The Principal of the Israeli Religious High School for Girls: Vision and Role(Hebrew) Adina Luber, ATID Project Mentor: Dr.

Transcription

1 חזון ודמות מנהלת בית הספר התיכון הדתי: עדינה לובר מגישה: מנחה: ר בורלי גריבץ ד" עמיתי עתיד ב תשס"

2 חזון ודמות מנהלת בית הספר התיכון הדתי: ב עתיד תשס" עדינה לובר, ראשי פרקים עמוד 3.( באנגלית( תקציר הפרויקט עמוד 6 ותאור שלבי גיבוש העבודה לחקור את נושא המנהלות, הרקע להחלט בית הספר חזון הדתי/ מנהל 2. ע ד 13 בית הספר?... ומה מקומו בחשיבהחינוכית של מנהל/ חזון" מהו" משטח בתי הספר של המנהלות. בשילוב עם התרשמות נסיון להגדרה והמחשה חזונות, ד 13 מה בעל לבין מנהלא חזון?... א. ישות רעיונית אזוטרית"... עקרונות יסוד בחזון חינוכי מנהל התיכון הדתי ברמה של " ב. ע מ ו ד 17 ד 24 החזון ברמת האמצעים הפרקטים וישומם... ג. ע 30 הקשר תפקיד זה לבין החזון שלה... וכית- המנהלת כדמות מופת חינ ד. ד 32 מהיכן צומח מנהל בעל חזון?... סיכום: ו. מבוא 1. : החזון על פי ארבע מנהלותיכונים דתים : לבנות הערכת הצלחתו חזון של בית ספר ה. עמוד...(evaluation) עמוד ביבליוגרפיה 4. עמוד הצעות לעיון נוסף 5. 2

3 The Principal of the Israeli Religious High School for Girls: Vision and Role(Hebrew) Adina Luber, ATID Project Mentor: Dr. Beverly Gribetz Adina Luber is a recent graduate of Matan s Advanced Talmud program. She is a graduate of the Law Faculty at Bar Ilan University and is a member of the Israeli Bar Association. Project Description In this project, the significance of educational vision in the role of the high school principal is explored. Particular attention is given to the challenges facing principals of religious girls high schools. The visions of four principals are presented and compared. In the course of this presentation, it is suggested that a principal s awareness of his or her role as a visionary and not a mere administrator can provide direction and purpose in shaping a school. Abstract The role of the principal has become more complex, overloaded and unclear in recent years. This is due to the extra pressure of the new world s expectations to change while still maintaining traditional standards (Michael Fullan, The New Meaning of Educational Change (New York: Teacher s College Press, 2001), 3 rd ed. For many educators in this position of leadership, part of the complexity of the High School principal s role is the responsibility of creating, developing and maintaining the educational vision of their school. The principal is expected to be able to have an 3

4 educational vision which enables him or her to answer the following questions: What kind of people will graduate from this school? What will they understand and believe? How will they behave? What will they know? In what ways will they be able to contribute to the community? What qualities, intrinsic to the vision, will enable them to keep growing and learning? (Seymour Fox (with William Novak), Vision at the Heart: Lessons from Camp Ramah on The Power Of Ideas In Shaping Educational Institutions (Monographs from the Mandel Foundation, 2000). The goal of this project is to explore the role of educational vision in the task of the high school principal, with particular attention to the challenges facing principals of religious girls high schools. The paper begins with a preface describing the process which led the author to choose the topic of the project, so that the reader can better understand the genre of the paper, which is chiefly based on anecdotes and quotes of principals, and the authors observations on that material. The body of the paper begins with an inquiry into the content and meaning of the term vision in the context of the role of the school principal, as defined by scholars in the field of education. The question What defines a principal with vision, as opposed to a principal who lacks vision?, is addressed. These inquiries are followed by an analysis of the visions of four principals of girls religious high schools, who were interviewed and observed regarding their roles. Their perception of their roles as visionaries was apparent. The visions of these principals on the theoretical, esoteric level are presented, with particular attention to their philosophies on religious education, social education and academic education. 4

5 Additional points related to are the principal s vision in relation to that of other schools, and the principals perception of the ideal graduate. Following the presentation of the philosophical, theoretical visions of the principals, the paper continues to seek out the practical implementations of these visions. Particular attention is given to implementation of vision in the school s curriculum, and the principal s role in initiating the teaching staff into the vision of the school. The role of the students parents in promoting the school s vision is also discussed. An additional aspect of the vision is the principal as a role model of what the school stands for. The role of the principal s personality in her vision is related to. Finally, the concept of evaluation is discussed: how does a principal know when his or her vision has succeeded? Throughout the paper, comments and observations are offered and comparisons drawn between the visions of the different principals. In sum, the main point of the paper is to show how the principal s awareness of his or her role as a visionary, a philosopher of education and not a mere administrator, can provide direction and purpose (as well as means for proper evaluation of success) in shaping a school. Even a principal without a vision can potentially develop one. This is especially important in religious schools, where there is a built-in religious purpose which one might assume to be a vision, but in fact this is only one component of the school s vision and must be developed, processed and integrated into the school s vision as a whole. 5

6 ותאור שלבי גיבוש הרקע להחלטה לחקור את נושא העבודה, מבוא 1. המנהלות: בחירת הנושא נושא החינוך בתיכון הדתי לבנות קרוב כבוגרתיכון וכמי שעוסקת בחינוך ונשים, החינוך להצטינות א, עסקתי בנושא " תשס" בשנה" עתיד" במסגרת הפרויקט שלי ל" לבי. הן מן לאומית, להתעמק בהכרת מערכת החינוך הדתית- מחקר זהעניק לי את הזדמנות ראינתי עשר מחנכות כמרכז העבודה, היבטים של החזון והמדיניות והן במציאות בשטח. בדבר השקפותיהם החינוכיות בכל ובנושא החינוך ומחנכים בתי הספר התיכונים לבנות, חינוך למידות הינו רק חלק מתוך וערכים בפרט. מסקנה אליהגעתי הינה משימת שני הגורמים החשובים של הבת. והחינוכית מכלול שמטרת כולן עיצוב הדמות הדתית ביותר בעיצוב הדמות הבת המחונכת הינן ובראשונהדוגמא האישית של המורים/ ושנית האוירהחינוכית השורת בית הספר. והמחנכות, אולם, התרשמתי תוך כדי הראיונות עם המורים וניתוחם. הדוגמא האישית, ון, מן הגורם הראש היא במסגרת אותה עבודה טרם הספקתי לעין בעומק בגורם השני עיצוב הדמות של הבת, כבר בסוף אותה עבודהמלצתי כהמשך המחקר לעין בתפקיד האוירהחינוכית בית הספר. את המלצהזו אימצתי ובכן. לעצמי, תאזה צירת האוירה המנהל/ כראש המוסד החינוכי בי תהליך התפתחות של המחקר הוביל אותי להיבטים שונים ומגונים בתפקיד אולם, השנה. הפער שבין תכנון העבודה לבין אחרים מכפי שחשבתי בעת הגשת הצעה לפרויקט. המנהלת, באופן מעמיק ולקיחת תיכוצאותיה נראית כאינטגרלית לתהליך החשיבהחינו כל: נוטה לעתים לשנות את נקודת המבט ולהובילמסלולים מפתיעים. הגורמים בחשבון, תפקיד המנהל במסגרת המערכת החינוכית כפי שנתפסה בעיני לפני התחלת מחקר זה קובע המדיניות העיקרי בדבר הצורה שבה תיראהדמות הדתית של הבת הוא בחלוקה גסה, בשטח הם המורים. הבאים במגעם התלמידות ואילו מבצעי המדיניות חברה במובנהרחב, נודעת השפעה עצומה על האופן שבו כמתוך בין שני גורמים אלה, למנהל בית הספר, אולם, 1 במידות בתי הספר התיכונים לבנות במגזר הדתי לאומי". 6

7 הן בחירת צות המורים שיבצעו את המדיניות מתורגמות השאיפות מכל הצדים הלכה למעשה: הן ובהכשרתם בעיצוב; הדימלת לכך, רובד האינדיבידואלי של הקשר עם חינוכית הרצויה המדינה( והן בתוך בין דרישות החברה וערכיה האוירהדתית והחינוכית שבית הספר; כך שבסופו לבין צרכי צות המורים ושאיפותיהם. דתית והורים) הנהגהרוחנית- ומוסדותיה, עיצוב הדמות הדתית של מהוהמנהל קריטית פר, על ידי בנית מוסד בית הס דבר, בית- בהשואה למוסדות אחרים במידה בה מסוגל הספר להשפיעל כך חוץ, התלמידה, ) ועד כמהוא מצליח לחבר ספרים). השאלהיא האם כל מנהל באמת רואה אתפקידו כזה, בין השאיפה לבין חי המעשה. תורנית: לחקור את נושא ניהול בתי הספר בפרספקטיבה של החינוך לדמות דתית/ הצעתי הי והן מקיפה ומעמיקה יותר של חינוך הבנות מעבר למה שבו עסקתי השנה, לשם הבנה רחבה, או כמורהפועלת במסגרת בית ספר מתוך הרהורים בדבר עתודה אישית בניהול מוסדות חינוך, בעיצוב המנהל התפקיד שמשחק הדתי: ס כ 2. ר ך י- עם עבוד האמצעים לביצוע הפרויקט יכלו: התיכון. סוכם כי הדמות הדתית של הבת ביה" בית( ביקורים בשטח אולינה דה רוטשילד בירושלים, בורלי גריבץ מנהלת חט" מנחה ד" וקריאת חומר עיוני. ת, בצמוד למנהל/ ספר) שלבי המחקר בשטח מנהלת חטיבת הבינים בורלי גריבץ, הוצמדתי ד" מנת להתרשם מחוית המנהל ומפעלו, ביום הערכות למורים לפני בית הספר בהזדמנויות שונות: ביקרתי אולינה דה רוטשילד. ע" ובערב הסברה להורים. בחופשה, בימי שגרתים, ביום פתיחת הלימודים, שנת צפיתי בשיעורים ולימדתי מספר ביהדות בית הספר על פי בקשתה של בורלי. כמו כן, ניתן לעין במאמרIsrael Educating Toward Excellence in Midot in the Dati Leumi Girls High School in באתר האינטרנט של באנגלית( עתיד) ואני מודה לו דניאל מרום מעמיתירושלים, להתפתחות הרעיון. תודה תרמה גם היא א, תשס" המנחה שלי בשנ סימה פיטרס, תמיכתה גב' על כך. בורלי גריבץ. ד" מיוחדת למנחה של הפרויקט הנוכחי, 2 הל המוסד. ויש לה מערכת יחסים חינוכית עם מנ, מרכיבי העבודה מהו מנהל חקירת הנושא הכלי של ניהול בתי אפקטיבי: שהוצעו היו: ספר יחתי עם ד" ברצוני לצין כי הרעיון לעבודה זו עלה מתוך ש 1 2 7

