אזרחים ותיקים ביישובים קטנים

Transcription

1 אזרחים ותיקים ביישובים קטנים מאפיינים עיקריים בהשוואה לאזרחים ותיקים בעיר דנה דהן אלה שורץ מוגש למשרד לאזרחים ותיקים מרכז הידע לחקר הזדקנות האוכלוסיה בישראל האוניברסיטה העברית הר הצופים, ירושלים דצמבר

2 א. ב. ג. א. ב. ג. ד. א. ב. תוכן עניינים.I מבוא... 3.II סקירת ספרות...2.III המחקר הנוכחי...8 מטרות... 8 שיטות אוכלוסיית המחקר דגימה ופיקוח השאלון ניתוח סטטיסטי IV ממצאים תיאור המדגם קשרי קהילה ומשפחה א. קשרים קהילתיים וחברתיים ב. קשרים משפחתיים ג. הרגשת שייכות למקום המגורים תנאי דיור ונגישות בעיות וונדליזם/פשיעה וניקיון לקוי באזור מגורים נגישות לשירותים שונים תקופת מגורים בבית הנוכחי בריאות מצב בריאותי נתפש ועיסוק בפעילות גופנית גורמים הקשורים למצב בריאותי נתפש ביקורים רפואיים בשנה האחרונה בריאות נפשית מצב כלכלי סיוע קבלת סיוע מקצועי וסיוע לא פורמאלי קבלה ומתן תמיכה כספית או חומרית שביעות רצון מהחיים V. דיון ומסקנות...33.VI מגבלות המחקר וכיוונים למחקרי המשך...32.VII עיקרי ממצאים ומסקנות אופרטיביות VIII רשימת מקורות IX נספח A שאלון סקר אזרחים ותיקים בישובים קטנים

3 I. מבוא אזרחים ותיקים רבים בישראל מתגוררים בישובים קטנים, ועולה צורך למפות ולהבין את צרכיהם המיוחדים, בנפרד מתושבי מקומות גדולים יותר. המחקר הקיים בישראל אודות יישובים קטנים מתמקד באזרחים ותיקים המתגוררים בקיבוצים ואינו מרבה לעסוק באזרחים ותיקים המתגוררים בישובים קטנים שאינם קיבוצים. הספרות המחקרית בעולם בוחנת סוגי התיישבות אשר לרוב מכילים מעט תושבים ישובים כפריים,)rural( אשר נוטים להיות רחוקים ממרכזים עירוניים, פחות צפופים מערים ובעלי מאפיינים חקלאיים ושמרניים יותר. מחקרים אלה מראים כי המאפיינים הייחודיים של הישובים הקטנים משפיעים על היבטים שונים של הזדקנות האזרחים הותיקים המתגוררים בהם, כדוגמת מצב הבריאות שלהם והסיוע החברתי שהם מקבלים. לאור הבדלים אלה ואחרים, עולה צורך באפיון מצבם של האזרחים הותיקים בישובים קטנים בישראל. מחקר זה בוצע על ידי מרכז הידע לחקר הזדקנות האוכלוסייה בישראל על פי בקשת המשרד לאזרחים ותיקים. במחקר אנו בוחנים סוגיות שונות בקרב אוכלוסיית האזרחים הותיקים המתגוררים בישובים קטנים, כדוגמת מאפיינים כלכליים, מגורים, שייכות לקהילה, בריאות, רווחה נפשית ונגישות. אנו בודקים את מצבם של בני ה 21 + בקיבוצים ובישובים אחרים המונים פחות מ 2,111 תושבים. כמו כן, אנו משווים בין ממצאים אלה לבין מצבם של בני ה 21 + בישובים של מעל ל 2,111 תושבים בישראל, כפי שעולה מהגל השלישי של סקר SHARE ישראל שנערך בשנת שאלון המחקר נבנה על בסיס שאלות שנלקחו מסקר SHARE על מנת לאפשר השוואה זו. המחקר נערך בפיקוחו של פרופ' הווארד ליטווין, ראש מרכז הידע לחקר הזדקנות האוכלוסייה בישראל,)IGDC( על ידי דנה דהן ואלה שורץ, רכזות ידע במרכז הידע. סייעו בגיבושו חברי הצוות של מרכז הידע. איסוף הנתונים שעליהם מבוסס המחקר בוצע על ידי מכון מחשוב, בראשותו של ניר הדומי. 3

4 .II סקירת ספרות אזרחים ותיקים בישובים כפריים בעולם סביבת המגורים היא גורם משמעותי בעיצוב תהליך ההזדקנות ובהשפעה על איכות חייו של האזרח הוותיק. מגורים בישוב קטן הם דוגמה לסביבה כזו אשר לפי מחקרים בעולם שיסוקרו בהמשך משפיעה על היבטים שונים ומגוונים בחיי האוכלוסייה המבוגרת בה. אחד התחומים בעלי ההשפעה המשמעותית ביותר על רווחתו של האזרח הוותיק בישובים קטנים הוא מעורבותו בקהילה. עם עליית הגיל והפרישה מהעבודה חל צמצום במסגרות החברתיות בהן מעורב האדם המזדקן והקהילה יכולה לשמש כזירה לפעלתנות והשפעה. אזרחים ותיקים בישובים קטנים נוטים להיות מעורבים במידה רבה בקהילתם באמצעות ארגונים אזרחיים, פעילויות התנדבותיות ופעולות לשיפור הקהילה, הם מעריכים במידה רבה את חשיבות המעורבות והם מעורבים יותר לעומת האזרחים הותיקים בערים. המעורבות הרבה שלהם קשורה ותורמת לתחושת שייכות לקהילה, לקשרים חברתיים, לשמירה על פעלתנות ולתועלת שהם מביאים לקהילתם ( Meer Wenger 2001, Liu and Besser 2003, Fortuijn and van der al )2006, Fast, Gierveld et al. 2008, Davis, Crothers et המעורבות עולה בקרב אזרחים ותיקים שמתגוררים בישוב תקופה ארוכה ובקרב הצעירים והמשכילים יותר מביניהם 2012( al..)rozanova, Dosman et al. 2008, Davis, Crothers et בתחום זה מתגלים הבדלי מגדר, כאשר נשים באזורים כפריים מעורבות יותר מהגברים בקהילה ובחברה, בעוד שהגברים באזורים אלה מעורבים יותר מהנשים בפעילות אזרחית יחידנית )2012 al..)davis, Crothers et המעורבות באה לידי ביטוי לא רק בפעילות של האזרח הוותיק עצמו, כי אם גם בכך שבשעת הצורך, הוא יכול לקבל סיוע ותמיכה מארגונים לא רשמיים בקהילה הקטנה )2001.)Wenger הקהילתיות בישובים הקטנים מתבטאת גם ברשתות החברתיות הענפות והחזקות הנוצרות בתוכם. היבט זה רלוונטי במיוחד לאזרחים ותיקים, אשר יכולת הניידות שלהם יורדת עם הגיל, ולכן יש חשיבות לסביבה חברתית תומכת בקרבת מקום. מחקרים אחדים מוצאים כי אזרחים ותיקים בישובים כפריים נוטים להיות בעלי רשתות חברתיות גדולות יותר לעומת אלה הגרים בעיר, כאשר רשתותיהם החברתיות כוללות גם את שכניהם וחברי הקהילה, בנוסף לבני משפחתם )2001.)Wenger בהתאם, הם פחות נוטים לחיות לבד והם נמצאים קרובים יותר Scharf 2001, Marcellini, מבחינה גיאוגרפית אל האנשים החשובים להם ואל בני משפחתם ( al )Giuli et מעבר ליתרונות החברתיים של קרבה כזו, יתרון בריאותי הוא שאזרחים ותיקים בעלי צרכים רפואיים זוכים במידה רבה יותר לקבל טיפול בבית מבן משפחה, לעומת אזרחים ותיקים בערים )2001.)Scharf עם זאת רשתות חברתיות אלה לא תמיד מובילות לפחות תחושות בדידות בקרב אזרחים ותיקים תושבי הישובים הקטנים וכן המגורים הקרובים לבני משפחה קשורים לעתים דווקא לעימותים ולחץ )2001.)Scharf היבט נוסף של חיי האזרחים הותיקים שקשור למגורים בישוב קטן הוא מצבם הבריאותי הפיזי והנפשי. מבחינה זו בגילאים מתקדמים חלה הידרדרות בבריאות הפיזית אשר מאתגרת 4

