קווים לתכנית הלאומית להפחתת זיהום האוויר בישראל

Transcription

1

2

3 קווים לתכנית הלאומית להפחתת זיהום האוויר בישראל ינואר 2011 כתיבה ועריכה: ד"ר אריה ונגר עו"ד דנה טבצ'ניק עמותת "אדם טבע ודין" הוקמה ב על-ידי אנשי מקצוע מתחום המדע, המשפט והתכנון, במטרה להוות גוף מקצועי בלתי תלוי שידאג לאינטרס הציבורי בשמירה על איכות הסביבה בישראל. בעמותה כ- 4,500 חברים. צוות העובדים פועל על מנת להרחיק ולמנוע מפגעים סביבתיים וסכנות לציבור, לקדם חוקים סביבתיים ולפקח על אכיפתם, לייצג את הציבור במאבקו לצדק סביבתי, להגביר באמצעות חינוך והסברה את מודעות הציבור לצורך האמיתי בשמירה על הסביבה ועל המשאבים הטבעיים ולקדם את האינטרסים הסביבתיים של מדינת ישראל. דוח זה התאפשר הודות לתמיכתה האדיבה של הקרן לסביבה ירוקה All Rights Reserved כל הזכויות שמורות אין להעתיק או להפיץ חוברת זו או קטעים ממנה, בכל צורה שהיא דרך אמצעי אלקטרוני ומכני, לרבות צילום, הקלטה, הקלדה וכיו"ב ללא אישור של המחבר/ת בכתב

4 תקציר מנהלים חוק אוויר נקי שאושר ביולי 2008 ועתיד להיכנס לתוקף בינואר 2011 מטיל חובה על השר להגנת הסביבה להכין תכנית לאומית למניעה ולצמצום של זיהום האוויר, להביאה לאישור הממשלה ולדווח על יישומה לכנסת. מסמך זה משרטט קווים לדמותה של התכנית הלאומית הדרושה בישראל מנקודת מבטו של ארגון אדם, טבע ודין. חומרתן של בעיות זיהום האוויר בארץ, בפרט במזהמי האוויר אוזון, חלקיקים ומזהמי אוויר רעילים בקרבת מוקדי זיהום אוויר, מצריכה תכנון מהיר של התכנית במתודולוגיה קיימת ומעבר לפעולה מהירה. במובן זה יכולה לשמש התכנית הבריטית כמודל ראשוני. עפ"י המודל הבריטי נקבעים יעדים של ריכוז מרבי באוויר. הגעה ליעדים אלו נבדקת באמצעות תרחישי מדיניות שונים, שישימותם נבחנת בבדיקה טכנו-כלכלית. עם זאת, דרישת החוק להעמיד את ערכי היעד )ולא את ערכי הסביבה( בבסיס התכנית הלאומית מחייבת עדכון בלתי פוסק לתכנית הראשונית, ושילוב בה של עקרונות נוספים מעבר לתפיסה השמרנית של המודל הבריטי. עקרונות כאלו, לדוגמה, הם קביעת מכסת פליטות מרבית ארצית למזהמי אוויר שונים )cap( והפחתה מתמדת שלה, נקיטת אמצעי מדיניות מעבר לנקודת המינימום הכלכלי המתקבלת בניתוחי עלות-תועלת, יישום בתעשייה באזורים נפגעי זיהום אוויר של אמצעים מעבר לטכנולוגיה הטובה ביותר,)BAT( הכללת שיקולים של הגנה על מערכות אקולוגיות בנוסף על ההגנה על בריאות הציבור, ועוד. הכנת התכנית הלאומית ויישומה הן המעשים המעבירים את ההתמודדות עם זיהום האוויר בארץ משלב איסוף הידע והתראה על הבעיות לשלב ההתמודדות האמיתית בניסיון למזער את הנגע שהפך לבעיה לאומית, ויפה שעה אחת קודם! 4 קווים לתכנית הלאומית להפחתת זיהום האוויר בישראל

5 מבוא זיהום האוויר במדינת ישראל מהווה את אחת הבעיות הסביבתיות הקשות ביותר וגורם לנזקים מוכחים לבריאות הציבור לכלכלה ולסביבה. תושבי הערים הגדולות חשופים במשך מרבית ימות ה לזיהום אוויר מסוכן המשפיע באופן קבוע ומצטבר על בריאות התושבים, והינו גורם משמעותי לעודף תחלואה אצל ילדים ולתמותה מוקדמת אצל קשישים; לזיהום האוויר יש עוד עלויות כלכליות משמעותיות לקופת המדינה: אבדן ימי עבודה, תרופות ואשפוזים, נזק למבנים ולתשתיות, פגיעה ביבולים חקלאיים ובמזון, פגיעה אפשרית בתיירות, ועוד. חוק אוויר נקי התשס"ח )להלן: "החוק" או "חוק אוויר נקי"(, אושר ביולי 2008 ויכנס לתוקף בינואר החוק מרחיב את סמכויות המשרד להגנת הסביבה וגופים אחרים למען הפחתת זיהום האוויר בישראל, כאשר האחריות ליישום החוק מוטלת בראש ובראשונה על המשרד להגנת הסביבה. בחוברת זו נתייחס לאחד מהנושאים העיקריים בהם עוסק החוק והוא "הכנת תכנית לאומית למניעה ולצמצום של זיהום האוויר". החוק מטיל חובה על השר להגנת הסביבה להכין תכנית לאומית לקידום מטרת החוק, שהינה "...להביא לשיפור של איכות האוויר וכן למנוע ולצמצם את זיהום האוויר..." )סעיף 1 לחוק(. תכנית לאומית זו תכלול, כאמור, יעדים ארציים ואזוריים לצמצום זיהום האוויר, לוחות זמנים, אמצעים ודרכים לעמידה ביעדים ואינטגרציה של פעילות משרדי הממשלה השונים ביישום התכנית. הכל כפי שנקבע בסעיף 5 לחוק: "פרק ג' פעולות הרשויות למניעה ולצמצום של זיהום האוויר ולניטורו סימן א' תכנית לאומית תכנית לאומית למניעה ולצמצום של זיהום האוויר.5 )א( בתוך מיום התחילה, תאשר הממשלה, לפי הצעת השר, תכנית רב-שנתית לשם קידום מטרותיו של חוק זה, שבה ייכללו, בין היתר, אלה: 1 יעדים 1. ארציים ואזוריים לצמצום זיהום האוויר בתוך פרק הזמן שייקבע בתכנית, בשים לב לערכי היעד שנקבעו לפי סעיף 6 )א() 1 (; 2 אמצעים 2. ודרכים לעמידה ביעדים כאמור בפסקה )1(; 3 הוראות 3. לפעילות שרי הממשלה ומשרדיהם, לעניין ביצוע התכנית, בהתאם לשטחי הפעולה שעליהם הם ממונים. )ב( שרי הממשלה ידווחו לממשלה, בכל, לא יאוחר מ- 31 במרס, על הפעולות שננקטו על ידי משרדיהם בהתאם לתכנית ב שקדמה למועד הדיווח. )ג( השר יציג את התכנית בפני הוועדה, ויגיש לה, בכל, לא יאוחר מ- 30 ביוני, דוח בדבר יישום התכנית ב שקדמה למועד הדיווח. )ד( הממשלה, לפי הצעת השר או שרים אחרים, תעדכן את התכנית מעת לעת ולפחות אחת לחמש שנים." חוברת זו היא חוברת מקצועית. היא אינה באה להציג תכנית לאומית מלאה ומפורטת על כל הנדרש ממנה שהוזכר לעיל, ואיננה מהווה תחליף לתכנית הלאומית. היא גם איננה מדריך לסל האמצעים המנהליים הדרוש ליישום התכנית. מטרתה היא להציג עקרונות מקצועיים של ניהול משאב האוויר שאותם יש להטמיע וליישם בכל תכנית לאומית אשר תוכן. עקרונות מקצועיים אלו, יש להטמיע, על מנת להבטיח שיהיו בידי מתכנני התוכנית הלאומית והאחראים על יישומה הכלים המקצועיים הדרושים כדי לתכנן אותה כראוי וליישם אותה בהצלחה. קווים לתכנית הלאומית להפחתת זיהום האוויר בישראל 5

6 פרק א': עקרונות לניהול ראוי של משאב האוויר 4 פתגם 4. אנגלי מוכר הוא: "כולם מדברים על מזג האוויר אך אף אחד אינו עושה דבר בנדון". על אף שזיהום האוויר תלוי, בין היתר, גם במזג האוויר, ברור הוא כי הגורמים העיקריים לזיהום האוויר הם קשת רחבה של גורמים אנושיים. אורח החיים המודרני מביא לפליטות רבות של מזהמי אוויר שונים כתוצאה מתחבורה, תעשייה, ייצור חשמל, חקלאות ועוד. לצורך התמודדות עם בעיות זיהום האוויר יש צורך אפוא בתכנון, רגולציה, הכוונה, פיקוח ואכיפה על גורמים אלו, המצויים בשליטתנו, כלומר, עלינו לנהל את משאב האוויר. תכנית לאומית להפחתת זיהום אוויר היא אפוא תכנית לניהול משאב האוויר באופן שיביא להפחתת ממדי הזיהום ולהפחתת ההשפעות השליליות של הזיהום על האוכלוסייה, ועליה להיגזר מתוך הבנה מיטבית של התופעות והתהליכים של זיהום האוויר בעולם, וכן זיהום האוויר בארץ בפרט. הבנה מיטיבת זו היא הכרחית לצורך גיבוש סדר העדיפויות של התכנית הלאומית ולמיקוד האמצעים שיופעלו במסגרתה. 5 על 5. מנת לנהל את משאב האוויר יש להבין תחילה את השלבים העקרוניים הדרושים לצורך כך. באיור מספר 1 להלן, מובא תרשים סכמטי של אופן ניהול משאב האוויר. התרשים הוא בעצם תרשים מתודולוגי המסביר את השלבים ההגיוניים שיש לעבור מההכרה בקיומה של הבעיה ועד להתמודדות עימה. תכנית לאומית להפחתת פליטות צריכה להיות מורכבת ממרכיבים שונים אשר משויכים לכל אחד מהשלבים השונים באיור מספר 1. בסעיפים הבאים יינתן פירוט לגבי כל אחד מהשלבים המופיעים באיור 1. איור מס' 1: תרשים סכמטי של אופן ניהול משאב האוויר השלמת מצאי פליטות והקמת מרשם פליטות, זיהוי בעיות ומגמות בסביבה. קביעת סדר עדיפויות לטיפול. מצב זיהום האוויר בפועל ניטור מוטה תכנית - השלמת פערי ניטור, נהלי ניטור ודיווח. ייצוג זיהום האוויר המצוי הגדרת הרצוי: תקני פליטה, ערכי יעד, יעדים. השוואת המצוי לרצוי בדיקת תרחישים שונים באמצעות מודלים של הגעה מהמצוי לרצוי. קביעת אמצעים, לוחות זמנים, תקציב וגורם אחראי. החלטות מדיניות קביעת מדדי בקרה, מעקב ביצוע שוטף. ביצוע המדיניות ובקרה 6 קווים לתכנית הלאומית להפחתת זיהום האוויר בישראל

