פרסום גרסה סופית לתקן דיווח כספי בינלאומי 9 מכשירים פיננסיים )9 )IFRS מחלקה מקצועית - אוגוסט 1024 "( את תקן דיווח כספי בינלאומי 9 ( )להלן, ה- " רקע בנובמבר 9009 פרסמה הוועדה לתקני חשבונאות בינלאומיים ) "( בגרסתו הראשונה כחלק ממהלך כולל להחלפת תקן חשבונאות ( )להלן, "התקן" או "9 מכשירים פיננסיים (9 "(. פרסום התקן היה פרי למאמץ המשותף למן שנת ( )להלן, " בינלאומי 99 מכשירים פיננסיים: הכרה ומדידה ) ( ) שמטרתו להביא להאחדה ) ושל גוף התקינה החשבונאית האמריקני המקביל לו )ה- 9002 של ה- במסגרת כללי החשבונאות הנוגעים לסוגיות הכרה ומדידה של מכשירים פיננסיים. ). באוקטובר בשעתו )נובמבר 9009( כללה מתכונת התקן את ההנחיות לסיווג ומדידה של נכסים פיננסיים בלבד ) ). בנוסף, בחודש 9000 פורסם נוסח עדכני לתקן אשר כלל גם הנחיות לסיווג ומדידה של התחייבויות פיננסיות )( בנושא החלפה של מכשירים פיננסיים נגזרים והמשך יישום חשבונאות גידור לצרכים יוני 9009 פורסם תיקון נקודתי ל- ) ובחודש נובמבר 9009 פורסמה גרסה מעודכנת חשבונאיים ( ( אשר כללה את פרק חשבונאות גידור במסגרת התקן. במסגרת הגרסה המעודכנת דאז נכללו תיקונים ( לתקן ) וכמו כן ( ול- נוספים, תוספות והתאמות לתקן עצמו, לתקן דיווח כספי בינלאומי 7 מכשירים פיננסיים: גילויים ) שונה שוב מועד התחילה המנדטורי של התקן בדרך של דחייתו של יישום התקן לראשונה באופן מחייב לאחר ה- 0 בינואר 1 9002 )זאת בעיקר לאור העיכוב שנרשם בהשלמת הפרק החסר בתקן הנוגע לירידת ערך כמו גם במטרה לאפשר לחברות להיערך באופן מיטבי ליישום התקן לראשונה(. ככלל, נקבע כי התקן ייושם למפרע )תוך קיומן של הוראות מעבר בעניין( וכי יישום מוקדם שלו אפשרי תוך מתן גילוי. 1 מועד התחילה המקורי של התקן יועד ליום 1 בינואר 3112 ובחודש דצמבר 3111 שונה מועד זה ליום 1 בינואר 3112. לאחר פרסום גרסת התקן בחודש נובמבר 3112 ודחיית תאריך התחילה המחייב לאחר ה- 1 בינואר 3112 התקבלה החלטה טנטטיבית של ה- IASB לפיה, בכל מקרה, יישום מחייב של התקן לא יהיה לפני תקופות שנתיות המתחילות ביום 1 בינואר 3112, או לאחר מכן. 1
להלן, כתזכורת מובאים עיקרי קביעות התקן במתכונתו טרם פרסום הגרסה הסופית )אשר עיקריה ייסקרו להלן(: 2. נכסים פיננסיים התקן מצמצם את מספר חלופות המדידה והטיפול בנכסים פיננסיים ובהתאם לקביעותיו כל הנכסים הפיננסיים יימדדו בהתאם לאחת משתי חלופות - עלות מופחתת או שווי הוגן. בכדי שישות תיישם חשבונאות עלות מופחתת בהתייחס לנכס פיננסי נדרש לעמוד, במצטבר, בשני התנאים הבאים: א. המודל העסקי של הישות הינו להחזיק בנכס הפיננסי לצורך גביית תזרימי המזומנים החוזיים הצפויים לנבוע ממנו, וכן