Contents. Resource booklet... 1 Welcome to Israel! Shir Hamaalot Zimun - Invitation Birkat Hamazon

Transcription

1 Resource booklet

2 Contents Resource booklet Welcome to Israel! תפילת הדרך Tefilat HaDerech שהחיינו Shehecheyanu מודה אני Modeh Ani שבת Shabbat הדלקת נרות שבת Candle lighting לכו נרננה Lechu neranena אנא בכוח Ana Bekoach לכה דודי Lekha Dodi מזמור שיר ליום שבת Mizmor Shir L'yom HaShabbat ברכו Barechu קריאת שמע Sh'ma Yisrael אדון עולם Adon Olam שלום עליכם Shalom Aleichem קידוש Kiddush נטילת ידיים netilat yadayim המוציא HaMotzi ברכת המזון Birkat Hamazon Shir Hamaalot Zimun - Invitation Birkat Hamazon ברכות התורה הבדלה Havdala התקווה HA-TIKVAH 2

3 Welcome to Israel! As you continue your journey with Israel Outdoors, you can use this book as a resource during your exploration of Israel. It contains blessings and prayers that are traditionally recited on Shabbat as well as other blessings that are especially appropriate for your Birthright Israel experience. Whether you celebrate Shabbat regularly or have never celebrated before, we hope you will find this book to be a valuable tool in your discovery of the land of Israel and the Jewish people. Yifat Issachar 3

4 תפילת הדרך Tefilat HaDerech Tefilat HaDerech תפילת הדרך) - Traveler's Prayer ) is a prayer for a safe journey recited by Jews, when they travel, by air, sea, and even on car trips. It is recited at the onset of every journey, you can often find it on Hamsas which sometimes contain the Sh'ma or Birkat HaBayit prayer instead. May it be Your will, Lord, our God and the God of our ancestors, that You lead us toward peace, guide our footsteps toward peace, and make us reach our desired destination for life, gladness, and peace. May You rescue us from the hand of every foe and ambush, from robbers and wild beasts on the trip, and from all manner of punishments that assemble to come to earth. May You send blessing in our handiwork, and grant us grace, kindness, and mercy in Your eyes and in the eyes of all who see us. May You hear the sound of our humble request because You are God Who hears prayer requests. Blessed are You, Lord, Who hears prayer. Y'hi ratzon milfanekha A-donai E-loheinu ve-lohei avoteinu she-tolikhenu l'shalom v'tatz'idenu l'shalom v'tadrikhenu l'shalom, v'tagi'enu limhoz heftzenu l'hayim ul-simha ul-shalom. V'tatzilenu mi-kaf kol oyev v'orev v'listim v'hayot ra'ot ba-derekh, u-mi-kol minei pur'aniyot ha-mitrag'shot la-vo laolam. V'tishlah b'rakha b'khol ma'a'se yadeinu v'tit'nenu l'hen ul-hesed ulrahamim b'einekha uv-einei khol ro'einu. V'tishma kol tahanuneinu ki E-l sho'me'a t'fila v'tahanun ata. Barukh ata A-donai sho'me'a t'fila. י ה י ר צ ון מ ל פ נ י ך ה' א לה ינ ו ו א לה י א ב ות ינ ו, ש ת ול יכ נ ו ל ש ל ום ו ת צ ע יד נ ו ל ש ל ום. ו ת ס מ כ נ ו ל ש ל ום. ו ת ד ר יכ נ ו ל ש ל ום. ו ת ג יע נ ו ל מ ח וז ח פ צ נ ו ל ח י ים ול ש מ ח ה ול ש ל ום ו ת צ יל נ ו מ כ ף כ ל א וי ב ו א ור ב ו ל ס ט ים ו ח י ות ר ע ות ב ד ר ך ומ כ ל מ ינ י פ ר ע נ י ות ה מ ת ר ג ש ות ל ב וא ל ע ול ם ו ת ש ל ח ב ר כ ה ב כ ל מ ע ש ה י ד ינ ו, ו ת ת נ נ ו ל ח ן ול ח ס ד ול ר ח מ ים ב ע ינ י ך וב ע ינ י כ ל ר וא ינ ו ו ת ש מ ע ק ול ת ח נ ונ ינ ו. כ י א -ל ש ומ ע ת פ ל ה ו ת ח נ ון א ת ה: ב ר ו ך א ת ה ה', ש ומ ע ת פ ל ה. 4

5 שהחיינו Shehecheyanu The Shehecheyanu blessing is recited when tasting a fruit for the first time in the season, when moving into a new home, at the beginning of Jewish holidays and on many other joyous occasions. As a joyous occasion, on one's arrival in the land of israel or seeing Jerusalem for the first time. The blessing is recorded in the jewish law book of the Talmud, indicating that it has been recited for over 2000 years. Blessed are You, Lord King of the world, Who has kept us in life, sustained us, and brought us to this moment. Baruch atah Adonai our God, Eloheinu Melech ha'o'lam sheh'heh'cheh'ya'nu veh'ki'yeh'ma'nu veh'he'g'a'nu laz'man ha'zeh. ב ר ו ך א ת ה ה א לה ינ ו מ ל ך ה ע ול ם ש ה ח י נ ו ו ק י מ נ ו ו ה ג יע נ ו ל ז מ ן ה ז ה מודה אני Modeh Ani Modeh Ani אני) - מודה "I give thanks") is a Jewish prayer that Jews recite daily upon waking up. The sages teaches us that the first thing we should do upon waking up is be grateful for being alive. I offer thanks before you, living and eternal King, for You have mercifully restored my soul within me; Your faithfulness is great.. Modeh ani lifanekha melekh chai v'kayam shehechezarta bi nishmahti b'chemlah, rabah emunatekha. מ וד ה א נ י ל פ נ י ך מ ל ך ח י ו ק י ים. ש ה ח ז ר ת ב י נ ש מ ת י ב ח מ ל ה. ר ב ה א מ ונ ת ך 5

6 שבת Shabbat Shabbat ב ת) ש - "rest" or "cessation") is the day of rest in Judaism and the seventh day of the week, on which we remember the Biblical creation of the heavens and the earth in six days and that God rested on the 7th day. The concept of the day is to take a break and rest for the body and soul, and is one of the gifts that Judaism gave to the world According to Halakha (Jewish religious law), Shabbat is observed from a few minutes before sunset on Friday evening until the appearance of three stars in the sky on Saturday night. Shabbat is ushered in by lighting candles and reciting a blessing. Traditionally, three festive meals are eaten: in the evening, in the early afternoon, and late in the afternoon. The evening meal typically begins with a blessing called Kiddush and another blessing called Hamotzi recited over two loaves of challah. Shabbat is closed the following evening with a Havdalah blessing. Shabbat is a festive day when Jews exercise their freedom from the regular labors of everyday life. It offers an opportunity to contemplate the spiritual aspects of life and to spend time with family. 6

7 הדלקת נרות שבת Candle lighting According to Rabbinic literature, God commands Jews to observe (refrain from forbidden activities) and remember (with words, thoughts, and actions) Shabbat. These two actions are symbolized by the customary two Shabbat candles. One candle is for Shamor (observe) and one is for Zachor (Remember). The candles are lit on Friday evening before sunset to usher in the Shabbat. Candlelighting is traditionally done by the woman of the household, but according to the Halacha (Jewish Law) men can light candles too. After lighting, the candles the woman moves her hands over the candles and towards her face, she then covers her eyes and recites the blessing. Blessed are You, Lord our God, King of the universe who has sanctified us with His com- mandments, and commanded us to kindle the light of the Shabbat. Ba-ruch A-tah Ado-nai E-lohei-nu Me-lech Ha-olam ב ר ו ך א ת ה י י א לה ינ ו מ ל ך ה ע ול ם, א ש ר ק ד ש נ ו ב מ צ ו ת יו ו צ ו נ ו ל ה ד ל יק נ ר ש ל ש ב ת. You can also add your own prayer: ask god for whatever you wish. Now, uncover your eyes, enjoy the soft light of the candles, and feel the holiness of the Shabbat descent upon you and your household. 7