5 את איכות החיים של האוכלוסייה המבוגרת. מחקרים בעולם מראים כי המצב הבריאותי של אזרחים ותיקים תושבי ישובים כפריים הוא פחות טוב לעומת אזרחים ותיקים באזורים עירוניים )2011 al..)keating, Swindle et הם בעלי שיעורי תחלואה ותמותה גבוהים יותר מסרטן, בעלי שיעור גבוה יותר של מחלות לב, שברים בעצם הירך, סכרת ודמנציה ונוטים לסבול במידה רבה יותר מהשמנה, מוגבלות, מעט פעילות גופנית ותצרוכת שומן גבוהה ( al. Mazza, Casiglia et.)menec, Lix et al. 2005, Fogelholm, Valve et al. 2006( )1999, Menec, Lix et al הסבר אפשרי לקושי הבריאותי הוא מעט שירותי הבריאות בישובים הכפריים לעומת העירוניים, אשר מכילים פחות שירותי בתי חולים, רופאים ובתי מרקחת )2004.)Wenger,2001 Lin קשה ויקר להביא שירותי בריאות לאזורים הכפריים המרוחקים ממרכזים עירוניים, כך שאזרחים ותיקים נאלצים לנסוע מרחקים גדולים יותר על מנת להגיע לשירותי בריאות שנמצאים במרכזים עירוניים 2012(.)Wenger 2001, Davenport, Rathwell et al. 2005, Burholt and Dobbs כתוצאה מופעל לחץ רב יותר על מערכות בלתי פורמאליות בישובים הקטנים כמו בני משפחה, חברי קהילה ומתנדבים לספק שירותי בריאות )2011 al..)keating, Swindle et הבריאות הנפשית גם היא משמעותית לחיי האזרחים הותיקים. אולם בניגוד למצב הירוד שתואר קודם בבריאות הגופנית, לרוב רווחתם הנפשית של האזרחים הותיקים באזורים כפריים טובה מזו של האזרחים הותיקים באזורים עירוניים. היא באה לידי ביטוי הן בשיעורי דיכאון נמוכים יותר והן בנטייה פחותה לפנות לאנשי מקצוע בבריאות הנפש בנוגע לבעיות נפשיות ( Wang al. 2008,2004(. Buys, Roberto et כמו כן, לאזרחים ותיקים בישובים כפריים שביעות הרצון מהחיים גבוהה יותר, גישתם כלפי הזדקנותם חיובית יותר, ולהם פחות לחץ והסתגלות טובה יותר לקשיים לעומת מקביליהם בערים ( and Wenger 2001, Paúl, Fonseca et al. 2003, Lau.)Morse 2008 הם אף בעלי שביעות רצון גבוהה יותר ממצבם הבריאותי לעומת אזרחים ותיקים עירוניים.)Keating, Swindle et al. 2011( הסברים אפשריים למגמות אלה הם התמיכה החברתית ותחושת השייכות בקרב האזרחים הותיקים בישובים הקטנים, וכן תחושת מרחב אישי גדולה יותר בקרבם ושיעורי פשע נמוכים בישובים הקטנים )2001.)Wenger מצבם הכלכלי של האזרחים הותיקים משפיע הן על רווחה נפשית והן על מצב הבריאות. במדינות שונות בעולם נמצא כי לאזרחים ותיקים הגרים בישובים כפריים הכנסה נמוכה לעומת האוכלוסייה הותיקה בערים 2007( al..)paúl, Fonseca et al. 2003, Marcellini, Giuli et גורם שעשוי להיות קשור להכנסות הנמוכות הוא ההשכלה הנמוכה יותר של אזרחים ותיקים באזורים כפריים ( al. Paúl, Fonseca et al. 2003, Fogelholm, Valve et al. 2006, Marcellini, Giuli et 2007(. קושי נוסף שבו נתקלים אזרחים ותיקים ביישובים כפריים, בייחוד אזרחים הסובלים ממצב כלכלי ירוד, הוא התחבורה הציבורית הדלילה, אשר עשויה להקשות על ההגעה לשירותי רפואה, חנויות וביקורים חברתיים )2001.)Wenger עם זאת בישובים קטנים הקרובים יותר לאזורים עירוניים מצבם הכלכלי של האזרחים הותיקים אף טוב יותר מזה של תושבי הערים בגלל אפשרויות הפרנסה שעומדות להם בעיר, במקביל לעלויות המחיה הנמוכות יחסית בישובים 5

6 )2007.)Philip and Gilbert בזכות עלויות המחיה הנמוכות, למצב הכלכלי השפעה פחותה על תפיסת הבריאות של האזרחים הותיקים בישובים הכפריים לעומת ההשפעה שיש לו על תפיסת הבריאות בקרב אזרחים ותיקים בערים ( Wanless, Nummela, Sulander et al. 2007, כמו כן שיעור גבוה יותר של אזרחים ותיקים בישובים כפריים הם.)Mitchell et al הבעלים של בתיהם והם נוטים לגור בהם זמן רב יותר לעומת ישובים עירוניים (,2001 Scharf.)Marcellini, Giuli et al אזרחים ותיקים בישובים קטנים בישראל כאמור, המחקר בישראל אודות אזרחים ותיקים בישובים קטנים מתמקד בקיבוצים. מגוף מחקר זה עולה כי במשך עשורים, הביטחון הסוציאלי בקיבוצים והקהילה המגובשת תרמו לאיכות חיים טובה של האוכלוסייה המבוגרת בהם )1999.)Leviatan לפי מחקרים אלה, האזרחים הותיקים בקיבוץ זכו ליותר תמיכה מבני משפחה וחברי קיבוץ אחרים וליחסים קרובים יותר עם משפחתם, לעומת אזרחים ותיקים שלא התגוררו בקיבוץ )כרמל, לפידות ושות' 1995(. הם אף חיו יותר שנים לעומת שאר האוכלוסייה בישראל, דיווחו על בריאות פיזית ותפקוד קוגניטיבי טובים, ועל יותר עיסוק בפעילות גופנית. בקיבוצים גם ניתן טיפול רפואי איכותי יותר לאזרחים ותיקים ומוקצים לשם כך תקציבים רבים יותר בהשוואה לשאר האוכלוסייה בישראל. בקרב האזרחים הותיקים )בקיבוצים( נראים פחות תסמיני דיכאון, והם בעלי תחושות שליטה, דימוי עצמי ושביעות רצון מהחיים גבוהים. כמו כן הם נוטים לעבוד עד גיל מאוחר יותר ולדווח על מצב כלכלי טוב יותר )כרמל, לפידות ושות',Blumstein et al. 2004,Leviatan , al )WalterGinzburg et מנגד, בקיבוצים שנובעים מהקרבה בין הדורות )כרמל, לפידות ושות'(. עשויים להתקיים פיקוח חברתי ומתחים אולם, מאפייניהם הייחודיים של הקיבוצים אשר תורמים לאיכות החיים של אזרחיהם הותיקים עוברים בעשורים האחרונים שינויים מבניים ותהליכי הפרטה. חל צמצום ביכולת התעסוקה של אזרחים ותיקים לאחר גיל הפרישה, והפנסיה שהם מקבלים בקיבוצים מינימאלית ואינה קשורה לתרומתם לקיבוץ בעבר. האחריות הרפואית עוברת מהקהילה אל הפרט, המערכת הבריאותית מצטמצמת ויכולת החבר להשתמש בשירותי בריאות הופכת לקשורה להכנסתו )חרפק 2114(. שינויים אלה מעלים צורך בבחינה מחודשת של מצב האזרחים הותיקים בקיבוצים המופרטים. הממצאים הקיימים מראים עוד כי, ההזדקנות דומה בשני סוגי הדפוסים הארגוניים של הקיבוץ )המופרטים והלא מופרטים( )חרפק 2114(. מאידך, ותיקי בקיבוצים מופרטים מביעים חוסר שביעות רצון מביטחונם האישי ומהוגנות הפנסיה שלהם )אדר & אורחן, 2112(. בישראל טרם נערך מחקר מקיף על אוכלוסיית האזרחים הוותיקים המתגוררת ביישובים קטנים. לאור מאפייניה הייחודיים של החברה הישראלית לא ניתן להשתמש בתובנות ממחקרים שנערכו בארצות אחרות ויש צורך במיפוי צרכי ומאפייני האזרחים הותיקים בישובים הקטנים. נכון לשנת 2112 מדובר ב 11,211 )2.6%( מבני ה 21 + אודותיהם יש להרחיב את איסוף המידע. מספרים אלה אף נמצאים במגמת עלייה וצפויים לגדול בשנים הקרובות. עלייה עתידית זו רק 6

7 מבהירה את החשיבות של הערכות לסיוע מותאם לאוכלוסייה ייחודית זו )ברודסקי, שנור ושות' 2014(. בנוסף בקרב האוכלוסייה הותיקה בישובים הקטנים חשוב להבחין בין תושבי הקיבוצים ותושבי הישובים הקטנים האחרים, לאור המאפיינים השונים של צורות ישוב אלה ובמקביל לאור השינויים שחלו בקיבוצים בשנים האחרונות. מיפוי נרחב יקדם את היכולת לתת מענה המותאם יותר לצורכי לתושבי הישובים הקטנים ולסייע להם באתגרים הייחודיים להם. 7

8 III.המחקר הנוכחי מטרות מטרה כללית: למפות ולבחון את אוכלוסיית האזרחים הותיקים בישראל המתגוררים בישובים קטנים יהודיים המונים פחות מ 2,111 תושבים. מטרות ספציפיות: 1. לאפיין את אוכלוסיית האזרחים הוותיקים בני 21 ומעלה המתגוררים ביישובים קטנים בישראל, בהיבטים הבאים: סוציודמוגרפי, קשרי קהילה ומשפחה, תנאי דיור ונגישות, בריאות )פיזית ונפשית(, מצב כלכלי, מתן וקבלת סיוע. 2. לבדוק את המאפיינים הנ"ל בקרב אזרחים ותיקים המתגוררים בעיר ולבצע השוואה מול קשישי היישובים הקטנים. 3. לבחון את מאפייני קשישי היישובים מול מאפייני קשישי העיר, הקשורים למידת שביעות רצון מהחיים. שיטות 0. אוכלוסיית המחקר המחקר ביצע סקירה כוללת של מאפיינים סוציודמוגרפיים, כלכליים, בריאותיים ועוד בקרב בני 21 ומעלה החיים ביישובים המונים עד 2111 תושבים בארץ, גברים ונשים כאחד. 4. דגימה ופיקוח המחקר מתבסס על סקר טלפוני שבוצע על פי בקשתנו על ידי "מכון מחשוב" למחקרי שוק, בקרב מדגם של 111 נשים וגברים בני 21 ומעלה השייכים למגזר היהודי ואשר מתגוררים ביישובים המונים פחות מ 2,111 תושבים, מכל הארץ. מרישומי למ"ס עולה כי בישראל 924 יישובים העונים על ההגדרה הנ"ל )למ"ס, השנתון הסטטיסטי לישראל 2114, לוח 2.21(. המשיבים נדגמו מתוך יישובים אלה בשיטת דגימת שכבות פרופורציונאלית גיאוגרפית אקראית. מערך הדגימה נבנה בשקלול סוג יישוב )התפלגות אזרחים ותיקים בקיבוצים וביישובים קהילתיים( ובשקלול מחוז בהתאם למחוזות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בטעות דגימה אפשרית של עד ±4%. הסקר בוצע מתוך מאגרי הרשומות של "מכון מחשוב", המכיל את כל קווי מפ"א )מפעיל פנים ארצי רשיון לקווים פנים ארציים נייחים( בישראל. לצורך איסוף הנתונים, נעשה שימוש בתוכנת הסקרים."Scout" אחד משלביו הסופיים של הפיקוח על איכות הראיונות מבוצע על ידי אימות כ 11% מהראיונות על ידי מראייני המכון. במסגרת האימות, המשיבים התבקשו להשיב שנית על 41 שאלות, כאשר מתן תשובות שונות לשאלות אלו בהשוואה לתשובות שניתנו לראשונה יפסול את הראיון. לא נמצאו איהתאמות ואף ראיון לא נפסל. 8