8 קימתי ראיונות מקיפים איתה ועם מנהלות נוספות על המלצתה. תוך כדי הצפיה בורלי, תוכן הראיונות והצפיה יוצגוינותחו במסגרת עבודה זו. הביבליוגרפיה קראתי על המלצות מנהלים ומחנכים איתם שוחתי. במקביל, ולהעמקה במחשבת החינוך מנקודת תרמה מאד להבנת התופעות אותם חויתי כצופה בשטח, טו של המנהל. מב הערה מתודולוגית לגבי עבודה זו עשיתי כמיטב יכולתי להציג את הרעיון מושג החזון הינו מעורפלמדי. כפי שיודגש בעבודתי, המורכב מציטוטים, קובץ הערות" על דרך של" ברובד הפילוסופי ואת הישומים שלו, וניתוח המשמעות שלהן לגבי השונים, עליהן בנוסף להערות מקשרות בין האנקדוטות והציטוט אך תקותי שבתפיסת כך שלא בהכרח ניתן יהיה להצביעל אחיד בתוכו, החזון המנהלת. המטרה כאמור, הקוראים יעבור חוט מחשבתי המקשר את הדברים ברצף שלהם או מחוצה להם. מקוה שהכתיבה תועיל אנ העיקרית בפרויקט זהיתהלימוד שלי פועלן המנהלות. להעלאת המודעות לחשיבות של החזון בית הספר הדתי ובכל. 8

9 בית הספר חזון מנהל/ בית הספר? ומה מקומו בחשיבהחינוכית של מנהל/ חזון" מהו" למשל, חזון". נתקלתי רבות ביטוי " במסגרת גיבוש הרעיון לחקור אתפקיד המנהלת, הם אמרו לי שלחו את הבת לאותו בית אלתי הורים נערהלומדת ספר מסוים, כש עם הצעה לחקור את נושא עתיד" כאשר פניתי לאחד המנחים ב" או, למנהלת יש חזון". ספר כי" צריכה לקרואת מאמר X העוסק בחזון של אז בודאי, המנחהגיב מיד " המנהלים, המושג התחילהתפס אצלי כמשהו וכך הלאה. Y שיש חזון" ולהפגש עם המנהל, אינהרנטי לתורת החינוך מנקודת מבטו של המנהל. על אף שאינטואיטיבית יכולתי לקבל בהקשר של מנהל הספר? חזון" מה משמעות הביטוי " קריאת במסגר המושג הינו עמום למדי וקשה להגדרה מדויקת. תחושה כלית לגבי המונח, גיבוש הבנה מעמיקה יותר של מושג החזון וחשיבותו בעיצוב המוסד החינוכי ארע לי תוך אולם, כדי שמיעת החזון של כל אחת מן המנהלות איתן שוחתי. ם בהגות חינוכית בימינו על ידי מומחי חזון" הגדרת" שלמה פוקס. החשיבות הקריטית החזון במוסד חינוכי באות לידי ביטוי בהגותו פרופ' הוא סבור כי. הן ברמה של היום הוא העדר חזון, הגורם המרכזי למצוקהקשה שבחינוך היהודי בארה" והן ברמהציבורית של הקהילהיהודית המתוסכלת מכך שהקשר הפרטית ומוסד, הזרמה של משאבים פינסים רבים ותוספת שעות אל היהדות הולך ורופף בדורות האחרונים. פרק : ראשון 2. או בלועזית.vision הביבליוגרפיה בנושא נפגשתי במספר נסיונות להגדרת חזון מנהל בית הספר, פרוה(" "), סיכוי הצלחה של חינוך שבמהותו הוא פושר מנסיונו החינוכי הרב מסיק " 3 נים" סיכויו להצליח ניטראלי ואינו נוקט בעמדה חזקה וברורה בעניני חזון, 3 Seymour Fox (with William Novak), Vision at the Heart: Lessons from Camp Ramah on the Power of Ideas in Shaping Educational Institutions, Monographs from the Mandel Foundation, 2000 (page 7). 9

10 יכולים להיות כספים רבים ושעות לימוד נרחבות למקצועות היהדות, אינם פתרון למצוקה זו. החזון היא ישות רעיונית אזוטרית אך מאידך מצד אחד, ישנו לחזון הגדרה כפולה. לפי פוקס, השלכות קונקרטיות: החזון הוא מושג שיש גיסא, החזון מקבל השראה מאמונתך המשמשת בפוטנציאל... היא עבורך... ישותוסת" בו זמנית מהוהחזון האנושי האינסופי תוך מודעות לחולשותיהם ומגבלותיהם של בני אדם. כגון: מיהיו בוגרי חזון חינוכי צריך לתשובות לשאלות ספציפיות, בסיס להחלטות מעשיות : באיזה אופן יתרמו ידעו לעשות? כיצד יתנהגו בעתיד? במה יאמינו? בית ספר מסוים... שלעתים קרובות מובילים אני לקביעה" או הצהרת כונות כתובים, אין מדובר כאן מאמין" ב 1. " נוקשה וסטית". אך הן ספציפיות למערך חינוכי מסוים, מטרות חשובות, מטרה. חזון הוא יותר מאשר 2." וד יכולה להיות לך מטרה מסוימת להוראת המדעים ואחרת לימ לכיתה או לטקסט מסוימים. שישמו מנהיגים קהילתים ותלמידים, הורים, מן החזון תיגזרנה מטרות עבור מחנכים, תלמוד. או יתרגמו את החזון לתכניות מוחשיות ולפעולות חינוכיות". יצירתיות ואף יעוד יצירת סוגים חדשים של מוסדות חינוכים. חזון גדול יעור במחנכים" שהן קפדניות לעתים קרובות כה אך לכשעצמן אינן מספיקות. מטרות אכן חשובות, דוחקות את החזון ואינן משאירות לו מקום". חזון קל יותר לעור התלהבות אצל אנשים כאשר מציעים אוסיף ואומר שלעתים להם, קרובות" האתגר לבן. בצבעי שחור- שמציר העולם במונחים קוטבים מוגדרים היטב, קיצוני או פנאטי, ב ע מ ו ד 10. א ר ה 3 י ל, 4 או אף כושל. ועדין יהיהחינוך לערכי היהדות פושר במקרהטוב, 5 אילו תכונות שהן מהותיות לאותו חזון דרושות להם כדי להמשיך לצמוח ולמוד?". לקהילה? מה אינו מהוה כלומר חזון( של החזון על פי פוקס, שלילית" הגדרתו ה" הוא : כדלהלן) 4 Seymour Fox, Towards an General Theory of Jewish Education " in The Future Of The Jewish Community In America, ed. David Sidorsky (New York: Basic Books, 1973). 5 10

11 פלורליזם סובלנות דתית, הוא להאציל השראה באמצעות חזון מן הסוג המתיחס לרעיונות כמו כלית ורחבה יותר של המטרות המהותיות של החינוך: המטרות המהותיות משמעותו שימת דגש על חזון" של" תכנון וישום החינוך היהודי בהיב" יש לנסח את התוצאות הרצויות של החינוך מתוך מודעות למטרות האסטרטגיות. בניגוד הגדרת האדם במוסד המחונך". לדמות" להבנה פילוסופית רחבה באשר בידע ובנטיות של האדם רים הרצוים, בכישו חינוכי תיעשה תוך התמקדות בתכונות הרצויות, החלטות בדבר תכנית לימודים ובחירת דרכי בניגוד להצטמצמות לשיקולים מוסדים, המחונך, תכנון וישום האסטרטגיות אולם, ברור שאין להמעיט בערך חינוכיות. הוראה. תכנית הרצויות. באשר לתוצא מחויבות מוקדמת ברורה להבנה כלית ורחבה יותר מצריכים והחלטות בדבר תכנון וישום מתח בין החזון והאסטרטגיה, לימודים יכולה להצליח כאשר נשמר כגון בחירת לא חזון הוא מוסד המתמקד באסטרטגיות חינוכיות, לפי הגדרה זו, ום בו החינוך לא מסתימות במטרות מוסד עם חזון הוא מק תכנית לימודים. האסטרטגיות אלא קימת מטרה מהותית כלית שלשמה ומסביבה מגויסים כל הכוחות דוגמא מובהקת למטרה והמטרות האסטרטגיות נבחנות לאורה. חזון", הרי היא ה" החינוכים- כאדם דתי. עיצוב הדמות של התלמיד/ מהותית בית ספר היא: ל. בהתבס על המאמר האנגלי הנ" מרום הוא שלי, תרגום וניסוח זה דברי ד" 6 ודמוקרטיה"., מפעל חינוכי עם חזון הינו מוסד שבו קימת מחויבות ברורה להבנה לדעת ד" ר דניאל מרום 7 8 מטרות נעשותוך התחשבות במתח הזה". 6 שם. 7 Daniel Marom, Before the Gates of the School: A Report on the Development of Educational Vision in a Non-Denominational Jewish Day School Program" (Internal Report to Mandel Foundation), to be published in abridged version in: Visions of Jewish Education, eds. S. Fox, I. Scheffler, D. Marom (forthcoming: Cambridge University Press). 11

