פרק 6: תחבורה 6.1 מבוא

Transcription

1 פרק 6: תחבורה 6.1 מבוא חולון מוקפת בצירי תנועה ראשיים ומהווה חלק מרצף עירוני במטרופולין תל אביב הכולל את הערים תל אביב, בת-ים וראשון לציון. חולון נהנית משפע כניסות ארבע כניסות מכיוון צפון, ארבע מכיוון מערב, כניסה ממזרח וכניסה מדרום, דבר המאפשר פיזור של התנועה הנכנסת והיוצאת מהעיר. במסגרת הכנתה של המתאר, מטרת הצוות התחבורתי היא ליצור איזון בין ההיצע התחבורתי לבין תפרוסת שימושי הקרקע העירוניים ולאפשר את מימוש קיבולת הבניה בהתאם ל המתאר העירונית. זאת, על ידי תכנון כיווני הפיתוח התחבורתי הרצויים לטווח הארוך, לרווחת העיר ותושביה. פיתוח תחבורתי זה יהיה מקיים, יתמוך בתהליך התכנון הכללי וישמש כמנוף ליישום המטרות ותכניות הפיתוח החברתיות, הכלכליות והפיזיות של העיר, תוך שמירה על הנוף ואיכות הסביבה. פרק זה כולל תיאור תחבורתי של המצב הקיים בחולון ושל המצב התכנוני הקיים. ניתוח המצב הקיים מהווה שלב חיוני בזיהוי האתגרים וההזדמנויות במערכת התחבורתית הקיימת והוא הבסיס לכל תכנון עתידי. הפרק מתבסס על פגישות עבודה שהתקיימו עם גורמים שונים בעירייה, מידע שהתקבל מצוות אב לתחבורה וסיורים שנערכו ברחבי העיר. שלב זה כלל איסוף חומר ויצירת קומפילציה של תכניות מתוך תמ"אות, תכניות מתאר מחוזיות, תכניות תחבורתיות אזוריות ותכניות שבהכנה על ידי גופי תכנון שונים העירייה, החברה הלאומית לדרכים, משרד התחבורה, נתיבי איילון, נת"ע ורכבת ישראל. הפרק עוסק בתיאור המערכת התחבורתית הקיימת תוך התייחסות לנושאים הבאים: רשת הדרכים, תחבורה ציבורית, חניה, תחבורה לא ממונעת (אופניים והולכי רגל), הרגלי נסיעה ותאונות דרכים, תוך זיהוי הבעיות וההזדמנויות במערכת במצב הקיים. 6.2 הרשת התחבורתית הקיימת מערכת הדרכים הארצית והאזורית חולון מוקפת בצירי תנועה ארציים ראשיים דרך מס' 1, דרך מס' 4, דרך מס' 20 (נתיבי איילון) ודרך מס' 44. עיקר התנועה, אשר יעדיה העיר תל אביב והערים הסמוכות, עוברת בצירים הראשיים המקיפים את העיר, המובילים כמויות עצומות של תנועה ביום. כך לדוגמא, בשעת שיא בוקר נעים בדרך מס' 1 לכיוון צפון כ- 6,500 כלי רכב, בדרך מס' 4 כ- 7,500 כלי רכב, בדרך 20 כ- 6,500 כלי רכב ובדרך 44 כ- 26 1,700 כלי רכב. מערך הדרכים הסובב כיום את העיר חולון, ברדיוס של 3 ק"מ, מפורט להלן. 26 מתוך הצבות תנועה שנת 2010, אב לתחבורה חולון. 222

2 א. דרכי אורך דרך מס' 4 הינה דרך מהירה הגובלת בתחום השיפוט המזרחי של העיר ונחשבת לאחד הכבישים העמוסים ביותר בארץ. על דרך זו, נפתח לתנועה ביוני 2010, מחלף חולון מזרח, לנכנסים לעיר מכיוון דרום. זמן קצר לאחר מכן, נפתחה היציאה מחולון דרך המחלף דרומה. בעקבות פתיחת המחלף, נסגרה הכניסה והיציאה מחולון דרך תחנת הדלק "הסיירים". בפברואר 2011 נפתח המחלף לבאים מכיוון צפון, דבר המאפשר חיבור לאזור התעשייה חולון, דרך רח' המרכבה, וחיבור לשד' ירושלים. בימים אלה, פועלות עיריית חולון, עיריית ראשון לציון והחברה הלאומית לדרכים להשלמת ביצוע, אשר תאפשר בעתיד את היציאה צפונה לדרך מס' 4. דרך מס' 20 (נתיבי איילון) הינה דרך פרברית מהירה המהווה את עורק התחבורה המערבי של העיר. לאורכה ארבעה מחלפים (וולפסון, דב הוז, יוספטל וקוממיות) המחברים את העיר עם הערים השכנות. דרך מס' 412 הינה דרך אזורית, המצויה כ- 1.5 ק"מ מזרחית לחולון, ומחברת את צומת ביל"ו בדרום, עם צומת מערב יהוד בצפון, תוך מעבר במרכזי הערים רחובות, נס ציונה וראשון לציון. דרכי רוחב ב. דרך מס' 44 (דרך השבעה) הינה דרך ראשית, הגובלת בתחום השיפוט הצפוני של העיר, עוברת מצומת שמשון הסמוך לאשתאול ועד מחלף חולון, ומחברת את העיר לרמלה, לוד וצריפין. באזור חולון הכביש עובר רובו בשטח אורבני. דרך מס' 1 הינה דרך מהירה, המצויה כ- 0.5 ק"מ צפונית לחולון ומחברת את ירושלים לתל אביב. דרך מס' 441 הינה דרך אזורית, המצויה כ- 1.5 ק"מ דרומית לחולון, המתחילה באזור חוף הים ממערב למחלף משה דין ועד לרחוב הרצל, בראשון לציון. דרך מס' 461 הינה דרך פרברית מהירה, המצויה כ- 2 ק"מ צפונית לחולון, ועוברת ממחלף קיבוץ גלויות במערב ועד צומת הטייסים במזרח. בשנת 2007 אישרה הועדה לתשתיות לאומיות (הות"ל) את הארכתו של הכביש לכיוון מזרח עד למחלף גבעת כ"ח שם הוא מתוכנן להתחבר לדרך 6. דרך מס' 431 הינה דרך פרברית מהירה, המצויה כ- 3 ק"מ דרומית לחולון. הדרך נפתחה לתנועה בפברואר 2010 והיא מתחילה במחלף מבוא איילון במערב ומגיעה עד למבואותיה המערביים של העיר מודיעין. חשוב לציין, כי רשת הדרכים הסובבת את העיר חולון, המוצגת באיור מס' 1, מפותחת כמעט במלואה, תוך ניצול כמעט מלא של זכויות הדרך, והאפשרות להרחיב או לסלול דרכים חדשות מוגבלת. על מנת להגדיל את קיבולת רשת הדרכים בעתיד, כדי לענות על הביקושים הגדלים, הפרויקטים התחבורתיים המתוכננים הם בעיקרם של הפרדות מפלסיות בצמתים, לאורך הצירים העורקיים. 223

3 איור מס' 1. מערכת הדרכים הארצית והאזורית כניסות לעיר לעיר חולון 10 כניסות, כמוצג באיור מס' 2 להלן: מכיוון צפון 4 כניסות, מדרך מס' 44 (דרך השבעה) דרך הרחובות המלאכה, המכתש ומצומת חולון, וכניסה מכיוון תל אביב דרך רח' תל גיבורים לרח' הלוחמים בחולון. מכיוון דרום כניסה מכיוון ראשון לציון דרך שד' בן גוריון בחולון. מכיוון מזרח כניסה מדרך מס' 4 דרך מחלף חולון מזרח. מכיוון מערב 4 כניסות, דרך המחלפים עם דרך מס' 20 (נתיבי איילון) בוולפסון, דב הוז, יוספטל והקוממיות (קיים גם חיבור לבת ים באמצעות גשר הולכי רגל ברח' התנאים). 224

4 איור מס' 2. כניסות לעיר חלק מהחיבורים של חולון למערכות התחבורה הארציות והאזוריות סובלים כבר כיום מבעיית קיבולת. כתוצאה מכך, מסופקת רמת שירות נמוכה ליוצאים ולנכנסים אליה, כפי שניתן לראות באיור מס' 3 27 המציג את נפחי התנועה (במונחי יר"מ ( על גבי רשת הדרכים באזור חולון בשעת שיא בוקר בשנת 2008, מתוך הצבות התנועה שנעשו במסגרת אב לתחבורה חולון. ניתן להבחין כי בשעת שיא בוקר קיימת רמת שירות E בכניסות הבאות לחולון: הכניסה לרח' המלאכה מכיוון דרך מס' 44. צומת חולון. אזור תחנת הדלק "הסיירים". כל הכניסות המערביות לעיר מנתיבי איילון. ניתן להבחין גם בעומס במערכת הדרכים הארצית העוטפת את חולון דרך מס' 4 ממזרח, דרך מס' 1 מצפון ודרך מס' 20 ממערב. 27 יר"מ= יחידת רכב מושווה נפח תנועה במונחים של יחידות רכב פרטי. 225

5 6.2.3 מערכת הדרכים המקומית א. סיווג תפקודי של רשת הדרכים למדרג הרחובות חשיבות רבה, היות ובאמצעות סיווג הרחוב, המבוסס על מאפייני פעילות אורבנית ותחבורתית, ניתן להגדיר את מאפייניו ואת החלוקה הרצויה והמאוזנת בין השימושים בו. הסיווג התפקודי של הדרכים נועד לצמצם את הניגודים בין המגמה לייעול מרבי של התנועה המנועית (ניידות) לבין צרכי הנגישות של שימושי הקרקע והפעילות העירונית. 28 על פי ההנחיות לתכנון רחובות בעיר יש הבחנה בין רחוב עירוני ודרך עירונית : רחוב עירוני הינו המרחב בעיר המשמש לכלל הפעילויות העירוניות בו מתרחשת הפעילות העירונית: בתי מגורים, מקומות עבודה, חזיתות מסחריות, מרכזי שירות ופנאי וכיו"ב. לפיכך, תובטח ברחובות נגישות מרבית לדופן ויסופק מרחב ראוי לכל השירותים הנדרשים לקיום פעילות הרחוב. ברחוב יכולה להיות גם תנועה עוברת מחלק אחד של העיר לאחר אולם תנועה עוברת זו לא תהיה על חשבון הנגישות. דרך עירונית - מרחב עירוני המשמש למעבר בין חלקי העיר. הדרך מיועדת בעיקר כמסדרון לתנועת הרכב המנועי. כעקרון, לא יתוכננו שימושים ופעילויות עירוניות הניזונים מהדרך ומופנים כלפיה, וכן יינקטו אמצעים כדי לצמצם ככל האפשר את ההשפעות הסביבתיות של הדרך על מרקמי העיר המשיקים. בדרך תינתן עדיפות מובהקת לניידות, ויושם דגש על יעילות המעבר ממקום למקום. אין בכך כדי למנוע שימושים נוספים שאינם סותרים את יעודה המרכזי, כמו שימושי רווחה ופנאי בשטחים הפתוחים שבשוליה וכיו"ב. המערכת העירונית כוללת שלוש רמות הירארכיות: דרך עירונית עורקית: מסדרון תנועתי המקשר בדרך כלל בין רשת הדרכים הבין-עירוניות והדרכים המהירות המעוירות לבין רחובות העיר. הדרך העירונית משמשת גם למעבר בין אזורים מרוחקים של העיר. רחוב מאסף: רחוב שהתנועה בו היא הן לצורך השימושים ברחוב והן לצורך מעבר בין חלקים אחרים של העיר. ניתן לחלק רחובות מאספים לחלוקת המשנה הבאה: מאספים ראשיים: מיועדים לנסיעות בין שכונות ולקישור המערכת העורקית בשילוב עם נגישות לשימושי קרקע. תפקידם לספק ניידות ברמה טובה. מאספים משניים: רחובות פנים שכונתיים, שייעודם לשמש את שימושי הקרקע לאורכם ולהתקשר לדרכים המאספות הראשיות. תפקידם לספק ניידות ברמה סבירה. - - רחוב מקומי: רחוב שהתנועה בו היא בעיקר לצורכי השימושים ברחוב. איור מס' 4 מציג את מדרג הרחובות בחולון, על פי התפיסה ההיררכית של העיר. 28 משרד התחבורה, הנחיות לתכנון רחובות בערים, דצמבר

