Haifa Center of Law & Technology חוברת מס'

Transcription

1 המרכז למשפט וטכנולוגיה Haifa Center of Law & Technology סדרת פרסומי המרכז למשפט וטכנולוגיה חוברת מס' 6 פרס אלדין תשס"ה לעבודות מצטיינות במשפט וטכנולוגיה הפרס תרומת חיפה, תשס"ה- 2005

2 Haifa Center of Law & Technology University of Haifa, Faculty of Law Aladdin Prize for Excellent Student Papers in Law & Technology כל הזכויות שמורות למחברים ולמרכז למשפט וטכנולוגיה. חיפה, תשס"ה נא לצטט את המסמך כך (דוגמא): גלעד שריר, "תמיכה ממשלתית במחקר ופיתוח האם עידוד הצמיחה או בזבוז כספי ציבור?", פרס אלדין לעבודות מצטיינות במשפט וטכנולוגיה תשס"ה (המרכז למשפט וטכנולוגיה, תשס"ה ) 5. ליצירת קשר: טל' , פקס: דוא"ל: techlaw@law.haifa.ac.il אתר הבית: ISSN Printed in Israel

3 תוכן העניינים על הפרס... 3 פרס ראשון: גלעד שריר - פרודיות וזכויות יוצרים: האם השימוש ב"שימוש הוגן" הוגן?... 5 פרסים שני עד רביעי: תומר איסק - חוזה אחיד בסביבה הדיגיטאלית עדי מלצר - מיסוי מיזמים זרים בעידן המסחר האלקטרוני - האם ניתן להסתפק בשיטות המיסוי המסורתיות? שי נהיר - תפיסתה הכללית של הועדה לבדיקת בעיות משפטיות הכרוכות במסחר אלקטרוני

4

5 פרס אלדין לעבודות סטודנטיאליות מצטיינות בנושאי משפט וטכנולוגיה המרכז למשפט וטכנולוגיה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה שמח להעניק זו השנה התשיעית את פרס אלדין לעבודות סטודנטיאליות מצטיינות בתחומי המשפט והטכנולוגיה, בחסות חברת אלדין. הפרס נועד לקדם את החינוך המשפטי והמחקר בתחומים אלו, ובפרט, לעודד מחקר מקורי, בין-תחומי העוסק בשאלות שעל סדר יומה של הקהילה המשפטית, מדעית, עיסקית והקהילה היוצרת בישראל. הגשת עבודות כמועמדות לפרס פתוחה בפני כל הסטודנטים למשפטים באוניברסיטת חיפה. העבודות המועמדות נבחנו באופן אנונימי לפי קריטריונים של מצויינות אקדמית על-ידי ועדת שיפוט מקצועית. הפרס מוענק מידי שנה בטקס וטכנולוגיה. הצמוד לאירוע אקדמי העוסק בתחום הקשור למשפט את העבודות הזוכות בפרסי אלדין מכל השנים ניתן למצוא גם באתר האינטרנט של המרכז למשפט וטכנולוגיה, בכתובת: פרטים לגבי הגשת עבודות כמועמדות לפרס בשנים הבאות ניתן יהיה למצוא באתר המרכז בכתובת הנ"ל, וכן בכרזות "קול קורא" שיפורסמו על לוחות המודעות בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. לפרטים נוספים אודות הפרס והעבודות הזוכות ניתן לפנות בדואר-אלקטרוני בחוברת זו מקובצות ארבע העבודות שזכו בפרס בשנת תשס"ה. הפרס הוענק לזוכים ביום , באוניברסיטת חיפה. העבודות המתפרסמות כאן לא נערכו על-ידי המרכז למשפט וטכנולוגיה, והן מתפרסמות כאן כפי שהוגשו, למעט עימוד. האחריות לתוכן היא של הכותבים בלבד. המרכז למשפט וטכנולוגיה או החוקרים בו אינם בהכרח מסכימים או מאמצים את האמור בעבודות.

6

7 פרס ראשון גלעד שריר תמיכה ממשלתית במחקר ופיתוח: עידוד הצמיחה או בזבוז כספי ציבור? העבודה נכתבה במסגרת לימודיו של הכותב לתואר ראשון במשפטים באוניברסיטת חיפה, בסמינריון בנושא "דיני היזמות הטכנולוגית" בשנת תשס"ד, בהנחיית ד"ר ויקטור ח. בוגנים.

8 תוכן עניינים מבוא... 7 פרק ראשון: תכניות הסיוע התמיכה / המענקים הממשלתיים השונים פרק שני: המצב המצוי: א. המצב בישראל בסוף שנות התשעים בטרם נפילת ההיי-טק / בשיא האשליה ב. המצב בישראל כיום (ביחס למצב בעולם ולהפקת הלקחים הגלובלית) האם נעשה שינוי מהותי בדפוסי קבלת המענקים ג. ההבדלים בין התקופות ד. סיכום לעניין המצב הקיים פרק שלישי: המצב הרצוי: א. מהו המצב הראוי שיתקיים במדינת ישראל ב. מהן האפשרויות הפרקטיות לשינוי המצב בישראל ג. עיקרי השינויים המומלצים והמודלים אליהם יש לשאוף פרק רביעי: פרק חמישי: פרק שישי: פרק שביעי: בעיות נוספות העולות מתחום המענקים הממשלתיים סכום ומסקנות שיטת המחקר נספח...44 פרק שמיני: ביבליוגרפיה

9 גלעד שריר 7 מבוא במחקרי זה אעסוק בתמיכה הממשלתית בחברות הסטארט-אפ בישראל במחקר ופיתוח בכלל ובמיזמים טכנולוגיים במימון המדינה בפרט. אעסוק בנושא תקצוב תמיכה זו, אופן ההחלטה למתן התמיכה, אופן הפיקוח על תמיכה שניתנה ועל אופן ניצולה. כל זאת יוביל אותי לשאלה המרכזית בה יעסוק המחקר: שאלת כדאיות תמיכה ממשלתית מסוג זו למשק בישראל, מתוך הנחה שרוב המיזמים הטכנולוגיים נוחלים כישלונות ואינם מגיעים לכדי מצליחים ניתן. exit ומימוש הרעיון עצמו ואלה שכן אינם משלמים את התמלוגים המגיעים למדינה בגין התמיכה בתחילת הדרך או שאף מעתיקים את היחידה או החברה מחוץ לישראל ובכך בעצם גורמים לאיבוד מטרות משרד התמ"ס שבגינן הוחלט על מתן המענק. כמובן שבכדי לדון בנושא זה יש צורך בהבנת מטרות מתן המענקים, תהליכים גלובליים ואמצעי המעקב והענישה בישראל בגין חריגה מתנאי מתן המענק לאחר שכבר עד השנים האחרונות לא עלתה כלל שאלת חשיבות המימון והתמיכה הממשלתית וחיוניותה, משום שעד תחילת שנות ה -90 לא היה קיים שוק מפותח של משקיעי הון סיכון פרטיים בישראל. כל הכספים שניתן היה להפנות היו כספי ציבור בלבד ולכן היתה הצדקה לסובסידיות הממשלתיות. כיום המצב שונה ושוק הון הסיכון הפרטי התרחב, למשל, בתחילת 99 פעלו בישראל 88 קרנות הון 1 סיכון ולפי סקר שנערך ע"י VENTUREבשנת ONE 1999 עולה כי ישראל מהווה את אחת המדינות 2 הזרות הפופולריות ביותר להשקעות.שוק הון הסיכון התפתח עד כדי כך שהוא יכול לממן את כל המו"פ האזרחי באם הוא מחליט לעשות כך כלומר אם התכנית מספיק מפתה ונראה כי סיכויי ההצלחה שלה גבוהים. לפי רסקין, בתרשים מס' 1 ניתן לראות כי במשך שנות ה- 90 הצליחו קרנות הון הסיכון הפועלות בישראל לגייס קרוב ל 3 מיליארד דולר, מתוכם נוצלו הושקעו עד סוף 1998 רק 60%, כלומר בסוף 1998 היו עוד כמיליארד דולר פנויים להשקעות. תרשים מספר 1: גיוסי קרנות הון הסיכון מ א' רסקין, "סבסוד המו"פ בחברות היי-טק בישראל", המכון ללימודים אסטרטגיים ופוליטיים מתקדמים, החטיבה למחקר ומדיניות כלכלית (אוגוסט 1999),5, להלן רסקין. 2 הארץ 1 במרץ חוברת מס' 6 פרס אלדין תשס"ה

10 8 תמיכה ממשלתית במחקר ופיתוח האם עידוד הצמיחה או בזבוז כספי ציבור? 3 התמיכה הממשלתית במיזמים טכנולוגיים נדונה בלשכת המדען הראשי 4 והמסחר. ללשכת המדען מספר אפשרויות להענקת הסיוע: סיוע במסגרת חוק המו"פ סיוע במסגרת הוראות מנכ"ל משרד התעשייה והמסחר. סיוע במסגרת הסכמים בינלאומיים לשת"פ במו"פ תעשייתי. הטבות מס בגין השקעות בתכניות מו"פ. שבמשרד התעשייה אתמקד בעיקר בשלושת מסלולי הסיוע הישיר (סיוע במסגרת חוק המו"פ, סיוע במסגרת הוראות מנכ"ל משרד התמ"ס וסיוע במסגרת קרנות בינ"ל) ופחות בסיוע העקיף (קרי בהטבות המס) שכן במסלולי הסיוע המדינה משקיעה כספים ומקצה אותם לתחום המחקר והפיתוח ואדון בנושא הוצאת הכספים ועמידתם או אי עמידתם במטרות שלשמן הם מושקעים ושלישי). בפרק הרביעי אדון בצורך במימון ממשלתי במחקר ופיתוח, (הדיון בפרקים שני בטיעונים לתועלת למשק לעומת האפשרות לסיוע של חברות וגופים פרטיים שמתחילים להשקיע גם בשלבי ה- Pre-Seeding ויכולות עם מעורבותן לחסוך למדינה כספים רבים. אראה שלמרות היכולת של הקטנת השקעת כספי הציבור והמעורבות הממשלתית, לא ניתן לוותר עליה כליל בתחום ואבדוק מהן הדרכים למזער את הנזק למדינה מחד ולהפיק את התועלת המרבית מאידך ממיזמים טכנולוגיים שבמימון ממשלתי. במאמרי זה ניסיתי להצביע על הנקודות הבעייתיות בשיטה הנהוגה בישראל כיום ובאופן הענקת המענקים הממשלתיים לחברות המו"פ. בעיות הנובעות בעיקר בעקבות תהליכי הגלובליזציה שהופכים את התעשייה הישראלית לנגישה לכספי משקיעים זרים. אדון בכך שגם היום, לאחר ניפוץ "בועת ההיי-טק" עדיין קיימת התפתחות טכנולוגיה מואצת, ענף ההיי-טק עדיין מוביל במשק את צמיחה הכלכלית וכיום אף רואים סימני התאוששות, הוכחה טובה לכך יכולה להיות העובדה שלראשונה מזה כשלוש שנים, בשנת 2003 נפתחו יותר חברות סטארט אפ מאלה שנסגרו, אמנם אנו רחוקים מהמצב של שנת אך מגמת ההתאוששות כבר מורגשת. שיתאימו למצב תמיכה ממשלתית זהירה ומפוקחת במיזמים חדשים. בעקבות סיבות אלה יש צורך בעדכון ושינוי החקיקה לאחר שחקרתי את המצב שהיה קיים בעבר וזה הקיים היום הצעתי רעיונות לשיפור המצב ולייעול המערכת הממשלתית לתמיכה במו"פ תוך השוואה למצב הנהוג במדינות אחרות בעולם ובפתרונותיהם לבעיות שהיו קיימות אצלן בעבר וקיימות בישראל בהווה. 3 להלן הלשכה. 4 להלן המשרד. 5 ינאי אלפסי 2003: שנה טובה לחברת הסטארט-אפ Ynet [URL: סדרת פרסומי המרכז למשפט וטכנולוגיה אוניברסיטת חיפה