12 להגדיר את מושג החזון החינוכי של מנהל" כם ענין זה ולומר על אף כל הנסיונות שתדלס ברור כי המושג הזה עמום למדי ברובד התיאורטי. בהגדרות פוזיטיביות ושליליות, בית הספר, נדמה לי כי רק מתוך התבונות בתוכן של חזונותיהם המשים של מנהלים ניתן יהיה לקבל בעבודה זו. עמוד 6 עד 7. שם, הפרק ( לכך יוקדש הבא המרכזי( שלמה יותר לגבי מהות החזון וחשיבותו. תמונה רחבה 8 12

13 החזון על פי ארבע מנהלותיכונים דתים לבנות 3. אנשי חינוך שהמליצו עליהן כבעלות הופניתי אל המנהלות איתן שוחתי ע" כאמור בהקדמה, מה באמת עושה מנהלבעל חזון. הזו: יצאתי לשטח מנת לבדוק טיב המלצ הנקודות לפיהן אציג את הנושא יהיו: מה בעל לבין מנהלא חזון? א. ישות רעיונית אזוטרית" יסודות בחזון חינוכי מנהל התיכון הדתי ברמה של " עקרונות/ ב. החזון ברמת האמצעים הפרקטים וישומם ג. הקשר תפקיד זה לבין החזון שלה פת חינוכית- המנהלת כדמות ד. מהיכן צומח מנהל בעל חזון? סיכום: ו. מה בעל לבין מנהלא חזון? א. תפקיד הדורש כישורים מפותחים של מנהיגות, על מנהל בית הספר מוטל ארגוני מורכב, הסתגלות ביורוקרטית התערבות במשברים, רגישות לקהילהמצומצמת והרחבה של בית הספר, מנהל שיש לו כישורים כאלה יכול בהחלט להצליח לנהל את בית הספר ברמת. ניתן להקצין ולטעון אולי כן. האם בכך מסתכם תפקיד המנהל? אולם, הפעילות השוטפת. החינוכי אינו שונה משרתו מנהל אדמיניסטרטיבי של חברה שתפקידו המוסד ומפעיל את בעיקר כאלה של מיקסום הרוח הכלכלי, מנהל חברה קובע לעצמו מטרות, מסחרית. יש סוברים שניתן להקביל את המודל של החברהמסחרית הארגון על מנת להשיג יעדים אלה. הוצאתלמידים שיצליחו כגון: הספר, המנהל קובע מטרות למודל של בית הספר: הוא מגיס לשם כך את צות המורים ובסוף ורכישת מוניטין לבית הספר. להתקבלאוניברסיטה, עובדה מענינת היא שהוצעו תכניות לרפורמה המוגמרת לשוק. סחורה" את פולט" התהליך" יות משגשגות. 10 המבוסות על מודלים של חברות כלכל בניהול בתי הספר בארה" הערכת הצלחתו חזון של בית ספר (evaluation) ה. 9 ועוד רבים 9 Seymour B. Sarason, Revisiting the Culture of the School and the Problem of Change (New York: Teacher's College Press, 1996). 10 Thomas J. Sergiovanni, Leadership for the Schoolhouse: How Is It Different? Why Is It Important? (San Francisco: Jossey-Bass, 1996) page

14 ברמהאינטואיטיבית ישנה תחושה כי קים הבדל מהותי בין אופיה של חברה מסחרית אולם, קשה ברמהמוסרית להקביל השוק הכלכלי המבוס על לבין האופי של המוסד החינוכי. שעל רוב המחנכים נדמה, לבין הקהיליהחינוכית שענינה חינוך בני אדם. היצע וביקוש, ושאידיאלים וסכמת הנחה ראוי שבסיס המוסד החינוכיעמדו ערכים מוסרים חזקים, זאת בניגוד לניהול וזה כול צורת הניהול שלו. אלה ינחו בית הספר בכל ענין, מפתיעים. אינ בארה" תוצאות מחקרים סטיסטים בדבר תפקוד של מנהלי בתי ספר המנהלים שקיבלו את הערכות הנמוכות ביותר היו אלה שתפקדו כמו מנהלים ארגונים- מנהלים. אלה סיפקו מעט הכונה להוראה ולימוד בית מסחרים הספר( managers ). גבוהיו אלה שהיו מעורבים באופן פעיל בענינים החינוכים של בית הספר, ריטינג" שקיבלו" נמצאנו למדים דרך השלילה מנהל מוסד חינוכי אינו יכולהסתפק בלהיות בעל חזון, מנהל כזה טרוד בעולם הערכים החינוכים ומוסד המנוהל על ידו שכן אינו,.manager על ידי שיקולים ערכים. מונחה בעיקר נמשיך ונבר על דרך השלילה מה עוד המנהל בעל החזון אינו אמור להיות. יתכן להמשיך שלב אחד ולהציע שכל עוד מנהל בית ספרואה אתפקידו לארגן את בית הספר יהול תפקידו של המנהל בנוסף לנ לפי השקפה זו, הוא יחשב טוב. על ערכים חינוכים, יתכן שאף יהיה לו הוא לתכנן תכניות לימודים ופעילויות חינוכיות. האדמיניסטרטיבי השוטף, מעבר לעיסוק במטרות החינוך האסטרטגיות. החזון הוא מרכיב נוסף בראיתו של המנהל, שכן, זו חברה מסחרית לבין מנהל מוסד חינוכי ברובד למרות הפרדהקיצונית שעשיתי בפסק 11 המבוס על כוחות שוק. קונונציונלי, יצר כי במסגרת חקירת השאלה היוצא עד מהו, וטיפחו אוירה של צות מורים מלוכד עתה. 12 אולם מנהל כזה לא יחשבהכרח בעל ובו השקפות ומטרות בית חזון. כתוב" הספר, אני מאמין". 11 גם בחברה עסקית ראוי שיהיה חזון, ברור אין בהכרח הבדל כה קיצוני בין שני בעלי התפקידים. הערכי, עמית ). הערתו של חמי עתיד, אם כי זה יהיה שונה מהותית מחזון בית ספר אבנרי( 12 Michael Fullan, The New Meaning of Educational Change (New York: Teacher s College Press, 2001), 3 rd ed. page

15 המאפינים של מנהל בעל חזון משנה בפיתוח חינוכית עבור בית הספר. מנהל בעל חזון הוא מי שעוסק באופן בלתי פוסק בצירוף עם החזון הערכים") חינוכית נבנית על פי שהוא מאמין בהם אישית האישי(" החזון(" וכי המשתנים החברה ושל שאר הגורמים המרכיבים את קהילת המוסד החינ הגדילתאר זאת סרסון: כלי"). הגלובלי/ של מנהל בעל חזון היקף האחריות אך קשור למאפין המצוין שהוא) נוסף לעיל( יכולבצע אתפקידו על פי הרף המינימלי אדמיניסטרטור" מנהל שהינו אך " נוטל עצמו. שמירה צביונו הערכי ועל שמו הטוב ניהול שוטף יעיל של בית הספר, מנו: שהמערכת דורש ברי כי באמצעות אחוזים גבוהים של תלמידים שמצליחים בחינות אין). בין הבגרות, השאר( בנוסף לתפקידים אולם, להמעיט בערכו של מנהל המצליח להיות אדמיניסטרטור טוב. של נוסף, כובע" המנהל בעל החזון נוטל עצמו " טיבים, המסורתים המקובלים והאדמיניסטר הרחבת זאת מובילה בהכרח להיקף אחריות גדול יותר הוגה של משנה חינוכית. פילוסוף, ובעיקר למחויבות ליצירת בכל הנוגע להורדת הרעיונות הפילוסופים של החזון לרמת השטח, על היבט תרגום החזון מחשבה בהערה( למעשה: פי שינוים בית הספר כל הנדרש מעבר בכך קובע לעצמו המנהל בעל החזון רף גבוה של אחריות, נרחיבהמשך עבודה זו). תעלהמערכת החינוכית את ומאמציהם ישאו פרי, לשער כל שירבו המנהלים בעלי החזון, רף הציפיות והדרישות מכל מנהלי בתי הספר לענין זה. ב מ ו ד 177. הערה 9 לעיל, If a principal is not constantly confronting one s self and others, and if others cannot confront the principal with the world of competing ideas and values shaping life in a school, he or she is an administrator and not an educational leader. Most principals are administrators למינימום שהמערכת דורשת מנו 13 15