6 ב. תיאור מערכת הדרכים המקומית מערכת הדרכים המקומית מוצגת בלוח מס' 1 המציג את הדרכים הראשיות בחולון, שימושי הקרקע שלאורכו ונתונים על נפחי תנועה לשעת שיא בקטע השיא מתוך נתוני מצב קיים של המודל המטרופוליני של תל אביב. לאחר מכן, מובאים חתכי הרחובות. בהקשר זה חשוב לציין, כי חתכי הרחובות בחולון אינם אחידים ומשתנים לאורך הרחוב וכך גם שמות הרחובות, דבר הפוגע בבהירות וביכולת ההתמצאות, כמו גם ביכולת לספק פתרונות תחבורתיים ותנועתיים רציפים. מאיור מס' 3 אפשר לראות כי המצב התנועתי בחולון הינו טוב, למעט בעיות נקודתיות, התנועה זורמת כסדרה בכל חלקי העיר, ורמת השירות גבוהה. 227

7 איור מס' 3. נפחי יר"מ ורמת שירות בקטעי דרך בשעת שיא בוקר,

8 איור מס' 4. סיווג הירארכי של רשת הדרכים 229

9 מאסף ראשי חניה + 1 נת' + מפרדה + 1 נת' + חניה מגורים דוד אלעזר מאסף משני/ראשי? חניה + 2 נת' + מפרדה + 2 נת' + חניה מגורים + מסחר משה שרת 850 1,350 מגורים + תעסוקה מאסף ראשי חניה + 2 נת' + מפרדה + 2 נת' פרופ' שור מגורים + מסחר מאסף ראשי חניה + 1 נת' + 1 נת' + חניה אילת 550 1,400 מאסף ראשי חניה נת' + מפרדה נת' + חניה מגורים המעפילים מאסף ראשי חניה + 2 נת' + מפרדה + 2 נת' + חניה מגורים בר לב מאסף ראשי חניה + 2 נת' + מפרדה + 2 נת' + חניה מגורים + מבני ציבור ברקת מאסף ראשי חניה + 3 נת' + מפרדה + 2 נת' + חניה מגורים פיכמן מאסף ראשי חניה + 2 נת' + מפרדה + 2 נת' + חניה מגורים + מסחר שנקר צפון- דרום 300 1,000 מגורים + מסחר מאסף ראשי/משני חניה + 1 נת' + 1 נת' + חניה חנקין מאסף ראשי חניה + 2 נת' + מפרדה + 2 נת' + חניה מגורים +מבני ציבור + קניוןן פנחס אילון 1,750 2,550 מגורים + מעט מסחרי מאסף ראשי/עורקי 2/3 נת' + מפרדה נת' הלוחמים 750 1,200 שד' ירושלים מאסף ראשי/עורקי חניה + 2/3 נת' + מפרדה 2/3 נת' + חניה מגורים + מעט מסחר מגורים מאסף ראשי 2 נת' + מפרדה + 2 נת' + חניה סרלין 850 2,050 מגורים מקווה ישראל מאסף ראשי 2 נת' + מפרדה + 2 נת' + חניה 2,300 1,700 מגורים מאסף ראשי 2 נת' + מפרדה + 2 נת' בן גוריון וייצמן אהרנוביץ 850 1,550 מגורים + מבני ציבור מאסף ראשי חניה + 1 נת' + 1 נת' + חניה 1,300 1,200 מגורים מאסף ראשי חניה + 1 נת' + 1 נת' + חניה 850 מאסף ראשי חניה + 2/3 נת' + מפרדה 2 נת' + נת"צ מגורים + מסחר + מבני ציבור 1,900 שד' קוגל 1,450 2,950 נת"צ + 3 נת' + מפרדה + 3 נת' + נת"צ שצ"פ שד' לוי אשכול עורקי לכיוון צפון לכיוון דרום כיוון שמות הרחובות סיווג הדרך חתך רחוב טיפוסי שימושי קרקע נפח תנועה רכב פרטי, לפי קטע שיא, שעת שיא בוקר, 2010 לוח מס' 1. מערכת הדרכים המקומית- הדרכים הראשיות בחולון, שימושי הקרקע שלאורכו ונתונים על נפחי תנועה לשעת שיא 230

10 לכיוון מערב לכיוון מזרח נפח תנועה רכב פרטי, לפי קטע שיא, שעת שיא בוקר, ,050 1, , ,400 1, , ,200 1, ,100 1, כיוון שמות הרחובות סיווג הדרך חתך רחוב טיפוסי שימושי קרקע מאסף ראשי חניה + 2 נת' + מפרדה + 2 נת' + חניה מרכז העיר - מגורים + מסחר סוקולוב מאסף ראשי חניה + 2 נת' + מפרדה + 2 נת' + חניה מגורים דב הוז מאסף ראשי חניה + 1/2 נת' + מפרדה + 1/2 נת' + חניה מגורים ההסתדרות מאסף ראשי חניה + 2 נת' + מפרדה + 2 נת' + חניה מגורים אלופי צה" ל מגורים + מבני ציבור + קניון מאסף ראשי 2/3 נת' + מפרדה + 2/3 נת' גולדה מאיר מזרח-מערב מאסף ראשי חניה + 2 נת' + מפרדה + 2 נת' + חניה מגורים הופיין מגורים + שצ" פ + ספורט ופנאי מפרץ שלמה מאסף ראשי חניה + 1 נת' + 1 נת' + חניה מאסף ראשי חניה + 2 נת' + מפרדה + 2 נת' + חניה מגורים מנחם בגין מאסף ראשי חניה + 2 נת' + מפרדה + 3 נת' + חניה מגורים משה דיין מאסף ראשי חניה + 2 נת' + מפרדה + 2 נת' + חניה חזית מסחרית + תעסוקה המרכבה אזור תעשייה חזית מסחרית + תעסוקה מאסף ראשי 1 נת' + מפרדה + 2/3 נת' + חניה המלאכה

11 שד' לוי אשכול חתך 2-1. חתך טיפוסי שד' לוי אשכול שד' קוגל- וייצמן-אהרונוביץ'-בן גוריון חתך 2-2. חתך טיפוסי שד' קוגל 232

12 חתך 2-3. חתך טיפוסי רח' וייצמן 233

13 חתך 2-4. חתך טיפוסי רח' אהרונוביץ' חתך 2-5. חתך טיפוסירח' בן גוריון 234

14 רח' מקווה ישראל- רח' יוסף סרלין-שד' ירושלים חתך 2-6. חתך טיפוסי רח' מקווה ישראל חתך 2-7. חתך טיפוסי רח' יוסף סרלין 235

15 חתך 2-8. חתך טיפוסי שד' ירושלים 236

16 רח' הלוחמים חתך 2-9. חתך טיפוסי רח' הלוחמים 237

17 רח' חנקין-רח' פנחס אילון חתך חתך טיפוסי רח' חנקין חתך חתך טיפוסי רח' פנחס אילון 238

18 רח' אריה שנקר-רח' יעקב פיכמן-רח' ראובן ברקת-רח' חיים בר לב חתך חתך טיפוסי רח' אריה שנקר 239

19 חתך חתך טיפוסי רח' יעקבפיכמן חתך חתך טיפוסי רח' ראובן ברקת 240

20 חתך חתך טיפוסי רח' חיים בר לב המעפילים-רח' אילת חתך חתך טיפוסי רח' המעפילים 241

21 242

22 חתך חתך טיפוסי רח' אילת רח' דוד אלעזר חתך חתך טיפוסי רח' דוד אלעזר 243

23 רח' סוקולוב-רח' דב הוז חתך חתך טיפוסי רח' סוקולוב חתך חתך טיפוסי רח' דב הוז 244

24 רח' ההסתדרות חתך חתך טיפוסי רח' ההסתדרות 245

25 רח' אלופי צה"ל-שד' גולדה מאיר-רח' אלעזר הופיין חתך חתך טיפוסי רח' אלופי צה"ל חתך חתך טיפוסי שד' גולדה מאיר 246

26 חתך חתך טיפוסי רח' אלעזר הופיין רח' מפרץ שלמה-שד' מנחם בגין חתך חתך טיפוסי רח' מפרץ שלמה 247

27 חתך חתך טיפוסי שד' מנחם בגין 248

28 שד' משה דיין חתך חתך טיפוסי שד' משה דיין אזור התעשייה רח' המרכבה חתך חתך טיפוסי רח' המרכבה 249

29 אזור התעשייה רח' המלאכה חתך חתך טיפוסי רח' המלאכה 250

30 6.2.4 תחבורה ציבורית בחולון נעשה שימוש רב בתחבורה ציבורית על ידי 30% מהתושבים. בעיר פועלים חמישה מפעילים: אגד, דן, סופר, קונקס ומטרו, כאשר חברת אגד הינה בעלת היקף הפעילות הגדול ביותר בעיר, וחולשת על למעלה מ- 50% מנפח האוטובוסים היומי בחולון. חברת נתיבי איילון מקדמת את הארגון מחדש של קווי האוטובוסים במטרופולין תל-אביב. מטרת הפרויקט להביא לייעול של מערכת התחבורה הציבורית באמצעות יצירת היררכיה של קווים שמשמעו הפרדה בין שרות מקומי ושירות בין עירוני. חלק מייעול המערכת הינו יצירת קווים ישירים יותר בין מוצא ויעד, תדירות גבוהה וזמני נסיעה קצרים יותר של הנוסעים. ביולי 2011, יצאה לדרך הפעימה השנייה של הארגון מחדש, הכוללת גם את חולון. יישומה של התוכנית הביא להגדלת מספר הקווים ומספר האוטובוסים אשר ינועו בעיר לאורך הדרכים הראשיות והמקומיות. איורים 5-6 מציגים את נפחי התחבורה הציבורית ואת הפעילות לאורך הצירים בחולון לאחר יישום הפעימה השנייה של הארגון מחדש. מן האיורים עולה כי דרך מס' 44 בגבולה הצפוני של העיר מהווה ציר תחבורה ציבורית מרכזי, הכולל גם ציר העדפה לתחבורה ציבורית. בתוך חולון, צירי התחבורה הציבורית המרכזיים הינם בשד' לוי אשכול, שד' קוגל-וייצמן, הלוחמים, סוקולוב, ההסתדרות, גולדה מאיר, המעפילים- אילת, מפרץ שלמה ושד' בן גוריון. איור מספר 5. נפח יומי של תחבורה ציבורית בחולון 251

31 איור מספר 6. קווי תחבורה ציבורית בצירים בחולון נפח א. ציר העדפה לתחבורה ציבורית בחולון קיים ציר העדפה לתחבורה ציבורית בשד' לוי אשכול הנמצא בחלקה הצפוני של חולון ומשתרע בין צומת חולון ודרך מס' 44 בצפון וכיכר הלוחמים בדרום (ראה איור 7). הציר מהווה יציאה מרכזית מחולון לכיוון תל אביב וחיבור לנתיבי איילון ולרשת הדרכים הבינעירונית. הציר משמש כציר חשוב למעבר תחבורה ציבורית ומנקז קווי אוטובוסים המקשרים בין ראשל"צ, חולון, בת ים ותל אביב. בשד' לוי אשכול קיים נתיב העדפה לתחבורה ציבורית מסוג נת"צ ימני, המשתרע לכל אורך השדרה בשני הכיוונים ומהווה אמצעי חשוב לתנועת האוטובוסים במצבי עומס. בצומת חולון לכיוון דרום, קיים מת"צ לאוטובוסים המגיעים מכיוון צפון ומערב. במת"צ 3 תחנות ורמזור מיוחד עם העדפה לאוטובוסים לכיוון דרום. בכוון הדרומי הנת"צ מצויד בהסדר של נתיב הקפצת תור עם רמזור ובצד הצפוני לקראת הצומת הנת"צ מופרד באי תנועה. השדרה מאופיינת בחתך דו מסלולי עם מפרדה וארבעה נתיבים לכל כיוון, מהם אחד מסומן כנת''צ ימני (חתך 30-2). בשני צידי הציר אין פעילות רחוב ואין פעילות חניה לכל האורך. כמו כן, לא קיימת כיום בניה למגורים או למטרות אחרות. 252

32 איור מספר 7. ציר העדפה לתחבורה ציבורית, שד' לוי אשכול צומת חולון רמזור מיוחד לאוטובוסים רמזור מיוחד לאוטובוסים חתך חתך טיפוסי שד' לוי אשכול 253