7 6 נסביר 6. להלן את השלבים, כפי שמובאים באיור מספר 1, הנחוצים על מנת להבין נכון מהו אופן ניהול ראוי של משאב האוויר. 1( מצב זיהום האוויר בפועל 7 איכות 7. האוויר הוא נושא סבוך להבנה, המורכב מגורמים רבים, ולכן זיהום האוויר הוא מחד גיסא בעיה קשה לטיפול. מאידך גיסא, הבנה מדויקת ככל האפשר תאפשר שיפור של אפשרויות הטיפול וההתמודדות עם הבעיה. אם נביט בנפח אוויר מסוים, המופיע להלן כקובייה באיור מספר 2, נראה את אוסף הגורמים הכימיים והפיזיקאליים הקובעים לבסוף את מצב זיהום האוויר בפועל באותו נפח אוויר )להלן: "המקום הרלבנטי"(. איור מס' 2: הגורמים המשפיעים על איכות האוויר בנפח אוויר נתון הסעה תהליכים כימיים ופיזיקאליים: ריאקציות שקיעה רטובה ויבשה דיפוזיה מטאורולוגיה פליטות: מה נפלט? מתי נפלט? כמה נפלט? איפה נפלט )מיקום וגובה(? מצב זיהום האוויר בפועל 8 באותו 8. מקום רלבנטי פועלים מספר גורמים המביאים להגדלת זיהום האוויר ומספר גורמים המביאים להקטנת זיהום האוויר. זיהום האוויר בפועל הוא מאזן בין השניים והוא, כמובן, משתנה במקום ובזמן. בין הגורמים שאותם ניתן למנות כגורמי זיהום אוויר: פליטות: במקום הרלבנטי, יכולים להימצא מקורות פליטה רבים כגון תחבורה, תעשייה, ייצור חשמל ומקורות נוספים. מקורות אלו עשויים לפלוט חומרים מזהמים מסוגים שונים, באזורים שונים, בגובה שונה ובזמנים שונים. חלק מהפליטות עשויות להיות אחידות וחלק עשויות להשתנות בכמותן בתבנית יומית, שבועית, שנתית או אקראית. תהליכים כימיים: מקור נוסף לזיהום הוא תהליכים כימיים שבהם נוצרים מזהמי אוויר שניוניים מחומרים אחרים המצויים במקום אותו אנו בודקים. דוגמא בולטת לכך הוא המזהם אוזון. הסעה :)Transport( לאוויר אין גבולות ויש רצף של כל האטמוספרה בכדור הארץ. אותו נפח אוויר מצוי בשכנות לנפחי אוויר נוספים שכנים. כאשר נושבת רוח היא עשויה לשאת עימה זיהום ממקום למקום תופעה הקרויה הסעה. 9 כלומר, 9. נפוץ כי אותו חומר מזהם נפלט בחלקו באופן ישיר, נוצר בחלקו בתהליכים כימיים ואף מגיע בחלקו דרך הסעה ממקומות מרוחקים. דוגמא לחלוקה זו של חומר מזהם הם החלקיקים הקטנים מ- 10 מיקרומטר,)PM10( אשר חלקם נפלטים ישירות מארובות או מצינורות מפלט של כלי רכב כתוצרי שריפה ישירים, חלקם נוצרים באוויר כתוצאה מחמצון של הגזים גופרית דו חמצנית ותחמוצות חנקן וחלקם מגיעים אלינו אף מאירופה כפי שצויין לעיל, ישנם גם מספר גורמים המביאים להקטנת זיהום האוויר, להלן יפורטו גורמים אלו: תהליכים כימיים: לאטמוספרה יש כושר ניקוי עצמי )שגם הוא עשוי להשתנות בעוצמתו בזמנים שונים(. מזהמי אוויר רבים "מסולקים מן המשחק" )בקצבים שונים( על ידי חמצונם לתוצרים שמפסיקים להוות זיהום אוויר.)"sinks"( שקיעה: מזהמי אוויר שונים עשויים להיות מסולקים מן האטמוספרה על ידי שקיעתם לקרקע או למים המצויים בבסיס נפח האוויר הנתון. שקיעה זו עשויה להיות יבשה )קרי בכוח הגרביטציה בלבד( או רטובה )כלומר שהשקיעה מתבצעת באמצעות הגשם(. הסעה: חלק מהמזהמים עשוי גם לצאת מאותו מקום רלבנטי על ידי הסעה עם הרוח או אף להימהל כלפי מעלה. קווים לתכנית הלאומית להפחתת זיהום האוויר בישראל 7

8 111 יצויין כי, פרט למאזן בין הגורמים לזיהום האוויר והגורמים לסילוקו, גורם נוסף המשפיע על זיהום האוויר באותו מקום רלבנטי הוא הגורם המטאורולוגי, אשר משפיע על מידת פיזורו של האוויר במקום הרלבנטי ועל מידת מיהול זיהום האוויר למרבה הצער ההצעה להקים מעבדה לאומית לזיהום אוויר, כפי שהופיעה בטיוטות שונות של חוק אוויר נקי, הוסרה מהנוסח הסופי ואין בידי הממשלה מלוא המידע אשר נאגר בידי גורמים שונים בארץ, בנוגע לזיהום האוויר. לפיכך יש צורך כי המידע החלקי המצוי במפוזר במשרד להגנת הסביבה, באקדמיה, בארגוני הסביבה, בתעשייה, בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ובגופים רבים נוספים ייאסף וירוכז במלואו במשרד להגנת הסביבה וכי תינקטנה פעולות להשלמת פערי מידע שיזוהו. המלצות לגיבוש כללי ניהול בתכנית הלאומית לגיבוש מלוא המידע המצוי בידי גורמים שונים: השלמה ועדכון של מצאי פליטות: המשרד להגנת הסביבה החל לרכז מידע כמותי בנוגע לפליטות מסקטורים וממפעלים שונים. יש צורך בהשלמה ועדכון של מצאי הפליטות, בהגדלת רמת הדיוק שלו ובהוספת חומרים נוספים. לא יכולה להיות תכנית הפחתה ללא ידיעה מדויקת של קו הבסיס, כלומר רמת הפליטות הנוכחית שממנה רוצים להפחית. הקמת מרשם פליטות: על פי חוק שימור החומר, חומר אינו נוצר יש מאין ואינו נעלם. אם נסתכל לדוגמא על חומר גלם המשמש מפעל, הרי סך כל החומר הנצרך צריך להשתוות לחלקו של החומר שנכנס למוצר הסופי + חלקו של החומר שהופך לפסולת ומועבר לטיפול + חלקו של החומר שיוצא כזיהום אוויר + חלקו של החומר היוצא כזיהום קרקע + חלקו של החומר ההופך לזיהום מים. מדינות רבות נערכות להקמת מרשם כולל של כלל החומרים המזהמים מכל מקור פליטה וניתוח כמותי מסוג זה של הכמויות המשונעות לטיפול, אלו ההופכות לזיהום אוויר, אלו ההופכות לזיהום קרקע, אלו ההופכות לזיהום מים, וכדומה. מרשם כולל מסוג זה קרוי בשם.PRTR Pollutant Release and Transfer Register מערכת כזאת היא כלי ניהולי חשוב בגישת ה- -IPPC Integrated pollution Prevention and Control גישה העומדת בבסיס הדירקטיבות האירופיות החדשות המאמצות גישה אינטגרטיבית לטיפול במניעת זיהום. גישת ה IPPC אומצה בחוק אוויר נקי, ואולם מערכת ההיתרים שתיבנה מכוחו עוסקת בשלב הראשון רק באוויר. הקמת מרשם של פליטות לאוויר תהווה כלי כמותי חשוב בעיצוב התכנית הלאומית ותשתלב במערכת PRTR שמדינת ישראל התחיבה להקים מתוקף תהליכי הצטרפותה לארגון ה-.OECD ניתוח בסיס הנתונים המצטבר של ניטור האוויר: ניטור האוויר החל להתפתח ולהתרחב במדינת ישראל החל משנות השמונים לערך והוא כולל כיום כמה עשרות תחנות ניטור המופעלות על ידי המשרד להגנת הסביבה )רשת הניטור הארצית(, איגודי ערים, חברת החשמל, המועצה המקומית-תעשייתית רמת-חובב ועוד. בסיס הנתונים הרחב שהצטבר עד כה טרם זכה לניצול מרבי. ניתוח מדעי-סטטיסטי מעמיק שלו יאפשר זיהוי של מגמות בזיהום האוויר, אזורים בעייתיים וחומרים בעיתיים על מנת לבסס את סדרי העדיפויות של התכנית הלאומית. ניתוח הנתונים גם עשוי לאפשר לזהות את היעילות של צעדי מדיניות שננקטו עד כה, ולפתח מדדי הצלחה של התכנית הלאומית. קיום מפגשי "שולחן עגול" לדיון בבעיות זיהום האוויר בארץ, במגמות ובסדרי העדיפויות לטיפול: כפי שכבר הוזכר מידע גולמי, ניתוחים, מחקרים ותובנות הקשורים לאיכות האוויר בארץ מפוזר במשרד להגנת הסביבה, באקדמיה, בארגוני הסביבה, בתעשייה, בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ובגופים רבים נוספים. יש צורך לכנס גורמים מקצועיים רלוונטיים לדיוני שולחן עגול על מנת לזהות את הבעיות העיקריות בתחום זיהום האוויר בארץ, לזהות מגמות, ואזורים בעיתיים ולהניח תשתית לקביעת היעדים וסדרי העדיפויות בתכנית הלאומית. ועדת המומחים שהקים המשרד להגנת הסביבה היא צעד בכיוון הנכון, אולם יש צורך לצרף לדיונים גם נציגי ציבור ולהרחיב את התהליך הדיוני למהלך רחב יותר של שיתוף הציבור וזאת כדי להגדיל את הדמוקרטיזציה, הלגיטימציה והתוקף הציבורי של ההחלטות המקצועיות. 2( ייצוג זיהום האוויר המצוי 1313 זיהום האוויר בפועל, כאמור, כולל חומרים מזהמים רבים שריכוזם משתנה ללא הרף במרחב ובזמן. גם אילו הקדשנו את כל תקציב המדינה לצורך מדידה וניטור של זיהום האוויר לא ניתן היה לנטר את כל המזהמים האפשריים בכל מטר של המרחב, בכל שנייה, וגם אילו יכולנו לעשות זאת הייתה האינטרפרטציה של מיליארדי הנתונים המתקבלים בלתי אפשרית. ניטור של זיהום האוויר הוא אפוא מעצם טבעו תמיד ניטור חלקי וחסר. גם ניטור חלקי וחסר עשוי בהחלט להיות ניטור מספיק, אך כדי לדעת האם זה אכן המצב יש לענות על שתי שאלות: א. עד כמה הניטור המבוצע מייצג נאמנה את המצב האמיתי? 8 קווים לתכנית הלאומית להפחתת זיהום האוויר בישראל

