קשישים בישראל שנתון סטטיסטי 2010

Transcription

1 קשישים בישראל שנתון סטטיסטי 2010

2 The Elderly in Israel: Statistical Abstract 2010 Editors: Jenny Brodsky, Yitschak Shnoor, Shmuel Be er עורכת לשון: ענת ברבריאן עיצוב גרפי-פנים: לסלי קליינמן ביצוע גרפי-פנים: אונית שרותי מחשב בע"מ עיצוב וביצוע גרפי-עטיפה: סטודיו א' מאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל המרכז לחקר הזיקנה ת"ד 3886 ירושלים טלפון: פקס: אתר אינטרנט:

3 פתח דבר שנתון 2010 על קשישים בישראל הוא השלושה עשר במניין השנתונים שהופקו עד כה על-ידי "משאב" - מאגר המידע הארצי לתכנון בתחום הזיקנה, המשותף למאיירס- ג'וינט-מכון ברוקדייל ולאשל - האגודה לתכנון ולפיתוח שירותים למען הזקן בישראל. הדרישה לשימוש בשנתון וההדים החיוביים מן הציבור מצביעים על החשיבות שהחברה הישראלית על מוסדותיה השונים מייחסת לנושא הזיקנה. לרבים מהעוסקים בחקר הזיקנה או בתכנון שירותים לזקנים מספק השנתון מקור לא אכזב לנתונים והוא תופס מקום חשוב על מדף הספרים המקצועי שלהם. באמצעות השנתון יכול הקורא ללמוד על מצבם של הזקנים בכל תחומי החיים, ומלבד הנתונים המתארים את האוכלוסייה עצמה, נכלל בו מידע עדכני על מערכת השירותים ופריסתה, עד רמת היישוב הבודד. השנה נוספו לשנתון נתונים חדשים על מקורות ההכנסה של משקי בית של זקנים; על זקנים המסייעים להוריהם ועל זקנים המעסיקים מטפלת או עוזרת. כמו כן נוספו נתונים על אחוז הגידול של הזקנים באוכלוסייה על פני זמן, בהשוואה בין-לאומית. השנתון מופיע באנגלית ובעברית גם בגרסת אינטרנט באתר שכתובתו:.http//: כך מתאפשרת גישה נוחה לנתונים לגולשי אינטרנט בארץ ובעולם. בשנים האחרונות נוצר שיתוף פעולה בין "משאב" לבין מרכז הידע לחקר הזדקנות האוכלוסייה בישראל, באוניברסיטה העברית. במסגרת זו פותחה ב"משאב" מערכת ממוחשבת עם מגוון אפשרויות לחיפוש הלוח המבוקש. כמו כן כוללת המערכת מידע רחב ומקיף מעבר למה שמוצג בשנתון. אנו מקווים כי השנתון ימשיך לשרת הן את העוסקים בקביעת מדיניות, בתכנון ובפיתוח של שירותים והן את אלה העוסקים בלימוד ובמחקר, וכי הוא יסייע לשפר את רמת השירותים לאוכלוסייה הקשישה ואת איכות החיים של הזקנים. פרופ' ג'ק חביב מנהל מאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל פרופ' יצחק בריק מנכ"ל אשל

4

5 הקדמה משאב, מאיירס-ג'וינט-מכון-ברוקדייל ואשל שמחים להביא בפני הציבור את השנתון הסטטיסטי על אוכלוסיית הקשישים בישראל זוהי השנה השלוש- עשרה שבה אנו מוציאים את השנתון לאור. במהלך השנים שחלפו שכללנו את תוכן השנתון ואנו מקווים להמשיך ולהשתפר בעתיד. השנתון מקיף מ גוון רחב של נתונים על מאפיינים ועל היבטים שונים של מצב הקשישים בישראל. נעשה ניסיון ללמוד על המגמות ועל השינויים שחלו בהן לאורך זמן, ובמידת האפשר אף לעמוד על הבדלים ועל פערים בין קבוצות אוכלוסייה ובין אזורים גאוגרפיים שונים. הנתונים מהווים בסיס מידע הכרחי לתכנון, ומספקים בסיס לדיון על הצרכים, על המענים ועל הפערים בין השניים בקרב קבוצות שונות באוכלוסייה. השנתון מתייחס בעיקרו לאנשים בני 65 ומעלה, על-פי ההגדרה המקובלת בעולם לקשישים. עם זאת, בעקבות העלייה המשמעותית בתוחלת החיים, הגדרה זו כוללת טווח רחב מאוד של גילים, ולכן השתדלנו להביא נתונים רבים לפי קבוצות גיל מפורטות יותר. הפרק הראשון עוסק במאפיינים הדמוגרפיים של הקשישים ומציג נתונים על גודל אוכלוסיית הקשישים, לפי חתכים דמוגרפיים (גיל, מין, קבוצת אוכלוסייה) וגאוגרפיים (נפות, יישובים). הפרק השני מציג נתונים על מאפיינים בריאותיים של הקשישים (תוחלת חיים, תמותה, מחלות ומוגבלות), הרגלי בריאות ודפוסי שימוש בשירותי בריאות נבחרים. הפרק השלישי עוסק במאפיינים חברתיים-כלכליים של הקשישים ומציג נתונים על השכלה, על תעסוקה, על מצב כלכלי ועל מאפיינים חברתיים (שביעות רצון כללית, דתיות, התנדבות, בדידות ועוד). הפרק הרביעי דן במערכת השירותים לקשישים, הן בשירותים קהילתיים (המסופקים בבית הקשיש או במסגרות קהילתיות אחרות), והן בשירותים מוסדיים (המסופקים במוסדות לטיפול ממושך). מקצת הנתונים נוגעים לזמינות של השירותים, ומקצתם לדפוסי השימוש של הקשישים בשירותים השונים. בפרק האחרון מוצגים נתונים בנושאים שונים בהשוואה בינלאומית, כגון: מספר הקשישים, יחס תלות, פטירות, מצב משפחתי, השתתפות בכוח העבודה ועוד.

6 אף על פי שאנו מוסיפים מדי פעם נושאים חדשים לשנתון עדיין קיימים נושאים שלא נסקרו באופן מלא, ואנו מקווים שעם הגברת זמינותם של נתונים נוספים, נוכל להרחיבם ולעדכנם בשנתונים שיתפרסמו בעתיד. הודות ל היענות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ושל משרדי ממשלה אחרים לפניתנו, השנתון מכיל את הנתונים המעודכנים ביותר הקיימים. הלוחות בפרק הדמוגרפי מציגים נתונים לשנת כמו כן, מרבית הלוחות בפרק החברתי-כלכלי ובפרק על השירותים מעודכנים לשנת הלוחות על מאפייני הבריאות ועל שימוש בשירותי בריאות וכן הלוחות על שימוש במערכת השירותים כוללים את הנתונים האחרונים הקיימים במערכת. נתונים היסטוריים מוצגים לרוב על בסיס שנים עגולות, ועל בסיס השנה האחרונה שלגביה יש נתונים. בתחתית כל לוח צוין המקור המדויק של הנתונים, ובסוף השנתון מופיעה רשימה מלאה של מקורות המידע. כדי לקבל פרטים על מהות הנתונים ועל סוגיות מתודולוגיות, על הקורא לפנות למקור הנתונים. לנוחות הקורא, בתחילת כל פרק הוצגו ההגדרות וההסברים ללוחות, וכן סיכום של הממצאים העיקריים. את הפקת השנתון מלווה ועדת היגוי בין-ארגונית, ובה נציגים מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, משרד הבריאות, משרד הרווחה, משרד הקליטה, משרד הפנים, המוסד לביטוח לאומי, ג'וינט-ישראל, אשל ומאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל. ועדה זו דנה באופי הנתונים שיוצגו בשנתון ובעקרונות כלליים להפקתו. חובה נעימה היא לנו להודות לכל האנשים והארגונים אשר עזרו לנו בהפקת שנתון זה. שיתוף הפעולה שזכינו לו מכל הגופים ראוי לציון. תודתנו נתונה לכל חברי ועדת ההיגוי אשר ליוותה את העבודה וייעצה בשלבים השונים. ברצוננו להביע תודה מיוחדת לפרופ' משה סיקרון, על שעודד אותנו ותמך בנו בתחילת דרכנו וסייע לנו בגיבוש התפיסה הכללית ועל הנחייתו ודחיפתו המתמדת מדי שנה לשיפורים. כמו כן, תודה למר חיים פקטור, סמנכ"ל ג'וינט-ישראל, שעמד לרשותנו בכל עת בעצותיו המועילות.

7 אנו מודים לכל האנשים שעזרו לנו, שסיפקו לנו נתונים ושנתנו לנו הערות מועילות: בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: ליאת איטליאנו-רחבי, מיכל אליאב, יפית אלפנדרי, יוסוף אנדראוס, דייויד בן-יצחק, יאיר יום טוב, רינת כהן-מורנו, קרול כהן-פלדמן, אולגה ליטינצקי, מרים ועקנין, חוה קין, רבקה קריגר, נעמה רותם, גוסטבו שיפריס, וורד שבו, יפעת שני-אבוחצירה. במשרד הבריאות: ציונה חקלאי וטלי פוליאק, משירותי מידע ומחשוב; רינת יופה ואינה פוגצ'וב, מהמחלקה למידע והערכה, שירותי בריאות הנפש; ד"ר מיכה ברחנא ואירנה ליפשיץ ממרכז רישום הסרטן הלאומי. במשרד הרווחה והשירותים החברתיים: מרים בר-גיורא, פאני יוז, שאול צור וורד שחם מהשירות לזקן; רחל אגמון מהשירות לרווחת הפרט והמשפחה; יהודית שפיצר מאגף המינהל; יקותיאל צבע ומירי בן שמחון מאגף המחקר. במוסד לביטוח לאומי: מירי אנדבלד, שרון אסיסקוביץ, נתנאלה ברקלי, גבריאלה היילבורן, ברנדה מורגנשטיין, מרדכי לוי פרובנסול, אלכס פרומן ומרים שמלצר, ממינהל המחקר והתכנון. באשל: לנעמי קרן וליוספה בן-משה. במשטרת ישראל: טלי גורן-רביד באגף התכנון, מדור מחקר וסטטיסטיקה. אנו מודים לצוות מאיירס-ג'וינט-מכון-ברוקדייל ואשל, ובמיוחד לפרופ' ג'ק חביב, מנהל המכון, על הערותיו והארותיו המועילות; לפרופ' יצחק בריק, מנכ"ל אשל, על היוזמה להפקת השנתון ועל תמיכתו לאורך כל הדרך; לדרור רותם, מנהל תחום תכנון ומחקר באשל, על תרומתו ועל הליווי בכל שלבי העבודה. כמו כן, אנו חבים תודה מיוחדת לענת ברבריאן ולג'ני רוזנפלד על העריכה הלשונית הקפדנית, וללסלי קליינמן על ההפקה וההבאה לדפוס. לבסוף, ברצוננו לציין כי נקבל בברכה תגובות והערות העשויות לשפר את עבודתנו בהפקת השנתונים הבאים. ג'ני ברודסקי, יצחק שנ ר, שמואל באר עורכי השנתון

