תמונת מצב המדינה תרשימים בנושאי חברה וכלכלה בישראל

2017 תמונת מצב המדינה תרשימים בנושאי חברה וכלכלה בישראל עורך: אבי וייס מאקרו-כלכלה רווחה בריאות חינוך חרדים במערכת ההשכלה הגבוהה שוק העבודה להבין את פער השכר המגדרי

תמונת מצב המדינה תרשימים בנושאי חברה וכלכלה בישראל 2017 עורך: אבי וייס מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל ירושלים, סיון תשע"ז, מאי 2017 החוברת מתבססת ברובה על מחקרים שנכללו ב"דוח מצב המדינה 2016" ועל פרסומים אחרים של מרכז טאוב. לקריאת המחקרים המלאים באתר המרכז לחצו על כותרות העמודים.

מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל מרכז טאוב נוסד ב- 1982 ביוזמתם של הרברט מ' סינגר, הנרי טאוב וארגון הג'וינט האמריקאי. המרכז ממומן באמצעות קרן צמיתה שהוקמה על ידי קרן הנרי ומרלין טאוב, קרן הרברט ונל סינגר, ג'ין וג'ון קולמן, קרן משפחת קולקר-סקסון-הלוק, קרן משפחת מילטון א' ורוזלין ז' וולף וארגון הג'וינט האמריקאי. מרכז טאוב מעמיד בפני מקבלי ההחלטות המובילים בארץ ובפני הציבור הרחב תמונה כוללת, המשלבת בין הממדים החברתיים והכלכליים בהתוויית המדיניות הציבורית. הצוות המקצועי של המרכז וצוותי המדיניות הבין-תחומיים, הכוללים חוקרים בולטים בתחומם באקדמיה ומומחים מובילים בתחומי המדיניות, עורכים מחקרים ומעלים חלופות למדיניות בנושאים חברתיים-כלכליים מרכזיים העומדים על סדר היום במדינה. המרכז מציג ניתוחים אסטרטגיים לטווח ארוך והערכות של חלופות למדיניות בפני הציבור ובפני מקבלי ההחלטות על ידי כתבות בתקשורת, תכנית פרסומים פעילה, כנסים ופעילויות אחרות בישראל ובחו"ל. פרסום זה, ככל פרסומי המרכז, הוא על דעתם ואחריותם של מחבריו בלבד. אין בו כדי לחייב את המרכז, את חבר הנאמנים שלו, את עובדיו האחרים ואת התומכים בפעולותיו. כתובת המרכז: רח' האר"י 15, ירושלים טלפון: 02-567-1818 פקס: 02-567-1919 דוא"ל: info@taubcenter.org.il אתר אינטרנט: www.taubcenter.org.il עריכה ועימוד: ענבל גפני נדפס בדפוס "פרינטיב", ירושלים

תוכן עניינים הקדמה 9 11 מאקרו-כלכלה 12 שני עשורים של צמיחה מתונה יחסית בתמ"ג לנפש 14 הגידול האטי בפריון בתקופה האחרונה הוביל להאטת העלייה בהכנסות 15 שינוי דרמטי במקורות הצמיחה 16 צמיחה באמצעות עלייה בתעסוקה? חלקם של גילאי העבודה באוכלוסייה מצטמצם 17 גידול אטי בהון האנושי 18 חלה עלייה בחלקם של העובדים בשכר נמוך 20 ההשקעה בהון הפיזי פחתה 21 הקשיים המוצבים בפני עסקים בישראל: חסם משמעותי להשקעות זרות 23 רווחה 24 שיעורי העוני בישראל נותרו בין הגבוהים ב OECD 25 חלה ירידה בשיעורי העוני בהכנסות כלכליות, אך לא בהכנסות פנויות 26 ההתפתחויות בשיעור אי השוויון דומות למגמות העוני, אך נובעות מסיבות אחרות 27 המלצות ועדת אלאלוף למלחמה בעוני יושמו באופן חלקי 28 התקציב הממשלתי להוצאה חברתית הוא הגבוה ביותר מאז תחילת המאה 29 ההוצאה החברתית כאחוז מהתמ"ג נותרה יציבה בשנים האחרונות 30 רוב ההוצאה על ביטחון סוציאלי מוקדש לקצבאות המוסד לביטוח לאומי, אולם חלקו של מס ההכנסה השלילי מתרחב