ב. המאפיינים החוזיים של הנכס הפיננסי מגדירים תזרימי מזומנים המתייחסים לתשלומי קרן וריבית, במועדים נקובים, בגין יתרת הקרן שטרם נפרעה. כל יתר הנכסים הפיננסיים אשר לא מקיימים את התנאים האמורים לעיל או אשר יועדו על ידי ההנהלה כאשר ייעוד כאמור אפשרי כמפורט בתקן, יימדדו בשווי הוגן. בהתאם לתקן לא מתבצעת הפרדה של נגזרים המשובצים בנכסים פיננסיים אשר בתחולת, אלא, נדרש לבחון את המכשיר המעורב בכללותו לצורך סיווגו באחת משתי החלופות בהתאם לתנאים המפורטים לעיל. התקן מאפשר חלופת סיווג הניתנת לבחירה במועד ההכרה לראשונה, לפיה רווחים והפסדים בגין מכשירי הון שאינם מוחזקים למסחר ייזקפו לרווח כולל אחר ) ). בחירה כאמור הינה סופית ואינה ניתנת לשינוי בתקופות עוקבות. סכומים אשר נזקפו כאמור ל- אינם מסווגים מחדש ) ( בתקופות דיווח עתידיות לרווח או הפסד בהתקיים נסיבות כלשהן. בחינה ויישום של ירידת ערך תתבצע באופן דומה לגישה המיושמת ב- בהתייחס לנכסים פיננסיים המטופלים בעלות מופחתת )כפי שיובא להלן, בגרסה הסופית לתקן פורסם מודל ירידת ערך עדכני(. התקן קובע כמו כן כי נכסים פיננסיים יסווגו מחדש, אם ורק אם, הישות משנה את המודל העסקי שלה לגבי אופן ניהול הנכסים הפיננסיים )המדובר בשינויים הצפויים להיות נדירים מאוד אשר חייבים להיקבע בידי ההנהלה הבכירה של הישות(. התחייבויות פיננסיות 1. לעניין סיווג ומדידה של התחייבויות פיננסיות למעט בנושאים המפורטים התקן מאמץ את מרבית הדרישות הקיימות ב- כדלקמן: שינויים בשווי הוגן של התחייבויות שיועדו למדידה בשווי הוגן דרך רווח או הפסד, בגין החלק המגלם סיכון אשראי עצמי א. ( ייזקפו לרווח כולל אחר והיתרה תיזקף לרווחאו הפסד, למעט כאשר טיפול כאמור יגרום לאי התאמה ברווח או הפסד כי אז יוכרו כל השינויים בשווי ההוגן ברווח או הפסד. במסגרת פרסום גרסת חשבונאית ( נקבע כהוראת מעבר כי יהיה ניתן ליישם טיפול חשבונאי זה זאת ללא דרישה התקן בנובמבר (( 9009 לאמץ כמקשה אחת את כל ההנחיות לסיווג ולמדידה של מכשירים פיננסיים )בפרט ללא צורך לאמץ מוקדם את תוכלנה ליישם טיפול כאמור ההתייחסויות בתקן המתייחסות לנכסים פיננסיים(. דהיינו, חברות המיישמות את במלואו. בהתייחס להתחייבויות פיננסיות שיועדו למדידה בשווי הוגן דרך רווח או הפסד מבלי ליישם את נגזרים המהווים התחייבויות פיננסיות, יימדדו בשווי הוגן גם כאשר ההתחייבות קשורה למכשיר הוני לא מצוטט שלא ב. ניתן למדוד את שוויו ההוגן באופן מהימן. לעניין גריעה של נכסים פיננסיים והתחייבויות פיננסיות. 2 3. גריעה התקן אימץ את הדרישות הקיימות ב- 2 תחילה חשבו ב- IASB להחיל שינויים בדרישות הגריעה של נכסים פיננסיים ולתקן את IAS 39 ואת,IFRS 7 אולם לבסוף הוחלט להותיר את הטיפול החשבונאי הקיים על כנו וחלף זאת להוסיף דרישות גילוי מסוימות מכוח.IFRS 7 3