33 ב. מערכת הקווים המקומית מערכת הקווים המקומית בחולון כוללת 3 קווים, המופעלים על ידי חברת אגד, ומבצעים כ יציאות יומיות, כמוצג בלוח מספר 2 ובאיורים לוח מספר 2. מערכת הקווים המקומית בחולון מפעיל אגד אגד אגד מוצא יעד מס' יציאות (יומי) 32 מסוף קניון הזהב, ראשל"צ מסוף קרית שרת, חולון 46 בי"ח וולפסון מסוף קרית שרת, חולון 45 מסוף וולפסון, תל אביב מסוף קרית שרת, חולון 123 סה"כ מס' קו איור מספר 8. מערכת הקווים המקומית בחולון 29 מספר נסיעות יומי מיוצג על ידי מספר היציאות ביום ג' בשבוע 254

34 איור מס' 9. קו 2 איור מס' 10. קו א 2 איור מס' 11. קו 4 איור מס' 12. קו 5 255

35 ג. קווי התפר קווי שירות הפועלים בין ערים סמוכות, ומהווים חלק מהשירות הפנים עירוני. בחולון פועלים 7 קווי תפר, המופעלים על ידי חברת אגד, ומבצעים כ- 330 יציאות יומיות, כמוצג בלוח מס' 3. קווי התפר בחולון ובאיורים לוח מס' 3. קווי התפר בחולון מפעיל אגד אגד אגד אגד אגד אגד אגד מוצא יעד מס' יציאות (יומי) 46 מסוף מרינה, בת ים מסוף קרית שרת, חולון 32 ראשון לציון חולון 52 חניון אגד, חולון שפינוזה, אזור 65 מסוף קרית שרת, חולון מסוף כרמלית, תל אביב 26 אזור ראשון לציון 51 חניון אגד, חולון שפינוזה, אזור 62 חניון אגד, חולון מסוף תל השומר, רמת גן 334 סה"כ מס' קו איור מס' 13. קווי התפר בחולון 256

36 איור מס' 14. קו 11 איור מס' 15. קו 20 איור מס' 16. קו 87 איור מס' 17. קו

37 איור מס' 18. קו 95 איור מס' 19. קו 99 איור מס' 20. קו

38 איור מספר 21 מציג את תחום השירות של הקווים העירוניים, ברדיוס של 350 מ' סביב התחנות. ניתן לראות כי קיים כיסוי טוב של רשת התחבורה הציבורית. איור מס' 21. תחום השירות של קווי התחבורה הציבורית בחולון ד. קווי הגוש המרכזי הגוש הגיאוגרפי העירוני בליבת המטרופולין נקרא הגוש המרכזי. הוא כולל את הערים תל אביב, רמת גן, גבעתיים, בני ברק, בת ים, חולון ואזור. הגוש המרכזי מרכז כמחצית ממקומות התעסוקה של מטרופולין תל אביב. בשל האינטנסיביות הרבה שלו, הן מבחינת תעסוקה והן מבחינת מספר הנסיעות בתחבורה ציבורית, במסגרת הארגון מחדש הוקצו לו פתרונות תחבורה ציבורית ייחודיים. קווי הגוש המרכזי פועלים בגבולותיו הגיאוגרפיים. בחולון פועלים 13 קווי גוש מרכזי, המופעלים על ידי החברות אגד ודן, ומבצעים כ- 830 יציאות יומיות, כמוצג בלוח מס' 4 ובאיורים

39 מפעיל דן אגד אגד דן אגד אגד דן אגד אגד דן דן אגד דן לוח מס' קווי גוש מרכזי בחולון מוצא יעד מס' יציאות (יומי) 53 חולון תל אביב יפו 68 חניון אגד חולון קרית חינוך תל אביב 75 קניון הזהב ראשל"צ קרית חינוך תל אביב 84 ראשון לציון תל אביב יפו 5 מסוף קניון הזהב ראשל"צ מסוף עתידים תל אביב 12 מסוף קריית שרת, חולון מסוף עתידים, תל אביב 74 חולון תל אביב יפו 86 מסוך קניון הזהב ראשל"צ אזורי חן, תל אביב יפו 77 חניון אגד חולון אזורי חן, תל אביב יפו 100 חולון תל אביב יפו 70 חולון תל אביב יפו 61 מסוף קרית שרת, חולון מסוף קלצ'קין, תל אביב 69 אזור תל אביב יפו 834 סה"כ איור מס' 22. קווי גוש מרכזי בחולון מס' קו (יוממים) 76 (יוממים) קווי יוממים הינם קווי שירות הפועלים רק בתקופת שיא בוקר. 260

40 איור מס' 23: קו 3 איור מס' 24. קו 26 איור מס' 25. קו 71 איור מס' 26. קו

41 איור מס' 27. קו 75 איור מס' 28. קו 76 איור מס' 29. קו 89 איור מס' 30. קו

42 איור מס' 31. קו 171 איור מס' 32. קו 172 איור מס' 33. קו 189 איור מס' 34. קו

43 איור מס'.35 קו 289 ה. מערכת הקווים המטרופולינית והבינעירונית מערכת הקווים המטרופולינית מתייחסת לקווי שירות הפועלים בין גושים עירוניים במטרופולין תל אביב. מערכת הקווים הבינעירונית מתייחסת לקווים שמתחילים ו/או מסתיימים מחוץ למטרופולין תל אביב. במצב הקיים עוברים דרך חולון/ צ. חולון, או יוצאים ממנה 45 קווים מטרופוליניים ובינעירוניים המופעלים על ידי החברות אגד, דן, סופר, קונקס ומטרו. קווים אלו מבצעים כ- 1,250 נסיעות יומיות, כמוצג בלוח מס' 5 ובאיור מס' 36. במסגרת הארגון מחדש לא נעשו שינויים בקווים המטרופוליניים והבינעירוניים. 264

44 לוח מס' 5. מערכת הקווים המטרופולינית והבינעירונית בחולון 265 מס' קו מפעיל דן אגד אגד אגד דן דן אגד סופר אגד סופר סופר אגד אגד אגד קונקס קונקס קונקס אגד אגד סופר אגד אגד אגד אגד אגד אגד אגד קונקס קונקס קונקס קונקס מטרו מטרו מטרו מטרו אגד אגד סופר סופר סופר סופר סופר קונקס סופר קונקס מוצא יעד מס' יציאות (יומי) 148 אבי אסירים כרמלית 29 תל-אביב -.תמי ראשלצ 81 ראשל"צ חולון 1 פלמחים תל אביב 15 אבי אסירים כרמלית 51 ראשון לציון אבי האסיריםתל אביב יפו- מסוף רידינג 4 נתבג ק.שדה-התעופה חולון חניון -אגד 6 תל אביב יפו ת.מ תל א עמק לוד בית רבקה-בי 1 תל-אביב צפריה 18 חסר מעמד צריפין-שער תל אביב יפו ת.מ תל א 22 תל אביב יפו ת.מ תל א באר יעקב ב''ח שמואל 35 ראשלצ תל-אביב 25 תא.רדינג ראשלצ ת.רכבת-הראשוני 2 תא.רדינג ראשלצ 18 ת"א תמח"ת יבנה מסוף 3 תמח"ת יבנה מסוף 4 יבנה מסוף גיבורים תמח"ת 3 ראשון לציון תל אביב 91 תל-אביב רחובות 6 תל אביב יפו ת.מ תל א רמלה שטיין/ויצמן 3 ראשלצ תא. אוניברסיטה 25 תא.אוניברסיטה רחובות 4 תל אביב ראשון לציון 63 אשקלון תל-אביב 77 תל-אביב אשקלון 6 אשקלון תל-אביב 1 אשקלון תל אביב 56 אשדוד ת"מ תמח"ת 69 תמח"ת אשדוד ת"מ 15 תמח"ת אשדוד 13 תמח"ת מסוף א.ת. כנות 2 באר שבע ת.מ. באר שבע תל אביב יפו ת.מ. תל 28 באר שבע ת.מ. באר שבע תל אביב יפו ת.מ. תל 70 תל אביב יפו מסוף 200 באר שבע ת.מ. באר שבע 15 באר שבע ת.מ. באר שבע תל אבי יפו ת.מ תל אב 9 ירושלים חולון חניון-אגד 6 ירושלים חולון חניון-אגד 33 תל אביב יפו ת.מ תל א בית שמש הקישון/איילו 74 תל אביב יפו ת.מ תל א רמלה ת.מ. רמלה 6 תל אביב יפו אוניברסי רמלה שטיין/ויצמן 9 רמלה ת.מ. רמלה תל אביב יפו ת.מ תל א 10 תל אביב יפו ת.מ תל א רמלה אבא אחימאיר/מרד 13 תת"א מסוף סבידור לוד ת"מ 74 תל אביב יפו שד הר צי לוד תחנה מרכזית לוד 8 ת"א מסוף אוניברסיטה לוד ת"מ 1,256 סה"כ

45 איור מס' 36. מערכת הקווים המטרופולינית והבינעירונית בחולון 266

46 ו. מסופי תחבורה ציבורית בחולון לא קיימת תחנה מרכזית. תשתית התחבורה עיקריים, כמוצג באיור מס' 38: הציבורית מתבססת על שלושה מסופים מסוף וולפסון- ממוקם בצפון העיר בסמוך לבית החולים וולפסון. המסוף שהיה בתחומה של חולון כלל 7 תחנות להעלאת והורדת נוסעים. אולם, רציף התחנות לא הכיל את כמות האוטובוסים, ובשנת 2011 נפתח מול בי"ח וולפסון מסוף חדש, בתחומה של תל אביב, ראה איור מס' 37. מסוף קרית שרת - ממוקם בדרום מזרח העיר, בשד' ירושלים, בסמוך למחלף חולון מזרח. מתחם המסוף כולל 17 חניות לאוטובוסים, מבנה תפעולי וחניות לרכב פרטי. מאחר והמסוף בנוי על שטח של שצ"פ, הוא מוגדר כזמני ומיועד בעתיד לפינוי. מסוף חניון אגד-היובל - ממוקם בדרום מערב העיר בסמוך לדרך מס' 20. מתחם המסוף כולל ברובו שטחי חנייה המשמשים כחניון לילה, תחנות להעלאת והורדת נוסעים, מבנה תפעולי ומוזיאון אגד. בנוסף קיימות שלוש תחנות קצה: ברחוב תמנע, ברחוב המרכבה וברחוב האורגים, ראה איור מספר 38. תחנות הקצה ברחוב תמנע והמרכבה משמשות כמוסכים וחניוני לילה. איור מס' 37. מסוף וולפסון החדש 267

47 איור מס' 38. מסופי תחבורה ציבורית בחולון 268

48 ז. רכבת ישראל בספטמבר 2011 נפתחו לאורך מסילת החוף, במקביל לדרך מס' 20 (נתיבי איילון), ארבע תחנות, המשרתות את העיר חולון תחנות צומת חולון, וולפסון, יוספטל וקוממיות, כמוצג באיור מספר 39. בשתיים מהתחנות קיימים חניוני חנה וסע בתחנת צומת חולון 120 מקומות חניה ובתחנת קוממיות כ- 400 מקומות חניה. חיבורה של חולון אל המערכת המסילתית משפר משמעותית את רמת השירות התחבורתית המוצעת לתושבי העיר ולמועסקים בתחומה. 31 איור מס' 39. תחנות רכבת ישראל 31 aspx /מפתתוכניתהפיתוח

49 6.2.5 תחבורה לא ממונעת בשנים האחרונות נכנס לשימוש המונח תחבורה בת קיימא, שמשמעותו יצירת מערכת תחבורה המשרתת את צרכי החברה והקהילה, תוך שמירה על משאבי הסביבה עבורנו ועבור הדורות הבאים. גם בחזון העיר של חולון, תחת קטגוריית בריאות וקיימות, הוצב יעד של תחבורה מקיימת. הליכה ברגל ורכיבה על אופניים, הינם אמצעי תחבורה לא ממונעים, שבלעדיהם אין תחבורה בת קיימא. א. אופניים מיקומה של חולון במטרופולין מהווה יתרון לרכיבת אופניים הן ליוממים והן לרכיבת נופש ופנאי. נהוג להשתמש במרחקי רכיבה של 2.5 ק"מ כמדד תכנוני מקובל, כאשר מרחק הרכיבה האופטימלי ליוממות הוא עד ק"מ (רכיבה של כ דקות). איור מספר 39 מציג את טווחי הרכיבה על אופניים ממרכז חולון (שדרות גולדה מאיר פינת חנקין- בנין העירייה החדש) לערים השכנות. בטווח של 5 ק"מ ניתן להגיע לבת-ים, לחלקים נרחבים של ראשון לציון ותל-אביב, לאזור ולפארק אריאל שרון. היעדים ברדיוס של 7.5 ק"מ (רכיבה של דקות) כוללים את המע"ר של תל אביב, חלקים מרמת גן וגבעתיים, רמת אפעל ונתב"ג. איור מס' 40. מרחקי רכיבה על אופניים ממרכז חולון 270