9 ב. עד כמה הניטור המבוצע מתאים למטרות שהוגדרו לו? 1414 שתי השאלות הנ"ל שלובות זו בזו. השאלה האם תחנת ניטור מסוימת היא ייצוגית, כלומר מייצגת את המצב האמיתי של זיהום האוויר במרחב מוגדר, קשורה גם לשאלה מהי מטרתה של תחנת הניטור. אותה תחנת ניטור עשויה להיות ייצוגית למטרה מסוימת ובלתי ייצוגית למטרה אחרת. לרשתות של תחנות ניטור עשויות להיות מטרות שונות. מטרת ניטור משפיעה על מבנה רשת הניטור ומכתיבה )בין היתר( את מספר התחנות, מיקום התחנות, המכשור שקיים בתחנות, הרזולוציה הדרושה של הנתונים, אופן ניתוח התוצאות, ועוד. אלה קובעים את מידת הייצוגיות של הרשת ושל כל תחנה. בין המטרות האפשריות של רשת ניטור אוויר ניתן להזכיר: אפיון רמת החשיפה של האוכלוסייה למזהמים שונים. זיהוי מגמות ושינויים ארוכי טווח באיכות האוויר. מעקב ובקרה אחר התפשטות הזיהום הנפלט ממקור פליטה מסוים. קביעה האם באזור מסוים יש עמידה בתקנים או חריגה מהם. תמיכה במחקרים מדעיים כגון מחקרים מטאורולוגים או מחקרים אפידמיולוגים. מתן התראה לצורך ביצוע פעולות חירום בזמן אמת. זיהוי ואפיון "אזורים חמים" שבהם רמות הזיהום מצריכות התמקדות יתרה או טיפול אינטנסיבי יותר בבעיה. זיהוי רמת היעילות של אמצעי מדיניות שונים ובקרה על התקדמות תוכניות לניהול משאב האוויר כפי שצויין לעיל, נתוני הניטור הקיימים בארץ טרם נותחו ניתוח מדעי סטטיסטי המאפשר בחינה של מידת הייצוגיות של תחנות הניטור, ומידת התאמתם למטרות השונות. חוק אוויר נקי מתמודד עם בעיה זו, כך למשל נקבע בסעיף 7 לחוק על הקמתו והפעלתו של מערך ארצי לניטור האוויר אשר דרכו יתבצע איסוף, עיבוד ותיעוד של נתוני ניטור האוויר. כמו כן, קובע סעיף 7 )ו( כדלקמן: ")ו( השר יקבע הוראות לעניין הקמה והפעלה של תחנות ניטור אוויר שהן חלק מהמערך הארצי, לרבות הוראות בעניינים אלה: 1 אמות 1. המידה לקביעת מיקום ופריסה של תחנות ניטור האוויר בהתחשב, בין השאר, בדפוסים מטאורולוגיים אזוריים, ריכוזי אוכלוסייה וריכוז מקורות פליטה; 2 אופן 2. הביצוע של ניטור האוויר בתחנות ניטור האוויר, לרבות המכשירים וציוד העזר שישמשו לביצועו; 3 אופן 3. התיעוד של נתוני ניטור האוויר ועיבודם; 4 דרכי 4. הדיווח והמסירה של נתוני ניטור האוויר לממונה, לרבות מועדי הדיווח." 1313 במילים אחרות, סעיף 7 )ו( לחוק מטיל למעשה על השר להגנת הסביבה לקבוע באמצעות הוראות מקצועיות את אסטרטגיות הניטור שתונהגנה במדינה. אסטרטגיות אלה חייבות להיות חלק בלתי נפרד מהתוכנית הלאומית להפחתת זיהום אוויר. הסיבה לכך היא, שמחד גיסא, יש לבחון את סדרי העדיפויות של התוכנית הלאומית על בסיס נתוני הניטור הקיימים וניתוח מעמיק שלהם, ומאידך גיסא לבדוק את התאמת רשת הניטור להמשך המעקב והבקרה אחרי הביצועים וההתקדמות ביישום התוכנית. יש לבחון על פי מטרות התוכנית הלאומית ויעדיה כיצד לבצע אופטימיזציה של רשת הניטור, להשלים פערי ניטור, לדוגמא בחומרים אורגניים נדיפים, במזהמי אוויר טוקסיים ובחומרים שיש עבורם תקנים אך אינם מנוטרים בקביעות, ולהשלים את נהלי עיבוד הנתונים והדיווח. 3( השוואת המצוי לרצוי 1414 כאמור בסעיף 5 לחוק, שהובא לעיל, חלה חובה על השר להגנת הסביבה להכין תכנית לאומית לקידום מטרות החוק, שהינן בין היתר, שיפור איכות האוויר, מניעה וצמצום של זיהום האוויר, הגנה על חייהם, בריאותם ואיכות חייהם של בני אדם והגנה על המערכות האקולוגיות. את קידום מטרות החוק וניסוח יעדי התכנית הלאומית יש לגזור משרשרת השלבים המתקיים מפליטת הזיהום ועד לגרימת נזק מאותו זיהום, אשר בכל אחד מהשלבים יש מגוון אמצעים היכולים להביא להפחתת הנזק. שרשרת השלבים מובאת להלן באיור מספר 3: איור מס' 3: שרשרת השלבים מפליטת זיהום אוויר ועד לגרימת הנזק פליטת זיהום אוויר פיזור הזיהום חשיפה לזיהום נזק קווים לתכנית הלאומית להפחתת זיהום האוויר בישראל 9

10 1515 בטרם קביעת היעדים הרצויים, יש לדעת כי פעולות התערבות להקטנת הנזק אפשריות והכרחיות בכל אחד מהשלבים 1-3, הקודמים לשלב האחרון, על מנת לעמוד במטרות החוק. להלן נפרט מהם אותם פעולות שיש לקבוע כי יהוו את הבסיס לתוכנית הלאומית, על מנת להקטין את הנזק הנגרם מזיהום האוויר: שלב - 1 פליטת זיהום אוויר: הגורם העיקרי לזיהום האוויר ובפרט בתנאים הגיאוגרפיים של הארץ הוא הפליטות. אין כל ספק שהקטנת הפליטה מביאה להקטנת פיזור המזהמים בסביבה, להקטנת מידת החשיפה של האוכלוסייה לזיהום ולבסוף להקטנת הנזק הנגרם מהזיהום. הקשר בין הקטנת הפליטה להקטנת הנזק איננו קשר ליניארי, והוא על פי רוב קשה לכימות ולהערכה בכל מקום ובכל זמן. עם זאת, קשר זה הוא ודאי וישיר, ואין כל ספק כי הקטנת הפליטות היא הגורם המשמעותי ביותר לצורך שיפור איכות האוויר ועמידה במטרות החוק וברוחו. הקטנת הפליטות אפשרית בשתי גישות עקרוניות: האחת, צמצום יצירת המזהמים במקור והשניה, שימוש באמצעי קצה להקטנת פליטות לאחר שהזיהום כבר נוצר. שתי גישות אלה ניתנות ליישום באמצעים טכנולוגיים שונים. הגישה הראשונה )צמצום במקור( אפשרית גם באמצעים חברתיים והתנהגותיים המביאים לצמצום בפעילות האנושית שיוצרת את הזיהום. שלב - 2 פיזור זיהום האוויר: ניתן להקטין את ריכוזי המזהמים באוויר לאחר פליטתם גם באמצעות מנגנונים של הגדלת פיזורם ומיהולם באופן שלא ייווצרו ריכוזים גבוהים מהרצוי באזור מוגדר. הגבהת ארובות, הטלת מגבלות על שעות פעילות של גורמי זיהום )באופן שלא יוכלו לפלוט באופן רגיל בשעות היממה שבהן מתקיימים תנאי פיזור אטמוספריים קשים( ותכנון מרחבי מתאים הם דוגמאות לאמצעים מסוג זה. שלב - 3 חשיפה לזיהום אוויר: החשיפה היא מכפלת הריכוז בזמן. אותה רמת ריכוזים באוויר באזורים או בשעות שונות עשויה להביא לרמות חשיפה שונות של האוכלוסייה. ריכוז מסוים באזור מאוכלס בצפיפות יגרום נזק רב יותר מאשר אותו ריכוז באזור מאוכלס בדלילות. באופן דומה ריכוז מסוים בשעות שבהן אנשים רבים שוהים בחוץ יגרום נזק גדול יותר מאותו ריכוז בשעות שבהן אנשים ספונים בבתיהם או שהם יוצאים מחוץ לאותו אזור. החשיפה הכוללת של כל אחד היא השיקלול על בסיס זמן החשיפה של כל הריכוזים שאליהם נחשף אדם בכל הפעילויות שהוא מבצע באזורים ובזמנים שונים. רמת החשיפה הכוללת של האוכלוסייה היא אחד השיקולים בקביעת תקנים סביבתיים וניתן להציב בתכנית לאומית גם יעדים בתחום זה בכל אחד מהשלבים אשר פורטו לעיל, על פי איור מספר 3, קיימים אמצעים לפעולה על מנת להפחית את זיהום האוויר, הנחלקים לשני סוגים: האחד, אמצעים ליישום קבוע ושגרתי והשני, אמצעים למצבים חריגים. כדי להבהיר נקודה זו נזכיר שוב כי זיהום האוויר משתנה במהלך הזמן. בחלק מהזמן הריכוזים גבוהים ובחלק אחר הם נמוכים. כמו כן הריכוזים האופייניים משתנים מעונה לעונה, בשעות יממה השונות בימים שונים של השבוע, וכדומה. כאן נשאלת השאלה: באיזה חלק מן הזמן אנו מוצאים רמות ריכוז שונות? כדי לענות על שאלה זו אנו נעזרים במונח מתחום הסטטיסטיקה "התפלגות". נמצא כי עבור נתוני זיהום אוויר ההתפלגות המאפיינת של הריכוזים היא מסוג התפלגות לוג-נורמלית. גרף התפלגות לוג-נורמלית מובא באיור 4 להלן. 1 תקן סביבה איור מס' 4: התפלגות לוג- נורמלית של ריכוזי זיהום אוויר צעדים למניעת מצבים חריגים אמצעי הפחתה קבועים צפיפות והסתברות ריכוז גרף ההתפלגות מתאר את השכיחות היחסית של כל תחום ריכוזים, באופן זה שהשטח הכולל מתחת לעקומה מציין 100% מהזמן הנבדק, ואילו השטח מתחת לעקומה בין כל שני ריכוזים נבחרים מציין את חלק הזמן ביחס לזמן הכולל, שבו נמדדו רמות ריכוז אלה. 10 קווים לתכנית הלאומית להפחתת זיהום האוויר בישראל