9 3. השאלון שאלון הסקר )ראה נספח A( נבנה על ידי חוקרי מרכז הידע ומבוסס על הספרות המדעית בתחום, תוך התאמת השאלות למטרות המחקר הנוכחי ולאוכלוסיה הישראלית. השאלון מורכב ממספר חלקים, לפי הפירוט שלהלן: קשרים חברתיים וקהילה קשר עם הילדים, תחושות בדידות ושייכות לקהילה, וכן תדירות א. עיסוק בפעילויות פנאי. סיוע קבלת והענקת סיוע מעשי מחוץ למשק הבית, קבלת והענקת סיוע כלכלי. ב. דיור נתונים על בית המגורים, אזור המגורים ונגישות לשירותים. ג. מצב כלכלי מצב תעסוקתי ותחושה סובייקטיבית של רווחה כלכלית. ד. תחושת שליטה על המתרחש(, שביעות רצון מהחיים, )דיכאון, בריאות נפשית בריאות ה. בריאות ומוגבלות גופניות, פעילות גופנית, שימוש ונגישות לשירותי רפואה. שאלות רקע מצב משפחתי, גיל, השכלה וארץ לידה, יחד עם שאלות ספציפיות הנוגעות ו. ליישובים קטנים. 2. השוואות בין קבוצות א. השוואה בין אזרחים ותיקים המתגוררים בקיבוץ לבין אזרחים ותיקים המתגוררים ביישוב מסוג אחר בהמשך לנכתב בסקירת הספרות אודות הקיבוצים ומאפייניהם הייחודיים בהשוואה ליישובים אחרים, כלל העיבודים הסטטיסטיים לאורך המחקר נבדקו פעמיים: ראשית, על כלל מדגם היישובים הקטנים ושנית, באופן מפוצל קיבוצים מול יישובים אחרים. זאת, על מנת לבדוק הבדלים אפשריים בכלל המשתנים וההיבטים הנחקרים. במצבים בהם נמצאו הבדלים או ממצאים הראויים לציון בין קשישי הקיבוץ לבין קשישי שאר היישובים הקטנים, הוצגו ממצאים אלה. כמו כן, הניתוח התיאורי הפותח את פרק הממצאים חולק גם הוא על פי סוג יישוב. באופן זה, הדו"ח הנוכחי מאפשר התבוננות נכונה ומדויקת יותר במאפייני האזרחים הותיקים הגרים ביישובים קטנים. חלוקה זו בין קיבוצים ליישובים אחרים מוסיפה מימד נוסף לממצאים ומונעת איבוד מידע משמעותי להבנת מאפייני האזרחים הותיקים המתגוררים ביישובים קטנים, ובכך מעשירה את המסקנות שניתן להפיק מהמחקר. ב. השוואה לאזרחים ותיקים המתגוררים בעיר רוב הממצאים שהופקו מנתוני הסקר הנוכחי בקרב קשישי היישובים הקטנים, הושוו לנתוני אזרחים ותיקים המתגוררים בערים, על פי בקשת המשרד לאזרחים ותיקים. נתונים אלה נלקחו מסקר :SHARE סקר הבריאות, ההזדקנות והפרישה באירופה, בו משתתפת מדינת ישראל לצד 19 מדינות אירופאיות. שאלון מחקר היישובים הקטנים נבנה על ידי מרכז הידע כך שמרבית השאלות בו תהינה זהות או דומות לאלה שנשאלו בסקר SHARE ישראל, ויתר השאלות תהינה ספציפיות ליישובים קטנים. באופן זה, מתאפשרת השוואה בין קשישי היישובים לבין קשישי הערים עבור רוב רובו של השאלון. ההשוואה לנתוני המחקר בוצעה מול נתוני גל 3 של סקר SHARE ישראל, אשר נערך 9

10 בשנת מדגם ההשוואה של משתתפי סקר SHARE ישראל כולל יהודים בני 21 ומעלה אשר מתגוררים ביישובים/ערים המונים מעל 2111 איש. מראיינים מגיעים לבתי המשיבים ושואלים אותם SHARE ישראל, סקר במסגרת מספר רב של שאלות המשתייכות למגוון תחומים כלכלה, בריאות, רווחה ועוד. בעוד שקיימות של קיימות שאלות עליהן עונה גם בן/בת הזוג עונה המשתף המרכזי בלבד, שאלות עליהן המשתתף המרכזי, שאלות שנועדו לבן/בת זוג בלבד וכן שאלות עליהן משיב אחד מהם בהתבסס על תחום מסוים )כלכלה, משפחה ועוד(. כתוצאה מכך, קיים מספר שונה של משיבים העונה על כל אחת מהשאלות, ויש להתייחס לתשובות בהתאם למי שענה על אותן השאלות. לאחר התאמות, נע בין הקטנים מספר המשיבים שנלקח בחשבון להשוואות מול מדגם היישובים אזרחים ותיקים. 5. ניתוח סטטיסטי שקלול נתונים הניתוח התיאורי בוצע על בסיס משקולת כפולה: קבוצת גיל )בין 2164, ו 61 התפלגות המדגם לנתוני הלשכה לשם התאמת )קיבוץ ויישוב אחר(, וסוג יישוב ומעלה( המרכזית לסטטיסטיקה. שאר ממצאי המחקר מוצגים ללא משקולות. ניתוחים תיאוריים נוספים בוצעו לכל אורך המחקר, כגון חישובי ממוצעים וחציונים, סטיות תקן ואחוזים. תדירות עיסוק בפעילויות חברתיות חושבה בחלקה הראשון כציון משוקלל, כפי שמוסבר בפרק 2. בחינת הבדלים מובהקים בין קבוצות בנוגע למשתנים רציפים, בוצעה בשיטת Ttest One.PostHoc (Tukey) ובחינת הבדלים בין תתקבוצות בוצעה בשיטת,Way Anova רגרסיות ליניאריות בוצעו לבחינת קיום קשרים בין משתנים רציפים. רגרסיות לוגיסטיות בוצעו לבחינת קשרים בין משתנים דיכוטומיים לבין משתנים רציפים ו/או קטגוריאליים. תוצאות המחקר הוגדרו מובהקות כאשר.Pvalue<0.05 הערה: בחינת הבדלים מובהקים בין משתנים ובין קבוצות התאפשרה רק בתוך מדגם היישובים הקטנים לחוד ו/או בתוך מדגם הערים לחוד. זאת, בהתאם למה שהוסבר לעיל )פסקה 4 ב'( מדגם קשישי היישובים הקטנים ומדגם קשישי הערים מהווים שני מדגמים שונים השייכים לשני סקרים שונים, על אף שהם מכילים שאלות זהות בחלקן. למרות שלא ניתן היה לבחון את מידת מובהקות ההבדלים כאמור, הרבה נתונים השייכים ליישובים ולערים הוצגו על אותו הגרף על מנת להציג תמונה השוואתית כללית ועל מנת לאפשר הערכת הבדלים במגוון המאפיינים בין שתי הקבוצות. 11

11 .IV ממצאים 0. תיאור המדגם כאמור לעיל )פרק,III פס' 1 ניתוח סטטיסטי( ה, מאפיינים הסוציודמוגרפיים של המדגם מוצגות עם משקולת משולבת עבור גיל וסוג יישוב, המבוססת על נתוני הלמ"ס )שנתון סטטיסטי לישראל,2114 לוח :)2.21 תרשימים 1 ו 2 : התפלגות המדגם על פי מחוזות ועל פי סוגי יישובים קטנים התפלגות כלל המדגם לפי סוג יישוב התפלגות כלל המדגם לפי מחוז חלוקת מדגם היישובים לפי מחוזות מראה כי 46.2% מקשישי המדגם שייכים מחוז צפון, 26.1% מתגוררים במחוז מרכז, 21.3% במחוז דרום, 3% מתגוררים ביישובים קטנים השייכים למחוז ירושלים, ו 1% ביהודה ושומרון. כאשר מחלקים את המדגם לסוג יישוב, ניתן לראות שרוב המדגם מתחלק בין מושבים )42.1%( לבין קיבוצים )39.8%(, והיתר מתגוררים ביישובים אחרים )מושב שיתופי, יישוב קהילתי ואחר(. טבלה 0 ו 4 תיאור דמוגרפי ממוצע חציון קיבוץ ס. תקן טווח ממוצע יישוב אחר ס. תקן חציון טווח טבלה 0 גיל שנות השכלה בהיקף מלא מספר ילדים ממוצע גיל האזרחים הותיקים המתגוררים בקיבוץ עומד על 63.8 שנים, והוא גבוה בכשנה מממוצע גיל האזרחים הותיקים המתגוררים ביישובים אחרים. עם זאת, חציון הגיל של שתי הקבוצות זהה ושווה ל משמעות הדבר היא שבקיבוץ, קיים שיעור מסוים של אזרחים ותיקים מבוגרים מאוד, כפי שניתן לראות גם בטווח הגילאים. ממוצע מספר שנות הלימוד בהיקף מלא בקרב קשישי הקיבוצים גבוה בשנה בהשוואה לקשישי היישובים האחרים )13.8 שנים לעומת 12.8 שנים, בהתאמה(. לאזרחים ותיקים ביישובים קטנים יש 3.1 ילדים בממוצע, ללא הבדל מובהק בין קיבוץ ליישוב אחר. 11