11 גלעד שריר 9 פרק ראשון: סקירת תכניות הסיוע, התמיכה והמענקים הממשלתיים השונים : אפרט את התכניות השונות הקיימות למימון הממשלתי מטעם לשכת המדען הראשי במשרד התמ"ס, אופן קבלת המענקים ודרכי הפיקוח הממשלתי על השימוש בכספי הציבור שהוענקו. כפי שציינתי לעיל קיימים 4 סוגי תמיכה אותם אפרט בפרק זה: סיוע במסגרת חוק המו"פ סיוע במסגרת הוראות מנכ"ל משרד התעשייה והמסחר. סיוע במסגרת הסכמים בינלאומיים לשת"פ במו"פ תעשייתי. הטבות מס בגין השקעות בתכניות מו"פ. החוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה, התשמ"ד 1984 (להלן חוק המו"פ) מטרתו : 6 פיתוח תעשייה עתירת מדע תוך ניצול והרחבה של התשתית הטכנולוגית והמדעית ומשאבי האנוש הקיימים במדינה; שיפור מאזן התשלומים של המדינה על-ידי הגברת הייצוא של מוצרים עתירי מדע וצמצום היבוא של מוצרים מסוג זה; (1 2) יצירת מקומות עבודה בתעשייה וקליטת כח אדם מדעי וטכנולוגי. והכל בדרך של עידוד מחקר ופיתוח. החוק בעצם מעודד מחקר ופיתוח ע"י הענקת מענקים, הלוואות פטורים והנחות לתכניות שיאושרו. בחוק, הסיוע מוגבל למו"פ בישראל בלבד וקיימות הגבלות לייצור בישראל ובהעברת ידע וקניין רוחני לחו"ל. הסיוע הממשלתי עובד על מכניזם שונה מקרנות הון סיכון ובכך עדיף ליזמים מהפן שאין הוא דורש בהכרח השתתפות בבעלות אלא השתתפות בסיכון בלבד. שר התעשייה והמסחר ושר האוצר הם הממונים על ביצוע החוק, קיים מנהל למחקר ופיתוח תעשייתי במשרד התמ"ס כשבראשו עומד המדען הראשי ומתחתיו ועדת המחקר והבודקים המקצועיים. ועדת המחקר, תפקידה להחליט לגבי הסיוע לתכניות מו"פ תעשייתי המוגשת על-ידי חברות המבקשות סיוע, וכן לקבוע את התנאים למתן הטבות לחברות הללו מתקציב המדינה. הבודקים המקצועיים הם המספקים את חוות הדעת המקצועית לפיה תחליט הוועדה באם יש לחברה סיכוי סביר להביא מוצר חדש לידי ייצור וייצוא. את דרך קבלת ההחלטה והתנאים לאישור תכנית המו"פ אפרט בפרק הבא. המענק במסגרת החוק נע בין - 60% 33% מהוצאות המו"פ של החברה, כפי שאושרו על-ידי ועדת המחקר. מענקים שונים למסלולי תמיכה שונים : 7 תכנית רגילה מענק בגובה 50% משיעור הוצאות המו"פ של החברה בפיתוח מוצר חדשני לייצוא, בתכנית שמבוצעת באזור עדיפות לאומית כפי שנקבע 60%. 6 חוק ל עידוד מחקר ופיתוח בתעשיה התשמ"ד להלן החוק, סעיף 1. 7 חוק המו"פ סעיף 28 והתוספת. חוברת מס' 6 פרס אלדין תשס"ה

12 10 תמיכה ממשלתית במחקר ופיתוח האם עידוד הצמיחה או בזבוז כספי ציבור? תכנית בחברה מתחילה מענק בגובה 66% מהוצאות המו"פ עד לסכום של $250,000 לשנה, לתקופה שלא תעלה על שנתיים. תכנית מו"פ לשיפור מוצר אזרחי מענק בגובה 30% מהוצאות המו"פ. תכנית לפיתוח מוצר לשימוש צבאי מענקים של 40% באזורי פתוח א' ו- 30% בשאר האזורים. תכנית מו"פ לשיפור מוצר צבאי מענקים של 20% מהוצאות מו"פ. סיוע במסגרת הוראות מנכ"ל משרד התמ"ס : 8 ישנן שני סוגי תמיכות הראשון הוא בגין שת"פ תעשייה אקדמיה והסוג השני של התמיכה הם מקורות סיוע לאיתחול מיזמים. שת"פ תעשייה אקדמיה: תכנית מגנ"ט מו"פ גנרי טכנולוגי תכנית מגנ"ט (מחקר ופיתוח גנרי טרום תחרותי) פועלת במסגרת לשכת המדע"ר מ- 1993, במטרה לסייע בפיתוח מקומי של טכנולוגיות גנריות טרום תחרותיות, בהפצה ובהטמעה של טכנולוגיות גנריות שפותחו בארץ ו/או בחו"ל בתעשייה הישראלית ובהדרכת המשתמשים ביישומן וכן פועלת לסייע בחיזוק התשתיות הנדרשות לפיתוח טכנולוגיות מתקדמות. במגמה להפיק את המירב מהמשאבים הקיימים, הפיתוח יתבסס תכניות המחקר והפיתוח מבוססות על שיתוף-פעולה בין קבוצה של חברות תעשייתיות ובינן לבין קבוצות מחקר ממוסדות אוניברסיטאיים, הבא לידי ביטוי בפעילות משותפת במסגרת קונסורציום או איגוד משתמשים. תכנית זו מיועדת לביצוע מו"פ במסגרת קונסורציום הכולל מספר חברות תעשייה וחוקרים ממוסד מחקר אקדמי אחד לפחות. המחקר מתמקד בפיתוח טכנולוגיות חדשניות גנריות המהוות תשתית לפיתוח מוצרים חדשניים במיוחד. שעור המענק לחברה התעשייתי הוא 66% ולמוסד המחקר 80%. מגנטון במגמה לעודד ערוצי שיתוף פעולה נוספים בין האקדמיה לתעשייה, שייעודם מימוש הישגי המחקר האקדמי ליישום תעשייתי על ידי פיתוח מוצרים בתעשייה הישראלית הוקמה מסגרת הנקראת מגנטון. מטרת מגנטון הנה עידוד העברת טכנולוגיות מהאקדמיה לתעשייה,(Transfer of Technologies) המתבססת על שיתוף פעולה דואלי בין קבוצת מחקר מהאקדמיה לבין חברה תעשייתית (להבדיל מקונסורציום רב משתתפים המקובל בתכנית מגנ"ט). התכנית מכוונת לפיתוח מוצר מוגדר לאחר שהושג שיתוף פעולה בין מוסד אקדמי לחברה תעשייתית. שעור המענק הינו 66%. 8 מצגת המדען הראשי לשנת 2003 סדרת פרסומי המרכז למשפט וטכנולוגיה אוניברסיטת חיפה

13 גלעד שריר 11 פיילוט נופר הרעיון להקמת תכנית "נופר" הוא הצורך להגביר את הפוטנציאל היישומי של מחקרים אקדמיים, על ידי מתן הזדמנות לכוונם לתחום תעשייתי בעל פוטנציאל כלכלי. מטרת פיילוט נופר היא לבחון את המאפיינים של מסלול תמיכה חדש זה במחקר יישומי ראשוני, ובשלב זה, בהתאם להמלצת דוח מוניטור,ייושם בתחום הביוטכנולוגיה בלבד. המענק הוא בגובה עד 90% בתנאי שיש השלמה של 10% מצד גורם עסקי או חממה. סיוע לאיתחול מיזמים: קרן תנופה מטרת תכנית תנופה הינה לעודד יזמות טכנולוגית על ידי תמיכה בפעילות הנדרשת מיזמים בראשית צעדיהם, כדי לקדם רעיון טכנולוגי חדש לקראת מימוש תעשייתי. במסגרת זו ניתנת תמיכה ליזם בשלב הקדם מו"פ של תכניתו לצורך הוכחת היתכנות טכנולוגית ו/או יישימות עסקית שלה, ולצורך ביצוע כל פעילות הנדרשת למסחורה ולפיתוחה. זכאים לפנות לתנופה יזם או קבוצות יזמים, אזרחי ישראל, המתגוררים בה דרך קבע. חברה חדשה, בבעלות מלאה של היזמים עצמם (לא חברת בת של תאגיד קיים), אין עדיין משקיע חיצוני בחברה, אין לה מכירות והיא הוקמה לצורך קידום הפרוייקט שבגינו מתבקש הסיוע מתנופה. סיוע ליזמים במסגרת תנופה מענק כספי בגובה 85% מהתקציב המאושר, עד לתקרה של $ 50,000 לתכנית, המיועד למטרות כדלקמן : בניית אב-טיפוס רישום פטנט הכנת תכנית עסקית ייעוץ מקצועי וכיו"ב סיוע באיתור משקיעים ו/או שותפים עסקיים. סיוע בגיוס הון ראשוני. סריקת פטנטים וחיפוש מידע טכנולוגי ועסקי. חממות טכנולוגיות תכנית החממות הטכנולוגיות, הפועלת מ- 1991, מיועדת לעודד יזמות טכנולוגית, על ידי יצירת מערך סיוע שיאפשר לבעלי רעיונות בתחום הטכנולוגי בראשית דרכם לבצע את עבודת המחקר והפיתוח וההתארגנות הנדרשת כדי להביאו למצב המאפשר גיוס הון פרטי. התכנית פועלת באמצעות תמיכה במרכזי יזמות טכנולוגית, שמעמידים לרשות היזם סביבה תומכת לצורך מימוש תכנית המו"פ הכוללת: מינהלות מתאימות, תנאי דיור, ואמצעים נוספים. סביבה זו עוזרת ליזם להפוך רעיון טכנולוגי בעל פוטנציאל כלכלי שווקי למוצר בר עניין למשקיעים במסגרת חברה עצמאית. במסגרת התכנית המדינה תומכת בחממות הן על ידי מתן מימון להוצאות מינהלת החממה והן על ידי מתן מימון לביצוע פרויקטים בחממה גובה המענק הוא 85% והיתרה ע"י משקיע חיצוני. חוברת מס' 6 פרס אלדין תשס"ה