16 התבר לי ארבע המנהלות שיתפו אותי בעולמן החינוכי אכן מהות בעלות במהלך עבודה זו, בהמשך פרק זה אשתדלהדגים ולהמחיש זאת על ידי חזון פי הגדרה שניסיתי לעצב לעיל. לא כל כך בהובלת אני יודעת, השיבהמנהלת " מהו תפקיד המנהלת"? לתי" בתשובה לשא ברור שבית הוא תיפקד... היה בסדר, לפני שנכנסתי לתפקיד,) הספר.( איך אני מניעה את המורים מה חזון בית הספר, אך כל הזמן שאלתי עצמי: בצורה טובה. אז איפהאני האישי שלי, ד כמשיכה חזון קים שהאמנתי בו. ביחו להגיע למקום הזה... מכניסה? א מה מנהלת זו תופסת אתפקידה לא כמפעילה בית ספר במובן האדמיניסטרטיבי של המושג בלבד, הנעהזו חיבת לבוא מן המטען להשקפתה, של כוחות חינוכים בית הספר. מניעה" אלא כ" החזון האישי הזהוא האמצעי לתרום לבית הספר ולקדם אותו. החינוכי שלה. חזון", לכל אחת מן המנהלות כשנשאלה על החזון שלה לבית הספר היה ברור מהי כונת המושג " עצם בעיני, עד כמה זה מהוה ראיה שהן בעלות חזון? ובפי כולן היתה תשובה מוכנה ושגורה. מהוה לכל הפחות ראשית ראיה שהחזון אצלן הוא ישותוסת. עברתי לעיון בתוכן משלב ראשוני מודעות כלית לכך שתפקיד המנהל כול מרכיב חזון, החזון של כל אחת מן המנהלות והמשמעות היחודית והשואתית שלהן.. 15 ציטוט דבריהן בתוספת הערות שלי כמשקיפה עליהן הבאים מן העולם שמחוץ לבית, כמוני( הספר) יו עם אנשים המודעות לחזון והיכולת לשוח על 14 The school system sets the lower limits of the scope and responsibility of the principal. The upper limits of the role are far less determined by the system than one might think by looking at modal performance (Sarason, footnote 9 above, page 174) ל. ע. המילים שבסוגרים הינן תוספת שלי לשם הבהרת הנאמר

17 ישות רעיונית אזוטרית": עקרונות יסוד בחזון חינוכי מנהל התיכון הדתי ברמה של " ב. הקדמה שני הרבדים תלוים בזה ובנוים על ורובד ישום החזון בשטח. אזוטרי, הרובד התיאורטי- מחשבתי אצל מנהל בית הספר, בפרק נשתדלהמחיש את חשיבות החזון הפילוסופי- גב זה. למותר לצין כי העיסוק בפן ואילו את הפרק הבא נקדיש לרובד של ישום הדברים בשטח. שכן גם אדמיניסטרטור חינוכי פילוסופי הוא המאפין העיקרי של המנהל בעל החזון, הרעיוני- מנהל בעל חזון מנגד). שחזונו, מישור קבלת ם אסטרטגיות החלטות( מסוגלתכנן וליש פוקס ומרום סבורים כי עם זאת, מעשי לוקה בחסר. הפילוסופי אינו מיושם ברובד האסטרטגי- וזהותו מנהל כבעל אין שלא קים אצלו פער המהותי לבין החזון האסטרטגי, התאורטי לבין הרובד המעשי של החזון. תלוי במידת הפער שבין תאורטית. בשלב הראשון נעין במשנהחינוכית המנהלות ברמהאזוטרית, כאמור, חזון במישור הדתיI. לכל אחת מן המנהלות היתה תורה ברורה ועקבית בנושא החינוך הדתי בית הספר. אך זוית אני חושבת שצריך להיות קוד מאד ברור של הלכה, הלכה" היא תפיסת חים דתית להבין את מודרנית, האשהדתית- עודבר חשוב זה מאד החותפראיה צריכה להיות לומדות השקפת עולם אישית ולא לפתח התלמידות כאן אחראיות לעצמן, המורכבות. עדר בתוך חברה דומה". השקפת עולם של הקפדה העיקר ולא על השקפה במרכז קיצונות. להחדיר השקפת בית לבנות- הספר" חינוך רציני לבנות, הטפל." פיתוח מחויבות לשמירת מצות, יהדות- ציטוט מתוך החזון הכתוב של אחד מבתי הספר:" נשים צעירות המסוגלות והרוצות להשתמש ביצירות שעליהן להוציא... ביקורתיות בצד מסורת... שאיפה כדי לפתחי משמעות במדינה ובחברהיהודית המודרנית, ת, מושת המסורת היהודי ע מ ו ד 11. השקפה פתוחה". 16 לפי דברי המלומדים שהובאו לעיל קימים מספרבדים בחזונו של מנהל המוסד : החינוכי, 16 17

18 כל יושר והגינות". צדק, כבוד הבריות, דמוקרטיה, מחויבות לערכים היהודים של חירות, לפתח" ומעודים אוירה פתוחה של שאלות". לאומי, דוגמאישית לאדם דתי- מורהוא והיכולת לשלב את הדתיות שלנו עם הענין הפמיניסטי הוא מאד משמעותי, בנות דוקא, לחנך " ואת הרצינות הדתית, להעלות זה מה שאני מנסה לעשות כאן. המודרני. העולם קשה מאד לעמוד במטלהזאת. מורכב. הוא המקום הזה לא פשוט, האינטלקטואלית... ני מנסה ליצור את המצב שבו אבל העבודהאמיתית. המחויבות זהדבר שצריך לעבוד עליו, הטרוגני מבחינה דתית. ס ביה"... מאד" הערות: כל אחת מן המנהלות מיחסת חשיבות על אף שלכולן השקפה דתית משותפת ברמהבסיסית, ועיצוב הדמות הדתית של הבת בית ספרה. למרכיבים שונים החינוך הדת חברתה מדגישה את החשיבות שלימודי קודש רצינים. בעוד אחת שמה דגש על הלכה, באקלים עכשוי של מצוקה במישור זה. כולן מדברות על הצורך לטפח מחויבות דתית, נימי ולא על מדברות המנהלות חשיבות הדגש הכח הדתי הפ מעבר לקטעים המצוטים, ביחס לציבור הדתי. אחת מדברות על החשיבות שלהיות במרכז, אלא שהאחת מדגישה שהעולם בעיני כולן חשוב להעביר לבנות מסר של כלי ועולם דתי, בלשל ליהן כאל תחומים נפרדים שניתן הכלי הוא בעל מהות דתית, עוד האחרות מתיחסות לכולן חשובה פתיחות לעולם הרחב כחלק מן הזהות הדתית. ביניהן. בצורה זו או אחרת. האשהדתית" לכולן חשוב נושא " הבנות למרות שהשקפות שהן מציגות מורכבות. לכל אחת מן המנהלות חזון ברור מאד. חזון מוכרות" הן" בנות צעירות ובכל זאת סומכות עליהן לקבל המסרים המורכבים. קל יותר לעור התלהבות אצל, שמציר את העולם במונחים קוטבים מוגדרים אנשים כאשר מציעים להם חזון קיצוני או פנאטי, חזון מן הסוג המתיחס לרעיונות האתגר הוא להאציל השראה באמצע לבן. בצבעי שחור- היטב, ביוחמית הספר נהיה יותר. יצירה בין העולם הדתי לעולם הכלי, לא הפרדה... הזנה, יש דגש תפילה ולימוד רציני ולא על צניעות בגדים. החוץ. קרי: מורכב. לעתים קרובות זהזכיר לי את הערתו של פוקס " 17 18

19 אמירה זו מהוה מפתח להבנת הגדולה של המנהלות פלורליזם ודמוקרטיה". כמו סובלנות דתית, המבחן האמיתי לחזון הוא הצלחת העברת המסר המורכב הזה לתלמידות אולם, הלו. האחרים עליהם נדבר זה רלונטי במישור הדתי והן בכל המישו ושאר קהילית בית הספר. בהמשך. חזון במישור החברתיII. אינטגרציה רואות את הנושא החברתי כאלמנט המרכזי בחזון ומ., ב. שתים מן המנהלות איתן שוחתי, הן מאמינות שחינוך טוב יכולהתקים בית ספר המשרת ציבור הטרוגני. שלה. דרך המפעל שלהן היצרגטניא בתי, דתי בנושא נוסף לכך, רואות עצמן כמחנכות הציבור החינוך מחדש לחים בחברה יותר הטרוגנית, ם. אליטיז מאד בנוי על הציבור הדתי הספר." אני מקוה שאנו מצליחים לאט היא חינוך פשוט לציבור הדתי. ויותרחבה, מורכבת, הדתי" צריך לחנך את הציבור לאט לחלחל הרעיון הזה פנימה... דבריה של המנהלת מלמדים אותנו כי החזון החינוכי של המנהל יכולהתפשט מעבר לגבולות בית שואף המנהל בעל החזון להשפעה החברהרחבה. דרך המיקרוקוסמוס של בית הספר, הספר. של שאר המנהלות ניתן להבין שיש להן חזון הנוגע לחינוך והשפעה על ברי כי גם מן האמיר העדתי או המגדרי. במישור הדתי, הצבור הרחב, נקודה נוספת אותה ראוי לצין לגבי החזון החברתי היא שגם בין שתי מנהלות בעלות חזון דומה, יכולים להיות הבדלים משמעותים. הגיעה לתפקידה בעוד אולם, רעיון האינטגרציהחברתית. חזונות הסובות סביב ולמ. לב. אם כי עשתה בו התאמה כפי שנראה חזון שהיא הזדהתה אתו בהמשך( הנוכחי עם חיובי, Public education does not serve a public.it creates a public 18 ע מ ו ד 10. י ל ר ה 3, 18 Neil Postman, The End of Education: Redefining the Value of School (New York: Knopf, ),page