4. החלפה של מכשירים פיננסיים נגזרים והמשך יישום גידור לצרכים חשבונאיים במסגרת תיקון מחודש יוני 9009 בוצע שינוי נקודתי ומצומצם היקף בתקן ואשר לפיו, בהתקיים תנאים מוגדרים, יתאפשר המשך יישום גידור לצרכים חשבונאיים כאשר מתבצעת החלפה ( ) של מכשיר פיננסי נגזר המשמש כמכשיר מגדר.) ( הצורך בתיקון עלה כתוצאה משינויי חקיקה אשר חלו בסביבות רגולטוריות רבות שמטרתם שיפור השקיפות והפיקוח הרגולטורי ) ואשר בעקבות שינויי חקיקה אלו עשוי על מכשירים פיננסיים נגזרים הנסחרים "מעבר-לדלפק" ( לעלות הצורך בהחלפה של מכשירים פיננסיים נגזרים בהיקפים רחבים, זאת כחלק מדפוס ההתנהלות הקיים במסגרת פעילותן של חברות מסלקה בתחום של עסקאות בנגזרים ועסקאות מכר חוזר בניירות ערך ( (. התיקון נועד ליצור הקלה ביישום דרישות הגידור החשבונאיות בתקן ולאפשר המשכיות של הגידור לצרכים חשבונאיים )בהתקיים תנאים מוגדרים(. יחד עם זאת, החלפה כאמור של מכשירים פיננסיים נגזרים תיחשב כגריעה של נכסים פיננסיים קיימים וחלף זאת הכרה במכשירים פיננסיים אחרים. התיקון האמור נכנס לתוקף בהתייחס לתקופות דיווח שנתיות המתחילות ביום 0 בינואר 9002 בדרך של יישום למפרע בהתאם לתקן חשבונאות בינלאומי 8, מדיניות חשבונאית, שינויים באומדנים חשבונאיים וטעויות ( (. יישום מוקדם היה אפשרי תוך מתן גילוי לעובדה זו. 5. חשבונאות גידור הטיפול החשבונאי שהחיל ה- בכל הנוגע לעסקאות גידור )במסגרת התיקון לתקן מנובמבר 9009( הביא לשינוי מהותי באשר לתפיסה של חשבונאות גידור במטרה לספק למשתמשי הדוחות הכספיים מידע באיכות טובה יותר להבנת ניהול הסיכונים של חברות ולשקף פעילויות אלה באופן טוב יותר ואת השפעתן על הדיווח הכספי. יוזכר כי ערב השינוי דרישות הגידור החשבונאיות מיושמות בהתאם לקביעות כאשר עמידה בדרישות הכמותיות והאיכותיות במסגרתו הינה מחמירה למדי באופן על פיו חלק גדול מן החברות המעוניינות ליישם גידור חשבונאי במקביל לגידור חשיפות בפן הכלכלי אינן עומדות בדרישות המצטברות הקיימות בתקינה הנוכחית. היבט זה הביא לביקורת מצד גורמים שונים ודחף לכדי בחינה מחודשת של נושא הגידורים בידי ה-. לפיכך, מטרת דרישות הגידור החדשות היא להביא, ככל הניתן, להלימה עם פעילויות ניהול הסיכונים השונות בהן מעורבות הלכה למעשה חברות וזאת באמצעות: הרחבת מכלול המכשירים המגדרים והפריטים המגודרים הכשירים לצורך יישום חשבונאות גידור; החלה של גישת מבוססת עקרונות לבחינת אפקטיביות של יחסי הגידור )מתן משקל לבחינה איכותנית(. ב- מאמינים שחברות המגדרות סיכונים