פרופ' יותם מרגלית רחל זקן

Transcription

1 חוק שעות עבודה ומappleוחה ומappleגappleוappleים לגמישות בשוק העבודה לקראת כappleס אלי הורביץ 2018 פרופ' יותם מרגלית איילת הלל עו"ד ליאור גרו רחל זקן יוappleי 2018

2 תוכן עappleייappleים הקדמה המצב בישראל 2.1.מרכיבי הדין הappleוהג חוק שעות עבודה ומappleוחה, תשי"א פסיקת בית הדין לעבודה הסכמים קיבוציים מאפייappleים appleוספים המשפיעים על איזון עבודה-חיים אישיים מספרשעות העבודה הפרדה בין מסגרות עבודה ופappleאי השוואה ביappleלאומית מ. אפייappleי הגמישות בהיבט השוואתי 3.2.מדיappleיות לגבי מודל ההסדרה של עבודה גמישות במדיappleות אחרות תכappleון מודל חלופי לעבודה גמישה בישראל 4.1. יצירת מappleגappleון להסדרת עבודה גמישה 4.2. הארכת תקופת ההתייחסות אימוץ גישה appleיסויית סיכום ומסקappleות רשימת מקורות appleספח

3 1. הקדמה חוק שעות עבודה ומappleוחה, התשי"א משפיע ישירות על היבטים מרכזיים בכלכלה ובחברה הישראלית, כגון משך הזמן בו מבלים העובדים במקום העבודה, רמת הפריון במשק, יכולת העובדים לגשר בין דרישות העבודה וחייהם הפרטיים, ורמת שביעות רצון העובדים. בהיappleתן חשיבותו והשפעתו הרבה של החוק, בולטת העובדה שהחוק הקיים במדיappleה appleחקק בשappleת 1951 ועבר מאז תיקוappleים קלים בלבד. זאת, על אף השיappleויים הדרמטיים שחלו מאז בכלכלה בכלל ובשוק העבודה בפרט. בין שיappleויים אלה appleיתן לכלול את העלייה בשיעור ההשתתפות של appleשים בשוק העבודה, התפתחות של טכappleולוגיות חדשות המאפשרות עבודה מרחוק, התרחבות השימוש בתצורות תעסוקה "בלתי שגרתיות" (כגון העסקה דרך חברות כוח אדם וחוזים זמappleיים), התארכות תוחלת החיים וכן שיappleויים בappleורמות החברתיות ובציפיות העובדים לגבי האיזון הראוי בין עבודה ופappleאי. שיappleויים אלה ואחרים תרמו לכך שרבים מהעובדים, כמו גם המעסיקים, חשים שהחוק הקיים איappleו מותאם באופן מספק למציאות המתהווה בשוק העבודה. אי התאמה זו זוכה לאישוש גם בappleתוappleים. על פי appleתוappleי הסקר החברתי של הלמ"ס מ- 2016, השיבו 41% מהשכירים שאיappleם מרוצים מהאיזון הappleוכחי בין עבודתם לתחומי חיים אחרים, 48% דיווחו שעבדו מרבית מהזמן בלוחות זמappleים קשיחים לחלוטין, ו- 52% אף השיבו שהתקשו לשלב טיפול בעappleייappleים משפחתיים או אישיים של "שעה או שעתיים" בגלל דרישות העבודה. יותר מכך, מappleתוappleים השוואתיים שמפרסם ה- OECD עולה שמספר שעות העבודה בפועל בישראל עולה באופן משמעותי על הappleהוג במדיappleות מקבילות. בשappleה החולפת, פער זה במספר השעות השappleתיות בין ישראל לממוצע מדיappleות הארגון עמד על כ- 7% (או שעתיים וחצי שבועיות). פער זה משתקף גם במדד הappleפוץ של ה- OECD למדידת איכות החיים Index),(Better Life אשר בודק בין היתר את האיזון בין עבודה ופappleאי על פי מספר פרמטרים. בחיappleה של המדד מעלה שבאופן השוואתי לשאר המדיappleות המפותחות, 38 ישראל מדורגת קרוב לתחתית הדירוג (32 מתוך מדיappleות), כלומר שהאיזון בין עבודה ופappleאי בישראלבעייתי באופן בולט בהשוואה למדיappleות המפותחות. עם זאת, לצד הצורך הברור בגמישות רבה יותר בהסדרי העבודה, לעובדים ולמעסיקים ישappleם צרכים שוappleים שאיappleם בהכרח מתיישבים זה עם זה. מצד העובדים, ישappleו רצון להגדיל את הגמישות בשעות ובדפוסי העסקה, כך שיתאפשר לכל פרט לאזן טוב יותר בין דרישות העבודה לappleיהול חיים אישיים ופappleאי. עם זאת, בהיappleתן הצרכים הכלכליים והתפעוליים של החברות והארגוappleים המתמודדות בעולם תחרותי, המעסיקים לא תמיד מסוגלים לאפשר את הגמישות המבוקשת על ידי העובד. המעסיקים 3

4 מצדם, מעוappleייappleים בגמישות תעסוקתית, אך בהיבט אחר בתכלית; בעוד החוק מחייב חישוב שעות appleוספות על בסיס יומי (ושבועי במקרה של שישה ימי עבודה בשבוע), מעסיקים רבים מתמודדים עם תקופות של עומס בהן הם זקוקים לappleוכחות ועבודה מוגברת מצד העובדים, לצד תקופות בהן ישappleו צורך מועט בעבודה. כך, עד סוף מרץ 2018 חוייבו המעסיקים על-פי חוק לשלם לעובדיהם גמול שעות appleוספות בעבור ימים ושבועות בהם עבדו יותר מ- 8.6 שעות ביום או יותר מ- 43 שעות בשבוע ( appleציין כי החל מ , קוצר שבוע העבודה ל- 42 שעות). חובה זו לשלם עבור השעות הappleוספות חלהעל המעסיק, גם אם בחישוב על פappleי תקופת הזמן הappleבחappleת (שבוע, חודש, שappleה) העובדים לא עבדו בממוצע מעבר לשעות המותרות על-פי חוק. מצב זה, אשר מגדיל את עלויות המעסיקים, מביא לדרישה מצדם לשיappleוי האופן בו appleקבעות שעות העבודה על פי חוק כך שיאפשר גמישות רבה יותר באופן חלוקת שעות העבודה לאורך פרק זמן מוגדר. מאחר וגמישות בהסדרי העבודה בין העובד למעסיק היappleה צורך של שappleי הצדדים, אך מתוך איappleטרסים ודגשים שוappleים, אappleו appleיצבים בפappleי האתגר למצוא מתכוappleת שתאפשר את מימוש התכלית המשותפת באופן שיאזן בצורה מיטבית בין צורכי הצדדים. כיצד אם כן יש לשappleות את חוק שעות העבודה כך שייתן מעappleה טוב יותר לצרכי הגורמים השוappleים בשוק העבודה? סקירה של מדיappleיות בתחום גמישות הסדרי עבודה במדיappleות שוappleות מעלה שישappleם שappleי צעדי מדיappleיות אפשריים לכיוון של הבappleיית מודל חלופי הרלבappleטיים להקשר הישראלי. הראשון היappleו עיגון של מappleגappleון המאפשר לעובד להגיש בקשה למעסיק להסדר עבודה גמישה בהתאם לקריטריוappleים קבועים מראש. השappleי היappleו הגדרה של תקופת התייחסות ארוכה, כלומר קביעה בחוק של פרק זמן הארוך מיום, אשר על פיו יעשה סיכום שעות העבודה בין העובד למעסיק. כפי שיוצג בהמשך, appleיתן לקדם את שתי הצעות המדיappleיות יחד, או כל אחת בappleפרד. לכל אחת מהווריאציות ישappleן יתרוappleות וחסרוappleות בהיבט המהותי והיישומי אשר יפורטו לעיל. המשך המסמך כדלקמן. פרק 2 ידון במדיappleיות שעות גמישות בישראל כיום. בכדי להציג תמוappleה מלאה של הדין הappleוהג בישראל בהקשר זה, appleציג סקירה המשלבת התייחסות לחקיקה, להסכמים קיבוציים, וכן לפרשappleות שappleתן לשappleיהם בית הדין לעבודה. בהמשך, appleציג שappleי מאפייappleים appleוספים המעצבים את יחסי העבודה בישראל; שעות עבודה מרובות וטשטוש בין מסגרות עבודה לפappleאי. מאפייappleים אלו איappleם עומדים במרכזה של מדיappleיות שעות גמישות, אך יש להם תפקיד חשוב בעיצוב יחסי העבודה בישראל וכן השפעה על יכולתם של עובדים לאזן בין עבודה לבין חייהם האישיים. אappleו סבורים על כן, כי יש לדון בסוגיית הגמישות בשעות העבודה על רקע מאפייappleים אלו. פרק 3 יציג סקירה ביappleלאומית של מדיappleיות שעות גמישות בשמוappleה מדיappleות שוappleות. 4 פרק ידון לעומק בשappleי 4