20 שהזדהתה עם החזון הקים המנהלת הקודמת של בית מן העבר השני, ובשונה מש. הדברים), היא מתארת כיצד הרגישה יה שלילית מסוימת. הגיעה לחזון שלה מתוך אכזבה מ, וחו. הספר של בית הספר בו לימדה בטרם היכנסה לתפקיד הניהול הנוכחי, אליטיזם" חוסר הזדהות עם ה" היא מודעת לכך מנגד, אלטרנטיבה משלה. וחוסר הזדהות זהוא שהביאותה לחזון חדש, במלים לבין הקבלה הקים. כך שהחזון שלה מהוה מעין סינתזה הדחיה מן הקים, שחזון פילוסופי אינו למדתי מכך מה שהבנתי אינטואיטיבית, שילוב של חידוש ומסורת. אחרות, נסיון קודם, מקום של רקע במקרה מ.: אלא צומח מספר מקומות: על ריק", נוצר" מתוך ואצל ש. שהחזון צמח ברובו מן הנסיון הנוכחי כדי התפקיד, נראה אח" במקרה של ב. ב. אלא העדתי. שהאתגר הוא בכלא הענין הדתי, רק לאחר שפתחתי בית הספראיתי ילדים עשירים וענים ". אינטגרציה בין ספרדים לאשכנזים, ניתן וצריך לעשות מה למדתי מן המנהלת הזו? העיקרי שלה בתי הספר שהיהאתגר, בנוגע לצד היא הגיעה לבית עם חזון נתון הדתי( ולאחר שראתה שהמוקד החזון שלה אינו תואם האתגר שבית הספר אותם ניהלה בעבר), יש במהלך שעברהמנהלת חידשה ופיתחה חזון חדש בהתאם למציאות. הקונקרטי הציבפניה, אפילו מנהל ואולי לא מפותח דיו עם חזון מסוים, כדי למד מסר חשוביותר: מנהל המתאים את החזון שלו למה יכולהפוך להיות עם חזון, חזון", לא מושג מהו" אולם רק אדם בעל שיעור קומהמשלבתוכו תודעה חינוכית מפותחת, שבית הספר זקוק לו. סויץ'" וראיה תכליתית יכולעשות את ה" בטחון עצמי, יכולת הסתגלות, גמישות, פתיחות, הזה. כבעלת מקבלות משנהארה לאור ישומי החזון במציאות היומיומית של סגולותיה ב. אבל ראיתי שזה מה מעולם לא חשבתי שאעשה X... בית הספר הערותיהחוזרות והנשנות ש" שהבנות צריכות". ולש. אימוץ חלקים מן החזון שהיא ינקה מאותו בית ספר, הרבה אלמנטים בחזון שלה משקפים והגדולה שלה יותר בהיבט ). מסורת הישומי( הגדול שליהיהאתגר. חשבתי שכאשר אהיהמנהלת בית ספר הדתי, לבנות" ס ביה, בפרט" ובכל, " התפקיד שלנו הוא בנית החברה" 20

21 אינו החזון שלה כאמור, אולם, בוערים". שעבורה אישית מאד " ישנם אלמנטים בחזון ב. הנושאים הבוערים אצלה לכן, אישי בלבד אלא קשור ותלוי בצרכים היחודים של בית הספר. ומסקנתה מכך היא שעליה לרסן את הפרק הזה אינם תואמים בית הספר בשלב הנוכחי, המסר שדברים היא בוחנת את החזון מפעם לפעם. בחזון שלה בסבלנות עד לזמן שהוא יתאים. המתיחסת הארוך והן לטוח הקצר. יה שחזון אכן הינו ישות דינמית, אלה שידרו לי כמו חזון גם( שיש בו סכנה לקיבעון. אני מאמין" בזה טמון הבדל שהזכיר פוקס לבין " הוא מצריך שיתוף פעולה וקונצנזוס בין שכן, דבר שאי אפשר לכפות אותו. איסטרטגיה) המנהל. גורמים רבים מלבד קימת נקודה מודגשת נוספת הנראית לי קשורה לראיה חברתית ויש מקום להזכירה אצל ב., אני לא רוצה מנסה ליצור שיקוף ציבור שיש לי. הורים." בשלב זה: ם יחד ע כי אנחנו לא! יש טוח במלכתי דתי". שאף הורה יחשוב שאנחנו קדושים יותר מנו, עקרון השיקוף של בית הספר מהוה אלמנט החזון החדשני והמהפכני האינטגרציהעדתית, חלקה המשפחה בחינוך הבנות, ישנה מציאות שאין ברצונה לשנות: שמרני בחזון שלה. ותפקידם של המורים כנציגי הורים בחינוך זה. על פי השקפתה כמנהלת וארגון, הוא הכנסת אלמנטים חדשים בניהול דבר יחודי נוסף לב. ניהול". מסורת" שקולים ענינים ולא " המונחה ע" אחרים, שונה מבתי" בי" ב." בארה" אקדמי- חזון במישור הלימודיIII. יכולת למידה והצטינות. יש דגש על נושא האשה- מצד רוב המנהלות, לאתגר לאפליה מתקנת, וג יש על המורות לבנות הכרה שהבנות יכולות לעשות לדא. הכל" כולן מסוגלות להוציא תעודת ולא לומר להן שזה יהרוס את השידוך. ולעוד תלמידות מחונות, ומדידת הישגים ופוטנציאל שלא על פי מד דגש יכולת אישית, במקומות הטרוגנים- אקדמי גרידא. אתה לא יודע מה מבחינה ם בגיל הזהוא רק המד הלימודי. היחיד לדאבונו לילדי, " לקחת את המד הלימודי בגיל הזה כמד היחיד בעיני כדבר מה מבחינה חברתית... דתית, בגרות ולהגיע להשכלה גבוה ". 21

22 חינוך פירושו צריך להתאים. הטרוגניות הלימודית היאחד מיסודות בית ספרנו. אכזרי. ו". לכת עם מי שיש ולהרים אותו מהמקום של אני מצוינות מאד, הדמוקרטיה, לימודית, התמודות האפשרות לפתיחות הנשית, " מאמינה בדברים האלה". תדמית של עצמי בהשואה לבתי ספר ס" אחרים: בחזון אחר" ביה" מול אני" הV. משוה את החזון שלה קודם כלהנהלהישנה בית הספר. ב. יותר פתוחים" היא משוה את השקפת העולם שלה לנהוג בתי ספר " במישור החזון הדתי, יותר. סגורים" משוה את עצמה להשקפות של בתי ספר " היא מנגד, מבחינת השקפה דתית. היא מזדה ולחילופין משוה את למערכת: נוספים אליהם עצמה. אחרים" ב" מנהלת בשני המקומות. ואת המעמד שלה משם הגיעה, החינוכית בארה" ביקורת. המערכת" היא מדברת על עצמה מול " לא הזכירה מפורשות אף בית ספר בראיון שלי אתה, שכן, היא יוצאת הדופן מבין המנהלות, ש. ס" אולי זאת על אף שאלתי אותה מפורשות מהחזון שלה מול זה בתי ספר האחרים ביה( היאמרה שהיחוד אולם, מתחרה במקומות אחרים). ולא רואה עצמו שלה מספיק מבוס כ, אנחנו לא מתחבאים מאחורי נסיונות טיוח של דתים בעולם החילוני- בית ספרהוא בכך ש" באשר לבתי הספר העובדים עם בימין"). אולי בכך ביטאה ניגוד למקומות יותר " מודרני" ) אנחנו עושים כאן". הם עבודה אחרת מה אמרה" אוכלוסיהטרוגנית, בהשואה לבתי כמנהלת בית הטרוגני אינטלקטואלית הספר) מדברת על עצמה ועדתית( מ. כהגדרתה. סלקטיבים" ה" כשמגיעות אלי היא גם מדברת על עצמה בהשואה לבתי ספר הומוגנים מבחינת רמה דתית " הן רגילות אם לקבל אותן. אני לי" מתלבטת), חרד- ימני" בתי ספר השיכים לזרם בנות ה( מודעים) בתי אני לא יודעת אם האלה( שהאחריות לצד הדתי שלהן הוא בית הספר... למחיר שהם משלמים ". 22

23 או השואתי" קים מעין" היא כי אצל כל מנהל בעל חזון, המסקנה שלי מן הערות הנ" כיון שחלק מתפקידו של מנהל בית ספר המהוה אינטגרלי מן כמכלול. החזון" שלילי" הוא חיב להציג את היחודי לציבור ולגיס משאבים ותלמידים, לשוק סחורתו" הינו" חזון השלילי" ה" נראה כי שבית ספרו בין השאר גם בניגוד למה שיש למקומות אחרים להציע. חיב חזון חיובי כיב היחידי שבו. מהוה חיזוק לחזונו של המנהל אך לא יכולהיות המר איתן שהוא המרכז והבסיס. כמרכיב של הבת החזון" דמות: המחונכת" לסיום נושא כישות אזוטריתIV. ראינו לעיל בדברי המלומדים כי הגיגים בדבר דמותו של הבוגר האידיאלי היוצא מן המוסד הוא ונו. חלק חשובתהליך החשיבה של מנהל על חז הגדרת דמות הבת המחונכת בעיני המנהלות שלנו: דמות מהי הבוגרת המוצלחת בעיניך". אני משתדלת לדבר על הנושא הקלאסי " מ.:" אלא האידיאלית היא הבת במיטבה. אני חושבת שגם להורים אסור להגיש לילד מה שיהיה, צה לראות את הבנות בתור נשים דתיות אני בודאי רו מה שכן, לעזור לילד להיות שהוא. הלכה נכנסת אצלן כשיקול... שבשיקולי הדעת שלהן בחים, מחויבות. החברתי דמות הבת המחונכת מירי מהוה שיקוף ברור החזון שלה במישור הדתי, הטרוגניות( במישור החברתי מחויבות להלכה. הדתי, כפי שראינו אותם לעיל. והלימודי, הגעה לפוטנציאל המקסימלי מעורבות בחברה ובמישור האקדמי, ואינטגרציה ועדתית), תוך התיחסות אישית לכל בת. הצלחה בעיני בוגרתהיה מישהי היכולת לשלב את הדתיות שלנו בעולם המודרני... ש.:" שחיה את שני העולמות האלה במלואן. זה מה שחשוב בדמות הבוגרת. החזון הדתי, כיון שהנקודהעיקרית בחזון שלהיא אך מעורות אני רוצה שאחר כך ישארו שומרות מצות, שתהיה להן השכלה רחבה. ב." אני לא רוצה יחשבו שמשהו סגור בפניהן בגלל שהן דתיות". בעולם הזה. 23

