Social Accountability and Medical Schools: Vision and Values, Action, Impact.

Transcription

1 Dear Colleagues, It is with great pleasure and honor that we welcome you to the International Symposium on Social Accountability and Medical Schools: Vision and Values, Action, Impact. In 2009 the World Health Organisation declared that medical schools had a responsibility to society. No longer was it acceptable for them to be ivory towers for training tertiary care specialists and conducting cutting edge laboratory research. Medical schools need to meet their responsibility to train doctors for the needs of society and their local communities, and indeed they should be held accountable for this. The concept of social accountability has been accepted, and medical schools internationally are looking at how the principle should be incorporated into their curricula, research agenda and organizational structure. One challenging area is how to train professionals to tackle health disparities and inequities. Our symposium will explore the concept of social accountability, how it relates to medical schools, and how medical schools can address their commitment to social accountability. We will be joined by British leaders in the field of public health and medical education, so we can learn from the experiences of others in the field. We hope that the symposium will be an opportunity for professionals to exchange knowledge and experiences, and develop relationships for future cooperation on joint initiatives. We have received many outstanding, broad, and creative abstracts on work being done in the country to promote social accountability. We hope that the presentations and posters will enlighten and help us think about how our institutions can become more socially accountable. We wish you a successful symposium and hope you enjoy your time in the Galilee. Professor Mary Rudolf Professor Shmuel Reis Professor Michael Weingarten

2 Table of Contents SYMPOSIUM PROGRAMME- English... 4 SYMPOSIUM PROGRAMME- Hebrew... 5 Scientific and Organizing Committee... 6 Biographies of UK visitors... 7 Abstracts of Oral Presentations Session1: Vision and Values: How can medical schools express their commitment to social accountability? Session 2: Action Part 1 How can medical schools train their students to be socially accountable doctors of the future Session 2: Action Part 2 (Community Commitment): What can medical schools do to address health inequalities and work in partnership with stakeholders in society? Session 3: Impact: What impact can medical schools have on society? Are they producing graduates to meet society's needs? Abstracts of Poster Presentations Vision and Value Action 1 (Curriculum) Action 2 (Community) Impact Participants... 44

3 SYMPOSIUM PROGRAMME- English 9.15 Registration and coffee 9.45 Opening remarks Professor Ran Tur Kaspa, Dean, Faculty of Medicine in the Galil Professor Mary Rudolf, Faculty of Medicine in the Galil Key note lecture: The social accountability of medical schools and their responsibility to make a difference Professor Trevor Gibbs, Association for Medical Education in Europe Session 1: Vision and values: How can medical schools express their commitment to social accountability? Opening chair: Professor Leonard Leibovici, Dean, Tel Aviv University Medical School Presentation: The Faculty of Medicine and leapfrogging the Galil, Omri Zagan, Machon Re ut Closing chair: Professor Deborah Murdoch Eaton, Sheffield University, UK Coffee break Session 2: Action Part 1 How can medical schools train their students to be socially accountable doctors of the future Opening chair: Professor David Stone, Glasgow University, Scotland Presentations: The therapeutic relationship project, Gili Ofner, Tel Aviv University With a face to the community. Arieh Riskin. Technion, Haifa Volunteering for my profession. Uri Ilan, Hebrew University Closing chair: Professor Shmuel Reis, Faculty of Medicine in the Galil Session 2: Action Part 2 - What can medical schools do to address health inequalities and work in partnership with stakeholders in society Opening chair: Professor Manfred Green, Haifa University Presentations: Women for health. Tal Atzmon, Hebrew University, Jerusalem Project Raphael: Bar Ilan s commitment to the community of the Galil. Sivan Shohat & Jumana Essa, Bar Ilan University Closing chair: Anita Berlin, University College London, UK 1.15 LUNCH & CONCERT by Internationally renowned violinist Eyal Shiloach, Head of the Tsfat City Music program and Artistic director of the International Kleizmer Festival 2.15 Session 3: Impact: What impact can medical schools have on society? Are they producing graduates to meet society s needs? Opening chair: Michael Grady, University College London Presentation Reducing health inequities: the social role of medical schools. Jacob Urkin, Ben Gurion University Closing chair Bruce Rosen, Brookdale Institute, JDC, Jerusalem 2.50 Panel discussion/debate Are medical schools rising to the challenge and is this where their focus should be? Chairs: Professor Deborah Murdoch Eaton, Sheffield University, UK and Professor Nadav Davidovitz, Ben Gurion University, Beer Sheva 3.30 Closing remarks and vision for the future Professor Michael Weingarten, Bar Ilan University 4.00 Afternoon tea 4

4 SYMPOSIUM PROGRAMME- Hebrew רישום וקפה דברי פתיחה פרופ' רן טור-כספא, דיקן הפקולטה לרפואה בגליל, אוניברסיטת בר-אילן פרופ' מרי רודולף, בריאות הציבור, הפקולטה לרפואה בגליל, אוניברסיטת בר-אילן הרצאת פתיחה 1 מחויבותם החברתית של בתי ספר לרפואה ואחריותם ליצירת שינוי Professor Trevor Gibbs, Association for Medical Education in Europe and WHO consultant מושב I- חזון וערכים: כיצד בתי ספר לרפואה מביעים את התחייבותם למחויבות חברתית? ראשי המושב: פרופ' לאונרד ליבוביץ, משנה לדיקן וראש בית הספר לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב Professor Deborah Murdoch Eaton, Dean for medical education, Sheffield University UK מצגת הפקולטה לרפואה וקפיצת המדרגה של הגליל - עמרי זגן,מכון ראות הפסקה מושב II פעולה: חלק א' כיצד בתי ספר לרפואה יכולים להכשיר את הסטודנטים לעתיד להיות רופאים מחויבים חברתית? ראשי המושב: Professor David Stone, Public health, Glasgow University, Scotland פרופ' שמואל רייס, חינוך רפואי, הפקולטה לרפואה בגליל, אוניברסיטת בר- אילן מצגות פרוייקט "הקשר הטיפולי"- גילי עופר- בילאר, אוניברסיטת תל אביב "עם הפנים לקהילה" אריה ריסקין, טכניון - Volunteering for my profession אורי אילן, האוניברסיטה העיברית מושב II פעולה 1 חלק ב' כיצד בתי ספר לרפואה יכולים להתייחס לאי-שוויון בבריאות ולעבוד בשיתוף פעולה עם בעלי עניין בקהילה. ראשי המושב: Anita Berlin, Medical education University College London, UK. פרופ' מנפרד גרין, ראש בית הספר לבריאות הציבור, הפקולטה לרווחה ובריאות, אוניברסיטת חיפה מצגות 1 נשים למען בריאותן דורית שחם, האוניברסיטה העיברית פרויקט רפאל - סיון שוחט, ג'ומאנה עיסא,הפקולטה לרפואה בגליל, אוניברסיטת בר- אילן ארוחת צהריים וקונצרט בניגונו של הכנר הבינלאומי אייל שילוח, מנהל תכנית צפת עיר מנגנת ומנהל האומנותי של פסטיבל הכלייזמרים הבינלאומי מושב III השפעה: איזו השפעה יש לבתי ספר לרפואה על הקהילה? האם הם מייצרים בוגרים המותאמים לצרכי החברה? ראשי המושב 1 Michael Grady, Institute of Health Equity, University College London,UK ברוך רוזן, מנהל מרכז סמוקלר לחקר מדיניות הבריאות במאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל מצגות 1 Reducing health inequities יעקב אורקין, אוניברסיטת בן גוריון דיון: האם בתי ספר לרפואה עומדים באתגר והאם עליהם להתמקד בסוגיה של מחויבות חברתית? Professor Deborah Murdoch Eaton, Dean for medical education at Sheffield University UK פרופ' נדב דוידוביץ- המחלקה לניהול מערכות בריאות באוניברסיטת בן גוריון דברי סיום וחזון לעתיד פרופ' מיכאל וינגרטן, משנה לדיקן לחינוך רפואי הפקולטה לרפואה בגליל, אוניברסיטת בר-אילן קפה 51: :1111 :1101 ::1:1 ::101 :2125 :01:5 :41:5 :4151 :5101 :5101 : :00 5

5 Scientific and Organizing Committee Prof. Mary Rudolf Public health lead Prof. Michael Weingarten Dean for Medical Education Prof. Shmuel Reis Director of medical education. Jumanah Essa Public health researcher Sivan Shohat Medical sociologist & PH researcher Participants from the UK: Prof. Deborah Murdoch Eaton Dean for Medical Education, Sheffield University Anita Berlin Medical Education University College London Prof. Trevor Gibbs Association for Medical Education in Europe. Michael Grady Institute of Health Equity, University College London Prof. David Stone Public health, Glasgow University. Mitch Blair Child public health, Imperial College London 0

6 Biographies of UK visitors Professor Deborah Murdoch-Eaton Dean of Medical Education, Medical School, University of Sheffield, UK As a practicing pediatrician, Deborah s achievements in the field of teaching and learning reflect close contact with the purposes and challenges of working in an ever-changing health service. Her interests focus around developing students potential and she is particularly interested in how medical students acquire generic learning skills the so-called transferable skills. Her publications reflect the innovations in challenging students to learn in differing environments, and developing globally competent practitioners. More recently she has been challenged with how medical schools engage with the concept of Social Accountability, and consider the challenge to be responsible to the population we have a mandate to serve. She was awarded a National Teaching Fellowship in 2004 by the UK Higher Education Academy, which funds much of her research and medical educational consultancy work in lowincome countries. In the postgraduate education arena, she has worked as a PLAB assessor and chief invigilator for the GMC, and Educational Director for 2 postgraduate programmes (a distance learning course for pediatric neurologists and the Pediatric Educators Programme for the Royal College of Pediatrics and Child Health, UK). She is currently a GMC educational associate involved in evaluating educational provision, an editor for Archives of Disease and Childhood, AJHP and a regular reviewer for a number of medical education focused journals. She has served on ASME executive group, and currently is on the AMEE (Association for Medical Education in Europe) and AoME (Academy of Medical Education) Executives.. Anita Berlin Senior Lecturer, University College London Anita has been an inner city GP for 20 years and is a Senior Clinical Lecturer at University College London. Her interests are medical education, and quality and governance of educational and clinical institutions. Anita's work focuses on doctor patient and student patient relationships, and leadership of in education. She enjoys applying theoretical models and research to solve practical challenges in medical education. Anita was head of quality enhancement in the medical school and I recently redesigned the Final Year programme. Presently, she is researching patient and public involvement in the curriculum and is lead for a new module for the medical students - Social Determinants of Health theme. Anita has worked on international educational development projects principally in Spain and Latin America. She is a member of the Board of Visitors of the Harvard School of Public Health. 7

7 Professor Trevor Gibbs Development Officer, Association for Medial Education in Europe (AMEE) WHO Consultant in Medical Education, Primary Care & Adolescent Health As a General Practitioner and academic for over thirty years, Professor Gibbs has extensive experience in the development and delivery of Primary Care and Community-based Education. As a lead in Vocational Training for General Practice, he was Deputy Dean of Postgraduate General Practice in Liverpool and Director of Community Studies in Liverpool Medical School. His experience in General Practice and his interest in Medical Education have given him the opportunity to develop medical curricular programmes in many parts of the world. He has held Chairs in Family Medicine and Medical Education in South Africa, Bahrain, St Andrews (Scotland) and Hong Kong, and University Executive positions in Liverpool (Director of Community Studies), Cape Town ( Dean of Medical School) and Scotland ( Director of Clinical and Community Studies). All this has provided him with a wealth of experience in medical curricula and Primary Care matters. As an international medical educator, Professor Gibbs hold honorary Chairs in Family Medicine and Medical Education in China, Hong Kong, Japan, Syria and Ukraine and has received numerous recognitions for his work around the world, and is frequently called upon to provide policy advice to many notable global associations and organisations.. Mike Grady Principal Advisor at the Institute for Health Equity, University College London In addition to being Principle Advisor at the Institute for Health Equity University College London, Mike is a member of the review team working with Professor Sir Michael Marmot, Chair of the Global, European and English reviews of health inequalities. Mike was co-author of Fair Society, Healthy Lives and leads the dissemination the strategic review nationally. He worked as an NHS Chief Executive and Chief Officer in a large Metropolitan Authority. He is an Expert Advisor to the Centre for Public Scrutiny and to WHO Healthy Cities and edited a major report on Healthy Inequalities and Local Government in Europe published in He is also special advisor to the Parliamentary Community and Local Government Select Committee on Community Budgeting 8

8 Prof. David Stone Professor of Paediatric Epidemiology, University of Glasgow David Stone is a public health physician currently based in Glasgow University s Paediatric Epidemiology and Community Health (PEACH) Unit, which he founded in He has held academic appointments at St Thomas' Hospital, London, Ben Gurion University of the Negev, Israel, as well as Glasgow University, where he has held a Personal Chair of Paediatric Epidemiology since He was the elected Chair of the International Society for Child and Adolescent Injury Prevention ( ) and has advised the Scottish and UK Governments, the European Union and the World Health Organization on various aspects of public health and injury prevention.. Mitch Blair Consultant and Reader in Pediatrics and Child Public Health, Imperial Prof. College, London, UK Blair is a general and developmental pediatrician with specific expertise in the under fives. After obtaining an MSc in Community Pediatrics from the Institute of Child Health in London, he moved to Nottingham as Consultant Senior Lecturer in Community Pediatrics He worked in inner city community practice in health centers, schools, day nurseries and specialist out-reach to single handed and group practices. He carried out teaching and research into the national child health screening programme and community pediatric outreach to primary care. He returned to London in 1998 and established the River Island Academic Centre for Pediatrics and Child Health at Northwick Park Hospital, Harrow, Imperial College London. He is the Course Director for Pediatrics for undergraduates and codirects an MSc in Paediatrics and Child Health at Imperial College. His research interests include international child health indicators, child public health monitoring, and health service evaluation. He coauthored the Manual of Community Pediatrics and the first textbook on Child Public Health now in its 2nd Edition. He worked at DH (Dec08- Mar10) to advise on the Healthy Child Programme (HCP) and lead on the Two Year Review, he led the production of HCP e learning launched by Ann Milton Minister for Public Health in March 2011, and is currently Officer for Health Promotion for the Royal College of Pediatrics and Child Health. 5

9 Abstracts of Oral Presentations :1

10 Session1: Vision and Values: How can medical schools express their commitment to social accountability? הפקולטה לרפואה וקפיצת המדרגה של הגליל עמרי זגן מ"מ מנכ"ל, מכון ראות במאי 21:2 מכון רא ות פרסם מסמך שעוסק בפוטנציאל הפיתוח האזורי של הפקולטה לרפואה בגליל, שנחנכה בצפת. המסמך, פרי עבודה משותפת עם חברת.SIT Systemic Inventive Thinking מהווה מקרה בוחן לתפקידם החברתי והלאומי של בתי ספר לרפואה, ומסקנותיו נעוצות בלימוד העבודות המרכזיות מהארץ ומהעולם בתחום, ומשיחות עם עשרות אנשי מקצוע ומומחים. מסקנה ברורה היתה כי פקולטה לכשעצמה לא תביא לשינוי ללא שורה של צעדים משלימים, נתמכים על ידי הממשלה, הרשות המקומית והמנהיגות האזרחית, שיש בהם כדי לחבר את הפרויקט לאזור ולצרכי האוכלוסיה המתגוררת בו. המסמך מצביע על כך שהצעד הראשון ההכרחי הוא להרחיב את נקודת המבט של פקולטות לרפואה, ולראות בה זרז ליצירת מנוע צמיחה שכלל תושבי האזור יהנו מפירותיה. מקרה בוחן 1 הפקולטה לרפואה בצפת- המלצות לפעולה הפקולטה לרפואה בצפת עוררה ועודנה מעוררת ציפיות רבות שהפרוייקט יהפוך למנוף לפיתוח הגליל כולו. על אף האתגרים הרבים שהפקולטה ניצבת בפניהם, יש לה פוטנציאל לשמש זרז ליצירת אשכול בריאות בגליל. מיקוד בתחום זה על גווניו )כולל לדוגמה ענף הביו-רפואה, התיירות הרפואית וה- Wellness (, מהווה הזדמנות אזורית, שעשויה להתכתב עם שוק עולמי המתפתח במהירות. בד בבד, לתחום הבריאות פוטנציאל הכללה גבוה. ההתמקדות של הפקולטה ברפואת הקהילה עשויה לצמצם פערים בנגישות של אוכלוסיות לשירותי הרפואה, וחינוך לאורח חיים בריא עשוי להוריד את שיעורי התחלואה באזור. בנוסף, תחום הבריאות מאופיין בגיוון תעסוקתי רב, ורלוונטי במיוחד לבני החברה הערבית בגליל. את האתגרים הללו, ניתן לפרוט לשורה של המלצות בתחומי ההון אנושי, המחקר והפיתוח, הרפואה, התעסוקה והמנהיגות המקומית, שיש בהם על מנת לקדם אשכול בריאות. ההמלצות הבולטות מצביעות על הצורך בהמשך שדרוג תשתיות הרפואה בגליל, חיבור מערכתי של הפקולטה למכללות האזוריות והפיכת גופי המנהיגות המקומית למתכללי מאמצי הפיתוח. ::

11 Session 2: Action Part 1 How can medical schools train their students to be socially accountable doctors of the future פרוייקט "הקשר הטיפולי": הכרות גילי עופר ביאלר, אורית מילר קרניאלי וליווי אישי של מטופלים בביתם בשנים הפרה-קליניות בית הספר לרפואה ע"ש סאקלר, תוכנית שש שנתי, אוניברסיטת תל אביב במסגרת לימודי הרפואה באוניברסיטת תל אביב מתקיימים פרויקטים שמטרתם לקדם את הכשרת הרופא לעתיד. בחוג לחינוך רפואי, מושם דגש על הקניית מיומנויות הנחוצות בקשר מטפל-מטופל, וביחסי מטפל עם סביבתו ועם עצמו והקניית הערכים של מקצוענות.)professionalism( לאורך שנות הלימוד הסטודנטים נפגשים במסגרת קבוצה קטנה עם רופא בכיר כמנחה, שבמסגרתה הם מקיימים דיון, עיבוד, והטמעה של הרעיונות שנלמדו. בשנה א' התוכנית מתמקדת בפרויקט "הקשר הטיפולי" הכוללת מפגשים אישיים עם האדם החולה, תוך הדגשת הייחוד שבכל אדם בסביבתו, משמעות ההתמודדות עם חולי, החוויה העצמית של הסטודנט כמטפל, והקשר שנוצר ביניהם. כל סטודנט מלווה מטופל עם מחלה או לקות כרונית, שהתנדב לפרוייקט. הסטודנט נפגש עם המטופל בביתו, ולומד באופן מובנה ומודרך- כיצד לפתח קשר זה. בנוסף להתנסות בפיתוח קשר, הסטודנט מפתח גם רגישות ומיומנות שמטרתם לתרום לאחריות חברתית )עפ"י Global.)Consensus of Social Accountability= GCSA הסטודנט מתנסה ולומד להתבונן, לזהות ולהעריך מצבים כמו עוני, בדידות, העדר תמיכה, במסגרת הקהילה. הוא נפגש עם תרבויות שונות, ומתנסה ביצירת דיאלוג ושיתוף. הסטודנט חוקר מהם גורמי התמך הקיימים בקהילה, ומה קורה בהעדרם. כל זאת תוך עמידה ולמידה של כללי הפרופיישנליזם- מתן כבוד, גילוי איכפתיות ואחריות. קורס זה הינו ראשיתו של תהליך אורכי ובו חשיפה מתמשכת והדרגתית למרכיבים חברתיים, המכוון לעורר מודעות והבנה לקשר בין מרכיבים אלו ובריאות וחולי. הפעילות ההתנסותית גורמת לסטודנט להיות מעורב פעיל, ויצירתי, ולהתנסות בלחולל שינוי, גם אם קטן. ההרצאה תעסוק במאפייני הפרויקט ככזה המתמקד בקהילה, חושף את הסטודנטים למצבים של נחיתות ואי צדק, ושל מורכבות חברתית ובריאותית ומחבר בין הסטודנט המתנסה בחווית הקשר, ובין המטופל שמביא בדרך כלל בעיות מורכבות, במימדים הביו-פסיכו-סוציאליים. :2

12 Session 2: Action Part 1 How can medical schools train their students to be socially accountable doctors of the future "עם הפנים לקהילה" אוכלוסיות מוחלשות סטודנטים בשנה השנייה בפקולטה לרפואה בטכניון מתרגלים תקשורת ופוגשים אריה ריסקין, נגה כרם, ריקי ואן ראלטה, מיכאל קאפמן, גילה יעקב, איילת בן-ברק, דרור אייזנבוד, יעל שחור, רותי אדרי, אורלי איידלמן ואבי רוטשילד הפקולטה לרפואה ע"ש רות וברוך רפפורט, הטכניון, מכון טכנולוגי לישראל, חיפה רקע: במסגרת הקורס התלת שנתי "להיות רופא חשיפה למקצוע הרפואה", אנו מפגישים את הסטודנטים )בקבוצות קטנות( עם אוכלוסיות מוחלשות בקהילה ומלמדים עקרונות תקשורת אפקטיבית ורגישה, המותאמת לצרכים הייחודיים של כל מטופל. מטרות: היכרות ראשונית עם מגוון אוכלוסיות, ותרגול צורות תקשורת שונות. שיטות: א. ביקורים במרכזים טיפוליים בהנחיית מדריך הקבוצה ומדריך "מקומי". במפגשים נחשפים הסטודנטים לאוכלוסיות מוחלשות, חלקן מוכרות להם, כמו קשישים בבתי חולים / בתי אבות, ילדים עם צרכים מיוחדים ומבוגרים הסובלים מפיגור משמעותי, וחלק פחות מוכרות לרובם, כמו אסירים במתקני כליאה, מכורים לסמים ולאלכוהול ונשים מוכות המתגוררות במקלטים. אחרי היכרות עם המקום, הסטודנטים משוחחים עם המטופלים, ביחידות או בקבוצות קטנות, מציגים לקבוצה את חוויותיהם ועורכים דיון מסכם, הכולל אוורור חוויות ורגשות, והדגשת הממשק המקצועי והאתי עם עולם הרפואה. בהמשך כותבים הסטודנטים "יומנים רפלקטיביים", הכוללים את חוויותיהם, מחשבותיהם ותובנותיהם בעקבות המפגש. ב. קורס "תקשורת בקהילה" - מועבר בשיתוף בין מדריכי הקבוצות ורופאי משפחה, כולל לימוד עקרונות תקשורת יעילה ורגישה, תוך תרגול ומשחקי תפקידים, ובהמשך התנסות בפועל בראיון של מטופלים במרפאות קהילתיות. תוצאות: נאספו נתונים איכותניים משלושה מקורות 1 שאלונים שהועברו לסטודנטים; קריאת ה"יומנים הרפלקטיביים"; שיחות עם הרופאים המדריכים את הקבוצות. הנתונים )שיוצגו כציטוטים בהרצאתנו( מעלים, שכלל הסטודנטים ציינו לטובה את החשיפה לעולמן של אוכלוסיות מוחלשות. הסטודנטים, כמו גם מדריכיהם, דיווחו על עליה במודעות וברגישות שלהם לצרכים ייחודיים של אוכלוסיות בקהילה ועל שיפור בתחושת המסוגלות לבצע ראיון. מסקנות ותובנות: חשיפה אישית של סטודנטים צעירים לרפואה למגוון אוכלוסיות בקהילה, המלווה במנגנוני משוב ראויים ובחיזוק יכולות התקשורת שלהם נוטעת בהם רגישות והבנה, שעשויות לסייע בידם להיות רופאים קשובים יותר לצרכיהם הייחודיים של מטופליהם בעתיד. :0

13 Session 2: Action Part 1 How can medical schools train their students to be socially accountable doctors of the future Volunteering for my Profession אורי אילן, רוני שוורץ, עומרי בשור האוניברסיטה העברית ירושלים, הדסה ע"כ מאז ומעולם נשמעו טענות אודות כישורי התקשורת ויחס בין אישי לוקים בחסר, של רופאים כלפי מטופלים. בשל חסר בתוכניות לימוד מתאימות, הוקם ע"י סטודנטים לרפואה בשנת 2114 פרויקט "לביא", פרויקט התנדבות סוציו- רפואי, במסגרתו סטודנטים למקצועות הרפואה מהאוניברסיטה העברית מלווים ותומכים בחולים המאושפזים במחלקות השונות בבית החולים ובמשפחותיהם, בדגש על אלו המאושפזים תקופות ארוכות או כאלו הזקוקים לעזרה סוציאלית וקשר אישי. במסגרת הפרויקט מתנדבים הסטודנטים כשעתיים שבועיות, החל משנה הראשונה ללימודיהם, במחלקה אותה הם בוחרים מראש. בשנה החולפת התנדבו כ- 75 סטודנטים בביה"ח הדסה עין-כרם במסגרת 5 מחלקות שונות. מעל כל קבוצת מתנדבים עומד רכז, שהינו סטודנט מתנדב גם כן. שידוך המתנדב לחולה ולמשפחתו נעשה ע"י תיאום עם העובדת הסוציאלית והאחות הראשית של המחלקה. מנהלת השירות הסוציאלי מעורבת בניתוב הפרויקט למחלקות בהן ניתן יהיה להפיק ממנו את המיטב. הפרויקט פועל על מנת להעצים את חשיבות הקשר האישי, הרגישות והקשב הנדרשים במפגש עם המטופל ומשתלב בתהליך ההכשרה של הסטודנטים בשנים הפרה-קליניות בבית החולים. "לנו, המתנדבים, נפתח הצוהר לסייע לאותם חולים ובני משפחותיהם בשעתם הקשה. לפעמים, רק עצם היותנו שם כבני-שיח, מסייע להם לשכוח, ולו לרגע, את המציאות שבה הם חיים". כותבת עינת. המתנדבים נחשפים לכל שלבי הטיפול, וחווים את חוויות החולה ומשפחתו באופן בלתי אמצעי, בתקווה לעצבם להיות רופאים קשובים ורגישים יותר. "אני חייבת להודות שלא היה לי קל, ולא קל לי עד היום להתמודד עם פתיחת הדלת לחדר של חולה, שמלווה תמיד בפחד לגבי המצב שבו אני אמצא אותו" כותבת סמדר. "אסיים בכך שאני מאוד שמחה על הזמן שהתנדבתי והשינויים שעברתי ושאני חושבת שזהו השיעור ברפואה הכי חשוב שקיבלתי השנה". :4

14 Session 2: Action Part 2 (Community Commitment): What can medical schools do to address health inequalities and work in partnership with stakeholders in society? נשים למען בריאותן: תוכנית לקידום בריאות נשים קשישות בקהילה של המרכז לבריאות האישה בהדסה טל עצמון, עדיה גרוסמן, נאוה ברוורמן, פרופ' דורית שחם, פרופ' נרי לאופר מרכז רפואי הדסה והפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים המרכז לבריאות האישה של הדסה על שם פטרישיה וראסל פליישמן הוקם בשנת 555: מתוך תפיסה של העמדת האישה במרכז, על מנת לאפשר לנשים שליטה על החלטות ופעילויות המשפיעות על בריאותן ועל הסובבים אותן. מאז הקמנו ארבעה מרכזים לקידום בריאות נשים 1 בבית שמש, באבו גוש.ובשכונות גוננים פת וגילה בירושלים. בפעילויות המרכזים השתתפו עד כה כ- 111: נשים. במסגרת זו, גויסו כ- 51: נשים מתנדבות שעברו הכשרה בנושאים הקשורים לבריאות האישה, תקשורת והתערבות קהילתית על ידי מומחים מהדסה וגורמים נוספים. המתנדבות יוזמות, מארגנות ומפעילות פעילויות שונות ומגוונות בקהילות אליהן הן משתייכות, בנושאים הקשורים לבריאות נשים וקיום אורח חיים בריא. העבודה נעשית בליווי וניהול צוות מקצועי מהדסה, תוך שיתוף פעולה עם גורמים וגופים הפועלים בקהילה למען הקהילה. סטודנטים בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית נחשפים לתוכנית במסגרת קורס "רפואה וחברה". פיתוח התכנית התבסס על מודל "פיתוח קהילתי" הכולל 1 :. גישה כוללנית רחבה ורב מימדית לתחומי בריאות האישה הפיזיים, נפשיים, חברתיים וכלכליים 2. רגישיות מגדרית 0. רגישות תרבותית 4. בין תחומיות שיתוף אנשי מקצוע מתחומים שונים בטיפול בסוגיות הקשורות לנשים התוכנית נועדה להעצים נשים, שתוכלנה לממש את הפוטנציאל הבריאותי שלהן בסביבה תומכת ומאפשרת, לצרכיהן ובהתחשב ברקע התרבותי הייחודי שלהן. בהתאם יעדי התוכנית 1 :. הצמחת מנהיגות מקומית של נשים לקידום בריאות 2. שיפור הנגישות למקורות מידע על בריאות 0. סיוע לנשים לרכישת מיומנויות וכלים לניהול אורח חיים בריא 4. היכרות עם שירותי הבריאות, רווחה וחינוך בעיר והקניית מידע לגבי שימוש יעיל בשירותים אלו 5. הגברת מודעות לבדיקות מניעה ולביצוען באופן סדיר 0. העלאת מודעות הצוותים הרפואיים להיבטים חברתיים ונפשיים של בריאות האישה :5

15 Session 2: Action Part 2 (Community Commitment): What can medical schools do to address health inequalities and work in partnership with stakeholders in society? PROJECT RAPHAEL : A NOVEL APPROACH TO SOCIAL ACCOUNTABILITY Shohat S, Essa J, Weingarten M, Krom MD, Rudolf MCJ. Faculty of Medicine in the Galil, Bar Ilan University. Bar Ilan University's Faculty of Medicine was established in the Galilee with an aspiration to improve health and minimize health inequalities in the region. Project Raphael, an innovative program of social involvement, is the Faculty's flagship social accountability initiative. Based on the principles of Community Based Participatory Research (CBPR) "Raphael" aims to create a partnership between local community and health organizations and the Faculty focusing on defining and addressing the region's most pressing health needs. Raphael offers academic support, weekly contact and $5,000 seed funding for innovative proposals. The first call was disseminated in 2013 highlighting potential for impact, generalizability and sustainability as key criteria. 39 proposals focusing on lifestyle and mental health (10), chronic medical conditions (10), child development/disability (4) and the environment (4) were received and presented to an advisory group of local community leaders prior to the allocation of five awards. Work is successfully underway with the first cohort of "Raphael" partners, who include: Hazor municipality-evaluation of a Shared Care Model for individuals suffering from sociopsycho complex problems. Ziv hospital Child Development Center-Adaptation of the US Play Project, focusing on communication skills of young children with autism. Menachem Begin high school - Workshops, theatre, and volunteering to enhance self-esteem Enosh- Promoting lifestyle change in members coping with mental illness Almanal and Dugrinet Training disabled Arab women to advocate for equal health rights Our experience suggests that the "Raphael" concept offers a way that medical schools, with limited but special resources, can connect to their local population and meet the responsibility for social accountability. Evaluation is focussing on the effect that selected projects are having on health and wellbeing, as well as the impact of "Raphael" on community-academia partnerships. :0

16 Session 3: Impact: What impact can medical schools have on society? Are they producing graduates to meet society's needs? Reducing Health Inequities: The Social Role of Medical Schools. Jacob Urkin 1,2,. Keren Dopelt 3, Mrs. Zehava Yahav 1,. Yaacov Bachner 2, Nadav Davidovitch 3 Prof. 1 The Moshe Prywes Center for Medical Education, Faculty of Health Sciences, Ben Gurion University of the Negev, Be`er Sheva, Israel 2 Department of Public Health, Faculty of Health Sciences, Ben Gurion University of the Negev, Be`er Sheva, Israel 3 Department of Health Systems Management, Faculty of Health Sciences, Ben Gurion University of the Negev, Be`er Sheva, Israel Background: Israel, as other countries, is struggling to reduce health inequalities. There are currently five medical schools in Israel; each has a different emphasis on integrating social medicine in its curriculum. Aims: To compare the social medicine involvement of graduates from the various medical schools. Methods: Online cross-sectional survey among 9,000 physicians who are graduates of Israeli medical schools. The survey was conducted from May to June Results: 1,491 physicians completed the survey. There were no demographic differences among graduates of the various medical schools. Higher rates of physicians who studied at the Technion and Ben-Gurion University (BGU) are working or have worked in the periphery (~50% vs. ~30% average of Hebrew and Tel-Aviv University schools, p<0.001). Among BGU graduates, 45% are active in community programs (45% vs % in other schools, p<0.001). Among physicians active in community programs, 31% of BGU alumni estimated that their medical education greatly influenced their community involvement (37% vs. 8-14% in other schools, p<0.001). Among BGU graduates, 67% noted that their studies had a social medicine orientation, compared to 3-5% in other schools (p<0.001). Conclusions: BGU medical school graduates had higher rates of social involvement and the highest perception of medical education influence on this behavior. As the BGU medical school was established with an emphasis on community and social medicine in its curriculum, these findings show the potential role of medical education in reducing health disparities by influencing graduates to work in the periphery and to be more involved in social medicine. These insights are crucial when considering changes in medical schools' curricula and implementing a long-term national plan for an equitable health care system. :7

17 Abstracts of Poster Presentations :8

18 Vision and Values Social Accountability and Public Health Practice, Research and Training Yehuda Neumark, Maureen Malowany Braun School of Public Health & Community Medicine, Hebrew University of Jerusalem - Hadassah The WHO (1995) defined social accountability of medical schools as "the obligation to direct their education, research and service activities towards addressing priority health concerns of the community, region, and/or nation they have a mandate to serve". The Canadian Romanow Commission (2002) declared that health care systems, and therefore the training of health professionals, must be shaped around health needs of individual patients, their families and communities. The Alma-Ata Declaration (1978) established primary care as the nucleus of a country s health system and of the overall social and economic development of the community. Community Oriented Primary Care (COPC) is a way of practicing medicine and nursing, or of providing primary care, which is focused on care of the individual who is well or sick, or at risk for illness or disease, while also focusing on promoting the health of the community as a whole (Kark, 1983). The COPC model developed, practiced and taught at the Braun School of Public Health is based upon socially responsive community medicine. The COPC approach maximizes accountability by linking needs assessment, resource allocation and health outcomes, promotes empowerment and gives voice to the disenfranchised, promotes community-participation and inter-sectoral collaboration, ultimately leading to greater recognition of the social determinants of health, increased and more equitable access and improved individual and population health outcomes and wellbeing. While 21 st century 'social accountability' addresses relationships between those who act and those to whom and for whom actions are taken, this framework is not new to public health. Social accountability underpins public health training, research and practice through partnerships, collaboration, advocacy, culturally-relevant interventions, and knowledge exchange. :5

19 Vision and Values Medical professionalism, gatekeeping and accountability Barilan Y. M. Dept. of Medical Education, Sackler School of Medicine, Tel Aviv University Influenced by the old ethos of medical professionalism, we tend to construe the medical domain as discrete, quasi value-free and self-regulated by the professionals. Within this paradigm, medical schools are taken as a stable human universal (medical school around the [western] world share the same values and structure) whose students and alumni have to reach out to the laity and serve its health needs altruistically. In this empirically informed theoretical talk, I will highlight the entry to medical schools as the locus of accountability, thus refusing to accept at face value the reified division between medicine and society. Because medical professionals monopolize the process of admission to medical schools and to licensure and because no evidence-based criteria for pre-selection exits, we have good reasons to suspect that the self-administered gatekeeping activity of the profession is liable to many psychological, cultural and social biases. As a matter of fact, I will argue, the profession first clones itself socially and only then does it search for social accountability. Conversely, there is evidence to suggest that relegating gate-keeping to the public, promotion of cultural diversity as admission criteria and reliance on past care experience (e.g. work as a nurse / physician s assistant) are more likely to meet the goal of genuine social accountability. Medical schools should concentrate on education rather than selection and to allow society to choose its future doctors. 21

20 Vision and Values Psychiatry and the community: duty, accountability, stigma reduction and outreach Strauss Israel Center for Mental Health Beer Yaacov, Sackler Medical School, Tel Aviv University For the first time in history, psychiatrists and many other physicians during the Nazi era sought to systematically exterminate their patients. At each stage in the murderous process lay a series of unethical and heinous practices, with many psychiatrists and other physicians demonstrating a profound commitment to the atrocities, playing central, pivotal roles critical to the success of Nazi policy. Several misconceptions led to this misconduct, including allowing philosophical constructs to define clinical practice, focusing exclusively on preventative medicine, allowing political pressures to influence practice, blurring the roles of clinicians and researchers, and falsely believing that good science and good ethics always co-exist. Psychiatry during this period provides a most horrifying example of how science and medicine may be perverted by external forces. The field of psychiatry thus has a crucial role in learning from this period and ensuring that such egregious behavior is never repeated. Just as important in response, it becomes imperative that the field of psychiatry takes upon itself the responsibility to ensure that the lives of long suffering individuals with psychiatric disorder are improved as well as to reach out to the community in a quest to reduce the stigma of mental illness. This requires a great outreach effort on the part of community psychiatrists and leaders of the profession by means of educational initiatives for the community as well as by enlisting the assistance of the new generation of health care givers beginning in their student years and continuing beyond. 2:

21 Action 1 (Curriculum) Communication with Deaf patients: Training B.EMS students in BGU Carolina Tannenbaum-Baruchi 1 ; Limor Aharonson-Daniel 1,2 ; Paula Feder-Bubis. 2,3 1 Department of Emergency Medicine, Recanati School for Community Health Professions, Faculty of Health Sciences, Ben-Gurion University of the Negev. 2 PREPARED Center for Emergency Response Research, Ben-Gurion University of the Negev. 3 Department of Health Systems Management, Faculty of Health Sciences & Guilford Glazer Faculty of Business and Management, Ben-Gurion University of the Negev. Background: High-quality communication with a patient is a key to appropriate medical treatment. This is challenging with deaf patients, and even more so during emergencies. For this reason students received training about how to communicate with deaf patients in emergencies. Objectives: To improve the communication with and the care of deaf patients. Methods: A survey assessing knowledge and attitudes towards communication with deaf patients were administered before and after a training to B.EMS (Paramedic) students (N=32) at Ben-Gurion University of the Negev (BGU). Training was conducted in collaboration with The Institute for the Advancement of Deaf Persons in Israel and the Community Stress Prevention Center (CSPC), and included a lecture about the characteristics of the deaf community, their forms of communications, and specials needs. Subsequently, students participated in simulations of conversations with deaf persons. At the end of the training, each student received a manual (picture-dictionary) in four languages: Israeli Sign language (photo of motion), Hebrew, Arabic and Russian writing and completed the second ( post ) questionnaire. Results: Most (72%) of the students reported they never received instruction for communications with deaf persons; 78% stated that the training was valuable, and 85% indicated the manual (dictionary) can improve the communication with deaf patients in emergency situations. Conclusions: Training of current and future paramedics regarding communicating with deaf people was deemed valuable to trainees. Simulations with deaf patients are an instrument for facilitating better communication skills and for reducing anxiety. For many students it was the first interaction with a deaf person, contributing to their understanding of the special needs of the deaf community. It is recommended to expand the scope of the training to all students of health and allied health professions. 22

22 Action 1 (Curriculum) שילוב נושאים חברתיים בלימודי הרפואה: קורס "רפואה וחברה" בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים אלכס גורל, דורית שחם מרכז רפואי הדסה והפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים שאלות הנוגעות למהותו של מקצוע הרפואה מעסיקות את כל העוסקים בחינוך רפואי 1 האם רפואה היא מקצוע או תפיסת עולם? האם מטופל הפונה אל שירותי רפואה הוא הלקוח הבלעדי של הרופא או האם אוכלוסיות שלימות בעלות צרכים מיוחדים מהוות יעד להתערבות פרו-אקטיבית? האם על הפקולטה לרפואה להכשיר את הסטודנטים לאינטראקציה מקצועית בין רופא למטופל בלבד, או האם תפקידה לחנך את הסטודנטים להישיר מבט למצבים חברתיים בעלי השלכות רפואיות? מתוך תפיסה שלכל רופא ישנה שליחות חברתית, נבנה בפקולטה לרפואה בירושלים הקורס "רפואה וחברה". הקורס שהינו חובה, נלמד בסמסטר השני של שנה ב' וחושף את הסטודנטים למגוון נושאים בעלי מאפיינים חברתיים ורפואיים כאחד, כגון אלימות במשפחה, פיגור שכלי, התמודדות עם מחלות נפש בקהילה והזכות לבריאות של מהגרי עבודה ואסירים. במהלך הקורס נערכים סיורים לימודיים במקלט לנשים מוכות, ובמוסדות לטיפול בילדים ומבוגרים נכויות פיזיות שונות, עם הפרעות פסיכיאטריות ועם פיגור שכלי. בכל אחד מהביקורים שומעים הסטודנטים הרצאות על הנושא הנלמד מפי מומחים בתחום, ונפגשים עם מטופלים ועם הצוות הטיפולי. בתום הקורס מתבקשים הסטודנטים לערוך פעילות התנדבותית הקשורה לאחד הנושאים שנלמדו, ולהגיש על כך סיכום נרטיבי. דוגמאות לפעילויות אלו כוללות הצטרפות לצוות המטפל בחוסים במוסד לילדים ומבוגרים עם פיגור שכלי, ביקורי בית של קשישות בשכונת הקטמונים בירושלים, התנדבות במרפאה לטיפול במהגרי עבודה של אירגון "רופאים לזכויות אדם" ועוד. מטרת הקורס הינה להגביר את המודעות של הסטודנטים להבדלי נגישות של אוכלוסיות שונות לשירותי הרפואה, לעורר אמפתיה כלפי אוכלוסיות נזקקות, ולהכינם למפגש מקצועי עם אוכלוסיות אלה בעתיד. מעבר לכך, הקורס נועד לחנך את הסטודנטים לחשיבות השירות ההתנדבותי בקהילה כחלק אינטגרלי ממקצוע הרפואה. 20

23 Action 1 (Curriculum) קורס חשיפה למערכת הרפואית כאמצעי להעלאת מודעות ורגישות חברתית דרור איזנבוד, גילה יעקב, מיכאל קאפמן, אורלי אידלמן, יעל שחור, איילת בן-ברק אריה ריסקין, נגה כרם, ריקי ואן ראלטה, רותי אדרי ואבי רוטשילד הפקולטה לרפואה ע"ש רות וברוך רפפורט, הטכניון, מכון טכנולוגי לישראל, חיפה בפקולטה לרפואה בטכניון נלמד מזה 5: שנים קורס "להיות רופא" חשיפה למקצוע הרפואה. הקורס מהווה קורס חובה בשנים א'-ג ומבוסס על למידה תוך חשיפה של הסטודנט לחולים, לצוות ולסביבה הקלינית, כבר בשנים הפרה-קליניות. מטרת הקורס היא לצייד את הסטודנט הצעיר בכלים הנדרשים להבנת מגוון ההיבטים של מקצוע הרפואה )היבטים אתיים, הומניים, חברתיים ותרבותיים( באמצעות תצפיות, התנסות ודיונים, בתחומי בית החולים, מרפאות ומוסדות בקהילה. ההוראה בקורס מתקיימת בקבוצות עבודה קטנות של 8 סטודנטים ומדריך שהוא רופא. המדריכים עוברים הכשרה בסיסית והשתלמויות המכשירות אותם לאתגר המקצועי חינוכי של ליווי קבוצתם במשך שלוש השנים הראשונות בבית הספר לרפואה. מתכונת הקורס כוללת מפגשים דו שבועיים, בהיקף של 4 שעות למפגש. במפגש חברי הקבוצה צופים בפעילות קלינית, מראיינים חולים ואנשי צוות, מתנסים בפעילות רפואית ופרא-רפואית ודנים בהיבטים השונים הקשורים לעבודת הרופא, כפי שבאו לידי ביטוי במפגש אותו חוו. לאחר כל מפגש הסטודנטים מתבקשים לכתוב יומן רפלקטיבי בו מתקיים רובד נוסף של עיבוד החוויה מול המדריך באמצעות הדואר האלקטרוני. מבנה זה מאפשר השפעה על עיצוב תהליכים אישיים, בין אישיים ותקשורתיים בקרב הסטודנטים. הקבוצה עצמה מהווה כור היתוך חברתי ותרבותי, המזמן פיתוח רגישות בין תרבותית וחברתית בקרב חבריה. הקורס בנוי במבנה ספירלי- בהתחלה היכרות עם סביבת בית החולים על כל רבדיה, בהמשך חשיפה לרפואה בהיבטים הקהילתיים והחברתיים ולבסוף התנסות והתמודדות עם סוגיות אתיות מורכבות, תוך פיתוח רגישות חברתית ומיומנות בין תרבותית. מבנה זה חושף את הסטודנטים למערכת הרפואית בישראל בדגש על הרבדים השונים של החברה בישראל- עדות, דתות, רב תרבותיות, אתיקה ורגישות חברתית. בהרצאה יוצג תיאור מפורט של מבנה הקורס והרציונל העומד מאחוריו. יוצגו מרכיבי הקורס המעודדים אחריות, רגישות ומעורבות חברתית. בנוסף יוצגו ניתוחי יומנים רפלקטיביים על מנת להמחיש את תרומת הקורס לעיצוב השקפת עולמם המקצועית והחברתית של הסטודנטים כמנהיגי רפואת המחר. 24

24 Action 1 (Curriculum) תפישת דמות הזקן בקרב סטודנטים לסיעוד בראשית תהליך הכשרתם המקצועי )מחקר אורך( יהודית קרנר, ניר זהר, בכנר יעקב אוניברסיטת בן גוריון, המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה רקע תיאורטי: עמדות שליליות כלפי אובייקט ההתנהגות לרוב מובילות להתנהגויות שליליות כלפיו. ובמקרה הספציפי של עמדות שליליות כלפי הזקן, יכולות להביא לטיפול שתוצאתו יכולה לגרום לניכורו מהחברה, לבידודו, ולפגיעה באיכות חייו. לתפישה זו חשיבות רבה בתהליכי הכשרה של סטודנטים המיועדים לטפל בזקנים. מטרות 1 לתאר כיצד תופש הסטודנט את דמות הזקן בשלושת מרכיבי העמדה 1 קוגניטיבי, רגשי, התנהגותי בשלושה זמנים 1 לפני קורס גרונטולוגיה וגריאטריה, לאחר הקורס וההתנסות במעבדה ולאחר המפגש עם הזקן החולה בשדה הקליני. ב. לתאר את הקשרים בין משתני כל אחד ממרכיבי העמדה בשלושת הזמנים. ג. לבדוק האם תפישת הסטודנט את דמות הזקן משתנה בתהליך הלמידה? ובאיזה תחומים?. ד. להעריך האם דמות הזקן נתפשת שונה בעיני הסטודנט לסיעוד, בהשוואה לעמיתו הסטודנט בבית ספר לרוקחות הנמצא באותו שלב לימודים. ממצאים: הלימוד המובנה הספיראלי (1984 (Benner,, של קורס מבוא בתחום הגרונטולוגיה והגריאטריה בן שלושת השלבים, הוא כנראה תנאי הכרחי לעצוב דמות הזקן החולה בעיני הסטודנט. הלימודים התיאורטיים מאפשרים לסטודנט להטמיע את התכנים הקשורים בזקנה והזדקנות ואילו ההתנסות הקלינית מאפשרת לסטודנט לבחון את עמדותיו כלפי הזקן החולה, ולשנות חלקים ממרכיבי העמדה ולעצב עמדות ריאליות כלפי דמות הזקן. ההשוואה בין סטודנטים לסיעוד לסטודנטים לרוקחות, מאוששת את הטענה הזו. מן ההשוואה עולה כי הידע התיאורטי, המיומנויות הקליניות שרכשו הסטודנטים, המפגש עם הזקן בשדה הקליני, לכל אלו השפעה על שלושת מרכיבי העמדה ובמיוחד על המרכיב הקוגניטיבי. תרומת העבודה לפרקטיקה הסיעודית ולחינוך: יש חשיבות בחשיפת הסטודנט לטיפול בזקן )לאחר הלימודים התיאורטיים(. כמחקר אורך בן שלושה שלבים, המחקר אפשר לעקוב אחר ההתפתחות של הסטודנטים בתהליך רכישת המקצוע ולבחון כיצד העמדה משתנה. התהליך המחקרי, איפשר להבין שחלק מהרכיבים של העמדה מוצקים וחלקם אינם יציבים. המחקר המתאמי איפשר לראות את תהליך הבנת הסטודנט את הקשר בין המשתנים השונים. ההשוואה עם קבוצת הבקורת )רוקחים(, אפשרה להסיק, כי השינוי שחל הוא עקב תוכנית הלימודים. מאחר ומחקר האורך בדק כל הזמן את אותם הסטודנטים, ניתן לומר בוודאות שההבדלים בעמדות בין הסטודנטים לסיעוד לבין סטודנטים לרוקחות נובעים מתוכנית הלימודים. לאור העובדה שבפועל מיעוט סטודנטים בוחר להמשיך ולעבוד עם זקנים, בצד ההמלצה ליצירת "מודל מיטבי לטיפול בזקן", יתכן ויש לשקול מערך ואסטרטגיות התערבות בסיעוד שונות ויותר מאתגרות מאלו הקיימות כיום במחלקות אשפוז גריאטריות. אני מאמינה שהבנה זו תיתן לי ולעמיתי בתחום הסיעוד בפרט ובתחום מקצועות הבריאות בכלל, כלים לפיתוח תוכניות לימוד שיתבססו על מסקנות ממצאי המחקר. ובכל מקרה, הממצאים מחדדים את הצורך בחשיפה אינטנסיבית של הסטודנטים לשדה הקליני. בימים בהם תוכניות הלימוד מצמצמות חשיפה של הסטודנט לזקן במחלקות הגריאטריות, עבודה זו מדגישה עד כמה מפגש ראשוני עם הזקן במערך הקליני, חשוב לגיבוש ועיצוב עמדות כלפי זקנה וחולי. 25

25 Action 1 (Curriculum) "רפואת קצה" - קורס בחירה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב העוסק בהיבטים רפואיים ופסיכו- סוציאליים בטיפול באוכלוסיות קצה בישראל. ניר מלר, דורון עמוסי הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל אביב בישראל קיימות מספר "אוכלוסיות קצה" בסיכון אשר הטיפול הרפואי והסוציאלי בהן מהווה אתגר מקצועי וחברתי. היכולת לעמוד באתגר זה מחייבת את המטפלים בכלל ואת הרופאים בפרט להכיר באופן מעמיק את הצרכים הייחודיים של אותן אוכלוסיות, ולפתח מיומנויות ורגישויות מתאימות הנשענות על ערכי סולידריות וחמלה. בהיעדר חשיפה מובנית ומודרכת, המפגש של העוסקים ברפואה עם מטופלים מ"אוכלוסיות קצה" עלול להיות מלווה בחשש, פחד וחוסר אמפתיה. בתוכנית הלימודים הנוכחית בבית הספר לרפואה לא קיים עיסוק משמעותי בגישה למטופלים מאוכלוסיית קצה, והמפגש הראשוני עם מטופלים אלו מתקיים לרוב רק כאשר הסטודנט/הרופא הצעיר נמצא כבר בעמדת המטפל. בשנה שעברה, בעקבות יוזמה של סטודנט משנה ד', ניר מלר, נפתח במסגרת החוג לחינוך רפואי בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב קורס בחירה חדש, העוסק בהיבטים הרפואיים והפסיכו-סוציאליים בטיפול באוכלוסיות קצה בישראל. הקורס נפתח במטרה לחשוף את הסטודנטים לאוכלוסיות הקצה השונות שחיות בישראל, לאתגר שבטיפול בהן ולחוויה הרגשית שהמפגש עמן יכול לעורר. מטרה נוספת של הקורס היא לעורר את המודעות והמוטיבציה לקחת חלק בפעילות ההתנדבותית של ארגוני הסיוע והמרפאות השונות העוסקות בתחום. במסגרת הקורס, הסטודנטים נחשפים להיבטים רפואיים ופסיכו-סוציאליים באורח חייהם של עוסקות ועוסקים בזנות, דרי רחוב, מכורים לסמים, פליטים וחסרי מעמד, חברי הקהילה הלהט"בית ועוד. הסטודנטים לומדים על גורמי הסיכון של המשתייכים לאוכלוסיות אלה, על הביוגרפיה האישית האופיינית להם ועל הקשיים ביציאה ממעגל המצוקה והניצול. הסטודנטים נחשפו גם למשאבים השונים )מרפאות, מרכזי סיוע ועמותות שונות( העומדים כיום לטובת אותן אוכלוסיות. ההצגה תדגיש את חשיבות הקורס בפיתוח אחריות חברתית, את דרכי ההוראה בהן השתמשנו והדרכים לחשוף ולערב את הסטודנטים בהיבטים שונים של נושא מורכב זה 20

26 Action 1 (Curriculum) הבנת הסוגיה של אי-שיוויון בבריאות ופיתוח מחוייבות חברתית לצמצום פערים בבריאות, באמצעות שיטת למידה מבוססת צוות המקרה של קורס בריאות הציבור בפקולטה לרפואה בגליל, בישראל. נעמי דיקמן, מרי רודולף הפקולטה לרפואה בגליל רקע 1 הכרה בחשיבותה של סוגיית אי השוויון בבריאות, בעיקר בהקשר של הוראת סטודנטים לרפואה בפקולטה הממוקמת בפריפריה, בגליל, הובילה לבניית תרגיל בקורס בריאות הציבור, הממוקד בהבנת הסוגייה ובמענה לשאלה 1 מה ניתן לעשות כדי לקדם את מצב הבריאות בגליל? התרגיל מתקיים בשיטת למידה מבוססת צוות,)TBL( הדוגלת בפתרון בעיות יישומיות בצוות. בהתאם, לשיטה פוטנציאל לתרומה חברתית, החשובה במיוחד בקורס בבריאות הציבור, בהיותו הקורס הראשון של הסטודנטים בפקולטה לרפואה בגליל. לאור הצלחת התרגיל בשנה"ל תשע"ג, הוא יתבצע בשנית ב-תשע"ד, אךבמספר שינויים, וילווה במחקר הערכה. מטרות ההערכה 1 :. ללמוד מהי, מנקודת מבטם של הלומדים, תרומת הלמידה בשיטת TBL להבנת אי-השיוויון להבנת תפקידם של הרופאים בצמצום פערים בבריאות ולפיתוח רעיונות יישומיים לצמצום הפערים; 2. ללמוד על שביעות רצון הסטודנטים מהשיטה ועל התרומה הייחודית שהם מייחסים לה. בבריאות, שיטת הלימוד 1.TBL מעוגנת בגישה קונסטרוקטיביסטית חברתית ללמידה. ממוקדת בלומדים ומורכבת ממשימת קריאה לפני השיעור, מבדיקת מוכנות 1 מבחן רב-בררה אישי וקבוצתי זהה ומתרגיל יישומי בפתרון בעיות - בצוותים. מאפייניה חשובים לעבודת הרופא 1 למידה אקטיבית ופיתוח חשיבה ביקורתית ויכולות עבודה בצוות. יישום 1 הסטודנטים קוראים את המסמך אודות אי-שיוויון בבריאות ונבחנים עליו במבחן אישי וקבוצתי. בהמשך, הסטודנטים מבצעים משימה בנושא "היעדר איזון של סכרת" בארבע קבוצות תרבותיות הכוללת דיון בצוותים אודות הגורמים החברתיים לתופעה, תפקיד הרופא כלפי המטופל, הקהילה והמערכת ואחריות המדינה לצמצום פערים. השיטה 1 מחקר הערכה משולב 1 כמותי ואיכותני. הבאים 1 שאלון עמדות, סקר הוראה וקבוצת מיקוד. הסטודנטים שאלות על ישיבו לקורס בנוגע ולשיטת ההוראה בכלים ממצאים 1 התרגיל והערכתו יתבצעו בקרוב, ומיד לאחריהם, לפני יום העיון, ייערך עיבוד נתונים כמותי ואיכותני, שממצאיו יוצגו ביום העיון ויתמקדו בתרומת הלמידה בשיטת TBL ובשביעות הרצון ממנה בקורס בריאות הציבור, במסגרת תרגיל בנושא של אי-שיוויון בבריאות - מנקודת מבטם של הלומדים. התקווה 1 בעקבות התרגיל תעמיק התפיסה אודות אי-שיוויון ותפקיד הרופאים בצמצום פערים בבריאות ויתפתחו החשיבה הביקורתית והיכולת לעבודה בצוות. החזון 1 התרגיל כדוגמה שתהיה בשימוש, לאחר התאמה, בקורסים נוספים. ובעתיד בניית מנגנון לבדיקת השפעת התרגיל על התנהגות הסטודנטים כרופאים בפועל. 27

27 Action 1 (Curriculum) Interprofessional Education בפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן גוריון בנגב תוכנית לימודים חדשה. בשירי א', גבע ש', הרלב א', לויטין ק', מויסא ר', קרן א', רז א', גרינברג ג', ריזנברג ק', שרייבר ג'. הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, באר שבע ישראל. )Interprofessional Education (IPE הינה תוכנית לימודים חדשה בפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן גוריון בנגב הכוללת את בית הספר לרפואה, בית הספר לסיעוד ובית הספר לפיזיותרפיה. בעשור האחרון ניתן למצוא אוניברסיטאות רבות בעולם אשר משלבות את הנושא בתוכנית הלימודים ואף מתנות את קידום הסגל האקדמי בהוראה בקורסים השונים המערבים.IPE ארגון הבריאות העולמי WHO חיזק זאת והוציא נייר עמדה המדגיש את חשיבות הנושא לבטיחותו של החולה, יעילות מערכת הבריאות וקידום החינוך הרפואי באוניברסיטאות ובתי החולים. הנהלת הפקולטה למדעי הבריאות, בעידוד ובשיתוף קרן גולדמן, החליטה לקדם נושא זה ולמעשה זו הפקולטה הראשונה בארץ המכניסה את הנושא לתוכנית הלימוד בצורה של קורס רב-שנתי. הקורס מתחיל בשנה א' רפואה, סיעוד ופיזיותרפיה, דרך הרצאת מבוא שמטרתה הכרת הנושא והמושגים לסטודנטים, הבהרת חשיבות הנושא וכהכנה לפעילות שתתקיים במהלך השנה. בפעילות זו הסטודנטים עובדים בקבוצות מעורבות, נחשפים לעבודת הצוות ונפגשים עם המטופל והמטפלים השונים תוך התייחסות של כל אחד מהם לגבי הטיפול של האחרים. בסוף השנה הסטודנטים מציגים את המקרים ביום מרוכז, דרך הצגת מצגות. בשנה ד' רפואה, ו-ג' סיעוד ופיזיותרפיה, הסטודנטים בקבוצות מעורבות, בונים תוכנית שחרור/שיקום למטופל ולומדים על האינטראקציות הנדרשות לטיפול נכון בין אנשי הצוות בבית החולים ובין בית החולים לקהילה. בסוף השנה הסטודנטים מציגים את המקרים ביום מרוכז, דרך הצגת מצגות. בשנה ה' רפואה ו-ב' סיעוד ופיזיותרפיה, כחלק מקלרקשיפ גינקולוגיה, הסטודנטים צופים בסרט שהופק במיוחד ולאחריו נערך דיון על כשלים בעבודת הצוות ודרכים להתמודדות עמם. לאחר מכן ישנה עבודה בקבוצות קטנות דרך מקרים אישיים של סטודנטים שנתקלו בעבודת צוות לא אידיאלית. בעתיד תוכנית ה- IPE תתתרחב ותכלול שילוב משמעותי של סימולציה. 28