נוסף מבוקש גם כן בשל השפה האנגלית והמדיניות המעודדת הגירה לצרכיי רכישת השכלה, הוא אוסטרליה. אוסטרליה באוסטרליה בדומה לארצות הברית, ההשכלה הגבוהה היא תעשייה משמעותית המניבה רווח עצום למדינה. סטודנטים בינלאומיים מהווים רבע מכלל הסטודנטים ביבשת. ההשכלה הגבוהה מדורגות כשירות הייצוא השלישי בחשיבותו לקופת המדינה )2007b.)Marginson, ההכנסות מסטודנטים בינלאומיים מניבות כ- 15% מכלל ההכנסות של האוניברסיטאות האוסטרליות )2012 Kolster,.)Becker & החשיבות הכלכלית של גיוס סטודנטים בינלאומיים הפכה את הניידות לנושא המצוי על סדר היום הן ברמה המדינתית-חוקתית והן ברמה המוסדית. כך למשל אוסטרליה הרשמית הציבה יועץ לתחום ההשכלה הגבוהה במספר רב של השגרירויות הזרות שלה בחו"ל )בעיקר באסיה(. מוסדות ההשכלה גבוהה במדינה מציעים מגוון רחב של תוכניות ותארים המבוססים בחו"ל על ידי הקמת שלוחות בינלאומיות. לשם השוואה, שליש מכלל התארים האקדמיים האוסטרליים נלמדים בחו"ל. בשנת 2010 הושק קמפיין "ללמוד באוסטרליה 2010" )'2010 )'Study in Australia שכוון לגיוס תלמידים פוטנציאלים מסין, הודו, דרום קוריאה, אינדונזיה, מלזיה ותאילנד )2012 Kolster,.)Becker & בשנים האחרונות נוקטת הממשלה האוסטרלית בצעדים משמעותים לשיפור הפיקוח וההסדרה של ההשכלה הגבוהה המיועדת לסטודנטים בינלאומיים. למשל חוק ה- Australia s Education Services for Overseas Students )ESOS( שנחקק בשנת 2000 עודכן בשנת 2012 וקבע כי על כל המוסדות המספקים השכלה גבוהה לסטודנטים בינלאומיים להירשם מחדש ולעמוד בשורת קריטריונים ותקנים. משנת 2011 אוסטרליה מציעה מגוון רחב של הקלות בקבלת אשרת סטודנט כולל אפשרות לעבודה במשרה חלקית. המדינה עושה מאמצים רבים לשפר מנגוני תמיכה לסטודנטים בינלאומים וכן להטמיע אסטרטגיות גיוס יעילות במדינות בהן יש ביקוש גבוה ( & Becker.)Kolster, 2012 בנוסף למאמצים שמשקיעה הממשלה בשיפור הניידות של סטודנטים בינלאומיים, יש לממשלה משנה סדורה לגבי שילוב וקידום הניידות של סטודנטים מקומיים. בשנת 2011 פרסמה מחלקת החינוך האוסטרלית ( of Department )Industry, Innovation, Science Research and Tertiary Education: DIISRTE מדריך המפרט את האסטרטגיות והעשיות )פרקטיקות( שעל האוניברסיטאות האוסטרליות לנקוט במטרה להגביר את הניידות כלפי חוץ. המדריך המתפרש על פני למעלה מ- 200 עמודים כולל פירוט רב לגבי ההיבטים השונים שבהם יש להיערך על מנת לקדם ניידות של סטודנטים אוסטרלים. לאור כל המדריך מודגשת העובדה כי על מנת להצליח בהעלאת שיעורי הניידות הן של סטודנטים והן של סגל, על האוניברסיטה להיערך ברמה האסטרטגית, התכנונית, התקציבית והביצועית )2011 )DIISRTE, וכי על הניידות להיות חלק מהחזון הכולל של המוסד. ישראל בעוד ברחבי העולם מדיניות ניידות של סטודנטים מצויה בשיאה, בישראל היא רק בחיתוליה. למרות קשרי המחקר הבינלאומיים החזקים שיש לישראל עם מוסדות להשכלה גבוהה בעולם, אלה נוטים לאפיין רק למידה לתארים מתקדמים )ימיני ובן-ארצי, 2013(. בשנת 2007 הגישה ישראל בקשה להצטרף ל"תהליך בולוניה", אך נדחתה. יש הטוענים כי דפיקה זו על דלתות בולוניה נובעת יותר מטעמים פוליטיים ודיפלומטיים ופחות בשל ההכרה כי "תהליך בולוניה הוא זירת ההתרחשות ]ה[חשובה ביותר במפת ההשכלה הגבוהה" )שם, עמ' 191(. למרות העדר מדיניות אחידה ומקיפה לקידום הניידות בהשכלה גבוהה