50 בחולון, שבה 60% מהתושבים המועסקים הם יוממים, הפוטנציאל להעדפת האופניים, על פני רכב פרטי בכדי להגיע למרכזי התעסוקה המטרופוליניים הוא גדול. פוטנציאל זה מתקיים גם ברמה של רכיבת נופש ופנאי. פארק אריאל שרון, חופי הים של יפו, בת-ים וראשון לציון נמצאים כולם בטווח רכיבה של עד 5 ק"מ. בנוסף, הטופוגרפיה המישורית ברובה של חולון, מהווה יתרון גדול לרכיבת אופניים, ומאפשרת רכיבה קלה ומזמינה לכל רמות המשתמשים. בחולון קיימים כיום מספר שבילי אופניים (אורך מצטבר: 5.85 ק"מ) כמוצג באיורים 41-45, ובלוח 6. שבילי האופניים הקיימים אינם משרתים את מרכז העיר, מוקדי מסחר ותעסוקה, אך עיקר חסרונם בחוסר הרציפות שלהם. השבילים פזורים בכל רחבי העיר ואינם מתחברים זה לזה לכדי יצירת רצף. כל השבילים הקיימים מופרדים לחלוטין מן התנועה המוטורית, בין אם הם עוברים במפלס המדרכות ובין אם בשצ"פים. לחולון אב לשבילי אופניים משנת 2007, אשר מתווה את הבסיס התכנוני לשבילי האופניים אשר התווספו בחמש השנים האחרונות, ראה סעיף 6.25 להלן. איור מס' 41. שביל אופניים בשד' ירושלים איור מס' 42. שביל אופניים ברחוב פנחס איילון איור מס' 43. שבילי אופנים בשצ"פ בשכונת פנחס איילון איור מס' 44. שביל אופניים בשדרות משה דיין 271

51 איור מס' 45. שבילי אופניים בחולון- מצב קיים 272

52 * אומדן כמות המשתמשים בשביל כיום, ביום חול, הוערך לפי הנחה שמרנית של 4% (בהסתמך על הנתון שבערים המובילות בעולם בתחום רכיבה על אופניים, אחוז השימוש מגיע לרמה של 10% ומעלה בפיצול הנסיעות). לוח מס' 6. שבילי אופניים בחולון* 273

53 ב. הולכי רגל פעילות הולכי רגל מתרחשת ברובה בתחום רצועות הרחוב. מבחינה זו ניתן להפריד את הרחובות לשני סוגים: א. רחובות שנועדו לתנועה, בעיקר בשכונות המגורים. ב. רחובות בהם פעילויות נוספות, כגון מסחר, בדופן הרחוב. הרחובות צריכים לספק ציר הליכה נוח ונעים, בלתי מופרע, ברוחב סביר. מרכז העיר הוותיקה משופע במדרכות צרות יחסית שרציפות ההליכה בהן מופרעת ע"י עצים, עמודי תאורה, תמרורים ומתקני דרך אחרים. הדבר נובע מהרוחב המצומצם במקור של רצועות הדרך ובחלק מהמקרים מהקצאת יתר של רוחב למיסעה. מצבם של מדרכות הולכי הרגל טוב יותר בשכונות החדשות של העיר (קריית רבין, קריית אילון ובן גוריון), בהן דאגו המתכננים ליצירת רשת של שבילים להולכי רגל בשצ"פים, המאפשרים תנועת הולכי רגל מופרדת לחלוטין מהתנועה המוטורית הרגלי נסיעה על פי נתוני מפקד האוכלוסין והדיור 2008, רמת המינוע בחולון הינה 257 כלי רכב ל 1,000 תושבים, והיא גבוהה מעט מרמת המינוע הארצית העומדת על 251 כלי רכב ל- 1,000 תושבים. לוח מספר 7 מציג את רמת המינוע ביישובים נבחרים במטרופולין תל אביב לשנת מהלוח עולה כי רמת המינוע של חולון גבוהה מאשר של בת ים, שכנתה במערב, ונמוכה מראשון לציון שכנתה מדרום ומערים אחרות במטרופולין. ישוב רמת מינוע הרצליה 367 לוח מספר 7. רמת מינוע ביישובים נבחרים במטרופולין תל אביב 2008 גבעתיים רמת גן ראשון לציון חולון בת ים ישראל מבחינת שיעור הבעלות על כלי רכב, בשנת 2008 ל- 66.5% ממשקי הבית בחולון יש לפחות רכב אחד. בשכונות החדשות קריית רבין (90%), קריית אילון (87%) ובן גוריון (85%) שיעור הבעלות על כלי רכב גבוה משמעותית מהממוצע העירוני. לעומת זאת, בשכונת ג'סי כהן וקריית מיכה, הנחשבות לשכונות חלשות, שיעור הבעלות על כלי רכב נמוך במידה ניכרת ועומד על 42%. שיעור משקי הבית שברשותם רכב אחד לפחות מוצג באיור מספר. 274

54 איור מספר 46. שיעור משקי הבית שברשותם רכב אחד לפחות, 2008 על פי נתוני המודל התחבורתי של נת"ע, 65% מתושבי חולון משתמשים ברכב פרטי, 32% בתחבורה ציבורית ו- 2% ברכבת. מנתוני מפקד האוכלוסין 2008, המתייחסים לאמצעי הגעה עיקרי למקום העבודה עולה כי בחולון 56% מגיעים ברכב פרטי, 28% בתחבורה ציבורית, 7% ברגל, 5% בהסעות, 3% באופנוע, 0.5% באופניים, 0.1% ברכבת וכ- 1% באמצעי אחר (איור מספר 47). בהשוואה לנתונים הכלל ארציים בולט השימוש בתחבורה ציבורית בחולון, הגבוה ב- 10% לעומת הממוצע הארצי. ההסתמכות הגבוהה יחסית על מערכת התחבורה הציבורית, מתיישבת עם מערכת התחבורה הציבורית המפותחת הקיימת בחולון ובקרבתה ועם הרמה החברתית הכלכלית הממוצעת (אשכול 6 מתוך 10 בדירוג חברתי כלכלי, ע"פ נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 2008) המאפיינת את העיר חולון. 275

55 איור מס' 47. אמצעי הגעה עיקרי למקום העבודה, % 80% 60% % 20% 0% כלל ארצי חולון אופנוע מכונית (כנוסעים) הסעה ברגל אוטובוס מכונית (כנהגים) 276

56 6.2.7 תעסוקה על פי נתוני עיריית חולון, בשנת 2008 היו בעיר כ- 80,000 מועסקים. בחולון קיימת יוממות גבוהה של התושבים אל מקומות עבודה מחוץ לעיר. על פי נתוני מפקד האוכלוסין 2008 כ- 70% מהמועסקים (כ- 55,000 תושבים) מועסקים מחוץ לעיר. נתון זה נמוך מהממוצע הארצי לפיו כ- 50% מהמועסקים עובדים ביישוב המגורים. בצידה המזרחי של חולון נמצא אזור התעשייה והעסקים של העיר, המוצג באיור מס' 48. איור מס' 48. אזור התעשייה חולון 277

57 אזור התעשייה והעסקים חולון הוא אחד מאזורי התעסוקה הגדולים במטרופולין תל אביב ומשתרע על שטח של כ- 3,700 דונם. מנתוני העירייה עולה כי באזור התעשייה כ- 1,700 בתי עסק וכ- 40,000 מועסקים. אזור התעשייה מוקף בשני צירי תנועה מרכזיים דרך מס' 44 מצפון ודרך מס' 4 ממזרח, ונהנה מנגישות גם מדרכים מס' 1, מס' 431 ומס'- 20. הכניסות הראשיות לאזור התעשייה הינן מדרך מס' - 44 מרח' המלאכה ומרח' המכתש, ומדרך מס' - 4 דרך מחלף חולון מזרח, שפתיחתו שיפרה את הנגישות לאזור התעשייה במידה ניכרת, ומאפשרת כניסה דרך רח' המרכבה ושלוש כניסות משד' ירושלים רח' הלהב, רח' הבנאי, ורח' המלאכה. מהצבות מצב קיים של האב לתחבורה (2008) עולה כי בשעת שיא בוקר קיימת רמת שירות E בכניסה לרח' המלאכה מכיוון דרך מס' 44 ובכניסה לרח' המלאכה מכיוון שד' ירושלים (טרם פתיחת מחלף חולון מזרח היתה גם רמת שירות E באזור תחנת הדלק 'הסיירים'). אזור התעשייה חולון שימש בעבר כאכסניה למפעלי יצור גדולים בתחומי: טקסטיל, מזון, מתכת ואלקטרוניקה. במהלך השנים הפסיקו מפעלים אלה את פעילותם באזור וכיום הוא מאופיין בעיקר בעסקים מתחום התעשייה, המלאכה והמסחר. מינהל התעשייה מעוניין לקדם את אזור התעשייה ולשנות את תמהיל השימושים. הפיתוח העתידי של אזור התעשייה מתבסס בעיקרו על שתי תכניות: ח- 499 /א לאזור הוותיק ותוכנית ח- 152/3 לאזור החדש והמתקדם, הסמוך לשדרות ירושלים ולמחלף חולון מזרח. שתי התוכניות יאפשרו תוספת של כ- 2 מיליון מ"ר בנייה בשנים הבאות. חשוב להדגיש, כי למערך הדרכים ולנגישות לאזור התעשייה השפעה רבה על יכולת מימוש הפוטנציאל של אזור התעשייה. שתי תכניות נוספות בעלות השפעה על אזור התעסוקה הן ח/ גישה למחלף חולון מזרח ותוכנית ח/ אזור תעסוקה מזרחית לדרך מס' 4, הכוללת דרכים מאספות ומקומיות. מסקנה תכנונית: מהנתונים שהוצגו לעיל עולה כי כ- 2/3 מהמועסקים המתגוררים בחולון יוממים מחד, אולם העיר מושכת אל אזור התעשייה שלה אלפי מועסקים מדי יום, מאידך. המשמעות התחבורתית הינה תנועה דו סטרית, אל העיר וממנה, הן בשעות שיא בוקר והן בשעות שיא אחר הצהריים חניה מדיניות החניה הקיימת בחולון מתבססת על גישה לפיה מותרת חניה חופשית בכל רחבי העיר. מדיניות זאת מבוססת על ההנחה שחניה חופשית בכל העיר, ובמיוחד באזור התעשייה, נותנת לעיר יתרון יחסי על פני ערים אחרות במטרופולין תל-אביב, בתחרות למשיכת תעסוקה מתקדמת. תקן החניה הנהוג מבוסס על תקנות התכנון והבניה, התקנת מקומות חניה- 1983, ועל תקן חניה שנקבע מעת לעת בתכניות נקודתיות (למגורים: 1.5 מקומות חניה לכל יחידת דיור). בנוסף לכך, לחולון מאושרת (תיקון 15 ל מתאר מקומית ח/ 1 ), המאפשרת בניית חניונים במרתפים תת קרקעיים בכל ייעודי הקרקע והמאפשרת בניית חניונים שהחניה בהם תעמוד לרשות הציבור. 278

58 כך לדוגמא, ב מתאר מפורטת מספר ח/ 3/152, שמטרתה חידוש ושיפור פני אזור התעשייה פיתוחו והפיכתו לאזור תעסוקה מיוחד, נקבע כי בכל המגרשים ביעוד "אזור תעסוקה מיוחד" בין הרחובות הרוקמים לשד' ירושלים ובין רח' המלאכה למרכבה, החניות יהיו במרתפי חניה. החניונים הציבוריים הפזורים ברחבי העיר מופיעים באיור 49. רובם נמצאים בסמיכות למבני ציבור, מרכזי ספורט, תרבות ופנאי, תחנות רכבת ומרכזי קניות רכב כבד ממידע שהתקבל מעיריית חולון עולה, כי אין כניסה לעיר לרכב כבד מעל 10 טון. בנוסף, קיימת הגבלה לכניסת רכב כבד מעל 4 טון ברחובות רבים בעיר. האיסורים חלים בעיקר בשעות הלילה, אך חלקם תקפים גם לאורך שעות היום. לרכב כבד מותר לחנות רק באזור התעשייה, שבו יש מגרש חניה מיוחד המוקצה לכך. כמו כן, ישנם באזור התעשייה מקומות בהם רכבים כבדים יכולים לחנות גם לאורך הרחוב. איור מס' 49. חניונים ציבוריים בחולון 279