8

9 חברי ועדת ההיגוי יו"ר הוועדה - מר דרור רותם, ראש תחום מחקר ופיתוח, אשל, האגודה לתכנון ולפיתוח שירותים למען הזקן בישראל גב' יפית אלפנדרי, ראש גף צריכה וכספים, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מר שמואל באר, חוקר, מאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל גב' מרים בר גיורא, מנהלת השירות לזקן, משרד הרווחה גב' ג'ני ברודסקי, מנהלת המרכז לחקר הזיקנה, מאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל גב' רחל גינדין, מנהלת אגף המחקר, משרד הקליטה מר יששכר דור, מנהל המחלקה למחקר, משרד הפנים גב' ציונה חקלאי, מנהלת תחום מידע באגף לשירותי מידע ומחשוב, משרד הבריאות ד"ר אהרון כהן, ראש אגף גריאטרייה, משרד הבריאות פרופ' משה סיקרון, האוניברסיטה העברית מר חיים פקטור, סמנכ"ל, ג'וינט-ישראל גב' נעמה רותם, ראש גף בריאות, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ד"ר איריס רסולי, מנהלת המחלקה לשירותים קהילתיים, האגף לגריאטרייה, משרד הבריאות גב' מרים שמלצר, מנהלת אגף זיקנה, הבטחת הכנסה וסיעוד, מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי מר יצחק שנ ר, חוקר, מאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל

10

11 תוכן עניינים i ii vi מפת מחוזות ונפות בישראל, רשימת היישובים ואוכלוסייתם, לפי מחוז ונפה, רשימת המועצות האזוריות, לפי מחוז ונפה, פרק 1. מאפיינים דמוגרפיים של הקשישים... מבוא... ממצאים עיקריים... הגדרות והסברים... מאפיינים דמוגרפיים לוח 1.1: לוח 1.2: לוח 1.3: בני +65 וכלל האוכלוסייה, בני +65, לפי גיל, שנים נבחרות... בני +65, לפי מין, לוח 1.4: לוח 1.5: לוח 1.6: לוח 1.7: לוח 1.8: לוח 1.9: לוח 1.10: לוח 1.11: לוח 1.12: לוח 1.13: בני +60, לפי גיל ומין, שנים נבחרות... בני +65 וכלל האוכלוסייה, לפי קבוצת אוכלוסייה, שנים נבחרות... הנשים בקרב קבוצות אוכלוסייה, לפי גיל, שנים נבחרות... מבנה הגילים באוכלוסייה לפי מין, בני +65, לפי דת, גיל ומין, בני +65 וכלל האוכלוסייה שעלו משנת 1990 ואילך, לפי גיל, שנים נבחרות... כלל עולי אתיופיה ובני +65 מקרבם, לפי תקופת עלייה ומין, יהודים ואחרים בני +65 וכלל האוכלוסייה, לפי יבשת לידה, יהודים בני +65, לפי יבשת לידה, שנים נבחרות... יהודים ואחרים בני +65, ילידי חו"ל, לפי יבשת לידה, ארצות לידה נבחרות וגיל,

12 לוח 1.14: מאפיינים גאוגרפיים לוח 1.15: לוח 1.16: לוח 1.17: לוח 1.18: לוח 1.19: לוח 1.20: לוח 1.21: לוח 1.22: לוח 1.23: לוח 1.24: לוח 1.25: לוח 1.26: לוח 1.27: מאפייני משקי הבית לוח 1.28: לוח 1.29: לוח 1.30: לוח 1.31: יהודים ואחרים בני +65 וכלל האוכלוסייה, לפי יבשת מוצא, בני +65 וכלל האוכלוסייה, לפי מחוז ונפה, בני +75, לפי מחוז ונפה, בני +65, לפי מחוז, נפה וקבוצת אוכלוסייה, עולים בני +65 מבריה"מ לשעבר, לפי מחוז ונפה, בני +65 וכלל האוכלוסייה, לפי צורת יישוב, בני +75, לפי צורת יישוב, בני +65 ביישובים שמנו מעל 5,000 תושבים, לפי גיל, עולים בני +65 מבריה"מ לשעבר ביישובים שגרים בהם לפחות 100 בני +65 מבריה"מ לשעבר, בני +65 ביישובים שמנו למעלה מ- 10,000 תושבים, שנים נבחרות... בני +65 וכלל האוכלוסייה במועצות האזוריות, הגירה פנימית של בני +65 ושל כלל האוכלוסייה בין יישובים, לפי מחוז וצורת יישוב, מאזן הגירה פנימית של בני +65 בין יישובים, לפי מחוז וצורת יישוב, הגירה פנימית בין יישובים של בני +65 ושל כלל האוכלוסייה, לפי יישוב, אומדן בני +65 הגרים בקהילה, לפי מין, גיל וקבוצת אוכלוסייה, המצב המשפחתי של בני +65, לפי מין, גיל וקבוצת אוכלוסייה, המצב המשפחתי של בני +65, לפי מין, שנים נבחרות... בני +65, לפי סוג משק הבית שבו הם גרים ולפי מין, גיל וקבוצת אוכלוסייה,

13 לוח 1.32: לוח 1.33: לוח 1.34: יחסי תלות לוח 1.35: לוח 1.36: לוח 1.37: תחזיות אוכלוסייה לוח 1.38 א: לוח 1.38 ב: לוח 1.38 ג: משקי הבית של כלל האוכלוסייה ושל בני +65, לפי סוג משק הבית, משקי הבית, לפי הימצאות בני +65 וקבוצת אוכלוסייה, משקי הבית, לפי הימצאות בני +65 ולפי מספר הנפשות במשק הבית, יחסי תלות, שנים נבחרות ותחזית... יחסי תלות, לפי גיל הפרישה החדש בישראל, יחס תמיכה בהורים, שנים נבחרות ותחזית... תחזיות אוכלוסיית בני +65 וכלל האוכלוסייה, החלופה הגבוהה... תחזיות אוכלוסיית בני +65 וכלל האוכלוסייה, החלופה הבינונית... תחזיות אוכלוסיית בני +65 וכלל האוכלוסייה, החלופה הנמוכה פרק 2. מאפיינים בריאותיים של הקשישים ודפוסי שימוש בשירותי בריאות נבחרים... מבוא... ממצאים עיקריים... הגדרות והסברים... תוחלת חיים ופטירות לוח 2.1: לוח 2.2: לוח 2.3: לוח 2.4: תוחלת החיים בלידה, לפי קבוצת אוכלוסייה ומין, שנים נבחרות... תוחלת החיים בגיל 65, לפי דת ומין... תוחלת החיים בגילים נבחרים, לפי מין... פטירות של בני +65, לפי גיל, קבוצת אוכלוסייה ומין,

14 לוח 2.5: לוח 2.6: לוח 2.7: לוח 2.8: לוח 2.9 א: לוח 2.9 ב: לוח 2.9 ג: לוח 2.10: בני +65 וכלל האוכלוסייה שנפטרו בבתי חולים, מתוך כלל הפטירות, לפי מין וקבוצת גיל, פטירות של יהודים ואחרים בני +65, לפי גיל, מין ויבשת לידה, סיבות פטירה של בני +65 ושל כלל האוכלוסייה, לפי מין, סיבות פטירה של בני +65 ושל כלל האוכלוסייה, לפי מין וגיל, פטירות וסיבות פטירה של בני +65 ושל כלל האוכלוסייה, לפי גיל, פטירות וסיבות פטירה של גברים בני +65 ושל כלל הגברים, לפי גיל, פטירות וסיבות פטירה של נשים בנות +65 ושל כלל הנשים, לפי גיל, התאבדויות בקרב בני +65 ובקרב כלל האוכלוסייה, לפי גיל ומין, שנים נבחרות... תפיסת מצב הבריאות והתנהגות בריאות לוח 2.11: לוח 2.12: לוח 2.13: לוח 2.14: לוח 2.15: תפיסה עצמית של מצב הבריאות של בני +65 ושל כלל האוכלוסייה, לפי גיל ומין, בני +65 וכלל האוכלוסייה המדווחים על בריאות גופנית טובה מאוד או מצוינת, לפי גיל, מין, יבשת מוצא וקופת החולים, /2003 בני +65 וכלל האוכלוסייה המדווחים על בריאות נפשית טובה מאוד או מצוינת, לפי גיל, מין, יבשת מוצא וקופת החולים, /2003 בני +65 וכלל האוכלוסייה המדווחים על עיסוק בפעילות גופנית שלוש פעמים בשבוע או יותר, לפי גיל, מין, יבשת מוצא וקופת החולים, /2003 בני +65 וכלל האוכלוסייה המדווחים על מסת גוף BMI של 30 ויותר, לפי גיל, מין וקופת החולים, 2004/