בישראל, ישנן יוזמות קטנות ונקודתיות. המועצה להשכלה גבוהה )מל"ג( פתחה משרד של תוכנית TEMPUS בישראל, במימון האיחוד האירופי אשר הזרים למעלה מעשרה מיליון אירו לפרוייקט. הקמת התוכנית מלמדת על רצון לקחת חלק במגמת הניידות העולמית, אולם בפועל רק מוסדות מעטים משתתפים בתוכנית זו, המתמקדת בעיקר בשיתופי פעולה מוסדיים ומחקריים )המל"ג, 2015(. גם תוכנית ארסמוס מונדוס פועלת בישראל, אולם זו מיועדת לתארים מתקדמים בלבד )שם(. בשנת 2015 פירסמה המל"ג "קול קורא" למוסדות אקדמיים להצטרף לתכנית ארסמוס+ המציעה לסטודנטים ולסגל את האפשרות ללמוד וללמד במוסד להשכלה גבוהה במדינות אירופה לתקופה של בין 3-12 חודשים לסטודנטים ובין 5 ימים לחודשיים לסגל. מרבית תקציב הניידות, על פי החוזה, מיועד לשליחת סטודנטים וסגל למוסדות באירופה ואילו רק 10% מהתקציב מיועד לקבלת סטודנטים וסגל ממוסדות אירופאים בישראל )שם(. בשל העדר מדיניות ברורה ואחידה לקידום ניידות סטודנטים לתארי בוגר בישראל, תהליך השינוי הוא בסגנון.Bottom Up פירושו של דבר, שיוזמות לקידום הניידות מגיעות בעיקר מן המוסדות עצמם. למשל, הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית )במימון חברה פרטית( מציעה תוכניות חילופי סטודנטים אשר מאפשרות לתלמידי הפקולטה ללמוד באוניברסיטאות מובילות באירופה, באסיה, בארה"ב ובאוסטרליה. הלימודים הם למשך סמסטר אחד והם נזקפים על חשבון לימודי בחירה בהיקף מקביל ואינם מחייבים תשלום שכר לימוד נוסף לשכר הלימוד הרגיל. הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן מציעה תכנית חילופי סטודנטים לסטודנטים מצטיינים, 33

34 המאפשרת למידה של סמסטר בחו"ל באחת האוניברסיטאות איתן יש לפקולטה הסכמי חילופין. סטודנט רשאי ללמוד קורסים בהיקף של עד 12 נ"ז. אלה מוכרות כחלק מדרישות קורסי הבחירה המשפטיים לקבלת התואר מאוניברסיטת בר אילן. אוניברסיטת חיפה מציעה לסטודנטים מצטיינים מכלל הפקולטות, להשתלב במסגרת תכניות חילופי הסטודנטים באחת מהאוניברסיטאות באירופה, ארה"ב, קנדה, יפן וסין. סטודנטים לתואר ראשון ושני יכולים לנסוע ללמוד סמסטר או שנה באוניברסיטה אחרת בעולם לצבירת נ"ז או שש"ס לתואר באוניברסיטת חיפה. אוניברסיטת תל-אביב מציעה תכנית חילופין המיועדת לסטודנטים לתואר ראשון, החל מהסמסטר השני של שנת הלימודים השנייה ועד לסמסטר הראשון של שנת הלימודים האחרונה. התוכניות מוצעות בכלל תחומי הלימוד בעשרות מדינות ומוסדות ברחבי העולם )ראו: רשימת מוסדות החתומים על הסכמים(. הסטודנטים נשארים רשומים באוניברסיטת תל-אביב ומשלמים שכר לימוד מלא בה. הם פטורים מתשלום שכר לימוד באוניברסיטה המארחת. המרכז הבינתחומי בהרצליה מציע תוכניות לחילופי סטודנטים לתואר ראשון במגוון רחב של מקצועות: פסיכולוגיה, ממשל, מחשבים, מנהל עסקים, משפטים, כלכלה ותקשורת. הלימודים מוצעים ברחבי העולם ואינם דורשים תשלום נוסף. בנוסף, למרבית המוסדות להשכלה גבוהה יש תוכניות בינלאומיות למשיכת סטודנטים מרחבי העולם. למשל לאוניברסיטת תל אביב יש בית ספר בינלאומי שבו מוצעות מספר תוכניות לימוד לתואר ראשון בשפה האנגלית. בית הספר מציע גם תוכניות קצרות של סמסטר או שנה. האוניברסיטה העברית מציעה מספר קורסים בשפה האנגלית למשך סמסטר או שנה אך מציינת כי למרות העובדה שהקורסים נלמדים באנגלית, הסטודנטים נדרשים ללמוד עברית במרבית תוכניות הלימוד. אוניברסיטת