11 1717 צורתו האופיינית של גרף זה מראה כי הריכוז עולה מ- 0 לריכוז המסתבר ביותר )בשיא העקומה( בצורה דומה לזו של התפלגות נורמלית )גרף הפעמון המפורסם(, שיא העקומה נמצא ברמת ריכוז נמוכה למדי, ואילו משם ירידת העקומה היא לוגריתמית עם "זנב" נמוך וארוך הנמתח בתחום הריכוזים הגבוהים. משמעות הדבר היא כי מרבית הזמן הריכוזים הנמדדים הם בתחום הבינוני והנמוך, ואילו ריכוזים גבוהים או גבוהים מאד מתקיימים רק חלק קטן מהזמן. אחוזון 50 הוא ערך הריכוז שחצי משטח העקומה נמצא משמאלו וחצי נמצא מימינו, והוא מהווה מדד אמצע אופייני. אחוזון 95 הוא ערך הריכוז ש- 95% מהשטח נמצא משמאלו ו- 5% מימינו, והוא מהווה אחד ממדדי הפיזור המקובלים סביב האמצע. במילים אחרות כדי לאפיין את התפלגות הריכוזים יש צורך במדד אמצע, המציין את מיקום העקומה, ובמדד פיזור המציין את רוחב העקומה עתה ניתן להסביר על גבי הגרף הנ"ל כי אמצעים למניעת מצבים נקודתיים-חריגים בלבד הם אמצעים המופעלים בזמנים קצרים לצורך מניעת ריכוזים חריגים של זיהום אוויר, כלומר אמצעים הננקטים ב"זנב" הארוך מצד ימין של הגרף הנ"ל. ואילו, אמצעים לפתרון קבוע ושגרתי אשר אין בכוונתם למנוע רק חריגות נקודתיות, הם אמצעים המיועדים "להזיז את כל העקומה שמאלה". לצורך סבר את העין תובאנה דוגמאות לכל אחד מסוגי הצעדים האפשריים בטבלה מספר 1 שלהלן: טבלה מספר 1: פירוט דוגמאות לצעדים למען פתרון קבוע ושגרתי לזיהום האוויר ולצעדים למניעת מצבי חריגה. הקטנת פליטות של מזהמי אוויר הקטנת ריכוזים על ידי שיפור הפיזור של המזהמים באוויר הקטנת חשיפת האוכלוסייה לריכוזים גבוהים של מזהמים אמצעים לפתרון קבוע ושגרתי צמצום נסיעה ברכב פרטי הגבהת הארובות של מפעלים העתקת פעילות מזהמת מאזורים רוויי אוכלוסייה לאזורים דלילי אוכלוסייה אמצעים למניעת מצבי חריגה מעבר לדלקים נקיים יותר בעת צפי לתנאים אטמוספריים הגורמים לזיהום אוויר גבוה מניעת נישוף ארובה בעת צפי לתנאים אטמוספריים הגורמים לזיהום אוויר גבוה המלצה לציבור להישאר בבתים ולסגור חלונות בעת תקלה במפעל 1919 בעוד שגם מניעה של מצבים חריגים ולכל הפחות מתן התראה במקרים אלו הם מחויבויות של המשרד להגנת הסביבה, הרי שהגישה הנכונה והמתאימה היא צמצום קבוע ושגרתי של זיהום האוויר באופן כולל, לצורך התכנית הלאומית המקיפה וארוכת הטווח שבה אנו דנים. באופן זה, הקטנת ריכוזי זיהום האוויר ושיפור פיזור הזיהום יביא גם להקטנת חשיפת האוכלוסייה לזיהום ולנזק, בכך יש גם משמעויות ערכיות בהקשר של צדק סביבתי פתרון קבוע ושגרתי על ידי צמצום משמעותי של זיהום האוויר בארץ )כלומר הזזת העקומה שמאלה( ולא התמודדות עם מצבים חריגים, הוא הפתרון שיש לשאוף אליו בתכנית הלאומית גם על מנת להפחית את מידת החשיפה של האוכלוסייה לזיהום האוויר. כאמור, חשיפת האוכלוסיה לזיהום אינה במצבים חריגים בלבד, כי אם החשיפה מתקיימת מידי יום ושעה ועל מנת להפחית את הנזק, יש להפחית את הזיהום בכללותו אשר על כן, יש ליצור בסיס נתונים הנוגע למידת החשיפה של האוכלוסייה ואשר ישמש ככלי להערכת אפקטיביות התכנית, הן כתמיכה במחקרים אפידמיולוגים והן לצורך שיפור קבלת ההחלטות וקביעת סדרי העדיפויות. 222 לצורך קביעת הרצוי, יש לקבוע בתכנית הלאומית יעדים להפחתת פליטות, ולא להסתפק רק ביעד של עמידה בתקני הסביבה. כלומר, יש לקבוע cap מכסת פליטות מרבית ואותה להוריד במשך הזמן. הנימוקים לכך יובאו להלן: הפחתת זיהום האוויר על ידי הפחתת פליטות היא טיפול בשורש הבעיה ולא רק בסימפטומים שלה. כאמור, הפחתת זיהום האוויר על ידי דילולו אינה מקובלת עוד בגישות החדשות לניהול סביבתי:."Dilution is not the solution to the pollution" חלק ממזהמי אוויר מזיקים לבריאות ללא סף בטוח כלשהו. הפחתת פליטות מפחיתה את הלחץ על הסביבה ולכן היא הולמת יותר עקרונות של פיתוח בר קיימא, שגם אומצו ע"י ממשלת ישראל בהחלטה מס' 246 משנת קווים לתכנית הלאומית להפחתת זיהום האוויר בישראל 11

12 הפחתת פליטות הולמת יותר את עקרון הזהירות המונעת, המשמש עקרון מרכזי בחוק - ראו סעיף 1, שכן חלק מהנזקים הפוטנציאליים של זיהום האוויר מצטברים )למשל זיהום במזהמים עמידים כגון דיאוקסינים( וחלק אולי טרם ידועים. באופן זה הפחתת הפליטות מקטינה את הסיכוי לנזקים עתידיים שטרם מוכרים למדע. בסיס הנתונים ההתחלתי )קו הבסיס( בנוגע לריכוזים באוויר ובנוגע למצאי הפליטות קיים בחלקו וקל יותר להשלמה בהשוואה למדדים אחרים. גם מדידה וחישוב עתידיים של פרמטרים אלו קלה יותר. ניתן לאמוד את סך הפחתת הפליטות ביתר קלות, שכן יש כלי ניהול ופיקוח קלים יחסית בנוגע להפחתת הפליטות וזאת בהשוואה לכלי מדידה המודדים את צמצום הפיזור בסביבה או החשיפה הכוללת, כלים אשר אינם מפורטים מספיק וקשה לאמוד האם היעד הרצוי הושג. קיימים כלי עזר לקביעת היעדים כגון מודלים ממוחשבים אשר יכולים לקשר בין רמת הפליטות לריכוזים בסביבה בנוסף לאמור לעיל, לא ניתן לקבוע את היעדים הרצויים בתכנית הלאומית, מבלי להכליל בשיקולי הידע המדעי, והעובדות גם שיקולים מוסריים וערכיים. התכנית הלאומית צריכה להביא להקטנת זיהום האוויר והנזק באופן צודק וראוי לכלל האוכלוסיה התכנית הלאומית מיועדת להביאנו מהמצב הנוכחי למצב הרצוי, וקביעה והגדרה של המצב הרצוי היא תמיד החלטה ערכית וחברתית הנקבעת גם על פי ערכים והעדפות. באופן זה, קביעה של המצב הרצוי המכלילה שיקולים מוסריים הופכת אותו גם למצב הראוי. ההיבטים המוסריים העיקריים בעיצוב התכנית הם: העדפת ערכי בריאות וסביבה על פני ערכי כלכלה: סעיף 6 לחוק קובע כי על השר להגנת הסביבה, לקבוע ערכים מרביים לנוכחותם באוויר של מזהמים המנויים בתוספת הראשונה של החוק, בפרקי זמן נתונים )להלן: "ערכי איכות האוויר"(. ערכי איכות האוויר נחלקים לשלושה סוגים )ראו סעיף 6 )א( לחוק(. על שניים מהם נפרט להלן: א( ערכי היעד: ערכים של ריכוז מזהמים באוויר, שחריגה מהם מהווה חשש לסיכון או לפגיעה בחיי אדם, בבריאותם או באיכות חייהם של בני אדם, בנכסים או בסביבה, לרבות בקרקע, במים, בחי ובצומח, שיש לשאוף להשיגם כיעד. ב( ערכי סביבה: ערכים המבוססים על ערכי היעד אך הם מחמירים פחות היות והם מתחשבים בידע מדעי, טכנולוגי ועדכני ובאפשרות המעשית למניעת חריגה מערכי היעד. לפיכך, ערכי סביבה מהווים פשרה ונסיגה מהגנה מלאה ומוחלטת )ככל שהיא אפשרית טכנית( על בריאות הציבור ועל הסביבה כתוצאה משיקולי עלות-תועלת. היות והמחוקק קבע בסעיפים 5 ו- 6 לחוק, כי ערכי יעד הם הערכים העומדים בבסיס קביעת היעדים של התכנית הלאומית, הרי שבכך הוא הכריע את ההכרעה הערכית הקובעת, כי ההגנה על בריאות הציבור ועל הסביבה קודמת לשיקול הכלכלי, וכי ערכם של חיי אדם )ככל שהם מקופחים על ידי זיהום אוויר( גבוה יותר מערכם בחקיקה הקודמת הנוגעת לזיהום האוויר. עוד יש לציין כי הגם שקביעת ערכי היעד עצמם נראית לכאורה מנותקת לחלוטין משיקולים ערכיים ומבוססת על ידע מדעי )רפואי( בלבד, הרי שבפועל אין הדבר כך, היות ורמת החשש לפגיעה בבריאות ורמת הסיכון שהחברה מוכנה לקבל איננה מבוססת על ידע מדעי, אלא על החלטה ערכית. מסתמן כי ערכי היעד בישראל יתבססו על ערכי ייחוס שנקבעו כבר לפני כמה שנים על ידי ועדה בת ארבעה אנשים )"ועדת אלמוג"( שפעלה עבור המשרד להגנת הסביבה. ועדת אלמוג המליצה על ערכים סביבתיים על סמך בחינה מקצועית מפרספקטיבה של בריאות הציבור, אך גם על סמך קביעה שלה עצמה של רמת הסיכון הרצויה. לדוגמא, עבור מזהמים מסרטנים קבעה הועדה כי היא מאמצת ערכים שיבטיחו תוספת תחלואה שלא תעלה על אחד למאה אלף, ולא, למשל, אחד למיליון. ברוח השיקול המוסרי הנוסף בחוק אוויר נקי, שהוסבר בסעיף זה, והבחירה של המחוקק בעניין זה, יש צורך לכל הפחות לקבוע את ערכי היעד בישראל על סמך רמת סיכון מופחתת של אחד למיליון כפי וג כיום בחלק ממדינות העולם, או להביא את ההחלטה על רמת הסיכון המקובלת להכרעה ציבורית רחבה ודמוקרטית יותר שאינה מסתמכת על ועדה מצומצמת בלבד. הכללת שיקולים של הגנה על הסביבה והמערכות האקולוגיות: כפי שצויין, ערכי הייחוס של ועדת אלמוג, העומדים, כאמור, בבסיס ערכי היעד בחוק נקבעו בהתבסס על שיקולי בריאות הציבור בלבד. הגדרת ערכי היעד בחוק צריכה להביא גם להגנה על הסביבה, החי והצומח, כלומר גם על המערכות האקולוגיות. בכך יוצר המחוקק בחוק הגנה מפני זיהום האוויר גם למערכות האקולוגיות, ולא רק לאדם. היות והתכנית הלאומית מתעדכנת אחת לחמש שנים יש צורך בפרק הזמן שבין תחילת היישום של החוק לעדכון הראשון של התכנית לצבור ידע ולבנות יכולות מדידה והערכה בדבר נזקי זיהום האוויר לחי ולצומח בארץ, ולעדכן בעת עדכון התכנית הלאומית גם את ערכי היעד בהתאם. 12 קווים לתכנית הלאומית להפחתת זיהום האוויר בישראל