5 המappleגappleוappleים הרלבappleטיים לשוק העבודה הישראלי ובאפשרות להתאמתם והטמעתם בהקשר המקומי. לבסוף, פרק 5 ידון במסקappleות המחקר. 2. המצב בישראל 2.1 מרכיבי הדין הappleוהג הדין הappleוהג בישראל הוא שילוב של חקיקה, הסכמים קיבוציים, והפרשappleות שappleתן לשappleיהם בית הדין לעבודה. בפרק זה appleציג את המצב בישראל בחלוקה לחמישה תתי סעיפים; בסעיף הראשון appleדון בחקיקת העבודה הרלווappleטית לעappleייappleappleו, להלן חוק שעות עבודה ומappleוחה. בסעיף השappleי appleדון בעמדת הדין הישראלי באשר להסדרי עבודה גמישים, כפי שהיא מתבטאת בפסיקת בית הדין הארצי לעבודה. בישראל. בסעיף בסעיפים השלישי appleדון בתרומתם הרביעי והחמישי appleדון של הסכמים קיבוציים לעיצוב בשappleי מאפייappleים appleוספים המעצבים מדיappleיות שעות גמישות העבודה יחסי את בישראל ומשפיעים באופן ישיר על מבappleה שבוע העבודה של שכירים במשק; שעות עבודה מרובות וטשטוש בין מסגרות עבודה לפappleאי חוק שעות עבודה ומappleוחה, תשי"א חוק שעות עבודה ומappleוחה מגדיר את שעות העבודה המותרות, אורך המappleוחה השבועית, עבודת שעות appleוספות וההפסקות בזמן העבודה. 1 החוק מגביל את יום העבודה לשמוappleה שעות ואת שבוע העבודה לארבעים וחמש שעות. עם זאת, ביולי 2000 הוחל "צו הרחבה - הסכם מסגרת 2000" אשר קיצר את מספר שעות העבודה השבועיות מארבעים וחמש לארבעים ושלוש שעות, ללא הפחתה בשכר, וציין כי "המעביד יקבע את שיטות העבודה וסדרי העבודה בהתאם לצרכי העבודה". במרץ 2017 appleחתם הסכם קיבוצי בין הסתדרות העובדים הכללית לבין appleשיאות הארגוappleים העסקיים לקיצור שבוע העבודה בשעה appleוספת, ל- 42 שעות, ובאפריל 2018 הצו appleכappleס לתוקף הרחבה לכלל המשק. החוק מתיר לשר העבודה, במידה ויש צורך בהחרגות, לקבוע בתקappleות או לתת היתרים מיוחדים לשיappleויים במספר שעות העבודה היומי והשבועי, ובלבד שמספר שעות העבודה ביום לא יעלה על 12 שעות ושבוע העבודה לא יעלה על 42 שעות. 2 1 חוק זה איappleו חל על שוטרים במשטרת ישראל, וכן כל מי שappleמappleה עם שירות בתי הסוהר; עובדי המדיappleה שתפקידם מחייב לעמוד לרשות העבודה גם מחוץ לשעות העבודה הרגילות; יורדי ים ועובדי דיג; אappleשי צוות אויר; עובדים בתפקידי הappleהלה או בתפקידים הדורשים מידה מיוחדת של אמון אישי; עובדים שתappleאי עבודתם וappleסיבותיה איappleם מאפשרים למעסיק כל פיקוח על שעות העבודה והמappleוחה שלהם. 2 לעבודות מסוימות בחקלאות ועבודות הקשורות במישרין לטיפול בבעלי חיים; לעבודות במקום שמטפלים בחולים, בבתי- מרקחת, במוסדות החלמה, במוסדות לטיפול בזקappleים או בילדים; לעבודות בבתי אוכל, בבתי מלון ובבתי קפה; 5

6 האופן בו מappleהלים המעסיקים והעובדים את שבוע העבודה תלוי במספר ימי העבודה בשבוע, כאשר יום עבודה יחושב לפי 8.6 שעות ביום בשבוע של חמישה ימי עבודה (בעקבות קיצור שבוע העבודה, במהלך יום אחד קבוע בשבוע, יופחת אורך יום העבודה בשעה אחת ויחושב לפי 7.6 שעות) ומספר שעות שוappleה בשבוע של שישה ימי עבודה (תחת מגבלת 7 שעות ביום שישי). הזכויות הסוציאליות, כגון דמי חופשה ודמי מחלה, מחושבות בהתאם למספר שעות העבודה של העובד. העסקה במסגרת שעות appleוספות מותרת רק עם קבלת היתר משר הכלכלה. לאורך השappleים, פרסם השר היתרים ספציפיים והיתרים כלליים, כאלה המאפשרים העסקה בשעות appleוספות תחת תappleאים מסוימים. בחוק מוגדרת עבודת שעות appleוספות כעבודה בשעות העוברות את מכסת השעות ביום עבודה מלא או בשבוע עבודה מלא. על פי ההיתרים, אורך יום עבודה, כולל שעות appleוספות,לא יעלה על 12 שעות (לרבות משמרת לילה). בappleוסף, appleקבעה תקרה שבועית למכסת השעות הappleוספות המותרות, אשר עומדת על 16 שעות appleוספות בשבוע. החוק קובע גם שהגמול לשעתיים הראשוappleות יהיה תשלום של לפחות 125% משכר הבסיס ו- 150% לפחות בעד כל שעה appleוספת מעבר לכך. יחד עם זאת, קובע ס' 16 (ב) לחוק, כי במקרים של עובדים בשכר חודשי המועסקים באחת מהעבודות המפורטות בסעיף' - 4 שמירה, עבודות בבתי אוכל, בבתי מלון ובבתי קפה, עבודות במקום שמטפלים בחולים ועוד - רשאי המעסיק לתת גמול שעות appleוספות בצורה של מappleוחה במקום תשלום שכר. 3 כמו כן, החוק קובע שהמappleוחה השבועית לה זכאי כל עובד צריכה להיות רצופה ובאורך של 36 שעות לפחות (כולל את יום המappleוחה השבועי), ואילו המappleוחה היומית הרצופה צריכה להיות בת 8 שעות לפחות. החוק מחייב גם מתן הפסקה יומית בת 45 דקות ביום עבודה של 6 שעות ויותר. הפסקה זו איappleה appleחשבת כחלק משעות העבודה, אלא אם appleדרש העובד ע"י מעסיקו להישאר במקום העבודה פסיקת בית הדין לעבודה הדין הישראלי, כפי שהוא מתבטא כיום בפסיקת בית הדין הארצי לעבודה, appleותן תוקף להסדרי עבודה גמישים רק כאשר זכויותיהם של העובדים איappleן appleפגעות ביחס לזכויות המוגדרות בחוק שעות לשמירה; לעובדים בשירות המדיappleה או בשירות רשות מקומית עבודה שאיappleה תעשייתית, לכולם או לחלק מהם, בעבודות שהן לדעת שר העבודה חיוappleיות לציבור ושפורטו בתקappleות. 3 החוק קובע כך: "במקום תשלום שכר לפי סעיף זה, מappleוחה של שעה ורבע לפחות תמורת כל שעה משתי השעות הappleוספות הראשוappleות שבאותו יום, ומappleוחה של שעה וחצי לפחות תמורת כל שעה appleוספת שאחריהן". 4 החוק גם קובע שיש לתת לעובד זמן הפסקה לתפילה. 6

7 עבודה ומappleוחה. סקירה של הפסיקה בישראל מצביעה על כך שישappleן התבטאויות הקוראות להכיר, appleוכח המציאות המשתappleה בשוק העבודה, בהסדרים גמישים ומוסכמים בין המעסיק. ישappleם גם מספר מקרים בהם appleיתappleו פסקי דין המכירים בהסדרי עבודה גמישים בתappleאים מסוימים (שאליהם appleתייחס להלן). אולם, ככלל, בית הדין הארצי יתקן עיוותים לרעת העובד במקרים בהם העבודה הגמישה גם אם הייתה מוסכמת על ידי שappleי הצדדים פגעה בזכויות העובד ביחס לחוק המגן הרלבappleטי, שהוא חוק שעות עבודה ומappleוחה. לצד זאת, ישappleם מספר מקרים, בהם appleתן בית הדין לעבודה תוקף להסכמי עבודה גמישים אשר עומדים בappleיגוד לקבוע בחוק שעות עבודה ומappleוחה, וזאת בתappleאי כי הסכם העבודה כפי שappleהג בפועל לא קיפח את העובד ביחס לקבוע בחוק שעות עבודה ומappleוחה וappleעשה לטובת העובד ולבקשתו. דוגמא להתבטאויות בפסיקה הקוראות להכיר בהסדרים גמישים appleיתן למצוא למשל בפס"ד סמי בוג'ו appleגד קל בappleיין בע"מ. בפס"ד זה, מצא ביה"ד לappleכון להעיר הערה כללית לעappleיין הסדרים גמישים יותר, כגון חישוב שעות העבודה על בסיס שבועי וחודשי, ולא על בסיס יומי: הפסיקה את להתאים שיש ספק "אין למציאות המשתappleה ולתמורות החלות ביחסי העבודה במשק. יחד עם זאת, יש לבחון בכל מקרה מה ההתאמה הappleדרשת ולהקפיד על שמירת זכויות העובדים על פי חוקי המגן וצווי ההרחבה. בהקשר של חוק שעות עבודה ומappleוחה אappleי סבורה כי אכן לאור התמורות שחלו בשוק העבודה יש מקום לשקול הappleהגת הסדרים גמישים יותר בחוק (כגון חישוב על בסיס שבועי/חודשי ולא על בסיס יומי), אולם אין מקום להרחיב את תחולתם של החריגים לתחולת חוק שעות עבודה ומappleוחה". יחד עם זאת, בהמשך פסק הדין, מתבצע חישוב מדוקדק, על בסיס העיקרון המקובל בחוק שעות עבודה ומappleוחה, של חישוב שעות appleוספות על בסיס יומי, הייappleו: כמה שעות appleוספות עבד העובד בכל יום ויום מחמשת ימי השבוע; ואחר כך חישוב appleוסף על בסיס שבועי, הייappleו: כמה שעות רגילות (שהן ההשלמה ל- 42 שעות עבודה שבועיות) וכמה שעות appleוספות עבד העובד ביום השישי של שבוע העבודה. 5 בית הדין הארצי אף מביא דוגמא שלפיה, אם העובד עבד בשבוע מסוים 10 שעות ביום במשך ארבעה ימים בלבד ( appleappleיח, בימים ב עד ה'), הוא יהיה זכאי לגמול שעות appleוספות בעד שעתיים עבור הבימים ב עד ה', אף על פי שלא עבד ביום א'. מקרה זה מדגים את אופן החישוב המדוקדק לחישוב הזכאות לשעות appleוספות, חישוב המתעלם מהסדרי עבודה גמישים במקרה בו appleפגעות זכויות 5 כלשוappleו של בית הדין הארצי: "החישוב הappleכון הוא חישוב על בסיס יומי כאשר גמול שעות appleוספות על בסיס שבועי בעד עבודה ביום השישי בשבוע משולם רק אם העובד השלים את מלוא השעות הרגילות באותו שבוע." 7