15 לוח 2.16: בני +65 וכלל האוכלוסייה אשר מעשנים סיגרייה אחת לפחות ביום (בהווה), לפי מין, גיל, קבוצת אוכלוסייה ויבשת מוצא, /2003 בעיות בריאות, מחלות ומוגבלות לוח 2.17: לוח 2.18: לוח 2.19: לוח 2.20: לוח 2.21: לוח 2.22: לוח 2.23: לוח 2.24: לוח 2.25: לוח 2.26: לוח 2.27: לוח 2.28: בני +65 וכלל האוכלוסייה המדווחים על בעיות שינה, לפי גיל, מין, קבוצת אוכלוסייה, יבשת מוצא וקופת החולים, /2003 בני +65 וכלל האוכלוסייה שדיווחו שהיו להם אי פעם כאבים, לפי גיל ומין, /2003 בני +65 וכלל האוכלוסייה שדיווחו שהרופא אבחן אצלם אי-פעם מחלה כרונית או שדיווחו כי לקו באירוע מוחי או בהתקף לב, לפי גיל ומין, /2003 בני +65 וכלל האוכלוסייה שדיווחו שהרופא אבחן אצלם אי-פעם מחלות שונות, לפי גיל ומין, /2003 מקרים חדשים של שאתות ממאירות בקרב בני +65 ובקרב כלל האוכלוסייה, לפי גיל, מין ומיקום השאתות, מקרים חדשים של שאתות ממאירות בקרב בני +65, לפי מין וקבוצת אוכלוסייה, מקרים חדשים של שאתות ממאירות בקרב יהודים ואחרים בני +65, לפי גיל, מין ויבשת לידה, אומדן בני +65 יהודים ואחרים הסובלים מדמנטיה, אומדן בני +65 יהודים ואחרים הגרים בקהילה וסובלים מדמנטיה, לפי חומרת המחלה, גיל ומין, בני +65 וכלל האוכלוסייה המדווחים על בעיה גופנית, לפי גיל, מין, קבוצת אוכלוסייה, יבשת מוצא וקופת החולים, /2003 אומדן בני +65 המוגבלים בביצוע הפעולות היום-יומיות ,(ADL) אומדן בני +65 הגרים בקהילה המוגבלים בניידות מחוץ לבית,

16 לוח 2.29: לוח 2.30: לוח 2.31: לוח 2.32: בני +65 וכלל האוכלוסייה שנפגעו בתאונות דרכים, לפי חומרת הפגיעה, גיל, מין, מעמד הנפגע וקבוצת אוכלוסייה, בני +65 וכלל האוכלוסייה שנפגעו בתאונות דרכים, לפי חומרת הפגיעה, גיל, מין וקבוצת אוכלוסייה, בני +65 וכלל האוכלוסייה שנפגעו בתאונות דרכים, שנים נבחרות... נהגים בני +65 וכלל הנהגים המעורבים בתאונות דרכים, לפי חומרת התאונה, גיל ומין, שימוש בשירותי בריאות בקהילה לוח 2.33: לוח 2.34: לוח 2.35: לוח 2.36: לוח 2.37: לוח 2.38: בני +65 וכלל האוכלוסייה המדווחים על שימוש בתרופות ללא מרשם רופא, לפי גיל, מין, קבוצת אוכלוסייה, יבשת מוצא וקופת החולים, /2003 בני +65 וכלל האוכלוסייה המדווחים על שימוש בתרופות עם מרשם רופא, לפי גיל, מין, קבוצת אוכלוסייה, יבשת מוצא וקופת החולים, /2003 בני +65 וכלל האוכלוסייה אשר ביקרו אצל רופא בשבועיים האחרונים, לפי מין, גיל, יבשת לידה והתמחות הרופא, /2003 ביקורים של בני +65 ושל כלל האוכלוסייה אצל רופא במהלך שנה, לפי גיל, מין, קבוצת אוכלוסייה והתמחות הרופא, /2003 ביקורים של בני +65 אצל רופא מתוך סך הביקורים של כלל האוכלוסייה, לפי התמחות הרופא ומין, 2004/ בני +65 וכלל האוכלוסייה המדווחים על ביצוע בדיקות מעבדה בשבועיים האחרונים לפני הסקר, לפי גיל, 2004/ ביקורים במחלקות לרפואה דחופה ואשפוזים בבתי חולים לוח 2.39: לוח 2.40: ביקורים של בני +65 ושל כלל האוכלוסייה במחלקות לרפואה דחופה, עם רישום אבחנות אחוז האשפוזים מתוך הביקורים במחלקה לרפואה דחופה- מבוגרים, לפי גיל ולפי קבוצת אבחנות,

17 לוח 2.41: לוח 2.42: לוח 2.43: לוח 2.44: לוח 2.45: לוח 2.46: בריאות הנפש לוח 2.47: לוח 2.48: לוח 2.49: לוח 2.50: לוח 2.51: לוח 2.52: לוח 2.53: מבוטחים בקופות החולים לוח 2.54: בני +65 וכלל האוכלוסייה המדווחים על אשפוז בבית חולים, לפי גיל, מין, קבוצת אוכלוסייה, יבשת מוצא וקופת החולים, /2003 אשפוזים של בני +65 ושל כלל האוכלוסייה במחלקות כלליות, לפי מין וגיל, אשפוזים של בני +65 במחלקות כלליות, מסך האשפוזים באוכלוסייה, לפי מין וגיל, בני +65 מכלל המאושפזים, לפי מחלקות, התפלגות האשפוזים בקרב בני +65 במחלקות כלליות, לפי מין, שהייה ממוצעת במחלקה בקרב חולים בני +65 ובקרב כלל האוכלוסייה שהשתחררו מאשפוז כללי בשנת בני +65 וכלל האוכלוסייה, המטופלים בטיפול אמבולטורי פסיכיאטרי, בני +65 וכלל האוכלוסייה, המאושפזים במסגרת אשפוז יום פסיכיאטרי, לפי גיל ומין, בני +65 וכלל האוכלוסייה, המאושפזים באשפוז פסיכיאטרי מלא, לפי גיל ומין, בני +65 המאושפזים באשפוז פסיכיאטרי מתוך כלל בני +65, והמאושפזים מקרב כלל האוכלוסייה, לפי קבוצת גיל ומין, שנים נבחרות... קבלות לאשפוז פסיכיאטרי מלא של בני +65 ושל כלל האוכלוסייה, לפי קבוצת גיל ומין, שנים נבחרות... קבלות לאשפוז פסיכיאטרי מלא של בני +65 ושל כלל האוכלוסייה, לפי אבחנה וקבוצת גיל, קבלות ראשונות לאשפוז פסיכיאטרי מלא של בני +65 ושל כלל האוכלוסייה, התפלגות אוכלוסיית המבוטחים בני +65 בין קופות החולים, לפי גיל, שנים נבחרות...

18 151 לוח 2.55: בני +65 מתוך כלל המבוטחים בכל קופת חולים, פרק 3. מאפיינים חברתיים וכלכליים של הקשישים... מבוא... ממצאים עיקריים... הגדרות והסברים... רמת השכלה לוח 3.1: לוח 3.2: לוח 3.3: לוח 3.4: לוח 3.5: בני +65 וכלל האוכלוסייה, לפי מספר שנות לימוד ומין, שנים נבחרות... התפלגות בני +65, לפי מספר שנות לימוד, קבוצת אוכלוסייה ומין, יהודים בני +65, השתתפות בשוק העבודה לוח 3.6: לוח 3.7: לוח 3.8: לוח 3.9: לוח 3.10: לוח 3.11: לוח 3.12: לפי מספר שנות לימוד ויבשת לידה, בני +65 וכלל האוכלוסייה, לפי סוג בית ספר אחרון שבו למדו ולפי מין, בני +65 וכלל האוכלוסייה, לפי התעודה הגבוהה ביותר שקיבלו ולפי מין, בני +55 בכוח העבודה האזרחי, לפי גיל, מין וקבוצת אוכלוסייה, שנים נבחרות... בני +55 מועסקים, לפי גיל ומין, שנים נבחרות... בני +55 המועסקים במשרה חלקית מתוך כוח העבודה האזרחי, לפי גיל ומין, שנים נבחרות... ממוצע שעות עבודה לשבוע למועסקים בני +55, לפי מין וקבוצת אוכלוסייה, השתתפות בני +65 וכלל האוכלוסייה בכוח העבודה האזרחי, לפי מחוז מגורים ומין, בני +65 בכוח העבודה האזרחי, לפי שנות לימוד, שנים נבחרות... מועסקים בני +65 ומועסקים בקרב כלל האוכלוסייה, לפי ענף כלכלי ומין,

19 לוח 3.13: מצב כלכלי ורמת חיים לוח 3.14: לוח 3.15: לוח 3.16: לוח 3.17: לוח 3.18: לוח 3.19: לוח 3.20: לוח 3.21: לוח 3.22: לוח 3.23: לוח 3.24: לוח 3.25: לוח 3.26: לוח 3.27: לוח 3.28: מועסקים בני+ 65, לפי משלח יד ומין, שנים נבחרות... הכנסה למשק בית של קשישים, ובקרב כלל האוכלוסייה, לפי סוג משק הבית, התפלגות ההכנסות במשקי בית של קשישים ושל כלל האוכלוסייה לפי מקור ההכנסה ולפי חמישוני הכנסה, קשישים המקבלים פנסייה, מקבלי השלמת הכנסה מתוך כל מקבלי קצבת זיקנה ושאירים מהמוסד לביטוח לאומי, על-פי חוק ושלא על-פי חוק, שנים נבחרות... מקבלי השלמת הכנסה מתוך כל מקבלי קצבת זיקנה ושאירים מהמוסד לביטוח לאומי, לפי רשות מקומית, מקבלי השלמת הכנסה מתוך כל מקבלי קצבת זיקנה ושאירים מהמוסד לביטוח לאומי, במועצות האזוריות, הוצאה ממוצעת למשק בית שבו גרים קשישים ובקרב כלל האוכלוסייה - קבוצות ראשיות, לפי סוג משק הבית, הרכב הוצאה ממוצעת למשק בית, שבו גרים קשישים ובקרב כלל האוכלוסייה - קבוצות משניות, לפי סוג משק הבית, בני +65 וכלל האוכלוסייה, לפי הצלחתם לכסות את ההוצאות החודשיות ולפי מין, התפלגות משקי בית של קשישים ומשקי בית בקרב כלל האוכלוסייה, לפי רמת הכנסה, מדד ג'יני במשקי בית של קשישים ובקרב כלל האוכלוסייה, בני +65 וכלל האוכלוסייה, לפי שיוך לאשכול חברתי-כלכלי, ממדי העוני בקרב משפחות שבראשן עומד קשיש ובקרב כלל האוכלוסייה, ממדי העוני בקרב הקשישים, לפי הרכב משק הבית, חלקן של משפחות שבראשן עומד קשיש באוכלוסייה הענייה ובקרב כלל האוכלוסייה,