12 טבלה 4 מגדר מצב משפחתי שיעור הגברים ביישובים הקטנים הוא כ 41%, ללא הבדל מובהק בין קיבוצים ליישובים אחרים. שיעור האזרחים הותיקים הנשואים גבוה יותר ביישובים שאינם קיבוץ )61.3%( מאשר בקיבוצים.)24.4%( גברים נשוי/נשואה אלמן/ה גרוש או אחר לעומת זאת, כרבע מהאזרחים הותיקים בקיבוצים אלמנים/ות המצב עבור 21.1% מקשישי היישובים האחרים.,)24.6%( קיבוץ )%( יישוב אחר )%( בעוד שזהו טבלה 3 תיאור חברתיכלכלי יישוב אחר )%( קיבוץ )%( מצב כלכלי נתפש תעסוקה נמוך בינוני גבוה גמלאי שכיר/עצמאי אחר ההבדל העיקרי במצב הכלכלי בין האזרחים הוותיקים תושבי הקיבוץ לבין אלה תושבי היישובים האחרים הוא בשיעור האזרחים הותיקים המגדירים את עצמם שייכים למצב כלכלי נמוך )6.9% לעומת 19.9%, בהתאמה(. לגבי התעסוקה, שיעור הגמלאים בקיבוצים גבוה יותר בהשוואה לזה ביישובים האחרים )82.1% לעומת 68.2%, בהתאמה(. באופן משלים חלקית, שיעור השכירים או העצמאיים ביישובים הלאקיבוציים גבוה יותר )19.2%( משיעורם בקיבוצים )12.3%(. טבלה 2 תיאור יישובי שנת הגעה ליישוב מספר תושבים מספר שנים בבית הנוכחי ממוצע חציון קיבוץ ס. תקן טווח ממוצע יישוב אחר ס. תקן חציון טווח מקביליהם ביישובים בקיבוץ גבוה באופן מובהק מזה של ממוצע וותק האזרחים הותיקים ותיקי 1921(, )חציון בממוצע הקיבוץ מתגוררים שם החל מ 1922 בעוד שותיקי האחרים: היישובים האחרים הגיעו ליישוביהם בשנת 1961 בממוצע )חציון 1929(. כמו כן, ממוצע מספר לעומת )634.8 התושבים בקיבוצים נמוך באופן מובהק מזה של היישובים האחרים בהתאמה(. מדגם האזרחים הותיקים המתגוררים בעיר הבדלים בולטים גיל ממוצע גיל האזרח הוותיק המתגורר בעיר )מתוך בני 21 המתגורר ביישוב הקטן, ועומד על 61.3 שנים )חציון 61(. ומעלה( מעט גבוה מזה של שכנו 12

13 השכלה ממוצע שנות השכלתם מעט נמוך מזה של האזרחים הוותיקים תושבי היישובים, ושווה ל 11.8 שנים )חציון 12(. מצב משפחתי המצב המשפחתי של אוכלוסיית האזרחים הוותיקים בעיר מתפלג באופן שונה בהשוואה לזה של מקבילהּ ביישובים, עם שיעור נמוך יותר של נשואים )11.2%( ושיעורים גבוהים יותר של אלמנים/ות ואחר )32.9% ו 11.1% בהתאמה(. תעסוקה שיעור הגמלאים נמוך יותר בקרב האזרחים הוותיקים בעיר בהשוואה לשכניהם ביישוב )26.1%(. האוכלוסיות המבוגרות בערים וביישובים מתפלגות באופן דומה מבחינה מגדרית ובנוגע למספר ילדים בממוצע. התפלגות האזרחים הוותיקים תושבי העיר בהתבסס על מצב כלכלי נתפש דומה להתפלגות האזרחים הוותיקים ביישובים הלאקיבוציים. 4. קשרי קהילה ומשפחה א. קשרים קהילתיים וחברתיים תדירות עיסוק בפעילויות שונות המחקר בדק את תדירות העיסוק של האזרחים הותיקים בפעילויות שונות, כאשר הם התבקשו לענות בתשובה המדורגת מ 1 )לא עוסק כלל( עד 1 )כמעט ל יום(. תדירות העיסוק של כל המדגם בכל אחת מהפעילויות הנחקרות מוצגת כציון משוקלל הנע בין 1 )=כל המדגם אינו עוסק כלל בפעילות( לבין 411 )=כל המדגם עוסק בפעילות בתדירות יומיומית(: טבלה 5 ציון משוקלל של תדירות עיסוק בפעילויות שונות ציון משוקלל פעילות קריאת ספרים, כתבי עת או עיתונים תשבצים, סודוקו וכד' הליכה למועדון ספורט או חברתי עיסוק בפעילות התנדבותית קלפים, שחמט וכד' השתתפות בקורס השתתפות בארגון קהילתי או פוליטי תרשים 3 שיעור הקשישים העוסקים בתדירות גבוהה* בכל פעילות * כל שבוע ומעלה 13

14 על פי התרשים לעיל )תרשים 3(, 81% מהאזרחים הוותיקים ביישובים הקטנים מרבים בקריאה )ספרים, כתבי עת ועיתונים(. כמחצית מהאזרחים הוותיקים ביישובים הקטנים עוסקים כל שבוע או יותר בפנאי יחידני כגון משחקי תשבצים, תשחצים וכו'. מתנדבים בתדירות גבוהה, מתוכם 32.1% מתנדבים כמעט כל יום. מעל רבע )22.8%( מאוכלוסיה זו עיסוק בפעילויות חברתיות מאפיינים עיקריים בדיקה מעמיקה יותר של מאפייני האזרחים הוותיקים ביישובים הקטנים בנוגע לפעילויות הנ"ל, מעלה כי תדירות העיסוק בהן קשורה בחלקה לנתונים דמוגרפיים: מגדר נשים עוסקות ברוב הפעילויות בתדירות גבוהה יותר מגברים. ההבדל נכון הן לפעילויות חברתיות )השתתפות בקורס, שחמט וכד'( )ראה תרשים 4(. הליכה למועדון( והן לפעילויות פנאי יחידניות וזוגיות )תשבצים, תרשים 2 Pvalue<.01 ** ; Pvalue<.05 * קבוצת גיל הקבוצה הצעירה של האזרחים הוותיקים )גילאי 2164( עוסקת יותר בפעילות התנדבותית וכן במשחקי יחיד )תשבצים, סודוקו וכו'(, ופחות פוקדת קורסים ומועדונים בהשוואה לקבוצה המבוגרת יותר )61 ומעלה(. סוג יישוב אזרחים ותיקים המתגוררים בקיבוץ פעילים יותר מאזרחים ותיקים ביישובים האחרים בכל הפעילויות שנבדקו, להוציא פעילות התנדבותית בה עוסקים ותיקי היישובים בתדירות רבה יותר בהשוואה לשכניהם בקיבוץ. לא נמצאו הבדלים מובהקים בתדירות העיסוק בפעילויות אלו בין אזרחים ותיקים עם ילדים הגרים בקרבת מקום לבין אזרחים ותיקים עם ילדים הגרים רחוק יותר. כמו כן, לא נמצאו הבדלים ביחס לגודל היישוב. מחוז שיעור גבוה יותר של אזרחים ותיקים מיישובים קטנים במחוז צפון נוהגים לפקוד מועדונים )חברתיים או ספורט( בתדירות גבוהה, בהשוואה מקביליהם משאר הארץ. 14

15 % ב. קשרים משפחתיים ב. 0. מרחק האזרחים הוותיקים מילדיהם ל 98% מהאזרחים הוותיקים המתגוררים ביישובים קטנים יש ילד אחד לפחות. ל 14.4% מהם ילד אחד לפחות המתגורר בקרבתם )במרחק של עד 1 ק"מ מביתם(. על פי חלוקה לפי מחוז, שיעור האזרחים הותיקים ביישובים קטנים הממוקמים במחוז מרכז הוא הגבוה ביותר מבין האזרחים הותיקים עם ילד/ים הגר/ים בקרבתם )16.9%(. אין הבדל בין האוכלוסיות הוותיקות המתגוררות בקיבוץ לעומת שאר היישובים בנוגע לשיעור האזרחים הוותיקים בעלי ילדים הגרים בקרבתם. היות ומגורים ברדיוס של 1 ק"מ מהווה מרחק קטן, משמעות הדבר היא, עבור רובם ככולם, שילדים אלה מתגוררים באותו היישוב בו מתגוררים הוריהם האזרחים הותיקים. האזרחים הוותיקים המתגוררים ביישובים ובעלי ילד אחד או יותר הגר/ים בקרבתם, מתאפיינים בכך שהם ותיקים יותר ביישוב בהשוואה לאלה ללא ילדים הגרים בקרבת מקום. נוסף על כך, הם שומרים יותר על הנכדים באופן מובהק ביחס לקבוצה השנייה. מעבר למאפיינים אלה, אזרחים ותיקים ביישובים קטנים שילדיהם גרים בקרבתם לא נבדלים מאלה שילדיהם גרים רחוק יותר בהיבטים של הרגשת שייכות לאזור, מידת שביעות רצון מהחיים, תחושת בדידות או סוג פעילות חברתית. בהשוואה למדגם היישובים הקטנים, ל 92% מהאזרחים הותיקים המתגוררים בעיר יש ילד אחד לפחות, אך רק 2.3% מהם ילד אחד או יותר המתגורר בקרבתם )ראה תרשים 1(. תרשים 5 שיעור האזרחים הוותיקים להם ילד אחד לפחות הגר במרחק של עד 5 ק"מ מביתם עיר יישוב ב. 4. תדירות קשר עם הילדים טבלה 2 להלן מציגה את ממוצע תדירות הקשר של האזרחים הוותיקים עם ילדיהם, כאשר 1= אין קשר כלל עם הילדים, 2= קשר יומיומי: טבלה 6 יישוב עיר ממוצע חציון ס. תקן