24 הבוגרת האידיאלית. מתרגמת את החזון שלה לגבי בית הספר כמכלולרמהאישית גם ב. תקותהיא שישום החזון שלה יצליח לעצב דמות של בת דתית משכילה. החזון ברמת האמצעים הפרקטים וישומם ג. הקדמה רעיוני של החזון המנהל ובית הספר בעל נבחן רק בפן הפילוסופי אלא- כפי שצוין לעיל, נתח כיצד ניתן לדעת מהי מאוחר יותר, המעשה. השטח, במידת הצלחתו להוריד את החזון לרמ של לכאורה( תכנון) פוקס מתאר חזונות שהוא מכיר שישומן יורד עד הפרטים המזערים ביותר תיאר כיצד צביעת ולדורף", מיסד שיטת בתי ספר " שטינר, למשל, ותפעול המוסד החינוכי. כשיש לך המביאנשים לידי רות בית הספר בצבע מסוים חיוני לשם ישום החזון. " קי תוכן מבנה): ומשמעות, כול חינוך תכניות חברתי( לימודיםI. ויש לזה ביטוי בתוך תכנית ורתודוכסי, אנו שמים על השולחן את היבט הפמיניסטי- ש." למשל, הם היו דברים באויר. ס. לא פעלו באופן מעשי בתוך ביה" חזונות ש) בעבר, הלימודים. ) רק בזמני קמה תכנית מיגדרית. שהינן, בשונה משאר המנהלות איתן מנהלת מודעת לכך שכמשיכה חזון קים דיברתי( רי שלה אינו בחידוש אלא בשמירה על מודעות לחזון הקים שהיא התפקיד העיק מחדשות חזון), אך בעיקר ישום החזון האזוטרי ברמת השטח. מאמינה בו, ברור מאד הקשר בין החזון הפילוסופי לישומו הישיר בשטח, האם הסיבה לכך שאצל ש. תהיתי, כפי אולם מסקנה אינהכרחית, שהרי שיוצג( קשור למציאות היותה משיכה חזון קים. גם אצל מנהלות מחדשות חזון ישום מקבילמדי. בהמשך) ע מ ו ד 12. י ל ר ה 3, מד להערכת מצב.EVALUATION הצלחה" או"-. ריגוש ומאציל עליהם השראה, הם שואלים את עצמם כיצד ניתן לתרגם אותו למעשה"

25 דפי פרשת יש לנו הטרוגניות מבחינה ועדתית. בכונה. צות מורים הטרוגני, פה מ.:" שצריך להיות מאד המסר לחפש את הצד הטוב שבאדם, שניתן למצוא בהם מסרים. שבוע מעורבים... הפ שמי שמחנך אותן להבין את המורכבות. עובדה מודרנית, חשוב זהאשהדתית- עודבר אני חושבת שזה חשוב שיהיו מתנגדת למחנכים גברים. באידיאולוגיה, נשים בכונה, דמויות גבריות שהן יכירויעריכו אך אני חושבת שמחנכת צריכה להיות אשה שמתלבטת בין אשה הלבטים שלה אותנטים, בין בית.. משפחה, לימודים, ילדים, קרירה, ואלהלבטים שאותם שומעת הבת". פוסט מודרנית), אמיתית ) דבריה מבטאים מודעות לצורך של המעבר מחזון האזוטרי לרמת הדברים מדברים בעד עצמם. ציה בא לידי ביטוי בעיקר בחירת אצלה החזון של האינטגר הישום והביצוע. העשיה, זאת בהשואה למנהלות אחרות צות המורים והמורות ובחים היומיומים של בית הספר. הביטוי לחזון שלה לסביבה ר., שאצלן החזון בא לידי בעיקר בתכנית הלימודים. סביבת עבודה ליצור יצירה לא תחרותית מיושמת בהקפדה על אוירה תואמת בית הספר:" חשוב לי להבהיר שחדר במובן הרע של המילה... הישגית אבלא תחרותית. נעימה, מורים זה לא מקום של תחרותיות". מבנה בא לידי ביטוי במישור התכנון החברתי של בית הספר, חזון האינטגרציה המנהלת ב. הכיתות והרכב צות המורים. ישנהקפדה יתרה שלא לשבש את האיזון הכיתה". בחלוקת הבנות מן המגזרים השונים, ב.:" מי הית בוחרת? אם יכולה להחליף את כל הצות שלך, ש. יש מורה על סף חרדית. היתי מנסה ליצור מגון. עדין משיכה לשמור פלורליזם. אני רוצה שהבנותחשפנה לדמות הזאת. של ב.: החזון הדתי חלק. ס אך לא הן רגילות להתפל בית" התפילה תמיד מחוברת לחים של ביה. הבנות" זה יוצר מסגרת, חשוב לי מאד שהבנות יתפלו יחד. מתפלות בית הכנסת בשבת בוקר. 25

26 זה יחד". למשל בשבתות " אנחנו מתאמצים לשלב נוסחים העדות השונות בתפילה, רצינות... ות לתפילה. מקרב את הבנ בנינו גם תכנית אמרה" העצמת יכולתן ובטחונן של הבנות, בענין החזון הלימודי האקדמי, למרות שזה לימודים עצמאית במדעים כדי שבנות שרוצות יוכלו למוד כמה בו זמנית, למה לא?" לשמה"- עידוד לימוד " קשה לבנות ולמורים. מראים מודעות מושרשת עמוקה שאת מנהלת ב. כל המקרים המתוארים באשר לפועלה של בית הספר. גדולה כקטנה, החזון אסור להשאיר ברובד התיאורטי אלא מקומו בכל החלטה, ישום החזון מתוך תודעה מתמדת חיונית להיותו של החזון בעל משמעות ולא מילים בעלמא. חשוב לצין כי קימת גם ביקורת ברמת ישום החזון. בראשלנו"- אין מספיק מורים טובים ליהדות " אמר:" הורים בית הספר ב. אחד מן הפרופורציה שתופסים לימודי הקודש במערכת אינם מספקים". פתוחים ומעורים באקטואליה. גם למנהל עצמו ביקורת על החזון האישי שלו. ולעתים, יש בהרבה תלמידות מעדות איך מתמודת עם זאת שהאוכלוסיה שלך מעורבת המזרח, ש. להם השקפה מוכרת" כיצד את" שאמרת לי בזמנו שמשפחותיהן מתנגדות לימודי גמרא- שלך? ליברלית" הדתית הפתוחה וה" מה יהיו לא יודעת יהיהתוצר הסופי, ואנ אני בונה את זה. אך הם חושבים שזה מוזר. ת. התוצאות. נזכרתי בהערות של פוקס הסבור כי קים פער הכרחי בין הפילוסופיה למעשה: תמיד יהיו כאשר אתה מתחיל פרויקט חדשיש בו רעיונות רצינים ואידיאלים כאלה, נשגבים" נכון שבדרך כלא תשיג את אחד שמפריז בחשיבת יתר. גרנדיוזי" שיבקרו אותך על היותך " תהיה בר מזל כאשר אתה חושב על קוניאק, כי זהו דרכו של עולם. מלוא החזון שהצבת לעצמך, אין זו תוצאה גרועה כל כך לעומת האלטרנטיבה שבה אתה מתחיל אם תסים עם מיץ ענבים. בית הספר שיסד אינו כ אמרתי לבטלהים בחוצפתי, יום אחד, ענבים ומסים במיץ פטל"." השעמל : ום החזון האזוטרי ערות להלן מחישות את הבעיתיות והספקולטיביות שביש 26