חיפה מציעה לימודים לסטודנטים מחו"ל, אולם אלה מוגבלים לתארים מתקדמים בלבד. המרכז הבינתחומי מציע מספר של תוכנית לימוד לתואר ראשון באנגלית כמו גם תוכניות לזמן קצר של סמסטר או שניים. הטכניון מציע תוכנית לתואר ראשון בהנדסה כימית או אזרחית לתלמידים מחו"ל. כמו כן, מוצעות תוכניות של סמסטר אחד בשפה האנגלית לתלמידים בינלאומיים. בעבור המוסדות הישראליים, בדומה לעולם, הסטודנטים הבינלאומים הם פוטנציאל הכנסה משמעותי. שכר הלימוד עבור שני סמסטרים בישראל נע בין 11,500-15,000 דולר- פי 4 משכר הלימוד של סטודנט ישראלי )אתר משרד החוץ, 2015(. ניכר כי המוסדות להשכלה גבוהה בישראל החלו מבינים את החשיבות גם הכלכלית אך בעיקר האקדמית לקידום ניידות כלפי חוץ ופנים. עם זאת, מדובר ביוזמות מקומיות ולא במדיניות אחידה המלמדת על הצבת הניידות אקדמית במרכז סדר היום. כיצד משפיעות מגמות הניידות על ההוראה והלמידה? מדיניות התחזקות המרכיב הבינלאומי בתוכניות הלימודים באקדמיה חינוך לערכים של קולגיאליות ושיתופיות באקדמיה תהליך בולוניה מסיפיקציה של לומדים גידול בתחרות העולמית מהפכת הכלים אחת ממטרות ההוראה היא להכין סטודנטים לפעול במציאות גלובאלית. כך, למשל, נדרשים גם הסגל האקדמי )הוראה( וגם הסטודנטים )למידה( לניידות, כחלק מתוכניות הלימוד ומהפיתוח המקצועי. גידול בפעילויות חוצות גבולות גיאוגרפיים, כמו: פיתוח מגוון תוכניות לימוד בזיקה בינלאומית )שליחת סטודנטים ללימודים מחוץ לארץ מולדתם; פתיחת שלוחות אקדמיות מחוץ למדינה; הצעת תוכניות ותארים בשפה האנגלית; פתיחת תוכניות לסטודנטים מארצות-חוץ; ולקיחת חלק בשותפויות בין-מוסדיות(. עידוד מחקרים שיתופיים מניח תשתית לשיתוף פעולה בין-מדינתי באירופה, ומסמן כיעד מרכזי את הגברת הניידות של אזרחים, סטודנטים, חוקרים, מורים וסגל אדמיניסטרטיבי. תהליך בולוניה מאפשר ניידות אקדמית ויצירת סטנדרטים אחידים במערכות ההשכלה הגבוהה, וניעות בין מוסדות, התנסות בלמידה במקומות אחרים והיכרות עם סביבות לימוד מגוונות. התפיסה: על מנת להתחרות בשוק ההשכלה הגבוהה העולמי, על המוסדות להתאים עצמם לעולם המשתנה. חלק מן ההתאמה לעולם זה, בדומה לתעשיות רבות אחרות, היא פעילות בעולם גלובאלי, ולשם כך על מוסד אקדמי לפתוח שערים לסטודנטים מרחבי העולם.התפתחו מגוון רחב של יוזמות ושותפויות על מנת לספק תוכניות וקורסים חוצי גבולות שנועדו למשיכת סטודנטים בינלאומיים. גיוס סטודנטים בינלאומיים תורם משמעותית לגידול התקציב של המוסד כמו גם ליוקרתו. ישנה תחרות עזה בין המוסדות ברחבי המדינה על ליבם של הסטודנטים, על מנת להגדיל את מספר הסטודנטים הבינלאומיים. הדירוג העולמי הפך גורם משיכה משמעותי לסטודנטים והוא מעניק למוסדות יתרון תחרותי בשוק ההשכלה הגבוהה הרווי. למרות החסרונות של צורת השוואה זו החוצה גבולות, הדירוגים משפיעים מאוד על התלמידים ועל המשפחות בקבלת החלטות לגבי השכלה בין-לאומית. שינוי קונספטואלי ב"איך מלמדים"? שימוש מוגבר בטכנולוגיות מידע ותקשורת. פיתוח 34