20 לוח 3.29: לוח 3.30: לוח 3.31: לוח 3.32: לוח 3.33: לוח 3.34: בעלות על דירה ומספר החדרים הממוצע במשקי בית של קשישים ובכלל האוכלוסייה, לפי סוג משק בית, בני +65 וכלל האוכלוסייה הגרים בדירה בבעלותם, בני +65 וכלל האוכלוסייה הגרים יותר מעשר שנים בדירתם הנוכחית, וותק המגורים בדירה הנוכחית, בעלות על מוצרים בני-קיימא במשקי בית של קשישים ובקרב כלל האוכלוסייה, לפי סוג משק הבית, בני +65 וכלל האוכלוסייה שלרשותם עומדת מכונית פרטית או מסחרית (עד 4 טון משקל כולל), לפי מין, גיל וקבוצת אוכלוסייה, בני +65 וכלל האוכלוסייה המורשים לנהוג, לפי גיל ומין, היבטים חברתיים ומאפייני חיים לוח 3.35: לוח 3.36: לוח 3.37: לוח 3.38: לוח 3.39: לוח 3.40: לוח 3.41: לוח 3.42: בני +65 וכלל האוכלוסייה הנפגשים או מדברים בטלפון, לפחות פעם בשבוע, עם מישהו מבני משפחתם שאינו גר א תם בדירה, בני +65 וכלל האוכלוסייה שיש להם חברים שא תם הם נפגשים או מדברים בטלפון, דיווח על הרגשת בדידות בקרב בני +65 ובקרב כלל האוכלוסייה, בני +65 וכלל האוכלוסייה שמרגישים שאין להם על מי לסמוך בשעת משבר או מצוקה, מטפלים ללא תמורה כספית בקשישים ובכלל האוכלוסייה, לפי תכונות דמוגרפיות של המטפלים ולפי הרכב המטופלים, מטפלים ללא תמורה כספית בקשישים ובכלל האוכלוסייה, לפי הרכב המטופלים ולפי מין, גיל וקבוצת אוכלוסייה, אחוז המטפלים ללא תמורה כספית, מתוך האוכלוסייה, לפי הרכב המטופלים ולפי מין, גיל וקבוצת אוכלוסייה, מטפלים ללא תמורה כספית בקשישים ובכלל האוכלוסייה, לפי תכונות הטיפול ולפי הרכב המטופלים,

21 בני +65 וכלל האוכלוסייה המעסיקים עוזרת או מטפלת בתשלום, בני +65 וכלל האוכלוסייה העוזרים להוריהם, בני +65 וכלל האוכלוסייה התומכים בילדיהם בכסף או בקניית מוצרים, לפי מין, גיל וקבוצת אוכלוסייה, בני +65 וכלל האוכלוסייה שעוסקים בפעילות התנדבותית (בשלושת החודשים שקדמו לריאיון), בני +65 וכלל האוכלוסייה שיצאו לנופש או לטיול בארץ או בחוץ לארץ בשנה שקדמה לריאיון, בני +65 וכלל האוכלוסייה שהשתתפו בחוגים לספורט, למחשבים, לשפות, למלאכת יד וכד' בשנה שקדמה לריאיון, בני +65 וכלל האוכלוסייה, שהשתמשו במחשב ובאינטרנט בבית, בעבודה או במקום אחר, בשלושה החודשים שקדמו לריאיון, בני +65 וכלל האוכלוסייה שדיווחו על חשיפה לעבריינות בשנה האחרונה, לפי מין, עב רות שבוצעו נגד בני +65, לפי מין, שביעות רצון מתחומי חיים שונים ומאזור המגורים בקרב בני +65 וכלל האוכלוסייה, הגדרה עצמית של רמת הדתיות בקרב בני +65 וכלל האוכלוסייה, אומדן מספר ניצולי שואה בישראל, לפי מין וגיל, שנים נבחרות... לוח 3.43: לוח 3.44: לוח 3.45: לוח 3.46: לוח 3.47: לוח 3.48: לוח 3.49: לוח 3.50: לוח 3.51: לוח 3.52: לוח 3.53: לוח 3.54: פרק 4. מערכת השירותים לקשישים: היצע ודפוסי שימוש... מבוא... ממצאים עיקריים... הגדרות והסברים...

22 רשומים במחלקות לשירותים חברתיים לוח 4.1: לוח 4.2: לוח 4.3: בני +65 וכלל האוכלוסייה הרשומים במחלקות לשירותים חברתיים, לפי מאפיינים נבחרים, בני +65 וכלל האוכלוסייה הרשומים במחלקות לשירותים חברתיים, לפי מאפיינים נבחרים, בני +65 הרשומים במחלקות לשירותים חברתיים, לפי רשות מקומית, זכאים לחוק ביטוח סיעוד ושירותים נוספים בבית לוח 4.4: לוח 4.5: לוח 4.6: לוח 4.7: לוח 4.8: לוח 4.9: לוח 4.10: לוח 4.11: זכאים לגמלת סיעוד מטעם המוסד לביטוח לאומי, לפי גיל ומין, זכאים לגמלת סיעוד מטעם המוסד לביטוח לאומי, לפי סוג השירות המסופק, דצמבר זכאים לגמלת סיעוד מטעם המוסד לביטוח לאומי, לפי מין, שנים נבחרות... מאפיינים נבחרים של זכאי חוק סיעוד מטעם המוסד לביטוח לאומי, לפי מין, שנים נבחרות... זכאים לגמלת סיעוד מטעם המוסד לביטוח לאומי, לפי רשות מקומית, קשישים המקבלים שירותים מעובדים סמך מקצועיים מטעם השירות לזקן במשרד הרווחה והשירותים החברתיים, באמצעות המחלקות לשירותים חברתיים, שנים נבחרות... קשישים שקיבלו מענק חימום בעונת החורף, / /1996 קשישים שקיבלו מענק חימום מטעם המוסד לביטוח לאומי, בחורף 2010/2009, לפי רשות מקומית... שירות הייעוץ לקשיש של המוסד לביטוח לאומי לוח 4.12: לוח 4.13: השירותים הניתנים על ידי שירות הייעוץ לקשיש של המוסד לביטוח לאומי, השירותים הניתנים על ידי שירות הייעוץ לקשיש של המוסד לביטוח לאומי, לפי סניף,

23 לוח 4.14: השירותים הניתנים על ידי שירות הייעוץ לקשיש של המוסד לביטוח לאומי, לפי סניף, מסגרות יומיות ושירותים נוספים בקהילה לוח 4.15: לוח 4.16: לוח 4.17: לוח 4.18: לוח 4.19: לוח 4.20: לוח 4.21: לוח 4.22: לוח 4.23: לוח 4.24: לוח 4.25: לוח 4.26: קהילות תומכות לוח 4.27: לוח 4.28: לוח 4.29: נופשונים ודיור מוגן לוח 4.30: מועדונים חברתיים לקשישים והמבקרים בהם, לפי מאפיינים נבחרים, מועדונים חברתיים לקשישים והמבקרים בהם, שנים נבחרות... מועדונים חברתיים לקשישים והמבקרים בהם, לפי רשות מקומית, מרכזי יום לקשישים והמבקרים בהם, לפי הגוף המפעיל, מרכזי יום לקשישים והמבקרים בהם, לפי מאפיינים נבחרים, מרכזי יום לקשישים והמבקרים בהם, שנים נבחרות... מרכזי יום לקשישים והמבקרים בהם, לפי רשות מקומית, מוקדים של בית חם לקשיש, לפי רשות מקומית, בדיקות סינון לאיתור בעיות ראייה ושמיעה בקרב קשישים, לפי רשות מקומית, יחידות קהילתיות לאשפוז יום בגריאטרייה-שיקום של שירותי בריאות כללית, יחידות קהילתיות לאשפוז יום בגריאטרייה-שיקום של שירותי בריאות כללית, יחידות לאשפוז יום בגריאטרייה-שיקום שליד בתי חולים, קהילות תומכות לקשישים, לפי מאפיינים נבחרים, קהילות תומכות לקשישים, קהילות תומכות לקשישים, לפי רשות מקומית, נופשונים לקשישים והמיטות בהם,

24 לוח 4.31: לוח 4.32: לוח 4.33: תוכניות ויחידות דיור בדיור המוגן לקשישים, לפי סוג התוכנית, תוכניות ויחידות דיור בדיור המוגן לקשישים, שנים נבחרות... תוכניות ויחידות דיור בדיור המוגן לקשישים, לפי אזור גאוגרפי (מחוזות ונפות), מיטות ואשפוזים במחלקות נבחרות לוח 4.34: לוח 4.35: לוח 4.36: לוח 4.37: לוח 4.38: שירותים מוסדיים לוח 4.39: לוח 4.40: לוח 4.41: לוח 4.42: לוח 4.43: לוח 4.44: לוח 4.45: מיטות במחלקות גריאטרייה חריפה, גריאטרייה תת-חריפה, גריאטרייה-שיקום וסיעודית מורכבת, מאפייני האשפוז במחלקות גריאטרייה חריפה, גריאטרייה תת-חריפה, גריאטרייה-שיקום וסיעודית מורכבת, מיטות במחלקות גריאטרייה חריפה, גריאטרייה תת-חריפה, גריאטרייה-שיקום וסיעודית מורכבת, לפי אזור גאוגרפי (מחוזות), מיטות במחלקות גריאטרייה חריפה, גריאטרייה תת-חריפה, גריאטרייה-שיקום וסיעודית מורכבת, לפי אזור גאוגרפי (מחוזות), מיטות במחלקות גריאטרייה חריפה, גריאטרייה תת-חריפה, גריאטרייה-שיקום וסיעודית מורכבת, שנים נבחרות... מוסדות לטיפול ממושך, לפי סוג מוסד ומגזר, מיטות לטיפול ממושך, לפי סוג מיטה, משרד מפקח ומגזר, מיטות לטיפול ממושך, לפי המשרד המפקח ולפי מגזר, מיטות לטיפול ממושך במגזרים השונים, לפי המשרד המפקח וסוג מיטה, מוסדות ומיטות לטיפול ממושך, לפי אזור גאוגרפי (מחוזות ונפות), מיטות לטיפול ממושך, לפי משרד מפקח ואזור גאוגרפי (מחוזות ונפות), מוסדות ומיטות לטיפול ממושך, שנים נבחרות...