שאינם פיננסיים )דוגמת במוסדות לא פיננסיים( יושפעו לטובה בצורה המשמעותית ביותר כתוצאה משינויים אלה. יתרה מכך, התיקונים כללו דרישות גילוי נוספות שמטרתן לשפר את המידע הניתן אודות חשבונאות הגידור שמיישמות חברות ומדיניות ניהול הסיכונים שלהן. זאת ועוד, בפרק הנ"ל בתקן נכללה כאמור גם ההקלה לפיה ניתן יהיה להמשיך בחשבונאות גידור בהתקיים נסיבות מסוימות )החלה של התיקון שהועבר ב- ביוני 9009(. עיקרי התוספות והתיקונים שנכללו במסגרת הגרסה הסופית מיולי 1024 בהמשך לאמור לעיל, ביום 92 ביולי 9002 פרסם ה- את הגרסה הסופית לתקן במסגרת הפרויקט להחלפת. גרסה זו כוללת תוספות ותיקונים הנוגעים ככלל להיבטי סיווג ומדידה של מכשירים פיננסיים ולטיפול החשבונאי בירידת ערך של נכסים פיננסיים. עוד יצוין כי הגם שכאמור לעיל בתחילת הדרך מטרת ה- וה- הייתה ליצור האחדה בטיפול החשבונאי במכשירים פיננסיים, הוחלט ב- לפרסם תקן השונה במספר היבטים מ- כך שפועל יוצא הוא חוסר השוואתיות בתחום זה בין שתי מערכות התקינה, ה- וה-. חבילת התוספות והתיקונים ל- בהשוואה לגרסאותיו הקודמות כוללת שלושה נדבכים מרכזיים: 2
א. קביעת קטגוריה נוספת לסיווג נכסים פיננסיים בשווי הוגן דרך רווח כולל אחר ) ( - במקרים בהם מדובר בהשקעה במכשירי חוב פיננסיים יידרש למדוד נכסים אלה בשווי הוגן תוך זקיפת השינויים לרווח כולל אחר ) ( וזאת בהתקיים, במצטבר, שני התנאים הבאים: המודל העסקי של הישות הינו להחזיק בנכס הפיננסי הן לצורך גביית תזרימי המזומנים החוזיים הצפויים לנבוע ממנו והן למטרת מכירה, וכן המאפיינים החוזיים של הנכס הפיננסי מגדירים תזרימי מזומנים המתייחסים לתשלומי קרן וריבית, במועדים נקובים, בגין יתרת הקרן שטרם נפרעה. יחד עם זאת, הכנסות ריבית, הפסדי אשראי צפויים )הפסדים מירידת ערך( והפרשי שער אשר יתהוו בגין נכסים פיננסיים שיסווגו בקטגוריה זו יוכרו ברווח או הפסד באופן דומה לנכסים פיננסיים הנמדדים בעלות מופחתת. רווחים והפסדים אחרים אשר יוכרו כאמור ב- יסווגו מחדש לרווח או הפסד ) ( עם גריעת הנכס. 3 בהתאם לכך ובהמשך לתנאים למדידת נכס פיננסי בעלות מופחתת בתקופות עוקבות למועד ההכרה לראשונה )כמובא לעיל במסגרת תיאור עיקרי קביעות התקן בנוגע לנכסים פיננסיים(, נכס פיננסי יימדד בשווי הוגן דרך רווח או הפסד אלא אם הוא עונה לתנאים לפיהם יש למדוד אותו בעלות מופחתת או בשווי הוגן דרך רווח כולל אחר )שתי חלופות אלה רלוונטיות בהתייחס למכשירי חוב בלבד( או כאשר הוא יועד על ידי ההנהלה באופן פוזיטיבי למדידה בשווי הוגן דרך רווח או הפסד )כאשר ייעוד כאמור אפשרי כמפורט בתקן(. חלופת הסיווג שנוספה בגרסה הסופית של התקן )קטגוריית ) נועדה לתת