35 של קוריקולום וגישות להוראה ולמידה בזיקה בינלאומית תפיסת המחקר ההוראה האקדמית כמשאב עסקי המודל השולט בניהול מוסדות להשכלה גבוהה הוא זה של כוחות השוק. מודל זה, הנטוע בתוך הגישה הקפיטליסטית, מניח כי תחרותיות ושוק חופשי הם הדרך למקסום יעילות. על כן אוניברסיטאות מתחרות זו בזו על סטודנטים ומשאבים כספיים. על פי תפיסה כלכלית זו סטודנטים בינלאומיים הם מקור נוסף ומשמעותי להגדלת הרווחים של המוסד האקדמי. לשם כך, נעשה מאמץ אקטיבי של מוסדות לשיווק ופרסום של תוכניות הלימוד שלהם ואף פתיחת סוכנויות בחו"ל לגיוס של סטודנטים. Massive Open Online : להמונים MOOC( תכניות של קורסים )Courses ללא עלות. מקוונים הפתוחים הוראה בשפה האנגלית יצירת מנגנוני תמיכה היוקרה הנתפסת של ההשכלה הגבוהה האמריקאית, ההוראה בשפה האנגלית בשילוב עם מדיניות מוסדית ובין מדינתית המעודדת הגעה של סטודנטים בינלאומיים נעשים מאמצים לשפר מנגנוני תמיכה לסטודנטים בינלאומיים. על האוניברסיטה להיערך ברמה האסטרטגית, התכנונית, התקציבית והביצועית וכי על הניידות להיות חלק מהחזון הכולל של המוסד. ניידות בהשכלה גבוהה- אתגרים וסיכונים תהליכי הגלובליזציה והבינאום יצרו רמות שיא של תנועת סטודנטים, תוכניות וסגל ברחבי העולם האקדמי. תנועה זו טומנת בחובה לא מעט אתגרים וסיכונים. הקלות היחסית שבה סטודנטים נעים בין מוסדות ובין תוכניות בעולם יוצרת מצב שבו לא תמיד ישנה התאמה בין מערכות ההשכלה הגבוהה, נורמות תרבותיות ושוק העבודה של מדינות המוצא לאלה של מדינות היעד. על פי רוב נוצר מצב שבו אין לאף אחד מן הצדדים- מדינת היעד או המוצא- יכולת לנטר את האיכות, האתיקה והתנאים של ההשכלה הגבוהה הניתנת )2009 al..)altbach et. בשל כיווני הניידות שצויינו, המדינות העשירות המערביות, בעיקר אלו דוברות האנגלית, הן בעלות השפעה שאינה עומדת בשום יחס לזו של המדינות האחרות הן על פרדיגמות יצירת הידע והן על קביעת אמות המידה הבינלאומיות למלגות, לניהול מוסדות ולגישות ההוראה והלמידה. למוסדות אלה יתרון תחרותי משמעותי שכן הם מחזיקים בתקציב, במשאבים ובהון אנושי המאפשר להם להתחזק ולהותיר אוניברסיטאות אחרות, בייחוד ממדינות מתפתחות, בפיגור משמעותי. זאת ועוד, השימוש הכמעט הבלעדי בשפה האנגלית מאפשר מצד אחד גישה למרבית חומרי המחקר והלימוד בעולם. אולם, באותה מידה הוא מגביל את הגישה לידע במדינות שבהן תלמידים וחוקרים אינם שולטים בשפה ברמה גבוהה )2004.)Altbach, הסטודנטים הנוטים לנצל את ההזמנויות ללימודים בעולם הגלובאלי, הם בדרך כלל העשירים או לכל הפחות אלה הנמנים עם בעלי מעמד חברתי גבוה וגישה לזכויות יתר. למשל. בישראל הסטודנטים נדרשים במרבית המקרים, לשלם את הוצאות הטיסה מכיסם. כך היתרונות של לימודים בחו"ל מחזקים את החזקים ומחלישים את החלשים. על מנת להפוך את החינוך הגלובאלי למנת חלקם של כלל הסטודנטים, באופן שיהפוך למרכיב מובנה ברכישת השכלה גבוהה, על המוסדות להתמודד עם האתגר של הענקת תמיכה כלכלית משמעותית שתאפשר שוויון הזדמנויות. בנוסף לאתגרים הללו, יש הטוענים כי העצימות הגבוהה של הניידות בהשכלה הגבוהה מציגה גם מגוון של סיכונים וביניהם ניתן למנות את "בריחת המוחות" )2009 al.,,(altbach et מסחור ההשכלה הגבוהה ואובדן הזהות התרבותית במדינות היעד העניות )2006, Knight (.