14 12 תמיכה ממשלתית במחקר ופיתוח האם עידוד הצמיחה או בזבוז כספי ציבור? מו"פ ארוך טווח מטרת הוראה זו ליצור מסלול נוסף ונפרד לתמיכה במחקר ופיתוח ארוך טווח של חברות עתירות השקעה במו"פ, כדי לתמרץ ולחזק את פעילות המו"פ החדשנית ארוכת הטווח של אותן חברות תוך ניצול יעיל יותר של תקציב לשכת המדע"ר. בטבלה 1 מוצגים המסלולים וגובה המענקים אותם יכולות תכניות מו"פ לקבל באישור המדען הראשי: שם המסלול שיעור המענק מגנ"ט-סיוע לפיתוח תשתיות טכנולוגיות - לתעשיה- 66% לאקדמיה-עד 80% מו"פ גנרי טכנולוגי עידוד העברת טכנולוגיה מהאקדמיה לתעשייה חברה תעשייתית- 66% מגנטון מוסד מחקר אוניברסיטאי- 80% פיילוט נופר - תמרוץ מחקר יישומי ראשוני עד תמיכה במו"פ ארוך טווח של חברות עתירות 50% השקעה במו"פ מרכזי יזמות טכנולוגיות 85% מרכזי יזמות טכנולוגית - חממות - פיילוט תנופה- תוכנית סיוע למיזמים מתחילים 80% בהתאם לחוק המו"פ והתוספות לו 30-75% תמיכה במו"פ עסקי בחקלאות טבלה מספר 1 סדרת פרסומי המרכז למשפט וטכנולוגיה אוניברסיטת חיפה

15 גלעד שריר 13 בטבלה 2 מוצגות תכניות הסיוע המשותפות בין מדינת ישראל למדינות אחרות. הסכמים בינלאומיים תנאים שונים מאלה הנדרשים עבור סיוע של משרד התמ"ס. המדינה איתה נחתם ההסכם האיחוד האירופי אופי ההסכם שת"פ מדעי וטכני בין מדינת ישראל לבין הקהילה האירופית, ישראל מוגדרת כ - שם המסלול לסיוע במסגרת שלושים ואחת מדינות ארופיות והאיחוד האירופי ארה"ב ארה"ב קנדה ASSOCIATED STATE שת"פ במו"פ תעשייתי - ישראל חברה מלאה השתתפות במימון תוכניות משותפות, "מענקים מותנים" בשיעור של 50%, סיוע באיתור שותפים הקרן תומכת בפעילויות לפרויקטים משותפים ליישויות ישראליות ואמריקאיות מענק מותנה" בשיעור של- 50%, סיוע באיתור שותפים פוטנציאליים תוכנית המסגרת החמישית- ISERD הסכמים רב- לאומיים EUREKA BIRD-F נציבות ישראל-ארה"ב למדע וטכנולוגיהUSISTC קרנות דו- לאומיות CIIRD-F 6 SIIRD סינגפור מענק מותנה" בשיעור של- 50% סיוע באיתור שותפים 7 8 BRITECH KORIL-RDF פוטנציאליים, מתמקדת ב.site - -"- -"- בריטניה קוריאה הסכמי תמיכה מקבילה קיימים עם מדינות רבות כגון: צרפת הולנד ANVAR - SENTER - CDTI ספרד פורטוגל הודו JENCINT - DSIR - גרמניה - BMBF בלגיה - אזור בריסל באזור פלנדריה אירלנד- IRELAND ENTERPRIZE איטליה סין IWT - MOFTEC - הונג קונג שוודיה פינלנד - ITBB - VINNOVA - TEKES חוברת מס' 6 פרס אלדין תשס"ה

16 ה( 14 תמיכה ממשלתית במחקר ופיתוח האם עידוד הצמיחה או בזבוז כספי ציבור? לא אדון במחקרי זה בדרכים לקבלת המענקים הבינ"ל ובשיתוף פעולה של ממשלת ישראל, באמצעות לשכת המדען, עם מדינות אחרות. אלה הן עיקר התכניות והשיטות להענקת סיוע דרך משרד התמ"ס ולשכת המדען הראשי לחברות ולמיזמים שעיקר עיסוקם הוא מו"פ. על תכניות ישנן מגבלות בייצור בחו"ל ובהעברת הידע מחוץ לישראל, במיזמים. בנוסף, חלק מהתכניות מחייבות תמלוגים כחלק מההחזר למדינה עבור השקעתה חלק מהתכניות אינן חייבות בתמלוגים או החזר: למשל מקבלי המענקים במסגרת מגנ"ט ומגנטון. התכניות החייבות בתמלוגים מחויבות בהחזר תמלוגים על בסיס אחוזים ממכירות. קיים סרגל אחוזים לפי שנים כאשר האחוזים עולים ככל שמתקדמים בזמן גובה אך מדובר באחוזים בודדים. בכל מקרה הסכום המרבי שהחברה צריכה להחזיר למדען לא יעלה על 100% מהמענק. סעיף 2 לתקנות המו"פ - תמלוגים ( מקבל האישור ישלם לאוצר המדינה תמלוגים בשיעורים משתנים שיחושבו באחוזים ממחיר המכירה של המוצר כמפורט להלן: (1) בשלוש השנים הראשונות ממועד תחילת ההחזר - 3 אחוזים, ובתכניות המנויות בתקנה 3-4 אחוזים; (2) מתחילת השנה הרביעית עד תום השנה הששית ממועד תחילת ההחזר - 4 אחוזים, ובתכניות המנויות בתקנה 3-5 אחוזים; (3) מתחילת השנה השביעית ממועד תחילת ההחזר ואילך - 5 אחוזים ובתכניות המנויות בתקנה 3-6 אחוזים. 9 ממחקרו של אדם רסקין עולה כי בעניין גביית התמלוגים בגין תמיכת המדען ישנם ליקויים רבים, כך עולה למשל משיחתו עם משה ברדוגו פקיד גביה בלשכה שלטענתו מדי שנה נבחרים מספר גופי מו"פ נתמכים בצורה אקראית לבדיקה וכמעט תמיד נמצאים אי סדרים בנושא הדיווחים של גופים אלו על מצב המכירות ובעיות בתשלום התמלוגים למדינה. כמובן שממצאים מסוג זה מעלים בפנינו את סוגיית הפיקוח על הגופים הנתמכים ותהיות נוספות לגבי אי קיום / חריגה מהגבלות /תנאים / התחייבויות נוספות של גופים אלה כלפי משרד התמ"ס בעת קבלת התמיכה. תנאי שהנו בעייתי בחברות שבהן המו"פ הצליח הוא כמובן התנאי המגביל את הייצור בחו"ל ואת העברת הידע לחו"ל שכן לחברה או מיזם אשר הצליחו במו"פ כמתוכנן יהיה אינטרס למכור את הידע לחו"ל בכדי להתעשר או לפחות להעביר את הייצור של המוצר למדינה אחרת ששם עלות הייצור היא זולה מזו בישראל. עולה השאלה באם משרד התמ"ס מצליח לעקוב אחרי העברות ידע וייצור לחו"ל והאם המשרד מצליח למנוע מחברות לעשות כך או לפחות קונס אותן / מקבל את התמלוגים המגיעים במקרים מסוג זה כפי שנקבע בחוק. במקרים מסוג אלה ניתן להניח, בייחוד לאור מחקרו של רסקין, כי אם על התמלוגים המגיעים למדינה בגין הצלחה עוד א' רסקין, "סבסוד המו"פ בחברות היי-טק בישראל", המכון ללימודים אסטרטגיים ופוליטיים מתקדמים, החטיבה למחקר ומדיניות כלכלית (אוגוסט 1999), להלן רסקין. 9 סדרת פרסומי המרכז למשפט וטכנולוגיה אוניברסיטת חיפה

17 גלעד שריר 15 בטרם נמכר הייצור או הידע לחו"ל המדינה איננה מצליחה לפקח ולבצע גביה בצורה יעילה אזי קל וחומר שזהו המצב גם לעניין תמלוגים, ועוברות לייצר בחו"ל או אף מחליטות להעביר את הידע לחו"ל. פיצויים וסנקציות על חברות שחורגות מההסכמים עמן אתמקד בעיקר בשלושת מסלולי הסיוע הישיר (סיוע במסגרת חוק המו"פ, סיוע במסגרת הוראות מנכ"ל משרד התמ"ס וסיוע במסגרת קרנות בינ"ל) ופחות בסיוע העקיף (קרי בהטבות המס) שכן במסלולי הסיוע המדינה משקיעה כספים ומקצה אותם לתחום המחקר והפיתוח ואדון בנושא הוצאת הכספים ועמידתם או אי עמידתם במטרות שלשמן הם מושקעים. נושאים אלה הם שמובילים בחזרה לאחת השאלות המרכזיות של מחקרי האם נכון להשקיע כספי ציבור בתכניות מו"פ בידיעה מוקדמת ש 90% מהתכניות והמיזמים ייכשלו ומתוך ידיעה נוספת שגם מתוך האחוזים הנותרים, יעמדו בדרישות ובתנאים שלפיהם קיבלו את המענק מלכתחילה. רוב החברות יפרו את התחייבויותיהן כלפי המדינה ולא ההגיון המנחה את הלשכה אומר שאם המדינה לא תשקיע, לא ימצאו משקיעים לתכניות המו"פ 10 מפני שהמגזר העסקי לא יעשה זאת. הבעיה עולה מגישתה זו של הלשכה היא כי מעצם טבעו של השוק החופשי והקפיטליזם הרי שמלווים לוקחים על עצמם סיכונים במטרה לגרוף רווחים, הם ישקיעו תוך סיכון נמוך ככל האפשר, לא סביר שאנשי המגזר הפרטי והמשקיעים שבו יסרבו להשקיע בתכנית או רעיון שיכול להניב להם רווחים. 10 ציטוט של דר' ברי, הארץ 26 במאי 1998 חוברת מס' 6 פרס אלדין תשס"ה