25 מיטות לטיפול ממושך, לפי המשרד המפקח וסוג מיטה ולפי גיל, שנים נבחרות... שיעור התפוסה של המיטות לטיפול ממושך, לפי מאפיינים נבחרים, לוח 4.46: לוח 4.47: פרק 5. הקשישים במבט בינלאומי... מבוא... ממצאים עיקריים... אוכלוסיית בני +65 בעולם לוח 5.1: לוח 5.2: לוח 5.3: לוח 5.4: לוח 5.5: לוח 5.6: לוח 5.7: לוח 5.8: תוחלת חיים ופטירות לוח 5.9: לוח 5.10: לוח 5.11: יחסי תלות לוח 5.12: לוח 5.13: בני +65 בעולם ובכל יבשת/אזור, 2009 ותחזית ל עשר המדינות בעלות המספר הגבוה ביותר של בני +65, בני +65 מכלל האוכלוסייה במדינות נבחרות, לפי גיל, בני +65 וחלקם בקרב כלל האוכלוסייה, מדינות נבחרות... אחוז הגידול, מאז 1950, במספר בני +65 ובקרב כלל האוכלוסייה, מדינות נבחרות... בני +65 מכלל האוכלוסייה, לפי מין במדינות נבחרות, 2009 ותחזית לשנת בני +80, לפי מין במדינות נבחרות, 2009 ותחזית לשנת בנות +65, לפי גיל ויחס המינים, במדינות נבחרות, תוחלת חיים בלידה והערכה לתוחלת חיים בבריאות טובה, לפי מין במדינות נבחרות... תוחלת החיים בגילים נבחרים, לפי מין, במדינות נבחרות, פטירות של בני +65, מתוך סך הפטירות, לפי מין, במדינות נבחרות... יחסי תלות במדינות נבחרות, יחסי תלות במדינות נבחרות, תחזית לשנים 2020 ו

26 השתתפות בשוק העבודה לוח 5.14: הסדרי מגורים לוח 5.15: לוח 5.16: לוח 5.17: בני +55 בכוח העבודה, לפי גיל ומין, במדינות נבחרות, בני +60 הגרים לבדם, לפי מין, במדינות נבחרות... הסדרי מגורים של בני 60 ומעלה, במדינות נבחרות... בני 60 ומעלה הגרים במוסדות, לפי מין, במדינות נבחרות ביבליוגרפיה... מפתח הנושאים בלוחות (לפי עמודים)... לוחות חדשים בשנתון זה... נושאים ולוחות שפורסמו בשנתונים קודמים...

27 i

28 רשימת היישובים* ואוכלוסייתם, לפי מחוז ונפה, 2009 אלפים, סוף שנה אוכלוסייה שם היישוב אוכלוסייה שם היישוב 72.2 נצרת 40.8 נצרת עילית מחוז ירושלים 6.9 עילוט 5.9 אבו גוש 11.2 עין מאהל 77.1 בית שמש 40.5 עפולה ירושלים 17.3 ריינה 23.8 מבשרת ציון 6.5 רמת ישי 6.0 צור הדסה נפת עכו 12.4 אבו סנאן מחוז הצפון 11.5 אעבלין נפת צפת 7.6 ביר אל-מכסור 8.5 חצור הגלילית 10.5 בית ג 'ן 5.6 טובא-זנגרייה 6.9 בענה 29.5 צפת 18.2 ג 'דיידה-מכר 23.1 קריית שמונה 5.7 ג ' ולס נפת כנרת 10.4 דייר אל-אסד 41.3 טבריה 8.9 דייר חנא 19.9 מגאר 5.5 חורפיש נפת יזרעאל 28.7 טמרה 12.1 אכסאל 5.6 יאנוח-ג 'ת 8.0 בועיינה-נוג'ידאת 14.8 ירכא 16.9 בית שאן 12.1 כאבול 6.8 בסמת טבעון 7.4 כסרא- סמיע 9.0 דבורייה 5.5 כפר ורדים 6.4 זרזיר 8.7 כפר יאסיף 11.9 טורעאן 16.0 כפר מנדא 16.5 יפיע 44.1 כרמיאל 19.1 יקנעם עילית 13.5 מג 'ד אל-כרום 18.8 כפר כנא 20.6 מעלות- תרשיחא 23.9 מגדל העמק 51.2 נהרייה 7.1 משהד מקור: למ"ס, אתר האינטרנט יישובים שמנו לפחות 5,000 תושבים * ii

29 רשימת היישובים* ואוכלוסייתם, לפי מחוז ונפה, 2009 (המשך) אלפים, סוף שנה אוכלוסייה שם היישוב אוכלוסייה שם היישוב 34.3 באקה-ג 'ת 10.7 נחף 12.4 בנימינה- גבעת עדה 25.7 סח 'נין 7.8 בסמ "ה 46.3 עכו 12.4 ג 'סר א-זרקא 21.2 עראבה 18.7 זכרון יעקב 5.4 פקיעין (בוקייעה) 80.2 חדרה 7.2 ראמה 15.3 כפר קרע 6.0 שלומי 12.8 מעלה עירון 5.9 שעב 22.1 ערערה 36.2 שפרעם 5.3 עתלית נפת גולן 11.0 פוריידיס 5.8 בוקעאתא 31.2 פרדס חנה-כרכור 9.6 מג 'דל שמס 6.5 קצרין מחוז המרכז נפת השרון מחוז חיפה 10.4 אבן יהודה נפת חיפה 5.2 בת חפר 15.5 דאלית אל-כרמל 5.7 זמר חיפה 36.5 טייבה 18.6 טירת כרמל 22.6 טירה 23.6 נשר 17.6 כפר יונה 10.5 עספיא נתניה 50.7 קריית אתא 5.5 פרדסייה 37.3 קריית ביאליק 16.8 קדימה- צורן 16.5 קריית טבעון 18.7 קלנסווה 37.7 קריית ים 10.2 תל מונד 38.0 קריית מוצקין נפת פתח תקווה 9.2 רכסים 36.3 אלעד נפת חדרה 8.5 ג 'לג'וליה 46.1 אום אל-פחם 21.8 גבעת שמואל 16.1 אור עקיבא מקור: למ"ס, אתר האינטרנט יישובים שמנו לפחות 5,000 תושבים * iii

30 רשימת היישובים* ואוכלוסייתם, לפי מחוז ונפה, 2009 (המשך) אלפים, סוף שנה אוכלוסייה שם היישוב אוכלוסייה שם היישוב בני ברק 12.9 גני תקווה בת ים 47.2 הוד השרון 53.0 גבעתיים 26.5 יהוד 87.0 הרצלייה 9.4 כוכב יאיר חולון 83.7 כפר סבא 31.0 קריית אונו 18.8 כפר קאסם רמת גן פתח תקווה 40.6 רמת השרון 38.5 ראש העין תל אביב-יפו 68.3 רעננה נפת רמלה מחוז הדרום 10.5 באר יעקב נפת אשקלון 6.8 בית דגן אשדוד 69.8 לוד אשקלון 72.7 מודיעין-מכבים-רעות 47.4 קריית גת 65.8 רמלה 20.6 קריית מלאכי 18.2 שוהם 20.7 שדרות נפת רחובות נפת באר שבע 6.9 בני עי"ש 24.0 אופקים 21.5 גדרה 47.4 אילת 18.4 גן יבנה באר שבע 33.0 יבנה 32.4 דימונה 9.3 מזכרת בתיה 16.6 חורה 38.1 נס ציונה 8.1 ירוחם 10.1 קריית עקרון 16.8 כסיפה ראשון לציון 5.8 להבים רחובות 9.6 לקיה 6.2 מיתר מחוז תל אביב 26.7 נתיבות 34.4 אור יהודה 6.5 עומר 10.9 אזור מקור: למ"ס, אתר האינטרנט יישובים שמנו לפחות 5,000 תושבים * iv

31 רשימת היישובים* ואוכלוסייתם, לפי מחוז ונפה, 2009 (המשך) אלפים, סוף שנה אוכלוסייה שם היישוב אוכלוסייה שם היישוב 17.6 אריאל 23.4 ערד 5.5 בית אל 12.0 ערערה-בנגב 35.0 ביתר עילית 51.7 רהט 10.8 גבעת זאב 7.3 שגב-שלום 5.8 כוכב יעקב 15.2 תל שבע 46.2 מודיעין עילית 34.3 מעלה אדומים אזור יהודה והשומרון 7.1 קריית ארבע 5.9 אורנית 6.2 קרני שומרון 6.7 אלפי מנשה 7.2 אפרתה מקור: למ"ס, אתר האינטרנט יישובים שמנו לפחות 5,000 תושבים * v

32 רשימת המועצות האזוריות, לפי מחוז ונפה, 2009 סוף שנה, נתוני אוכלוסייה - ראו לוח 1.24 (עמוד 56) נפת רמלה מחוז ירושלים גזר מטה יהודה עמק לוד נפת רחובות ברנר גדרות גן רווה מחוז הצפון נפת צפת הגליל העליון מבואות החרמון מרום הגליל נפת כנרת הגליל התחתון עמק הירדן נפת יזרעאל אל-בטוף בוסתן-אל-מרג ' הגלבוע מגידו עמק המעיינות עמק יזרעאל נפת עכו מטה מעלהאשר יוסף משגב נפת גולן גולן מחוז חיפה נפת חיפה זבולון נפת חדרה אלונה חוף הכרמל מנשה מחוז המרכז נפת השרון חוף השרון לב השרון עמק חפר נפת פתח תקווה דרום השרון חבל מודיעין* מקור: למ"ס, אתר האינטרנט * חלק מהיישובים במועצה זו משתייכים לנפת רמלה vi חבל יבנה נחל שורק מחוז הדרום נפת אשקלון באר טוביה חוף אשקלון יואב לכיש שער הנגב שפיר נפת באר שבע אבו בסמה אשכול בני שמעון הערבה התיכונה חבל אילות מרחבים רמת נגב שדות נגב תמר אזור יהודה והשומרון גוש עציון הר חברון מגילות ים המלח מטה בנימין ערבות הירדן שומרון