8 לכו נרננה Lechu neranena The group of Psalms is introduced by the words A Psalm, a song, for the Sabbath day, revolves around the idea of God s sovereignty and might, and concludes with a call to all nation to praise and worship God with joy. The special message conveyed in these psalms secured for them a place of honor in the prayer book. The idea of God s sovereignty resonates emphatically with Shabbat since only a mighty ruler can allow himself to cease completely of all activity, as indeed it is written in the Ten Commandments. The psalm is usually chanted by the whole congregation with one of the various tropes of Psalms and serves as a wonderful introduction to the Shabbat prayers. Come, let us sing joyously to the Lord, raise a shout for our Rock and deliverer; Let us come into His presence with praise; let us raise a shout for Him in song! For the Lord is a great God, the great King of all divine beings In his hand are the depths of the earth, the peaks of the mountains are His His is the sea, He made it; and the land, which His hands fashioned Come, let us bow down and kneel, bend the knee before the Lord our maker, For He is our God, and we are the people He tend, the flock in His care. O, if you but heed His charge this day: Do not be stubborn as at Meribah,as the day of Massah, in the wilderness, When your fathers put Me to the test, tried Me, though they had seen My deeds Forty years I was provoked by that generation, I thought, they are a senseless people; they would not know My ways. Concerning them I swore in anger they shall never come to My resting-place!. Lechu neranena la Adonay, naria letzur yishenu; Nekadma panav betoda, bizmirot naria lo; Ki El gadol Adonay, u melech gadol al kol Elohim; Asher beyado mechkerei aretz, veto afot harim lo; Asher lo hayam vehu asahu, veyabeshet yadav yatzaru; Bo u nishtachaveh venichra a, nivrecha lifnei Adonay osenu; Ki hu Elohenu, va anachnu am marito vetzon yado, hayom im bekolo tishma u; Al takshu levavchem kimriva, keyom massa bamidbar; Asher nisuni avotechem, bechanuni gam ra u fa oli; Arbaim shana akut bedor vaomar am to ei levav hem, vehem lo yad u derachai; Asher nishbati be api, im yevoun el menuchati. 8 ל כ ו נ ר נ נ ה ל יהו ה נ ר יע ה ל צ ור י ש ע נ ו. נ ק ד מ ה פ נ יו ב ת וד ה ב ז מ ר ות נ ר יע ל ו. כ י א ל ג ד ול י הו ה ומ ל ך ג ד ול ע ל כ ל א לה ים. א ש ר ב י ד ו מ ח ק ר י א ר ץ ו ת וע פ ות ה ר ים ל ו. א ש ר ל ו ה י ם ו ה וא ע ש ה ו ו י ב ש ת י ד יו י צ ר ו. ב א ו נ ש ת ח ו ה ו נ כ ר ע ה נ ב ר כ ה ל פ נ י י הו ה ע ש נ ו. כ י ה וא א לה ינ ו ו א נ ח נ ו ע ם מ ר ע ית ו ו צ אן י ד ו ה י ום א ם ב ק ל ו ת ש מ ע ו. א ל ת ק ש ו ל ב ב כ ם כ מ ר יב ה כ י ום מ ס ה ב מ ד ב ר. א ש ר נ ס ונ י א ב ות יכ ם ב ח נ ונ י ג ם ר א ו פ ע ל י. א ר ב ע ים ש נ ה א ק וט ב ד ור ו א מ ר ע ם ת ע י ל ב ב ה ם ו ה ם לא י ד ע ו ד ר כ י. א ש ר נ ש ב ע ת י ב א פ י א ם י ב א ון א ל מ נ וח ת י.

9 אנא בכוח Ana Bekoach The "Ana Bekoach is a Kabbalistic poem of unknown authorship, although traditionally it is attributed to a sage of the second century, Rabbi Nehunia ben HaKana. It pleads for Israel's redemption from exile. Its seven lines of six words each - their first letters spelling out a secret divine name - have served as the basis of much mystical speculation. The Ana Bekoach prayer is recited every morning during the Shacharit service and also on Friday evening during the Kabbalat Shabbbat Service just prior to the singing of Lecha Dodi. We beg thee with the strength and greatness of thy right arm-untangle our knotted fate. Accept your people's song, elevate and purify us (x2) Please, heroic one, those who pursue your uniquenessguard them as the pupil of an eye. Bless them, purify them, pity them, may your righteousness always reward them. Powerful and Holy One, in goodness lead your flock. Unique and proud one, to your people turn, who remember your holiness. Accept our cries, and hear our screams, oh knower of mysteries. (Blessed is the name of his noble kingdom forever and ever.) Ana bekoach, g'dulat yemincha, tatir tz'rura Kabel rinat amcha, sagveinu, tahareinu nora (x2) Na gibor, dorshei yichudcha, k'vavat shamrem Barchem taharem, rachamei tzidkatcha, Tamid gamlem Chasin kadosh berov tuvcha, Nahel adatecha Yachid ge'eh le'amcha p'neh, zochrei k'dushatecha Shavateinu kabel ushma tza'akateinu, yode'a ta'alumot (Baruch shem k'vod malchuto le'olam va'ed) אנ א, ב כ ח ג ד ל ת י מ ינ ך ת ת יר צ ר ור ה: ק ב ל ר נ ת ע מ ך, ש ג ב נ ו, ט ה ר נ ו, נ ור א: נ א ג ב ור, ד ור ש י י ח וד ך כ ב ב ת ש מ ר ם: ב ר כ ם, ט ה ר ם, ר ח מ י צ ד ק ת ך ת מ יד ג מ ל ם: ח ס ין ק ד ו ש, ב ר וב ט וב ך נ ה ל ע ד ת ך : י ח יד ג א ה, ל ע מ ך פ נ ה, ז וכ ר י ק ד ש ת ך: ש ו ע ת נ ו ק ב ל וש מ ע צ ע ק ת נ ו, י וד ע ת ע ל מ ות: ב ר ו ך ש ם כ ב וד מ ל כ ות ו ל ע ול ם ו ע ד : 9

10 לכה דודי Lekha Dodi Lekha Dodi is a Hebrew kabalistic poem that was composed by Rabi Shlomo Halevi Alkabetz, one of the leading members of the 16th century kabbalistic community in Tzfat. The poem became part of the Kabbalat Shabbat ("welcoming of Sabbath"). Lekhah Dodi means "come my beloved," and is a request of a mysterious "beloved" that could mean either God or one's friend(s) to join together in welcoming Shabbat that is referred to as the "Bride": "Likrat Kallah" ("to greet the [Shabbat] bride"). During the singing of the last verse, the entire congregation rises and turns to the west towards the setting sun or towards the Door of the synagogue, to greet "Queen Shabbat" as she arrives and then turn back and face the ark when she has already arrived. Interesting to point out that Rabi Elkabatz wrote the poem in a way in which the.(שלמה הלוי) first letter of each of the verses creates his name: Shlomo Halevi Come, my Beloved, to meet the bride; let us welcome the presence of the Sabbath. "Obse rve" and "Remember the Sabbath day," the only God caused us to hear in a single utterance : the Lord is One, and his name is One to his renown and his glory and his praise. Come, etc. Come, let us go to meet the Sabbath, for it is a well-spri ng of blessing; from the beginning, from of old it was ordained, last in productio n, first in thought. Come, etc. O sanctuary of our King, O regal city, arise, go forth from thy overthrow ; long enough hast thou dwelt in the valley of weeping; verily He will have compassio n upon thee. Come, etc. Shake thyself from the dust, arise, put on the garments of thy glory, O my people! Through the son of Jesse, the Bethlehem ite, draw Thou nigh unto my soul, redeem it. Come, etc. Arous e thyself, arouse thyself, for thy light is come: arise, shine; awake, awake; give forth a song; the glory of the Lord is revealed upon thee. Come, etc. Lecha dodi likrat kala, p nei Shabbat n kabelah! Shamor v zachor b dibur echad, Hishmi anu el ha meyuchad. Adonai echad u shmo echad; L shem ul tiferet v l tehila. Lecha dodi.. Likrat Shabbat l chu v nelcha, Ki hi m kor ha bracha. Me rosh mi kedem n sucha; Sof ma aseh b mach shava t chila. Lecha dodi.. Mikdash melech, ir m lucha, Kumi, tze i mi toch ha hafecha. Rav lach shevet b emek ha bacha; V hu yachmol alai yich chemla. Lecha dodi.. Hitna ari me afar kumi, Livshi bigdei tifartech ami. Al yad ben Yishai beit halachmi; Karva el nafshi g ala. Lecha dodi.. Hit oreri, hit oreri, Ki va orech, kumi uri. Uri, uri, shir daberi; K vod Adonai alai yich nigla. Lecha dodi.. 10 ל כ ה ד וד י ל ק ר את כ ל ה. פ נ י ש ב ת נ ק ב ל ה: ש מ ור ו ז כ ור ב ד ב ור א ח ד, ה ש מ יע נ ו א ל ה מ י ח ד. ה' א ח ד וש מ ו א ח ד. ל ש ם ול ת פ א ר ת ו ל ת ה ל ה: ל כ ה ד וד י.. ל ק ר את ש ב ת ל כ ו ו נ ל כ ה. כ י ה יא מ ק ור ה ב ר כ ה. מ ר א ש מ ק ד ם נ ס וכ ה. ס וף מ ע ש ה ב מ ח ש ב ה ת ח ל ה: ל כ ה ד וד י.. מ ק ד ש מ ל ך ע יר מ ל וכ ה. ק ומ י צ א י מ ת ו ך ה ה פ כ ה. ר ב ל ך ש ב ת ב ע מ ק ה ב כ א. ו ה וא י ח מ ול ע ל י ך ח מ ל ה: ל כ ה ד וד י.. ה ת נ ע ר י מ ע פ ר ק ומ י. ל ב ש י ב ג ד י ת פ א ר ת ך ע מ י: ע ל י ד ב ן י ש י ב ית ה ל ח מ י. ק ר ב ה א ל נ פ ש י ג א ל ה: ל כ ה ד וד י.. ה ת ע ור ר י ה ת ע ור ר י. כ י ב א א ור ך ק ומ י א ור י. ע ור י ע ור י ש יר ד ב ר י. כ ב וד ה' ע ל י ך נ ג ל ה. ל כ ה ד וד י..