מענה לפניות שקיבל ה- )לרבות מגופי ביטוח רבים( בהתייחס לנכסי חוב "פשוטים" המוחזקים במודל עסקי אשר מטרתו היא לגבות תזרימי מזומנים וכן להתקשר בעסקאות למכירת נכסים פיננסיים )ואשר קודם להתוויית קטגוריה נוספת זו נדרש היה לסווגם בקטגוריית שווי הוגן דרך רווח או הפסד ללא שיקול דעת(. בהתייחס להשקעה במכשירים הוניים אשר אינם מוחזקים למסחר )ואשר בגינם האפשרות היחידה בתקן הינה מדידה בשווי הוגן( נותרה על כנה האפשרות הבלתי חוזרת במועד ההכרה לראשונה, לסווג מכשירים אלה למדידה בשווי הוגן דרך רווח כולל אחר. בנוסף לקביעת קטגוריית סיווג נוספת כמובא לעיל, הוכנסו לתקן בפרסום הנוכחי גם מספר מצומצם של היבטים הנוגעים לשאלות יישומיות אודות סיווג ומדידה של נכסים פיננסיים. ב. מחליף את מודל ירידת הערך שנקבע ב- לפיו הכרה בירידת הטיפול החשבונאי בירידת ערך - ) וקובע כי יש להכיר בירידת ערך בהתבסס על ערך מבוססת על הפסדי אשראי שהתהוו ( או ) ובכך מביא להקדמה אפשרית בעיתוי ההכרה בהפסדים הפסדי אשראי צפויים ( לבחינת הכרה בירידת ערך, היינו וזאת טרם התהוותם של הפסדי אשראי בפועל )ללא צורך בקיומו של לבחינת קיומו של 'אירוע הפסד' כפי שנדרש בהתאם ל- (. 4 עד לתיקון זה, אחד מן ההיבטים בגינם הוטחה ביקורת ב- בכל הנוגע לסוגיות הכרה ומדידה של מכשירים פיננסיים הייתה בפן של עצם קיומם של מספר מודלים מורכבים לבחינת ירידת ערך ב- המביאים לעיתים להכרה דה-פקטו בירידת ערך בתקופות מאוחרות יותר מן המצופה. 2 באותם מקרים בהם מתרחש שינוי במודל העסקי )כפי שצוין לעיל, שינויים אלה נחשבים כנדירים ביותר( התקן מבצע אבחנה בין מקרים בהם הסיווג של הנכס הפיננסי הינו ממדידה בשווי הוגן דרך רווח כולל אחר למדידה בעלות מופחתת או למדידה בשווי הוגן דרך רווח או הפסד, כאשר רק במקרה האחרון, מסווגים מחדש (reclassified) רווחים או הפסדים המוכרים ב- OCI לרווח והפסד. כזכור, סעיף 25 ל- IAS 39 קובע כי "ערכם של נכס פיננסי או של קבוצה של נכסים פיננסיים נפגם והפסדים מירידת 4 ערך מתהווים אם, ורק אם, קיימת ראיה אובייקטיבית לירידת ערך כתוצאה מאירוע אחד או יותר שהתרחשו לאחר ההכרה לראשונה בנכס )"אירוע הפסד"( ולאירוע ההפסד )או לאירועי ההפסד( יש השפעה על אומדן תזרימי המזומנים העתידיים של הנכס הפיננסי או של קבוצת הנכסים הפיננסיים שניתן לאמוד אותה באופן מהימן" )ההדגשה אינה בנוסח המקור(. 4