59 תאונות דרכים אחת לשנה מפרסמת מחלקת התנועה בעיריית חולון דו"ח תאונות דרכים שנתי, המבוסס על נתוני המשטרה והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. לוח מס' 8 מציג גרפים של מספר תאונות הדרכים עם נפגעים בחולון בין השנים באופן כללי, ניכרת מגמת ירידה, למעט חריגה בשנת 2008, שמקורה נובע כנראה משינוי בהגדרות המשטרה לתאונות דרכים (פגוש לפגוש). לוח 8. תאונות דרכים עם נפגעים בחולון

60 מנתוני תאונות הדרכים לשנת 2010 עולה כי: נמשכת מגמת הירידה במספר תאונות הדרכים. ב התרחשו 400 תאונות לעומת 465 תאונות בשנת 2009, ירידה של 14%. בכ- 20% מהתאונות יש פגיעה בהולכי רגל. 65% מכלי הרכב המעורבים בתאונות הם רכבים פרטיים, 17% אופנועים, 11% משאיות, 2% מוניות, 2% אוטובוסים, 1% אופניים ו- 2% אחר. 44% מתאונות הדרכים התרחשו בצמתים. לוחות מס' 9-10 מציגים את מוקדי תאונות הדרכים העיקריים בחולון לשנים לוח מס' 9. מוקדי תאונות מרכזיים בצמתים בחולון, צומת סה"כ אלופי צהל-שרת דב הוז-אילת אהרונוביץ'-הציונות חנקין-גולדה מאיר המלאכה-המרכבה אהרונוביץ'-רמז האורגים-הבנאי ההסתדרות-פיכמן החופר-המשביר בגין-בר לב סוקולוב-פרישמן לוח מס' 10. מוקדי תאונות מרכזיים ברחובות בחולון, רחוב 2007 סה"כ אילת סוקולוב קוגל הלוחמים הופיין חנקין ההסתדרות הפלד המלאכה 281

61 רחוב סה"כ ויצמן פרופ' שור דב הוז הבנאי רבינוביץ' אהרונוביץ' משה דיין מפרץ שלמה המרכבה גולדה מאיר בן גוריון ירושלים שנקר משה שרת קרן היסוד גאולים הרצפלד הסתת א. בעקבות דו"ח נתוני תאונות הדרכים לשנת 2009 ננקטו הצעדים הבאים: עודכנו תכניות רמזור בצמתים הבאים (בהתאם לספירות תנועה): שנקר-סוקולוב ההסתדרות-ויצמן חומה ומגדל-שנקר ליד בית ספר ביאליק ב. בדיקת היתכנות לרמזור חדש (בהתאם לספירות תנועה): טהון-ירושלים אלונה פהר-ברקת- ליד בית ספר גולדה מאושר לפני ביצוע הרצפלד- אחד במאי- בלינסון מתוכנן וממתין לאישור משרד התחבורה. ג. הסדרת צמתים בעלי סיכון בטיחותי ו/ או בסמיכות לבתי ספר (כתלות בקבלת תקציב): 282 מקלף-קרסל הוסדר וטופל סוקולוב- חובבי ציון-בלינסון ממתין לאישור משרד התחבורה.

62 המלאכה-המרכבה טופל. הפלד-השופטים + הפלד-המלאכה ממתין לאישור משרד התחבורה. ד. בדיקת תאורה: בגין-ברקת משה דיין-אהרונוביץ' סוקולוב-שנקר המעפילים-דוב הוז ה. הסדרת רחובות בעיר (כתלות בקבלת תקציב). 283

63 6.3 מצב תכנוני קיים תכניות סטטוטוריות בחולון ובסביבתה קיימות תכניות פיתוח רבות, הן בתחום שימושי הקרקע למגורים, תעסוקה ופנאי והן בתחום התחבורה. תכניות אלו צפויות להגדיל במידה ניכרת את אוכלוסיית העיר ואת מספר המועסקים והמבקרים בה, כולל השלכות על מערכת התחבורה בחולון ובסביבתה. התוכניות הסטטוטוריות הרלוונטיות לחולון ברמה הארצית, האזורית והמקומית הן: א. ב. ג. ד. ה. ו. ז. ח. תמ"א 3 מתאר ארצית לדרכים תמ"א - 23 מתאר ארצית למסילות ברזל תמ"א 23 א/ 4 מתאר ארצית למערכת תחבורה עתירת נוסעים (מתע"ן) בגוש דן תמ"א 35 מתאר ארצית משולבת לבניה, לפיתוח ולשימור. תת"ל - 19 לתשתית לאומית של הות"ל (הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של תשתיות לאומיות) דרך מס' 4 בקטע גן רווה מורשה. תמ"מ 5 מתאר מחוזית למחוז ת"א בשנים האחרונות נמצאת בהכנה אב לתחבורה לאזור התעשייה ולדרום העיר חולון. התוכנית התרכזה בניסיון לתת מענה תחבורתי הולם לתכניות הפיתוח העירוניות לשלוש שנות יעד: , ו- 2030, שבה הונח מימוש מלוא הפוטנציאל של תכניות הפיתוח ברחבי העיר. פרק זה מתבסס, בין היתר, על תכניות הפיתוח התחבורתיות המופיעות בתוכנית האב לתחבורה. המצב התכנוני הקיים כולל סקירה תחבורתית של רשת הדרכים המתוכננת, הפרדות מפלסיות, בחינת הקשרים בין האזורים הקיימים וההתקשרות למערכת האזורית. הסקירה כוללת את תכניות התחבורה הציבורית - רכבת ישראל, תחבורה עתירת נוסעים ואוטובוסים ותוכניות לתחבורה לא ממונעת רקע תכנוני תמ"א/ 35 תמ"א 35, אושרה בינואר 2005, והיא מוגדרת כתוכנית משולבת לבנייה, פיתוח ושימור. העיקרון המרכזי של התוכנית הוא לייעד שטחים לבנייה בתוך אזורים עירוניים או בצמוד להם ולשמר כמות מרבית של שטחים פתוחים לעתיד. התמ"א מכוונת את עיקר הפיתוח למרקמים העירוניים, כאשר הפיתוח העירוני יתבצע לפי עקרון "הפיזור המרוכז", ויתרכז במרחבים המעויירים ובבנייה בצפיפויות גבוהות יחסית. התוכנית מדגישה את שיפור המרחב העירוני תוך חידוש הדרגתי שלו, תמיכה בתהליכי התחדשות של מרכזי המטרופוליניים הנמצאים בירידה, טיפוח תרבות החיים העירונית ושמירה על איכות חיים גבוהה במסגרת קהילתית, תוך יצירת גבולות ברורים בין השטח המבונה לסביבתו. בנוסף, התוכנית מעודדת את התכנון הרב ייעודי ואת עירוב שימושי הקרקע במרקמים העירוניים. 284

64 ברמה התחבורתית, תמ"א 35 תומכת בהקמת מערכת הסעת המונים, ברמה העירונית והארצית, שתורכב מפריסת רשת מסילות ארצית יעילה ונוחה לצד מערך משלים של אוטובוסים. בתכנון העירוני מושם דגש על פיתוח ושימוש בתחבורה ציבורית ומתן עדיפות לתחבורה ציבורית ולהולכי הרגל. התוכנית מכוונת את הבינוי העירוני כך שיותאם ויקושר למערכות התחבורה, בעיקר התחבורה הציבורית, ומנחה את עורכי התכניות המקומיות והמחוזיות לרכז את הבינוי העירוני של מגורים ותעסוקה בסמיכות לצירי התחבורה הציבורית ובזיקה ישירה אליהם. חולון נמצאת כמרקם עירוני מגובש, המהווה חלק מרצף עירוני הכולל גם את תל אביב, בת ים וראשון לציון. המרקם העירוני מיועד למשוך אליו את הפיתוח, תוך הבטחת התשתיות הדרושות, ובעיקר תחבורה ציבורית והסעת המונים. תמ"מ/ 5 מתאר מחוזית למחוז תל אביב אושרה בשנת התוכנית מייעדת שטחים לפיתוח אזורים עירוניים, בדגש על שילוב שימושים. נדבך מרכזי ב הוא פיתוח ושימוש בתחבורה ציבורית, התווית מערכות תחבורה לפיתוח מערכת הסעת המונים רבת קיבולת בדגש על פיתוח שימושי קרקע אינטנסיביים באזורים מוטי תחבורה ציבורית. התוכנית כוללת גם חידוש עירוני, בדגש על שיקום המרכזים העירוניים הוותיקים, הנפוצים בערי המחוז. פעולות של על פי תמ"מ 5, החלק הארי של שטחה של חולון מיועד לפיתוח עירוני, עם אזור תעסוקה ראשי במזרח (אזה"ת חולון) ושטח פתוח המיועד לפארק עירוני ראשי בדרומה של העיר (פארק החולות). איור מס' 50. תשריט ייעודי קרקע- תמ"מ 5 285

65 6.3.3 רשת הדרכים המתוכננת רשת הדרכים המתוכננת כוללת הן את תכניות עיריית חולון והן את התכניות לדרכים של גופי התכנון הארציים והאזוריים בסביבות חולון מע"צ, וחברת נתיבי איילון. המידע כולל את תיאור הפרויקט, מיקומו, שנת היעד, מס' נתיבים ומדרג הדרך ותפקודה. א. רשת הדרכים הארצית והאזורית תמ"א/ 3 מתאר ארצית לדרכים אושרה בשלהי שנות ה- 70 ומאז עברה סדרה של שינויים ועדכונים. תמ"א/ 3 הינה רובה ככולה תשריט, המלווה בהוראות הכוללות הגדרת מונחים (סוג הדרך, רצועה מתוכננת וכד') מידות של רוחב הרצועה המתוכננת, מרחק בין קווי בנין וצירי דרך, הגבלות ואיסורי בניה ברצועה המתוכננת והנחיות לגבי סטייה מהתוכנית. מאיור מס' 51 המציג את תמ"א/ 3 באזור חולון עולה, כי רשת הדרכים הארצית והאזורית הסובבת את העיר מפותחת כמעט במלואה, תוך ניצול כמעט מלא של זכויות הדרך. האפשרות להרחיב או לסלול דרכים חדשות מוגבלת. על מנת להגדיל את קיבולת רשת הדרכים בעתיד, כדי לענות על הביקושים הגדלים, הפרויקטים התחבורתיים המתוכננים הם בעיקרם של הפרדות מפלסיות בצמתים ולאורך הצירים העורקיים. איור מספר 51. תמ"א/

66 תמ"מ/ 5 המתאר המחוזית של מחוז תל אביב, המסתמכת על עקרונות תמ"א/ 3, מציג אף היא תמונה דומה. מערכת הדרכים הארצית והאזורית הסובבת את העיר חולון, נמצאת במצב פיתוח כמעט מקסימלי, עם אפשרויות מוגבלות להרחבה ושדרוג של הצירים הקיימים. עיקר השינוי יבוא לידי ביטוי בהקמתן של הפרדות מפלסיות, ובתוכניות הפיתוח של מערכות התחבורה הציבורית. איור מספר 52. תמ"מ/ תת"ל/ 19 בנובמבר 2004 הכריזה הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של תשתיות לאומיות על לשדרוג דרך מס' 4 בקטע שבין מחלף גן רווה בדרום למחלף מורשה בצפון, שהינו כיום מהעמוסים בכבישי הארץ. מטרת ה לשפר את זרימת התנועה ואת בטיחות הנסיעה ולהפחית את עומסי התנועה באמצעות הגדלת הקיבולת ושיפור רמת השירות של הדרך. ה כוללת את הרחבת הדרך, שדרוג המחלפים, טיפול בתשתיות ההנדסיות והוספת מחלף "סיירים" בכניסה לחולון. במסגרת התוכנית יינתן מענה לאמצעי תחבורה נוספים ברצועת הדרך: תחבורה ציבורית ורכבת כבדה. במהלך התכנון התבררה המורכבות של מתן עדיפות לתחבורה ציבורית בשימוש בדרך (נת"צים/מת"צים), במיוחד בנוגע לקביעת מיקום הנתיבים והתחנות, באופן שיאפשר תנועה 287