11 Be not ashamed, neither be confounde d. Why art thou cast down, and why art thou disquiete d? The poor of my people trust in thee, and the city shall be builded on her own mound. Come, etc. And they that spoil thee shall be a spoil, and all that would swallow thee shall be far away: thy God shall rejoice over thee, as a bridegroo m rejoiceth over his bride. Come, etc. Thou shalt spread abroad on the right hand and on the left, and thou shalt reverence the Lord. Through the offspring of Perez we also shall rejoice and be glad. Come, etc. Come in peace, thou crown of thy husband, with rejoicing and with cheerfuln ess, in the midst of the faithful of the chosen people: come, O bride; come, O bride. Come, my Beloved, to meet the bride; let us welcome the presence of the Sabbath. Lo tevoshi v lo tikalmi, Mah tishtochachi uma tehemi. Bach yechesu ani yei ami; V niv neta ir al tila. Lecha dodi... V hayu lim shisa sosai yich, V rachaku kol m valai yich. Yasis alai yich Elohai yich; Kimsos chatan al kala. Lecha dodi.. Yamin u smol tifrotzi, V et Adonai ta aritzi. Al yad ish ben Partzi; V nism cha v nagila! Lecha dodi... Bo i v shalom, ateret ba ala, Gam b simcha uv tzhala. Toch emunei am segula; Bo i chala, bo i chala. Lecha dodi likrat kala, p nei Shabbat n kabelah! לא ת ב וש י ו לא ת כ ל מ י. מ ה ת ש ת וח ח י ומ ה ת ה מ י. ב ך י ח ס ו ע נ י י ע מ י, ו נ ב נ ת ה ע יר ע ל ת ל ה: ל כ ה ד וד י... ו ה י ו ל מ ש ס ה ש אס י ך. ו ר ח ק ו כ ל מ ב ל ע י ך. י ש י ש ע ל י ך א לה י ך. כ מ ש ו ש ח ת ן ע ל כ ל ה: ל כ ה ד וד י... י מ ין וש מ אל ת פ ר וצ י. ו א ת ה' ת ע ר יצ י. ע ל י ד א י ש ב ן פ ר צ י. ו נ ש מ ח ה ו נ ג יל ה: ל כ ה ד וד י... ב וא י ב ש ל ום ע ט ר ת ב ע ל ה. ג ם ב ש מ ח ה וב צ ה ל ה. ת ו ך א מ ונ י ע ם ס ג ל ה. ב וא י כ ל ה, ב וא י כ ל ה: ל כ ה ד וד י ל ק ר את כ ל ה. פ נ י ש ב ת נ ק ב ל ה: 11

12 Mizmor Shir L'yom HaShabbat מזמור שיר ליום שבת Psalm 92, known as Mizmor Shir L'yom HaShabbat, is a psalm ostensibly dedicated to the Shabbat day. Though it is permissible to recite it any day, it is generally reserved for Shabbat and is also recited during the morning services on festivals. A Psalm, a Song. For the sabbath day. It is a good thing to give thanks unto the LORD, and to sing praises unto Thy name, O Most High; To declare Thy lovingkin dness in the morning, and Thy faithfuln ess in the night seasons, With an instrumen t of ten strings, and with the psaltery; with a solemn sound upon the harp. For Thou, LORD, hast made me glad through Thy work; I will exult in the works of Thy hands. How great are Thy works, O LORD! Thy thoughts are very deep. A brutish man knoweth not, neither doth a fool understan d this. When the wicked spring up as the grass, and when all the workers of iniquity do flourish; it is that they may be destroyed for ever. But Thou, O LORD, art on high for evermore. For, lo, Thine enemies, O LORD, for, lo, Thine enemies shall perish: all the workers of iniquity shall be scattered. But my horn hast Thou exalted like the horn of the wild-ox; I am anointed with rich oil. Mine eye also hath gazed on them that lie in wait for me, Mizmor shir leyom hashabbat. Tov lehodot Ladonai, ulzamer leshimcha elyon. Lehagid baboker chasdecha ve-emunatcha, baleylot. Alei asor va-alei-navel; alei heegayon bekinor. Ki simachtani adonai befoalecha; bema'asei yadecha aranen. Ma-gadlu ma'asecha Adonai, meod, amku machshevotecha. Ish ba'ar lo yeda, uchsil lo yavin et zot. Bifroach reshaim, kemo esev, vayatzitzu, ko-poalei aven. Lehishamdam adei-ad. Veatah marom -- leolam Adonai. Ki hineh oyvecha, adonai -- ki hineh oyvecha yo veidu. Yitpardu ko poalei aven. Vaterem kirem karni; baloti, beshemen ra'anan. Vatabet eini beshurai. מ ז מ ור ש יר ל י ום ה ש ב ת. ט וב ל ה ד ות ל יהו ה ול ז מ ר ל ש מ ך ע ל י ון. ל ה ג יד ב ב ק ר ח ס ד ך ו א מ ונ ת ך ב ל יל ות. ע ל י-ע ש ור ו ע ל י- נ ב ל ע ל י ה ג י ון ב כ נ ור. כ י ש מ ח ת נ י י הו ה ב פ ע ל ך ב מ ע ש י י ד י ך א ר נ ן. מ ה-ג ד ל ו מ ע ש י ך י הו ה מ א ד ע מ ק ו מ ח ש ב ת י ך. א י ש-ב ע ר לא י ד ע וכ ס יל לא- י ב ין א ת-ז את. ב פ ר ח ר ש ע ים כ מ ו ע ש ב ו י צ יצ ו כ ל-פ ע ל י א ו ן. ל ה ש מ ד ם ע ד י-ע ד. ו א ת ה מ ר ום ל ע ל ם י הו ה. כ י ה נ ה א י ב י ך י הו ה כ י-ה נ ה א י ב י ך י אב ד ו. י ת פ ר ד ו כ ל-פ ע ל י א ו ן. ו ת ר ם כ ר א ים ק ר נ י ב לת י ב ש מ ן ר ע נ ן. ו ת ב ט ע ינ י ב ש ור י. 12

13 mine ears have heard my desire of the evil-doer s that rise up against me. 13 The righteous shall flourish like the palm-tree ; he shall grow like a cedar in Lebanon. Planted in the house of the LORD, they shall flourish in the courts of our God. They shall still bring forth fruit in old age; they shall be full of sap and richness; To declare that the LORD is upright, my Rock, in whom there is no unrighteo us ness. Bakamim alay me'ra'eem -- tishma'eina oznai. Tzdik katamar yifrach; keerez balvanon yishgeh. Shetulim beveit adonai; bechatzrot eloheinu yafrichu. Od yenuvun beseiva; desheinim ve'ra'ananim yihiyu. Lehagid, ki-yashar Adonai; tzuri, ve-lo avalatah bo. ב ק מ ים ע ל י מ ר ע ים ת ש מ ע נ ה א ז נ י. צ ד יק כ ת מ ר י פ ר ח כ א ר ז ב ל ב נ ון י ש ג ה. ש ת ול ים ב ב ית י הו ה ב ח צ ר ות א לה ינ ו י פ ר יח ו. ע וד י נ וב ון ב ש יב ה ד ש נ ים ו ר ע נ נ ים י ה י ו. ל ה ג יד כ י-י ש ר י הו ה צ ור י ו לא- ע ו ל ת ה ב ו. 13