8 העובד כפי שאלו מוגדרות בחוק. ההלכה הבאה לידי ביטוי בפס"ד הapple "ל היappleה אם כן ההלכה הרווחת בappleושא חישוב שכר לעבודה בשעות appleוספות על פי החוק כיום. דוגמא appleוספת להלכה הרווחת בappleושא חישוב שכר לעבודה בשעות appleוספות appleיתן למצוא בפסק גם דין זה appleיתן למצוא הערה של בית הדין לפיה אין לדחות שיטת חישוב שעות appleוספות גמישה אשר שappleי הצדדים בחרו בה יחד. עם זאת, אם השיטה הappleבחרת איappleה תואמת את הוראות חוק שעות עבודה ומappleוחה ומקפחת את העובד, יש לתקappleה בהתאם לקבוע בחוק. בלשוappleו של ביה"ד: "בית הדין האזורי בחן את שיטת תשלום השכר בחברה, וקבע appleכוappleה כי מלכתחילה, אין לדחות שיטה גמישה שבחרו הצדדים לappleהוג על פיה בקשר לשעות העבודה ותשלום השכר. יחד עם זאת,מקום בו שיטת תשלום השכר איappleappleה תואמת את הוראות חוק שעות עבודה ומappleוחה ובה בעת מקפחת ככלל, את העובדים הרי שיש לתקappleה באופן שיביא לכך, שאלו יזכו, לכל הפחות, בתשלום המגיע להם על פי החוק. לפיכך, קבע בית הדין האזורי עקרוappleות לחישוב ההפרשים בגין עבודה בשעות appleוספות, על פי אמות המידה הקבועות בחקיקת המגן". אפשר אולי להסיק מהערה זו שאם ההסדר הגמיש והמוסכם בין המעסיק לעובד סותר את הוראות החוק, אך איappleו מקפח או אולי אף מיטיב עם העבוד ביחס להוראות החוק, אזי ביה"ד יאות לקבל ולאמץ את ההסדר הגמיש המוסכם על הצדדים. appleיתן למצוא במספר פסקי דין דוגמאות ליישום של הפרשappleות העולה מהערה זאת, ביappleיהם פס"ד appleורית ויסמן apple א'. קורן תוכappleה בע"מ. המדובר בתביעה של עובדת בחברת מחשבים, אשר תבעה בין השאר גמול עבור שעות appleוספות. במסגרת עבודתה הועסקה העובדת בשעות עבודה שבועיות באופן הבא: שלושה ימי עבודה ארוכים (11 או 13 שעות ביום), לצד יום או שappleי ימי עבודה קצרים (5 שעות). העובדת טעappleה, בין היתר, כי היא זכאית לתשלום שעות appleוספות עבור כל יום עבודה בימי העבודה שבהם עבדה מעל שעות העבודה "הרגילות" הגדרת על פי החוק. בעappleיין זה דחה בית הדין את בקשתה של העובדת. בappleימוקי פסק הדין appleכתב, כי מהראיות עולה שההחלטה לעבוד בימים ארוכים היתה יוזמה של העובדת ולא של המעסיקה, וכן כי לא היה צורך מערכתי בביצוע העבודה בימי עבודה מרוכזים. בית הדין סיכם באופן הבא: "לא התרשמappleו כי הסכם העבודה כפי שappleהג בפועל קיפח את התובעת בכל הappleוגע לשעות עבודתה היומיות והתשלום בגיappleן. שוכappleעappleו כי בappleסיבותיו הייחודיות של מקרה זה, הסכמת הצדדים ביappleיהם בתום לב על שעות עבודה גמישות איappleה appleוגדת 8

9 את תכליתו של חוק שעות עבודה ומappleוחה." אם כן, בפס"ד זה appleתן בית הדין לעבודה תוקף להסכם עבודה גמיש אשר עומד בappleיגוד לקבוע בחוק שעות עבודה ומappleוחה, אך איappleו מקפח את העובדת הסכמים קיבוציים מידת הגמישות בעבודה בישראל מושפעת באופן ישיר גם מהסכמים קיבוציים אשר מהווים מרכיב מרכזי בהסדרת תappleאי העבודה של רבים מהשכירים בישראל. להסכמים שכאלה ישappleם מספר יתרוappleות חשובים בכל הקשור לקביעת הסדרי הגמישות בעבודה. ראשית, הצדדים הרלבappleטיים מעורבים בעיצוב ההסדרים, דבר המוביל להסדרה המותאמת לתappleאים הספציפיים בעappleף או בחברה. מעבר לכך, מעורבות הצדדים במו"מ תורמת ללגיטימציה של ההסדרים ולציות גובר של השותפים להסכם. יתרון משמעותי appleוסף של הסכמים קיבוציים הוא היכולת להתמודד עם צרכים משתappleים בשוק העבודה באופן מהיר הרבה יותר מאשר דרך הליך תיקון חקיקה, דבר העשוי לעתים להימשך שappleים. יש לציין, כי הסכמים קיבוציים, בדומה לכל הסכם עבודה, כפופים לזכויותיהם של עובדים מכוח חוק שעות עבודה ומappleוחה. עם זאת, כוחם של הסכמים קיבוציים טמון ביכולתם להיטיב את תappleאי ההעסקה של העובדים מעבר לקבוע בחוק. על כן, הם מהווים appleדבך חשוב בדין הappleוהג בישראל. בתחום זה, חלו בישראל לאורך השappleים שיappleויים הכוללים מעבר מהסכמים כלל ארציים להסכמים עappleפיים ומהסכמים עappleפיים להסכמים מפעליים, צמצום בשימוש במו"מ קיבוצי וריבוי בחקיקה ראשית. בappleוסף, שיעור ההתאגדות של השכירים בישראל הצטמצם מאד תוך עשורים ספורים: מכ- 80% בשappleות ה- 80, ירד שיעור ההתאגדות לכשליש מהעובדים בשappleת ( (Mundlak, בשappleת 2012 עמד שיעור ההתארגappleות על כ- 25% מהעובדים ושיעור הכיסוי (הכולל עובדים המכוסים בהסכם קיבוצי גם דרך צווי הרחבה) עמד על כשליש (בappleק ישראל, 2012). בשappleים האחרוappleות חלה התעוררות ברמת ההתאגדויות של עובדים, כולל בחברות ובעappleפים שלא הייתה בהם בעבר עבודה מאורגappleת. עם זאת, בגלל פרישת עובדים לגמלאות הכוללת עובדים מאוגדים רבים יחסית, שיעור חברי ארגוappleי העובדים במשק appleותר על מספר דומה של 27% (למ"ס, סקר חברתי 2016). בשוappleה מחקיקת העבודה, אשר איappleה מסדירה עבודה בשעות עבודה גמישות, בהסכמים קיבוציים מסוימים appleיתן למצוא הסדרה של תחום זה. appleיתן אף למצוא הסדרים המעודדים את העובד לבחור לעבוד במשרה חלקית, בשעות עבודה מופחתות ולעיתים אף במסגרת עבודה גמישה. כך למשל, באחד ההסכמים הקיבוציים המפעליים בחברת טבע, מעוגappleת התייחסות לעבודה במסגרת יום עבודה גמיש. בדומה, בתקappleון שירות המדיappleה מעוגappleת זכות מוגבלת בהיקפה לעבודה במשרה חלקית (לוריא, 2013, עמ' ). עם זאת, מאחר שכאמור רבים מההסכמים הקיבוציים הם עappleפיים או 9

10 מתייחסים למעסיק מסוים או לאיגוד מעסיקים, הרי שבהעדר צו הרחבה רלבappleטי, לא appleיתן להקיש מהם לגבי תappleאי העבודה הגמישים של כלל העובדים השכירים במשק, או אפילו של רוב העובדים השכירים. appleיתן אם כן לסכם את הדיון באופן הבא. הדין הappleהוג בappleושא שעות appleוספות ואפשרות העבודה בשעות גמישות היappleו תוצר של שילוב בין חוק שעות עבודה ומappleוחה לבין פסיקת בית הדין הארצי הקשורה - לעappleיין, וכן לגבי עובדים שהדבר רלבappleטי עבורם הסדרים ספציפיים הקיימים בהסכמים קיבוציים. הדיון במרכיבי הדין הappleהוג בישראל פורש בפappleיappleו תמוappleה מורכבת. כך, מחד, חוק שעות עבודה ומappleוחה מחייב חישוב יומי וחישוב שבועי של שעות appleוספות, כולל חישוב התשלום לעובד עבור עבודה בשעות appleוספות. חוק שעות עבודה ומappleוחה אף מגביל את אפשרות ההמרה של שעת עבודה appleוספת בשעות עבודה רגילות, ביחס לעappleפים מסוימים ולפי מפתח מסוים. התבטאויות לפיהן, אשר עם זאת, במקביל ישappleן בפסיקה בתappleאים מסוימים ומוגבלים, תוכר עבודה בשעות גמישות. הכרה זו מוגבלת מאד בתappleאים, למשל שהסכמת העובד והמעסיק appleדרשת להיות ממוסמכת בכתב, ההסכמה חייבת להיות מבוססת על רצון חופשי של הצדדים או אפילו על בקשת העובד. זאת ועוד, העובד איappleו רשאי לקבל שכר appleמוך משכרו החודשי כפי שקובע חוק שעות עבודה ומappleוחה, גם אם העובד הסכים לכך. בכך, הלכה למעשה, מוגבלת מאד ההכרה של בית הדין במסגרת מוסכמת של עבודה גמישה. זאת, מאחר שאם תשלום השכר לעובד בעקבות הסדר העבודה הגמישה יהיה appleמוך מהשכר לו היה זכאי אילו חושב שכרו על פי החוק האמור, לרבות עבור השעות הappleוספות שעבד, הרי אז יבוטל ההסדר המוסכם של עבודה גמישה. במצב זה, העובד יהיה זכאי לשכר על פי הגדרות החוק. בכך מוצב רף שיפוטי פטרappleליסטי, המוודא שזכויות העובד תשמרappleה תמיד וששכרו לא יפגע. זאת, גם אם היה חלק מהסכם קיבוצי או הסכים להסדר עבודה גמישה אשר הביא לפגיעה בשכרו באותה תקופה ביחס לחישוב שכרו על פי חוק שעות עבודה ומappleוחה. הרף השיפוטי שמציב בית הדין בכל הappleוגע להכרה במסגרת מוסכמת של עבודה גמישה רק מחדד ומדגיש את הצורך בהסדרת appleושא העבודה הגמישה במסגרת החוק עצמו, במקום להשאירו להסדרה בין עובדים ומעסיקים ספציפיים, או במסגרת פסיקה המשתappleה בין מקרה ומקרה. 10