18 16 תמיכה ממשלתית במחקר ופיתוח האם עידוד הצמיחה או בזבוז כספי ציבור? א 2 פרק 2: המצב המצוי. המצב בישראל בסוף שנות התשעים בטרם נפילת ההיי-טק / בשיא האשליה : יש לבחון את אופן קבלת הסיוע וההליך אותו חברה עברה בכדי לקבל את מענקי המו"פ. 1.על מבקש המענק למלא טפסי הבקשה של לשכת המדען הראשי, שם עליו לפרט את התכנים 11 הטכנולוגיים הכלכליים והתקציב של המיזם. בהערות בטופס הבקשה לתמיכה בתכנית טכנולוגית, עסקית ושיווקית מדגישה לשכת המדע"ר כי השאלון הוא הכלי שלה להתרשמות, מדגישה את חשיבות מילוי כל הפרטים. נאמר גם כי: א. הערכת בקשת החברה תהיה על בסיס ארבעה קריטריונים: החדשנות הטכנולוגית ההזדמנות העסקית וההיבט המשקי היכולת של החברה לבצע את התוכנית כולל מסחור המוצר השלמות והבהירות של הצגת התוכנית בשאלון זה ב. ג. אם מדובר בפיתוח הקשור למוצר או טכנולוגיה שפותחו בעבר, יש להבליט את התוספת בגין התוכנית הפיתוח המבוקשה כעת, בכל הסעיפים. אם המוצר הנמכר כולל הן את הרכיב שפותח בעבר והן רכיבים חדשים שיפותחו בתוכנית המבוקשת, יש להדגיש כאמור את הפיתוח החדש אבל יש לכלול למען ההבנה את המוצר 12 שכולל את שני החלקים. בסעיף 6 לטופס נדרש המבקש לפרט את: תאור הפרוייקט המוצר, טכנולוגיה, ייחודיות, פערים טכנולוגיים, תכנית המו"פ, רישום פטנטים, בפטנטים קיימים, מוצרים מתחרים, ההישגים הצפויים בתום תקופת המחקר הנוכחית. השוק, ההזדמנות העסקית, והיערכות שיווקית אי פגיעה תאור כללי, גודל שוק עולמי וקצב גידולו, נתח שוק, מחיר יעד ללקוח (יח'), עלות יצור (יח'), מחיר מוצרים מתחרים, המודל העסקי, תחזית מכירות. המוצר והטכנולוגיה הצורך אותו אמור המוצר למלא. א. כיצד נעשים כיום הדברים. תאור המוצר ותוכנית הפיתוח לשנת הבקשה מההיבט הטכנולוגי, כולל עקרון הפעולה ותאור הרכיבים העיקריים של המוצר והקשר בין רכיבים אלו. תאור המוצר מבחינה פונקציונאלית תוך התייחסות לביצועים, צורת השימוש וכיצד משתלב המוצר במוצרים אחרים (אם נדרש) כולל מפרט תמציתי המתאר את ביצועי המוצר. 11 טופס הגשת בקשה לתמיכה מהמדען הראשי במשרד התמ"ס ,מצ"ב בנספח. 12 שם, סעיף 5. סדרת פרסומי המרכז למשפט וטכנולוגיה אוניברסיטת חיפה

19 גלעד שריר 17 השוק המבקש נדרש להגדיר את שווקי היעד של המוצר בחו"ל ובארץ, את פלחי השוק (לקוחות בעלי מאפיינים דומים) הקיימים, את חלוקת השוק על בסיס גיאוגרפי, ואת הדינמיקה של השוק. 2.בודק מקצועי מטעם לשכת המדען בודק את התכנית ונותן הערכתו לגבי המיזם המוצע. 3.הבקשה מועברת לועדת המחקר להחלטה סופית. ועדה זו מנתה בין 12 ל- 15 חברים וביניהם המדען הראשי, שני סגניו, 13 עובדים בכירים של הלשכה וכן נציג המגזר הפרטי. תהליך המיון נמשך חודשיים שלושה ) בהתאם לעו 8 מס בלשכה) ואם המימון מתוכנן להשתרע על-פני שנים אחדות יש לחזור ולהגיש את הבקשה מדי שנה. סעיפים בחוק המו"פ הם שמפרטים את התנאי ם לאישור תכנית ע"י ועדת המחקר: יש צורך בקבלת חו"ד של בודק מקצועי; לתכנית צריך שיהיה סיכוי סביר להביא לידי ייצור מוצר חדש ושיווקו לייצוא. דרישת ה"תכנית" היא דרישה לתכנית שנתית או רב שנתית למחקר ופיתוח שכתוצאה ממנה יימצאו הידע, התהליכים או השיטות לייצור מוצר חדש או לשיפור מהותי במוצר קיים או לפיתוח תהליך קיים או לשיפור מהותי בתהליך קיים. 14 הגדרת התכנית בחוק מדברת על מוצר חדש ("מוצר חדש" מוצר שייצורו או שהשימוש בו בדרך מסחרית יתאפשר כתוצאה מגילוי ידע, תהליכים או שיטות שלא היו ידועים או שלא היו נחלת הכלל) או על שיפור משמעותי במוצר קיים, הגדרה זו כוללת גם תהליך ייצור ותכנות מחשב. בשנים האחרונות עלו מספר מקרים בהם הועדה החליטה על מתן מענק בניגוד לדעת הבודקים המקצועיים באישורו / תמיכתו של המדען הראשי. מקרים אלה עוררו תרעומת רבה מחד והעלו שאלות רבות לגבי אופי ואפן קבלת ההחלטות על הענקת המענקים מאידך. שני המקרים המפורסמים הם זה של דר' ארנה ברי המדען הראשי בסוף שנות ה- 90 שאישרה מענק של כ- 500,000 לקומבקט, חברה שעפ"י חוות דעת הבודקים המקצועיים, לא היה צידוק להעניק לה תמיכה וחברה אשר תוך מספר חודשים מועט לאחר מכן פשטה את הרגל. באותה תקופה דובר רבות על קשריה העסקיים האישיים של דר' המקרה השני שהגיע לדפי העיתונות הנו המענקים ברי עם בעלי החברה אך לא אפרט עניין זה כעת. שניתנו לחברת טאואר סמי קונדקטור בכדי לבנות מפעל באזור מגדל העמק. לשם בניית המפעל הושקעו 250 מליון דולר ע"י המדען, למותר לציין ששווי החברה באותה העת נאמד באותו הסכום ורק מספר חודשים קודם לכן הגיע לשפל חסר תקדים של שווי 90 מליון דולר (וכיום ערכה עוד נמוך יותר כאשר שווי מניותיה הגיע לכדי כמעט $2 למניה לעומת שווי של קרוב ל $20 15 למניה בעת המענק). מדו"ח מבקר המדינה באותה העת עולה כי המענק אושר מבלי לבדוק את התועלת למשק הישראלי. גם במקרה זה עלה לא פעם והגיע עד ביהמ"ש, עניין כמנכ"ל החברה). קשריו העסקיים של דר' ורניה, המדען דאז עם חברת טאואר (כיום הוא משמש שני מקרים אלה מעלים שאלות רבות בדבר אופן קבלת ההחלטות בוועדה ואופי ההחלטות עצמן. 13 רסקין, לא היה באפשרותי לאמת מקור זה שכן לפי מאמרו דובר על ראיון עם אדם מלשכת המדע"ר והמקור לא נחשף. 14 סעיף 4 לחוק המו"פ. 15 דוח שנתי 52 ב לשנת 2001 ולחשבונות שנת הכספים, 2000 מבקר המדינה, 876 חוברת מס' 6 פרס אלדין תשס"ה

20 18 תמיכה ממשלתית במחקר ופיתוח האם עידוד הצמיחה או בזבוז כספי ציבור? 16 4.חברות שקיבלו סיוע והניבו פרי יהיו חייבות בתמלוגים. 17 אישור התכנית כפוף גם לעמידה במספר תנאים נוספים ביניהם תנאי האומר שבצוע המחקר יבוצע ע"י מגיש בקשת הסיוע, שהידע המופק מהמו"פ לא יועבר לאחר ושהמוצר ייוצר בישראל. למרות תנאים אלה לועדת המחקר נתונה היכולת להפעיל את שקול דעתה ולאשר למקבל הסיוע העברה של חלק מזכויות הייצור של המוצר אל מחוץ לישראל או שינוי מבצע התכנית, העברת ידע לאחר בתנאי שיחולו על מקבל הידע החובות לפי חוק המו"פ כולל חובת תשלום התמלוגים. הפעלת שק"ד ואשור חריגה מהתנאים יתקיים באם החריגה היא לשם הגשמת מטרות החוק במקרים מיוחדים. דרך השוואה בין השקעות הון פרטיות במחקר ופיתוח לבין השקעות המדינה במענקי המו"פ, 18 אדגיש את הבעייתיות שיש בהענקת כספי הציבור. ממחקרו של אדם רסקין עולה כי בשנות ה- 90 בשוק הפרטי אושרו רק אחוזים בודדים מהבקשות למימון מיזמים לעומת אישור 75% מהבקשות שהוגשו מ 19 ללשכת המדען (מדובר בין השנים 1993) ניתן להבין הבדל משמעותי זה כנובע מכך שמשקיעי הון הסיכון אחראים כלפי משקיעיהם בנוגע להחלטות המימון וההשקעה שלהם, דבר השונה מהותית מהמצב בו נמצאים עובדי הלשכה. לאנשי לשכת המדען ידוע שאינם מסכנים עצמם גם אם החלטות המימון שלהם לא יצלחו ולכן אין להם תמריץ להיות זהירים. זאת בנוסף לכך שהלחץ היחיד המופעל על הלשכה הוא ניצול התקציב הממשלתי שהוענק להם. הבדל מהותי נוסף מתבטא בתנאיי תנאי ההחזר הנוחים אותם מעניקה המדינה לעומת התנאים מהמגזר הפרטי שדורשים מניות ואף שליטה לצורך המימון לעומת לשכת המדען שדורשת תמלוגים בלבד בתנאי חוסר סיכון מוחלט לחברה. אם מיזם מו"פ מחזירה דבר גם אם יש בידיה הכנסות ורווחים מפעילויות עסקיות אחרות. נכשל בחברה שקיבלה מימון אינה פריסת ההחזרים ללשכה לאורך שנים מאבדת מהאפקטיביות של הגביה ובהרבה מקרים מצליחים 20 לגבות חלק קטן בלבד מהסכומים שהושקעו. המשקיעים הפרטיים המשיכו להשקיע שכן ביכולתם לפרוס השקעה על פני מיזמים רבים וגם 10% תמיכתם הכספית. בממוצע שמצליחים הם מכסים את הוצאותיהם שכן תמלוגיהם גדולים בגין מתן בכדי להבין את התמונה בכללותה יש להשוות את ההשקעה הממשלתית במו"פ ביחס להשקעות ממשלתיות במו"פ של מדינות מערביות אחרות. יחסית למדינות OECD ישראל היא מהמובילות בתחום, מתרשים 2 ניתן לראות שההשקעה של המדינה במו"פ אזרחי כחלק מהתל"ג (באחוזים) הנה קרובה לזו של שאר המדינות. 16 מובא בפרק 1 לעיל, עמודים סעיף 16,17,18 לחוק המו"פ. 18 רסקין, עמוד גם המדען עצמו מעיד על-כך: "תמ"ס: גידול חד במספר הבקשות למענקים", 5 בפברואר ח' שטרנליכט, "צניחה של 27% בהיקף מענקי הממשלה של המדען הראשי",, 17/05/2004 Bizportal 20 בפרק המבוא לעיל. [URL: סדרת פרסומי המרכז למשפט וטכנולוגיה אוניברסיטת חיפה