לאור התנועה החד סיטרית של הסטודנטים, נוצר מצב שבו בינאום ההשכלה הגבוהה פוגע עוד יותר בחלוקת המשאבים בעולם. ההון והכישרון נמשכים למדינות עשירות ולמוסדות יוקרתיים. וכך, האזרחים בעלי היכולות הכלכליות והאקדמיות עוזבים את המדינות החלשות לטובת החזקות. ממחקר שנערך בשנת 2004 עולה כי 80% מהסטודנטים הסינים וההודים הנוסעים ללמוד בחו"ל, לא שבים לארצם מיד עם סיום התואר )2004.)Altbach, מסקנות וסיכום במסגרת המאמר הנוכחי ביקשנו לדון בנושא של ניידות בהשכלה הגבוהה, לבחון גישות של מדיניות ולהציג מגמות מן הארץ והעולם בתחום. מספרות המחקר עולה כי ניידות היא "הדבר החם הבא" בעולם ההשכלה הגבוהה. הפיכתה של החברה בכללותה לגלובאלית ובינלאומית, השפיעה באופן בלתי נמנע על מערכות ההשכלה הגבוהה ברחבי העולם. המרכיב הבינלאומי היה עוד מימי הביניים חלק מעולם המחקר בהשכלה הגבוהה. עם התחזקותו והתעצמותו של העולם הגלובלי והטכנולוגי, מרכיב זה החל זולג גם להשכלה הגבוהה הכללית והמקצועית, שאינה בהכרח מובילה למחקר. מדובר בתופעה שרק הולכת ומתרחבת, ויש לשער כי ביום מן הימים המרכיב הבינלאומי בלימודי בוגר, יהיה תנאי הכרחי לקבלת תואר. המגמות מלמדות כי נכון לימינו, קיים אי-שוויון הן מבחינת מדינות היעד - כאשר מספר מצומצם של מדינות שולט ברוב נתח השוק של סטודנטים בינלאומיים - והן מבחינת הרכבם של הסטודנטים הבינלאומיים. ישנם מוסדות חזקים, המושכים אליהם סטודנטים, וישנים סטודנטים שלהם הממון ו/או הכישרון המאפשרים להם ללמוד בחו"ל. מדיניות הניוד שונה מאזור לאזור. למשל, באירופה מקור המדיניות 35

36 הייה מלכתחילה במקבלי ההחלטות. בניגוד לכך, בארצות הברית מדובר במדיניות מוסדית הנובעת מן הצורך לבצע התאמה לדרישות השוק. באוסטרליה אפשר לראות שילוב בין פעולה של המוסדות לקידום ניידות לבין רוח גבית חזקה המגיעה מן הממשל ומאפשרת התחזקות של המגמה. בישראל נראה כי עדיין חסרה ההכרה בחיוניות של מרכיב הניידות בלימודים לתארי בוגר. נכון לומר כי המוסדות מקדימים את מקבלי ההחלטות ומנהיגי המדיניות, אולם בחינה של התוכניות המוצעות והאופן שבו הן משווקות לתלמידים, מלמדת כי מדובר יותר במעין "בונוס" המוצע לתלמידים מצטיינים ופחות כחלק אינטגרלי מההכשרה שנדרש לה בוגר תואר ראשון בעולם גלובאלי. בסופו של דבר, ההבדלים במידת הטמעת מדיניות הניידות וקידומה, נובעים יש לשער, מן המידה שבה המדינה או המוסד תופסים את החינוך הגלובאלי כחלק הכרחי ובלתי נפרד מהכשרה לחיים בעולם גלובאלי, כאזרח, כאדם, כעובד וכמעסיק. זאת ועוד, מדובר בתהליך שהוא בלתי נמנע, לכן סביר כי מדינות ומוסדות שלא יבצעו התאמות לעולם המשתנה, יוותרו מאחור. מקורות. 1 ימיני, מ. ובן-ארצי, י. )2013(. יישום תהליך בולוניה במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל. דפים, , 2. Altbach, P. G. (2004). Globalisation and the university: Myths and realities in an unequal world. Tertiary Education & Management, 10(1), Altbach, P.G. (2004 a ) Higher education crosses borders: Can the United States remain the top destination for foreign students? Change: The Magazine of Higher Learning, 36, 2: Altbach, P. G. (2007). Introduction: the underlying realities of higher education in the 21st century (pp. I- XXIV). In: P.G Altbach & P.M Peterson (Eds). Higher education in the new century: Global challenges and innovative ideas. Rotterdam/Taipei: Sense Publishers. 5. Agarwal, P., Said, M., Sehoole, M., Sirozi, M., & De Wit, H. (2007). The dynamics of international student circulation in a global context ( ). In: P.G Altbach & P.M Peterson (Eds). Higher education in the new century: Global challenges and innovative ideas. Rotterdam/Taipei: Sense Publishers. 