14 Barechu ברכו Barechu - ברכו) Bless ) is a part of the Jewish prayer service, functioning as a call to prayer. It is recited before the blessings over the Sh ma at Shacharit (the morning prayer, the first of three) and Maariv (the evening/night prayer, the last of three), and during Reading of the Torah. Some congregations also recite it toward the end of both Shacharit and Maariv. It consists of the Chazzan ( songul prayer leader ) calling out, "Bless the Lord, the Blessed One!", and the congregation responding "Blessed is the Lord, the Blessed One forever and ever." The Chazzan then repeats the congregation's response, so as not to seem to be excluding himself. "Bless God, the Blessed", and the congregation replies: "Blessed is God for ever and ever", while bowing "Barechu et Adonai Hamevorach", and the congregation replies: Baruch Adonai Hamevorach le olam va ed ך" ב ר מ ה ה' ת א כ ו ר "ב ה' ר ו ך "ב עונה: והקהל ד". ע ו ם ע ול ל ך ב ר מ ה 14

15 קריאת שמע Sh'ma Yisrael Sh'ma Yisrael מ ע י ש ר א ל) - ש "Hear, [O] Israel") are the first two words of a section of the Torah, and is the title (sometimes shortened to simply The Sh ma) of a prayer that serves as a centerpiece of the morning and evening Jewish prayer services. The Sh ma consider to be one of the most important parts of the prayer service. It is traditional for Jews to say the Sh ma as their last words, and for parents to teach their children to say it before they go to sleep at night. Hear, O Israel: the LORD is our God, the LORD is One. Sh'ma Yisrael Adonai Eloheinu Adonai Echad. ש מ ע י ש ר א ל י הו ה א לה ינ ו י הו ה א ח ד You shall love the Lord your God with all your heart and with all your soul and with all your might. Take to heart these instructions with which I charge you this day. Impress them upon your children. Recite them when you stay at home and when you are away, when you lie down and when you get up. Bind them as a sign on your hand and let them serve as a symbol on your forehead, inscribe them on the doorposts of your house and on your gates. V'a-hav-ta eit A-do-nai E-lohe-cha, B'chawl l'va-v'cha, u-v'chawl naf-sh'cha, u-v'chawl m'o-de-cha. V'ha-yu ha-d'va-rim ha-ei-leh, A-sher a-no-chi m'tsa-v'cha ha-yom, al l'va-ve-cha. V'shi-nan-tam l'-va-ne-cha, v'di-bar-ta bam b'shiv-t'cha b'vei-te-cha, uv-lech-t'cha va-de-rech, u-v'shawch-b'cha uv-ku-me-cha. Uk-shar-tam l'ot al ya-de-cha, v'ha-yu l'to-ta-fot bein ei-necha. Uch-tav-tam, al m'zu-zot bei-te-cha, u-vish-a-re-cha. ב ר ו ך, ש ם כ בוד מ ל כ ותו, ל עול ם ו ע ד : ו א ה ב ת א ת י ה ו ה א לה י ך. ב כ ל ל ב ב ך וב כ ל נ פ ש ך וב כ ל מ אד ך: ו ה י ו ה ד ב ר ים ה א ל ה א ש ר א נכ י מ צ ו ך ה יום ע ל ל ב ב ך: ו ש נ נ ת ם ל ב נ י ך ו ד ב ר ת ב ם. ב ש ב ת ך ב ב ית ך וב ל כ ת ך ב ד ר ך וב ש כ ב ך וב ק ומ ך: וק ש ר ת ם ל אות ע ל י ד ך. ו ה י ו ל טט פת ב ין ע ינ י ך: וכ ת ב ת ם ע ל מ ז זות ב ית ך וב ש ע ר י ך: 15

16 אדון עולם Adon Olam Adon Olam ד ון ע ול ם) - א "Eternal Lord" or "Sovereign of the Universe") is a strictly metrical hymn in the Jewish liturgy written in lines of eight syllables; more precisely, each line is composed of two segments of one yated and 2 tenu'ot, which indeed makes 8 syllables. It has been a regular part of the daily and Shabbat liturgy since the 15th century. It was added to the Sidur Tefila (the praing book) in the 15th century. The songs speak about the different values/ powers of God. The Lord of the Universe who reigned before anything was created. When all was made by his will He was acknowledged as King. And when all shall end He still all alone shall reign. He was, He is, and He shall be in glory. And He is one, and there's no other, to compare or join Him. Without beginning, without end and to Him belongs diminion and power. And He is my G-d, my living G-d. to Him I flee in time of grief, and He is my miracle and my refuge, who answers the day I shall call. To Him I commit my spirit, in the time of sleep and awakening, even if my spirit leaves, G-d is with me, I shall not fear. Adon olam, asher malach, b'terem kol y'tzir nivra. L'et na'asah v'cheftzo kol, azai melech sh'mo nikra. V'acharey kichlot hakol, l'vado yimloch nora. V'hu haya, v'hu hoveh, v'hu yih'yeh b'tifara. V'hu echad, v'eyn sheni l'hamshil lo, l'hachbira. B'li reishit, b'li tachlit, v'lo ha'oz v'hamisrah. V'hu Eli, v'chai go'ali, v'tzur chevli b'et tzarah. V'hu nisi umanos li, m'nat kosi b'yom ekra. B'yado afkid ruchi b'et ishan v'a'irah. V'im ruchi g'viyati, Adonai li v'lo ira. א ד ון ע ול ם א ש ר מ ל ך ב ט ר ם כ ל י צ יר נ ב ר א ל ע ת נ ע ש ה ב ח פ צ ו כ ל א ז י מ ל ך ש מ ו נ ק ר א ו א ח ר י כ כ ל ות ה כ ל ל ב ד ו י מ ל ך נ ור א ו ה וא ה י ה ו ה וא ה וו ה ו ה וא י ה י ה ב ת פ א ר ה ו ה וא א ח ד ו א ין ש נ י ל ה מ ש יל ו ל ה ח ב יר ה ב ל י ר אש ית ב ל י ת כ ל ית ו ל ו ה ע ז ו ה מ ש ר ה ו ה וא א ל י ו ח י ג וא ל י ו צ ור ח ב ל י ב י ום צ ר ה ו ה וא נ ס י ומ נ ס י מ נ ת כ וס י ב י ום א ק ר א ב י ד ו א פ ק יד ר וח י ב ע ת א יש ן ו א ע יר ה ו ע ם ר וח י ג ו י ת י א ד נ י ל י ו לא א יר א 16

17 שלום עליכם Shalom Aleichem Shalom Aleichem ל ום ע ל יכ ם) - ש "Peace be upon you") is a traditional song sung by Jews every Friday night upon returning home from synagogue. Each Friday night, 2 angels accompany each Jewish family on their way home from synagogue. While sitting at the table, we thank the angels for accompanying us and sing to them. The song has 4 verses, Shalom - Welcome, Boachem - Your coming, Barchuni - Bless me, Tzetchem - Go in Peace, Peace unto you, ministerial angels, messengers of [the] Highest, from the King, king(s) of the kings the holy, blessed He. [May] your coming [be] to peace, messengers of the peace, messengers of [the] Highest, from the King, king(s) of the kings the holy, blessed He. Bless me for peace, messengers of the peace, messengers of [the] Highest, from the King, king(s) of the kings the holy, blessed He. [May] your departure [be] to peace, messengers of the peace, messengers of [the] Highest, from the King, king(s) of the kings the holy, blessed He. Shalom aleichem malachei ha-sharet malachei Elyon, mi-melech malachei ha-melachim ha-kadosh Baruch Hu. Bo'achem le-shalom malachei ha-shalom malachei Elyon, mi-melech malachei ha-melachim ha-kadosh Baruch Hu. Barchoni le-shalom malachei ha-shalom malachei Elyon, mi-melech malachei ha-melachim ha-kadosh Baruch Hu. Tzeitchem le-shalom malachei ha-shalom malachei Elyon, mi-melech malachei ha-melachim ha-kadosh Baruch Hu. ש ל ום ע ל יכ ם מ ל א כ י ה ש ר ת מ ל א כ י ע ל י ון מ מ ל ך מ ל כ י ה מ ל כ ים ה ק ד ו ש ב ר ו ך ה וא ב וא כ ם ל ש ל ום מ ל א כ י ה ש ל ום מ ל א כ י ע ל י ון מ מ ל ך מ ל כ י ה מ ל כ ים ה ק ד ו ש ב ר ו ך ה וא ב ר כ ונ י ל ש ל ום מ ל א כ י ה ש ל ום מ ל א כ י ע ל י ון מ מ ל ך מ ל כ י ה מ ל כ ים ה ק ד ו ש ב ר ו ך ה וא צ את כ ם ל ש ל ום מ ל א כ י ה ש ל ום מ ל א כ י ע ל י ון מ מ ל ך מ ל כ י ה מ ל כ ים ה ק ד ו ש ב ר ו ך ה וא 17