27 מתאר מה שבית הספר אתה צודק, הוא ענה לי:" עומד בתיאורים שבספרו על חזונו. אך אין פירוש ס למלוא החזון, הוא הודה בכך שלעתים קרובות לא הגיע ביה" אמור היה להיות". מתאר כיצד התפתחה והשתנתהבנתו את המושג חזון תוך כדי צפיה והתרשמות מבית הספר. המחבר הגיע לצפיה בית הספר תוך ציפיה שבהכרח החזון יבוא לידי ביטוי בכל פרט של בית אולם מתוך התנסות בפרקטיקה נכח לראות שהמעבר במובן הדמות של הבוגר הרצוי. הספר, המונחה ידי והבין שבית ספר בעל חזון הינו בי" מן הפילוסופיה למציאות אינו כה פשוט, והמשתדלהבליט את כלי להתקדמות. החזון, ים, כרכזים לתפקידי הנהגה וסגנ" להשתפות בשיח של בי, הכשרת החזון: מורים 2. לבחירת צות חינוכי הקריטריונים לכת אך הוא חיב" אין לנו את אותהשקפה... אני רוצה לומר לך משהו על המורה ח.- ב.:" לכת זהענין להיות מנהלת- לנסות לשכנע את האופוזיציה שיש לו מעמד בית הספר " איתי". איתי". דין בין עדות". מדובר בשילוב חשוב לי שמורים לא ישדרו ע. התנשאות" זו היא תופעהכרחית בצות המורים. אופוזיציה" המנהלת מתארת מציאות של" ב. במקום שבו ישמירה מכונת על צות הטרוגני בהתאם לחזון הפלורליזם של בית הספר. ע מ ו ד 7. י ל ר ה 3, 20 הדבר שהמוסד לא הונחה באמצעות החזון". דניאל פיקרסקי, בניו יורק בית רבן" הספר היהודי הנסיוני " במאמר שלו על 21 Definition of vision sensitive school: an institution informed, down to its very details, with a conception of the kind of person you re hoping to cultivate Revised definition at end of paper: school which emphasizes the role of the vision as a tool of educational improvement

28 כחלק חשוב מישום החזון שלה. לכת איתה" מתארת האתגר למשוך המורים" למחויבות לחזון. ובתוכם המורים, יד שלה כבעלת היא כמחנכת קהילת בית הספר, מהתפק והן בעבודה יומיומית עם הצות הגיוס הזה מתבטא בחירת אנשי שהחזון מדבר אליהם, ולכונם לחזון בהחלטותיהם ובכל פעלם במסגרת אופוזיציה" בורלי לנוט את מורי הקים. בית הספר. ולטענתהיאף רואה את קיומו כדבר פורה, המנהלת מוכנה שתקים אופוזיציה בית הספר, מסיבות מובנות. קואליציה", אולם המקורבים אליהיא בוחרת מתוך מעשיר ומאתגר. דמויות המפתח המניעים את בית הספר בכלותומעורבים בהחלטות רבות הנוגעות למדיניות מנהלת בית הספר לחזונה של והסגנית. מחוברות בורלי" הינן דמויות ה" קואליציה". ורבית הספר כולם ב" האדמיניסטרטיבית שלה, על פי דרך החזון: ראש גדול עידוד מורות להנהגה אך עליהם להבין שבענינים ראש הנוגעים", אני שמחה כאשר מורים תופסים גדול" ב.: " לא הבינה שמדובר המורה בענין.) תלהנמה ש. ) למדיניות ספרית הם חיבים להתיעץ עם אלא חשבה שזה בסמכותה". עקרוני, הצורך והרצון לאזן הוא ביטוי למתח מסוים הקים אצל כל נושא תפקיד ניהולי, האמירהנ" מול הצורך בשמירה קו ברור ועל הירכיות של בין טיפוח יוזמה אישית מצד אנשי הצות, לא פחות מן הפניה והתיעצות אתה בדבר מדיניות, חשוב לב. אולם כמנהלת בעלת חזון, סמכות. המקרהזהוהזדמנות להכניס את עצם הבנה של אותה מורה שיש חזון ולפיו לפעול. ריות אח כך שבית ספר עם מטיל דרישות רציניות על המורים, המורהחדשה לעולם החזון. ופתאם אני צריכה באתי מתוכם, הינו באותו גיל ומאותו רקע, הבעיה עם הצות שבסה" ש.: למדתי לעשות זאת הנסיון וגם עם הבגרות. זה לא פשוט. להניע אותם... היא מרגישה שהקושי העיקרי נובע מריבוי להוביל את הצות איתה בחזון. מדברת על קשים מ.: מה שלא מאפשר ברנות יתרה בחירת צות הוראה. המורים בית ספר גדול מאד, מעבר לתפקידם החינוכי הרגיל כלפי. גדולה יותר המנהלת ובית הספר בכל התלמידים, 21 Daniel Pekarsky, Beit Rabban: A Vision Sensitive School in Action" (Internal Report to Mandel Foundation)

29 מהוה כי האתגר ישום החזון ברובד של חינוך צות בית הספר לחזון זה, מן הדברים ניכר, בעיני המנהלות אתגר חיוני אך לא קל. ס" חלק הורים בחזון ובניהול ביה 3. בראיון עם מ.: האם הם מחויבים לערכים האלה? הורים? מהקשר שלך עם ש. חלק מהורים מאד אחד הדברים החשובים ביותר זה שאנחנו לא מחנכים את הורים. ת.. וצה שיהיה אחד ר וחלק מן הורים מושך כל לכיונו. מסיעים וכו', עוזרים, איכפתים, כל אחד או פחות מחיב. רוצה שיהיה יותר מחיב, ליברלי, דתי, ס. זה חלק מביה" לגיטימי. לפי תפיסתו. לקבל את ס ובאים מתוך רצון מכירים בי" בצורה ברורה. ש.: אני הצגתי להם מטרות ביה" ס,. השקפת בי" מדברת על הורים כחלק אינטגרלי מיסוד בית הספר והמשכו: ב. צריך להתחשב את השקפה שלי. קנו" שהורים" היכן, אניכולה לנהל רק בית ספר אחד" בסוג הורים. שלו? מנדט" מי מקבל המנהל את ה" והורי התלמידות הגופים המשלתים, ב.: היא פנה והציע לה את המשרה. פר, המורכבעיקר מן הורים של בנות בית הס הועד המנהל, ש.: האמנתי בית הספר". מיחסת את עובדת היבחרה לתפקיד לכך ש:" הגורמים שפנו היו הגופים המשלתים והורים הבנות. מ.: נענתה לפנית הורים. ר.: כל המנהלות מתארות מעורבות של הורים בחזון של בית הספר. 29

30 הקשר תפקיד זה לבין החזון שלה ת- המנהלת כדמות חינוכית למופ ד. וכן, נושא ROLE MODELLING הואחד מעמודי התוך של החינוך למידות וערכים בכל עלתה אצלי ת, לאחר שבעבודתי בשנהקודמת עסקתי בדמות המחנך והמחנכ להשקפה דתית. מלבד התפקיד שלה כמעצבת סקרנות מהו החינוכי הישיר המנהלת כדמות מחנכת, הסב אתשומת עתיד", ר" יו" הרב חים ברובנדר, ומפעילה את חזון בית הספר ברמהכלית. כדמות קבועה בית וכמי שנמצאת הכי של הספר, דבק" לבי לכך שתפקיד המנהלת כ" החזירה תובנה של אחת אותי, אולם. המנהלות, יוצר פוטנציאל הממיב גדולחינוך, שעות רב למקום מתון יותר בציפיות שלי למצואת ה- MODEL ROLE בדמות המנהלת. מיצגת מודלבנות? איך רואה את עצמך בתור דמות מצד הבנות,,ROLE MODEL ש. ון בית הספר ולהפעיל את הדברים בשטח? מהתפקיד שלך מעבר להגות בחז כלומר, חושבת שאחד הדברים שהכי קשים שלי בתפקיד היאיך אני נתפסת זו שאלה מש קשה. ת. עד שכמעט אין לי הזדמנויות לקשר אישי שזה כזה מחסום, עם כל הסמכותיות שבזה, כמנהלת, המנהלת יוצרת מנהלת. האמת היא שהתסכול הגדול הוא שאני מחנכת אלא עם התלמידות. כך צריך לבנות את הזדמנות שזה יתפתח. משהו שאני לא בטוחה.ROLE MODEL שאם יש משהו שיוציאותי מן הניהול זה יהיה כדי לחנך באופן כך שהשאלהזו היא קשה. אמיתי. מאפשרת לחנך? את ש. מרגישה שאניותר מחנכת הצות מאשר את הבנות. כן, " זה ענין של נכון לאו דוקא בשדהחינוך. נורמות עבודה. על השקעה, אני מדברת מוסר עבודה, שידור של סדרי עדיפויות ברורים. ציפיות, לאו דוקא טקסט גלוי. הרבה מאדSUBTEXT. אני חושבת שבזה אני מצליחה, כמי שיש מגע באופן אמיתי", נכת" המנהלת מצביעה על המתח שבין שאיפתה להות מח מצב לבין דמותה ותפקידהסמכותים כמנהלת המוסד, יומיומי עם הבנות ברמהאישית, מודעת למחיר אותו היא משלמת על היוצר פער וריחוק בינה לבין התלמידות ברובד כלשהו. הר. כמשה רבנולא להשאר למטה העם בתחתית לעלות אל הר" בחירתה" שכן בעיני, פתחתי בחקירת נושא הדמות האישית של המנהלת כלפי התלמידות בהתלהבות רבה. 30