33 פרק 1 מאפיינים דמוגרפיים של הקשישים

34 לקט נתונים 741, % 11.3% 3.9% 56.8% 207, % 14, % 33.1% 56.5% 77.9% 40.4% 16.3% 2009 ÛÂÒ,65+ È ÙÒÓ : ÈÈÒÂÏÎÂ 65+ È ÊÂÁ Î" Ò ÌÈ Á Â ÌÈ Â È ÌÈ Ú 65+ È ÍÂ Ó ÌÈ ÊÂÁ 2009 ÛÂÒ,80+ È ÙÒÓ 65+ È ÍÂ Ó 80+ È ÊÂÁ È ÙÒÓ Ï 2009 Ï 2008 Ó,65+ È Ì È È È Ó (2009) È È Ó ÏÏÎÓ ÊÂÁ Î,Ì Ï ÌÈ 65+ È Ì È È Ó (2009) 65+ È Ï È È Ó ÏÏÎÓ ÊÂÁ Î :(2008) ÌÈ Â 65+ È ÊÂÁ Î" Ò ÌÈ ÌÈ,Ï È Â ÏÂ (ÌÈ Á Â ÌÈ Â È) 65+ È (2009) 65+ È Ó ÊÂÁ Î

35 3 1. מאפיינים דמוגרפיים של הקשישים מבוא פרק זה עוסק במאפייניהם הדמוגרפיים של הקשישים בישראל. הפרק מציג תמונה כוללת על גודל אוכלוסיית הקשישים, על חלקם בסך-כל האוכלוסייה בעבר, בהווה ובעתיד, ועל מאפייניהם מבחינת גיל, קבוצת אוכלוסייה, דת, יבשת לידה, מצב משפחתי, פיזור גאוגרפי, צורת יישוב, הסדרי מגורים ומדדים דמוגרפיים נבחרים, כמו הגירה פנימית ויחס תלות. קיים קשר בין מאפייניהם הדמוגרפיים של הקשישים לבין היקף הצרכים שלהם וסוגיהם ודפוסי השימוש שלהם בשירותי בריאות ורווחה. על כן, הנתונים המובאים בפרק זה מספקים את המידע הבסיסי ביותר לשם תכנון שירותים ויצירת מענים הולמים. לפיכך, קיימת חשיבות רבה ל מידע הנוגע לרמה המקומית, ונעשה מאמץ לספק נתונים מפורטים ככל האפשר. מידע על ההתפתחויות באוכלוסיית הקשישים ועל השינויים במאפייניהם לאורך זמן חשוב אף הוא לצורך תכנון; לשם כך מובאים נתונים רבים במבט היסטורי. הגדרת הקשישים המקובלת בעולם היא גילאי 65 ומעלה. עם זאת, יש לציין כי הגדרה זו כוללת טווח רחב מאוד של גילים, וכידוע, קיים קשר חזק בין גיל לבין מאפיינים אחרים ובין צרכים. משום כך, הקפדנו להביא נתונים שונים לפי קבוצות גיל מפורטות יותר. כן יש לציין, כי לפי הגדרות מוסדיות מסוימות, גיל

36 מ ) קשישים בישראל הפרישה בישראל שונה לנשים ולגברים, ובהתאם לכך, אין אחידות בגיל הזכאות לקצבת זיקנה מהמוסד לביטוח לאומי (וכן לפנסייה הקשורה בעבודה) ולשירותים חברתיים, כגון שירותים על-פי חוק ביטוח סיעוד ושירותים מהמחלקות לשירותים חברתיים. כדי לתת ביטוי להגדרות הגיל השונות בין גברים לנשים, מוצגים מספר לוחות עם נתונים בסיסיים לגבי גברים בני +65 ולגבי נשים בנות +60. אמנם גיל הפרישה נמצא כעת בתהליך שינוי הדרגתי (64 לנשים ו- 67 לגברים), אך מאחר שבהגדרות מוסדיות מסוימות (כמו מדידת עוני) עדיין משתמשים בגיל הפרישה הקודם, ומאחר שהתהליך עדיין לא הושלם*, אנו משתמשים גם כאן בהגדרה הקודמת של גיל הפרישה. עם זאת, הבאנו בשני לוחות (1.4 ו ) נתונים על נשים בנות +64 ועל גברים בני +67. אחת ההתפתחויות החשובות בישראל בשנות התשעים הייתה גל העלייה הגדול שפקד את המדינה, בעיקר מברית המועצות לשעבר (להלן ובכל הלוחות בריה"מ לשעבר). עלייה זו תרמה באופן משמעותי לגידול באוכלוסיית ישראל בכלל, ובאוכלוסיית הקשישים בפרט. מספר לוחות מיוחדים לאוכלוסייה זו, ובלוחות אחרים היא זוכה להתייחסות נפרדת במסגרת הנתונים על קבוצות אוכלוסייה. נוסף על אלה, באחד הלוחות בשנתון (1.9) מוצגים נתונים על אוכלוסיית עולי אתיופיה. בלוחות נעשה שימוש בנתונים לגבי נקודת זמן ספציפית - סוף שנה. אולם, מכיוון שלצורך חישובים שונים, יש צורך במידע על האוכלוסייה הממוצעת באותה שנה, כגון שיעורי אשפוז של בני +65 בשנה מסוימת, פתחנו את השנתון בלוח המספק מידע גם על היקף האוכלוסייה הממוצעת בשנה נתונה. ממצאים עיקריים בסוף שנת 2009 מנתה אוכלוסיית ישראל כ- 7.6 מיליון נפש, ואוכלוסיית הקשישים (בני +65) מנתה כ- 742 אלף נפש. מאז שנת 1955, גדלה אוכלוסיית המדינה פי 4.2, ואוכלוסיית הקשישים גדלה פי -85, שינוי גיל הפרישה לגברים הושלם. שינוי גיל הפרישה לנשים עדיין לא הושלם. הגיל המותנה במבחן הכנסות לקבלת קיצבת זיקנה לנשים הוא 62 והגיל המוחלט לקבלת קיצבת זיקנה לנשים הוא 67. *

37 5 מאפיינים דמוגרפיים של הקשישים ל- 741,500 קשישים); כלומר, קצב הגידול של הקשישים היה כפול מזה של האוכלוסייה הכללית. אנו עדים לשיעור גידול משמעותי במיוחד במספר הקשישים בשנים , אז היה אחוז הגידול השנתי 6.7% בממוצע, לעומת 5.2% בשנים , ו- 2.7% בשנים אחוז הגידול השנתי היה 3.2% בממוצע בשנים , לעומת 2.3% בשנים , לפני גל העלייה. בשנים אחוז הגידול השנתי היה 2% בממוצע (לוח 1.1). אוכלוסיית הקשישים גדלה לא רק במונחים של מספרם המוחלט, אלא גם בשיעור הקשישים מכלל האוכלוסייה, אשר גדל פי שניים מ ; אז היוו הקשישים 4.8% מכלל האוכלוסייה במדינה, לעומת 9.8% בסוף 2009 (לוח.(1.1 קצב הגידול של הקשישים בני +75 היה מהיר יותר מזה של הקשישים בני +65. כך, למשל, בשני העשורים בשנים גדלה אוכלוסיית בני ה-+ 65 פי שניים (גידול שנתי ממוצע של 4%), ואילו אוכלוסיית בני ה-+ 75 גדלה פי שלושה: מ- 58,300 ל- 185,300 (גידול שנתי ממוצע של 6%). יתרה מזאת, האוכלוסייה שגדלה בקצב המהיר ביותר בשנים האחרונות היא אוכלוסיית בני ה בשנים הגידול השנתי הממוצע באוכלוסייה זו היה 6.3%, בהשוואה ל- 5.5% באוכלוסייה של בני +75, ו- 2.7% באוכלוסייה של בני +65. כלומר, אוכלוסיית הקשישים עצמה הזדקנה אף היא, והדבר מתבטא בכך, שאם, למשל, ב כשליש מבני +65 היו בני +75 ו- 14% היו בני +80, הרי בסוף שנת 2009, 48% היו בני +75 ו- 28% היו בני +80 (לוח 1.2). מגמה זו צפויה להשתנות בעתיד. בשנת % מבני +65 צפויים להיות בני +75 ו- 24% צפויים להיות בני +80. עם זאת התחזית לשנת 2030 צופה שוב גידול בחלקם של בני +75 ובני +80 מתוך בני +65 (לוח 1.38 ב). יותר ממחצית (57%) מאוכלוסיית הקשישים הן נשים. היחס בין נשים לגברים באוכלוסיית בני +65 השתנה במרוצת השנים: ב היוו הנשים 53% מאוכלוסיית הקשישים. יחס המינים, שהוא מספר הגברים לכל 1,000 נשים, עמד על 905 בקרב בני +65 ב- 1960, וב הוא עומד על 762 (לוח.(1.3

38 קשישים בישראל אחוז הנשים גבוה במקצת בקרב אוכלוסיית הקשישים המבוגרים יותר: 60% מתוך בני +75 ו- 61% מתוך בני +80. אחוז הנשים בקרב בני +80 היהודים והאחרים גבוה מעט יותר מאשר בקרב הקשישים הערבים (61% לעומת 58%). אחוז הנשים בקרב עולי בריה"מ לשעבר גבוה עוד יותר, והוא הגיע ל- 67% בסוף שנת 2009 (לוח 1.6). - בסוף שנת 2009 היו בישראל כ- 1,060,300 בני +60, שהם כ- 14% מכלל האוכלוסייה. אם מתייחסים לנשים בנות +60 ולגברים בני +65, דהיינו הזכאים לקבלת שירותים חברתיים שונים, נמצא שבשנת 2009 היו 908,900 אנשים בגילים אלה, וזאת בהשוואה לכ- 142,800 בשנת אם מתייחסים לנשים בנות +64 ולגברים בני +67, דהיינו הגיל החדש לפרישה לפנסייה, נמצא שבשנת 2009 היו 729,600 אנשים בגילים אלה (השלב הראשון בתהליך שינוי גיל הפרישה, הכולל העלאת גיל הפרישה ל- 67 לגברים ול- 62 לנשים הושלם ב ); (לוח 1.4). האוכלוסייה הערבית מונה כ- 59,600 בני +65 והיא צעירה יותר מהאוכלוסייה היהודית. בסוף שנת 2009 היו 3.9% מקרב האוכלוסייה הערבית בני +65, לעומת 11.3% בקרב יהודים ואחרים. גם האוכלוסייה הקשישה הערבית צעירה יותר: 34% מבני +65 הם בני +75, לעומת 49% בקרב הקשישים היהודים (לוח 1.5). המבנה הגילי (התפלגות קבוצות גיל בקרב האוכלוסייה) של הגברים שונה מזה של הנשים. בקרב הגברים, חלקן של קבוצות הגיל הצעירות גדול יותר מאשר בקרב הנשים. כך למשל קבוצת הגיל 4-0 מהווה 10.5% מכלל הגברים לעומת 9.7% מכלל הנשים. חלקה של קבוצות הגיל מקרב הגברים זהה לחלקה מקרב הנשים (5.7%). חלקן של קבוצות גיל מבוגרות יותר גדול יותר בקרב הנשים מאשר בקרב הגברים. קבוצת הגיל מהווה 2.3% מכלל הגברים לעומת 2.8% מכלל הנשים. זהו ביטוי לתוחלת החיים הגבוהה יותר של נשים. הגיל החציוני באוכלוסייה הוא 28.3 שנים בקרב הגברים ו שנים בקרב הנשים. הגיל החציוני בקרב בני +65 הוא 74.5 שנים, 73.9 שנים בקרב הגברים ו- 75 שנים בקרב הנשים (לוח 1.7). אחוז המוסלמים, הנוצרים, הדרוזים והאוכלוסייה ללא סיווג דת (דהיינו לא-יהודים) באוכלוסייה הכללית הוא 24%, לעומת 11% בקרב הקשישים.