16 ככלל, אזרחים ותיקים שומרים על קשר תדיר מאוד עם ילדיהם. עם זאת, ממוצע תדירות הקשר עם הילדים גבוה מעט בקרב האזרחים הוותיקים המתגוררים בעיר, בהשוואה לאלה ביישוב )1.26 לעומת 1.26, בהתאמה, עם סטיית תקן קטנה יותר בקרב האזרחים הוותיקים תושבי העיר(. 92% מהאזרחים הוותיקים המתגוררים בעיר שומרים על קשר עם ילדיהם מספר פעמים בשבוע ומעלה )מתוכם 68.3% נמצאים בקשר יומיומי עם ילדיהם(, לעומת 83.2% ממקביליהם ביישובים )מתוכם 63.1% בקשר יומיומי(. מאפיינים שונים הקשורים למידת הקשר עם הילדים ריבוד האזרחים הוותיקים למאפיינים דמוגרפיים שונים מתאר מספר הבדלים בתדירות הקשר עם ילדיהם: מגדר הנשים הוותיקות תושבות היישובים שומרות על קשר תדיר יותר עם ילדיהן בהשוואה לגברים. לעומת זאת, אין הבדל במידת תדירות הקשר עם הילדים בין גברים לנשים בערים. מצב משפחתי אזרחים ותיקים נשואים ביישובים הקטנים שומרים על קשר תדיר יותר עם ילדיהם ביחס לאזרחים ותיקים אלמנים. אחרונים אלה שומרים אף הם על קשר תדיר יותר עם ילדיהם בהשוואה לאזרחים ותיקים גרושים או במצב משפחתי אחר. לעומת זאת, בקרב האוכלוסיה המבוגרת בערים, לא נמצא קשר בין מצב משפחתי לבין מידת הקשר של האזרחים הוותיקים עם ילדיהם. מספר ילדים תדירות הקשר עם הילדים בקרב אזרחים ותיקים המתגוררים בעיר, גבוהה יותר באופן מובהק ככל שיש להם פחות ילדים, בעוד שלא נמצא קשר בין תדירות הקשר איתם בקרב אזרחים ותיקים תושבי היישובים. מספר הילדים לבין מצב כלכלי ככל שהמצב הכלכלי נמוך יותר, הקשר עם הילדים תדיר יותר. ממצא זה נכון בקרב גברים המתגוררים ביישובים קטנים, אך רק באופן גבולי בקרב גברים המתגוררים בעיר. בקרב נשים )ביישוב או בעיר(, אין קשר בין מצב כלכלי למידת הקשר עם הילדים. מצב בריאותי ככל שגברים ביישובים הקטנים תופשים את מצב בריאותם כירוד יותר, כך הם יהיו בקשר תדיר יותר עם ילדיהם. לא נמצא קשר בין מצב בריאותי לתדירות הקשר עם הילדים בקרב נשים ביישובים, וכן בקרב כלל אוכלוסיית האזרחים הוותיקים בערים. כמו כן, לא נמצאו הבדלים בתדירות הקשר עם היישובים הקטנים ביחס לסוג יישוב ולמחוז קשר בין תדירות הקשר עם הילדים לבין תחושת בדידות הילדים בקרב האזרחים הוותיקים תושבי טבלה 6 מציגה את חוזק ומובהקות הקשר בין תדירות קשר האזרחים הוותיקים עם ילדיהם לבין תחושת בדידות: CI 95% סטיית תקן Beta מובהקות B.161 טבלה 2 יישוב NS* עיר 111. * לא מובהק 16

17 ממוצע תדירות השגחה על הנכדים על פי טבלה 6, קיים קשר הפוך בין תדירות הקשר עם הילדים לבין תחושת הבדידות בקרב האזרחים הוותיקים תושבי היישוב. כלומר, אזרחים ותיקים הנמצאים בקשר תדיר יותר עם ילדיהם, מרגישים פחות בודדים. לעומת זאת, מידת הקשר עם הילדים לא נמצאה קשורה לתחושת הבדידות בקרב האזרחים הוותיקים תושבי העיר. ב. 3. תדירות השגחה על הנכדים תרשים 2 להלן מציג את ממוצע תדירות ההשגחה על הנכדים בקרב האזרחים הוותיקים ביישוב לעומת עמיתיהם בעיר, כאשר 1= כלל לא משגיח/ה ו 4 = משגיח/ה כמעט כל יום. תרשים 6 ממוצע תדירות ההשגחה על הנכדים עיר יישוב אזרחים ותיקים תושבי המתגוררים ביישובים משגיחים על נכדיהם בתדירות גבוהה יותר בהשוואה לעמיתיהם המתגוררים בעיר. כ 41% מהאזרחים הוותיקים ביישוב משגיחים על נכדיהם בתדירות גבוהה )כל שבוע עד כל יום(, בעוד שזהו המצב עבור רק 19.1% ממקביליהם בעיר. מאפיינים שונים הקשורים לתדירות ההשגחה על הנכדים נמצאו מספר גורמים דמוגרפיים המשפיעים על מידת ההשגחה על הנכדים: מרחק הילדים מהוריהם האזרחים הוותיקים אזרחים ותיקים שלהם ילד אחד או יותר הגר/ים במרחק של עד 1 ק"מ מביתם, משגיחים בתדירות גבוהה יותר על נכדיהם בהשוואה לאזרחים ותיקים שילדיהם גרים במרחק רב יותר מביתם. הדבר נכון הן עבור כלל האזרחים הוותיקים )יישוב ועיר(. מחוז אזרחים ותיקים המתגוררים ביישובים קטנים במחוז ירושלים ויו"ש משגיחים באופן תדיר יותר על נכדיהם ביחס לשאר המחוזות, כאשר אזרחים ותיקים תושבי היישובים הממוקמים במחוז דרום נוהגים להשגיח על נכדיהם בתדירות הנמוכה ביותר. בקרב תושבי הערים, תדירות ההשגחה על הנכדים גבוהה יותר במחוז מרכז, ונמוכה יותר במחוז צפון. גיל ומצב בריאותי תדירות ההשגחה על הנכדים יורדת ככל שגיל האזרח הוותיק עולה, בקרב כלל האוכלוסיה המבוגרת )ביישוב ובעיר(. בערים, מצב בריאותי ירוד מהווה גורם נוסף המקטין את תדירות ההשגחה על הנכדים, בעוד שביישובים לא נמצא קשר בין מצב בריאותי לבין תדירות ההשגחה על הנכדים. 17

18 % כמו כן, לא נמצאו הבדלים מובהקים בתדירות ההשגחה על הנכדים בקרב גברים לעומת נשים, וכן ביחס לסוג היישוב. ג. הרגשת שייכות למקום המגורים רוב רובם של האזרחים הוותיקים הגרים בקיבוץ )98.4%( מסכימים עם האמירה "אני באמת מרגיש שייך לאזור הזה" )מתוכם 82.1% מסכימים בהחלט(. על אף ששיעור האזרחים הוותיקים ביישובים קטנים אחרים המרגישים שייכים אף הוא גבוה מאוד )91.2% מתוכם 61.3% מסכימים בהחלט(, מדובר בשיעור נמוך יותר באופן מובהק בהשוואה לזה של הקיבוץ. שיעור האזרחים הוותיקים הגרים בעיר אשר מסכימים עם היגד הרגשת השייכות עומד על 82.4% )מתוכם 41.1% בלבד מסכימים בהחלט( )ראה תרשים 6 להלן(: תרשים 2 שיעור הקשישים המרגישים שייכים למקום מגוריהם עיר קיבוץ יישוב קטן אחר קשר בין עיסוק בפעילות חברתיתקהילתית לבין הרגשת שייכות ליישוב קיים קשר מובהק בין מידת העיסוק בפעילות חברתית ו/או קהילתית )דהיינו, פעילות התנדבותית, השתתפות בקורס, הליכה למועדון והשתתפות בארגון כלשהו( לבין הרגשת שייכות לאזור המגורים, בקרב האזרחים הוותיקים ביישובים הקטנים, אך ביחס למספר גורמים: קשר זה נמצא אצל נשים )לעומת גברים(, אצל אזרחים ותיקים בני 61 ומעלה )לעומת אזרחים ותיקים צעירים יותר(, ובקרב אזרחים ותיקים שילדיהם אינם גרים בקרבתם )לעומת אזרחים ותיקים עם ילדים הגרים במרחק של עד 1 ק"מ(. גורמים הקשורים להרגשת שייכות לאזור המגורים תרשים 8 להלן מציג ניתוח הגורמים שנמצאו קשורים באופן מובהק עם הרגשת שייכות לאזור המגורים, בקרב האזרחים הוותיקים המתגוררים ביישובים קטנים, בהשוואה למקביליהם המתגוררים בערים, וביחס למספר משתנים סוציודמוגרפיים: 18

19 א. Beta % מסכימים תרשים 8 וותק בארץ על סמך תרשים 8, וותק בקיבוץ הוא היחיד מבין כלל הגורמים שנבדקו אשר נמצא קשור באופן מובהק עם הרגשת שייכות למקום מגורים בקרב האזרחים הוותיקים תושבי הקיבוץ. ביישובים האחרים, נמצא כי לצד וותק ביישוב, גם השגחה על הנכדים וגם מידת הנגישות לשירותים שונים משפיעות על הרגשת השייכות לאזור המגורים. ניתוח מעמיק יותר מראה כי מידת ההשגחה על הנכדים קשורה באופן ישיר עם הרגשת שייכות לאזור בקרב קבוצת האזרחים הותיקים הצעירה )גיל 2164( בהשוואה לקבוצה המבוגרת )61+( ובקרב אזרחים ותיקים להם ילד אחד לפחות אשר גר בקרבתם, בהשוואה לאזרחים ותיקים עם ילדים הגרים רחוק יותר )לא מוצג(. כמו כן, נגישות כללית )סכום הנגישות למגוון השירותים הנחקרים( גבוהה נמצאה קשורה באופן חיובי עם הרגשת שייכות למקום. ממצא זה נכון עבור נשים, בעוד שהרגשת השייכות בקרב גברים יותר מושפעת מהוותק שלהם ביישוב )לא מוצג(. ותיקים גורמים הקשורים להרגשת השייכות לאזור המגורים, לפי מקום מגורים נגישות כללית כאשר בודקים את הגורמים הקשורים להרגשת שייכות לאזור מגורים בקרב אזרחים תושבי הערים, שמצב כלכלי מהווה גורם מצב כלכלי נתפש לעומת אותו הניתוח ביישובים הקטנים ראשי נגישות כללית תדירות השגחה על הנכדים וותק ביישוב הקשור להרגשת השייכות וותק בקיבוץ עיר יישוב אחר קיבוץ בעיר, )המפורט לעיל(, ניתן להיווכח בניגוד לאזרחים הוותיקים ביישובים אצלם גורם זה הופיע רק בקרב קבוצת האזרחים ללא ילדים הגרים בקרבתם. 3. תנאי דיור ונגישות. בעיות וונדליזם/פשיעה וניקיון לקוי באזור מגורים 3 תרשים 1 שיעור הקשישים הסבורים כי קיימות בעיות וונדליזם וניקיון לקוי באזור מגוריהם על סמך תרשים 9, 2.4% מהאזרחים הוותיקים המתגוררים ביישובים קטנים, סבורים שקיימת בעיית ניקיון לקוי ביישוב. ביישובי מחוז מרכז, פחות רואים את סוגיית הניקיון כבעיה מקומית, בעית וונדליזם /פשיעה יישוב עיר בעית ניקיון