18 קידוש Kiddush Kiddush - קידוש) "sanctification") is a blessing recited over wine or grape juice to sanctify the Shabbat and Jewish holidays. The words at the beginning of the prayer were taken from the bible and refer to God creating the world in six days and rest on the seventh one. Additionally, the word refers to a small repast held on Shabbat or festival mornings after the prayer services and before the meal. Yom Ha-shishi. Va-yechulu hashamayim vehaaretz vekole tzevaam. Vayichal Elohim bayom hashevi'i melachto asher asa. Vayishbot bayom hashevi mikol melachto asher asa. Vayevarech Elohim et yom hashevi'i vayekadesh oto. Kee voe shavat mikol melachto asher bara Elohim laasot. Savri maranan: Baruch ata Adonoy, Eloheinu melech haolam, borei peri hagafen. Baruch ata Adonoy, Eloheinu melech haolam, asher kidishanu bemitzvosav veratza banu, veshabbat kodsho beahava uvratzon hinchilanu, zikaron limaaseh beraishit. Ki hu yom tchila lemikraey kodesh, zecher leytziat mitzrayim. Ki banu bacharta veotanu kidashta mikol haamim. Veshabbat kodshecha beahava uvratzon hinchaltanu. Baruch ata Adonay, mekadesh hashabbat. 18 י ום ה ש שי: ו י כ ל ו ה ש מ ים ו ה א רץ ו כל צ ב אם: ו י כל א ל הים ב י ום ה ש בי עי מ לא כ ת ו א שר ע שה, ו י ש ב ת ב י ום ה ש בי עי מ כל מ לא כ ת ו א שר ע שה: ו י ב ר ך א ל הים אתי ום ה ש בי עי ו י ק ד ש א ת ו, כי ב ו ש בת מ כל מ לא כ ת ו א שר ברא א ל הים ל ע ש ות: ס ב רי מ ר נן: בר ו ך א תה י י, א ל הינ ו מ ל ך הע ו לם, ב ו רא פ רי ה ג פן: בר ו ך א תה י י, א להינ ו מ ל ך הע ו לם, א שר ק ד שנ ו במצ ותיו ורצה בנ ו, ו ש בת ק ד ש ו ב א ה בה ו ב רצ ון ה נ חי לנ ו, ז כר ון ל מ ע שה ב רא שית, And the heavens and the earth and all that filled them were complete. ת ח לה ל מ ק ר אי ק ד ש, ז כר לי צי את מ צ ר ים. כי בנ ו ב ח ר ת וא ו תנ ו ק ד ש ת מ כל ה ע מים, ו ש בת ק ד ש ך ב א ה בה ו ב רצ ון ה נ ח ל תנ ו. בר ו ך א תה י י מ ק ד ש ה ש בת: And on the seventh day God completed the labor He had performed, and He refrained on the seventh day from all the labor which He had performed. And God blessed the seventh day and He sanctified it, for He then refrained from all his labor - from the act of creation that God had performed. Permit me, distinguished ones, rabbis, guests and colleagues: Blessed are You, the Lord our God, King of the Universe, Creator of the fruit of the vine. Blessed are You, Lord our God, King of the Universe, Who sanctified us with His commandments, and hoped for us, and with love and intent invested us with His sacred Sabbath, as a memorial to the deed of Creation. It is the first among the holy festivals, commemorating the exodus from Egypt. For You chose us, and sanctified us, out of all nations, and with love and intent You invested us with Your Holy Sabbath. Blessed are You, Adonai, Sanctifier of the Sabbath.

19 נטילת ידיים netilat yadayim In Judaism, ritual washing, or ablution, takes two main forms. A tevilah ב יל ה) (ט is a full body immersion in a mikveh, and a Netilat Yadayim which is the washing of the hands with a cup. Jewish law today prescribes several kinds of hand washing; in two of these hand washings, water is poured out over one's hands with the aid of a vessel; 1) whenever one wakes from his sleep, and 2) before eating bread. The latter is the most developed and, perhaps, important of the washings. Blessed are you, L rd our G d, King of the universe, who has sanctified us with His commandments, and commanded us concerning the washing of the hands. Baruch atah A-donay, Elo-heinu Melech Ha'Olam,asher kideshanu bemitzvotav vetzivanu al netilat yadayim. ב ר ו ך א ת ה י הו ה א לה ינ ו מ ל ך ה ע ול ם, א ש ר ק ד ש נ ו ב מ צ ו ות יו, ו צ ו נ ו ע ל נ ט יל ת י ד י ם 19

20 HaMotzi המוציא This blessing is made only for bread made from one or all of wheat, barley, rye, oats, spelt. Blessed are You, Lord, our God, King of the Universe Barukh atah Adonai Elohaynu melekh ha-olam ם, ע ול ה ך ל מ ינ ו לה א י י ה ת א ר ו ך ב who brings forth bread from the earth. ha-motzi lechem min ha-aretz. ץ ר א ה ן מ ם ח ל יא מ וצ ה Birkat Hamazon המזון ברכת Birkat Hamazon המזון) ברכת - Blessing on Nourishment), known in English as the Grace After Meals, is a set of Hebrew blessings that Jewish Halakha (collective body of Jewish religious laws) prescribes following a meal that includes at least a ke-zayit (olive sized) piece of bread or matzoh made from one or all of wheat, barley, rye, oats, spelt. Birkat hamazon is typically read to oneself after ordinary meals and often sung aloud on special occasions such as the Shabbat and festivals. The blessing can be found in almost all prayerbooks and is often printed in a variety of artistic styles in a small booklet called a birchon (or birkon, ןוכרב ). 20