39 7 מאפיינים דמוגרפיים של הקשישים כשני-שלישים (68%) מהקשישים הלא-יהודים (להוציא אלה ללא סיווג דת) הם מוסלמים (לוח 1.8). בסוף שנת 2009 היו כ- 171,300 קשישים שעלו לארץ מאז ראשית 1990 והם היוו 23% מסך-כל הקשישים בארץ. מבין העולים משנת 1990 כ- 146,500 היו עולים מבריה"מ לשעבר בני +65, שהם 20% מסך-כל הקשישים. בסוף 2009 היוו בני +65 העולים מבריה"מ לשעבר 86% מכלל העולים בני +65. ארבעים וארבעה אחוזים מהגידול במספר הקשישים בארץ בין סוף 1989 לסוף 2009 נובע מהעלייה מבריה"מ לשעבר (לוח 1.9). מספרם של העולים בני +65 מאתיופיה הגיע בסוף שנת 2009 ל- 6,800 נפש; מהם 2,000 עלו ארצה עד 1989 ו- 4,800 עלו משנת 1990 ואילך. הקשישים ילידי אתיופיה היוו 6% מכלל האוכלוסייה ממוצא אתיופי, אם מביאים בחשבון בכלל האוכלוסייה גם את הילדים שנולדו בארץ. הם מהווים 9% מכלל האוכלוסייה ממוצא אתיופי שנולדה בחו"ל וכאחוז אחד מכלל הקשישים בארץ (לוח 1.10). רוב הקשישים היהודים הם ילידי חו"ל (84%). ב- 2009, רק 16% מהקשישים היהודים היו ילידי הארץ לעומת 69% בכלל האוכלוסייה. אחוז ילידי הארץ בקרב הקשישים היהודים גדל באופן ניכר משנת 1960, אז היו 3% מהקשישים ילידי הארץ. ב- 2009, 52% מהקשישים היהודים היו ילידי אירופה-אמריקה, ואחוז זה נמצא בירידה מאז (68%) ב היו 17% מהקשישים היהודים ילידי אסיה. אחוז זה ירד מ- 1960, אז 23% מהם היו ילידי אסיה. לעומת זאת, אחוז הקשישים היהודים ילידי אפריקה עלה ביותר מפי שניים: מ- 6% בשנת 1960 ל- 16% בשנת 2008 (לוחות 1.11 ו ). ארצות הלידה העיקריות של הקשישים היהודים ילידי חו"ל הן בריה"מ לשעבר, מרוקו, רומניה, עיראק ופולין. בקרב הקשישים היהודים בני 74-65, נמצא אחוז נמוך יותר של ילידי חו"ל, לעומת הקשישים היהודים בני +75 (70% ו- 85%, בהתאמה). הקשישים ילידי אירופה-אמריקה מבוגרים יותר מהקשישים ילידי אסיה ואפריקה. הדבר מתבטא באחוז בני ה-+ 75 בקרב אוכלוסייה זו - 59%, לעומת 46% בני +75 בקרב ילידי אסיה ו- 41% בקרב ילידי אפריקה (לוח 1.13).

40 קשישים בישראל התפלגות הקשישים היהודים לפי מוצא (מתחשבת בארץ הלידה של האב גם עבור ילידי ישראל) מלמדת כי המוצא של רובם הוא אירופה-אמריקה 3% רק 19% מכלל היהודים בארץ ממוצא זה. והם מהווים (61%), מהקשישים היהודים הם ממוצא ישראלי (דהיינו, גם ארץ לידת האב היא ישראל); (לוח 1.14). 48% מהם גרים מראה כי התפלגות הקשישים באזורים השונים בארץ וזאת בהשוואה ל- 41% מכלל אביב), במרכז הארץ (מחוזות המרכז ותל 24% מהקשישים גרים במחוז תל אביב זה. האוכלוסייה הגרים באזור לעומת 17% מכלל האוכלוסייה. נפת חיפה ומחוז תל אביב מאופיינים באחוז מכלל האוכלוסייה בכל אחד ו- 14% (16% הקשישים הגבוה ביותר מהאזורים, בהתאמה, הם קשישים), ואילו נפת רמלה, נפת חדרה, נפת באר שבע, מחוז ירושלים ומחוז הצפון הם האזורים הצעירים ביותר* (כ- 8%-7% 5% מהאוכלוסייה הם בנפת הגולן מכלל האוכלוסייה הם קשישים). קשישים (לוח 1.15). מחצית מהקשישים הערבים גרים במחוז הצפון, הרוב הגדול בנפת עכו ובנפת יזרעאל. 17% מהקשישים הערבים גרים במחוז ירושלים. במחוז הצפון הם מהווים 32% מכלל הקשישים, ובמחוז ירושלים הם מהווים 14% מכלל הקשישים (לוח 1.17). ההתפלגות של הקשישים העולים מבריה"מ לשעבר בין אזורי הארץ שונה מזו של כלל הקשישים. במחוזות ירושלים ותל אביב חלקם של הקשישים העולים נמוך מזה של כלל הקשישים ואילו במחוז הדרום חלקם של הקשישים העולים גבוה מחלקם של כלל הקשישים. אחוז הקשישים העולים הגרים במחוז ירושלים הוא 5% לעומת 10% בקרב כלל הקשישים, ואחוז הקשישים העולים הגרים במחוז תל אביב הוא 14% לעומת 24%. אחוז הקשישים העולים הגרים במחוז הדרום הוא 27% לעומת 14% בקרב כלל הקשישים. חלקם של העולים בקרב כלל הקשישים במחוז ירושלים ובמחוז תל אביב הוא כ- 11%, ולעומת זאת, - - * לא כולל אזור יהודה והשומרון

41 9 מאפיינים דמוגרפיים של הקשישים 38% במחוז הצפון הם מהווים 22% מהקשישים, מהקשישים הם עולים (לוחות 1.15 ו ). ובמחוז הדרום רובם של בני +65 (94%) גרים ביישובים עירוניים, וכשליש מהם (33%) גרים בערים הגדולות (ירושלים, תל אביב-יפו, חיפה, ראשון לציון, פתח תקווה ואשדוד). שישה אחוזים מבני +65 גרים ביישובים כפריים: 3% במושבים, 2% בקיבוצים ו- 1% ביישובים כפריים נוספים (לוח 1.19). קיימת שונות גדולה בין היישובים מבחינת חלקם של הקשישים באוכלוסיית היישוב. חמשת היישובים, שבהם אחוז הקשישים הגבוה ביותר מתוך אוכלוסייתם, הם בת ים (19%), חיפה (18%), קריית ים, וגבעתיים ורמת גן (כ- 17% בכל אחד). מבין הערים הגדולות בארץ, ירושלים היא הצעירה ביותר (8% מאוכלוסיית העיר הם קשישים) אך מספר הקשישים בה הוא הגדול ביותר (63,100). היישובים הצעירים ביותר הם מודיעין עילית, ביתר עילית ואלעד: אחוז הקשישים בהם הוא פחות מאחוז אחד. הקשישים בני +75 מהווים 5% מכלל האוכלוסייה בארץ. היישוב בעל האחוז הגבוה ביותר של בני +75 הוא גבעתיים (10%), ולאחריו חיפה, רמת גן ובת ים (קרוב ל- 10% בערים אלה); (לוח 1.21). ב- 34 יישובים העולים הקשישים מבריה"מ לשעבר מהווים למעלה משליש מהקשישים שהתגוררו ביישוב בסוף ב- 12 יישובים הם מהווים למעלה ממחצית הקשישים (בני עי"ש, אריאל, קצרין, מעלות- תרשיחא, ערד, נצרת עילית, כרמיאל, אור עקיבא, אופקים, מצפה רמון, שדרות, נווה אבות); (לוח 1.22). - ארבעים ותשעה אלף בני +65 גרים במועצות אזוריות. הם מהווים 7% מכלל האוכלוסייה המתגוררת במועצות האזוריות ומכלל הקשישים בארץ. המועצות שבהן האחוז הגבוה ביותר של קשישים הן שער הנגב, עמק הירדן, הגליל העליון, מגידו ועמק המעיינות (לוח 1.24). מאזן ההגירה של הקשישים בין יישובים בארץ בשנת 2009 מראה שהתנועה העיקרית היא מ ע בר למחוז המרכז וכן מעט למחוז הצפון. עם זאת, ברוב המחוזות מאזן ההגירה נמוך מזה של כלל האוכלוסייה. שיעורי הגירה גבוהים של קשישים נמצאו במחוז המרכז (מאזן חיובי), במחוז תל