67 יעילה של האוטובוסים, התוכנית פורסמה בספטמבר יחד עם נגישות ונוחות מירביות למשתמשים בתחבורה הציבורית. לוח מס' 11. מסכם את הפרוייקטים המתוכננים ברשת הדרכים הבינעירונית באזור חולון. לוח מס' 11: פרויקטים מתוכננים ברשת הדרכים הבינעירונית שיפור תיאור הפרויקט מיקום הפרויקט מ... עד שנת יעד מס' נתיבים תפקוד הדרך כביש - 4 הוספת נתיב 3 לכיוון רעננה צפון גן רווה דרך מהירה כביש - 4 הוספת דרכי שירות רעננה צפון גן רווה דרך מהירה כביש - 20 הסדרת איילון דרום ושילוב מסילת הרכבת מחלף משה דיין (ראשל"צ) מחלף קיבוץ גלויות דרך פרברית מהירה ב. רשת הדרכים המקומית הפרויקטים המרכזיים ברשת הדרכים המקומית של חולון מרוכזים בחלקה הדרום מזרחי של העיר, בתוכנית ח/ 500 ובסמוך לדרך מס' 4. לוח מס' 12 מציג את ריכוז הפרוייקטים המתוכננים. לוח מס' 12. פרויקטים מתוכננים ברשת הדרכים המקומית 2 שנת יעד תיאור הפרויקט סלילה והקמה חיבור דרך מס' 44 בשטחי הסדנא הצבאית (ח/ 547 ) סלילת המשך רח' המרכבה דרומה מערך דרכים חלקי של דרום חולון (ח/ 500 ) מערך דרכים מלא של דרום חולון (ח/ 500 ) סלילת המשך רח' משה דיין (ח/ 500 ) סלילת המשך שד' ירושלים לכיוון מזרח חיבור צפון חולון לדרך מס' 44 ולדרך מס' 1 גישה למחלף חולון מזרח (ח/ 580 ) מערך דרכים מזרחית למחלף חולון (ח/ 581 ( מ... המרכבה המרכבה משה דיין משה דיין חיים בר לב שד' ירושלים סרלין מיקום הפרויקט עד 44 בן צבי - שכונת רמת אליהו בראשל"צ רח' המרכבה רח' המרכבה מחלף סיירים מזרח ראשל"צ דרך מס' 1 מס ' נתיבים תפקוד הדרך דרך מאספת עורק עירוני ראשי דרך מאספת דרכים מאספות עורק עירוני ראשי עורק עירוני ראשי דרך מאספת עורק עירוני ראשי דרכים מאספות

68 הפרדות מפלסיות ביוני 2010 נפתח שער כניסה חדש לעיר חולון בדמותו של מחלף חולון מזרח. בשלב ראשון, נפתח המחלף לתנועה לנכנסים לעיר מכיוון דרום. זמן קצר לאחר מכן, נפתחה היציאה מחולון דרך המחלף דרומה. בעקבות פתיחת המחלף, נסגרה הכניסה והיציאה מחולון דרך תחנת הדלק "הסיירים". בפברואר 2011 נפתח המחלף לבאים מכיוון צפון, דבר המאפשר חיבור לאזור התעשייה חולון, דרך רח' המרכבה, וחיבור לשד' ירושלים. בימים אלה, פועלים עיריית חולון, עיריית ראשל"צ והחברה הלאומית לדרכים להשלמת ביצוע, אשר תאפשר בעתיד את היציאה צפונה לדרך מס' 4. לוח מס' 13 מסכם את הפרוייקטים המתוכננים של הפרדות מפלסיות באזור חולון. לוח מס' 13. פרוייקטים מתוכננים של הפרדות מפלסיות רשות /מס' דרך תאור הפרוייקט בין.. מיקום הפרויקט לבין.. שנת יעד עירוני/בין עירוני מחלף חולון מזרח - יציאה לכיוון צפון שד' ירושלים 2020 בין עירוני 4 4 גשר שד' ירושלים מעל דרך 4 (רמפות חיבור לדרך 4 יבוטלו ( שד' ירושלים 2030 בין עירוני 4 4 הקמת מחלף סיירים (כולל חיבור ל- 412 ) המרכבה 2030 בין עירוני 4 4 שיפור ומנהור צומת חולון 2030 בין עירוני חיבור צפון חולון - הקמת הפרדה מפלסית כביש צפוני 2030 בין עירוני חיבור צפון חולון - הקמת הפרדה מפלסית כביש צפוני 2030 בין עירוני חולון הקמת הפרדה מפלסית המרכבה משה דיין עירוני 2030 חולון שיקוע משה דיין המרכבה משה שרת עירוני 2030 חולון שיקוע כיכר קוגל רח' קוגל רח' מקווה ישראל עירוני ביצועם של פרוייקטים אלו ישפר את נגישותה של חולון למערכת הדרכים האזורית והארצית, ויגדיל את הקיבולת הכוללת של היציאות/הכניסות מהעיר, בהשוואה למצב קיים. חשוב להדגיש, כי חלק מהפרויקטים המתוכננים נגזרים מפרויקט הרכבת הקלה (דוגמת השיקוע בקוגל וגשר שד' ירושלים) ומותנים בהקמתה. איור מס' 53 המבוסס על האב לתחבורה של חולון, מציג את ברשת הדרכים בחולון ובסביבתה עד לשנת כל השינויים המתוכננים 289

69 איור מס' 53: רשת הדרכים המתוכננת בחולון,

70 6.3.4 מערך התחבורה הציבורית המתוכנן משרד התחבורה יוזם מהלכים לעידוד השימוש בתחבורה הציבורית וביניהם פיתוח שרותי רכבת ישראל ברמה המטרופולינית והבין עירונית, פיתוח שירותי הסעת המונים של רכבת קלה ו- BRT וארגון מחדש של התחבורה הציבורית (אוטובוסים) במטרופולין תל-אביב. מערכת התחבורה הציבורית העירונית של חולון משתלבת במהלכים אלו. א. רכבת ישראל מערך מסילות הברזל מבוסס על תמ"א/ 23 ( מתאר ארצית למסילות ברזל), המוצגת באיור מס' 54 שאושרה בשנות ה- 80, ועל תכניות רכבת ישראל. על פי התוכניות צפוי עיבוי של שירותי הרכבת בחלקו הדרומי של מטרופולין תל אביב. איור מס' 54. תמ"א/ 23 קו הרכבת לראשון לציון מערב, שנפתח לאחרונה, הוא מיזם לסלילת מסילת רכבת שתחבר בין ראשל"צ, חולון, בת ים, ותל אביב. מראשון לציון ממשיכה המסילה החדשה ליבנה מערב ומתחברת למסילת לוד-אשקלון בסמוך לצומת פלשת צפונית מזרחית לנמל אשדוד. תוואי הקו עובר לאורך מסילת החוף, במקביל לדרך מס' 20 (נתיבי איילון). ארבע תחנות משרתות את העיר חולון, ונפתחו לשימוש הציבור בספטמבר 2011 תחנות צומת חולון (שער חולון), וולפסון, יוספטל וקוממיות. 291

71 חיבורה של חולון אל המערכת המסילתית משפר משמעותית את רמת השירות התחבורתית המוצעת לתושבי העיר. יחד עם זאת, החיבור המסילתי מתבצע בשוליה המערביים של העיר, וכדי שניתן יהיה למצות את הפוטנציאל הטמון ברכבת ישראל, יש צורך בתחבורה ציבורית יעילה, שתזין את התחנות. קו 99 החדש של הארגון מחדש מספק את ההזנה לתחנת יוספטל. יחד עם זאת, לתחנת יוספטל קיימת בעיית נגישות, מאחר ואין בה חניה ו/או נקודות עצירה. עיריית חולון מנסה לקדם תוכנית להפוך את הציר יוספטל- גולדה מאיר לציר העדפה לתח"צ, דבר שישפר משמעותית את הנגישות לתחנה. בנוסף, מתוכנן קו שירות מהיר ודו כיווני בציר מזרח מערב, מתחנת רכבת הקוממיות, דרך שד' משה דיין, דרך ח- 500 בדרום העיר. משם, לאורך הרחובות המלאכה והמרכבה, דרך אלופי צה"ל, שד' גולדה מאיר והופיין עד לתחנת הרכבת יוספטל. איורים מציגים את תכנון מסילות רכבת ישראל במטרופולין ת"א לשנים , תוך התמקדות בתחנות המתוכננות בחלקו הדרומי של המטרופולין. קיימת תוכנית נוספת של רכבת ישראל לשנת יעד רחוקה יותר (2040 ומעלה) הכוללת הקמה של מסילת ברזל לאורך דרך מס' 4, בין אזור ראשון לציון לחדרה. תוכנית זו הינה במסגרת תת"ל/ 43, שעיקרה לקדם לשדרוג דרך מס' 4 באזור השרון. 292

72 איור מס' 55. מפת מסילות רכבת ישראל במטרופולין ת"א, מתוך אינוונטר רשתות הדרכים והמסילות לשנים , 2020, מטרופולין ת"א, נת"ע, יולי

73 איור מס' 56. מפת תוכניות הפיתוח של רכבת ישראל ב. תחבורה עתירת נוסעים חברת נת"ע הכינה אב למערכת תחבורה עתירת נוסעים (מתע"ן) במטרופולין תל-אביב. התוכנית הפכה סטטוטורית עם אישורה של תמ"א/ 23 / 4 /א ( מתאר ארצית למערכת תחבורה עתירת נוסעים בגוש דן) בשנת הרשת הנבחרת של האב כוללת 7 קווים, וביניהם הקו הירוק העובר בתחומה של העיר חולון. הקו הירוק מתוכנן להיות הקו השני במערכת המתע"ן, שיבנה ויופעל במסגרת מערכת הסעת ההמונים של מטרופולין תל-אביב. הקו מתוכנן כקו ראשי רדיאלי המספק שירות בתדירות גבוהה, ומשרת את החלק הדרומי של מטרופולין תל-אביב. הקו הירוק מחבר את העיר חולון ושולי העיר ראשון לציון (במערב ובמזרח) עם העיר תל אביב בכלל ועם המע"ר המטרופוליני בפרט. 294

74 הקו הירוק עובר ברובו במרחב עירוני צפוף, עם ריכוז פעילויות של מסחר ותעסוקה. הערים הגדולות לאורך הקו (מעל 90,000 תושבים בשנת 2030) הן חולון ותל אביב-יפו, בהן עובר הקו הירוק דרך מרכזי הערים. בנוסף, עובר הקו הירוק גם בשולי ראשון לציון. אזורי התעסוקה הגדולים לאורך הקו (מעל 20,000 מקומות עבודה בשנת 2030) הם חולון ראשון לציון מערב, בחלקו הדרומי של הקו, המע"ר המטרופוליני בחלקו המרכזי, ואזור התעסוקה בהרצליה פיתוח הממוקם בקצהו הצפוני של הקו. מוקדים מטרופוליניים אחרים לאורך הקו הירוק הינם אוניברסיטת תל-אביב ומתחם הקריה. לקו הירוק מתוכננים שני מסלולי שירות: מסלול ראשון לציון-הרצליה: מתחיל בדרך מס' 412 (מפגש עם הקו הכחול), ממשיך לאורך שד' ירושלים בחולון, דרך צומת חולון, רח' אבן-גבירול עד מרכז התחזוקה (הדיפו) באזור התעסוקה בהרצליה פיתוח (מפגש עם הקו הוורוד). מסלול מערב ראשון לציון-אוניברסיטת תל-אביב: מתחיל בתחנת הרכבת משה דיין בראשל"צ (מפגש עם קו אדום וחום), עובר דרך מרכז חולון עד אוניברסיטת תל-אביב, מרכז הירידים ומסתיים בצומת הרחובות פנחס רוזן וראול ולנברג (מפגש עם הקו הצהוב). שני המסלולים חוברים בקטע מרכזי משותף המתחיל במרכז העיר חולון, ממשיך לאורך רחוב אבן גבירול עד רחוב איינשטיין בתל-אביב-יפו. בגלל הפיצול בקצהו של הקו הירוק יש לו פריסה וכיסוי גבוהים. תוואי הקו הירוק מופיע באיור מס' 57. קטע השיא של הקו הירוק, בשעת שיא בוקר, נמצא אחרי צומת חולון בכיוון צפון, בין דרך קיבוץ גלויות לדרך שלמה (סלמה). הביקושים הגבוהים ביותר צפויים להיות לאורך הקטע המשותף לשתי זרועות הקו, והם עולים ככל שנעים לכיוון מרכז העיר תל אביב ואזורי התעסוקה של המע"ר. תדירות הקו עתידה להיות כל 3 דק' בקטע השירות המשותף, כל 7.5 דק' במסלול השרות של ראשל"צ הרצליה וכל 5 דק' במסלול השירות ראשל"צ אוניברסיטת ת"א. 295