לפיכך, הוחלט ב- להחיל מודל ירידת ערך אחיד בגין מכשירים הכפופים לבחינת ירידת ערך, 5 המביא בחשבון מידי תקופת דיווח בהתבסס על מידע צופה פני עתיד ) ), בין היתר, את השינויים שחלו בסיכון האשראי מאז תקופת ההכרה לראשונה במכשיר וכפועל יוצא, גם יביא למתן מידע עדכני וגילויים בדוחות הכספיים לגבי הפסדי האשראי הצפויים. בכלל זאת, נדרש כי ייעשה שימוש במידע הזמין ביותר נכון לתום כל תקופת דיווח, אך זאת ללא דרישה להשקעת עלות או מאמץ רבים, לרבות תוך לקיחה בחשבון של אירועי עבר, תנאים נוכחיים ומידע תחזיתי. 6 ביישום גישה זו מבחין התקן בין שני מצבים של בחינת ירידת ערך, ובהתאם לכך מתווה את הטיפול החשבונאי בעטיים: מכשירים פיננסיים אשר לא חלה הידרדרות משמעותית באיכות האשראי שלהם מאז מועד ההכרה לראשונה ( לירידת ערך שתוכר תהיה בהם או מקרים בהם קיים סיכון אשראי נמוך - במקרים אלה ההפרשה ) כזו שתיקח בחשבון בנסיבות בהן צפוי הפסד כאמור, את הפסדי האשראי הצפויים בתקופה של 09 החודשים ) 7. טיפול כאמור עשוי להוביל להכרה בהפסד שלאחר תקופת הדיווח )' ). במועד ההכרה הראשונית בנכס חוב ) מכשירים פיננסיים אשר חלה הידרדרות משמעותית באיכות האשראי שלהם מאז מועד ההכרה לראשונה בהם ( לירידת ערך ואשר סיכון האשראי הגלום בהם איננו נמוך - מקרים אלה יביאו להכרה בהפרשה ). 8 ) בגין ההפסדים הצפויים לאורך יתרת תקופת חיי המכשיר )' התקן דן גם בנסיבות בהן מתגבשת עם הזמן עלייה בסיכון האשראי מאז מועד ההכרה לראשונה בנכס הפיננסי וכן באופן חישוב הריבית האפקטיבית לצורך ההכרה בהכנסות ריבית החל מהתקופה בה הוכרה ירידת ערך בגין המכשיר. זאת ועוד, התקן מציין מספר מקרים בהם תיושם גישה פשטנית יותר ויוחרג מודל ירידת הערך כאמור, דוגמת הכרה בהפסדי אשראי בגין יתרות לקוחות. התקן אינו נוקב או מציין במפורש יישום שיטות מדידה והערכה לעניין מדידת הפסדי האשראי הצפויים ואינו מתווה עקרונות מוגדרים לצורך הערכה האם קיימת עלייה משמעותית בסיכון האשראי. לפיכך, הלכה למעשה נראה שניתן יהיה ליישם גישות שונות בנושא תוך שימוש במידע פנימי וחיצוני )דוגמת מידע פומבי שמפרסמות חברות דירוג אשראי( כאחד. כמו כן, היות והתקן אינו מגדיר את המונח 'משמעותי' לעניין שינויים בסיכון האשראי, יגבר מימד שיקול הדעת שיידרש לעניין בחינת אופי ההפרשה לירידת הערך בה יידרש להכיר. הרחבת מכלול השיקולים כאמור עשוי להוביל אף לכך ששיקול דעת זה ייחשב כחלק משיקולי הדעת בעלי השפעה מהותית על יישום המדיניות החשבונאית ולפיכך יידרש בגינו גילוי מכוח קביעות תקן חשבונאות בינלאומי 0 הצגת דוחות כספיים ). 5 מכשירים אלה כוללים השקעות במכשירי חוב פיננסיים שהוכרו בדוח על המצב הכספי )מאזן(, כגון הלוואות ואגרות חוב, הנמדדות בתקופות עוקבות למועד ההכרה לראשונה בעלות מופחתת או בשווי הוגן דרך רווח כולל אחר (FVTOCI) וכן חל גם על מקרים של התחייבויות למתן הלוואות commitments) (loan וחוזי ערבויות פיננסיות. 