13 צדק סביבתי: צדק סביבתי הוא נושא רחב העוסק בחלוקת תועלות סביבתיות ובחלוקת נזק סביבתי בין כל חלקי האוכלוסייה באופן שוויוני וצודק, ובפרוצדורות הקשורות בכך. זהו נושא רחב שלא נרחיב בו כאן. לצורך הנושא של התכנית הלאומית נגדיר צדק סביבתי כחלוקה שוויונית של נזקי הזיהום, באופן שרמת החשיפה לזיהום ורמת הסיכון מהזיהום יהיו שווים לכל האוכלוסיות בארץ, ולא יקרה חלילה מצב שבו אוכלוסיות מוחלשות או פריפריאליות יהיו בסיכון גבוה יותר מאחרות. יש צורך בעת הכנת התכנית הלאומית ובבדיקת התסריטים השונים של הפחתת הפליטות )על כל היבטיהם המרחביים( להכליל שיקולי צדק סביבתי. אלה יכולים לבוא לידי ביטוי בקביעת סדרי העדיפויות להפחתה, ליישום ולאכיפה, ברמת הטיפול באזורים מוכי זיהום אוויר, ועוד. יש להראות בתכנית הלאומית שבד בבד עם השיפור הכללי של איכות האוויר היא משפרת גם את הצדק הסביבתי, ולא יוצרת עיוותים בתחום זה על התכנית הלאומית לקבוע מהו המצב הרצוי. מספר המלצות לקביעת המצב הרצוי, קרי היעדים, בתכנית הלאומית, הנם כדלקמן: קביעת רמת פליטות ארצית שנתית מקסימאלית למזהמי האוויר השונים )cap( על פי הפליטות בשנת בסיס מוגדרת. רמה זו תהווה את מגבלת הפליטות הלאומית שממנה יש להפחית את הפליטות )מכסה(. כל תוספת פליטות עתידית עקב פרויקטים חדשים בעלי פליטות תחייב הקטנה נוספת במקורות פליטה אחרים באופן שהפליטה הכוללת תלך ותרד בהתאם לתכנית הלאומית. במקומות שונים בעולם הולכים ומאמצים שיטה של סחר בזכויות זיהום אוויר trade(,)cap and כאשר השלב הראשון ההכרחי לכל שיטה כזאת הוא קביעת המכסה המקסימאלית. עם זאת, יש לציין כי אימוץ שיטת הסחר בזכויות זיהום אוויר אינו הכרחי לתכנית הלאומית להפחתת פליטות, אלא רק הצעד הראשון שלה שהוא קביעת המכסה. קביעת יעדים להפחתת הפליטות ביחס למכסה השנתית המקסימאלית הנ"ל. קביעת יעדים להקטנת הריכוזים באוויר הן של האחוזונים הגבוהים והן של החציון נחזור עתה לאיור מספר 1 המתאר בתרשים סכמטי את אופן ניהול משאב האוויר. אין די בקביעת יעדים רצויים להפחתת זיהום האוויר בתכנית הלאומית. על מנת לעמוד ביעדים ולהגיע למצב הרצוי בתכנית הלאומית, יש צורך לקבוע החלטות מדיניות ודרכי בקרה )שלבים 4,5 באיור מספר 1(. בפרק הבא נדון בהחלטות מדיניות ובמעשים אופרטיביים לקביעת מדדי בקרה, מעקב וביצוע שוטף. פרק ב': הליכים אופרטיביים להשגת היעדים שיקבעו בתכנית הלאומית בפרק זה נערוך סקירה של הקריטריונים וההליכים הנדרשים לקיום דרישות החוק להפעלת התכנית הלאומית ומעקב אחר ביצוע שוטף והגעה ליעדים. בטרם סקירת הקריטריונים נפרט מעט על מנגנונים אחרים בארצות שונות אשר ניתן להסיק וללמוד מהן על מנת להקים מערך 'עובד' ולהכין קריטיונים אשר יאפשרו את יישומה של התכנית הלאומית בצורה המיטבית כפי שצויין, יש צורך לתכנן ולפרט את סל האמצעים לעמידה ביעדים, קרי להגעה מהמצב המצוי למצב הרצוי. סביר כי יש חלופות שונות להשגת יעדי ההפחתה ויש צורך לבחון אותן בכלים מתקדמים שיאפשרו בחינה אמיתית של ההשלכות הסביבתיות, החברתיות והכלכליות של כל חלופה על מנת להציג תמונה מלאה ככל האפשר בפני מקבלי ההחלטות. מודלים ממוחשבים בתחום של זיהום האוויר הם כלי מרכזי בהערכת השפעתם של תרחישי הפחתה שונים על הריכוזים באוויר ועד כמה ניתן להתקרב לערכי היעד ולעמוד ביעדי התכנית. עם זאת היות ותכנית מצריכה גם פירוט של לוחות זמנים, עלויות, פירוט של הגורמים האחראים לביצוע, וכדומה, הרי שיש צורך בכלי ניתוח נוספים. התכנית הלאומית האנגלית ותסקירי השפעת המדיניות של מדינות אחרות 2828 בטרם נסיק את המסקנות בעניין הקריטריונים וההליכים הנדרשים ליישום התכנית הלאומית שלנו, נפנה לתכנית לאומית של בריטניה, על מנת ללמוד מניסיונם ולנסות להסיק מסקנות לטובת יישום התכנית הלאומית באופן המיטבי ביותר התכנית הלאומית האנגלית, הקרויה גם Northern" The air quality strategy for England, Scotland Wales and."ireland היא תכנית של המשרד הבריטי לאיכות הסביבה, למזון ולעניינים כפריים.)"DEFRA"( תכנית זו מתעדכנת אחת לכמה שנים, וגרסתה האחרונה פורסמה בשנת התכנית האנגלית אינה בנויה לפי המתודולוגיה ותפיסת העולם המובעת כאן בנוגע לתכנית הלאומית הישראלית, והיא מצומצמת וצנועה יותר. עם זאת, ניתן לאמץ עקרונות בסיסיים מהתכנית האנגלית כשלב ראשון בלבד בתכנית הלאומית הישראלית אשר עליה להתעדכן אחת לחמש שנים. קווים לתכנית הלאומית להפחתת זיהום האוויר בישראל 13

14 אימוץ עקרונות בסיסיים מהתכנית האנגלית יעשה אם כך בשלב הראשוני על מנת לתת לתכנית הלאומית נקודת התחלה, אך עם הזמן ובודאי שבתום החמש שנים, יש לגבש תכנית לאומית באופן התואם את המתודולוגיה המובעת כאן ואת התנאים הייחודיים למדינת ישראל גישת התכנית האנגלית היא לקבוע יעדים ומדיניות לשיפור איכות האוויר לטווח הארוך על מנת להפחית את הסיכונים הבריאותיים והפגיעה בסביבה כתוצאה מזיהום האוויר. היעדים מוגדרים במונחים של ריכוז מרבי באוויר, כאשר מרביתם זהים לתקני איכות האוויר הלאומיים, וחלקם מתאימים לערכים אירופיים או לערכים של ארגון הבריאות העולמי. מצאי הפליטות הלאומי נקבע לצורך בחינת תרחישי הפחתה שונים באמצעות מודלים, אך אינו משמש כמכסה מרבית מותרת שממנה יש צורך להפחית. מטרת התכנית האנגלית היא להביא את הריכוזים באוויר של עשרה מזהמי אוויר לעמידה בתקני הסביבה וביעדים הבאים, כפי שנקבעו בתכניתם, עד לשנת 2020, כדלקמן: ערכים להגנה על הבריאות: המזהם יעד )במיקרוגרם למ"ק( זמן מיצוע הערות 24 שעות 50 עד 35 חריגות מותרות ב בבריטניה 24 שעות 50 עד 7 חריגות מותרות ב בסקוטלנד PM10 בבריטניה 40 בסקוטלנד 18 בבריטניה למעט סקוטלנד 25 בסקוטלנד בבריטניה באזורים עירוניים 12 הפחתה של ריכוזי הרקע ב- %15 PM עד 18 חריגות מותרות ב 40 שעה NO 2 8 שעות 100 O 3 15 דקות 266 עד 35 חריגות מיותרות ב 350 עד 24 חריגות מותרות ב שעה SO 2 24 שעות 125 עד 3 חריגות מותרות ב 0.25 ננוגרם למ"ק PAH ממוצע שנתי רץ בנזן אנגליה וווילס סקוטלנד וצפון אירלנד 3.25 ממוצע שנתי רץ ,3 בוטדיאן 10 מ"ג למ"ק 8 שעות ממוצע רץ יומי מרבי CO 0.25 עופרת 14 קווים לתכנית הלאומית להפחתת זיהום האוויר בישראל