20 ב. מידת נגישות ממוצעת בהשוואה לאזרחים ותיקים בשאר המחוזות. לא נמצאו הבדלים ביחס לסוג היישוב )קובוץ מול יישובים אחרים(. כמו כן, שיעור האזרחים הוותיקים הסבורים כי קיימת בעיית ניקיון ביישובם לא נמצא קשור לגודל היישוב ביישובים הקטנים. לעונת זאת, שיעור האזרחים הוותיקים המתגוררים בעיר אשר חושבים כי אזור מגוריהם סובל מבעיית ניקיון, גבוה פי 3.6 בהשוואה ליישובים הקטנים, ועומד על 23.2%. כ 31% מהאוכלוסיה המבוגרת ביישובים הקטנים חושבים שוונדליזם או פשיעה מהווים בעיות גדולות במקום מגוריהם. שיעור זה נמוך יותר בקיבוץ בהשוואה לשאר היישובים )21.1% לעומת 34.1%, בהתאמה. לא מוצג(. בנוסף, ניתוח לפי גודל יישוב מעלה כי ככל שהיישוב גדול יותר, כך הולכת וגדלה מידת ההסכמה על נוכחות ונדליזם או פשיעה ביישוב. לא נמצאו הבדלים משמעותיים במידת הסכמה זו בין המחוזות השונים. בהשוואה לממצאים אלו, שיעור האזרחים הוותיקים תושבי הערים הסבורים כי וונדליזם או פשיעה מהווים בעיות גדולות במקום מגוריהם, דווקא מעט נמוך מזה של ותיקי היישובים, ועומד על 23.1%.. 3 נגישות לשירותים שונים המחקר בדק את מידת הנגישות לשירותים שונים ביישובים קטנים, כאשר על המשיבים היה לדרג את תשובתם מ 1 )מאוד קשה להגיע ל...( ועד 4 )מאוד קל להגיע ל...(. תרשים 11 להלן מציג את הממצאים: תרשים 01 ממוצע נגישויות לשירותים שונים על פי אזור מגורים בית מרקחת בנק או כספומט מכולת רופא משפחה או מרפאה אמצעי תחבורה ליציאה מהיישוב ערים ויישובים גדולים אחר קיבוץ על פי תרשים 11, כלל השירותים שנחקרו נמצאו נגישים יותר באופן מובהק בקיבוץ בהשוואה ליישובים קטנים אחרים. לא נמצאו הבדלי נגישות מובהקים בין מחוזות או בין גדלי יישוב שונים. שיעור האזרחים הוותיקים המתגוררים בקיבוץ המעידים על רמת נגישות טובה וטובה מאוד למרפאה )או לרופא המשפחה( עומד על 92.6%, לעומת 81% ביישובים האחרים. כ 81% מתושבי הקיבוץ הוותיקים סבורים שאמצעי התחבורה ליציאה מהקיבוץ נגישים בצורה טובה וטובה מאוד, בהשוואה ל 23.2% משכניהם ביישובים האחרים. בדיקת נגישות לשירותים אלה בערים )מלבד נגישות לאמצעי תחבורה אשר לא מהווה חלק משאלון מדגם הערים( מציגה מידת נגישות דומה ליישובים הלאקיבוציים עבור מכולת ובית מרקחת. עם זאת, שיעור האזרחים הוותיקים המתגוררים בעיר אשר העידו על נגישות טובה או טובה מאוד לרופא המשפחה/מרפאה )29.2%( נמוך משמעותית בהשוואה לאזרחים ותיקים המתגוררים בכלל היישובים הקטנים. 21

21 . ג. 3 תקופת מגורים בבית הנוכחי טבלה 8 ממוצע השנים בהם האזרח הוותיק מתגורר בביתו הנוכחי, לפי איזור מגורים קשישי היישובים הקטנים כל המדגם סוג קיבוץ יישוב: יישוב אחר מחוז: צפון מרכז דרום ירושלים ויו"ש ממוצע )שנים( חציון סטיית תקן מובהקות קשישי הערים כל המדגם )בין מחוז דרום לבין מחוז צפון( ותיקי היישובים הקטנים גרים בביתם הנוכחי מזה 31.2 שנים בממוצע, כאשר הערך נמוך באופן מובהק בקרב ותיקי הקיבוץ )32.2 שנים( בהשוואה לוותיקי היישובים האחרים )36.9 שנים(. כמו כן, קיימים הבדלים בממוצע שנות המגורים בבית הנוכחי בין המחוזות השונים: ותיקי היישובים במחוז דרום גרים בביתם הנוכחי תקופה ארוכה יותר בממוצע )38.8 שנים( משאר המחוזות, ובאופן גבולי בהשוואה לוותיקי היישובים במחוז צפון )33.2 שנים(. לא נמצא קשר בין תקופת המגורים בבית הנוכחי לבין גודל היישוב )לא מוצג(. ותיקי הערים מתגוררים בביתם הנוכחי מזה 21.1 שנים בממוצע. ערך החציון הוא 16.1 שנים, משמע 11% מאוכלוסיית האזרחים הוותיקים בעיר מתגוררים בביתם הנוכחי מזה 16 שנים בממוצע לכל היותר. ערך זה מהווה כמחצית מתקופת המגורים החציונית של ותיקי היישובים הקטנים )31 שנים(. בניתוח לפי מחוזות, נמצא כי תקופת המגורים בבית הנוכחי של ותיקי ערי מחוז צפון גבוהה באופן מובהק מזו של ותיקי ערי מחוז דרום )21.6 שנים לעומת 16.1 שנים, בהתאמה לא מוצג( ממצא הפוך לזה שנמצא בקרב האזרחים הוותיקים תושבי היישובים. קשר בין תקופת מגורים בבית הנוכחי לבין תחושת שייכות למקום מגורים נמצא קשר ישיר בין תקופת המגורים בבית הנוכחי לבין הרגשת שייכות למקום המגורים. במילים אחרות, אזרחים ותיקים המתגוררים יותר זמן בביתם הנוכחי, מרגישים שייכים יותר לאזור מגוריהם. עם זאת, קשר זה נמצא בקרב תושבי היישובים הקטנים במחוז מרכז ובמחוז ירושלים ויו"ש, ובקרב גברים בלבד, וכן בקרב כלל האזרחים הותיקים תושבי הערים מלבד מחוז ירושלים ויו"ש. 21

22 א. % 2. בריאות. מצב בריאותי נתפש ועיסוק בפעילות גופנית 2 מבין שאלות המחקר אשר עסקו בענייני בריאות, נשאלו המשתתפים על תדירות העיסוק בפעילות גופנית בדרגת קושי כלשהי )החל מעבודות בית הכרוכות במאמץ פיזי מתון ועד לפעילות גופנית מאומצת(. בנוסף, נשאלו משתתפי המחקר כיצד היו מגדירים את מצבם הבריאותי. התרשים הבא )תרשים 11( מציג את שיעורי האזרחים הוותיקים ביישובים קטנים העוסקים בפעילות גופנית לפי תדירות לצד מצבם הבריאותי, בהשוואה לאזרחים הוותיקים המתגוררים בערים. תרשים טוב מאוד מצוין סבירטוב 22.2 רע תדירות גבוהה תדירות בינונית תדירות נמוכה או לעולם לא מצב בריאותי נתפש תדירות עיסוק בפעילות גופנית * עיר יישובים * תדירות נמוכה או לעולם לא: עד פעם בחודש ; תדירות בינונית: פעם בחודש עד פעם בשבוע ; תדירות גבוהה: פעם בשבוע ויותר. על פי תרשים בתדירות גבוהה רוב 11,,)16.4%( אוכלוסיית האזרחים הוותיקים ביישובים עוסקים ומגדירים עצמם את במצב בריאותי סביר עד טוב בפעילות גופנית.)29.2%( יותר מחמישית מהאזרחים הוותיקים ביישובים )22.2%( מגדירים את מצבם הבריאותי טוב מאוד עד מצוין. קיימים הבדלים שונים הן במידת העיסוק בפעילות גופנית והן במצב הבריאותי הנתפש בקרב תושבי היישובים הקטנים, ביחס לגורמים דמוגרפיים: גיל אזרחים ותיקים בני 61 ומעלה פחות עוסקים בפעילות גופנית ומגדירים עצמם במצב בריאותי פחות טוב בהשוואה לאזרחים ותיקים צעירים יותר. מצב משפחתי אלמנים עוסקים בפעילות גופנית בתדירות נמוכה יותר וכן מגדירים את מצבם פחות טוב הבריאותי באופן מובהק בהשוואה לאזרחים ותיקים נשואים או במצב משפחתי אחר. סביר להניח שקבוצת האלמנים חופפת ברובה עם קבוצת הגיל המבוגר, על כן הממצאים של שתי הקבוצות זהים. סוג יישוב אוכלוסיית האזרחים הוותיקים המתגוררת בקיבוץ עוסקת בפעילות גופנית בתדירות גבוהה יותר באופן מובהק בהשוואה לאזרחים ותיקים בשאר היישובים. עם זאת, תושבי הקיבוץ לא מגדירים את מצבם הבריאותי באופן שונה מתושבי היישובים האחרים. 22