21 Shir Hamaalot Shir Hama'alot, B'shuv Adonai et shivat tziyon hayinu k'chol'mim. Az Y'male s'chok peenu ulshoneinu rina. Az yom'ru vagoyim higdil Adonai la'asot im eleh; higdil Adonai la'asot imanu hayinu s'meicheim. Shuva Adonai et shiviteinu ka'afikim banegev. Hazor'im b'dimah b'rinah yiktzoru. Haloch Yelech uvacho, noseh meshech hazarah, bo yavo v'rinah noseh alumotav. T hilat Adonai y dabeir pi vivareich kol basar Sheim kod sho l olam va-ed. Va-anachnu n vareich ya mei-ata v ad olam hal luya. Hodu Ladonai ki tov, ki l olam chasdo. Mi y maleil g vurot Adonai, yashmi-a kol t hilato ש יר ה מ ע ל ות ב ש וב ה' א ת ש יב ת צ י ון ה י ינ ו כ ח ל מ ים א ז י מ ל א ש ח וק פ ינ ו ול ש ונ נ ו ר נ ה א ז י אמ ר ו ב ג וי ם ה ג ד יל ה' ל ע ש ות ע ם א ל ה ה ג ד יל ה' ל ע ש ות ע מ נ ו ה י ינ ו ש מ ח ים ש וב ה ה' א ת ש ב ית נ ו כ א פ יק ים ב נ ג ב ה ז ר ע ים ב ד מ ע ה ב ר נ ה י ק צ ר ו ה ל ו ך י ל ך וב כ ה נ ש א מ ש ך ה ז ר ע ב א י ב וא ב ר נ ה נ ש א א ל מ ת יו ת ה ל ת י הו ה י ד ב ר פ י ו יב ר ך כ ל ב ש ר ש ם ק ד ש ו ל ע ול ם ו ע ד. ו א נ ח נ ו נ ב ר ך י ה מ ע ת ה ו ע ד ע ול ם ה ל ל ו י ה. הוד ו לה' כ י טוב. כ י ל עול ם ח ס דו מ י י מ ל ל ג ב ור ות י הו ה י ש מ יע כ ל ת ה ל ת ו. When the Lord restored the fortunes of Zion, we were like those who dreamed. Our mouths were filled with laughter, our tongues with songs of joy. Then it was said among the nations, The Lord has done great things for them. The Lord has done great things for us, and we are filled with joy. Restore our fortunes,lord, like streams in the Negev. Those who sow with tears will reap with songs of joy. Those who go out weeping, carrying seed to sow, will return with songs of joy, carrying sheaves with them. Now let my mouth declare praise for God, and let the whole human race bless God s holy name for all time. As for us, we will bless God from now on and forever more: Praise God! Give thanks to God who is good, whose kindness is everlasting! Who can describe the mighty deeds of God, or utter all God s praise? Zimun - Invitation I am prepared to fulfill the mitzvah of reciting Birkat Hamazon as it is written in the Torah "When you have eaten and are satisfied, you shall praise" Friends lets us give thanks (Leader:) Rabotai nevarech ר ב ות י נ ב ר ך May the Lord be praised now and forever (group:) Yehee shem Adonai mvorakh meata nead olam י ה י ש ם יי מ ב ר ך מ ע ת ה ו ע ד ע ול ם :י ה י ש ם יי מ ב ר ך May the Lord be (Leader:) Yehee shem Adonai מ ע ת ה ו ע ד ע ול ם praised now and forever mvorakh meata nead olam ב ר ש ות מ ר נ ן ו ר ב נ ן ו ר ב ות י With your councel, friendsm Birshut maranan nevarech נ ב ר ך א לה ינ ו ש א כ ל נ ו מ ש ל ו let us pray the one of whose elohenu sheachalnu,ishelo food we have eaten ב ר ו ך א לה ינ ו ש א כ ל נ ו Praised be the one whose (group:) Baruch sheachalnu mishelo מ ש ל ו וב ט וב ו ח י ינ ו food we have eaten and by uvetuvo chayeenu whose goodness we live Praised be the one whose (Leader:) Baruch sheachalnu mishelo food we have eaten and by uvetuvo chayeenu ב ר ו ך א לה ינ ו ש א כ ל נ ו מ ש ל ו וב ט וב ו ח י ינ ו whose goodness we live Praised be God and (All:) Baruch Hu uvaruch shmo ב ר ו ך ה וא וב ר וך ש מ ו praised be God's name 21

22 Birkat Hamazon We praise You, God, Ruler of the universe, Who sustains the entire world with goodness, kindness and mercy. God gives food to all creatures, for God s love is everlasting. Through God s abundant goodness we have never been in want; may we never be in want of sustenance for the sake of God s great Name. God sustains all, does good to all, and provides food for all of the creatures whom God has created. We praise You, God, Who provides food for all. Baruch ata Adonai, Eloheinu melech ha-olam, ha-zan et ha-olam kulo be-tuvo be-chein be-chesed uverachamim hu notein lechem le-chol basar, ki le-olam chasdo. Uve-tuvo ha gadol tamid lo chasar lanu ve'al yechsar lanu mazon le-olam vaed. Ba'avur shemo ha gadol ki hu El zan u-mefarneis la-kol u-meitiv la-kol u-meichin mazon lechol beriyotav asher baro. Baruch ata Adonai, ha-zan et ha-kol. ב ר ו ך א ת ה יי א לה ינ ו מ ל ך ה ע ול ם. ה ז ן א ת ה ע ול ם כ ל ו. ב ט וב ו ב ח ן ב ח ס ד וב ר ח מ ים. ה וא נ ות ן ל ח ם ל כ ל ב ש ר. כ י ל ע ול ם ח ס ד ו: וב ט וב ו ה ג ד ול ת מ יד לא ח ס ר ל נ ו ו א ל י ח ס ר ל נ ו מ ז ון ל ע ול ם ו ע ד. ב ע ב ור ש מ ו ה ג ד ול. כ י ה וא א ל ז ן ומ פ ר נ ס ל כל ומ ט יב ל כל ומ כ ין מ ז ון ל כ ל ב ר י ות יו א ש ר ב ר א: ב ר ו ך א ת ה יי. ה ז ן א ת ה כל: We thank You, Lord our God, for having given the heritage to our fathers of a lovely, fine and spacious land, and for having brought us out, Lord our God, from Egypt, and for rescuing us from slavery, and also for Your covenant which You sealed in our flesh, as well as for Your Torah which You taught us, and Your laws of which You told us, and for the life, grace and kindness You have granted us, and for the food which You supply and provide for us constantly, every day, all the time, and at every hour. Nodeh lecha Adonai Eloheinu al shehinchalta la-avoteinu eretz chemdah tovah u-rechavoh ve-al shehotzeitanu Adonai Eloheinu mei-eretz mitzrayim u feditanu mi-belt avadim, ve-al beritcha she-chatamta bi-vesareinu, ve-al Toratcha she-limadetanu, ve-al chukecha shehodatanu, ve-al chayim chein va-chesed shechonantanu, ve-al achilat mazon sha-ata zan u-mefarneis otanu tamid be-chol yom uve-chol eit uve-chol sha'ah נ וד ה ל ך יי א לה ינ ו. ע ל ש ה נ ח ל ת ל א ב ות ינ ו א ר ץ ח מ ד ה ט וב ה ור ח ב ה. ו ע ל ש ה וצ את נ ו יי א לה ינ ו מ א ר ץ מ צ ר י ם. ופ ד ית נ ו מ ב ית ע ב ד ים. ו ע ל ב ר ית ך ש ח ת מ ת ב ב ש ר נ ו. ו ע ל ת ור ת ך ש ל מ ד ת נ ו. ו ע ל ח ק י ך ש ה וד ע ת נ ו. ו ע ל ח י ים ח ן ו ח ס ד ש ח ונ נ ת נ ו. ו ע ל א כ יל ת מ ז ון ש א ת ה ז ן ומ פ ר נ ס א ות נ ו ת מ יד. ב כ ל י ום וב כ ל ע ת וב כ ל ש ע ה: 22

23 So for everything, Lord our God, we thank You and bless You may Your name be blessed in the speech of all living beings, constantly, for all time. For it is written: "And you shall eat, and be satisfied, and bless the Lord your God for the good land He gave you." You are blessed, Lord, for the land and for the food.. Ve-al ha-kol Adonai Eloheinu anachnu modim lach u-mevarchim otach yitbarach shimcha be fi kol chai tamid le-olam vaed. Ka-katuv, ve-achalta ve-savata u-veirachta et Adonai Elohecha al ha-aretz ha-tovah asher natan lach. Baruch atah Adonai, al ha-aretz ve-al ha-mazon.. ו ע ל ה כל יי א לה ינ ו א נ ח נ ו מ וד ים ל ך ומ ב ר כ ים א ות ך. י ת ב ר ך ש מ ך ב פ י כ ל ח י ת מ יד ל ע ול ם ו ע ד: כ כ ת וב. ו א כ ל ת ו ש ב ע ת וב ר כ ת א ת יי א לה י ך ע ל ה א ר ץ ה טב ה א ש ר נ ת ן ל ך: ב ר ו ך א ת ה יי. ע ל ה א ר ץ ו ע ל ה מ ז ון: We thank You, Lord our God, for having given the heritage to our fathers of a lovely, fine and spacious land, and for having brought us out, Lord our God, from Egypt, and for rescuing us from slavery, and also for Your covenant which You sealed in our flesh, as well as for Your Torah which You taught us, and Your laws of which You told us, and for the life, grace and kindness You have granted us, and for the food which You supply and provide for us constantly, every day, all the time, and at every hour. Racheim Na Adonai Eloheinu al Yisrael amecha ve-al Yerushalayim irecha ve-al tziyon mishkan kevodecha ve-al malchut beit David meshichecha ve-al ha-bayit ha gadol veha-kadosh shenikra shimcha alav. Eloheinu avinu re'einu zuneinu parneseinu ve-chalkeleinu ve-harvicheinu ve-harvach lanu Adonai Eloheinu meheirah mi-kol tzaroteinu. Ve-na al tatzricheinu Adonai Eloheinu Lo lidei matnat basar va-dam ve-lo lidei halva'atam, ki im le-yadcha ha-melei'ah ha-petucha hakedoshah veha-rechavah, she-lo neivosh ve-lo nikaleim le-olam vaed. ר ח ם נ א יי א לה ינ ו ע ל י ש ר א ל ע מ ך. ו ע ל י ר ו ש ל י ם ע יר ך. ו ע ל צ י ון מ ש כ ן כ ב וד ך. ו ע ל מ ל כ ות ב ית ד ו ד מ ש יח ך. ו ע ל ה ב י ת ה ג ד ול ו ה ק ד ו ש ש נ ק ר א ש מ ך ע ל יו: א לה ינ ו. א ב ינ ו. ר ע נ ו ז ונ נ ו פ ר נ ס נ ו ו כ ל כ ל נ ו ו ה ר ו יח נ ו. ו ה ר ו ח ל נ ו יי א לה ינ ו מ ה ר ה מ כ ל צ ר ות ינ ו. ו נ א א ל ת צ ר יכ נ ו יי א לה ינ ו לא ל יד י מ ת נ ת ב ש ר ו ד ם ו לא ל יד י ה ל ו א ת ם. כ י א ם ל י ד ך ה מ ל א ה. ה פ ת וח ה. ה ק ד ו ש ה ו ה ר ח ב ה. ש לא נ ב ו ש ו לא נ כ ל ם ל ע ול ם ו ע ד: 23