11 2.2.מאפייappleים appleוספים המשפעים על איזון עבודה-חיים אישיים מספר שעות העבודה הסדרי ההעסקה של השכירים בישראל מושפעים מאד ממאפיין בולט appleוסף של שוק העבודה המקומי, והוא הappleוהג של שעות עבודה מרובות ביחס למדיappleות מפותחות אחרות. ב- 2016, עמד ממוצע מספר שעות העבודה בפועל לעובד בישראל על כ- 1,889 שעות בשappleה. מספר זה גבוה ב- 7%, ממוצע שעות העבודה במדיappleות ה- OECD (או שעתיים וחצי בשבוע) וגבוה ב- 39% מהממוצע OECD, ) בגרמappleיה, המדיappleה עם מספר שעות העבודה הappleמוך ביותר בקרב המדיappleות המפותחות.(2016 על שעות העבודה ורמת הגמישות בשוק העבודה הישראלי appleיתן ללמוד גם מהממצאים של הסקר החברתי שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מהסקר, אשר בוצע ב- 2016, עולה כי השכירים מהווים 87% מכלל העובדים בישראל (לעומת 13% עצמאים), ומתוכם כ- 78% עובדים במשרה מלאה. בתרשים 4, המציג את התפלגות ימי העבודה בשבוע, appleיתן לראות כי מרבית המועסקים (62%) עובדים חמישה ימים בשבוע ו- 12% בלבד עובדים ארבעה ימים ופחות. חשוב לציין כי בין המועסקים, 16% עובדים גם בסופי שבוע (בדרך כלל) לאחר כappleיסת השבת (עבודה בהיתר) ו- 15% עובדים במשמרות. תרשים 1 מציג את התפלגות שעות העבודה השבועיות כפי שמשתקף מסקר כוח אדם (למ"ס, 2015). תרשים 1 מציג את התפלגות שעות העבודה השבועיות בקרב כלל המועסקים, כפי שמשתקף מסקר כוח אדם (למ"ס, 2015). העובדים במשרה מלאה appleחשבים ככאלה שעובדים 35 שעות שבועיות ומעלה. כפי שappleיתן לראות, מבין המועסקים במשרה מלאה (המיוצגים בתרשים בעמודות הכהות), רוב ברור מדווח שהוא עובד מעל 45 שעות שבועיות. שיעור העובדים למעלה מחמישים שעות בשבוע עומד על כ- 15% מכלל המועסקים. בקרב המועסקים במשרה מלאה, עומד שיעור העובדים למעלה מחמישים שעות בשבוע על יותר מעשרים אחוזים. 11

12 תרשים : 1 התפלגות שעות עבודה בשבוע בקרב המועסקים דיווח עצמי (אחוזים) מקור: עיבוד המחברים מappleתוappleי הלמ"ס, סקר כוח אדם 2015 הבעייתיות שבמספר שעות העבודה הגבוה בישראל מקבלת ביטוי בין היתר בappleתוappleי הסקר החברתי של הלמ"ס מ- 2016, 41% השיבו בו מהשכירים שאיappleם מרוצים מהאיזון בין עבודתם הappleוכחי לתחומי חיים אחרים. בappleוסף, מappleתוappleי הסקר עולה ש- 37% מהמועסקים התקשו בשappleה החולפת לתפקד במסגרת המשפחתית בגלל מחויבות לעבודה; appleתון זה, באופן לא מפתיע, עומד על שיעור גבוה במיוחד (44%) בקרב בappleי 35-44, שכבת גיל המאופייappleת בהורים רבים לילדים צעירים. 6 מספר שעות העבודה הגבוה בישראל משפיע לא רק על היכולת לאזן בין עבודה וחיים אישיים, אלא גם עשוי לבוא לידי ביטוי בappleתוappleי פריון העבודה (תוצר לעובד) שעות עבודה שבועיות זאת מכיוון שהקשר בין שעות העבודה לתפוקה של העובד איappleו ליappleארי; התפוקה השולית פוחתת באופן משמעותי מעבר לסף מסוים. 7 כלומר, לשעות עבודה מרובות להיות יכולה בשבוע השפעה שלילית על הפריון, המחושב כערך התפוקה לעובד ביחידת זמן. 2 תרשים מצביע על מתאם שלילי בין כמות שעות עבודה שappleתית ממוצעת לעובד ורמת הפריון במדיappleה. כמובן שאין לגזור מקשר זה בהכרח על סיבתיות, אך הממצא 6 appleוסח השאלה היה כדלקמן: "בשappleים-עשר החודשים האחרוappleים, האם קרה לך שהתקשית לתפקד במשפחה בגלל מחויבות לעבודה?". כשליש מהמשיבים בחרו את התשובות "לעיתים קרובות" או "לפעמים, מדי פעם". 7 במחקרו של פappleסאבל,(Pencavel) שבחן appleתוappleים לגבי שעות עבודה ותפוקות יצור במפעל בבריטappleיה, appleמצא שהתפוקה השולית של העובדים פוחתת באופן משמעותי כאשר זו עוברת את סף חמישים שעות העבודה בשבוע. 12

13 מעלה ביתר שאת את האפשרות שמספר השעות הגבוה בישראל תורם לפריון הappleמוך יחסית בישראל, אשר עומד על כשלושים אחוזים פחות מממוצע ה- OECD. תרשים : 2 ממוצע שעות עבודה בשappleה ותפוקת העובד לשעה הפרדה בין מסגרות עבודה ופappleאי בחוק שעות עבודה ומappleוחה appleקבע כי שעות עבודה הן "הזמן שבו עומד העובד לרשות המעסיק". אולם, מגוון שיappleויים טכappleולוגים אשר הפכו את העבודה לזמיappleה בכל מקום ושעה טשטשו אט אט את הגבול שהגדירו החוק והפסיקה בין מסגרת העבודה בה "עומד העובד לרשות המעסיק" לבין זמן הפappleאי. הזמיappleות הגוברת של העובדים (דרך המייל, הטלפון) עשויה להוביל לתהליך זוחל של עלייה בשעות עבודה appleוספות שלא appleכללות במסגרת הרגולטורית. כלומר, מדובר בשעות עבודה שעבורן העובד איappleו מקבל גמול (מכל סוג שהוא, אפילו לא שכר בסיס) בהיותן מעבר להגדרה הפורמלית של שעות העבודה אשר במהלכן העובד עומד לרשות המעסיק, זאת משום שכיום הדין לא מכיר בשעות עבודה אלו כחלק משעות העבודה הרגילות או כשעות appleוספות. לappleיצappleיו של התהליך אappleו עדים כבר היום, כפי שמעידים עובדים רבים וכפי שעולה מappleתוappleי הסקר החברתי של על פי appleתוappleי הסקר, כ- 37% מהשכירים עובדים לפחות "פעם-פעמיים בחודש" 13

14 בזמappleם הפappleוי בכדי לעמוד בדרישות העבודה, "כמעט בכל יום". כאשר 15% מהשכירים מתארים שמצב זה מתרחש 'apple בית הדין האזורי לעבודה דן לאחרוappleה בסוגיה זאת בפס"ד שירן מלמדובסקי קריגר appleדל"ן טי.אל.וי.בע"מ, אשר appleיתן ב- 13 ביappleואר פסק הדין עוסק בשאלת זכאות התובעת, עורכת דין במקצועה, שעות לגמול appleוספות וזכויות appleוספות מעappleה בגין שיחות או למסרוappleים ממעסיקתה שהתקבלו בטלפון הappleייד של העובדת בזמappleה הפappleוי, כלומר לאחר שעות העבודה המוגדרות. בית הדין קבע כי על מappleת שעבודה (בטלפון או במייל) אשר appleעשתה בזמappleה הפappleוי של העובדת תחשב לזמן עבודה בגיappleו המעסיק מחויב בתשלום שכר עבור עבודה בשעות appleוספות, על העבודה שappleעשתה לעמוד בשappleי מבחappleים: ראשית, עליה לעמוד במבחן הappleחיצות בראי הגדרת התפקיד. קרי, העובדת מחויבת לבצע עבודה זאת בזמappleה הפappleוי מתוקף הגדרת תפקידה. שappleית, זמן עבודה במכשיר סלולרי אשר appleעשה בזמappleה הפappleוי של העובדת, לא ייחשב זמן עבודה אם העובדת יכולה עדיין לappleצל במקביל את זמappleה הפappleוי מעבודה שגרתית לצרכיה האישיים וללא הפרעות תכופות. במקרה דappleן, התובעת לא הצליחה להראות כי שיחות הטלפון והמיילים ממעסיקה מappleעו ממappleה את היכולת לappleצל את זמappleה הפappleוי לצרכיה האישיים ללא הפרעות תכופות. על כן, ביה"ד פסק כי העבודה "הappleוספת" של העובדת הייתה בגדר זוטי דברים וכי התובעת איappleה זכאית בגיappleה לגמול שעות appleוספות. אם כן, למרות ששיעור בלתי מבוטל מהשכירים בישראל עובדים בזמappleם הפappleוי, החוק הישראלי לא מסדיר תשלום עבור שעות עבודה אלו. על פי הפרשappleות שappleתן בית הדין לעבודה לחוק, יש להכיר בשעות עבודה אלו כחלק משעות העבודה הרגילות או כשעות appleוספות, בתappleאי שאלה עומדות בשappleי התappleאים שצויוappleו לעיל. יחד עם זאת, גם במידה ושעות העבודה שעבדה העובדת בזמappleה הפappleוי עומדות בשappleי התappleאים, היא תזכה לתשלום בגיappleם רק לאחר שתתבע את מעסיקיה בבית הדין לעבודה, ותצליח להוכיח זאת בבית הדין. 3. השוואה ביappleלאומית 3.1.מאפייappleי הגמישות בהיבט השוואתי מappleתוappleים שהציגה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, appleיתן ללמוד כי שוק העבודה הישראלי מאופיין בהסדריהעסקהקשיחיםבהשוואה למדיappleות האיחוד האירופי. כפישעולהמappleתוappleיהלשכההמרכזית לסטטיסטיקה 1), לוח (ראה הקשיחות היחסית בהסדרי העבודה בין ביטוי, לידי באה בישראל היתר, בכך שמסגרת ההעסקה בישראל קבועה וappleוקשה יותר בשלל היבטים: בכך שעובדים רבים יותר בישראל עובדים בימים קבועים בכל שבוע; בכך שמספר שעות העבודה השבועיות והיומיות 14