23 ב. Beta לא נמצאו הבדלים בתדירות העיסוק בפעילות גופנית ובמצב בריאותי בין מחוזות ובין גברים לנשים. בדיקה השוואתית מול האוכלוסיה המבוגרת המתגוררת בערים מעלה תמונה לפיה שיעור גבוה יותר של אזרחים ותיקים בערים עוסקים בפעילות גופנית בתדירות גבוהה בהשוואה ליישובים 23.8%( לעומת,16.4% בהתאמה(. יחד עם זאת שיעור האזרחים הוותיקים שלא עוסקים כלל בפעילות גופנית או עוסקים בה בתדירות נמוכה, גם הוא גבוה יותר בקרב תושבי הערים לעומת היישובים )22.9% לעומת 22.4%, בהתאמה(. בדומה לאוכלוסיה הוותיקה ביישובים הקטנים, רוב ותיקי הערים )21.1%( מגדירים את מצבם הבריאותי סביר עד טוב. עם זאת, שיעור תושבי הערים הסבורים כי מצבם הבריאותי רע גבוה פי 2.6 מזה של תושבי היישובים )22.2% לעומת 8.2%, בהתאמה(. ומעלה. 2 תדירות הפעילות הגופנית והגדרת המצב הבריאותי נמוכות בקרב קשישי הערים בני 61 )בהשוואה לקבוצה הצעירה יותר( ובקרב האלמנים )בהשוואה לאזרחים ותיקים במצב משפחתי אחר(, בדומה לקשישי היישובים. בנוסף, תושבי ערי מחוז דרום פחות עוסקים בפעילות גופנית בהשוואה לשאר המחוזות. גורמים הקשורים למצב בריאותי נתפש תרשים 04 גורמים סוציודמוגרפיים הקשורים למצב בריאותי נתפש מספר ילדים נגישות גיל צעיר לשירותי בריאות מצב כלכלי פעילות גופנית מצב כלכלי פעילות גופנית נגישות גיל צעיר לשירותי בריאות ערים יישובים קטנים על פי תרשים 12, האופן בו האזרחים הוותיקים תושבי היישובים תופשים את מצבם הבריאותי קשור ל: 23 גיל מצב בריאותי קשור קשר הפוך לגיל האזרח הוותיק. הגיל הוא המשתנה בעל הקשר החזק ביותר עם מצב בריאותי בקרב האזרחים הוותיקים המתגוררים ביישובים. נגישות לשירותי בריאות )מרפאה/רופא משפחה, בית מרקחת( מצב בריאותי קשור קשר ישיר עם מידת הנגישות לשירותי רפואה. תדירות עיסוק בפעילות גופנית הוותיקים. קשורה ישירות לרמת המצב הבריאותי של האזרחים מצב כלכלי קשור אף הוא בקשר ישיר ומובהק עם מצב בריאותי. מצב כלכלי נמצא קשור למצב בריאותי נתפש בקרב נשים בלבד )בהשוואה לגברים(, בקרב תושבי מחוז מרכז בלבד )בהשוואה לשאר המחוזות(, ובקרב תושבי היישובים הלאקיבוציים בלבד לקיבוצים(. לכן מדובר במשתנה בעל הקשר החלש ביותר מבין כלל המשתנים הנ"ל. )בהשוואה

24 % השוואה מול אוכלוסיית האזרחים הוותיקים המתגוררים בערים מראה כי עיסוק בפעילות גופנית ומצב כלכלי קשורים באופן חזק יותר עם מצב בריאותי, מאשר גיל ונגישות לשירותי בריאות, בניגוד לתושבי היישובים אצלם סדר המשתנים הפוך. נוסף על כך, מצב בריאותי קשור באופן ישיר למספר ילדים בקרב תושבי הערים. 2 ג.. ביקורים רפואיים בשנה האחרונה רופא שיניים או שיננית תרשים 03 שיעור האזרחים הוותיקים שביקרו אצל רופא שיניים או שיננית בשנה האחרונה, לפי איזור מגורים על פי תרשים 13, שיעורי האזרחים הוותיקים אשר ביקרו אצל רופא שיניים או שיננית בשנה האחרונה, שונים מאוד ביחס למקום מגורים: 61.3% מתושבי הקיבוץ, 11.2% מתושבי היישוב הלאקיבוצי ו 36.3% בלבד מתושבי העיר. יצירת קשר עם רופא או אחות להלן 9 טבלה מתארת את יישוב אחר קיבוץ עיר ממוצע מספר הפעמים בהם האזרחים הוותיקים דיברו או פגשו רופא/אחות מוסמכת אודות בריאותם, לפי קבוצת גיל ומקום מגורים: טבלה 1 יישובים קטנים ערים קבוצת גיל ממוצע חציון סטיית תקן מובהקות >1.111 ביישובים הקטנים, ממוצע מספר ביקורי האזרחים הוותיקים אצל רופא/אחות בשנה האחרונה עומד על כ 6 ביקורים בקרב קבוצת הגיל הצעירה, וכ 11 ביקורים בקרב קבוצת הגיל המבוגרת )הבדל מובהק סטטיסטית(. מחצית מהאזרחים הוותיקים ביישובים הקטנים פגשו או דיברו עם רופא/אחות בשנה האחרונה עד 1 פעמים. העובדה כי החציון זהה בין שתי קבוצות הגיל, למרות היות הממוצע שונה, מעידה על כך שקיימים אזרחים ותיקים בני 61 ומעלה שביקרו בשנה האחרונה הרבה מעבר ל 11 פעמים אצל רופא או אחות. לא נמצאו הבדלים משמעותיים ביחס לסוג יישוב )קיבוץ ויישוב אחר(, מגדר, גודל יישוב ומחוז. ככלל, ממוצע הביקורים הרפואיים בשנה האחרונה בקרב האזרחים הוותיקים תושבי הערים גבוה בהשוואה לתושבי היישובים. גם כאן, תושבי הערים בני 61 ומעלה ביקרו מספר רב 24

25 % יותר של פעמים אצל הרופא בהשוואה לקבוצה הצעירה יותר )ממוצע ביקורים: 12.2 לעומת 9.2, בהתאמה. הבדל מובהק סטטיסטית(. אזרחים ותיקים המתגוררים בערי מחוז דרום העידו על לא נמצא הבדל במספר 12.6(. )ממוצע: מספר ביקורים שנתי גבוה יותר משאר המחוזות הביקורים בין גברים לבין נשים. הימנעות מביקור רפואי בשל עלות כספית תרשים 03 שיעור הקשישים שנמנעו מביקור רפואי בשנה האחרונה בשל עלותו הכספית יישוב אחר קיבוץ עיר על פי תרשים 13, שיעור האזרחים הוותיקים תושבי היישובים הקטנים אשר נמנע מביקור רפואי בשנה האחרונה בשל עלותו הכספית, עומד על 2.9% אצל תושבי הקיבוץ, ו 2.9% אצל תושבי היישובים האחרים: שיעור גבוה פי 2.4 בהשוואה לקיבוץ. כמו כן, נשים נמנעות יותר מביקור רפואי בשל עלות בהשוואה לגברים )6% לעומת 2%, בהתאמה. הבדל של פי 3.1(. זהו המצב גם עבור אלמנים/ תו לעומת אזרחים ותיקים במצב משפחתי אחר )12.2% לעומת 2.8%, בהתאמה. הבדל של פי 4.4(. לא נמצא קשר בין הימנעות מביקור רפואי בשל עלותו הכספית לבין גיל, מחוז או מצב כלכלי, בקרב כלל האזרחים הוותיקים תושבי היישובים הקטנים. לשם השוואה, 11.2% מהאזרחים הוותיקים המתגוררים בעיר נמנעו מביקור רפואי בשל עלותו הכספית במהלך השנה האחרונה. שיעור זה גבוה פי 2 בהשוואה לכלל האוכלוסיה הוותיקה המתגוררת ביישובים קטנים, וגבוה פי 3.1 בהשוואה לתושבי הקיבוץ בפרט. בדומה ליישובים, נשים נוטות יותר לוותר על ביקור רפואי בגלל עלותו בהשוואה לגברים )12.6% לעומת 6.4%, בהתאמה. הבדל של פי 1.6(. ריבוד לפי מצב משפחתי מציג תמונה שונה מזו של היישובים הקטנים: האזרחים הוותיקים הגרושים בעיר נוטים להימנע מביקור רפואי בשל עלות כספית בשיעור גבוה מזה של אלמנים או נשואים )18.2% לעומת 11.3% ו 9.1%, בהתאמה(. בנוסף, שיעור תושבי העיר המוותרים על ביקור רפואי בשל עלותו גבוה יותר ככל שמצבם הכלכלי נמוך יותר. לא נמצאו הבדלים מובהקים לפי גיל ומחוז. 25

26 ד. %. בריאות נפשית 2 % שיעור האזרחי הוותיקים שהרגישו תחושת עצבות או דיכאון בחודש האחרון תרשים שיעור האזרחים הוותיקים שהרגישו עצובים או מדוכאים בחודש האחרון עומד על מעל לשליש בכלל האוכלוסיה: כ 41% בקרב תושבי העיר והיישובים הלאקיבוציים, ו 33.1% בקרב תושבי הקיבוץ. 0.0 עיר יישוב אחר קיבוץ תרשים 05 שיעור האזרחים הוותיקים המרגישים בודדים לעיתים קרובות כ 11% ממבוגרי העיר והיישובים הלאקיבוציים מרגישים בודדים לעיתים קרובות, בעוד שזהו המצב עבור רק 1.4% מתושבי הקיבוץ. עיר יישוב אחר קיבוץ תרשים 06 % שיעור הקשישים המרגישים חוסר שליטה במתרחש לעיתים קרובות כ 21% ממבוגרי היישובים הלא קיבוציים העידו כי מרגישים לעיתים קרובות חוסר שליטה על המתרחש. העידו כך גם 18.8% ממבוגרי העיר, לעומת 11.9% ממבוגרי הקיבוץ. עיר יישוב אחר קיבוץ 26

27 % % על פי תרשימים 1412 לעיל, ניתן לומר שהאזרחים הוותיקים תושבי הקיבוץ מציגים בריאות נפשית טובה יותר משאר האזרחים הוותיקים בארץ בנוגע לתחושות הבדידות, השליטה במתרחש, העצבות או הדיכאון. זאת, בעוד שהיישובים האחרים מציגים תמונה דומה לזו של קשישי העיר. בדיקה של שלושת המשתנים הנ"ל כאל משתנה מאוחד של "בריאות נפשית" מראה כי הבריאות הנפשית נמוכה יותר באופן מובהק בקרב נשים )לעומת גברים(, קשישים מעל גיל 25 )לעומת צעירים יותר(, אלמנים/ תו )לעומת נשואים ואחר( ובעלי מצב כלכלי נמוך )לעומת מצב כלכלי גבוה(. ממצאים אלה נכונים לכלל האזרחים הוותיקים הן בערים והן ביישובים הקטנים )לא מוצג(. 5. מצב כלכלי מצב כלכלי נתפש מספר שאלות במחקר עסקו במצבם הכלכלי הנתפש של האזרחים הוותיקים. התרשים הבא )תרשים 16( מציג את שיעורי האזרחים הוותיקים שהעידו על מידה של קושי להסתדר כלכלית, בהתחשב בסך ההכנסה החודשית: תרשים 02 שיעור האזרחים הוותיקים המעידים על קושי להסתדר כלכלית עיר יישוב אחר קיבוץ שיעור האזרחים הוותיקים אשר מעידים על קושי להסתדר כלכלית גבוה באופן מובהק בקרב תושבי היישובים הלאקיבוציים בהשוואה לתושבי הקיבוצים )44.4% לעומת 26.2%, בהתאמה(. בדיקה השוואתית בקרב האזרחים הוותיקים תושבי הערים מעלה שיעור אף גבוה יותר )48.3%( של אזרחים ותיקים המתקשים להסתדר כלכלית. תרשים 08 שיעור האזרחים הוותיקים שאינם יכולים לעמוד בהוצאה כספית בלתי צפויה של עיר יישוב אחר קיבוץ 27