21 גלעד שריר 19 זו אינה התמונה כולה ויש לראות כמה מהמו"פ העסקי מממנת המדינה, כאן ישראל כבר 'מובילה' במרחק ניכר על שאר מדינות,OECD אחוז המימון הממשלתי מתוך מימון המו"פ הוא כמעט פי שלול מהממוצע במדינות אלו. כהשוואה, ניתן לראות שבמדינות מו"פ מתקדמות כגון יפן ושוויץ התמיכה הממשלתית היא פחות מ 1/15 מרמת התמיכה בישראל (בסוף שנות ה - 90 מימון המו"פ העסקי בישראל ע"י הממשלה עבר את 25% שביפן בשוויץ מדובר בפחות מ - 2% ( 21. בארה"ב אמנם חלקה של המדינה במו"פ העסקי הוא גבוה אך רובו ניתן באמצעות זיכויים ממס וניכויים ולא בהוצאה ממשלתית ישירה. הוצאות על מו"פ לא צבאי בישראל עלו ב- 32% בין השנים כשמתוכן 24% מומנו בידי הממשלה. מימון המו"פ במגזר האזרחי עסקי שילש עצמו בין 1998 ל משקיעי הון הסיכון השקיעו כ מיליון דולר שהם אמנם רק 5% מסך ההשקעות שלהם בחברות סטארט אפ ב 1998 אך הם מהווים עדות לכך שהשוק הפרטי ומשקיעיו ישקיעו בחברות שיבחנו ימצאו מתאימות להשקעה. ב 1998 ההשקעה של המדען בחברות גדולות היתה כמעט 40% מכלל המענקים חברות סטארט אפ זכו ל 15% בלבד. תרשים 2. מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ההוצאה הלאומית למחקר ופיתוח בישראל הוצאות למו"פ אזרחי כאחוז מהתמ"ג בישראל ובמדינות OECD ישראל פינלנד יפן שוויץ ארצות הברית צרפת הולנד בריטניה קנדה צ'כיה איטליה ספרד יוון תרשים 3. מקור: אדם רסקין הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 21 רסקין, 21 לא הצלחתי למצוא מחקר בלמ"ס הדן בהשוואה במימון מו"פ עסקי ע"י הממשלה ולכן נאלצתי להסתמך על רסקין במקרה זה. חוברת מס' 6 פרס אלדין תשס"ה

22 20 תמיכה ממשלתית במחקר ופיתוח האם עידוד הצמיחה או בזבוז כספי ציבור? הטיעון המרכזי של התומכים בהמשך הענקת המענקים הוא שהיזמים הפרטיים אינם משקיעים בתקופת ה- Seeding Pre ולכן יש צורך בכספי ציבור ע"מ לקדם את הפרויקטים הללו עד שיגיעו לבשלות בה יוכלו להיסחר בשוק הפרטי. חשוב לציין כי הדבר, אמנם מתחיל לצבור תאוצה רבה יותר כיום (אפרט בפרק הבא) אך בתקופה המדוברת עיקר המשקיעים הפרטיים וקרנות הון הסיכון היו משקיעות בשלבים המאוחרים יותר של הפיתוח כאשר ההנפקה נראית באופק או לפחות ישנן תוצאות כלשהן להצדיק את התמיכה. ישנן מספר טענות למתנגדים לתמיכה ועל אחת הבולטות שבהן ניתן ללמוד מדבריו של ראש אגף תקציבים באוצר 22 שכינה את לשכת המדען הראשי כבנק הטוב ביותר במדינה, עוד טען כי מערכת התמיכה הממשלתית מחלקת כסף בחינם - דבר שיוצר תורים רבים בפתחו, מבדיקת מהות המשפט ניתן ללמוד שדבריו אינם רחוקים מהמציאות שכן התנאים אותם מקבלים בעלי תכניות המחקר והפיתוח הינם תנאים מעולים חלקם אף ללא צורך בהחזרת כספי הציבור בשלב מסוים בעתיד, ללא שויתרו על חלק מרווחיהם העתידיים או על שליטה/ניהול כלשהם בחברה, דברים אשר כל משקיע פרטי היה דורש לפני השקעת כספו. 23 מדו"ח מבקר המדינה עולה כי במקרים של מחקרים מסוימים, אשר הניבו תוצאות מעשיות ובחלקם אף יישומים תעשייתיים המשרד לא מנע מהחוקרים לפרסם מאמרים, לרשום פטנטים, להשתמש בתוצאות המחקר או להעביר זכויות ואפילו לא דרש תמלוגים מההכנסות שנתקבלו מפעולות אלה - דבר המעיד על תרבות הגביה והיחס לו זכה תחום זה במשרד. קושי נוסף שלא נבחן עד עתה הוא כמות ההשקעות בחברות מתקדמות ומצליחות שמפנות משאבים מסוימים למחקר ופיתוח. ועדת המחקר, בראשות ד"ר אלי אופר, המדען הראשי במשרד התמ"ת, סיימה לאחרונה מרתון דיונים בבקשות של החברות הגדולות והבינוניות לתמיכה בתוכניות מחקר ופיתוח. 264 אישרה בהיקף של תקציבי מו"פ ל ועדת המחקר חברות, מיליארד שקל ומתוכם אושר מענק ממשלתי בהיקף של 576 מיליון שקל. חברות גדולות ובינוניות הן חברות שהגישו בקשות לתמיכה מלשכת המדען הראשי בהיקף העולה על 10 מיליון שקל. אופר ציין, כי ועדת המחקר נאלצה לדחות פרויקטים טובים מאוד בשל המחסור בתקציב והוסיף כי ללשכת המדען הראשי דרוש תקציב של 2.3 מיליארד בשנת 2005 במטרה לתמוך בפרויקטים טובים מאוד ולשמור על יתרונה היחסי של מדינת ישראל. 1 שם החברה אי. סי. איי טלקום מענק בשנת מיליון 2 טבע תעשיות פרמצבטיות 25.6 מיליון 3 מוטורולה תקשורת ישראל 25 מיליון 4 אלביט מערכות ואל אופ 23 מיליון 5 קומברס נטוורקס סיסטמס 14.6 מיליון 6 ורינט מערכות 14.5 מיליון פארמוס מיליון מטאלינק 8 13 מיליון 9 תרו מכון למחקר 10 אלתא מערכות 11.6 מיליון 10.2 מיליון 22 רסקין, דוח שנתי 50 ב לשנת 1999 ולחשבונות שנת הכספים 1998, מבקר המדינה עמוד 435. סדרת פרסומי המרכז למשפט וטכנולוגיה אוניברסיטת חיפה

23 גלעד שריר 21 ניתן לטעון כי יש לעודד חברות אלה להשקיע במחקר ע"י מתן מענקים אך מאידך יש להתייחס לכך שחברות אלה החליטו להשקיע במחקר ופיתוח, מרווחיהן משום שידוע להן שע"מ להתקדם ולהתחרות בשוק עליהן לייצר תוצרת חדשנית שעומדת בתחרות עם השוק, שגם הוא משקיע במחקר ופיתוח. המסקנה המתבקשת היא שחברות אלה היו מייעדות כספים ומשקיעות במחקר ופיתוח גם אלולא המדינה היתה משקיעה בהם כספים כה רבים, ולכן אין הצדקה ממשית להשקעת הון רב בתכניות מו"פ שהיו ממנות עצמן מהון החברות שהחליטו לבצע המו"פ או שהיו מגייסות הון בצורה עצמאית. שהמדינה תשקיע, עולה שאלה עקרונית בתמיכה בחברות אלה, בייחוד בציבוריות שביניהן, והיא מדוע מהכספים אותם מעניק משרד המדען בבעלי המניות הפרטיים של החברה ותעשירם. מדוע חברות אלה זכאיות לנדבה הממשלתית במימון כספי משלם המסים. הדבר מודגם בטבלה 24 4 של החברות הגדולות המקבלות מענקים ומימון כפי שפרסמה לשכת המדען. עוד בעיה מרכזית העולה מהשקעת כספי הציבור במו"פ של חברות מצליחות הוא לעניין החזרי הכספים, בעיה אחת הוצגה וקיימת גם בהשקעות בחברות בתחילת דרכן וזו בעיית הדיווח שכפי שעלה במחקרו של רסקין לאחר ראיון עם אנשי הלשכה לעניין הגביה, חברות רבות אינם מציגות מצגים מדויקים לעניין מכירותיהן והצלחותיהן המסחריות מתכניות הפיתוח ע"מ להתחמק מתשלום. חשוב לציין כי כוונת משרד התעשייה והמסחר היתה מלכתחילה שמערכת הסובסידיות שלו תפעל בצורה שווה בין המיזמים שאושרו מבלי להתייחס לשיקולים תעשייתיים לשיקולי מוצרים. גישה זו השתנתה ואיננה עוד. או טכנולוגיים או הבעיה השניה לעניין החזרי הכספים היא בעת כשלון מיזם מחקרי כלשהו, הרי כשמדובר בחברה מתחילה שבה כל כספה ועיסוקה הוא המחקר המסוים, אין מצפים ממנה שתחזיר את כספי ההשקעה כשהתכנית נכשלת הרי זוהי מטרת ההשקעה / המענק העברת הסיכון למדינה, אך האם הדבר הוא נכון גם לעניין ההשקעה בחברות גדולות, שיכול שיהיו להן עוד מספר מחלקות רווחיות בעת כשלון פרוייקט ועדיין הן לא יישאו אפילו בחלק מכשלונו של אותו פרוייקט. גם אם המיזם הצליח והחברה משלמת ללשכה את התמלוגים המגיעים למדינה אין צורת ההחזר כדי לאפשר את החזרת ההשקעה שכן מדובר על תשלומים של בין - 6% 3% לשנה והרי מיזמים טכנולוגיים, חידושים וגילויים בדרך כלל פגים תוך מספר שנים בודדות, עד הגילוי הבא, ואז המדינה אינה יכולה כבר לקבל את ההחזר מכיוון שרווחי החברה מהמו"פ בו השקיעה המדינה יפסיקו או יקטנו בצורה משמעותית. יש לזכור שעד תחילת שנות התשעים לא היה קיים בישראל הרבה הון סיכון פרטי ולכן נראה היה כי היתה הצדקה מלאה להשקעת כספי הציבור במחקר ופיתוח אזרחי. כיום יש לבחון את הסובסידיות הממשלתיות משתי נקודות מבט, האחת היא עצם קיומן של קרנות הון סיכון פרטיות ומשקיעים פרטיים רבים בישראל והשניה היא עצם מהות הליברליזם, הקפטילזם והשוק החופשי בכללותו הרי התערבות ממשלתית בצורת הסובסידיות נוגדת את העקרונות השוק החופשי. הקפיטליסטיים של 24 ש' פאוזנר, אופר פרסם את רשימת 10 מקבלות התמיכה הגדולות, 23/05/2004 Bizportal [URL: חוברת מס' 6 פרס אלדין תשס"ה