15 שלהם איappleו משתappleה, ושזמappleי ההתחלה וסיום יצירת שוויון מכappleי מסוג זה עלולה לפגוע קשות בתappleאי העבודה של העובדים. לדעתappleו, של יום העבודה קבועים. 8 לוח 1. קשיחות הסדרי העבודה: ישראל והאיחוד האירופי ישראל איחוד אירופי 86% 75% מספר ימים זהה בכל שבוע 78% 64% מספר שעות זהה בכל שבוע מספר שעות זהה בכל יום 71% 57% זמappleי התחלה וסיום קבועים של יום 69% 62% appleתוappleים: הappleתוappleים לגבי ישראל מבוססים על סקר כוח אדם ומהסקר החברתי הappleתוappleים לגבי האיחוד האירופי מבוססים על הסקר השישי של ה- Eurofound לגבי תappleאי העבודה באירופה, ומתייחסים לשappleת בהתאמה, סקר תappleאי העבודה של האיחוד האירופי מ שערך היורופאוappleד (Eurofound) מצביע על כך ש- 81% מהמועסקיםברחבי האיחודמרוצים מהאיזון בין עבודתם לחיים האישיים, לעומת 58% בלבד מהישראלים. 9 בבואappleו לבחון את הסיבות לפער בשביעות הרצון, אין ספק כי הסדרי עבודה גמישה, או היעדרם, משפיעים על יכולתם של עובדים לאזן בין עבודתם לחייהם האישיים, וכן על שביעותרצוappleם ויכולתם לתפקד במסגרת האישית והמשפחתית. גמישות בהסדרי העבודה במדיappleות השוappleות מושפעת במידה רבה ממספר פרמטרים מרכזיים המעצבים את חוק שעות העבודה וכוללים את מספר שעות הבסיס שמגדיר החוק, מספר ועלות השעות הappleוספות שמתיר החוק, ותקופת התייחסות לחישוב שעות העבודה. בין פרמטרים אלה, תקופתהתייחסות, בה מוגדר חישוב שעות העבודה, בולטת בחשיבותה. אופן הגדרת פרק זמן זה משפיע על כלל הגורמים בשוק התעסוקה, ובפרט על המעסיקים. פרק זמן ארוך מאפשר גמישות רבה יותר למעסיקים, כך שיוכלו לקבוע את שעות העבודה לפי צורכי העסק ללא גלישה לתשלום שעות appleוספות, בעוד פרק זמן קצר מגביל את צעדי המעסיקים וכובל אותם למסגרת העסקה קשיחה יחסית. בעוד תקופת ההתייחסות בישראל היappleה יומית, מדיappleות אירופאיות שוappleות הגדירו תקופות התייחסות ארוכות מכך, כאשר הקצרה שבהן היא שבוע כפי שקובע החוק בארה"ב, והארוכה שבהן 8 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (2017), "לקט appleתוappleים בappleושא תappleאי עבודה והעסקה בישראל: סקר חברתי וסקר כוח אדם." 9 Eurofound "Working time developments in the 21st century: Work duration and its regulation in the EU. Publications Office of the European Union,

16 היappleה שappleה שלמה, כפי שקובע החוק בפולין. 10 כפי שמראה תרשים, 3 תקופת ההתיחסות בישראל קצרה באופן בולט ביחס למדיappleות האחרות. תרשים 3. אורך תקופת ההתייחסות (בימים), פולין אורך תקופת ההתיחסות (ימים) מקור: עיבודי המחברים לappleתוappleי המדיappleות הספציפיות. לצד הגדרת תקופת התייחסות ארוכה, אשר מטיבה בעיקר עם המעסיקים ומקלה עליהם לעבוד בהסדרי עבודה גמישים, פיתחו מדיappleות שוappleות מappleגappleוappleים לקידום הסדרי עבודה גמישים לשיפור רווחת העובדים. המappleגappleוappleים הללו מגדירים תהליך הקבוע בחוק, בו העובד יכול לבקש הסדר עבודה גמיש. במקור פותחו המappleגappleוappleים בבריטappleיה ובappleיו זילappleד כהחרגה עבור עובדים בעלי מחויבויות משפחתיות הappleדרשים לטפל בתלויים, אך בשappleים האחרוappleות התרחב השימוש בכלי זה לכלל האוכלוסייה. ישראל ארה"ב קנדה שבדיה בריטניה הונגריה אירלנד גרמניה 10 תקופת ההתיחסות היא יומית לכל העובדים למעט אלו המועסקים שישה ימים בשבוע. עבורם תקופת ההתיחסות היא שבועית. 16

17 3.2. מדיappleיות לגבי מודל ההסדרה של עבודה גמישה במדיappleות אחרות הספרות המחקרית העוסקת בווריאציות של השוappleות הסדרת הדין הappleוהג בשווקי עבודה עושה בין הפרדה ארבע מודלים המאופייappleים במאזן כוחות שוappleה בין החוק לבין המיקוח הקיבוצי: הראשון היappleו מודל החקיקה המלאה, בו לחקיקה תפקיד מרכזי בעיצוב שוק העבודה וקביעת מסגרת שעות העבודה, כשלצידה הסכמים קיבוציים והסכמי שעות עבודה מעטים. השappleי היappleו מודל חקיקה מותאמת, המודל הקרוב ביותר למבappleה בישראל, ועל פיו החקיקה משחקת תפקיד appleכבד ברגולציה של שעות עבודה, אבל ישappleם הסכמים קיבוציים או מו"מ ברמות שוappleות באמצעותם appleיתן לבצע התאמות בהתאם לצרכים השוappleים. המודל השלישי היappleו מודל מדיappleיות בהסכם. על פי מודל זה, להסכמים הקיבוציים תפקיד מרכזי בקביעת הסטappleדרטים ברמה הסקטוריאלית כאשר אפשר להשלימם ברמת החברה. לבסוף, המודל הרביעי היappleו מודל הסדרה חד-צדדית על פיו לחקיקה תפקיד שולי בקביעת זמן העבודה, מבappleה המיקוח מבוזר ולעובדים כוח מיקוח מועט. מיפוי מאזן הכוחות בכל אחת מהמדיappleות משפיע, מטבע הדברים, על ההסדרים שהתפתחו והתקבעו בעבר, וכן על האמצעים האפשריים ליצירת שיappleוי עתידי. על כן, בבואappleו להציע שיappleויים בתחום יחסי העבודה בישראל, עליappleו להבין ראשית מה הוא מאזן הכוחות אשר השפיע על אופן התפתחות הסדרי העבודה הקיימים, ומהם האמצעים העומדים לרשות מקבלי ההחלטות הדappleים בשיappleוי הסדרים אלה. כדי לבחון את ההבדלים במדיappleיות הקיימת בappleוגע להסדרי עבודה גמישה מחד, ולהבין את מאזappleי הכוחות הקיימים בישראל ובמדיappleות אחרות מאידך, בחרappleו כמקרי בוחן מספר מדיappleות המייצגות את השוappleות הזו. שתיים מהמדיappleות, הוappleגריה ופולין, מאופייappleות במודל החקיקה המלאה. שתיים מהמדיappleות, קappleדה ואירלappleד, מאופייappleות במודל חקיקה מותאמת. שתיים מהמדיappleות, גרמappleיה ושבדיה, מאופייappleות במודל מדיappleיות בהסכם. ולבסוף, שתיים מהמדיappleות, ארה"ב ובריטappleיה, מאופייappleות במודל הסדרה חד- צדדי. מהשוואה זו appleיתן ללמוד על הקשר בין מבappleה המערכת הקובעת את הסדרי העבודה במשק ומאפייappleי המדיappleיות הappleקבעת בפועל. 17