6 זאת בשונה כאמור מ- IAS 39 לפיו לצורך בחינת ירידת ערך יש לבחון רק את אותם הפסדים הנובעים מאירועי עבר ומתנאים נוכחיים בלבד )ללא התחשבות בהפסדי אשראי אפשריים אף אם אלה נחשבים כצפויים(. 7 הפסדי אשראי הצפויים בתקופה של 21 חודשים משמעו החלק מסך הפסדי האשראי הצפויים, המייצג את הפסדי האשראי הצפויים אשר ינבעו מאירועי הפסד בגין מכשיר פיננסי שיכול שיתהוו בתקופה של 13 החודשים לאחר תקופת הדיווח. התקן מבהיר כי אין המדובר בכשל צפוי בקבלת תזרימי המזומנים במהלך התקופה של 13 החודשים הבאים כי אם זוהי ההשפעה של סך הפסדי האשראי הצפויים משוקללים בהסתברות לפיה הפסד אשראי יתרחש במהלך תקופת 13 החודשים כאמור. כמו כן, אין המדובר בהפסדי האשראי בגין נכסים שצפוי שיתהוו בפועל במרוצת 13 החודשים הבאים - במידה וישות יכולה לזהות נכסים כאלה )או תיק נכסים המכיל נכסים שכאלה( הצפויים לעלייה משמעותית בסיכון האשראי בגינם, אזי יידרש להכיר לאלתר בסך הפסדי האשראי הצפויים )שכן אחרת המדובר בדחייה של הפסד שהתהווה בפועל(. 8 סך הפסדי האשראי הצפויים הינו הממוצע המשוקלל של הפסדי אשראי המחושב בהתאם להסתברות לכשל המיוחסת לכל הפסד אשראי. 2
ג. בנוסף, הדרישה הגוברת לאומדנים ושיקולי דעת בנושא תדרוש כנגזרת גם לשקול הצורך בהסתייעות במערכות מידע ובמשאבים אשר טרם נעשה בהם שימוש עד כה ולפיכך חברות תידרשנה לשקול היבט זה במסגרת ההיערכות לראשונה ליישום דרישות התקן. מועד התחילה המנדטורי של התקן - יישום התקן באופן מחייב נקבע לתקופות השנתיות המתחילות ביום 0 בינואר 9008 או לאחריו. יחד עם זאת, יישום מוקדם אפשרי תוך מתן גילוי לעובדה זו. אופן יישום התקן לראשונה יהיה בדרך של יישום למפרע בהתאם לתקן חשבונאות בינלאומי 8, מדיניות חשבונאית, שינויים באומדנים חשבונאיים וטעויות ) ( עם מספר לא מבוטל של החרגות מיישום למפרע והתייחסויות ייחודיות הנוגעות לאופן היישום לראשונה )וכן לרבות בקשר לחברות אשר יישמו כבר את בגרסאותיו הקודמות(. בין היתר נקבע כי - חברות אשר תבחרנה ליישם את התקן בתקופה שמיום פרסומו ועד ה- 0 בפברואר 9002 תוכלנה לבחור ליישם.) או, את התקן בהתאם לאחת מהגרסאות הקודמות של התקן ( לעומתן, חברות אשר יישמו את התקן לראשונה ואשר תבחרנה ליישם את התקן במהלך התקופה החל ב- 0 בפברואר 9002 ועד מועד היישום המנדטורי תהיינה חייבות ליישם את גרסת התקן האחרונה )זו שפורסמה כאמור בחודש יולי 9002(. הווה אומר, שחברות כאמור תידרשנה ליישם את דרישות הסיווג והמדידה, ירידת ערך וחשבונאות גידור שנקבעו בתקן )עם זאת, בהתאם להוראות המעבר יתאפשר להמשיך להחיל את הטיפול החשבונאי בעסקאות גידור מכוח (. יחד עם זאת וכחריג למובא לעיל, טרם מועד התחילה