הון חברתי וחינוך מתוך: David Halpern, Social Capital, Polity, 2005 (ch. 5 "Education", pp. 142 169) במעגל של השעתוק של אי-שוויון חברתי, להישגים הנמוכים של הילדים משכבות חלשות במוסדות חינוכיים, ישנו תפקיד מרכזי. ניתן להצביע על כמה גורמים שמביאים לתוצאה זאת, כגון הון כלכלי והון תרבותי. מחקר זה מראה כי בנוסף לשני המשתנים, יש לקחת בחשבון את ההון החברתי. 1. הון חברתי ברמת המיקרו- המשפחה. מחקרים רבים מצביעים על כך, כי הגודל והאיכות של הרשת החברתית הקרובה ביותר לילד, דהינו משפחה גרעינית ומשפחה מורחבת משפיעים באופן משמעותי על הישגיו הלימודיים. המחקרים שנעשו בקבוצות גדולות של ילדים ואפשרו לנטרל את השפעתם של המימדים והמשתנים האחרים (כגון, מעמד סוציו-אקונומי), הצביעו על כך, כי ההון החברתי שנצבר במשפחה במסגרת יחסים בין הורים לילדים קשור באופן סטטיסטי (קשר בינוני עד חזק) להישגים לימודיים במיוחד, בגיל ההתבגרות, קשר חזק במיוחד נצפה בקרב הבנים. בין הגורמים שיוצרים את ההון החברתי התומך של המשפחה ניתן למנות גם את טיב היחסים, בין הורים לילדים, את הציפיות של הורים מילדיהם ואת הערכה הגבוה שלהם ביחס לילדיהם. השאלה החשובה שנשאלת תמיד במחקרים תיאורטיים אודות ההון החברתי היא היחס בין "כמות" ל"איכות". באשר להון החברתי במשפחה, ניתן להבדיל בין המימד הסטרוקטוראלי לבין מימד התהליכים. מימד הסטרוקטוראלי מתאר את כמות המבוגרים והילדים במשפחה ויחסיהם הפורמאליים. מימד התהליכים מתייחס לרמה ואיכות של הקשרים בתוך הרשת של המסגרת המשפחתית. מחקרים מראים, כי לשני המימדים של הון חברתי משפחתי, יש השפעה רבה על ההישגים של הילדים. אך, הם חלוקים בדעותיהם, באשר לחשיבות הרמה של המימד הסטרוקטוראלי.
למשל, ניתן להצביע על ויכוח אודות השפעה של מסגרת משפחה עם שני הורים למול משפחה חד הורית. אומנם, המחקרים שנעשו עם ילדים מאומצים הראו, כי הנשירה בקרבם גדולה פי שניים מאשר במשפחות הביולוגיות הרגילות מה משמאושש לכאורה את החשיבות של המימד האיכות. אם כי, ניתן להסביר את הנתון על ידי קיום ההפרעה בצבירת ההון החברתי שבמקרה זה אינה תהליך מצטבר חלק. בנוסף להון החברתי שנוצר בתוך המשפחה, בהתייחס לחינוך הילדים, יש חשיבות רבה להון החברתי של משפחה בכללותה ולהון החברתי של ההורים המתבטא בקשריהם וביחסי אימון עם אנשים אחרים. המחקרים מראים, כי להון החברתי של אמהות יש השפעה גדולה, על ההישגים הלימודיים והקליטה החברתית של ילדים בבית הספר. הרשת שנבנית מהיכרות האמהות, התמיכה שהיא מקבלת מבחוץ, קשרי האם עם הורים של ילדים אחרים. לעומת זאת לניידות משפחתית יש השפעה שלילית על ההישגים הלימודיים ממצא זה מצביע בבירור על החשיבות למען החינוך של ההון החברתי המשפחתי, שנצבר במהלך יחסי המשפחה עם העולם החיצוני. מחקרים שנעשו אודות החשיבות של ההון החברתי המשפחתי בקרב קבוצות מהגרים שונות בארצות הברית ומדינות אירופאיות, הצביעו על כך, כי להון החברתי משפחתי יש אותו תפקיד בהישגים של המיעוטים המהגרים ובהישגים של קבוצות הרוב הלבן. יחד עם זאת, המחקרים הצביעו גם על השוני בבניית ההון החברתי אצל קבוצות אתניות שונות. התברר כי חשיבות של מעורבות ההורים, הייתה קטנה יותר בקרב יוצאי אסיה מאשר בקרב לבנים, שחורים או יוצאי אמריקה הלטינית. על סמך התוצאות המחקר, אודות החשיבות של ההון החברתי בהישגים הלימודיים של הילדים, נבנו תוכניות שכוונתם הייתה להגדיל את ההון החברתי של הילדים על ידי הענקה לילד מדריך או צוות מדריכים. התברר כי ההשפעה החזקה ביותר הייתה בקרב ילדי המשפחות החלשות מה שתואם את ההנחה, כי תלמידים אלה יהיו זקוקים יותר להון החברתי. כמו כן, התברר, כי מעורבות זאת מצליחה ביותר בבית ספר יסודי. נוסף לכך, המחקר מצביע על העדיפות של התערבות המכוונת לקבוצת ילדים על פני התערבות פרסונאלית. אכן, במקרה האחרון קיימת סכנה של סטיגמטיזציה של הילד כחלש וזקוק לעזרה, מה שגורם להנמכת הציפיות ממנו ולפגיעה בהערכה עצמית. השפעות שליליות מסוג זה, עלולות להיות משמעויות יותר מאשר ההשפעה החיובית של העבודה עם המדריך, כפי שהתברר באחד המחקרים החדשים שנעשה בבריטניה.