28 א. % על פי תרשים 18, כאשר נשאלו המשיבים על היכולת להוציא סכום כספי בלתי צפוי של 2111 מבלי לקחת הלוואה, נמצא כי 18.8% ממבוגרי הקיבוץ ו 22.1% ממבוגרי שאר היישובים ענו בשלילה. במילים אחרות, שיעור האזרחים הוותיקים המתגוררים ביישובים קטנים אשר לא יכול לעמוד בהוצאה בלתי צפויה זו, עומד על בין חמישית לרבע לערך. שיעור מבוגרי העיר אשר לא יכולים להוציא סכום זה באופן בלתי צפוי עומד על 41.1%: שיעור גבוה פי 1.8 בהשוואה לכלל היישובים, וגבוה פי 2.2 בהשוואה לקיבוצים. 6. סיוע. 6 קבלת סיוע מקצועי וסיוע לא פורמאלי סיוע לא פורמאלי ביישובים הקטנים או אחת השאלות במחקר עסקה בבדיקת תדירות קבלת סיוע לא פורמאלי מאת בן משפחה או מכר, כאשר סיוע זה יכול להיות טיפול אישי )הלבשה, רחצה ועוד(, עזרה במשק בית )קניות, גינון ועוד( טיפול בניירת )כגון עניינים כספיים, משפטיים(. נמצא כי 21.2% מהאזרחים הותיקים ביישובים הקטנים מקבלים סיוע לא פורמאלי מסוג זה בתדירות כלשהי, מתוכם 21.2% בתדירות גבוהה )כמעט כל שבוע עד כל יום( )לא מוצג(. תרשים 19 להלן מציג מיהם המסייעים לאותם 21.2% האזרחים הוותיקים תושבי היישובים: תרשים 01 התפלגות שיעורי האזרחים הוותיקים המקבלים סיוע לא פורמאלי לפי סוג האדם המסייע ולפי מרחק מגורי הילדים חבר שכן בן משפחה אחר בן בת בת בן זוג ללא ילדים שגרים קרוב עם ילדים שגרים קרוב ככלל, רוב המסייעים לאזרחים הוותיקים באופן לא פורמאלי ביישובים קטנים הם ילדיהם, בני זוגם ומכרים )כגון חבר או שכן(, כאשר בן משפחה אחר נמצא במקום האחרון. חשוב לציין כי קיימים הבדלים בהתפלגות סוג האנשים העוזרים ביחס לנוכחות ילדים המתגוררים קרוב לביתם או לא: בעוד שאזרחים ותיקים בעלי ילד אחד לפחות הגר בקרבתם מקבלים סיוע לא פורמאלי בעיקר מילדיהם )36.1%( או מבן/בת זוגם )29.2%(, רוב העזרה הלא פורמאלית שניתנת לאזרחים ותיקים שילדיהם גרים רחוק יותר הוא על ידי חבר או שכן )34.6%( או ילד )28.2%( )תרשים 19(. 28

29 % סיוע לא פורמאלי ביחס לנגישות לשירותים שונים: ככל שהנגישות לבנק או לכספומט, למכולת, לבית המרקחת וכן לרופא המשפחה פחות טובה, כך תדירות קבלת סיוע לא פורמאלי עולה באופן משמעותי. סיוע פורמאלי מקצועי נוסף על הסיוע הלא פורמאלי, בדק המחקר מהו שיעור האזרחים הוותיקים ביישובים הקטנים המקבלים סיוע מקצועי ו/או בתשלום בביתם, בהשוואה לתושבי העיר. תרשים 21 להלן מציג את שיעורי האזרחים הותיקים המקבלים כל אחד מסוגי השירותים הרשמיים מתוך כלל המדגם: תרשים 41 שיעור האזרחים הוותיקים המקבלים סיוע מקצועי, לפי סוג הסיוע ולפי מקום מגורים ארוחות מוכנות מטלות הבית טיפול אישי ערים יישובים קטנים על פי תרשים 21, עולה כי אחוזים גבוהים יותר של אזרחים ותיקים ביישובים הקטנים מקבלים סיוע מקצועי בביתם בהשוואה לאזרחים ותיקים בערים. הסיוע מתבטא בעיקר בכל הנוגע למטלות ביתיות )כגון ניקיון, גיהוץ, בישול(: בעוד ש 39.4% מהאזרחים הוותיקים המתגוררים ביישובים קטנים מקבלים עזרה בתחום זה, זהו המצב עבור 21.6% מהאזרחים הוותיקים המתגוררים בעיר. פער נוסף בין אזרחים ותיקים ביישוב קטן לבין אזרחים ותיקים בעיר קיים בקבלת שירות מיוחד של אספקת ארוחות מוכנות )11.8% לעומת 4.8%, בהתאמה(. עם זאת, אחוז גבוה יותר של אזרחים ותיקים המתגוררים בעיר מקבלים סיוע מקצועי בתחום הטיפול האישי בהשוואה לאזרחים ותיקים מהיישובים הקטנים )12.8% לעומת 8.2%, בהתאמה(. סיוע מקצועי ביחס לנגישות לשירותי בריאות מספר סוגי העזרה המקצועית שהאזרח הוותיק מקבל בביתו )בין אם הוא גר ביישוב קטן ובין אם בעיר( עולה ככל ששירותי הבריאות )מרפאה/רופא משפחה, בית מרקחת( פחות נגישים לו. קשר בין קבלת סיוע לא פורמאלי לבין קבלת סיוע מקצועי נמצא קשר מובהק בין קבלת סיוע לא פורמאלי לבין קבלת סיוע מקצועי בקרב אזרחים ותיקים המתגוררים ביישובים הקטנים )בין אם בקיבוץ ובין אם ביישוב אחר(. במילים אחרות, אזרח ותיק תושב יישוב קטן אשר מקבל סיוע לא פורמאלי בתדירות כלשהי, מקבל גם יותר סיוע מקצועי בהשוואה לאזרח ותיקים אשר לא מקבל סיוע לא פורמאלי כלל, ללא קשר לגיל, למצב בריאותי ו/או למצב כלכלי. מנגד, לא נמצא קשר בין קבלת סיוע לא פורמאלי לבין קבלת סיוע מקצועי בקרב אזרחים ותיקים המתגוררים בעיר. 29

30 ב. %. קבלה ומתן תמיכה כספית או חומרית 6 בנוסף לאמור לעיל, סוג אחר של סיוע נבדק במחקר: סיוע בלתי פורמאלי כספי או חומרי. משתתפי המחקר נשאלו האם, במהלך השנה האחרונה, העניקו במתנה או כתמיכה, לאדם כלשהו, סיוע כספי בין, או סיוע חומרי המוערך באותו שווי. בשלב שני, נשאלו המשתתפים האם קיבלו סיוע דומה. התרשים הבא )תרשים 21( מציג את התוצאות בהשוואה לאזרחים הוותיקים בערים: תרשים 40 שיעור האזרחים הוותיקים אשר העניקו וקיבלו תמיכה כספית/חומרית בשנה האחרונה העניקו תמיכה עיר יישוב קטן קיבלו תמיכה קבלת תמיכה 18.4% מהאזרחים הוותיקים המתגוררים ביישובים קטנים קיבלו בשנה האחרונה תמיכה כספית או חומרית הנעה בין 211 ל 1111 מאת בן משפחה או מכר כלשהם )שיעור זהה בקיבוצים וביישובים אחרים(. קבוצה זו מתאפיינת במצב בריאותי ירוד בהשוואה למי שלא קיבל מתנה כספית בשנה האחרונה. ביישובים הלאקיבוציים, אזרחים ותיקים אשר קיבלו תמיכה כספית גם מתאפיינים במצב כלכלי נמוך יותר מאלה שלא קיבלו תמיכה מסוג זה. שיעור האזרחים הוותיקים המתגוררים בעיר, אשר קיבלו תמיכה מסוג זה בשנה האחרונה, עומד על 9.8%. הם מתאפיינים במצב כלכלי נמוך ובמספר ילדים גבוה בהשוואה לאזרחים ותיקים בעיר אשר העידו כי לא קיבלו תמיכה מסוג זה בשנה האחרונה. הענקת תמיכה כשני שליש מהאזרחים הוותיקים הגרים ביישובים קטנים העניקו בשנה האחרונה במתנה סכום כספי בין 211 ל 1111 או תמיכה חומרית בשווי זהה לאדם כלשהו )ללא הבדל מובהק בין תושבי הקיבוץ לבין תושבי שאר היישובים(. הם מתאפיינים במצב כלכלי ובמספר שנות לימוד גבוהים בהשוואה לאלה שלא העניקו תמיכה כזו. לעומת זאת, 32.2% מהאזרחים הוותיקים הגרים בערים העידו כי נתנו תמיכה מסוג זה בשנה האחרונה. שיעור זה קטן פי 1.8 בהשוואה ליישובים. נוסף על המצב הכלכלי הגבוה, האוכלוסיה המבוגרת תושבת העיר שהעניקה תמיכה כספית גם מתאפיינת במצב בריאותי טוב יותר, ובגיל צעיר יותר מזו שלא העניקה תמיכה דומה. ככלל, ניתן לומר כי שיעורי האזרחים הוותיקים ביישובים אשר העניקו או קיבלו תמיכה כלשהי גדולים כפי 2 משיעורי האזרחים הוותיקים בעיר אשר העניקו או קיבלו תמיכה מסוג זה. בעוד שהמצב הכלכלי משפיע הן על קבלה והן על מתן תמיכה כספית בקרב כלל האזרחים הוותיקים )ביישוב ובעיר(, מאפיינים סוציודמוגרפיים נוספים משפיעים על תמיכה כספית בשני הכיוונים, כתלות במקום המגורים. 31