75 33 איור מס' 57. תוואי הקו הירוק נת"ע 33 מתוך מסמך מסכם של אב לתחבורה עתירת נוסעים (מתע"ן) במטרופולין ת"א, נת"ע, דצמבר

76 באזור חולון נמצא המקטע הדרומי של הקו הירוק המופיע באיור מס' 58. המקטע הדרומי מתחיל בצומת חולון, יורד דרומה לכיוון מרכז העיר חולון, ומתפצל ברח' סוקולוב לשתי זרועות. הזרוע המזרחית, שהיא חלק ממסלול השירות של הרצליה, ממשיכה מזרחה בסוקולוב ויורדת דרומה בשד' ירושלים עד לנקודת הקצה של הקו במכון הוולקני/ בית החולים הווטרינרי בראשון לציון. הזרוע המערבית, שהיא חלק ממסלול השירות של האוניברסיטה, ממשיכה ברחובות פיכמן, ברקת, ברלב, ארליך ואברהם בר ופונה מערבה בשד' משה דיין לכיוון נקודת הקצה של הקו בתחנת הרכבת משה דיין בראשון לציון. אורך הקו הירוק במקטע זה הינו כ ק"מ (הזרוע המזרחית מנקודת הפיצול בסוקולוב ועד מכון וולקני כ- 5.1 ק"מ, והזרוע המערבית מצומת חולון ועד משה דיין כ- 8.4 ק"מ). במקטע זה חוצה הקו הירוק את המרקם העירוני ואת מרכז העיר חולון, ועובר בשולי ראשון לציון בסמוך לאזור התעשייה ראשון לציון מערב. הקו הירוק יאסוף ויפזר נוסעים ליעדי שירות לאורך המקטע, וליעדים מרכזיים במרכז תל אביב. נקודות הקצה של הקו ישמשו למעבר ליעדי המשך בדרום המטרופולין. איור מס' 58. המקטע הדרומי של הקו הירוק הקו הירוק הינו עמוד השדרה של מערכת המתע"ן, ולכל ששת הקווים האחרים במערכת יש נקודות ממשק איתו, והוא מאופיין במספר גדול של מעברים. התחנות הדומיננטיות לאורך הקו 297

77 הירוק הן התחנות הראשיות. תחנה זוהתה כתחנה ראשית אם מתקיים בה לפחות אחד מהקריטריונים הבאים: מפגש של שני אמצעי נסיעה או יותר (מפגש עם רכבת ישראל, מפגש עם מסופי תח"צ מערכתיים ו/או תחנות מרכזיות ונקודות מפגש או פיצול של מתע"ן), סמיכות למוקדים מטרופוליניים ותחנות בעלות היקף הזנה ופיזור גבוה. באזור חולון קיימות 3 תחנות ראשיות לאורך הקו הירוק כמפורט בלוח מס' 14 ובאיור מס' 59. לוח מס' 14. תחנות ראשיות באזור חולון לאורך הקו הירוק מס' תחנה תחנה ראשית 32 צומת חולון 33 סוקולוב-שנקר, חולון סוג הממשק בתחנה מפגש שלושה קווי מתע"ן (ירוק/כחול/צהוב), רכבת ישראל, מסוף אוטובוסים ראשי ותחנת קצה (כחול וצהוב) נקודת פיצול של הקו הירוק 67 הופיין, חולון מפגש בין שני קווי מתע"ן (ירוק/אדום) ותחנת קצה (אדום) איור מס' 59. תחנות ראשיות בחולון לאורך הקו הירוק צומת חולון הוא אחד המוקדים המשמעותיים והמורכבים ביותר במערכת המתע"ן. הצומת מהווה את שער הכניסה הדרומי למרחב תל אביב בכלל ולגלעין המטרופולין בפרט. מצומת חולון ניתן להשתלב לכיוון חולון, לדרך מס' 20 (איילון צפון ודרום) ולדרך מס' 44 לכיוון מזרח. הצומת מתוכנן כמרכז תחבורתי משולב הכולל מפגש של שלושה קווי מתע"ן (ירוק/כחול/צהוב) וממשק 298

78 עם רכבת ישראל. בצומת מתוכננים מסוף אוטובוסים ראשי, שיהווה מוקד עיקרי לרשת האוטובוסים העירונית והבינעירונית באזור, ותחנות הקצה של הקו הצהוב והקו הכחול. יש לציין, כי עיריית חולון רואה בעייתיות בתוכניות הפיתוח של צומת חולון מבחינת ההעמסה התחבורתית על שער הכניסה לעיר לוח מס' 15 מרכז נתונים ומאפיינים תפעוליים של הקו הירוק. מוצא-יעד * אורך קטע משותף **בקטע המשותף לוח מס' 15. מאפיינים תפעוליים של הקו הירוק מסלול ראשל"צ- הרצליה ראשון לציון (412)- הרצליה מסלול ראשל"צ-ת"א ראשון לציון (משה דיין)- תל אביב (אוניברסיטה) הקו הירוק עובר ברחובות עירוניים אורכיים, בליבו של מטרופולין תל אביב. יישום הקו דורש את שילובו במספר פרויקטים של הפרדות מפלסיות. הפרויקטים הרלוונטיים לחולון הינם ביצוע הפרדות מפלסיות בין שד' ירושלים לדרך מס' 4 ("סיירים") ובצומת חולון. כיום נמצא הקו הירוק בשלב התכנון המוקדם. הקו מתוכנן בטכנולוגית רק"ל (רכבת קלה) ובחלקו הדרומי באזור חולון הוא מתוכנן כקו עילי במפלס הקרקע. בהיעדר תכנון הנדסי מפורט, הנחות העבודה לגבי אופן שילוב הרכבת הקלה ברשת הדרכים תתבצע על פי ההנחות הבאות, שגם קיבלו ייצוג במודל התחבורתי בהתאם: 1. הורדת נתיב נסיעה בכל כיוון בצירים בהם עובר הקו הירוק. סה"כ קו ירוק (*11.2) 34.5 אורך תוואי (ק"מ) מספר תחנות אורך נסיעה ממוצע לנוסע (ק"מ) טכנולוגיה LRT LRT ** 20 תדירות (בשעה) 12 8 תחזית עולים יומי, 309, , , תחזית עולים לקו בשעת שיא בוקר, 2030 תחזית נוסעים בקטע שיא בשעת שיא, ,960 22,220 10,740 10,790 7,230 3,560 זמן נסיעה מקצה לקצה (דקות) מהירות ממוצעת (קמ"ש) הורדת חניה לאורך הדרך בצירים בהם עוברת הרכבת ובהם קיימת חניה ברחוב. בנוסף לקו הירוק, קיים גם הקו הכחול העובר בגבולה הצפוני של חולון, המחבר את הערים רחובות, נס ציונה וראשון לציון, מצומת חולון בצפון ועד בית חולים קפלן בדרום, כמוצג באיור מס' 61. הקו הכחול מתוכנן לפעול בטכנולוגיית BRT (אוטובוס רב קיבולת) ולשרת ביקושים רדיאליים לנסיעות מחלקו הדרומי של מטרופולין ת"א לכיוון גרעין המטרופולין. בנוסף, מתוכנן הקו הכחול גם לספק שירות פנים אזורי, בחלקו הדרומי של המטרופולין, מחולון ועד רחובות. 299

79 המקטע הצפוני של הקו הכחול מתחיל בצומת חולון, המהווה את נקודת הקצה הצפונית של הקו, ונמשך מזרחה על דרך מס' 44 עד צומת בית דגן. אורך המקטע כ- 6 ק"מ והוא עובר לאורך ציר ראשי (44), במרקם שאינו מעויר בחלקו. התוואי עובר ליד מקווה ישראל, אזור ואזור התעשייה של חולון, כמוצג באיור מס' 60. על פי המודל התחבורתי של נת"ע, קטע השיא של הקו הכחול בשעת שיא בוקר עתיד להיות בדרך מס' 44, בכיוון צפון מערב, בסמוך לאזור התעשייה של חולון (תחנת המכתש). התחנות הפעילות ביותר לאורך מקטע זה צפויות להיות בצומת חולון, נקודת מפגש עם הקו הצהוב, הכחול ורכבת ישראל, ותחנת משה דיין-דרך מס' 44, נקודת מפגש עם הקו הצהוב. התחנה העמוסה ביותר במקטע זה ובקו הכחול בכלל צפויה להיות תחנת צומת חולון. איור מס' 60. המקטע הצפוני של הקו הכחול 300

80 איור מס' 61. תוואי הקו הכחול 301

81 לשני קווי מתע"ן נוספים נגיעה בחולון (ראה איורים מס' 57,59)): הקו הצהוב המחבר את הגזרה הצפונית של מטרופולין ת"א דרך הגזרה המזרחית עם צומת חולון, המהווה את נקודת הקצה הדרומית של הקו. הקו האדום, המתוכנן להיות הקו הראשון, היוצר את השלד העיקרי של מערכת מתע"ן. בחלקו הדרומי של הקו, מתוכננת זרוע מרח' יוספטל בבת ים מזרחה דרך רח' הופיין בחולון ועד למפגש עם רחוב חנקין, המהווה את נקודת קצה של הקו. ג. מרכזי תחבורה משולבים (מתח"מים) מתח"מ הינו מתקן שמשלב בין אמצי תחבורה, ובו מתבצע מעבר נוסעים אל התחבורה הציבורית וממנה, מקרב אמצעי התחבורה הבאים: רכבת בינעירונית / רכבת פרברית, רכבת קלה / רכבת תחתית, אוטובוסים בקווי שירות סדירים, מוניות, רכב פרטי ורכב דו- גלגלי ממונע ובלתי ממונע. תפקידו של המתח"מ להקל על מעבר הנוסעים בין אמצעים אל ובתוך הציבורית. באזור חולון מתוכננים שלושה מתח"מים, כמוצג באיור מס' 62: צומת חולון- מערכת התחבורה המתח"מ הצפוני של העיר, מתוכנן כמרכז תחבורתי משולב הכולל מפגש של שלושה קווי מתע"ן (ירוק/כחול/צהוב) וממשק עם רכבת ישראל. בנוסף, מסוף אוטובוסים ראשי, שיהווה מוקד עיקרי לרשת האוטובוסים העירונית והבינעירונית באזור, ותחנות הקצה של הקו הצהוב והקו הכחול. דיפו הקו הירוק- המתח"מ הדרום מזרחי של העיר, בסמיכות למרכז התפעול והתחזוקה העיקרי של הקו הירוק, מזרחית לדרך מס' 4, בסמוך לגשר שד' ירושלים (המשולש החקלאי). במתח"מ תחנה של הקו הירוק ומסוף אוטובוסים. קוממיות- אוטובוסים. המתח"מ הדרום מערבי של העיר, הכולל את תחנת רכבת ישראל ומסוף איור מס' 62. מתחמ"ים מתוכננים בחולון 302

82 6.3.5 אב לשבילי אופניים 2007 בשנת הוכנה אב לשבילי אופניים לחולון על ידי אדר' גידו סגל, תחבורה: PGL. התוכנית כוללת בשלב הראשון כ- 15 ק"מ דרך ובשלב הסופי כיסוי של כל הדרכים העורקיות והמאספות בעיר. התוכנית כוללת קישוריות לתחנות המתע"ן המתוכננות, ומיועדת לאפשר נגישות טובה למוקדי פעילות שונים, ונגישות משופרת לתחבורה ציבורית. הנחות העבודה בתכנון הרשת היו: הרשת מחברת את כל נקודות המוצא והיעד (הקיימות והמתוכננות) בעיר ובמטרופולין. הרשת מתייחסת למצב הקיים, לרבות תכנון קיים, כולל תכנון הרכבת הקלה. רוב השבילים מתוכננים לאורך צירי תנועה קיימים או בתכנון: צירי התנועה מחברים בין נקודות המוצא והיעד - זכות הדרך מאפשרת לשלב שבילי אופניים - צמתים מרומזרים המאפשרים מעבר בטוח בין קטע אחד לשני - בכל קטע נערכה בחינת ישימות בהתייחס למשמעויות הבאות: עלות כספית פגיעה רגל תחבורתית ביטול נתיבים וחניות, הוספת חציות, צמצום מדרכות להולכי פגיעה בשטחים ירוקים איורים מס' מציגים את רשת שבילי האופניים שתוכננה בחולון במסגרת האב ואת מיונם לפי ישימות. 303