15 ערכים להגנה על צמחיה ועל מערכות אקולוגיות המזהם יעד )במיקרוגרם למ"ק( זמן מיצוע הערות 30 NO 2 ממוצע בחורף SO 2 18,000 מיקרוגרם למ"ק שעה מחושב מערכים שעתיים בממוצע של חמש שנים ממאי עד יולי בהתבסס על שיטת AOT40 O התכנית האנגלית כוללת רגולציה ומערכות תמריצים ליישום תמהיל של צעדי מדיניות שונים מתוך רשימה של צעדים אפשריים, שעבורם בוצעה הערכת עלות-תועלת. עלות היישום נבחנה אל מול התועלת הבריאותית אשר קיימת בהפחתת התחלואה והתמותה המוקדמת. בחינה זו נעשתה באמצעות מודלים לפיזור מזהמי אוויר. התרחישים העיקריים שנבחנו ליישום התכנית האנגלית היו כדלקמן: הקדמת חיוב תקני הפליטה מכלי רכב יורו 5 ויורו 6. תכנית לגריטת כלי רכב ישנים ומזהמים במיוחד. הטלת אגרות גודש והרחבת מערכת כבישי האגרה. הגדרת אזור של פליטות נמוכות במרכז לונדון ו- 7 מרכזים עירוניים גדולים נוספים. הסבת מתקני שריפה מפחם לגז טבעי. החמרת תקני הפליטה ל- NOx במתקני שריפה גדולים. תכנית LDAR לצמצום פליטות.VOC חיוב מערכות מישוב אדים מסוג STAGE II בתחנות דלק. השתת תקני פליטה על אניות חלק מהצעדים אשר פורטו לעיל, נשקלו כצעדים שיש להחילם גם בישראל. אולם, ללא תכנון מלא ומפורט של התכנית הלאומית בכללותה, לא ניתן לדעת מה תהיה מידת תועלתם של צעדים אלו בישראל והאם הם יובילו למטרות שיוגדרו בתכנית הלאומית. 333 בנוסף לצעדים שנבחנו ליישום התכנית האנגלית, ישנם צעדים רבים נוספים שניתן ליישם בארץ, נציין את חלקם: החלת גישת ה- IPPC המבוססת על הטכניקות המיטביות, כלומר ה- BAT על מפעלים בינוניים )בנוסף למפעלים הגדולים שנקבעו בחוק( או הקדמת יישום תקן הפליטה TA-Luft 2002 על מפעלים אלה. החמרת דרישות הפליטה בתעשייה מעבר ל- BAT באזורים נפגעי זיהום אוויר. העברת תקנות הפליטה למשק החשמל )שעד לרגע כתיבת מסמך זה טרם עברו( ויישומן. החמרת תקני הפליטה ל NOx בתקנות הפליטה למשק החשמל, וזאת באמצעות חיוב מתקני הפחתת NOx גם בתחנות כוח המונעות בגז טבעי. תכנון וביצוע של תכניות משמעותיות לקידום תחבורה ציבורית נקייה במרכזים המטרופוליניים. הרחבת תכנית ה LDAR )זיהוי ומניעה של פליטות בלתי מוקדיות מרכיבים שונים בשרשרת הייצור במפעלים כגון משאבות, מחברים, צנרת, וכדומה( למפעלים נוספים. צמצום פליטות של מבשרי האוזון, לדוגמא באמצעות חיוב התקנת מערכות מישוב אדים גם בתחנות דלק קיימות )כיום יש חובה להתקנת המערכות בתחנות חדשות או קרובות מאד לבתי מגורים בלבד( אשר על כן, על המשרד להגנת הסביבה, לקבוע באופן ברור ופרטני בתכנית הלאומית את לוחות הזמנים, הגורמים האחראים בתחומים השונים והאמצעים להגעה לרצוי )יעדי הפחתת זיהום האוויר( ולהבטיח כי מסמך מסודר זה יהיה פתוח לשיתוף הציבור, שקיפות ודיון ציבורי. קביעת קריטריונים ופעולות להיערכות מקדמית ועתידית ליישום התכנית הלאומית 3535 הכנת התכנית הלאומית מוטלת על המשרד להגנת הסביבה. החוק מטיל את החובה על המשרד להגנת הסביבה לגבש את המדיניות, לקבוע יעדים מוגדרים, לבדוק תרחישים שונים, לקבוע את האמצעים, כל זאת על מנת ליישם את התכנית קווים לתכנית הלאומית להפחתת זיהום האוויר בישראל 15

16 הלאומית, לקבוע מועדים ולבחון את העלות של אותם תרחישים להלן נפרט, מהם הדרישות בחוק המוטלות על המשרד להגנת הסביבה על מנת לגבש וליישם את התכנית הלאומית, כדלקמן: סעיף 6 )א( לחוק: יש לקבוע ערכי יעד וערכי סביבה בפרקי זמן נתונים. על המשרד להגנת הסביבה לקבוע גם את לוחות הזמנים להגעה לאותם יעדים מוגדרים במהלך התכנית הלאומית וגם למועד חידוש התכנית. סעיף 5 )א() 1 ( לחוק: יש לקבוע "יעדים ארציים ואזוריים לצמצום זיהום האוויר...". עוד כהיערכות מקדמית, על המשרד להגנת הסביבה, לקבוע יעדים מוגדרים, בשים לב לערכי היעד, במונחים ארציים וכן אזוריים. כלומר, על המשרד להחליט מהו התיחום הגיאוגרפי על פיו יקבע את היעדים האזוריים. לדוגמא, התיחום יכול להעשות על פי רמת זיהום האוויר במרחב הגיאוגרפי, או לחילופין על פי רשויות מקומיות וכו'. כמובן שבמידה ויכריז השר על אזורים מסוימים כאזורים נפגעי זיהום אוויר )על פי סמכותו בסעיף 11 לחוק(, כפי שמן הראוי להכריז בנוגע למפרץ חיפה, יש צורך לקבוע את היעדים והאמצעים הייחודיים עבורם. סעיף 5 )א() 2 ( לחוק: יש לקבוע "אמצעים ודרכים לעמידה ביעדים...". על המשרד להגנת הסביבה לקבוע מהם הפעילויות והתכניות המפורטות על מנת לעמוד ביעדים המוגדרים. מן הראוי כי המשרד יקבע אמצעי בקרה לצורך מעקב שוטף אחרי התקדמות יישום התכנית ויקבע אמצעי תיקון מידיים במידה ויזוהו כשלים בביצוע ואינדיקציות לאי עמידה ביעדים. סעיף 5 )א() 3 ( לחוק: יש לקבוע "הוראות לפעילות שרי הממשלה ומשרדיהם, לעניין ביצוע התכנית...". על המשרד להגנת הסביבה להכין תכניות מפורטות למשרדי הממשלה הרלבנטיים, בתיאום עמם, למען הפחתת המזהמים באוויר ולקבוע דרכי שיתוף פעולה ממשלתי למען הגעה ליעדים, דיווחים שוטפים, בחינת מסקנות לעתיד וכו'. סעיף 7 )א( לחוק: "השר יורה על הקמתו והפעלתו של מערך ארצי לניטור האוויר...". על המשרד להגנת הסביבה לנתח את תוצאות הניטור, כפי שהורחב לעיל, על מנת לדעת מהו המצב המצוי ולקבוע הוראות למען בדיקה שוטפת ומדוקדקת של תוצאות הניטור ברמה הארצית והאזורית על מנת לעקוב אחר יישומה של התכנית הלאומית. חשוב לציין, כי השינויים העיקריים הנובעים מחקיקת חוק אוויר נקי, הינם בעיקר בחובת ניהול והגשת תכנית לאומית לממשלה, קביעת היתרי פליטה, מעורבות בתכנון ושיפור תכניות תחבורתיות והקמת מערך ניטור ארצי. גיוס כוח אדם נוסף למשרד להגנת הסביבה או כמקור חוץ למען השלמת המשימות הרבות ליישום התכנית הלאומית עם סיום הכנת התכנית הלאומית, אין העבודה מסתיימת, כי אם המדובר בתחילת הדרך בלבד. לאחר קביעת יעדים מוגדרים לשיפור איכות האוויר, פעולות ואמצעים למניעה וצמצום זיהום האוויר ברמה הארצית והאזורית, על המשרד להגנת הסביבה לקבוע מדדי בקרה ומעקב על מנת להבטיח ביצוע שוטף והגעה ליעדים המוגדרים. פרק ג': התועלת הציבורית הנובעת מניהול משאב האוויר באופן ראוי למרות שהתכנית הלאומית וסדרי העדיפויות טרם נכתבו יש כבר מידע לא מבוטל על בעיות איכות האוויר בארץ, והתכנית לא מתחילה מ rasa"."tabula פרק זה יסקור את הבעיות העיקריות הנובעות מזיהום האוויר בארץ, באופן מפורט ומקצועי. לאחר הבנת הבעיות הנובעות וכיצד נוצרים מזהמי האוויר, נרחיב על הפתרונות המוצעים וההשלכות הציבוריות החיוביות ביישום אותם פתרונות בתכנית הלאומית מערכי הניטור הפועלים בארץ וכן מחקרים וסקרים שונים שבוצעו במשך השנים מצביעים על שלוש בעיות עיקריות הנובעות מזיהום האוויר בישראל: בעיית ערפיח פוטוכימי, בעיית חלקיקים ובעיה של מזהמי אוויר רעילים שונים כגון מתכות כבדות וחומרים אורגניים בקרבת אזורי תעשייה מזהמת כגון מפרץ חיפה, אשדוד ורמת חובב. להלן יובא פירוט נוסף באשר לבעיות אלה. ענן הערפיח: 3939 זיהום האוויר שנפלט ממקורות שונים עולה למעלה, וכן מוסע לצדדים באמצעות הרוח. כעבור מספר שעות מרגע הפליטה חל ערבוב יותר הומוגני של כל מזהמי האוויר ממקורות הפליטה השונים באזור )ארובות, מפעלים, תחנות כוח, תחנות דלק, תחבורה, וכו'(, וכן נוצרים מזהמי אוויר שניוניים )אלו הם מזהמי אוויר שלא נפלטו בצורה ישירה ממקור פליטה, אלא נוצרו באוויר בתהליכים כימיים שונים, מרביתם בהשפעת קרינת השמש(. ענן זה, האופף את מרבית הערים הגדולות בעולם, ואף לעיתים מוסע למרחקים גדולים יותר )בטווח של עשרות קילומטרים(, קרוי בשם "ערפיח פוטוכימי" 16 קווים לתכנית הלאומית להפחתת זיהום האוויר בישראל