24 22 תמיכה ממשלתית במחקר ופיתוח האם עידוד הצמיחה או בזבוז כספי ציבור? בסקר שנערך ב הסתבר שישראל היתה המדינה הזרה הפופולרית ביותר לבצע בה השקעות הון סיכון, דבר המעלה חזרה את התהיות בדבר חשיבות הסובסידיות הממשלתיות ואופן ניצולן בהתחשב בעובדה שקיימים משקיעי הון סיכון רבים. ב 2. המצב בישראל כיום (ביחס למצב בעולם ולהפקת הלקחים הגלובלית) האם נעשה שינוי מהותי בדפוסי קבלת המענקים. לפי הנתונים שהובאו בדברי ההסבר להצעת התקציב של משרד המדע לשנת,2000 הסתכמה ההוצאה הלאומית על מו"פ אזרחי בשנת 1998 ב- 9.8 מיליארד ש"ח, שהם 2.6% מהתוצר המקומי הגולמי, בדומה לשיעור בשנים הקודמות; שיעור זה הוא מהגבוהים בעולם (כפי שפורט בפרק 2) הממשלה מממנת כ- 40% מההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי, הסקטור העסקי (כולל אוניברסיטאות ומכוני מחקר) - 13%, וממענקים מחו"ל ממומנים 6%. -,41% מלכ"רים כפי שעולה מנתונים 26 אלה שהוצגו בדו"ח מבקר המדינה ניתן לראות שגם בתחילת שנות ה לא חל שינוי של ממש במדיניות הממשלה לעניין העברת התקציבים לסבסוד מחקר ופיתוח וכך גם לעניין האחוז של המימון העסקי למו"פ ביחס לזה של המדינה, לא רק שלא חל שינוי אלא שהמצב אף הוקצן ביחס למצב בסוף שנות ה- 90. בניו זילנד קיים מצב דומה לזה שלנו כאשר 46% מסך מימון המו"פ ב היה במימון ממשלתי, אך בשונה מישראל במדינות מערביות אחרות חלים שינויים בתחום זה, בניו זילנד למשל, חלה עליה של כ- 20% בסך ההשקעה במו"פ בין השנים 2000 ל ח. נס, יו"ר ועדת המדע של הכנסת, הראשי לא יפלו מיעד של 1% בישראל תוכנית מקיפה לעידוד השקעות הון, "כ לאה 27 אמרה בספטמבר האחרון כי : "יש לדאוג לכך שתקציבי המדען מתקציב המדינה כמו שמקובל במדינות רבות. שכוללת הקלות במיסוי, לבסוף, מענקי עידוד, יש ליישם קיצוץ ביורוקרטיה וצעדים נוספים כפי שבוצעו במדינות שונות דוגמת אירלנד." שוב ניתן ללמוד מדוגמת ניו זילנד, שם ההסברים שניתנים לגידול במו"פ הוא שינוי מדיניות המיסוי על מו"פ, התמקדות ממשלתית במו"פ פרטי, עידוד ממשלתי למסחור מחקר שמומן ציבורית. ההשוואה למצב בניו זילנד אינה אמנם מדויקת משום ששם ב סך ההשקעה במו"פ ביחס לתל"ג היה 1.06% (אך ניתן לראות מגמת שיפור לא גדולה ביחס לשנת שבה היה (1%. אחוז המו"פ הממשלתי כחלק מהתל"ג בהשוואה למדינות OECD הוא יחסית גבוה (הממוצע ב היה 0.24%) בעוד בישראל כמו גם בגרמניה, טאיוואן, קוריאה, הולנד, דנמרק, סין, צ'כיה, פינלנד, צרפת, יפן וניו זילנד עוברת את 30%, אך התמונה מטעה מעט משום שבחצי ממדינות אלה ישנו אחוז גבוה של תעשיה המשלמת לסקטור הציבורי עבור המו"פ ) 27% 14 - מהמחקר הממשלתי), דבר המעיד על כך שבמדינות אלה 29 הסקטור הפרטי מספק פונקציה מרכזית במימון מחקר ציבורי. 25 ראה הערה דוח שנתי 50 ב לשנת 1999 ולחשבונות שנת הכספים 1998, מבקר המדינה עמוד 435. "בשל הקיצוץ עלולה ישראל לאבד יתרונה המדעי", ערוץ 7 רשת תקשורת ישראלית, 28/09/04 [URL: 28 תקציב המו"פ ניו זילנד 2002, [URL: 29 שם. סדרת פרסומי המרכז למשפט וטכנולוגיה אוניברסיטת חיפה

25 גלעד שריר 23 נבחנו מספר תחומים ופרוצדורות בהליך הענקת הסובסידיה ובהליכי המעקב אחרי השקעת הכספים והתמלוגים המגיעים למדינה בעקבות כך.בעקבות כך ניתן לראות שיפרו מתמשך ועלייה בסכומי התמלוגים המתקבלים בלשכת המדען מחד ומגידול באחוז אותו תופסים התמלוגים 30 מלשכת המדען מאידך כפי שניתן לראות בטבלה : 3 סה"כ תקציבי המו"פ - בכל מסלולי התמיכה מקורות מדינה ותמלוגים (במיליוני ) במונחים נומינליים 1,770 1,796 1,812 1,817 1,682 1, , , , , ,109 1,167 1,127 1, * 2004** גרירה משנת 2002 תמלוגים מחברות הסדר הכנסות מתמלוגים* כל התוכניות חשוב לשים לב שבשנים בהן תקציב הלשכה זהה החלק היחסי אותו תופסים התמלוגים עולה למשל שנת 2004 בהשוואה לשנת 1997 (נתוני שנת 2004 אינם סופיים). שינוי משמעותי אותו עברה הלשכה והמבקשים הוא השינוי בחוק המאפשר העברת הייצור לחו"ל, עפ"י חוק המו"פ נאסר על חברה שקיבלה תמיכה ממשלתית להוציא ייצור מישראל למעט מקרים חריגים שיש לאשרם לפני הוצאת הייצור בפועל, בוועדה מיוחדת שמקים המדען. דבר המקל על חברות רבות ולא מאלץ אותן לוותר על המענק או להפר את תנאיו בשלבים מתקדמים בהם יש צורך בייצור זול ובעמידה בתחרות העולמית דברים אותם ניתן למצוא במקומות אחרים בעולם ולא בישראל שבה עלות הייצור היא יקרה יחסית. שינוי זה בחוק הוא אמנם התקדמות גדולה ומקל על הייצור אך גם בעבר, למרות האיסור הגורף בחוק על העברת הייצור, עוד בטרם התיקון של השנה שעברה, המדען הראשי אישר, במקרים חריגים את הוצאת הייצור אל מחוץ לגבולות מדינת ישראל גם בחברות שקיבלו מענקי מו"פ מהמדינה. כך היה בשנת 1993 כאשר דר' 31 גלייטמן, אז המדען הראשי אישר לחברת הבת של סרונו, אינטרפארם להוציא את הייצור אל מחוץ לישראל בתנאים מגבילים. כך היה גם כשדר' ברי המדענית הראשית אישרה המשך הוצאת הייצור של סרונו מישראל כל עוד לא יעבור את 50% ואת כל הייצור בתמורה להחזר 120% מסך הסכום שהועבר לסרונו ע"י המדינה לטובת הפיתוח מידע שנשלח אליי מלשכת המדען הראשי, מצ"ב בנספח. א' קורן "סרונו יצאה מישראל בשל ארגון מחדש", חדשות,Walla הארץ 23 ספטמבר 2004, [URL: חוברת מס' 6 פרס אלדין תשס"ה

26 24 תמיכה ממשלתית במחקר ופיתוח האם עידוד הצמיחה או בזבוז כספי ציבור? פתרון זה, ביחד עם השינוי שחל בחוק מהווים תחליף טוב להגבלה שהיתה קיימת על החברות, מחד מאפשרים לחברה את המקום בו יהיה לה רווחי ביותר לייצר את המוצר נשוא המו"פ ומאידך דואגים שהמדינה תפוצה באם מקום הייצור יועתק מישראל. ההגיון בפיצוי ברור שהרי המדינה השקיעה כספים רבים כאשר אחת המטרות היא יצירת מקומות עבודה ואם הייצור עובר אל מחוץ למדינה לפחות מטרה אחת נפגעת ועליה מפצה החברה את המדינה. לפי מר רן קויתי, 32 מנהל קרן תמורה, חל שינוי באופן המעקב אחר חברות מקבלות המענק כאשר חברות מדווחות באופן שוטף לקרן תמורה. נוהל הדיווח שונה כך שהחברה צריכה לשלוח אחת לשנה הצהרת הנהלת חברה ואישור רו"ח. חברות אשר לא מדווחות עוברות לאיתור ע"י הלשכה בעזרת גופים חיצוניים ובכללם התקנות / החוק. מאידך, D&B ורו"ח חקירתיים בכדי לוודא שלא הועבר ידע או היתה חריגה ממשיך קיויתי ואומר שלשכת המדען איננה מקיימת הליכים משפטיים כנגד חברות המפרות את תנאיי המענקים או המדווחות בחוסר והדרך היחידה בה מתקיים הפיקוח הוא ע"י כך: "שישנן ביקורות תמלוגים בחברות ובהן דורשים תשלום חוב תמלוגים באם קיים כזה". ג 2. ההבדלים בין התקופות. ניתן לראות כי לא חל שינוי משמעותי במדיניות הענקת התמיכה לתכניות מו"פ מסוף שנות ה -90 עד היום. חלה התקדמות ונוספו של תכניות הנותנות תמיכה אך אופן קבלת התמיכה הדרישות אותן דורשים מהחברות הנתמכות והקריטריונים, ברובם נשארו דומים. לפי המדען הראשי, התעשייה למו"פ, 33 דר' אלי אופר נמשכת המגמה של ירידה ביחס אישורי ועדת המחקר לבקשות זאת בעקבות הגידול בהיקפי הפניות למדען הראשי לעומת הירידה בתקציבי המו"פ. בשנת 2002 אושרו 52% מביקושי התעשייה כמו גם ב 2001 לעומת 74% שאושרו בשנת 1997 ו 94% בשנת יש לשים לב להבדלים חדים אלה בייחוד בהתחשב בעובדה שאמנם חלה ירידה בתקציב המדען אך היא לא היתה קיצונית מאד, משמע בעבר היה נהוג לאשר את החלק האיר של הבקשות, והרי ברור לכל שלא כל התכניות והרעיונות הנם רעיונות מו"פ טובים שיש להשקיע בהם כספי ציבור, ולמרות זאת בשנת 1994 התקבלו 94% מהבקשות למתיכה. הדבר מעיד ללא ספק שגם בלשכת המדען וגם במשרד התעשיה היתה קיימת האופוריה בעניין תחום ההיי-טק והמו"פ ויכול שאם היו נבחנות הבקשות יותר לעומק היו מתגלות חלק מהתכניות שלא היה להן סיכוי מלכתחילה ובכך היה נמנע בזבוז כספי ציבור מחד ואולי היתה מטורפדת במעט נפילת ההיי- טק שמשכה עמה את כל הכלכלה הישראלית כלפי מטה בשנים 2000 ו המדען הראשי ציין לגבי הבקשות שהוגשו בשנת 2002 שביחס לשנים קודמות השנה המדוברת בלטה במיוחד באיכות תכניות המו"פ שהוגשו בהיבט החדשנות הטכנולוגית. דר' 34 אופר התייחס לנושא זה גם לאחר ההחלטות במאי האחרון בדבר המענקים לחברות הגדולות: "ועדת המחקר נאלצה לדחות פרויקטים מצוינים עקב המחסור בתקציב", המדען הוסיף כי: "דווקא בתקופה זו, כשהמשק על סף 32 מידע שנשלח אליי מלשכת המדען הראשי, מצ"ב בנספח. 33 "תמ"ס: גידול חד במספר הבקשות למענקים", 5 בפברואר ח' שטרנליכט, "צניחה של 27% בהיקף מענקי הממשלה של המדען הראשי",, 17/05/2004 Bizportal [URL: סדרת פרסומי המרכז למשפט וטכנולוגיה אוניברסיטת חיפה