2. הון חברתי ברמת ביניים- בתי ספר וקהילות. קולמן במחקרו שנעשה לקלאסי בתחום, חקר את ההישגים הגבוהים של התלמידים בבתי הספר הקתוליים לעומת בתי הספר הציבוריים. הוא הגיע למסקנה כי הגורם שעומד מאחורי הבדל זה הוא הרשתות החברתיות שקשרו בין הורים לילדים לבין צוותים פדגוגיים של בתי ספר. הרשת שבנויה על הערכים המשותפים, מתאפיינת בלכידות גבוהה יותר, ולה חשיבות תוצאות אלה קיבלו אישור גם כאשר גדולה במיוחד למניעת משירה של תלמידים. ממחקרים אחרים שנעשו בהשפעתו של קולמן. בעת האחרונה, בקרב החוקרים מתנהל פולמוס בדבר, ההשפעה החיובית או שלילית של הלכידות והסתגרות של ההון החברתי. מחקרים שבדקו את הישגי, תלמידי בתי ספר תיכוניים במתמטיקה, מצאו כי הלכידות החברתית בקרב הורים בבתי ספר ציבוריים תואמת מבחינה סטטיסטית לתוצאות גרועות יותר במתמטיקה. על סמך מחקר זה ומחקרים דומים, נטען כי, במקרים רבים הקשרים האופקיים בתוך בית הספר מקדמים יותר, את התוצאות הלימודיות מאשר הקשרים האנכיים ההיררכיים. זאת ניתן להסביר,על ידי ההבחנה בין מניעת הנשירה להישגים גבוהים. הרשתות החברתיות המלוכדות והסגורות מאפשרות תמיכה לחברים בה ובכך מונעות את הנשירה מהרשת. אך יחד עם זאת, הן עלולות להגביל את ההתקדמות, במיוחד כשמדובר בקהילות בעלות ציפיות חינוכיות נמוכות, כפי שקורה בקהילות אורבאניות חלשות רבות. המחקרים שנעשו בבתי ספר בהודו, מראים כיצד, סביבה חברתית סגורה וציפיות ההורים התואמות לוכדות את הילדים במעגל הקסם של ציפיות נמוכות והישגים נמוכים לאורך החיים. המחקרים שמדדו את האופי של ההון החברתי בקהילה והשפעתו על החינוך, בדקו מספר פרמטרים עיקריים, כגון: קשר בין הורים לילדים, מידת היכרות בין ההורים, מעורבות ההורים בארגונים קהילתיים, השתתפות הילדים בפעילות דתית. ונמצא כי מימדים אלה תאמו באופן חיובי את ההישגים של התלמידים. דגם סטטיסטי זה מאשר את תוצאות המחקרים הקודמים, וגם מראה את ההשפעה המזיקה של ניידות הילדים על התוצאות החינוכיות. מחקר זה מראה, כי ההון החברתי הקהילתי, אינו קיים רק בשכונות העמידות, אלא להיפך, ההון החברתי עשוי לפצות את התלמידים בגין היעדר ההון הפיננסי. כך המחקרים שנעשו בקרב השכבות החלשות, מראות כי גם תלמידים אלה עשויים להצליח, גם כאשר, הם מהווים רוב בבתי הספר. אך זה מתאפשר, כאשר קיימת רשת קהילתית של קשרים חזקים.