31 חינוכית בעיני כMODEL ROLE יכולתי להבחין במספר מאפינים שהצביעו על המנהלת ב. היא פועלת באופן עקיף אם כי מודע לעיצוב הדמות של הבנות במישור הדתי. לבנות בית הספר. היא גורו". ונוקטת באמצעים על מנת למנוע את הפיכתה ל" עמדה כדמות להערצה, מודעת ב. אינה מעונינת לשלול מן המחנכות את סמכותן ואת מעמדן כ ROLE MODELS עבור הבנות. מקדם את עצם המצאותה כדמות אליה יכולים לפנות בכל ישום, לדעתה של המנהלת ש. עת, החזון של בית הספר. ברור וקא מנהל בעל חזון יכולשמש ROLE MODEL או שמא גם אדמיניסטרטור? האם דו נראה לי כיש אולם אינטואיטיבית, שברמהערכית גםMANAGER יכולהיות אדם ערכי. מנהל בעל חזון יתפוס אתפקידו כדמות מחנכת יותר מאשר אדמיניסטרטור. הערכת הצלחתו של חזון בית הספר ה. הן הבנות מרוצות, היא רואה מה קורה. המגיעה לבית הספר פעם בחודש, מפקחת יש ב.:" האם ילדים באים או עוזבים. מד נוסף הוא הרבה מאד למד בית הספר המורים מרוצים. נדמה לי שמד מסוים הוא מכך הזה. כל יום. אך 90% מהבנות באות לביה" שהנוכחות בו מושלמת, ין בי" נוכחות. מד נוסף הוא הרבהורים אומרים שהבת שלהן זה מקום שמח להיות בו. ס. בנות אצלי לא נעדרות מביה" ס. פתאם שמחה לקפוץ מהמיטה ולהגיע לביה" י. הענין החברת איך אצליח לפצח את וחשבתי: היתי מאד לחוצה בקשר לענין העדתי, זוהי! אין לנו בעיה כזאת כל אך- עדתיות. קליקות" הוא מספר" שמה שיקרה במקרהטוב, גיבוש". יש הרגשה של הצלחה גדולה. חשוב ליצור אוירה של ". להתפל איתן בכל בוקר במידת אלול... האפשר" החלצל. לומדות. בגרויות הן מבחן מסוים 31

32 על חויה של הצלחות יחסיות. מנהלת אחרת מדברת מקום ריאלי, מרגישה שאת מצליחהיום יותר מבעבר? ש. מקומות שפעם היו חלום רואהישגים כבר. פוכחת, בהם אני מרגישה יותר ת. ברוך וזה נגמר בענוה גדולה. מתחיל באגו, ס חדש, בעיקר בפתיחת בי" ניהול, והיום הם מציאות. לא תמיד אך מצד שניש דעות של הרבה מאד אנשים, דברים רבים יפים קורים, אחד, ה' זה חלק קבל ולא מופעל בשטח כמו שהיתי רוצה. מה שאני כולם רוצים תמיד מת אפשר להצמיח מנו המשך ולא אם מקבלים את זה, וצריך לקבל זה. מהמציאות, מהחים, זהמשחק בחינוך. לותר על הרעיונות. מאד נעים. יש כאן משהו נינוח, אנחנו חים בהכרה אחרת מאשר בתי ספר אחרים. ר.:" משהו שמאפשר להוציא בנות נוראוהבות להיות פה. תרגישי את זה עם תסתובי בעיני זהבסיס של החים. יש בית ספר שבו דיאלוג מתקים. ביטוי. דברים. סיכום: ו. מהיכן צומח מנהל בעל חזון? השכלה והכשרה של מנהלת כזו? הנסיון חינוכי והנהגתי, מהו הרקע אישי, אחת מנהלת את. חלקן משות חלומות של עשיה והשאר מנהלות מוסדות חדשים. בית הספר שבו לימדה, אחת עבדה בהדרכה בתנועת הנוער או בשרות הצבאי. חינוכית שנרקמו לראשונה בשנות הנעורים, ואילו השאר הגיעו חר לפני הגעתה לתפקידהנוכחי, כרכזת וצברה ניסיון כמנהלת בית ספר חלקן עברו קורסים אקדמים ומקצועים לתפקידן הנוכחי עם ניסיון מעט יחסית בניהול. אחת המנהלות הגיעה אך אחרות הגיעו לנהלא הכשרה פורמלית מסוג זה. להכשרת מנהלים, ות לימודים מטעם משרד החינוך, לניהולאחר מספר שנים כמפקחת על בתי ומפתחתכני המערכת". היא צמחה מתוך " כלומר, כל אחת מן ארבעת המנהלות הגיעו לתפקידן ולחזונותיהן במסלולי חים שונים ומגונים. מעיר על כך מורים אינה בהכרח תופעה מובנת מאליה. מענין לצין כי צמיחת המנהלים מתוך שורות בספרו על שינוי החוקר את נושא הניהול מנקודת המבט של פסיכולוג הוא. לעיל חינוכי 9 ) סרסון הערה( מורה שכן, מציע שאולי לא כדאי שכל מנהל יצמח משורות המורים כי דבר זה יכולחסום כוחות של שינוי. ומתקבע בצורת החשיבה והיצירתיות שלו. ערכת כמות שהן, מתרגלקבל את הדברים במ כל ארבעת המנהלות היא שכולן צמחו משורות המורים המכנהמשותף בי

33 שצמחו לתוך אנשים שחידשו חזון, קימות וריאציות שונות של בעלי חזון: המסר החינוכי בעיני: מנהל שטרם פיתחזון עובדה יוצרתחזית אופטימית. ים. שפיתחוחיזקו קי חזון, ולעולם לא מאוחר. יוכלעשות זאת, מהו תפקיד המנהלת?" וראו את אחת התשובות לשאלתי " את זו שאמורה להשפיעל התלהבות של המורים? ש. ברמת אבלא להפעיל אות לדאוג שהצות שלך עובד, זהתפקיד המרכזי המנהל- כן. ת. לשמור על תקשורת לודא שאנשי שטח טובים עושים את העבודה בצורה טובה, כל הזמן, ס. להערכה של ביה" לבדיקה עצמית, לשיח מחדש, להגות, דרבון המערכת לחשיבה, איתם, והשאר פרטים. זה תפקידו של המנהל. באמת, יובאני: סרג' הזכירו לי ציטוט חשוב וקולע מתוך הוגה הדברים הנ" זוהי השאלהגדולה ביותר. למה להיות מנהל? ר.: להוביל, בצורה מאד ברורה- רך פנימי להנהיג, היא שזה עונה על נראה לי, התשובה זה, מוסרית, שמרגישים גם סוג אחריות חברתית, אנשים שלא יכולים בלי זה. להנהיג. ושמרגישים שהם חיבים להיות בראש. אבל לא יכולהיות מנותק מן החזון שלשמו אתה עושה זה. דיברתי עלהנהיג, עומדים במבחן התשה של וזה לאותו כל) נהיג הדבר( השאלה כמהחזון והרצון הזה הפרטים הקטנים והמעצבנים שלא עולים בקנה אחד עם שני הדברים האלה שהמנהל צריך מהוים ענה השחורים האלה, כל הדברים השוחקים, הזמן השאלהיאיפהאיזון. לעשות. ואני חושבת שזה זו השאלה, השאלהיא מהיחס בין הדבר שמכסה על הדברים האחרים. שהוא לא בהכרח מביא רק סיפוקים. כמה קשה לקרוע את עצמנו מן הדבר הזה, לאן יתפתח. מה תהיהיצירה, זהסקרנות, אם את שואלת מחזיק אותי בתפקיד, מה שמביא להחלטה של כן או לא. It is up to principals to get the vision conversation started, and keep it going (Sergiovanni) 23. אסים סיכום זה ברעיון יפה ומענין בדבר תפקיד המנהל בכל. 23. Thomas J. Sergiovanni, Leadership for the Schoolhouse-How Is It Different? Why Is It Important? (Jossey-Bass, San Francisco) page

34 בליוגרפיה מוסר, הספר)," ערכים, דת( נורמטיבית ראויה חינוך והניעה רציונליות, ראובן כהן," א), תשס". מסמך ירושלים פנימי( למנהיגות חינוכית, Seymour Fox, "Toward a General Theory of Jewish Education" in The Future Of The Jewish Community In America, ed. David Sidorsky (New York: Basic Books, 1973). Seymour Fox (with William Novak), Vision at the Heart: Lessons from Camp Ramah on The Power Of Ideas In Shaping Educational Institutions (Monographs from the Mandel Foundation, 2000). Michael Fullan, The New Meaning of Educational Change (New York: Teacher s College Press, 2001), 3 rd ed. Daniel Marom, Before the Gates of the School: A Report on the Development of Educational Vision in a Non-Denominational Jewish Day School Program" (Internal Report to Mandel Foundation), to be published in abridged version in: Visions of Jewish Education, eds. S. Fox, I. Scheffler, D. Marom (forthcoming: Cambridge University Press). Daniel Pekarsky, Beit Rabban: A Vision Sensitive School in Action" (Internal Report to Mandel Foundation), Neil Postman, The End of Education: Redefining the Value of School (New York: Knopf, 1995). 34

35 Seymour B. Sarason, Revisiting the Culture of the School and the Problem of Change (New York: Teacher's College Press, 1996). Thomas J. Sergiovanni, Leadership for the Schoolhouse: How Is It Different? Why Is It Important? (San Francisco: Jossey-Bass, 1996). 35

36 נקודות למחשבה והצעות למחקרים עתידים המנהל כבונה אוירה חיובית של מידות וערכים 1. נדמה לי שיש להרחיב את היריעה למעגל הרחב יותר ולהתחשב גם החזון בחזון. החברתי 2. החזון החינוך המלכתי דתי. למשל: ותה בא המנהלהגשים. המגזר החברתי בית הספר חיב לרכוש את אמון לפי הגופיםSERGIOVANNI, ועם הקהילה. מבקרים ותורמים) כל המנהלות דיברו על תמיכה או אמון מצד הציבורים המקנים סמכות לפעול והמנים אותו. חלק מן האמון נובע מאמון באישיות המנהלת. במידה זו או אחרת. הרשויות, רמת חלק התלמידות בקבלת החלטות בית מודעותן, החזון ותלמידות הספר. הספר 4. וישום החזון בדבר התיחסות לתלמידות ברמה של השטח. לחזון, עיריה, קשר עם מוסדות ומשלה( בית ציבורים: יחסי הספר" תפקיד החזון החוץ" ב 3. 36