42 קשישים בישראל אביב (מאזן שלילי) ובמחוז ירושלים (מאזן שלילי). בין הערים הגדולות רק בראשון לציון ובפתח תקווה יש מאזן הגירה חיובי (לוח 1.25). בתקופה שבין 2003 לבין 2009 מתקיים מאזן הגירה שלילי במחוזות ירושלים, חיפה ותל אביב, ומאזן הגירה חיובי במחוז המרכז. עד 2005 התקיים במחוז הדרום מאזן חיובי, ומאז מאזן ההגירה הוא שלילי (לוח 1.26). בשנת 2007 היה תל אביב-יפו היישוב שמספר בני +65 שהיגרו אליו הוא הגדול ביותר: 707 איש. תל אביב-יפו הוא גם היישוב שמספר הקשישים שהיגרו ממנו הוא הגדול ביותר (1,087); כך שמאזן ההגירה שלו הוא שלילי (380-) וזהו מאזן ההגירה השלילי הגבוה ביותר בין היישובים. היישוב שמאזן ההגירה החיובי אליו הוא הגבוה ביותר הוא פתח תקווה (469 איש נכנסו, 243 איש עזבו, ובסך הכול נוספו 226); (לוח 1.27). לעתים קרובות, הנתונים המופיעים בשנתון מתייחסים לקשישים המתגוררים בקהילה, דהיינו הקשישים שאינם שוהים במסגרת מוסדית (בית אבות או בית חולים לחולים כרוניים). מספרם של קשישים אלה נאמד בסוף 2009 ב- 717,200, והם היוו 97% מכלל הקשישים בארץ (לוח 1.28). בחינת מצבם המשפחתי של הקשישים מצביעה על כך שמרבית הקשישים נשואים (57%). שיעור הנשואים בקרב הערבים גבוה מאשר בקרב היהודים (62%). קיימים הבדלים משמעותיים בין המינים במצבם המשפחתי: רובם המכריע של הגברים נשואים (78%), לעומת 40% בלבד מהנשים. ההבדל נובע בעיקר מכך שתוחלת החיים של הנשים גבוהה מזו של הגברים ומהנטייה של נשים להינשא לגברים מבוגרים מהן. רוב הקשישים שאינם נשואים הם אלמנים (34% מכלל הקשישים - 14% מהגברים ו- 48% מהנשים). אחוז גבוה יותר בקרב הקשישות הערביות הן רווקות (8% לעומת 3% בקרב הקשישות היהודיות); (לוח 1.29). אחוז הקשישים הגרים לבד מהווה נתון חשוב לצורך תכנון שירותים בעבור אוכלוסיית הקשישים. רבע מבני +65 (הגרים בקהילה) גרים לבד במשק הבית. שיעור הנשים הקשישות הגרות בגפן גבוה הרבה יותר מהשיעור המקביל אצל הגברים (35% ו- 12%, בהתאמה). שיעור הגרים לבד עולה עם העלייה בגיל: 32% מבני +75 לעומת 19% מבני 74-65, והוא נמוך יחסית בקרב הקשישים הערבים (15%); (לוח 1.31).

43 11 מאפיינים דמוגרפיים של הקשישים בשנת 2009 היו בארץ 2,108,500 משקי בית, מהם (24%) 503,100 משקי בית של בני +65, כלומר משקי בית שיש בהם לפחות אדם אחד בגיל 65 ומעלה. שליש ממשקי הבית של בני +65 הם משקי בית של אדם יחיד בהשוואה ל- 18% ממשקי הבית בכלל האוכלוסייה. מספר הנפשות הממוצע במשק בית של כלל האוכלוסייה עומד על 3.36, ואילו בקרב בני +65 יש בממוצע 2.16 נפשות במשק בית (לוח 1.32). יש הבדלים בין משקי הבית לפי קבוצת אוכלוסייה. שיעור משקי הבית עם בני +65 במגזר היהודי גבוה מהשיעור המקביל במגזר הערבי (24% ו- 15%, בהתאמה) והוא גבוה במיוחד בקרב עולי בריה"מ לשעבר (33%). משקי הבית במגזר הלא-יהודי גדולים יותר: 3.18 נפשות בממוצע למשק בית לעומת 2.07 נפשות למשק בית במגזר היהודי (לוח 1.33). ארבעים וחמישה אחוזים מכלל משקי הבית של אדם יחיד הם משקי בית של קשישים (לוח.(1.34 יחס התלות של הקשישים, כלומר היחס בין מספר בני +65 באוכלוסייה לבין מספר האנשים בגיל העבודה (64-20), עמד בסוף 2009 על 181 (כלומר, 181 קשישים לכל 1,000 אנשים בגיל העבודה). יחס זה כמעט הכפיל את עצמו משנת 1960, אז הוא עמד על 97. לפי התחזית, יחס התלות של הקשישים יגדל בשנים הבאות ויגיע בשנת 2030 ל יחס התלות הכללי, המביא בחשבון גם את יחס התלות של ילדים, נמצא בירידה משנת 1960, אך הוא צפוי לעלות בעתיד (לוח 1.35). יחס התלות משתנה מעט כאשר מחשבים אותו לפי גיל הפרישה החדש (64 לנשים ו- 67 לגברים). יחס התלות לפי גיל זה הוא 177 קשישים לכל 1,000 איש בגיל העבודה (לוח 1.36). "יחס התמיכה בהורים", שהוא היחס בין מספר האנשים בני +80 באוכלוסייה, לבין מספר האנשים בני 64-50, עמד בסוף 2009 על 193 (כלומר, 193 בני +80 לכל 1,000 אנשים בני 64-50), וזאת לעומת 57 בשנת יחס זה גדל פי 3.4 במהלך 48 השנים האחרונות. לפי התחזית, היחס צפוי להגיע בשנת 2020 ל- 220, לרדת בשנת 2025 ל- 213 ולעלות בשנת 2030 ל- 258 (לוח 1.37). - -

44 קשישים בישראל לפי תחזיות האוכלוסייה, המבוססות על אומדני האוכלוסייה בסוף שנת 2005 וההתפתחויות הצפויות משנה זאת ועד סוף שנת 2030, צפוי אחוז בני ה-+ 65 באוכלוסייה לעלות ל- 12% בשנת 2020 ול- 14% בשנת 2030 (על פי החלופה הבינונית לתחזית). משקלם של בני +75 מתוך כלל הקשישים יעמוד על 47% בשנת 2010, י רד לקראת שנת 2020 ל- 40%, אך יעלה שוב עד שנת 2030 ל- 49%. עד לשנת 2030 יהוו הקשישים הערבים 12% מאוכלוסיית הקשישים בארץ (לעומת 9% בשנת 2009). לפי החלופה הבינונית לתחזית, צפוי מספרם של הקשישים בשנים , ו להגיע ל- 900,500, ל- 1,069,100, ול- 1,366,600 בהתאמה (לוח 1.38 ב). הגדרות והסברים אומדני האוכלוסייה ותכונותיה הדמוגרפיות - הן האומדנים הארציים והן הפירוטים הגאוגרפיים - מבוססים על התוצאות של מ פקדי האוכלוסין ועל השינויים שחלו באוכלוסייה לאחר עריכת המפקדים, לפי אומדנים הנערכים על-ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. נתוני האוכלוסייה שפורסמו החל מסוף 1995 ועד סוף שנת 2008 בשנתונים קודמים היו אומדנים שהתבססו על נתוני מפקד האוכלוסין והדיור משנת בשנת 2008 נערך מפקד חדש, ונתוני האוכלוסייה המפורסמים בשנתון זה לשנת 2009 מבוססים על המפקד החדש. לפיכך, במעבר בין השנים עשויה להיות קפיצה בנתוני האוכלוסייה, שחלקה נובע משינוי בבסיס האומדנים. בלוח 1.1 מוצגים נתונים מתוקנים לשנת 2008 על סמך מפקד האוכלוסין החדש. קבוצות אוכלוסייה ודת: בשנת 1999 שינתה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את ההגדרות של קבוצות האוכלוסייה. לפי ההגדרה החדשה, הקבוצה "יהודים ואחרים" כוללת יהודים, נוצרים שאינם ערבים ואנשים ללא סיווג דת; הקבוצה "אוכלוסייה ערבית" כוללת מוסלמים, נוצרים-ערבים ודרוזים. הנתונים מוצגים על-פי ההגדרה החדשה, אם כי כאשר מדובר בנתונים שקדמו לקביעת ההגדרה החדשה, כגון לוחות היסטוריים או לוחות המבוססים על סקרי כוח אדם, הם מוצגים על-פי ההגדרה הקודמת של קבוצות אוכלוסייה: יהודים בלבד, וקבוצת "בני דתות אחרות", הכוללת ערבים, נוצרים שאינם ערבים

45 13 מאפיינים דמוגרפיים של הקשישים ואנשים ללא סיווג דת. בלוח 1.8 הנתונים מוצגים לפי דת: יהודים, מוסלמים, נוצרים, דרוזים ו"ללא סיווג דת" - קבוצה הכוללת גם דתות שלא פורטו בנפרד. גיל: מספר השנים השלמות שמלאו לאדם עד תאריך האומדן. האומדנים לפי גיל, בשילוב תכונות אחרות, נערכים על ידי הלמ"ס אחת לשנה. אומדן הרכב הגילים לסוף שנה מסוימת מבוסס על האומדן לפי גיל לסוף שנה קודמת, עם "הזקנת" כל השנתונים בשנה אחת. לבסיס זה מוסיפים את הלידות של שנת האומדן ואת העולים לפי גיל ומורידים את הפטירות ואת מאזן ההגירה של התושבים לפי גיל. על-ידי הוספת המאזן של התוספות וההורדות לבסיס מתקבל אומדן הגילים לסוף השנה. כלל האוכלוסייה: אחרת. המונח מתייחס לכל הגילים, למעט בלוחות שבהם הוגדר ארץ לידה: לפי הגבולות בעת האומדן, פרט לברית המועצות, שהנתונים עליה מוצגים על-פי המצב המדיני לפני פירוקה. - יבשת/ארץ מוצא: לילידי חוץ לארץ - יבשת/ארץ לידת האב. יבשת/ארץ הלידה; לילידי ישראל אוכלוסייה ממוצעת: חושבה עד 1983 ובשנים כממוצע של 12 הממוצעים החודשיים. בשנים , שבהן מספר העולים היה קטן יחסית, ומשנת 1994 ואילך, שנים שבהן קצב הגעת העולים היה פחות או יותר אחיד, חושב הממוצע כמחצית הסכום של גודל האוכלוסייה בסוף השנה הנסקרת ובראשיתה. יישוב: מקום המאוכלס בקביעות והעומד במספר תנאים: יש בו, בדרך כלל, 40 תושבים בוגרים או יותר (עד למ פקד תושבים ועד תושבים או יותר). יש לו מ נהל עצמי. אינו נמצא בתחום הרשמי של יישוב אחר. הקמתו אושרה בידי מוסדות התכנון.