83 איור מס' 63: רשת שבילי האופניים המתוכננת בחולון 304

84 איור מס' 64: מיון שבילי האופניים על פי שלביות ישראל מקווה המעפילים סוקולוב ירושלים ההסתדרות פיכמן הופיין המרכבה מאיר גולדה אילת בגין דיין משה 305

85 6.3.6 חולון עיר מודל למערכת תחבורה בת קיימא התוכנית לעיר מודל לתחבורה בת קיימא, הינה שהוכנה כמענה ליוזמה של משרד התחבורה שמטרתה לבחור עיר שתשמש מודל למימוש פיתוח של תשתיות תחבורה, הקמת מערך טכנולוגיות, מערכות תחבורה חדישות ושדרוג המרחב העירוני. ה מציגה תפישה כוללת למערכת תחבורה בת קיימא לעיר חולון וכוללת שדרוג ושיפור מערך התחבורה הציבורית וכן הרחבת מגוון האמצעים של התחבורה לא מוטורית, שיפור תשתיות ויצירת נגישות למוקדי משיכה בעיר. מאפייניה הפיסיים והערכיים של העיר חולון הכתיבו את המתווה של התוכנית המוצעת במסגרת הקול קורא - מבנה עירוני קומפקטי, טווחי שירות נוחים, מבנה אופטימלי לשימוש באמצעים לא מנועיים, מערך שימושי הקרקע ופיזור המוסדות ועוד. התוכנית משתלבת בעקרונות התכנון והפיתוח העירוני, הן בטווח המיידי והן בעתיד, כפי שהם משתקפים ב המתאר העירונית המתגבשת, תוך ניצול היתרונות היחסייםשל העיר. מטרתה העיקרית של התוכנית היא צמצום הנסיעה ברכב פרטי ועידוד השימוש בתחבורה ציבורית ובאמצעים לא מנועיים. מרכיביה העיקריים של התוכנית מפורטים להלן. א. צירי העדפה לתחבורה ציבורית התוכנית שמה דגש מיוחד על חיזוק ציר צפון דרום, המקשר את חולון אל המע"ר המטרופוליני, ועל ציר מזרח - מערב המחזק את הקשרים הפנימיים בתוך העיר. במסגרת התוכנית נבחרו ארבעה צירים מרכזיים כצירים להעדפת תחבורה ציבורית: ציר המלאכה-גולדה-הופיין, שהינו ציר הרוחב המרכזי של העיר חולון, ובעל חשיבות רבה מבחינת הפיתוח האורבני של העיר. הציר חוצה את העיר מגבולה המערבי עם בת ים, מתחנת הרכבת יוספטל ודרך 20, דרך מרכז העיר החדש, ועד אזה"ת של חולון בגבולה המזרחי. רחוב אילת המעפילים, שהינו ציר אורך הנמצא בצידה המערבי של חולון. הציר הינו מאסף תנועה ראשי, המנקז נפחים גבוהים של תנועת אוטובוסים, ומהווה קטע מעבר חשוב לתחבורה ציבורית בעיר חולון. רחוב הלוחמים, המהווה עורק ראשי המחבר את חולון למרכז ולדרום תל אביב. ציר זה מהווה קטע מעבר חשוב לתחבורה ציבורית בעיר חולון ונפחי הנוסעים והאוטובוסים בו גבוהים. בנוסף, רח' הלוחמים יוצר רצף והמשכיות לציר ההעדפה ברח' לאילת-המעפילים. רחוב סוקולוב, שהינו הרחוב המסחרי הראשי של העיר חולון, ומהווה מוקד משיכה מרכזי לאור הפעילויות המסחריות והתרבותיות המתרחשות לאורכו. רחוב זה יטופל בשלב ב' עם בוא הרק"ל. 306

86 איור מס' 65. תחנות אוטובוס נבחרות לטיפול ב. פריסת טכנולוגיות במסגרת התוכנית הוצע שיפור ושדרוג מהותי של פריסת הטכנולוגיות המתקדמות בעיר לשימוש וניהול תח"צ. התשתיות הטכנולוגיות מיועדות להעברת מידע שוטף לציבור המשתמשים, לצרכי ניהול ובקרה ולצורך קבלת היזון חוזר מציבור המשתמשים. חלק מהמערכות ימוקמו בתחנות האוטובוס (שלטי מידע,,Next Bus אינטרנט מערכות הנגשה ועוד) חלקן לאורך צירים מרכזיים ובצמתים (מצלמות, מערכת בקרה ברמזורים ועוד) וחלקן מיועדות לשיפור השירות למשתמשים (אתר אינטרנט, מערכת פניות ציבור ועוד). בנוסף, יוקם מרכז מידע לתחבורה עירונית שירכז את המידע מכלל המערכות הטכנולוגיות לצורכי שליטה ובקרה. ג. שיפור התחבורה הציבורית עיריית חולון רואה חשיבות מכרעת ביצירת נגישות לאזור התעשייה גם בתחבורה ציבורית. לשם כך, הוצע קו מטרופוליני חדש שישרת את אזור התעשייה, ויעבור ברחובות, נס ציונה וראשל"צ דרך אזור התעסוקה ועד מסוף 2000 בתל אביב. קו זה יפעל בשילוב עם מערכת הסעות פנימית 307

87 חדשנית, של מיניבוסים "חולונית" שתפעיל "שאטל" בתדירות גבוהה שיפזר בשעות שיא בוקר ואחה"צ את המועסקים באזור התעשייה. בנוסף, הוצע להפוך שניים מהקווים הקיימים בעיר לקווי דגל. קו 271, הינו קו מטרופוליני, המחבר את חולון למרכז המע"ר המטרופוליני, וקו 99 שהינו קו פנימי, החוצה את חולון ממערב למזרח, מתחנת רכבת יוספטל, דרך מרכז העיר החדש, עד לאזור התעשייה. קווי הדגל ימותגו, יצוידו בצי רכב מתקדם, תדירותם תתוגבר, תחנותיהם יקבלו טיפול מיוחד כולל פריסה של אמצעים טכנולוגיים. התוכנית שמה דגש גם על שיפור התחבורה הציבורית ברמה הפנים עירונית. התחבורה הציבורית כיום משרתת את תושבי העיר בעיקר בצירים ראשיים. מזה שנים זוהה בעיר צורך לשירות משלים לצרכים מגוונים שירות לאוכלוסייה הוותיקה של העיר, למוקדי תרבות ובילוי ובין האטרקציות הרבות הקיימות בחולון. בשעות השפל, תספק מערכת ההסעות ה"חולונית", שירות שיענה על צרכים אלו, כמפורט באמצעים הנוספים. כך, יצומצמו נסיעות רבות בעיר ברכב פרטי ותינתן רמת שירות גבוהה של תחבורה ציבורית לתושבי העיר. ד. שיפור התשתית הפיזית ה מציעה שיפור משמעותי של תחנות האוטובוס והסובב אותן עבור משתמשי התחבורה הציבורית. השינויים המוצעים יהוו קפיצת מדרגה בעיצוב המרחב הציבורי בחולון, ויהפכו מרחב זה לידידותי למשתמש. דגש מיוחד ניתן להנגשת תשתית התחבורה הציבורית לאנשים בעלי מוגבלויות וכן לשילוב מרחב התחנות באופן שימנע פגיעה בפעילות ברחוב ובהולכי הרגל. לשינויים אלו נלווים שיפורים בשילוט ובהכוונה ושדרוג של האמצעים טכנולוגיים המסייעים בהנגשת התחבורה הציבורית ובהעברת מידע שוטף ועדכני לנוסעים. בנוסף, מוצעת העתקתו של מסוף הקצה הקיים בקריית שרת, הבנוי על שטח של שצ"פ למיקום חדש. ה. תשתית שבילי אופניים המבנה הפיסי של העיר חולון וטווחי הנסיעה למוקדים השונים מתאים מאד לשימוש נרחב באופניים. ה מציעה יצירת מערכת רציפה והירארכית של שלד עירוני ראשי בעיר וקשר למוקדים ולרשויות סמוכות - ראשל"צ, בת ים, אזור, תל אביב יפו, ופארק אריאל שרון. כמו כן, מוצעת ב נגישות לתחנות הרכבת הקיימות, קישוריות לאמצעי תחבורה ציבוריים ושיפור בבטיחות באמצעות דגש על הפרדה ככל האפשר מהולכי רגל ומרכב מוטורי. 308

88 איור מס' 66. תשתית אופניים קיימת ו. תשתית הולכי רגל מטרת התוכנית המוצעת היא להפוך את חולון לעיר מעודדת הליכה. ה מציעה שיפורים משמעותיים בתשתית ובתנאים הפיזיים להולכי הרגל תוך שימת דגש על בטיחות המשתמשים, שיפור הנגישות למערכת התחבורה הציבורית, הבטחת רציפות כלל עירונית על ידי יצירת שלד רחובות הקושר את מוקדי העיר והשכונות לכדי מערכת רציפה ובהירה. תשומת לב מיוחדת ניתנה לחיזוק העירוניות באמצעות תכנון מחודש של המרחב הציבורי. התוכנית מציעה שני מדרחובים ללא תנועת כלי רכב פרטיים בפרט, לאורך רח' סוקולוב ולאורך רח' גולדה מאיר, המהווים את המרכז הוותיק והחדש של העיר חולון. 309

89 איור מס' 67. מערך הולכי רגל ז. מדיניות חניה כיום, מדיניות החניה בחולון הינה חניה חופשית בכל העיר ללא תשלום וללא מגבלת זמן בכל אזורי העיר, הן לתושבי העיר והן לאורחיה. ה מציעה ביטול של מקומות חניה לאורך צירים בהם תינתן העדפה לתחבורה ציבורית להולכי רגל ורוכבי אופניים. בנוסף, במרכז העיר ובאזור התעשייה יוגדרו אזורים עם מגבלות חניה, דהיינו חניה בתשלום המוגבלת בזמן. 310

90 איור מס' 68. מיקום חניונים אב להפחתת זיהום אוויר להגנת אקלים חולון לתחבורה יש השפעה רבה על איכות החיים ועל איכות הסביבה. יצויין כי נושא זה מפורט בהרחבה בדו"ח זה בפרק הבא העוסק בנושא הסביבתי. בשנת 2008 חוקקה הכנסת את "חוק אוויר נקי", שמטרתו להבטיח שמירה על איכות האוויר ומניעת זיהומו. במסגרת החוק, בסמכותו של המשרד להגנת הסביבה להורות לרשויות מקומיות לנקוט באמצעים לצמצום זיהום האוויר בתחומן. במקרה זה, הרשות המקומית מחויבת להכין פעולה לנקיטת אמצעים למניעה או הפסקת החריגה. בימים אלו נמצאת בעיצומה אב להפחתת זיהום אוויר ולהגנת אקלים בחולון, כחלק מהחתימה על אמנה של פורום ה- 15 להפחתת פליטות. במסגרת זו הוצעה פעולה לצורך צמצום ומניעת זיהום אוויר מתחבורה. בהיבט התחבורתי, אמצעי המדיניות אותם מומלץ להפעיל ברמה העירונית הם: שיפור התחבורה הציבורית על ידי תמיכה בארגון מחדש של התחבורה הציבורית ובהקמת הרכבת הקלה עידוד הנסיעה בתחבורה ציבורית קביעת אזור מוגבל לתנועת כלי רכב מזהמים ציפוף העיר קידום אמצעי תחבורה לא מנועיים (אופניים והולכי רגל) עידוד השימוש המשותף בכלי רכב פרטיים קידום מדיניות חניה 311

91 לגבי הסעיף האחרון, יש להדגיש, כי על ידי מדיניות חניה הכוללת, לדוגמא, הגבלות בזמני החניה, גביית אגרת חניה וצמצום מספר החניות, ניתן להפחית באופן משמעותי את אטרקטיביות הנסיעות ליעדים מסוימים בכלי רכב פרטי. מדיניות שכזו מתאימה בעיקר למרכזי הערים, בהן חלקה של התחבורה בגרימת זיהום אוויר גדול במיוחד, מספר מקומות החנייה מוגבל, והתחבורה הציבורית ואמצעי תחבורה לא ממונעים מהווים אלטרנטיבה טובה לרכב הפרטי. איור מס' 69, בעמוד הבא, מציג סיכום של המצב התכנוני הקיים ושל הפרויקטים התחבורתיים בחולון על רקע תוכניות התעסוקה והמגורים, לשנת

92 איור מס' 69. סיכום פרויקטים תחבורתיים בחולון על רקע תוכניות תעסוקה ומגורים,