עדיין, קשה להכריע בויכוח המחקרי אודות החשיבות היחסית של ההון החברתי משפחתי והון חברתי קהילתי עבור ההצלחה הלימודית שלך הילדים. גם המימד נראה כי יחד עם זאת, וגם המימד החברתי קהילתי משפיע על התוצאות הלימודיות בבתי ספר תיכוניים. המבני של תהליכים בהון חברתי אחד מהמחקרים האחרונים, טוען כי להון חברתי משפחתי יש השפעה גדולה יותר. אך דווקא הון חברתי קהילתי, חשוב במיוחד בדרך להצטיינות. היעדר ההון החברתי, מגובשת בקהילה, כפול לנשירה. בעת האחרונה, יחד עם זאת, יש לציין כי כמו במקרה של משפחות חלשות שגרות בסביבה חלשה, שאינה גורם להכפלת החולשה של הילדים, יחסית לתלמידים אחרים, ולסיכון נעשו מספר מחקרים, אודות החשיבות של ההון החברתי הבית-ספרי, המורכב מרשת היחסים בין מורים ובינם לבין המנהל. נטען כי בבית הספר העשיר בהון חברתי, רמות גבוהות של אימון מעודדות תרבות שיתוף פעולה ורשתות של קשרים חזקים. ההון החברתי של בית הספר מפתח את ההון האינטלקטואלי שלו. המחקר ההשוואתי שבדק את הוראת המתמטיקה ביפן, ארצות הברית וגרמניה מצא,כי ההון החברתי הנצבר בבתי הספר היפניים בצורת היחסים בין מורים, מהווה גורם חשוב בתוצאות לימודיות גבוהות יותר. ביפן מורים משתתפים בקבוצות להתפתחות מקצועית ובפורומים קבוצתיים וביחד, דנים בצורות הלימוד האופטימאליים ומקבלים החלטות בתחום הפדגוגי. שיתוף פעולה שגרתי בין המורים בבתי ספר יפניים, מאפשר צבירה והעברה חלקה של ידע בקשתות מורים. גם מחקרים אחרים של בתי ספר מצליחים, המורים ואווירה של תמיכה הדדית, לקיחת סיכונים. אשר מצביעים על התפקיד החשוב של אימון בין מעניקה אפשרות של ביקורת בונה ומאפשרת לעומת זאת, בתי ספר כושלים מתאפיינים ברמה גבוהה יותר של נזילות משאבי אנוש. 3. הון חברתי ברמת המקרו. ממחקרים שנעשו בארצות הברית עולה, כי המדינות שמתאפיינות ברמות גבוהות יותר של ההון החברתי, מתאפיינות גם בהישגים לימודיים טובים יותר. מחקרים מראים, כי מגורים ממושכים במדינות דרומיות קשורים מבחינה סטטיסטית לעליה חדה בסיכון של הנשירה מבתי ספר. גם מחקרים דומים בבריטניה, מראים על הקשר בין ההישגים הלימודיים לבין הון חברתי אזורי. כמו כן, מחקרים השוואתיים מראים על ההתאמה הסטטיסטית בין ההישגים החינוכיים בארץ זו או אחרת לבין רמת האמון החברתית בה. יש להדגיש, כי הקשר בין ההון החברתי ברמת המקרו לבין ההישגים הלימודיים הינם הדדיים: גורם אחד מפתח והשני מחזק.
מחקרים שנעשו בארצות הברית ובבריטניה מראים, כי רמת ההשכלה משפיעה באופן חיובי על רמת ההון החברתי. על פי המחקר היקף פעילות חברתית ואזרחית גדל באופן משמעותי עם העלייה ברמת ההשכלה. למעשה, כל שנה נוספת של השכלה תורמת לעליה במעורבות אזרחית. סיבות לקשר זה עוד לא הובררו דיין, אבל נשמעו השערות שונות. בין היתר, נטען כי מוסדות החינוך מאפשרים בניית הון חברתית, בקרב התלמידים,פיתוח מיומנויות חברתיות וחוויות חברתיות שמסייעות לתלמידים גם בהמשך החיים. כמו כן, יש לשער כי המיומנויות הקוגניטיביות הנרכשות במהלך הלימוד, מסייעות גם כן במסגרת צבירת ההון החברתי.