27 גלעד שריר 25 צמיחה וכשיש צורך גדול יותר מאי פעם להרחיב את ההשקעה בתשתית התעשייתית- מדעית כדי לעודד את הרחבת פעילויות המו"פ, העסקת עובדים חדשים וגדלת היצוא, דווקא בזמנים האלו נמשכת המגמה של הקטנת התמיכה במו"פ תעשייתי". דר אופר הוסיף גם כי ביטול תקצוב / מענק לפרויקט מסוים אצל חברה קטנה יכול לגרום לביטול הפרויקט ובחברות גדולות לגרום להעתקתו למדינה אחרת (בהמשך אתייחס לעניין העברות של חברות גדולות את הפיתוח לחו"ל עקב אי קבלת מענק ע"י מממשלת ישראל). הרכב ועדת המחקר השתנה וכיום הוא מחיל מלבד המדען הראשי של משרד התמ"ס גם נציגים ממשרד האוצר, נציגים ממשרד התמ"ת וכן מספר נציגי ציבור מהמגזר העסקי וניסיון עשיר בענפי התעשייה (דר' משה אורון, מר משה אור-טס, דר' אהוד גלר, דר' יוסי קורח וגב' נירה שמיר) זוהי התקדמות מבחינת השאיפה לשקיפות למנהל תקין, דבר שכמובן נדרש מאד גם לאור לקחי העבר וגם מהסיבה הפשוטה שהוועדה עוסקת במאות מליוני שקלים של משלם המסים ומן הראוי שיהיה על כך פיקוח ציבורי רחב ככל האפשר. לדעתי אחת ההתקדמויות הגדולות ביותר בין התקופות הנ"ל היא ההבנה ברוב המשרדים הממשלתיים העוסקים במתן סיוע, שיש צורך בשינוי ושהשיטה הזאת אינה השיטה הכי טובה אותה ליישם. חוברת מס' 6 פרס אלדין תשס"ה

28 26 תמיכה ממשלתית במחקר ופיתוח האם עידוד הצמיחה או בזבוז כספי ציבור? ד 2. סיכום לעניין המצב הקיים. עולה מהאמור כי חלה נפילה בתחום ההי-טק, מפעלים רבים פשטו את הרגל והשפעת התחום על הכלכלה כולה היתה שלילית וגרמה להאטה ואף עצירה בצמיחה. למרות זאת, לא נראה כי קובעי המדיניות מצאו לנכון לבדוק את עצמם, לראות מה הוביל לנפילה זו ולחון באם דרך הענקת הכספים הציבוריים בצורה בו הם ניתנים אין בה כדי לעודד / לאפשר שאירועים מסוג זה יישנו. משיחותיי עם לשכת המדען אין בלשכה אפילו צל צילו של חשש שמא צורת חלוקת המענקים או השיטה כולה יש בהם פסול או שקיימת שיטה טובה יותר, ההיפך הוא הנכון הלשכה מתגאה שמדינות אחרות מגיעות ומנסות ללמוד מישראל את צורת היחס והעבודה ויכולת פיתוח והתמיכה הממשלתית. דר' 35 אלווין רבושקה ראה את הדברים בצורה שונה, לדעתו לנו יש הרבה מה ללמוד ממדינות מתקדמות אחרות כגון אירנלד וסניגפור, מאיתנו. לעומת זאת אין למדינות אלה דבר ללמוד כיום התפתחה בישראל שיטה אותה ניתן לכנות "שיטת השוחד" כאשר אין לנו, כנראה מה להציע לחברות ההיי-טק הגדולות והמתקדמות בעולם בכדי לשכנען להעביר את מפעליהן אלינו ומה שנותר בכדי למשוך אותן לפעול כאן הינו מתן מענקים בסכומים אדירים ע"מ לשכנעם להגיע לישראל. מטרת וחשיבות נוכחות חברות אלה בישראל מובנת שהרי כפי שתיארה זאת דר' ברי וכפי שמתאר 36 זאת שר התמ"ס המו"פ וההתקדמות הטכנולוגית הם הבסיס לצמיחה במשק ועליו יש לשים את הדגש". בכדי לדעת אם ההשקעות בהיי טק שיטה זו יעילות, צריך לבדוק האם הפתרון הנ"ל יעיל לטווח הרחב, כלומר האם "שיטת השוחד" תצליח למשוך משקיעים חדשים ונוספים להשקיע במדינה, האם תצליח לשכנע חברות אשר לא "שוחדו" להשקיע ולפתח בישראל. באם התשובה לשאלה זו היא חיובית, אזי השקעת כמעט מיליארד דולר בחברות כגון אינטל וטאואר-סמיקונדקטורס בעשור האחרון היו שיקולים כלכליים חכמים ואף אולי גאוניים שהועילו למשק הרבה יותר משהזיקו. לדעתי, לאור ההתפתחות התעשייתית בשנים האחרונות, לאור העובדה שאינטל שקלה בניית מפעל נוסף בארץ אך בשל מחסור בסובסידיית ירדה מהרעיון, ניתן לראות שהתשובה לעניין היעילות לטווח הרחב בהשקעות אלה אינה גבוהה, שכן עצם הנוכחות לא משכה חברות טכנולוגיות רבות מכל העולם להגיע להשקיע בבניית מפעליהן בישראל ולהרחיב בכך את מאגר ההיי-טק והמו"פ במדינה. באם התשובה לשאלות אלה הנה שלילית יש לבדוק האם, ומה המשק הרוויח מכך שלשכת המדען הראשי במשרד התמ"ס אישרה והעבירה לחברות אלה סכומי עתק. לפי חברת טאואר השקעת 250 מליון הדולרים משמעה יצירת כ מקומות עבודה חדשים בישראל כלומר מקום עבודה בישראל נקנה ע"י המדינה מחברת טאואר בעלות של $. 250,000 האם זה משתלם? A Rabushka, The tale of two economies, IASPS, 10/02/2000 [URL: ג' יצחק,בחודש הבא: כנס שנתי לתעשיה עתירת המו"פ תחת הסיסמא: המו"פ - הכוח לצמוח חדשות Nfc,26/11/2003 [URL: סדרת פרסומי המרכז למשפט וטכנולוגיה אוניברסיטת חיפה

29 גלעד שריר 27 לטענת חברת אינטל, השקעת 600 מליון דולר בבניית המפעל בקרית גת באמצע שנות ה- 90 הוכיחה את עצמה והמדינה הכניסה באופן ישיר לקופתה מעל $790 מליון כאשר כ- 60% רק בהוצאות על בניית המפעל. אך יש לבדוק מה משמעות הוצאות אלה של אינטל על השוק הישראלי אלה הן בעצם הוצאות של אינטל את כספי המדינה שהושקעו בה, מעין מיחזור הכסף שהושקע, האם הדבר מועיל לכלכלה הישראלית לא בטוח, השאלה מה ניתן היה לעשות עם אותם 600 מליון דולר באם לא היו מושקעים באינטל. יש הטוענים (אינטל וחברות נתמכות נוספות, כמובן תומכות בטיעון זה) כי כל השקעות המדינה מוחזרות כבר בשנה הראשונה בתוספת רווח של 39% (החזר של.(139% ועדת ה CFO טענה - 37 החודש בפני ועדת הכספים של הכנסת ובפני בכירים במשרד האוצר כי אם היו נענים לכל בקשות הסיוע במו"פ מתקציבי המדען ב , המשק היה מייצר 10,000 עובדי היי-טק והשאר בשירותים נלווים 29,700 מקומת עבודה, מהם קרוב ל- (קבלני משנה,מסעדות, ציוד וכו'...). לטענתם: "התחשיב קובע כי למעלה מ- 80% מהמענקים למו"פ הולכים למשכורות העובדים בפרויקטים הללו, ובהנחה שעובד היי-טק מרוויח כ- 20,000 בחודש ברמת מס של 40% ובהנחה שעל כל עובד היי-טק מוסקים שניים שלושה עובדים נלווים בממוצע שכר של 7000 בחודש במס של כ- - 20% כל מיסוי העובדים הוא רווח נקי של המדינה." זאת בנוסף לתמלוגי המו"פ. לטענתן זוהי התשואה המיידית מבלי להביא בחשבון את מס החברות, מס רווחי ההון ומיסוי אופציות. כמובן שתחשיב זה לכשעצמו מצביע על אופציה כדאית מאד וכפי שהתייחסו אליה חברי הועדה "אם המדינה היתה חברה עסקית שאינה מבצעת השקעה בשעור תשואה כזה, ההנהלה היתה מוחלפת" אך התחשיב אינו מצייר את התמונה כולה שכן אינו לוקח בחשבון את הסיכון הגבוה בהשקעה בחברות היי-טק ובאחוזי הכשלון של המו"פ, הוא אינו לוקח בחשבון את העובדה שחלק מהחברות והעובדים משלמים מס גם לפני קבלת המענקים ולכן תמונה זו אינה ורודה כפי שרוצים להציגה. בעיה זו עולה 38 גם בדו"ח מבקר המדינה שדן בתמיכה במרכזי תכנון טכנולוגיים, מהדו"ח עולה כי: " הויתור הכולל של הממשלה על זרם הכנסות ממסים מ- 15 מרכזי התכנון במשך שבע שנים מגיע לסכום של 40 מליון דולר." 39 כשמבקר המדינה חקר את נושא התרומה ליצירת מקומות עבודה ע"י תכניות המו"פ, התגלתה תמונה מעניינת בה נבדקה העמידה בתחזיות מבחינת העסקת כ"א - "הבדיקה העלתה כי לפי התחזיות מספר המועסקים היה אמור לגדול ביותר מ- 7,000 איש, בפועל גדל מספר המועסקים ב- 524 בלבד. בדוח הקודם המליץ מבקר המדינה למרכז לעשות בדיקה מקיפה של תכניות ההשקעה שביצוען הסתיים, ולבחון את הכדאיות שלהן למשק הלאומי לפי הנתונים בפועל, לכדאיות שחושבה, אך כנראה שבדיקה זו לא נעשתה". ולהשוותה מסקנות אלה מעלות שאלה נוספת שיש לחקרה מדוע החברות הנ"ל מעדיפות לא להשקיע בישראל ברגע שעניין הסובסידיות הממשלתיות הגבוהות יורד מהפרק, מדוע חברות ענק כגון סרונו מחליטות שאין טעם להמשיך להחזיק מפעליהן בישראל ומעדיפים להעתיק גם את הייצור וגם את הפיתוח החוצה, למדינות מתחרות כגון סינגפור, אירלנד וארה"ב. 37 ה' מנור, "פורום : CFO השקעה המו"פ מוחזרת כבר בשנה הראשונה", הארץ 3/11/ דוח שנתי 51 ב לשנת 2000 ולחשבונות שנת הכספים 1999, מבקר המדינה עמוד דוח שנתי 52 ב לשנת 2001 ולחשבונות שנת הכספים, 2000 מבקר המדינה, 876. חוברת מס' 6 פרס אלדין תשס"ה

30 28 תמיכה ממשלתית במחקר ופיתוח האם עידוד הצמיחה או בזבוז כספי ציבור? מסקנה המתבקשת היא שכנראה לא ניתן להיות רווחיים בישראל ללא הסובסידיות הממשלתיות, שהרי ההון האנושי והידע קיימים בישראל ולא בגללם הוחלט לא להשקיע או לא לעבוד מישראל ללא סובסידיות ממשלתיות. בפרק הבא אדון בשיטות ובדרכים שבהן ניתן להפוך את ישראל לאטרקטיבית יותר בכדי להשקיע בה. סדרת פרסומי המרכז למשפט וטכנולוגיה אוניברסיטת חיפה

31 גלעד שריר 29 א 3 פרק שלישי: המצב הרצוי.. מהו המצב הראוי שיתקיים במדינת ישראל. השאלה שעומדת בבסיס המחקר שלי היא האם יש צורך במימון ממשלתי לפרויקטים של מיזמים טכנולוגיים חדשים או לתמיכה במחקר ופיתוח של חברות קיימות. מעלה מספר שאלות נוספות: ניתוח מעמיק של שאלה זו האם מטרות לשכת המדען עומדות בדרישות של מדינה דמוקרטית מודרנית בהשוואה למדיניות של הלאמת רכוש פרטי ושימוש בו לפי ראות עיניו של הממשל. האם יש מקום לגישה הפטרנליסיטית של מתן מענקים וסובסידיות בעידן השוק החופשי, הליברליזם והקפיטליזם. האם נכון שהמדינה תסבסד חברות מסחריות פרטיות וציבוריות אשר פועלות למטרות רווח. האם צורת הסובסידיות כפי שהיא מתקיימת היום היא הצורה הנכונה החסכנית והמועילה ביותר למדינה. האם צורת הפיקוח על כספי הציבור שמושקעים הנה יעילה ומשיגה את מטרותיה. בועדת גבאי ב נאמר : "מעורבות ממשלתית יוצרת ברוב המקרים עיוותי מחירים ובזבוז כלכלי... הגישה היא שתותי השוק יביאו בסופו של דבר להקצאות אופטימליות, בהתאם למערכת ההעדפות האישיות והלאומיות". בעקבות דברים אלה, עולה השאלה האם כדאי שהמדינה תשקיע מאות מיליוני דולרים בחברות פרטיות / ציבוריות מסחריות, חברות כגון טאואר שכבר בעת ההשקעה היה חשש גדול לגבי עתידה ומאז רק המשיכה לרדת ביכולתה (כיום מצבה הוא כזה שהיא מפסידה ומפטרת עובדים, מאז 1998 הפסידה החברה יותר מ מליון דולר ). כפי שכבר ציינתי, בעניין זה עולה מדו"ח 52 של מבקר המדינה שבעת אישור המענק לטאור בשנת 2000 כלל לא דנו ובדקו את כדאיות ההשקעה הקודמת 42 בחברה. בעיה נוספת שעולה מהמצב הקיים ואתה יש לבדוק היא הסיבה לנהירת החברות אל מחוץ לישראל, יש לבדוק מה מוביל חברות היי טק ישראליות רבות להתאגד ולהרשם מחוץ לישראל, נסחרות בנאסד"ק ולא בבורסה בת"א. מדוע הן אין זה מקרה שחברות אלה נמכרות במהרה לחברות אמריקאיות ברגע שרק ניתן, במקום לבנות תכניות ארוכות טווח בישראל, הבוחר להשאיר את המרכז העסקי שלו בישראל שהתחרות בשוק הגלובלי מקשה, 43 לפני כ- 4 שנים במאמר שהתפרסם נכתב : "על כל צ'ק פוניט מוצלח עליהם להישאר והממשל מקשה בבירוקרטיה ובחקיקה מגבילה". הרוב במדינה המכריע עוזבים את המדינה מכיוון בה המיסוי הוא מהגבוהים בעולם דוח הועדה לבחינת החוק לעידוד השקעות הון וכלי מעורבות חליפיים ("ועדת גבאי"), משרד האוצר , ע' אלון ור' שטרקמן, "בעקבות התוצאות המאכזבות: מכח האדם", עיתון הארץ 27/10/2004. ורניה כיו"ר טאואר, החדשדות מאחורי החדשות, IASPS יצרנית השבבים טאואר צפויה לפטר 150 עובדים- כ 10% [URL: =nbn.jpg] [URL: 25/04/200, IASPS, The new Israel? 43 חוברת מס' 6 פרס אלדין תשס"ה

32 30 תמיכה ממשלתית במחקר ופיתוח האם עידוד הצמיחה או בזבוז כספי ציבור? כמובן שבכדי לפתור בעיה זאת, יש להגיע למצב שאטרקטיבי להשקיע בישראל, שאטרקטיבי לייצר בישראל ושהחברות יעדיפו להישאר בשוק הישראלי מאשר לברוח לשווקים אחרים בעולם. אנו רואים ששיטת המענקים הקיימת וצרות התמיכה של המדען אינה גורם משפיע מספיק חזק להשארת החברות כאן ולכו יש למצוא פתרון אחר יותר יעיל. נושא הפיקוח בניגוד לדעתו של מנהל קרן תמורה נראה כי יש מקום להפעלת הליכים אזרחיים ופליליים כנגד חברות המקלות תמיכה מהמדינה אך בוחרות להתעלם מחובותיהן ובמקום זאת מוצאות עצמן נהנות מכספי ציבור ללא פיקוח וללא סנקציות מתאימות המופעלות במקרה בו מתגלה שאינן עומדות בתנאים. חלק ממחלקות המדען כבר עברו לידיים פרטיות והן מנוהלות ע"י גופים מקצועיים ופרטיים למשל המחלקה האחראית על גביית התמלוגים, ויכול ששיטה זו תהא יעילה לעוד גופים בלשכה. ב 3. מהן האפשרויות הפרקטיות לשינוי המצב בישראל. בעיית המיסוי: ההיגיון הבסיסי אומר להוריד את המיסוי, להקטין את החקיקה המגבילה להפסיק עם הבירוקרטיה העצומה ולתת לשוק החופשי לפרוח את חשיבות שינוי שיטת המס בישראל לתעשייה עתירת הידע ניתן להבין מחשיבות שיטת המס למקומות בהם קיימת תעשיית ידע עשירה וענפה והתנהגות מקומות אלה והמיסוי בהם, קליפורניה שבשנת 2000 מהירה בעמק הסיליקון האמיתי. דוגמה בולטת לחשיבות שיטת המס, ניתן ללמוד מושל הטיל ווטו על מיסוי פנים מדינתי על האינטרנט במטרה לעודד צמיחה יש לבחון את המצב במציאות, לראות מה גורם לחברות להשקיע במקומות אחרים ולא בישראל, לרדת לשורש הבעיה דרך בחינת המצב במקומות אחרים. מדוע אם כך, אינטל העדיפה את אירלנד על פנינו בשנת 2000 כשגם האירים לא הציעו סובסידיה ממשלתית ישירה למפעלם, למה בישראל חייבים להשקיע מכספי משלם המסים ע"מ ל'שכנע' את החברות הנ"ל להשקיע בישראל? תשובה אחת טמונה בהיסטוריה של אירלנד שלפני שנים רבות היתה מהמדינות העניות והכי לא מוצלחות באירופה. במדינה היו מספר דברים ששונו ואשר כנראה הובלו לקפיצתה לאחת המדינות המובילות כיום בתחומי המחקר הפיתוח וההשקעות בהן. בזמנו באירלנד המיסוי היה גבוה החקיקה מאד מגבילה כמעט ללא השקעה זרה ובעלת שעור אבטלה גדל. בשלב מסוים החליטה ממשלת אירלנד לעשות שינוי קיצוני ע"מ להעמידה על המפה ולצמצם את הפערים בינה לבין מדינות אירופאיות אחרות. הצעדים הראשונים היו הקצאת אזור ייצור ) בשנון) באזור זה היה קיים 10% מס קבוע בלבד על חברות, התוצאות לא אחרו לבוא ולכן אזור המיסוי המוזל הוגדל לאירלנד כולה, דבר שכמובן משך חברות רבות מכל העולם להשקיע בה. לדעת דר' 44 אלווין רבושקה, אוריינטציה חיצונית הובילה לקצב צמיחה גבוה באירלנד לעומת אוריינטציה מוכוונת מקומית לשוק הישראלי המוגן הביא לתוצאה צמיחה שלילית. לשם ההשוואה יש צורך לבדוק מהם התנאים השוררים באירלנד לעומת אלה השוררים בישראל. A Rabushka, The tale of two economies, IASPS, 10/02/2000 [URL: 44 סדרת פרסומי המרכז למשפט וטכנולוגיה אוניברסיטת חיפה