17 )המילה "ערפיח" משלבת את המילים ערפל ופיח, והמילה "פוטוכימי" מציינת את אנרגיית השמש המשמשת לקיום תהליך יצירתו(. ענן הערפיח מכיל תערובת של מזהמים ראשוניים )הממשיכים להיפלט כל העת(, ובעיקר של מזהמים שניוניים כגון אוזון, חנקן דו חמצני, חלקיקים )שרק חלקם הקטן ראשוניים, אך מרביתם שניוניים(, פורמאלדהיד, ועוד. מזהמי האוויר השניוניים המרכיבים אותו מזיקים לבריאות, על פי רוב, יותר ממזהמי האוויר הראשוניים. 40.בעיית ענן הערפיח היא בעייה אזורית רחבה ולא נקודתית, שכן הענן מפוזר בטווח של קילומטרים עד עשרות קילומטרים, ועל כן מהווה בעיה אזורית רחבה ולא נקודתית. בנוסף, הוא אופף בשמי הארץ בחלק גדול מימי ה, ולא רק במספר ימים בודדים שבהם נרשם זיהום אוויר גבוה. 41.כל אחד מהמזהמים אותו מכיל ענן הערפיח, אינם בהכרח מהווים באופן עצמאי חריגה מהתקן שנקבע לאותו מזהם, אך מכיוון שענן הערפיח מכיל תערובת של מזהמים, יתכן שכאשר כל המזהמים נמצאים יחד הם מהווים בעיה בריאותית חמורה ביותר. 42.עובדות אלה מרמזות על כך שההתמודדות עם בעיית הערפיח צריכה להיות מערכתית וכוללת, ולא מקומית, זמנית ומקוטעת. 43. הסבר מקצועי-מדעי של התהליכים הכימיים המביאים ליצירת מרכיבי הערפיח העיקריים מובאים להלן: פליטות טריות של תחמוצות חנקן מורכבות ברובן מחנקן חד חמצני.)NO( פחמימנים המצויים באוויר )RH( גורמים בשרשרת של תהליכים לחנקן החד חמצני להתחמצן לחנקן דו חמצני,)NO2( שהוא מזהם אוויר מזיק המהווה מרכיב מרכזי בערפיח. החנקן הדו חמצני גורם לחמצן ליצור אוזון )3 O( שהוא מרכיב נוסף מרכזי של הערפיח: ענן הערפיח משתנה בצורה דינאמית ואינו זהה בהרכבו בכל מקום ובכל זמן. בקרבת פליטה טרייה של תחמוצות חנקן )שכאמור מורכבת בעיקר מחנקן חד חמצני( לא נוצר כלל אוזון, אלא אף מתקיים הרס של אוזון )זמני ומקומי( בשל התהליך הכימי: במרחק של מטרים עד עשרות מטרים ממקור הפליטה של חנקן חד חמצני ולאחר טווח זמן של דקות-שעות בודדות מתחמצן רובו של החנקן החד חמצני לחנקן דו חמצני, ולאחר שעות אחדות )בהן גושי האוויר המזוהמים נעים קילומטרים-עשרות קילומטרים, בעיקר מזרחה( מגיע ריכוז האוזון לשיאו. 44.באופן זה, ובהתאם לתהליכים הכימיים המביאים ליצירת מרכיבי הערפיח, מתקבלת בארץ התמונה הבאה: בערים הגדולות בארץ )לדוגמא במרחב גוש דן ובחיפה( מתקבלים בגובה הכביש ובעיקר בצירי תחבורה ראשיים ריכוזים גבוהים של כלל תחמוצות חנקן )לרבות חריגות רבות מהתקנים( הנובעים מפליטות טריות של חנקן חד חמצני. מדידות של חנקן חד חמצני מראות שונות רבה ביותר במרחב, בעיקר בתחנות ניטור תחבורתיות המודדות בגובה הכביש. יש לציין כי מזהם זה כשלעצמו הינו הפחות מסוכן ומזיק מכל אלו המשתתפים בתהליך )כגון חנקן דו חמצני ואוזון(. לאחר זמן קצר, כאמור, ובמרחק )אופקי ו/או אנכי( של כמה מטרים מהכביש נוצר חנקן דו חמצני. מזהם מזיק קווים לתכנית הלאומית להפחתת זיהום האוויר בישראל 17

18 זה מתפזר באופן הומוגני למדי במרחב, מהווה מרכיב מרכזי בערפיח המאפיין את ערי גוש דן ועולה לעיתים קרובות על התקנים המומלצים ע"י ארגון הבריאות העולמי. בערי החוף הולך ומתפתח גם אוזון, אך שם הוא מגיע לרמות בינוניות- גבוהות "בלבד". יש לציין כי הגם שקיימת תרומה ניכרת של פליטת זיהום אוויר מכלי רכב לערפיח העירוני, הרי שבחופה העירונית כבר מתערבבות כלל הפליטות )כולל ממקורות גבוהים כגון תחנות כוח או תעשייה( ועל כן כולן תורמות )במידה משתנה במקום ובזמן( לערפיח. לראיה: ניטור איכות האוויר בגובה הכביש ביום כיפור מראה ירידה דרמטית בריכוזי החנקן החד חמצני, אולם ניטור בגובה החופה העירונית של מזהמים שניוניים מראה כי הירידה ביום כיפור קטנה בהרבה. מכאן שבעוד שההתמודדות עם בעיית הערפיח מצריכה בהחלט הקטנת הפליטות מתחבורה, הרי בוודאי אין בה די. גושי אוויר מזוהמים נעים מזרחה עם הרוחות המערביות הנפוצות בארץ. בעננים אלה הולך ועולה ריכוז האוזון עד לרמות גבוהות שחורגות לעיתים גם מהתקנים באיור מספר 5 להלן מובא המתאם ( 2 R( בריכוזים החצי שעתיים שנמדדו במהלך כל שנת 2004 בשלוש תחנות ניטור בגובה הגגות בגוש דן )תחנת יד אבנר נמצאת ברמת אביב( עבור חנקן חד חמצני וחנקן דו חמצני. באיור נראה בבירור כי קיימת שונות רבה במדידות החנקן החד חמצני בין שלוש התחנות )הנמצאות באזורים שונים של המטרופולין( אך מתאם גבוה למדי עבור החנקן הדו חמצני. איור מס' 5: קורלוגרמות של ריכוזי תחמוצות חנקן בגוש דן ב R^2 NO2 גבעתיים - יד אבנר חולון - גבעתיים NO חולון - יד אבנר 4646 לאור האמור, המסקנה הנובעת לפתרון בעיית ענן הערפיח, היא כי מדיניות שתהיה ממוקדת רק בפיזור ובניתוב התנועה בצירים או באזורים שונים של גוש דן תהיה חסרת משמעות כליל בכל הנוגע לערפיח! לדוגמא, התכנית של עיריית ת"א לסגור מספר רחובות במרכז העיר לתנועת כלי רכב דיזל ישנים תפחית )אולי( במקרה הטוב ביותר האפשרי את ריכוזי החנקן החד חמצני הנמדדים באזור, אך לא תשפיע כהוא זה על ריכוז החנקן הדו חמצני באזור זה ובוודאי שבמרחב גוש דן כולו. להתמודדות עם בעיית הערפיח מתאימה יותר תכנית בעלת ראייה כוללת להפחתת השימוש ברכב פרטי בכל רחבי המטרופולין )במקביל ליצירת חלופות תחבורה המבוססות על תחבורה ציבורית יעילה, נגישה, זולה ונקייה( כך למשל, על פי דו"ח הניטור השנתי לשנת 2007 של המשרד להגנת הסביבה, נע הממוצע השנתי של חנקן דו חמצני בתחנות הניטור הגבוהות )בגובה גגות( בגוש דן בריכוזים שבין חל"ב, ובתחנות הניטור התחבורתיות בין חל"ב, בעוד שהמלצת ארגון הבריאות העולמי עבור מזהם זה היא 21 חל"ב! 4848 מזהם נוסף הנובע מענן הערפיח, הינו האוזון. אוזון הינו מזהם שניוני אשר מהווה את המרכיב העיקרי ב"ערפיח" )"סמוג"( הפוטוכימי. גז זה גורם לירידה בתפקוד הראות, כאבים בחזה, שיעול, דלקות בראות ובדרכי הנשימה, פגיעות בעיניים ובמנגנון הראיה וירידה בתפקוד הפיזיולוגי הכללי של הגוף. האוזון הינו גורם משמעותי בהתפתחותן של מחלות קרדיו וסקולריות והינו אף חשוד כמזרז התפתחות גידולים סרטניים. האוזון הינו מחמצן חזק, ועל כן גורם גם לקורוזיה במבנים, לפגיעה ביבול חקלאי, ועוד תקני איכות האוויר בישראל מחייבים שרמות האוזון בסביבה לא תעלינה על 230 מיקרוגרם למ"ק )117 חל"ב( בממוצע חצי שעתי ועל 160 מיקרוגרם למ"ק )81 חל"ב( בממוצע 8 שעתי. יש להניח שהתקנים בישראל אף יוחמרו בעתיד הקרוב בהתאם למגמות בעניין זה בעולם. 18 קווים לתכנית הלאומית להפחתת זיהום האוויר בישראל