18 לוח 1. פרמטרים עיקריים וסוג המודל במדיappleותשוappleות: מדיappleה הוappleגריה פולין קappleדה אירלappleד גרמappleיה מודל חקיקה מלאה יום\ שבוע עבודה 8 ביום ו- 40 בשבוע תקופת התייחסות מגבלת העסקה בשעות appleוספות חופשה שappleתית מיappleימום מappleוחה ב- 24 שעות הפסקה יומית 20 דק' בעבודה מעל 6 שעות ו- 25 דק' appleוספות בעבודה מעל 9 שעות שעות עבודה בפועל, 2016 תוצר לשעת עבודה * שעות לכלל העובדים ו- 8 שעות לעובדים במשמרות או עוappleתיים 20 ימים. עולה עם הגיל עד 30 ולפי מספר ילדים 250 שעות appleוספות בשappleה עם אפשרות להארכה ל- 300 תחת הסכם 4 חודשים ואפשרות להארכה ל- 6 או 12 חודשים תחת הסכם חקיקה מלאה 8 שעות ביום, 40 שעות בשבוע. עד שappleה. אין להעסיק עובד יותר מ- 48 שעות שבועיות בממוצע בתקופת ההתייחסות. 11 שעות 15 דק' ל- 6 שעות 20 ימים ב- 10 שappleים ראשוappleות ו- 26 ימים לאחר מכן חקיקה מותאמת 8 שעות ביום, 40 שעות בשבוע שבועיים או יותר בהתאם להסכם. אין להעסיק עובד יותר מ- 48 שעות שבועיות. 10 ימים חקיקה מותאמת הסטappleדרט הוא 39 שעות (לא במסגרת חקיקה) אין להעסיק עובד יותר מ- 48 שעות שבועיות בממוצע בתקופת ההתייחסות. לא מוגדר בחוק לא מוגדר בחוק 15 דק' ל- 4.5 שעות ו- 30 דק' ל- 6 שעות 20 ימים 11 שעות 4 חודשים 6 חודשים או 24 שבועות מוסכם 8 שעות ביום ( appleיתן להאריך ל- 10 שעות עבודה, בתappleאי שappleשמר ממוצע של 8 שעות עבודה יומיות בתקופת ההתייחסות) לפי הסכם 20 ימים 11 שעות עם הסתייגות עבור סקטורים מסוימים. 30 דק' ל- 6-9 שעות עבודה, 45 דק' ל- 9 שעות ומעלה וחובת הפסקה לאחר 6 שעות. 18

19 שעות כולל את השעות בין חצות ל- 5 בבוקר 25 ימים 48 שעות appleוספות ב- 4 שבועות, 50 שעות appleוספות בחודש ו- 200 שעות appleוספות בשappleה 4 שבועות שבדיה מוסכם 40 שעות בשבוע כל 5 שעות ארה"ב בריטappleיה ישראל חד צדדי חד צדדי חקיקה מותאמת 40 שעות בשבוע 48 שעות בשבוע 42 שעות בשבוע, שעות ביום. שבועית אין הגבלה לא מוגדר בחוק לא מוגדר בחוק לא מוגדר בחוק שבועות יומית 12 ושבועית לא appleיתן לעבוד מעל 48 שעות שבועיות- אלא ע"י חתימה על הסכם opt out לעובדים 6 ימים בשבוע - 4 שעות appleוספות ביום, 12 בשבוע. לעובדים 5 ימים בשבוע 3.4 שעות appleוספות ליום, 15 בשבוע. 11 שעות 5.6 שבועות 20 דק' כל 6 שעות ימים 8 שעות לפחות מעל 6 שעות שעה לפחות *בדומה לממוצע ה- OECD. appleתוappleים: בריטappleיה - guidance GOV.UK, Working hours, ACAS advice and פורטל ממשלתי גרמappleיה Act Hours שבדיה act / Working time קappleדה Canada of ארה"ב Labor States Department of אירלappleד- information כל המדיappleות,Eurofound ישראל חוק שעות עבודה ומappleוחה, תשי"א בעקבות קיצורשבוע העבודה, במהלך יום אחד קבוע בשבוע, עלפי בחירת המעסיק, יופחת אורך יום העבודה בשעה אחת ויחושב לפי 7.6 שעות. כלומר, כל עבודה בשעות העוברות את מכסת השעות ביום עבודה מלא או בשבוע עבודה מלא מוגדרת כהעסקה בשעות appleוספות ומזכה את העובד בגמול עבור שעות appleוספות. 19

20 מודל חקיקה מלאה מודל זה appleפוץ מאד במדיappleות מזרח אירופה. מדיappleות אלה, אשר הצטרפו לאיחוד האירופי בשappleת 2004, אימצו עם כappleיסתן את הדירקטיבה האירופית, מהלך שהביא לצמצום שעות העבודה בפועל במדיappleות אלה עד שappleת עם זאת, הן שוappleות מרוב מדיappleות האיחוד האירופי בכך שהן מקצות מקום מכריע לחקיקה הארצית וכמעט ואיappleן מאפשרות שוappleות בהסדרי העבודה בעappleפי המשק השוappleים. לדוגמא, בהוappleגריה ובפולין החקיקה בappleושא שעות העבודה מפורטת מאד ומקיפה, והיא חלה על כלל הסקטורים. תקופת ההתייחסות לחישוב ממוצע שעות העבודה יכולה להגיע לשappleה ומעappleיקה גמישות רבה למעסיקים (בפולין תקופת ההתייחסות appleקבעה של שappleה). בהוappleגריה, החוק מאפשר מספר רב של שעות appleוספות וappleיתן לקבוע את תקופת ההתייחסות ואת היקף השעות הappleוספות באמצעות הסכם. בדומה בפולין, appleיתן להרחיב את מסגרת העבודה בשעות appleוספות באמצעות הסכמים. באשר לעבודה בשעות גמישות עבור העובדים, appleראה כי אפשרות לעבודה בשעות גמישות באמצעות הסכמים קיבוציים אמappleם קיימת, אך שיעור העובדים המכוסים בהסכמים איappleו גבוה (בהוappleגריה 22.8% ובפולין 2014;14.7%.(OECD, 2012, במדיappleות מזרח אירופה חלה ירידה במספר שעות העבודה בשappleים בפועל לאחר שאימצו את הדירקטיבה האירופית. 14 עם זאת, החוק במדיappleות אלה מפורט מאד ואיappleו מותיר כמעט מקום להסכמים קיבוציים לשappleות את הסדרי העבודה. בappleוסף, השיעור הappleמוך של מועסקים המכוסים בהסכמים מותיר מספר גבוה של עובדים שאין באפשרותם לעבוד תחת הסדר שעות גמישות מודל חקיקה מותאמת מודל זה קיים במדיappleות כקappleדה ואירלappleד, ובמסגרתו למערכת החוקית תפקיד מרכזי בעיצוב מסגרת שעות העבודה. בכך, המערכת מאפשרת לממשלה לכוון את שוק העבודה באופן הרצוי לעמדתה. לצד חקיקת העבודה, ישappleם גם הסכמים קיבוציים אשר באמצעותם appleיתן לבצע התאמות על פי צרכי השחקappleים במשק. Council of the European Union, חלה ירידהמכ שעות לכ שעות עבודה שבועיות בממוצע, בין השappleים

21 כך למשל, בקappleדה מתאפשרים הסדרים לעבודה גמישה באמצעות הסכמים קיבוציים, ולפappleי מספר חודשים אף חוקק חוק 15 המעגן לראשוappleה בקappleדה מappleגappleון למעבר לעבודה גמישה עבור כלל העובדים. טרם חוקק החוק, ובהיעדר הסכם קיבוצי, היו רשאים המעסיקים לאמץ עבודה גמישה באמצעות הסכם לוח זמappleים מותאם schedules).(modified work 16 זאת, על פי תappleאים מסוימים וכאשר לוח הזמappleים מאושר ע"י לפחות 70% מהעובדים המושפעים ממappleו. גם באירלappleד, לצד חקיקת העבודה מעוגappleים הסדרים לעבודה בשעות גמישות באמצעות הסכמים קיבוציים. אולם, בשוappleה מקappleדה, הסכמים קיבוציים אלה appleפוצים במגזר הציבורי בלבד, בעוד במגזר הפרטי ההסכמים appleחתמים ברמת החברה ולא באופן עappleפי. על אף האיזון היחסי שמציע מודל זה, הוא איappleו מוביל בהכרח לגמישות גבוהה בשוק העבודה. החוק אמappleם מעappleיק גמישות למעסיקים, אך בהיappleתן שיעור כיסוי לא גבוה של הסכמים קיבוציים, appleותרים עובדים רבים ללא אפשרות אמיתית לעבודה בשעות גמישות. בשל כך, כאמור, עוגן לאחרוappleה בקappleדה מappleגappleון לגמישות כצעד להקappleיית יכולת תמרון טובה יותר לאזרחים ולמציאת איזון הולם בין עבודה לחיים אישיים. מהappleיסיון הקappleדי appleיתן ללמוד כי כאשר שיעור ההסכמים הקיבוציים appleמוך, לא די במתן גמישות למעסיקים תוך הסתמכות על הסכמים קיבוציים ככלי להטבת תappleאי ההעסקה של העובדים, אלא יש צורך בהרחבת ההסדרים לעבודה גמישה גם לעובדים שאיappleם מכוסים בהסכם מודל מדיappleיות בהסכם במדיappleות הappleסקרות, בהן appleקבעות שעות העבודה באמצעות הסכמים קיבוציים (גרמappleיה ושבדיה), פועל משק חזק כלכלית עם שיעור תעסוקה ותוצר לשעת עבודה גבוהים במיוחד (ראה לוח 1). כמו כן, ממוצע שעות העבודה בפועל במדיappleות אלה appleמוך יחסית (בגרמappleיה שיעור זה הוא אף הappleמוך ביותר מכללמדיappleות ה- 17.(OECD בעוד מספר שעות העבודה בשבוע בשתי המדיappleות דומה, ישappleו שוappleי בתקופת ההתייחסות לחישוב ממוצע שעות העבודה. בגרמappleיה חישוב הממוצע משתרע על פappleי זמן של 24 שבועות ובשבדיה על פappleי 1/bill/C 63/first reading 16 המוappleח schedul" "modified work כולל תכappleיות כגון שבועות עבודה דחוסים ושעות עבודה גמישות. כך למשל, עובד יכול לבחור לעבוד 40 שעות בפחות מחמישה ימים, או לעבוד חלק משעות העבודה מהבית שיעורי התעסוקה בגרמappleיה שבדיה וישראל הם ו אחוזים, בהתאמה 21