6. Altbach, P. G., & Knight, J. (2007). The internationalization of higher education: Motivations and realities. Journal of Studies in International Education, 11(3-4), Altbach, P. G., Reisberg, L., & Rumbley, L. E. (2009). Trends in global higher education: Tracking an academic revolution. Unesco World Conference On Higher Education. 8. Baron, B. (1993). The politics of academic mobility in Western Europe. Higher Education Policy, 6, Beck, K. (2012). Globalization/s: Reproduction and resistance in the internationalization of higher education. Canadian Journal of Education/Revue canadienne de l'éducation, 35(3), Becker, R., & Kolster, R. (2012). International student recruitment: policies and developments in selected countries. Nuffic. 11. Bhandari, R., & Blumenthal, P. (2013). International students and global mobility in higher education: National trends and new directions. International Studies, 1, Bodycott, P. & Walker, A. (2000). Teaching abroad: Lessons learned about inter-cultural understanding for teachers in higher education. Teacing in Higher Education, 5, 1: Bridges, D., Juceviciene, P., Jucevicius, R., Mclaughlin, T. H., & Stankeviciute, J. (Eds.). (2014). Higher education and national development: Universities and societies in transition. Routledge. 14. Brooks, R., & Waters, J. (2009). International higher education and the mobility of UK students. Journal of Research in International Education, 8(2), Choudaha, R. & Chang, L. (2012(. Trends in International Student Mobility. World Education Services, New York. Retrieved from: On May 10 th, Cudmore, G. (2005). Globalization, internationalization, and the recruitment of international students in higher education and in the Ontario colleges of applied arts and technology. Canadian Journal of Higher Education, 35, Deem, R., Mok, K.H. & Lucas, L. (2008). Transforming higher education in whose image? Exploring the concept of the "World Class University" in Europe and Asia. Higher Education Policy, 21: DIISRTE (2011). Outbound Mobility Best Practice Guide for Australian. Retrieved from: On: May 14 th, Dirlik, A. (2012). Transnationalization and the university: The perspective of global modernity. Boundry 2, 39, 3: Dobbins, M., & Knill, C. (2014). Higher Education Governance and Policy Change in Western Europe: International Challenges to Historical Institutions. Palgrave Macmillan. 21. Dobbins, M., Knill, C., & Vögtle, E. M. (2011). An analytical framework for the cross-country comparison of higher education governance. Higher Education, 62(5), Enders, J. (1998). Academic staff mobility in the European Community: The ERASMUS experience. Comparative Education Review, 42, 1: Enders, J. (2004). Higher education, internationalisation, and the nation-state: Recent developments and challenges to governance theory. Higher education, 47(3),