19 50.רשת הניטור הארצית של המשרד להגנת הסביבה מודדת את ריכוזי האוזון בתחנות ניטור שונות בארץ החל משנת 1997, ונתוניה מתפרסמים יחד עם נתוני רשתות ניטור אחרות הפועלות בארץ )לדוגמא של איגודי ערים( בדו"ח ניטור שנתי שמוציא המשרד. נתוני הניטור מראים כי אכן קיימת בעיה של אוזון בארץ, המתבטאת בחריגות מהתקנים במקומות שונים בארץ. על מנת לסבר את העין יצוטטו שני קטעים מדו"חות הניטור של המשרד להגנת הסביבה מהשנים האחרונות. מתוך דו"ח הניטור השנתי לשנת 2005 )קורדובה-ביז'ונר, 2006(, נאמר כדלקמן: "ריכוזים גבוהים של אוזון התקבלו בכרמיאל, בשכונות קרית שפרינצק, כרמל צרפתי ובפארק הכרמל באזור חיפה, בשכונת גבעת המורה שליד עפולה, במושב כרם מהר"ל, בישוב כרמי יוסף ליד רמלה, במודיעין, בגוש עציון, בבאר שבע, ב"אתר השמן" ברמת חובב ובאילת. חריגות חצי-שעתיות ושמונה-שעתיות של אוזון נמדדו בכרמיאל, ב"פארק הכרמל" באזור חיפה, בגבעת המורה באזור עפולה, במודיעין, בכרמי יוסף באזור גזר ובבית שמש. נמדדה עליה ה בריכוזי האוזון בקרית שפרינצק שבאזור חיפה, ב"יד אבנר" שבצפון ת"א ובמודיעין. נציין, כי קיומם של הבדלים מ ל בתחנות השונות מצביע על ההשפעה של המצבים הסינופטיים על ריכוזי האוזון." מתוך דו"ח הניטור השנתי לשנת 2008 )קורדובה-ביז'ונר, 2009(, נאמר כדלקמן: "ריכוזים שנתיים גבוהים של אוזון נמדדו בגליל מערבי, בשכונות "קרית שפרינצק", "כרמל צרפתי" וב"נווה שאנן" ובפארק הכרמל באזור חיפה, בשכונת "גבעת המורה" שליד עפולה, במושב כרם מהר"ל, באריאל, במודיעין, בישובים כרמי יוסף וגמזו ליד רמלה, בכיכר ספרא בירושלים, בית שמש, בגוש עציון, באשקלון דרום, כפר מנחם, באר שבע וב"אתר השמן" ברמת חובב. חריגות חצי-שעתיות ושמונה-שעתיות של אוזון נמדדו בפארק הכרמל, שכונות "קרית שפרינצק" ו"כרמל צרפתי" בחיפה, בקרית אתא, בקרית טבעון, בתחנות גבעת מורה, במושב "כרם מהר"ל", באריאל, במודיעין, בישובים כרמי יוסף וגמזו ליד רמלה, בית שמש, בגוש עציון, באשקלון - דרום, בכפר מנחם, בבאר שבע ובתחנות ברמת חובב. ה נמדדה עלייה בריכוזי האוזון בגליל מערבי, בעפולה, במודיעין, בירושלים, בגוש עציון, באתר השמן ברמת חובב וירידה בתחנה באזור חיפה )נווה שאנן, נשר, קרית שפרינצק, קרית אתא(." 51.ניתן לראות כי קיימת מגמה של עליה בריכוזים הסביבתיים של אוזון. מגמה זו ניתן גם לראות באיור מספר 6 להלן, המראה ממוצעים חודשיים של אוזון בתחנות הניטור מודיעין וכרמיאל )הנתונים באדיבות המשרד להגנת הסביבה( בין השנים העליות והירידות נובעות מאפקט עונתי של אוזון )בשל סיבות כימיות ופיזיקאליות ריכוזיו גבוהים יותר בעונות המעבר ובקיץ בהשוואה לחורף( וכן תנודות מ ל, ואולם קו המגמה ברור! איור מס' 6: ריכוזים חודשיים של אוזון בין בעיית החלקיקים 52.בין מזהמי האוויר המסוכנים ביותר לבריאות האדם ניתן למנות את החומר החלקיקי המרחף, ובעיקר חלקיקים שקוטרם קטן מ- 2.5 מיקרון. חלקיקים אלה הם בעלי חדירות גבוהה למערכת הנשימה, והם סופחים על פניהם חומרים אורגאניים, מתכות וגורמי נזק אחרים. מקורות לפליטה ישירה של חלקיקים )כמזהמים ראשוניים( הם תחנות כוח, מפעלי תעשייה השורפים דלקים, הסקה, גנרטורים ותחבורה. עם זאת, חשוב לזכור כי חלק גדול מאד מהחלקיקים )ולעיתים גם מרביתם( נוצרים גם כמזהמים שניוניים: גופרית דו חמצנית, הנפלטת בכמויות גדולות מתעשייה ומייצור אנרגיה הופכת בתהליכים כימיים לחלקיקי סולפט, ותחמוצות חנקן )ממקורות תעשייתיים ותחבורתיים( הופכות לחלקיקי ניטרט. 53.מדידות וניטור של המשרד להגנת הסביבה, חברת החשמל, איגודי ערים לאיכות הסביבה וגורמים נוספים מראים ריכוזים גבוהים של חלקיקים בארץ, אשר עוברים לעיתים על התקנים היממתיים והשנתיים. קווים לתכנית הלאומית להפחתת זיהום האוויר בישראל 19

20 5454 איורים 7-10 אשר יובאו להלן, מראים את הממוצע השנתי והערכים היממתיים הגבוהים ביותר עבור חלקיקים מסוג ומסוג :PM2.5 PM10 איור מס' 7: ממוצע שנתי של חלקיקי PM10 חיפה רחובות ניצנים כרמיה ריכוז )מיקרוגרם למ"ק( ריכוז )מיקרוגרם למ"ק( איור מס' 8: ערך יממתי מקסימאלי של חלקיקי PM10 חיפה רחובות ניצנים כרמיה התקן השנתי לחלקיקי PM10 הוא 60 מיקרוגרם למ"ק, ואילו התקן היממתי הוא 150. איור מס' 9: ממוצע שנתי של חלקיקי PM2.5 חיפה חולון אשקלון ריכוז )מיקרוגרם למ"ק( קווים לתכנית הלאומית להפחתת זיהום האוויר בישראל

21 איור מס' 10: ערך יממתי מקסימאלי של חלקיקי PM2.5 חיפה חולון אשקלון ריכוז )מיקרוגרם למ"ק( 555 עבור חלקיקי PM2.5 אין עדיין תקן ישראלי מחייב, אולם ערכי היעד של המשרד להגנת הסביבה אשר מכוונים את מדיניותו בנוגע למזהם זה הם 15 מיקרוגרם למ"ק כערך שנתי ו- 65 מיקרוגרם למ"ק ליממה תוצאות ניטור מצטברות ומחקרים אקדמיים שהתקבלו במהלך השנים מראים כי לבעיית החלקיקים בארץ מספר מאפיינים ייחודיים שיצריכו חשיבה ייחודית בדבר ההתמודדות עמה ובדבר תקני הסביבה הדרושים להגנה על בריאות הציבור. מאפיינים אלה נובעים מכך שישראל נמצאת באזור אקלימי שונה ממדינות אירופה וארה"ב )שמהם אנו לעיתים מאמצים תקנים(, מכך שיש בישראל פליטות רבות של חומרים אורגאניים ומתכות הנספחים על גבי החלקיקים ומכך שישראל נמצאת בסמיכות למדינות מזהמות שכנות למעשה, החלקיקים בארץ הם שילוב של חלקיקים ממקור מקומי וממקורות מרוחקים. מחקרים שבוצעו בארץ מראים כי ריכוזים גבוהים של חלקיקים מגיעים אלינו לעיתים אף מאירופה. חלקיקים ממזרח אירופה מגיעים לארצנו בעיקר בקיץ במשך כמה חודשים שבהם מצוי מעל אזורנו מצב סינופטי הקרוי "אפיק פרסי" בנוסף, בארץ, החלקיקים מכילים ריכוזים גבוהים של מתכות כבדות וחומרים אורגניים. התקנים הישראלים לחלקיקים )כמו גם תקנים דומים בעולם( ניתנים במונחים של ריכוז, כלומר כמה מיקרוגרם של חלקיקים מותר שיהיו בכל מטר מעוקב של אוויר במשך המדידה. עם זאת, ממשקל החלקיקים לבד לא ניתן להסיק על מקורם. המקורות הרבים היוצרים את החלקיקים, אורך חייהם באטמוספרה ותנועתם עם הרוחות מחייבים כי לצורך התחקות אחר מקורותיהם ועל התרומה היחסית של כל מקור זיהום יש צורך לבצע אנליזה כימית של החלקיקים המנוטרים. אנליזה זו נותנת את ההרכב הכימי של החלקיקים, אשר מרמז על מקורם. ניתוח כימי דומה של חלקיקים ממקור ידוע )תחנות כוח, מפעלים, כלי רכב, וכדומה( עשוי לתת מעין "טביעת אצבעות" של המקור. מחקרים מסוג זה הקרויים בשם "שיוך מקורות" מבוצעים במקומות שונים בעולם, וגם בישראל מחקר ישראלי-ירדני-פלסטיני )במימון קרן MERC האמריקאית( שנוהל על ידי אדם טבע ודין ומכון הערבה הסתיים לאחרונה ונמצא בשלבי פרסום. ממחקר זה ניתן לראות כי חלקיקי ה- PM2.5 מכילים חומרים מסוכנים רבים כגון מתכות כבדות, חומרים אורגאניים שונים, פחם שחור אניונים וקאטיונים שונים ועוד. עוד מוכיח המחקר, כי חומרים המצויים, בין היתר, בקרום כדור הארץ )כלומר מכלילים גם את תרומת סופות האבק( מהווים בממוצע שנתי כ 20% בלבד ממשקל החלקיקים. גם לאחר הפחתתם קיימות בארץ רמות גבוהות ביותר של חלקיקים מסוכנים מעשה ידי אדם שבמקומות ובזמנים שונים עדיין חורגות מהתקנים. באיור מספר 11 מובא סיכום שנתי של הרכב החלקיקים במחקר זה )בשנת 2007(. ניתן לראות כי גם לאחר הפחתת המרכיב שמקורו מקרום כדור הארץ )בצבע חום( עדיין הממוצע השנתי עובר את ערך היעד השנתי של 15 מיקרוגרם למ"ק. איור מס' 11: ממוצע בשנת 2007 של ריכוז מרכיבים שונים של חלקיקי PM2.5 PM2.5 Concentration [µg/m3] Haifa Eilat Tel Aviv Jerusalem Others Crustal Material Organic Matter (1.8*OC) Elemntal Carbon Amonium Nitrate Sulfate Trace Metals קווים לתכנית הלאומית להפחתת זיהום האוויר בישראל 21