המנדטורי של התקן )ינואר 9008( ישות תוכל ליישם את הטיפול החשבונאי בהתייחס להתחייבויות פיננסיות שיועדו למדידה בשווי הוגן דרך רווח או הפסד )לפיו בגין החלק בשינוי בשווי הוגן המגלם סיכון אשראי עצמי של חברות, ייזקף השינוי כאמור לרווח כולל אחר ויתרת השינוי תישקף לרווח או הפסד, למעט כאשר טיפול כאמור יגרום לאי התאמה חשבונאית ) ), זאת מבלי ליישם את במלואו(. באשר לאפשרות האימוץ המוקדם, תשומת הלב מופנית להצעה לתיקון תקנות ניירות ערך בנושא שינוי מתכונת אימוץ כללי החשבונאות הבינלאומיים - נוסח מתוקן לאחר הערות הציבור שהתפרסמה בספטמבר 9009 )להלן - "ההצעה"(, לפיה הוצע כי תקנים חדשים יהיו ניתנים לאימוץ מוקדם אלא אם הרשות, לאחר שנועצה במוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות, תורה על איסור אימוצם המוקדם. ההצעה טרם התגבשה לכדי תיקון מחייב לתקנות ניירות ערך. יחד עם זאת, באם ההצעה תהפוך למחייבת במתכונת כפי שהתפרסמה, עשויה להיות לכך השפעה על אפשרות האימוץ המוקדם של התקן בחברות אשר טרם יישמו את התקן בעבר ו/או אלה אשר יישמו את התקן בהתאם לאחת מגרסאותיו הקודמות ויתכן כי תהיינה מעוניינות לבחור ליישם היבטים אשר טרם יושמו על ידן עד כה כנקבע בפרקי התקן השונים )לחוזר מקצועי שהפיצה המחלקה המקצועית בנושא לחץ/י כאן(. גידור פוזיציות פתוחות ) ( וניהול סיכונים ע"ב דינאמי.( ב- הוחלט לפרסם את המתכונת הסופית של וזאת טרם השלמת הפרויקט הנוגע לגידורי מאקרו ) ( 9 אשר מטרתו לבחון את הסדרת הטיפול החשבונאי בחודש אפריל 9002 פורסם בנושא נייר לדיון ) בהתקשרויות של חברות בעסקאות גידור של תיקי נכסים פיננסיים והתחייבויות פיננסיות ) ( בפן הרחב ולא ברמת הפריט הבודד ובכך להחליף את ההתייחסות ב- המאפשרת במקרה צר בלבד להחיל את כללי החשבונאות הגידור בגין תיק נכסים פיננסיים והתחייבויות פיננסיות וזאת בהתייחס לגידורי שווי הוגן בגין סיכון ריבית )מכשירים נקובים/הנושאים ריבית קבועה(. פרויקט זה עודו מצוי בשלבים ראשוניים בלבד ומשכך, כפי שצוין לעיל, בין היתר עד להשלמתו תוכלנה חברות כחלק מבחירת מדיניות חשבונאית לבחור להמשיך וליישם את הדרישות הנוגעות לחשבונאות גידור לגבי כלל עסקאות הגידור בהן התקשרו בהתאם ל- או ל-. עוד יצוין כי פרויקט זה אינו מהווה חלק מתקן. יודגש כי הסקירה של הפרסום לעיל אינה בגדר ייעוץ מקצועי ואינה מהווה תחליף לקריאה מעמיקה ומלאה שלו. בברכה, המחלקה המקצועית 5 הנייר לדיון הנושא את השם Accounting for Dynamic Risk Management: a Portfolio Revaluation Approach to Macro Hedging פורסם ב- 12 באפריל 3114. המועד האחרון לתגובות ולהערות לנייר זה הינו עד ה- 12 באוקטובר.3114 6