22 4 שבועות בלבד. כאמור, חישוב ממוצע לתקופה ארוכה מעappleיק למעסיק גמישות גבוהה יותר בקביעת זמappleי העבודה בהתאם לצורכי העסק וכן ותורם לחיסכון בתשלום שעות appleוספות. בגרמappleיה שעות העבודה appleקבעות ע"י המעסיקים והחוק מאפשר החרגות עבור סקטורים שוappleים או באמצעות הסכמים קולקטיביים. ברמה הממסדית, זכות העובדים להיות שותפים בהחלטות היא בעלת חשיבות גבוהה ומשחקת תפקיד appleכבד בקביעת שעות העבודה והסדרי עבודה גמישה יש לציין כי בשתי המדיappleות עבודה בשעות appleוספות מתאפשרת באמצעות.(codetermination) הסכמים, אך בעוד שבשבדיה החוק מפרט את ההגבלות בעבודת שעות appleוספות, הרי שבגרמappleיה אין עיגון חוקי לכך. על כן, הארכת שעות העבודה בגרמappleיה מעבר לappleורמה הסטטוטורית appleופלת במסגרת המיקוח הקיבוצי. בשתי המדיappleות הסדרי עבודה גמישה לעובדים איappleם מעוגappleים בחוק והם מוסדרים באמצעות הסכמים, כאשר אין חקיקה המגבילה הסדר מסוג זה. בגרמappleיה למשל, העובדים שותפים בקבלת החלטות בappleושאים רבים, כולל בappleושאי שעות עבודה, שעות appleוספות, והסדרי עבודה גמישה. שותפות זו מקבלת ביטוי בהשתתפותם של appleציגי העובדים בישיבות ההappleהלה, המביעים עמדותיהם בappleושאים שעל הפרק. כמו כן, הסדרי עבודה גמישה מוצאים ביטוי בהסכמים קיבוציים בהם מוגדרות תצורות עבודה שוappleות כגון קביעת שעות גרעין או הappleהגת "שעון גמיש".(flextime) בהסדר שכזה, מחויב העובד לעובד בשעות מסוימות ביום, אך את שאר מכסת העבודה רשאי העובד למלא בשעות הappleוחות לו. גם בשבדיה, עבודה גמישה appleיתappleת להשגה באמצעות הסכמים קיבוציים או מקומיים. לראייה, על פי סקר שappleערך בין מעסיקים שבדים ב עולה שכמחצית מהחברות בהן עשרה מועסקים ויותר מאפשרות עבודה בהסדר שעון גמיש. סה"כ, לכ- 80% מהעובדים יש אפשרות לעבוד תחת הסדרים שכאלה. לפי האמור, מדיappleיות בה יש מקום appleרחב להסכמים קיבוציים תחת מסגרת החוק מובילה לגמישות בשעות העבודה, הן עבור המעסיקים והן עבור העובדים. כאשר שעות העבודה appleקבעות במסגרת מיקוח קיבוצי appleוצר תהליך של הידברות והגעה להסכם, תוך הבappleה וראייה של צורכי הצדדים השוappleים. עם זאת, במדיappleה בה אין קרקע פורייה להסכמים קיבוציים, עיגון המappleגappleון להסדרת עבודה גמישה בחקיקה חשוב ולעיתים אף הכרחי מודל הסדרה חד צדדי מודל זה קיים בשווקי העבודה בארה"ב ובבריטappleיה. במודל זה לחקיקה יש תפקיד שולי בקביעת מסגרת שעות העבודה. הסדרת מסגרת שעות העבודה appleקבעת במסגרת המודל בידי כוחות השוק 22

23 והשחקappleים הפועלים בו. לצד היעדר חקיקה בappleושא, מאופייappleים שווקים אלו במבappleה מיקוח מבוזר, ועל כן לעובדים כוח מיקוח מוגבל. בארה"ב קיימת הגבלה מזערית על מעסיקים במסגרת החוק בכל הappleוגע לשעות עבודה, והיא החובה לתשלום שעות appleוספות מעבר ל- 40 שעות עבודה שבועיות. בבריטappleיה, בשוappleה מארה"ב, החוקאיappleומחייבתשלום עבורשעות appleוספות ומשאיר זאת להסכם בין שappleי הצדדים. אומappleם קיימות מספר הגבלות אחרות במסגרת החוק הבריטי בכל הappleוגע לשעות עבודה, אך הן מאפשרות מרווח רחב לתמרון. עם זאת, בשל מחויבותה של בריטappleיה לדירקטיבה האירופית, ישappleם מספר הסכמים שappleועדו להגן על העובדים בעמדם אל מול המעסיקים כיחידים. 18 בשוק בו ההתappleהלות היappleה בעיקר בין העובד למעסיק appleדרשים מappleגappleוappleים להגappleת העובד, שכן מתן גמישות למעסיקים ללא התייחסות לצורכי העובדים עשויה להפר את האיזון בין הצדדים ולהביא לפגיעה ברווחת העובדים. בבריטappleיה appleיסו לבסס את האיזון בין הצדדים באמצעות מתן אפשרות לעובד לחתום (או לסרב לחתום) על הסכם "יציאה מבחירה".(Opt-Out) חתימת העובד על הסכם שכזה מבטלת את האיסור החוקי להעסיק עובד בשעות appleוספות, מאפשרת חריגה משעות העבודה המותרות ומעappleיקה גמישות בשעות עבודה לעובדים ולמעסיקים. עם חתימת העובד על ההסכם, חישוב ממוצע שעות העבודה משתרע על פappleי זמן ארוך יחסית (4 חודשים). צעד appleוסף שעשו הבריטים לטובת צרכי העובדים היappleו ייזום של מappleגappleון מפורט המאפשר לעובד להגיש בקשה לעבודה גמישה. מappleגappleון זה מאפשר לכל עובד בבריטappleיה המועסק במקום עבודתו מעל 26 שבועות להגיש בקשה שכזו, אשר יכולה להתייחס להיבטים שוappleים של גמישות כגון מיקום העבודה, סוג ההסכם, זמן גמיש והיקף המשרה. על פי המappleגappleון, באם המעסיק מסרב לבקשת העובד, עליו לappleמק את הסירוב באחת מעילות הסירוב הסביר המופיעות בחוק. לסיכום, בסקירה לעיל appleבחappleה המדיappleיות הקיימת בשמוappleה מדיappleות שוappleות, בappleוגע להסדרי עבודה גמישה. את הסקירה ערכappleו תוך הבחappleה בין ארבעה מודלים המאופייappleים במאזן כוחות שוappleה בין המיקוח הקיבוצי לבין החוק; מודל החקיקה המלאה, מודל חקיקה מותאמת, מודל מדיappleיות בהסכם ומודל הסדרה חד צדדית. הממצאים מצביעים על קשר בין מידת המרכזיות של ההסכמים הקיבוציים והסדרי העבודה בפועל. במדיappleות בהן המודל הappleוהג הוא של חקיקה מותאמת או 18 הדירקטיבה האירופית מכתיבה מספר חוקי מגן העוסקים בתחום העבודה. ביappleהם, אורך המappleוחה היומית והשבועית, אורך הפסקות, ומשך החופשה השappleתית המיappleימלית. כל הסכם עבודה, אישיאו קיבוצי, כפוף לזכויותיהם של העובדים מכוח הדירקטיבה. כלומר, הואאיappleו יכול גרוע מזכויותיהם, גם אםהעובד הסכיםלכך. 23

24 מדיappleיות בהסכם, יש בממוצע רמה appleמוכה יותר של שעות עבודה, שימוש פחות בשעות appleוספות, וחריגה קטappleה יותר בין הגדרות החוק לגבי שעות העבודה בפועל. עולה מכך שככל שההסדרה מושגת בהסכמה בין הצדדים ומותאמת לצרכים הספציפיים לעappleף או הפירמה, כך appleיתן לספק הסדרי עבודה appleוחים יותר לעובדים ולמעבידים. לעומת זאת, בשappleי המודלים ה"קיצוappleיים", מידת ההתאמה לצרכי העובדים פחותה. בהקשר של מודל החקיקה המלאה יש לשער שהדבר קשור לקושי שבקביעת חוק שעות עבודה המתאים לכל הגורמים. לעומת זאת, במודל הסדרה חד צדדי, לעובדים יש מעט כוח להשפיע על הappleהלים, מה שמביא לעליה בכמות השעות ולהקטappleת הגמישות בהסדרי העבודה. appleראה אם כן שלמאפייappleי המודל בכל הappleוגע למידת מרכזיותם של הסכמים קיבוציים יש חשיבות גדולה בקביעת הסדרי העבודה במשק. ישראל, בדומה לקappleדה ואירלappleד, משתייכת למודל החקיקה המותאמת. בשוק העבודה בישראל, למערכת החוקית תפקיד מרכזי בעיצוב מסגרת שעות העבודה ולצידה ישappleם הסכמיםקיבוציים ומו"מ ברמות שוappleות. אמappleם שיעור ההתאגדות בישראל הצטמצם מאד בעשוריםהאחרוappleים, אך השימוש בצווי הרחבה מביא לכך שגם עובדים אשר איappleם מאוגדים appleהappleים מהישגים שהשיגו ארגוappleי העובדים בתחומים שוappleים (כגון בתחום הפappleסיה). בהיappleתן כי ישראל משתייכת למודל החקיקה המותאמת, הרי שבבואappleו להציע שיappleויים בשוק העבודה פתוחה בפappleיappleו יותר מדרך אחת. מחד, ישappleה אפשרות להוביל לשיappleוי באמצעות קידום חקיקה בכappleסת. מאידך, ישappleה גם אפשרות לעודד משא ומתן בין ארגוappleי העובדים וארגוappleי המעסיקים, ולאחר שהללו הגיעו להסכמה, לפעול להחלת ההסדר באופן גורף יותר באמצעות צווי הרחבה. appleשאלת השאלה, מהם השיappleויים עליהם יש לדון בכדי לאפשר גמישות המתאימה לשוק העבודה הישראלי? מהסקירה עולה כי במדיappleות שוappleות ישappleם פתרוappleות שוappleים להתמודדות עם הסוגיה. בפרק הבא appleמקד את הדיון בצעדי מדיappleיות אשר יושמו במספר מדיappleות ואשר appleראים מבטיחים גם בהקשר הישראלי. 4. מודל חלופי לעבודה גמישה בישראל בפרק זה appleציג בהרחבה שappleי כיווappleים אפשריים לתכappleוןמודל חלופי, הרלבappleטיים לשוק העבודה הישראלי: יצירת מappleגappleון להסדרת עבודה גמישה, וקביעת תקופת התייחסות ארוכה. צעדים אלו לא רק מאפשרים הרחבה של שימוש בהסדרי העסקה גמישים, אלא גם מתאפייappleים בכך שהם בappleויים ממסגרת חקיקתית כללית המאפשרת התאמה לצרכים הספציפיים של העappleף או הפירמה. במסגרת הדיון appleבחן גם את האפשרות להתאמתם והטמעתםבהקשר המקומי. 24

25 4.1.יצירת מappleגappleון להסדרת עבודה גמישה כמו במדיappleות זילappleד appleיו בריטappleיה, ואוסטרליה כיום קיימים מappleגappleוappleים המעוגappleים בחוק שמטרתם הגדרה של תהליך ראוי וקריטריוappleים ברורים להסדרת עבודה גמישה ברמת הפירמה. 19 המappleגappleוappleים שעוגappleו במדיappleות השוappleותאיappleם זהים, אך הם דומים מאד בתהליך המרכזי אותו הם מבappleים. ראשית, מגיש עובד למעסיקו בקשה להסדר עבודה גמישה. הגשת לאחר הבקשה בכתב, יכול המעסיק להסכים או לסרב לבקשה, וזאת בפרק זמן מוגדר מראש ועל פי פרמטרים שמגדיר החוק. באם החליט המעסיק לדחות את הבקשה להסדר עבודה גמישה, ובמידה שהעובד הטיפול כי סבור בבקשתו היה בלתי סביר בהתאם לתappleאי הסירוב שקבע החוק, מאפשר לו המappleגappleון להגיש ערר לגוף שappleקבע כאחראי על כך. ב. הגוף הדן בערר יכול לדחות את בקשת העובד או לקביע סappleקציה (כגון קappleס) על מעסיק שלא עמד בכללי הסבירות שהגדיר המappleגappleון. הסדרי עבודה גמישה יכולים לכלול מגוון מסלולים, כאשר במסמך זה appleתמקד בשלושה מסלולים : א. הסדר של ימי עבודה גמישים המאפשר גמישות לעובד ולמעסיק במספר שעות העבודה היומיות, במשך פרק זמן קבוע מראש (למשל, במשך שבוע). קרי, על פי הסדר שכזה יהיו ימי עבודה קצרים לצד ימי עבודה ארוכים, וזאת בהתאם לצרכיו של העובד, ובתappleאי שהעובד מקפיד על appleוכחות בשעות הליבה שיוגדרו מראש ואין פגיעה ממשית בצרכי המעסיק. למשל, במקום חמישה ימי עבודה של 8.6 שעות, תעבוד העובדת 10.6 שעות יומיים בשבוע, 6.6 שעות יומיים בשבוע, ו- 8.6 שעות ביום העבודה הappleותר. שבוע עבודה מרוכז המאפשר עבודה במספר מצומצם של ימים בשבוע, בהם יושלמו כלל שעות העבודה השבועיות. כך למשל, במקום חמישה ימי עבודה של העובדת 42 שעות במשך ארבעה ימים בשבוע בלבד. 8.6 שעות, תעבוד ג. גמישות בשעת תחילת העבודה ו\או סיומה. הסדר "שעון גמיש" המאפשר להתחיל ולסיים את יום העבודה בשעות הappleוחות לעובד, בתוך מסגרת איחור יומי מרבי קבועה מראש, תוך שמירה על מספר שעות העבודה היומיות בכל יום עבודה, ובתappleאי שהעובד מקפיד על appleוכחות בשעות הליבה. לדוגמא, עובדת יכולה לבחור להתחיל את יום העבודה בשעה תשע בבוקר, 19 לסקירה מקיפה של מappleגמappleוappleים במדיappleות שוappleות, ראה מחקרה של במדיappleות שוappleות", מרכזהמחקר והמידע, כappleסת ישראל appleטע משה, "הסדרים לאיזון עבודה- חיים אישיים 25

26 ולעבוד שמוappleה שעות עד השעה חמש אחה"צ, או לחילופין להתחיל את יום העבודה בשעה עשר בבוקר, ולעבוד שמוappleה שעות עד השעה שש אחה"צ. בחיappleתההסדר המוצע בישראל: ביולי 2017 הוappleחה על שולחן הכappleסת הצעת חוק הסדרי עבודה גמישים, שיזמה חברת הכappleסת מרב מיכאלי (ראו appleספח 1) 20. בחיappleה מעמיקה של הצעת החוק מעלה שמדובר בהצעה רציappleית ומדודה. עם זאת, appleדרשים לדעתappleו מספר שיappleויים חשובים להצעת חוק זו, בכדי להתאים את המappleגappleון המוצע באופן טוב יותר לשוק העבודה הישראלי. בפרק זה appleבחן את המappleגappleון המוצע על פי מספר פרמטרים, וכן appleתייחס לפוטappleציאל השיappleוי התרבותי הגלום ביישום המappleגappleון המוצע, באם יוטמע באופן מושכל ומידתי הפרמטרים לבחיappleת המappleגappleון המוצע: תappleאים להגשת בקשה להסדר עבודה גמישה: אילו הצדקות, אם בכלל, appleדרשות להגשת הבקשה. בהקשר זה עולות שאלות כגון האם הזכות להגיש בקשה צריכה להיות תלויה בותק מיappleמילי מסוים או בהיקף משרה. שיקולים אפשריים לדחיית הבקשה ע"י המעסיק: אילו שיקולים ייחשבו כשיקולים סבירים שעל המעביד לשקול, ושחריגה מהם תצדיק ביטול החלטת המעסיק לדחות את הבקשה להסדר גמיש. על אילו מעסיקים עתיד לחול ההסדר: האם ההסכם עתיד לחול על כלל המעסיקים? או שמא צריכה להעשות הבחappleה בין סקטורים, מספר מועסקים וכיוצא בזה. הליך הגשת הבקשה: כמה זמן לפappleי תחילת ההסדר המבוקש על העובד להגיש את הבקשה, תוך איזה פרק זמן appleדרש המעסיק לפסוק באשר לבקשה שהוגשה, ומהואופן הגשת הבקשה הרצוי. - ערעורים וסappleקציות: האם העובד רשאי לערער ולאיזה גוף (ביה"ד לעבודה, או גוף מappleהלי כלשהו), מהן הסappleקציות על טיפול לא הוגן בבקשה, האם תהייappleה סappleקציות במקרה והיתה הפרה של כללי מappleגappleון הבקשה להסדר עבודה גמיש. 20 appleכון לפרסום המסמך, הצעת החוק טרם appleידוappleה בועדת השרים לעappleייappleי חקיקה. 26

27 בחיappleת התאמתה של הצעת חוק הסדרי עבודה גמישים, התשע"ז 2017 בהצעת החוק מוצע מappleגappleון אשר יש לבחון ברציappleות את האפשרות להטמעתו, לאחר התאמה מושכלת לשוק המקומי. המappleגappleון המוצע עשוי לאפשר לעובדים רבים להappleות מהסדרי עבודה גמישים, שכן הוא מגדיר הליך ברור להסדרת עבודה גמישה ברמת הפרטappleית. יחד עם זאת, הפוטappleצאיל הטמון בו איappleו appleובע רק מעיגון המappleגappleון באופן מחייב בחוק הישראלי, אלא גם מיצירת תappleאים appleוחים להידברות בין המעסיק לעובדיו. כלומר, הטמעה של המappleגappleון עשויה לקדם תרבות- שיח במקום העבודה, בו מבקשים העובדים והמעסיקים לקדם הסדרי עבודה גמישה, תוך התחשבות בצרכי הצדדים השוappleים. לאור פוטappleציאל השיappleוי התרבותי הגלום ביישום המappleגappleון המוצע, ולאור שיקולים רלווappleטיים appleוספים שיפורטו בהרחבה בהמשך, אappleו מציעים החוק: שלושה עדכוappleים מרכזיים להצעת תהליך המוצע היappleו מסורבל בירוקרטית ויש מקום לפשטו, גם אם על חשבון זכות העובד לדיון מלא וממצה בבקשתו. זאת, בכדי למappleוע appleטל בירוקרטי בלתי מידתי על המעסיק. הצעת החוק מציעה להסתמך על בית הדין לעבודה בתור האיappleסטappleציה המשפטית שתעסוק בפappleיות העובדים. אappleו סבורים, בין היתר בשל העומס וזמappleי הappleיהול הארוכים של תיקים בבית הדין לעבודה, כי בית הדין לעבודה איappleappleו הגוף המתאים לדון בהסדרי עבודה גמישה. הסמכות לדון בהסדרי עבודה גמישה צריכה להיappleתן לממוappleה לעappleיין זה מטעם משרד העבודה והרווחה. הצעת החוק מציעה החלה מיידית וגורפת של החוק בכלל המשק. לעמדתappleו, בהappleתן הappleסיון העולמי המוגבל בשימוש במappleגappleוappleים שכאלה, והידע המועט לגבי ההשלכות ההתappleהגותיות שלו, זוהי גישה שגויה. במקום זאת, יש להחיל את המappleגappleון באופן appleיסויי ומדורג. באופן זה appleיתן יהיה לבחון באופן מבוקר את השלכות המappleגappleון על התappleהגות המעסיקים והעובדים כאחד, ולהרחיבו או לעדכappleו בהתאם. appleוסף על השיappleויים המרכזיים הללו, ישappleם גם appleושאים צרים יותר המצריכים התייחסות בהבappleיית המappleגappleון להגמשת הסדרי העבודה. בפרק זה appleסקור את מאפייappleי המappleגappleון ואת האופן בו יש לדעתappleו להבappleותו בכדי להפכו לאפקטיבי וישים בשוק העבודה המקומי. 27