24 On Shabat: May it be God s will to strengthen us in God s commandments, especially regarding the seventh day, this great and holy Sabbath, for today is great and holy before God--a day on which to rest and repose in love, according to God s command. May it be God s will to grant us relief from all care, sorrow and grief on our day of rest, and may God enable us to see Zion comforted, and Jersualem, the holy city, rebuilt. For it is God who is the master of salvation and comfort. On Rosh Chodesh and Festivals: Our God and the God of our forefathers, may there be rise, come, reach, be noted, be favored, be heard, be considered, and be remembered the remembrance and consideration of ourselves; the remembrance of our forefathers; the remembrance of Messiah, son of David, Your servant; the remembrance of Jerusalem, the City of Your Holiness, the remembrance of Your entire people the Family of Israel before You, for deliverance, for goodness, for grace, for kindness, and for compassion, for (good) life, and for peace on this day of On Rosh Hodesh Rosh Hodesh On Passover the Festival of Matzot On Shavuot the Shavuot On Sukkot the Sukkot Festival On Shemini Atzeret/Simchat Torah the Shemini Atzeret Festival On Rosh Hashana Remembrance. Remember us on it, Our God, for goodness; consider us on it for blessing, and help us on it for good life. In the matter of salvation and compassion, pity, be gracious and compassionate with us and help us, for our eyes are turned on You, because You are God, the gracious and compassionate King. R tzei v hachalitzeinu Adonai Eloheinu b mitzvotecha, uv-mitzvat yom hash vi i hashabbat hagadol v hakadosh hazeh. Ki yom zeh gadol v kadosh hu l fanecha, lishbot-bo v lanuach bo b ahavah k mitzvat r tzonecha. U-virtzon cha hanach lanu Adonai Eloheinu shelo t hei tzara v yagon va-anacha b yom m nuchateinu. V har-einu Adonai Eloheinu b nechamat Tzion irecha,uv vinyan Y rushalayim ir kodshecha, ki atah hu ba-al ha-y shuot u-va-al hanechamot. Elohainu Veilohei Avoteinu ya aleh v yavo, v yagiya, v yeiraheh, v yeirathzeh v yishma, v yipahkeyd, v yizahcher, zichroneynu u fikdoneinu, v zichron avoteynu, v zichron mahshiyach ben Dahveed ahvdecha, vzichron yerushalayim ir kadshehchah, v zichron kol amcha beit yisrael l fahnecha, l flaytah, l tovah, l cheyn, ul chesed, ulerachahmim, lechayyim, uleshalom b yom [for new month Rosh Chodesh, for Passover Chag Hamatzot, for Succot Chag Hasuccot, for Shemini Atzeret and Simchat Torah Shemini Hachag Ha ahtzeret, for Shevuot, Chag Hashevuot, for Rosh Hashanah Hazikaron] hazeh, zahchreynu Adonai Eloheinu bo l tovah, ufahkdeynu bo l v racha, v hoshiyeinu bo l chayyim. U cidcahr y shuah v rachamim choos v chaneynu vrahcheym aleynu, v hoshiyeinu, ki ailecha eyneynu, ki El melech chanun v rachum ahata. 24 ר צ ה ו ה ח ל יצ נ ו י י א לה ינ ו ב מ צ ו ת י ך וב מ צ ו ת י ום ה ש ב יע י, ה ש ב ת ה ג ד ול ו ה ק ד ו ש ה ז ה. כ י י ום ז ה ג ד ול ו ק ד ו ש ה וא ל פ נ י ך, ל ש ב ות ב ו ו ל נ וח ב ו ב א ה ב ה כ מ צ ו ת ר צ ונ ך. וב ר צ ונ ך ה נ יח ל נ ו י י א לה ינ ו ש לא ת ה א צ ר ה ו י ג ון ו א נ ח ה ב י ום מ נ וח ת נ ו. ו ה ר א נ ו י י א לה ינ ו ב נ ח מ ת צ י ון ע יר ך, וב ב נ י ן י ר ו ש ל י ם ע יר ק ד ש ך, כ י א ת ה ה וא ב ע ל ה י ש וע ות וב ע ל ה נ ח מ ות: בר ח ויו ט, חוה מ וראש השנה: א לה ינ ו ו א לה י א ב ות ינ ו, י ע ל ה ו י ב וא ו י ג יע, ו י ר א ה ו י ר צ ה ו י ש מ ע, ו י פ ק ד ו י ז כ ר ז כ ר ונ נ ו ופ ק ד ונ נ ו, ו ז כ ר ון א ב ות ינ ו, ו ז כ ר ון מ ש יח ב ן ד ו ד ע ב ד ך, ו ז כ ר ון י ר ו ש ל י ם ע יר ק ד ש ך, ו ז כ ר ון כ ל ע מ ך ב ית י ש ר א ל ל פ נ י ך, ל פ ל יט ה ל ט וב ה, ל ח ן ול ח ס ד ול ר ח מ ים, ל ח י ים ול ש ל ום, ב י ום: בראש חודש: ר א ש ה ח ד ש ה ז ה; בפסח: ח ג ה מ צ ות ה ז ה; בשבועות: ח ג ה ש ב ע ות ה ז ה; בסוכות: ח ג ה ס כ ות ה ז ה; בשמיני עצרת וש"ת: ה ש מ ינ י ח ג ה ע צ ר ת ה ז ה; בראש השנה: ה ז כ ר ון ה ז ה. ז כ ר נ ו י י א לה ינ ו ב ו ל ט וב ה. ופ ק ד נ ו ב ו ל ב ר כ ה, ו ה ו ש יע נ ו ב ו ל ח י ים ט וב ים. וב ד ב ר י ש וע ה ו ר ח מ ים, ח וס ו ח נ נ ו ו ר ח ם ע ל ינ ו ו ה ו ש יע נ ו, כ י א ל י ך ע ינ ינ ו, כ י א ל מ ל ך ח נ ון ו ר ח ום א ת ה:

25 And may You build up Jerusalem, the holy city, rapidly in our lifetimes. You are blessed, Lord, who in His mercy, builds up Jerusalem. Amen.. U-veneih Yerushalayim ir ha-kodesh bi-meheirah ve-yameinu. Baruch atah Adonai, boneh ve-rachamav Yerushalayim. Amen. וב נ ה י ר ו ש ל י ם ע יר ה קד ש ב מ ה ר ה ב י מ ינ ו. ב ר ו ך א ת ה יי. ב ונ ה ב ר ח מ יו י ר ו ש ל י ם: א מ ן: Blessed is The Lord our God, Sovereign of the universe, who is our God, our Parent, our Sovereign, our Mighty One, our Creator, our Redeemer, our Maker, the Holy One of Jacob, the Shepherd of Israel, the good Sovereign who does good to all. May God who continually shows us kindness continue offering goodness to us. As God has ever bestowed favors upon us, may God continue to bless us with grace, loving kindness, compassion, deliverance, prosperity, redemption, consolation, sustenance, and mercy; a life of peace and all goodness. May God never withhold goodness from us. Baruch atah Adonai, Eloheinu melech ha-olam, ha-eil avinu Malkeinu adireinu bor einu go-aleinu yotz reinu k dosheinu k dosh Ya akov, ro-einu ro-ei Yisrael, hamelech hatov v hameitiv lakol, sheb chol-yom vayom hu heitiv, hu meitiv, hu yeitiv lanu. Hu g malanu hu gomleinu hu yig-m leinu la-ad l chein ul-chesed ulrachamim ul-revach, hatzala v hatzlacha b racha vi-shua nechama, parnasa v chalkala v rachamim v chayim v shalom v chol-tov u-mikol tuv l olam al y chasreinu. ב ר ו ך א ת ה י י א לה ינ ו מ ל ך ה ע ול ם, ה א ל, א ב ינ ו, מ ל כ נ ו, א ד יר נ ו, ב ור א נ ו, ג א ל נ ו, י וצ ר נ ו, ק ד וש נ ו ק ד ו ש י ע ק ב, ר וע נ ו ר וע ה י ש ר א ל, ה מ ל ך ה ט וב ו ה מ יט יב ל כ ל, ש ב כ ל י ום ו י ום ה וא ה יט יב, ה וא מ יט יב, ה וא י יט יב ל נ ו, ה וא ג מ ל נ ו, ה וא ג ומ ל נ ו, ה וא י ג מ ל נ ו ל ע ד, ל ח ן ול ח ס ד ול ר ח מ ים ול ר ו ח, ה צ ל ה ו ה צ ל ח ה, ב ר כ ה ו י ש וע ה, נ ח מ ה פ ר נ ס ה ו כ ל כ ל ה, ו ר ח מ ים ו ח י ים ו ש ל ום, ו כ ל ט וב, ומ כ ל ט וב ל ע ול ם א ל י ח ס ר נ ו. May the Merciful One reign over us forever and ever. May the Merciful One be extolled in heaven and on earth. May the Merciful One be praised in all generations, be glorified through us to all eternity, and be honored among us forever. May the Merciful One grant us an honorable livelihood. May the Merciful One break the yoke of our oppression and lead us in dignity to our ancient homeland. May the Merciful One send abundant blessing upon this dwelling and the table at which we have eaten. Harachaman, hu yimloch aleinu l olam va-ed. Harachaman, hu yitbarach bashamayim u-va-aretz. Harachaman, hu yishtabach l dor dorim, v yitpa-ar banu la-ad U u-l neitzach n tzachim, v yit-hadar banu la-ad ul-olmei olamim. Harachaman, hu y farn seinu b chavod. Harachaman, hu yishbor uleinu mei-al tzavareinu yolicheinu kom miyut l artzeinu. Harachaman, hu yishlach b racha m ruba babayit Shulchan zeh she-achalnu alav. ה ר ח מ ן ה וא י מ ל ו ך ע ל ינ ו ל ע ול ם ו ע ד. ה ר ח מ ן ה וא י ת ב ר ך ב ש מ י ם וב א ר ץ. ה ר ח מ ן ה וא י ש ת ב ח ל ד ור ד ור ים, ו י ת פ א ר ב נ ו ל ע ד ול נ צ ח נ צ ח ים, ו י ת ה ד ר ב נ ו ל ע ד ול ע ול מ י ע ול מ ים. ה ר ח מ ן ה וא י פ ר נ ס נ ו ב כ ב וד. ה ר ח מ ן ה וא י ש ב ור ע ל נ ו מ ע ל צ ו אר נ ו ו ה וא י ול יכ נ ו ק ומ מ י ות ל א ר צ נ ו. ה ר ח מ ן ה וא י ש ל ח ל נ ו ב ר כ ה מ ר ב ה ב ב י ת ה ז ה, ו ע ל ש ל ח ן ז ה ש א כ ל נ ו ע ל יו. 25

26 And may You build up Jerusalem, the holy city, rapidly in our lifetimes. You are blessed, Lord, who in His mercy, builds up Jerusalem. Amen.. May the Merciful One bless all who are gathered here and all their families, as well as all dear to us. Even as our forefathers: Abraham, Isaac, and Jacob, (and our foremothers: Sarah, Rebecca, Rachel, and Leah), were blessed in every way; so may God bless all of us together with a perfect blessing, and let us say: Amen. May our merit and the merit of our ancestors secure enduring peace for all of us. May we receive a blessing from God, and justice from the God of our salvation. May we find grace and favor in the sight of God and humankind. May the Merciful One bless all of the children of Israel who are now oppressed and bring them from darkness into light. ON SHABBAT: May the Merciful One grant us a world that shall be entirely Shabbat and eternal rest. ON ROSH HODESH: May the Merciful One grant us this new month for good and blessing. May the Merciful One enable us to live in the Messianic age and in the world to come. God grants deliverance (on Shabbat and Rosh Chodesh: God is a tower of deliverance) to God s chosen sovereign, and shows kindness to God s anointed one, to David, and his descendents forever. May the One who makes peace in the heavens let peace descend on all us and all of Israel, and let us say: Amen. Harachaman, hu yishlach lanu et-eliyahu Hanavi, zachur latov, vivaser-lanu b sorot tovot y shu-ot v nechamot. Harachaman hu y vareich etkol-ham subim kan, otanuv et-kol asher lanu. K mo she-nitbarchu avoteinu: Avraham, Yitzchak, v Ya-akov, (v imoteinu: Sarah, Rivkah, Leah, v Rachel), bakol mikol kol, kein y vareich otanu kulanu yachad bivracha sh leima, v nomar: Amein. Bamarom y lamdu aleihem v aleinu z chut, she-t hei l mishmeret shalom. V nisa v racha mei-eit Adonai, utzdaka mei-elohei yisheinu. V nimtza chein v seichel tov b einei Elohim v adam. Harachaman, hu y variech et kol acheinu b nei Yisrael han tunim betzarah, v yotzieim mei-afeilah l orah. Harachaman, hu yanchileinu yom shekulo Shabbat umnucha l chayei ha- olamim. Harachaman hu y chadeish aleinu et hachodesh hazeh l tova v livracha. Harachaman, hu y zakeinu limot hamashiach, ul-chayei ha-olam haba. Magdil (ON SHABBAT AND ROSH CHODESH: Migdol) y shu-ot malko v oseh chesed lim-shicho, l David ul zar-o ad olam. Oseh shalom bimromav hu ya-aseh shalom aleinu v al kol-yisrael, v imru: Amein. 26 ה ר ח מ ן ה וא י ש ל ח ל נ ו א ת א ל י ה ו ה נ ב יא ז כ ור ל ט וב, ו יב ש ר ל נ ו ב ש ור ות ט וב ות י ש וע ות ו נ ח מ ות. ה ר ח מ ן ה וא י ב ר ך א ת כ ל ה מ ס ב ין כ אן. א ות נ ו ו א ת כ ל א ש ר ל נ ו, כ מ ו ש נ ת ב ר כ ו א ב ות ינ ו א ב ר ה ם י צ ח ק ו י ע ק ב)ואימותינו שרה רבקה לאה ורחל( ב כ ל, מ כ ל, כ ל, כ ן י ב ר ך א ות נ ו כ ל נ ו י ח ד ב ב ר כ ה ש ל מ ה. ו נ אמ ר: א מ ן. ב מ ר ום י ל מ ד ו ע ל יה ם ו ע ל ינ ו ז כ ות ש ת ה א ל מ ש מ ר ת ש ל ום. ו נ ש א ב ר כ ה מ א ת י י, וצ ד ק ה מ א לה י י ש ע נ ו, ו נ מ צ א ח ן ו ש כ ל ט וב ב ע ינ י א לה ים ו א ד ם. ה ר ח מ ן ה וא י ב ר ך א ת כ ל א ח נ ו ב נ י י ש ר א ל ה נ ת ונ ים ב צ ר ה ו י וצ יא ם מ א פ ל ה ל א ור ה. בשבת: ה ר ח מ ן ה וא י נ ח יל נ ו ל י ום ש כ ל ו ש ב ת ומ נ וח ה ל ח י י ה ע ול מ ים: בראש חדש: ה ר ח מ ן ה וא י ח ד ש ע ל ינ ו א ת ה ח ד ש ה ז ה, ל ט וב ה ו ל ב ר כ ה: ה ר ח מ ן ה וא י ז כ נ ו ל ימ ות ה מ ש יח ול ח י י ה ע ול ם ה ב א. מ ג ד יל )לשבת ויו"ט: מ ג ד ול( י ש וע ות מ ל כ ו, ו ע ש ה ח ס ד ל מ ש יח ו, ל ד ו ד ול ז ר ע ו ע ד ע ול ם: ע ש ה ש ל ום ב מ ר ומ יו ה וא י ע ש ה ש ל ום ע ל ינ ו ו ע ל כ ל י ש ר א ל ו א מ ר ו א מ ן: