(Ellis, Flude, & Young, 1987; Haywood & Coltheart, 2001; Katz & Sevush, 1989 (J.M.);

Transcription

1 שפה ומוח, ,7 קריאת מילים ומספרים בנגלקסיה התפתחותית איוונה נחמן-כץ ונעמה פרידמן אוניברסיטת תל אביב האם נגלקסיה היא ספציפית למילים או מתבטאת גם במספרים? האם קיימים הבדלים בדפוסי העיבוד של מילים ומספרים? מחקר זה מתייחס לסוגיות אלה. דיסלקסית נגלקט, או "נגלקסיה" ברמת מילה מתאפיינת בקושי בהפניית הקשב לאותיות הנמצאות באחד מהצדדים של המילה, בדרך כלל בצד השמאלי. כתוצאה מכך, הקריאה כרוכה בהשמטה והחלפה של אותיות בצד המוזנח של המילה (וכך המילה "מרק" יכולה להיקרא כ"מר" או "מרד"). נשאלת השאלה: האם הנגלקסיה מלווה גם בהפרעה בקריאת מספרים, שבה הנבדקים מזניחים את הספרות באחד מצידי המספר? אין בספרות עד כה מחקרים על האינטראקציה בין נגלקסיה למילים לבין נגלקסיה למספרים, המשווים באופן מפורט בין הביצועים בשני סוגי הגירויים. במחקר זה השתתפו 21 בעלי נגלקסיה התפתחותית בגילאי 7 עד 21. הם נבדקו במטלות של קריאה קולית של מילים ומספרים, ושיום של אותיות וספרות. הממצאים הראו כי לנבדקים יש דיסלקסית נגלקט התפתחותית שמאלית ברמת מילה, שגורמת להזנחת האותיות השמאליות, האחרונות, של המילה. נמצא כי הנגלקסיה סלקטיבית למילים ולא נמצאה עדות לנגלקסיה בקריאת מספרים ובקריאת מספרים ספרה לאחר ספרה מימין לשמאל. יתרה על כך, גם כאשר הוצג לנבדקים גירוי ש י כול היה להתפרש כמילה או כמספר, כשהוא התפרש כמילה צידו השמאלי הוזנח, ואילו כאשר הוא התפרש כמספר הוא נקרא שורה. נראה אם כן שהנגלקסיה מתבטאת רק בזמן שהמערכת הויזואלית מזהה את הגירוי כמילה. במחקר נמצא גם כי הנגלקסיה מתבטאת אך ורק כאשר הנבדק מתייחס לגירוי כאל מילה, ואינה מתבטאת במבדקים שבהם ניתן להתייחס לכל אות בנפרד כמו בשיום אותיות. "חלב" קרא ילד בכיתה ד' כשהתבקש לקרוא את מילת המטרה "חלש"; "קוף, טית, ריש...קטן? קטף?" אמר נער בכיתה ו' כשהתבקש לשיים את אותיות המילה ואחר כך לקרוא אותה. מחקר זה שוטח את תיאורה של הדיסלקסיה שילדים אלה סובלים ממנה: דיסלקסית נגלקט התפתחותית, ובוחן האם היא ספציפית למילים או שמא היא גורמת גם להזנחות צד בקריאת מספרים. דיסלקסיה היא מונח-על המאגד בתוכו סוגים שונים של הפרעות קריאה, בעלות מאפיינים שונים מבחינת סוגי הטעויות בקריאה ומבחינת סוגי המילים המציבות קושי גדול יותר לקורא Coltheart, 1981; Ellis, 1993; Ellis & Young, 1987; Friedmann & Gvion, 2001;).(Newcombe & Marshall, 1981; Patterson, 1981; Riddoch, 1990 סוגי הדיסלקסיות השונים נוצרים מפגיעה במרכיבים השונים בתהליך הקריאה שלבים שונים בניתוח הויזואלי-אורתוגרפי הראשוני, המסלול הלקסיקאלי לקריאת מילים מוכרות, המסלול הסמנטי, והמסלול להמרה מגרפמה לפונמה לקריאת מילים חדשות. נגלקסיה היא דיסלקסיה פריפראלית, כלומר דיסלקסיה הנגרמת מפגיעה בשלב הקריאה הראשוני של הניתוח הויזואלי. מחקר זה (מס' 1296/06) נתמך על-ידי הקרן הלאומית למדע.

2 ב( 84 נחמן-כץ ופרידמן מחקר זה התמקד בדיסלקסית נגלקט, או "נגלקסיה", התפתחותית, המתאפיינת בקושי בהפניית הקשב לגירויים הנמצאים באחד מהצדדים של המילה או הטקסט. נגלקסיה ברמת מילה גורמת להזנחת האותיות השמאליות של המילה (השמטה, החלפה, הוספה), וכך המילה חלב יכולה להיקרא חל, חלש, או חלבן. שפות שבהן נחקרה נגלקסיה ברמת מילה כגון אנגלית, ספרדית, ואיטלקית, נקראות כולן משמאל לימין, ועל כן נגלקסיה שמאלית ידועה כמתבטאת בהפרעה בקריאת אותיות תחיליות של המילה:.book look or cook בשונה מכך בעברית, הנקראת מימין לשמאל, נגלקסיה שמאלית מתבטאת בהפרעה בקריאת האותיות האחרונות של המילה. נגלקט כללי ונגלקסיה אצל מבוגרים נחקרו רבות בשפות הנקראות משמאל לימין, אך כמעט רק בצורתן הנרכשת לאחר פגיעת מוח. המחקרים הראשוניים בתחום הנגלקט הכללי התייחסו לדיסלקסית נגלקט כאל מאפיין נוסף של הנגלקט הכללי וטענו כי שתי התופעות שלובות תמיד יחד. ואכן, במקרים רבים נגלקט כללי מופיע לצד נגלקסיה באותו צד. לרוב זהו נגלקט כללי שמאלי המלווה בנגלקסיה שמאלית ברמת מילה. ישנם גם דיווחים על מקרים נדירים של נגלקט ימני משולב עם נגלקסיה ימנית ברמת מילה. יחד עם זאת, תוארו גם מקרים של דיסוציאציה: נגלקט כללי ללא נגלקסיה ברמת מילה, ומקרים של דיסוציאציה הפוכה: נגלקסיה נרכשת ברמת מילה ללא נגלקט כללי. כמו כן, דווחה גם דיסוציאציה אחרת המכונה נגלקט פרדוקסלי, בה מתקיימים נגלקט בצד אחד ונגלקסיה ברמת מילה בצד השני: נגלקסיה שמאלית בשילוב עם נגלקט כללי ימני Nichelli,) Costello & Warrington, ;1987 Cubelli, Riddoch,) או נגלקסיה ימנית ונגלקט כללי שמאלי,(Bonito, De-Tanti, & Inzaghi, 1991 Bateman, 1995.(Humphreys, Luckhurst, Burroughs, & לעומת ריבוי המחקרים בנושא הנגלקט הנרכש, מחקרים על נגלקט כללי ונגלקסיה בקרב ילדים הם מעטים מאד רק חמישה מחקרים דיווחו על נגלקט אצל ילדים, ארבעה מהם התייחסו לנגלקט נרכש, ואחד לנגלקט התפתחותי. אף אחד ממחקרים אלה לא ניתח באופן מפורט את ביצועי הנבדקים בקריאה Tavora,) Ferro, Martins, & 1984; Johnston & Shapiro, 1986; Manly, Robertson, & Verity, 1997; Thompson, Ewing-.(Cobbs, Fletcher, Miner, & Levin, 1991; Voeller 1986 נראה אם כן כי תופעת הנגלקט הכללי הנרכש אצל ילדים אלה קיימת, ודומה לנגלקט כללי אצל מבוגרים, אך עד כה יש פער בידע באשר לנגלקסיה התפתחותית והשפעתה על קריאת מספרים. לשאלה זו חשיבות רבה כדי להסיק מסקנות תיאורטיות בקשר לאופן העיבוד של מילים ומספרים: האם קיימת מערכת אחת האחראית הן על קריאת מילים והן על קריאת מספרים או שמדובר בשתי מערכות שונות ונפרדות? ישנם דיווחים שלא מתחום הנגלקט המרמזים על קיום מערכות נפרדות לעיבוד מילים ומספרים (דותן, רחמים ופרידמן, 1982; 2008 Mason, Friedmann & Rahamim, 2007; al., 2002 (Polk et דותן רחמים ופרידמן,(2008) ו- (2007) Rahamim Friedmann & תיארו 11 נבדקים עם דיסלקסית שיכול אותיות שעשרה מהם הראו טעויות של שיכולי אותיות במילים אך לא במספרים. מייסון מצא במחקרו כי דפוס עיבוד הספרות על פי מיקומן ברצף שונה מהדפוס שמתגלה עבור אותיות הן מבחינת זמן תגובה והן מבחינת רמת הדיוק. גם פולק מצא במחקר fmri כי יש אזור - gyrus fusiform השמאלי) שמגיב באופן משמעותי יותר לאותיות בהשוואה לספרות. בספרות קיימים מחקרים מעטים המדווחים על מקרים נרכשים של נגלקט כללי משולב עם נגלקסיה למילים ולמספרים שבהם הנבדקים הזניחו את הצד השמאלי של המילים ושל המספרים גם יחד.

3 קריאת מילים ומספרים בנגלקסיה 85 (Ellis, Flude, & Young, 1987; Haywood & Coltheart, 2001; Katz & Sevush, 1989 (J.M.); Wilson, 1990.(Patterson & במחקרם של (2005) Silveri Arduino, Daini, & מדווחים על מקרה של חולה עם פגיעה מוחית בילטראלית ללא נגלקט כללי עם נגלקסיה שמאלית בקריאת מילים ומספרים. אין בס פרות עד כה מחקרים על האינטראקציה בין נגלקסיה למילים לבין נגלקסיה למספרים, המשווים באופן מפורט בין הביצועים. קיים מחקר בודד המתאר נגלקסיה בקריאת מספרים כליקוי ספציפי ונפרד מנגלקט כללי. במחקרם של (1991) Dehaene Cohen & מתארים מקרה של חולה עם פגיעה מוחית ימנית ללא נגלקט כללי עם טעויות נגלקט שמאליות בקריאת מספרים. טעויותיו מתאפיינות בשמירת אורך המספר, אפקט אורך (מספר ארוך יותר קשה יותר לקריאה בהשוואה למספר קצר יותר), כתיבת מספרים להכתבה תקינה וקריאת מספרים במאונך תקינה. למרבה הצער אין במאמרם דיווח על קריאת מילים. אין עד כה דיווחים על נגלקסיה התפתחותית במילים ובמספרים. במחקר זה ניסינו להרחיב את בסיס הידע על השפעתה של נגלקסיה התפתחותית על קריאת מספרים. שיטת המחקר נבדקים במסגרת המחקר אותרו 21 ילדים (17 בנים ו- 4 בנות) עם נגלקסיה: 20 ילדים ומתבגרים שגילם בתחילת הבדיקה נע בין 7 ל- 13, ונבדקת אחת בת מהנבדקים אותרו בבתי ספר בערים במרכז הארץ. מתוכם 15 למדו בכיתות קטנות של חינוך מיוחד, המוגדרות ככיתות של לקויי למידה, ו- 2 נבדקים למדו בכיתות רגילות. ה 4 נבדקים האחרים למדו בצפון, 1 בכיתה רגילה ו- 3 בכיתה קטנה. ל- 7 מהנבדקים היתה אינטליגנציה ממוצעת, 7 בעלי אינטליגנציה נורמאלית נמוכה, ל- 5 הייתה אינטליגנציה גבולית ול- 2 פיגור קל (ראו טבלה 1). הוריהם של הנבדקים לא דיווחו על בעיות כלשהן בהיריון ובלידה, וכן לא על מחלות קשות בילדות, גידול או חבלה, שעלולים לגרום לפגיעה נוירולוגית; עקב כך ניתן לשער כי הנגלקסיה אצלם התפתחותית. (לנבדק אחד, נת., בוצע MRI ולא נמצאו כל ממצאים חריגים מלבד היפוך בדומיננטיות המיספראלית). אצל 9 מהנבדקים דווחה התפתחות מוטורית ולשונית תקינה, אצל 7 נבדקים דווחה התפתחות לשונית מאוחרת, ואצל 5 נבדקים אחרים דווחה התפתחות לשונית ומוטורית מאוחרת. כל הנבדקים ילידי הארץ למעט שניים, נבדקת אחת שעלתה ארצה בהיותה בת שנתיים ונבדק שעלה ארצה בהיותו בן 6. שפת האם של שניהם היא רוסית, אך הם דוברים עברית שוטפת ולומדים בבתי ספר דוברי עברית. נבדקת נוספת נולדה בארץ אך שהתה בארצות הברית זמן ממושך והיא מדברת עברית ואנגלית. 4 נבדקים אובחנו כסובלים מ- ADHD ו- 2 מהם נטלו ריטלין בזמן השתתפותם במחקר. 10 נבדקים טופלו אצל קלינאית תקשורת ו- 7 אצל מרפאה בעיסוק. אצל כל הנבדקים דווחה בעיה ברכישת קריאה וכתיבה, אך אף אחד מהם לא אובחן כסובל מדיסלקסיה טרם המחקר הנוכחי.

4 86 נחמן-כץ ופרידמן טבלה 1. רקע על נבדקי המחקר נבדקים גיל ידיות מגדר כיתה IQ נת. 9:11 ימנית זכר ד ' קטנה 77 יצ. 11:4 ימנית זכר ה ' קטנה 64 עד. 12:11 ימנית זכר ו ' קטנה 72 ול. 9:1 ימנית נקבה ד ' רגילה 96 ספ. 10:8 ימנית זכר ה ' קטנה 68 שש. 12:6 ימנית זכר ו ' רגילה 96 אר. 10:1 ימנית נקבה ד ' קטנה 71 סט. 9:11 ימנית זכר ו ' קטנה 80 דנ. 11:3 ימנית זכר ו ' קטנה 87 אב. 8:7 ימנית זכר ג ' קטנה 70 תמ. 7:7 ימנית זכר ב ' קטנה 92 או. 8:6 ימנית זכר ב ' קטנה 80 דר. 7:11 ימנית זכר ב ' קטנה 82 אד. 9:10 ימנית זכר ה ' 97 נע. 21:4 ימנית נקבה 99 לר. 7:4 ימנית זכר ב ' קטנה 82 אמ. 7:10 ימנית זכר ב ' קטנה 87 עי. 12:5 ימנית זכר ז ' 98 ענ. 7:6 ימנית נקבה ג ' קטנה 90 מר. 6:8 ימנית זכר ב ' קטנה 78 טל. 13:9 ימנית זכר ז ' קטנה 88 ניסויים שבחנו את הנגלקסיה במילים ובמספרים מבדקים והליך במבדקי הקריאה השתמשנו בטסטים המיועדים לאיתור נגלקסיה מתוך בטריית תלתן (& Friedmann,(Gvion, 2003 אותם התאמנו לרמה הלקסיקאלית ולהפרעות הספציפיות בקריאה של הנבדקים. לשם כך השתמשנו במילים תדירות בלבד, ועבור הנבדקים שרכשו רק קריאה בתנועת קמץ השתמשנו רק 1 במילים עם תנועת a כדי למדוד באופן הוגן את מיומנויות הקריאה שלהם. במטרה לאפשר לליקוי לבוא לידי ביטוי, כל המילים בכל הטסטים היו עם פוטנציאל לנגלקט, כלומר מילים שבהן השמטה או החלפה של האות האחרונה מייצרת מילה משמעותית אחרת המוכרת לילדים. 1 בדיקה ראשונית העלתה שאחד עשר מהנבדקים, כולל אלה שלומדים בכיתות גבוהות של ביה"ס היסודי, הצליחו לקרוא רק מילים הכוללות תנועת /a/ (ברוב ספרי לימוד הקריאה בעברית זו התנועה הראשונה) ולא רכשו עדיין את יתר התנועות. לכן, כל המילים שנכללו במבדקים שלהם כללו רק תנועת /a/. אחד מהם הראה במשך ההתערבות שרכש את התנועות ולכן חלק מהמבדקים הועברו לו עם תנועת /a/ וחלק עם כל התנועות. ששת הנבדקים הנותרים הצליחו לקרוא מילים עם כל התנועות לכן במבדקים שלהם כללנו את כל התנועות.

5 קריאת מילים ומספרים בנגלקסיה 87 במטרה לבדוק באיזו צורה מתבטאת הנגלקסיה, הועברו לנבדקים מבדקי קריאה של מילים בודדות ושיום אותיות במילה. כדי לבדוק האם הנגלקסיה מתבטאת גם בקריאת מספרים, הועברו לנבדקים מבדקי קריאה של מספרים שלמים, קריאת ספרות ברצף מימין לשמאל, מבדקים שמשלבים ספרות ואותיות, שיום רצף אות-ספרה וקריאת רצף שניתן לפענחו כמילים וכמספרים. קריאה קולית של מילים בודדות במטרה לבדוק האם הנבדקים סובלים מנגלקסיה ברמת מילה, בדקנו קריאה קולית של מילים בודדות. הנבדקים התבקשו לקרוא בקול רשימה של 100 מילים בנות 2 עד 4 אותיות (באורך ממוצע של 2.9), ללא קשר סמנטי או פונולוגי ביניהן. (אצל 5 נבדקים מספר המילים שהועבר היה שונה - בין 85 לבין 161 מילים). בקריאת הרשימה בדקנו אחוזי טעויות בקריאת מילים בודדות, ומתוכן אחוזי טעויות נגלקט, כלומר טעויות המעידות על הזנחת הצד השמאלי של המילה. כפי שניתן לראות בטבלה 2, עבור כל אחד מנבדקי המחקר יש אחוז בולט של טעויות נגלקט, טעויות המעידות על הזנחת הצד השמאלי של המילה השמטות, החלפות והוספות משמאל, בשיעור של בין 73% ל- 100% (ממוצע 90%). טבלה 2. אחוז טעויות כלליות וטעויות נגלקט במבדק קריאה קולית של מילים בודדות % טעויות נגלקט % טעויות כלליות נבדקים נת יצ עד ול ספ שש אר סט דנ אב תמ. או דר אד. נע לר אמ. עי ענ מר טל. 90% 45% ממוצע במטרה לבדוק מהו סוג הטעות הנפוץ אצל כל נבדק, נותחו כל טעויות הנגלקט שהתקבלו במבדק קריאה קולית ברמת מילה בודדת. ה הראו שכל הנבדקים ביצעו בעיקר החלפות והשמטות.

6 88 נחמן-כץ ופרידמן שיעור ההחלפות נע בין 8% ל- 72% (ממוצע 33%) ושיעור ההשמטות נע בין 9% ל- 82% (ממוצע 43%). בנוסף לכך, 10 נבדקים הראו שיעור ניכר של טעויות קמץ (קריאת מילה המסתיימת בעיצור עם תוספת צליל /a/ בסוף כגון "צחק" נקרא כ"צחקה"). קריאה קולית של מספרים שלמים על מנת לבדוק האם הנגלקסיה מתבטאת רק במילים או גם במספרים, הצגנו לנבדקים 30 מספרים בני 2 עד 4 ספרות (באורך ממוצע 2.6) כדי שיקראו אותם כמספר שלם (למשל 356 כשלוש מאות חמישים ושש). במבדק זה השתתפו 15 הנבדקים שהצליחו לקרוא מספרים כיחידה. מתוכם 9 נבדקים קראו את כל המספרים ו- 6 נבדקים קראו רק חצי מהמספרים (כי הצליחו לקרוא 2 ספרות בלבד). כפי שניתן לראות בטבלה 10 2, נבדקים קראו את כל המספרים באופן תקין ו- 5 נבדקים ביצעו בין 2 ל- 10 טעויות. חשוב לציין כי בקריאת מספרים לא היו להם כלל טעויות נגלקט, כלומר לא נצפו טעויות של השמטה או החלפה של הספרה השמאלית במספר. ניתן להסיק אם כך שהנגלקסיה של הנבדקים שהשתתפו במבדק זה אינה מתבטאת במספרים. השוואת אחוזי טעויות בין קריאת מילים למספרים (טבלה 3) העלתה כי אצל כל הנבדקים אחוזי הטעויות נמוכים יותר בקריאת מספרים לעומת מילים, ואצל 13 מהם ההבדל מובהק סטטיסטית. גם ברמת הקבוצה נמצא כי אחוזי הטעויות נמוכים יותר בקריאת מספרים במובהק, < p (14)t =, (הסימן * בטבלאות במאמר זה מעיד על הבדל מובהק סטטיסטית). שיעור טעויות הנגלקט היה נמוך במובהק במספרים מאשר במילים עבור כל אחד מהנבדקים, כפי שניתן לראות בטבלה 3. נבדקים נת. ול. שש. סט. דנ. או. דר. אד. נע. לר. אמ. עי. ענ. מר. טל. ממוצע טבלה 3. אחוז טעויות כללי וטעויות נגלקט בקריאת מספרים ומילים השוואה בין שיעור קריאת מילים קריאת מספרים טעויות כלליות %טעויות נגלקט %טעויות %טעויות נגלקט %טעויות במילים ומספרים מסה"כ טעויות כללי מסה"כ טעויות כללי *χ 2 = 26.1, p < *χ 2 = 7.1, p = *χ 2 = 10.13, p = *χ 2 = 9.3, p = *χ 2 = 11.2, p = *χ 2 = 4.51, p = *χ 2 = 53.23,p < χ 2 = 0.9, p = *χ 2 = 11.2, p = *χ 2 = 27.3, p < *χ 2 = 13.3, p = χ 2 = 3.61, p = *χ 2 = 11.2, p = *χ 2 = 24.75,p < *χ 2 = 19.8, p < השוואה בין שיעור טעויות נגלקט במילים ומספרים *χ 2 = 24.24,p <.0001 *χ 2 = 9, p =.003 *χ 2 = 11.53, p =.001 *χ 2 = 8, p =.005 *χ 2 = 14, p =.0002 *χ 2 = 27.2, p <.0001 *χ 2 = 58, p <.0001 *χ 2 = 11.2, p =.001 *χ 2 = 9, p =.003 *χ 2 = 25.2, p <.0001 *χ 2 = 14, p =.0002 *χ 2 = 5, p =.03 *χ 2 = 13, p =.0004 *χ 2 = 55, p <.0001 *χ 2 = 43, p <.0001

7 קריאת מילים ומספרים בנגלקסיה 89 קריאת רצף שניתן לפענחו כמילים וכמספרים דרך נוספת שבה בדקנו האם הנגלקסיה משפיעה על הקריאה רק כאשר הנבדק תופס את הגירוי כמילה הייתה להשתמש באותם רצפים בדיוק הניתנים לפירוש כמילה או כמספר. אם אכן, כפי שהורו ממצאי המבדקים הקודמים, הילדים עם הנגלקסיה מזניחים את הצד השמאלי רק כאשר הגירוי מתפרש בעיניהם כמילה, הם עשויים לא לזהות את המילה ולקרוא אותה עם טעויות נגלקט, אבל לקרוא את המספר באופן נכון. הצגנו לנבדקים 11 רצפים כמו 9 ר 9 ר, שהוא גם פרפר וגם 7979, לקריאה, פעם כמילים ופעם כמספרים, כדי לבדוק האם יהיה הבדל בקריאתם, למרות שמדובר באותו רצף בדיוק ורק הפענוח משתנה. השווינו אחוזי דיוק בין קריאת הרצף כמילה לבין קריאת אותו הרצף כמספר. ניתנו לנבדקים שתי הנחיות שונות: פעם הנסיינית אמרה "יש כאן מילים, נסה/י לקרוא אותן" ופעם היא אמרה " שי כאן מספרים, נסה/י לקרוא אותם". במבדק זה השתתפו 19 נבדקים. הממצא החשוב ביותר היה שאפילו כאשר הגירוי היה זהה לחלוטין מבחינה ויזואלית, צידו השמאלי הוזנח כאשר הקורא פירש אותו כמילה, ולא הוזנח כאשר הוא נתפס כמספר. טבלה 4. השוואה בין קריאת רצף כמילה לבין קריאת אותו רצף כמספר כמספר כמילה נבדקים קריאה נכונה טעויות קריאה נכונה טעויות השוואה בין קריאת (מתוך 11) נגלקט (מתוך 11) נגלקט הרצף כמילה וכמספר *χ נת. 3 27%) ( 4/8 50%) ( 8 73%) ( 1/3 (33%).03 = p 4.54, = χ יצ. 3 27%) ( 5/8 62%) ( 7 (64%) > 1/4 (25%).08 = p 2.93, = *χ עד. 1 9%) ( 8/10 80%) ( 7 (64%) > 1/4 (25%).007 = p 7.07, = ול. 8 73%) ( 2/3 67%) ( %) ( 0/%) (.06 = p χ 2 = 3.47, ספ. 3 27%) ( 3/8 37%) ( %) ( 0/%) (.0004 = p *χ 2 =12.57, שש. 6 54%) ( 4/5 80%) ( %) ( 0/%) (.01 = p *χ 2 = 6.47, אר. 3 27%) ( 1/7 14%) ( 10 (91%) > 0/%) (.002 = p *χ 2 = 9.21, סט. 8 73%) ( 2/3 67%) ( %) ( 0/%) (.06 = p χ 2 = 3.47, דנ. 6 54%) ( 3/5 60%) ( %) ( 0/%) (.02 = p *χ 2 = 5.03, χ # תמ. 4 36%) ( 6/7 86%) ( 3 (27%) 2/8 (25%).6 = p.2, = אב. 5 45%) ( 5/6 83%) ( 10 91%) ( 0/1 0%) (.02 = p *χ 2 = 5.24, או. %) ( 5/11 45%) ( 10 (91%) > 0/1 0%) (.0001 < p *χ 2 = 22, אד. 7 64%) ( 2/4 50%) ( 10 91%) ( 0/%) (.12 = p χ 2 = 2.3, נע. 9 82%) ( 1/2 50%) ( %) ( 0/%) (.14 = p χ 2 = 2.2, *χ לר. 3 27%) ( 6/8 75%) ( 8 (73%) > 1/8 (12%).03 = p 4.5, = אמ. 2 18%) ( 5/9 55%) ( 9 (81%) > 0/%) (.003 = p *χ 2 = 9, עי. 8 73%) ( 2/3 67%) ( %) ( 0/%) (.6 = p χ 2 = 3.5, ענ. 5 45%) ( 1/6 17%) ( 10 (91%) > 0/%) (.02 = p *χ 2 = 5.2, טל. 2 18%) ( 3/9 33%) ( 9 81%) ( 0/%) (.003 = p *χ 2 = 9, ממוצע 22% 86% 56% 41% > נבדק שקרא את המספר ספרה לאחר ספרה (ולא כיחידה) # קושי בזיהוי ספרות נבדק שהחליף ספרות בכל מיקומי המספר, לא רק

8 90 נחמן-כץ ופרידמן כפי שניתן לראות בטבלה 12 4, נבדקים הראו אחוזי דיוק גבוהים יותר במובהק בקריאת הרצף כמספר בהשוואה לקריאת אותו רצף כמילה. ברמת הקבוצה נמצא שאחוזי הדיוק בקריאת הרצף כמספר היו גבוהים יותר באופן מובהק בהשוואה לאחוזי הדיוק בקריאת אותו רצף כמילה,,8.28 = (18)t.p <.0001 בקריאת הרצף כמילה נמצאו אצל כל הנבדקים טעויות נגלקט (בין 14% ל- 80% ). אצל רוב הנבדקים נמצאו בנוסף טעויות בזיהוי אותיות ואצל חלק מהם נמצא קושי בפענוח מילים הכוללות תנועות. לעומת זאת, בקריאת הרצף כמספר נמצא אחוז נמוך יותר של טעויות ורובן קשורות לשיכול או חוסר זיהוי של ספרה ולא היו כלל טעויות נגלקט. אם כך, גם במבדק זה ניתן לראות כי הנגלקסיה אצלם מתבטאת בקריאת מילים (כיחידה) אך לא במספרים. שיום אותיות במילה גילינו, אם כך, שנגלקסיה מתבטאת רק כאשר מתייחסים לגירוי כמילה, ולא כאשר הוא נתפס במספר. במטרה לבדוק האם קיימת נגלקסיה גם כאשר הנבדקים מתייחסים לכל אות במילה בנפרד ולא למילה השלמה, הצגנו בפני הנבדקים מילים וביקשנו מהם לשיים את האותיות המרכיבות את המילה, מבלי לקרוא אותה בקול רם. ברשימה הוצגו 30 מילים. כפי שניתן לראות בטבלה 4, הנבדקים ביצעו מטלה זו של שיום אותיות היטב. שני נבדקים שיימו את כל האותיות באופן תקין, ואצל יתר הנבדקים אחוזי הטעויות במבדק שיום היו נמוכים, בין 7% ל 30% למעט אצל נבדק אחד (טל.) שהראה אחוזי טעויות גבוהים יותר (40%), ממוצע 14%. הטעויות שהופיעו אצל הנבדקים לא היו מסוג נגלקט אלא שנבעו מקושי בשיום אותיות ספציפיות בכל מיקומי המילה (רוב הנבדקים התקשו בשיום אותיות הומופוניות וסופיות, חלק מהנבדקים התקשו גם להבחין בין אותיות דומות ויזואלית). בהשוואת אחוזי טעויות בין שיום לבין אחוזי טעויות בקריאת מילים בודדות, נמצאו אחוזי טעויות נמוכים יותר באופן מובהק בשיום אצל רוב הנבדקים (16/21). בהשוואה ברמת הקבוצה נמצאו אחוזי טעויות נמוכים יותר בשיום, באופן מובהק סטטיסטית, < p (20)t. =,6.52 הממצאים מצביעים אם כן, שכאשר נדרשת "קריאת" אותיות בודדות אין עדות לנגלקסיה, אך כאשר נדרשת קריאת מילה כיחידה שלמה, הנגלקסיה מופיעה. קריאת ספרות ברצף מימין לשמאל (שיום ספרות) הצגנו לנבדקים 30 מספרים בעלי 2-4 ספרות כדי שיקראו אותם מימין לשמאל, ספרה אחר ספרה. כפי שניתן לראות בטבלה 15 5, נבדקים הצליחו לשיים באופן תקין את כל המספרים מימין לשמאל, ספרה לאחר ספרה. הנבדקים הנותרים ביצעו אחוזי טעויות נמוכים, בין 3% ל 13%, ממוצע 5%. חשוב לציין כי לא נמצאו כלל טעויות נגלקט. (נבדק אחד, תמ., ביצע אחוז גבוה של טעויות עקב קושי ספציפי בשיום מספרים, הוא טעה בשיום הספרות: 3,5,6,7,8,9 בכל מיקום במילה).

9 קריאת מילים ומספרים בנגלקסיה 91 שיום רצף אות-ספרה 4 תווים, במבדק שיום רצף של אותיות וספרות הוצגו לנבדקים לסירוגין, כך שחצי מהם הסתיימו בספרה וחצי באות. 16 רצפים של 2 אותיות ו- 2 ספרות כפי שניתן לראות בטבלה 5, חמישה נבדקים שיימו באופן תקין 20/20 רצפים של אות-ספרה, יתר הנבדקים ביצעו אחוזי טעויות שנעו בין 5% ל- 45%, ממוצע 16%. שוב, חשוב לציין כי לא נמצאו טעויות נגלקט אלא רק טעויות של החלפה בכל מיקומי הרצף שנבעו מקשיי שיום של אותיות ו/או ספרות ספציפיות ושיכולים. (גם במבדק זה תמ. ביצע 80% טעויות עקב קושי ספציפי בשיום ספרות). ניתן לסכם ולומר שממצאי המבדקים שיום אותיות, שיום ספרות ושיום רצף אות-ספרה דומים בכך שאחוזי הטעויות אצל הנבדקים נמוכים ולא נמצאו כלל טעויות נגלקט. במבדקים אלו הנבדקים אינם צריכים להתייחס לגירוי המטרה כיחידה ולכן הם מצליחים. טבלה 5. השוואת אחוזי טעויות בין שיום אותיות במילה, שיום ספרות ושיום רצף אות-ספרה והשוואה בין שיום אותיות במילה לבין קריאת מילים נבדקים שיום שיום שיום קריאת השוואה בין שיום אותיות במילה ספרות אות-ספרה מילים אותיות וקריאת מילים נת < p *χ 2 = 26.1, יצ < p *χ 2 =17.4, עד < p *χ 2 = 27.3, ול. 0 = p *χ 2 = 7.1, ספ < p *χ 2 = 59.63, שש. 7 = p *χ 2 = 5.45, אר = p *χ 2 = 6, סט. 17 = p χ 2 =.9, דנ = p *χ 2 = 4.5, אב = p *χ 2 = 8.04, *χ 2 = 27.12, p < # # תמ או = p *χ 2 = 14.15, דר < p *χ 2 = 36.43, χ 2 = 0, p =.1 17 אד. 17 ~ 45 0 נע = p χ 2 = 3, לר < p *χ 2 = 21, χ 2 =.1, p = אמ. 30 ~ 45 3 עי = p χ 2 =.12, ענ = p *χ 2 = 4.5, מר < p *χ 2 = 28.04, טל = p *χ 2 = 6.5, ממוצע קושי ספציפי בשיום ספרות. # ~ בלבול בין ספרות לאותיות (כגון: ל- 3, ר- 7 ש, -6)

10 חלב 92 נחמן-כץ ופרידמן עד כה ראינו שהנבדקים התקשו בקריאת מילים כיחידה והראו אחוזי טעויות גבוהים (ממוצע 45%) ומתוכם אחוזי טעויות נגלקט משמעותיים (90%), לעומת זאת הם הצליחו בקריאת מספרים כיחידה והראו אחוזי טעויות נמוכים (6% ל) לא כל טעויות נגלקט. הסברנו את ההבדל בין מילים ומספרים בכך שנגלקסיה פוגעת באופן סלקטיבי במודול הקשבי הספציפי למילים. האם יתכן שהסלקטיביות בהזנחת האותיות נובעת מהשוני בכיווניות הקריאה בעברית בין מילים ומספרים? במטרה לבדוק זאת העברנו לנבדקים מבדק קריאת מילים בכתב ראי, בו הם קראו את המילים משמאל לימין. קריאת מילים בכתב ראי הנבדקים התבקשו לקרוא רשימה של 30 מילים בכתב ראי, לדוגמא "חלב" נראה כך: במבדק זה השתתפו 13 נבדקים. בקריאת מילים בכתב ראי הנבדקים הראו אחוזי טעויות שנעו בין 13% ל 60% (ממוצע 30%). כולם הראו טעויות נגלקט באותיות האחרונות של המילה (שמוצגות בכתב ראי בצד ימין של הדף). כלומר, אופן הצגת המילים לא שיפר את קריאת המילים, וטעויות הנגלקט בסופי המילים מעידות על הסוג המוכר מחלוקת סוגי הנגלקט של (1990) Hillis Caramazza & כליקוי ב-.Graphemic level לסיכום, בקריאת מילים בכתב ראי ובקריאת מילים בהצגה רגילה נמצאו טעויות נגלקט ועל כן ניתן להסיק כי כיוון הקריאה אינו מסביר את הדיסוציאציה בין מילים למספרים. דיון מחקר זה הוא המחקר הראשון שהשווה קריאת מילים ומספרים בנגלקסיה. במחר נבדקו 21 ילדים ומתבגרים דוברי עברית עם נגלקסיה התפתחותית. המחקר הראו שכל הנבדקים סובלים מנגלקסיה שמאלית ברמת מילה, שמתבטאת בקושי ספציפי בקריאת הצד השמאלי של המילה. כולם הראו אחוז משמעותי של טעויות נגלקט (ממוצע 93%), הם ביצעו בעיקר החלפות והשמטות של אותיות אחרונות במילה. בקריאת מספרים, עם זאת, הנבדקים עשו מעט מאד טעויות, וכלל לא עשו טעויות נגלקט. בהשוואת אחוזי טעויות בין קריאת מילים למספרים, נראה כי אצל כל הנבדקים אחוזי הטעויות נמוכים יותר בקריאת מספרים לעומת מילים. אם כן, נמצאה דיסוציאציה אצל כל הנבדקים, הם הראו נגלקסיה בקריאת מילים אך לא בקריאת מספרים. הסלקטיביות בהזנחת האותיות אינה יכולה להיות מוסברת בשוני בכיווניות הקריאה בעברית בין מילים ומספרים, מכיוון שגם כאשר הנבדקים התבקשו לקרוא מילים בכתב ראי, משמאל לימין, הם הראו טעויות נגלקט. בנוסף, גם מחקרים על קריאה תקינה שנערכו בשפות הנקראות משמאל לימין, ובעיקר בשפה האנגלית, דיווחו על הבדלים בדפוסי העיבוד של מילים ומספרים (ראו,(Mason, 1982 ומחקר על דיסלקסית שיכול אותיות, שבה הליקוי מתבטא

11 קריאת מילים ומספרים בנגלקסיה 93 באמצע המילה, שגם בו דווח על ליקוי בקריאת מילים בעברית ללא ליקוי במספרים (דותן, רחמים ופרידמן, ; Rahamim,.(Friedmann & כאשר הנבדקים התבקשו לשיים ולא לקרוא מילה כיחידה שלמה, הם עשו מעט מאד טעויות, ולא נמצאו אצלם כלל טעויות נגלקט. נמצא כי הנבדקים התייחסו לכל אות או ספרה בנפרד. זה מחזק את הטענה שרק בקריאת מילים כיחידה מופיעה הנגלקסיה. למעשה רק במבדק קריאת מילים בודדות הופיעו טעויות נגלקט אצל הנבדקים. אחוזי הטעויות במבדק שיום אותיות במילה נמצאו נמוכים במובהק מאחוזי הטעויות בקריאת מילים. ניתן אם כך לומר שהנגלקט היה סלקטיבי: הוא התבטא אך ורק כאשר הגירוי התפרש אצל הנבדקים כמילה שלמה, כאשר הם התייחסו לכל אות במילה בנפרד, כאשר הם שיימו אות לאחר אות במילה, הם לא הזניחו את האותיות השמאליות. ממצא זה דומה למספר מחקרים שדיווחו על שיום תקין של אותיות במילה אצל אנשים עם נגלקסיה נרכשת Ellis et al., 1987; Goodglass & Kaplan, 1983; Patterson & Wilson 1990; Riddoch,).(Humphreys, Cleton, & Fery, 1990 מלבד קריאת רצפי אותיות שהייתה תקינה, הנבדקים גם ביצעו היטב במטלות של קריאת רצף ספרות ורצף של אות-ספרה. על סמך ממצאים אלה ניתן לומר כי אין להם בעיה הקשורה לרצף, בשונה מכפי שטענו (2000) Rapp McCloskey & לגבי הנבדקת שהוצגה במאמרם. חשוב לציין שהדיסוציאציה בין מילים ומספרים אינה קשורה למאפיינים הויזואליים של הגירוי במבדק קריאת רצף שניתן לפענחו כמילים וכמספרים ניתן לראות שאפילו כאשר אותו גירוי בדיוק יכול היה להתפרש כמילה או כמספר, כשהוא התפרש כמילה צידו השמאלי הוזנח, ואילו כאשר הוא התפרש כמספר הוא נקרא שורה. נראה אם כן שרק בזמן שהמערכת הויזואלית מזהה את הגירוי כמילה, מופיעה הנגלקסיה. דבר זה יכול להעיד על ספציפיות במודול האחראי על הניתוח הויזואלי הראשוני בקריאת מילים. ניתן אם כך להסיק כי המודול שאחראי לניתוח ראשוני של מילים אינו אחראי לעיבוד מספרים. ככל הנראה מערכות נפרדות במוח אחראיות על התפקודים השונים ועשויות להיפגע באורח סלקטיבי. (ראו דיון בסוגית המודולריות אצל Gvion, 2002 Friedmann & ואצל דותן, רחמים ופרידמן, 2008). חשוב להדגיש שבמחקר הנוכחי מצאנו דיסוציאציה בין מילים למספרים בדיסלקסיה התפתחותית, דבר שעשוי להעיד על כך שהספציאליזציה של הנתח הויזואלי למילים היא ככל הנראה מולדת. העובדה שקריאת רצפים ומספרים לא הייתה פגועה מספקת גם עדות חשובה לכך שהפגיעה לא היתה ויזואלית, וכן שהילדים לא ניחשו או ויתרו מסיבות של אימפולסיביות על קריאת סוף המילה, אם כך היה הדבר, היינו מצפים שהאימפולסיביות תפגע גם במספרים. לסיכום, ניתן לציין שקיימת נגלקסיה התפתחותית בקרב ילדים דוברי עברית, שמתבטאת ברמת מילה בהזנחת האותיות האחרונות של המילה (על ידי החלפות והשמטות בעיקר), ואינה מתבטאת בקריאת מספרים. מתוך ממצאי המחקר ניתן להסיק כי הנתח הויזואלי, האחראי על זיהוי ומיקום האותיות במילה, הוא ספציפי למילים ואינו אחראי לעיבוד מספרים, לכן נבדקים שסובלים מנגלקסיה בקריאת מילים לא בהכרח יסבלו גם מנגלקסיה בקריאת מספרים. חשוב אם כך להקפיד במחקרים על דיסלקסיה, לבדוק באופן מעמיק קריאת מילים ומספרים ולא להניח מראש שהפרעה בקריאת מילים מלווה תמיד בהפרעה בקריאת מספרים.

12 94 נחמן-כץ ופרידמן מקורות דותן, ד., רחמים, ע., ופרידמן, נ. (2008). האם הנתח הויזואלי הוא ספציפי למילים? מדיסלקסיית שיכול אותיות. שפה ומוח, , מסקנות Arduino, L. S., Daini R., & Silveri, M. C. (2005). A stimulus-centered reading disorder for words and numbers. Is it neglect dyslexia? Neurocase, 11, Caramazza, A., & Hillis, A. E. (1990). Levels of representation, co-ordinate frames, and unilateral neglect. Cognitive Neuropsychology, 7, Cohen, L., & Dehaene, S. (1991). Neglect dyslexia for numbers? A case report. Cognitive Neuropsychology, 8, Coltheart, M. (1981). Disorders of reading and their implications for models of normal reading. Visible Language, 15, Costello, A. D., & Warrington, E. K. (1987). The dissociation of visuospatial neglect and neglect dyslexia. Journal of Neurology, Neurosurgery and Psychiatry, 50, Cubelli, R., Nichelli, P., Bonito, V., De-Tanti, A., & Inzaghi, M. G. (1991). Different patterns of dissociation in unilateral spatial neglect. Brain and Cognition, 15, Ellis, A. W. (1993). Reading, writing, and dyslexia: A cognitive analysis. London: Erlbaum. Ellis, A. W., Flude, B. M., & Young, A. W. (1987). Neglect dyslexia and the early visual processing of letters in words and nonwords. Cognitive Neuropsychology, 4, Ellis, A. W., & Young, A. W. (1987). Human cognitive neuropsychology. London and Hove: Erlbaum. Ferro, J. M., Martins, I. P., & Tavora, L. (1984). Neglect in children. Annals of Neurology, 15, Friedmann, N., & Gvion, A. (2001). Letter position dyslexia. Cognitive Neuropsychology, 18, Friedmann, N., & Gvion, A. (2002). Modularity in developmental disorders: Evidence from SLI and peripheral dyslexias. Behavioral and Brain Sciences, 25, Friedmann, N., & Gvion, A. (2003). TILTAN: Battery for the diagnosis of dyslexias. Tel Aviv University. Friedmann, N., & Nachman-Katz, I. (2004). Developmental neglect dyslexia in a Hebrewreading child. Cortex, 40, Friedmann, N., & Rahamim, E. (2007). Developmental letter position dyslexia. Journal of Neuropsychology, 1, Goodglass, H., & Kaplan, E. (1983). The assessment of aphasia and related disorders. Philadelphia: Lea & Febiger. Haywood, M., & Coltheart, M. (2001). Neglect dyslexia with a stimulus-centred deficit and without visuospatial neglect. Cognitive Neuropsychology, 18, Johnston, C. W., & Shapiro, E. (1986). Unilateral neglect after early brain damage. Cortex, 22, Katz, R. B., & Sevush, S. (1989). Positional dyslexia. Brain and language, 37, Manly, T., Robertson, I. H., & Verity, C. (1997). Developmental unilateral visual neglect: A single case study. Neurocase, 3, Mason, M. (1982). Recognition time for letters and nonletters: Effects of serial position, array size, and processing order. Journal of Experimental Psychology: Human Perception and Performance, 8, McCloskey, M., & Rapp, B. (2000). A visually-based developmental reading deficit. Journal of Memory and Language, 43, Newcombe, F., & Marshall, J. C. (1981). On psycholinguistic classifications of the acquired dyslexias. Bulletin of the Orton Society, 31, Patterson, K. E. (1981). Neuropsychological approaches to the study of reading. British Journal of Psychology, 72, Patterson, K., & Wilson, B. (1990). A rose is a rose or a nose: A deficit in initial letter identification. Cognitive Neuropsychology, 7,

13 קריאת מילים ומספרים בנגלקסיה 95 Polk, A., Stallcup, M., Aguirre, G. K., Alsop, D. C., D'Esposito, M., Detre, J. A., & Farah, M. J. (2002). Neural specialization for letter recognition. Journal of Cognitive Neuroscience, 14, Riddoch M. J. (1990). Neglect and the peripheral dyslexias. Cognitive Neuropsychology, 7, Riddoch, M. J., Humphreys, G. W., Cleton, P., & Fery, P. (1990). Interaction of attentional and lexical processes in neglect dyslexia. Cognitive Neuropsychology, 7, Riddoch, M. J., Humphreys, G. W., Luckhurst, L., Burroughs, E., & Bateman, A. (1995). Paradoxical neglect : Spatial representations, hemisphere-specific activation, and spatial cueing. Cognitive Neuropsychology, 12, Thompson, N. M., Ewing-Cobbs, L., Fletcher, J. M., Miner, M. E., & Levin, H. S. (1991). Left unilateral neglect in a preschool child. Developmental Medicine and Child Neurology, 33, Voeller, K. (1986). Right-hemisphere deficit syndrome in children. American Journal of Psychiatry, 143,