31 כמעט כל ההוצאה על מיקור חוץ בשירותי הרווחה מוקצית לספקים ותיקים 32 רמת התחרות בשירותי מיקור חוץ עלתה לאורך השנים 33 שיעור בעלי הפנסיות והדירות בקרב עולים גדל בהתמדה 34 הכנסותיהם של ערבים ושל עולים מבוגרים נמוכות יותר משל יהודים ותיקים 35 בריאות 36 גברים בישראל חיים 7.2 שנים יותר מהצפוי, ונראה שיש לכך קשר לחובת השירות בצבא 37 תוחלת החיים בבריאות טובה בישראל היא מהגבוהות בעולם, אולם היא עולה לאט יותר מתוחלת החיים הכוללת 38 חלקם של האזרחים הוותיקים באוכלוסייה צפוי לגדול 39 בעיית הבריאות המתרחבת בקצב המהיר ביותר בישראל היא סוכרת 40 הישראלים בריאים יותר מהאירופאים באופן כללי, אולם לא בכל התחומים 41 האוכלוסייה הצעירה בישראל מובילה לנטל תחלואה נמוך יחסית, אך המדינה חייבת להתכונן להזדקנות האוכלוסייה 42 חלקם של הקשישים המטופלים בקהילה גדול יותר מחלקם של המטופלים במוסדות סיעודיים 43 נטל מימון הטיפול הסיעודי הנופל על משקי הבית בישראל כבד יותר מאשר במדינות ה OECD 44 ביטוח בריאות פרטי נעשה נפוץ יותר, ועקב כך גדל אי השוויון בקבלת שירותי בריאות 45 ההוצאה הפרטית על בריאות עלתה, וייתכן שחלק מהעלייה אינו הכרחי 46 ההוצאה הפרטית על בריאות עולה עם ההכנסה, אך יורדת כאחוז מההכנסה 47 זמני ההמתנה לניתוחים אלקטיביים בישראל כנראה קצרים ביחס למדינות OECD אחרות 48 זמני ההמתנה לניתוחים אלקטיביים משתנים מאוד לפי סוג הניתוח ובין בתי החולים 49 בפריפריה יש פחות רופאים, מיטות אשפוז ומומחים בתחומי בריאות, וזמני ההמתנה ארוכים יותר 50 העלות של תזונה בריאה גבוהה מדי עבור משפחות ברמות הכנסה נמוכות

51 חינוך 52 מחאת העגלות: גידול בלתי מידתי בהוצאה הפרטית על חינוך טרום חובה 53 יישום חוק לימוד חובה לגילאי 4 3 היטיב בעיקר עם משפחות מהמעמד הבינוני והגבוה 54 מספר התלמידים גדל, אולם יש הבדלים מרחיקי לכת בשיעורי הגידול בין המגזרים השונים 55 שיעורי הגידול במספר התלמידים בזרמי החינוך השונים מתכנסים 56 מצבם החברתי כלכלי של תלמידים ערבים השתפר, ומנגד מצבם של החרדים הידרדר 57 שכר המורים עלה מאוד בעשור האחרון, וכעת הוא גבוה בהרבה מהשכר הממוצע במשק 58 רמת ההשכלה של המורים השתפרה מאוד 59 גודל הכיתות הצטמצם מהר יותר במגזר הערבי מאשר במגזר היהודי 60 לגודל הכיתה כנראה אין השפעה על הישגי התלמידים 61 זרקור חינוך: חרדים במערכת ההשכלה הגבוהה 62 מספר החרדים שנרשמו למוסדות להשכלה גבוהה גדל כמעט פי שלושה בשש שנים 63 שיעור החרדים הלומדים לתואר אקדמי עודו נמוך מאוד 64 הנתון לגבי מספר החרדים במערכת ההשכלה הגבוהה כנראה מוטה כלפי מעלה 65 שיעורי הנשירה גבוהים במיוחד בקרב גברים חרדים 66 אחת הסיבות המרכזיות לשיעורי הנשירה הגבוהים: חוסר מ וכנ ות 67 חלקם של החרדים המתקבלים ללימודים ללא בגרות או ציון פסיכומטרי גבוה מ 50 אחוז 68 אחוז הנשירה הגבוה ביותר הוא מהאוניברסיטה הפתוחה, והנמוך ביותר מאוניברסיטאות אחרות

69 שוק העבודה 70 שיעור התעסוקה עלה ושיעור האבטלה ירד 71 שיעור התעסוקה של נשים יהודיות הוא השני בגובהו מבין מדינות ה OECD 72 בכל הזרמים החרדיים גברים צעירים עובדים פחות מנשים צעירות 73 העלייה בשכר הריאלי הדביקה עלייה מוקדמת יותר בפריון לעובד 74 ערבים וחרדים נותרו מאחור בתחום מיומנויות המחשב 77 זרקור שוק העבודה: להבין את פער השכר המגדרי 78 פער השכר בין גברים לנשים לשעת עבודה קרוב לממוצע ב OECD 79 יש הבדלים גדולים בין שעות העבודה של נשים ושל גברים 80 נוסף לפערי שעות העבודה, פער השכר נובע בעיקר משוני בענפי התעסוקה 81 ההבדלים בתוצאות המבחנים במתמטיקה מסבירים חלק מפער השכר 82 מקורות הפער: בנות בתיכון מרחיבות לימודי מדעים ומתמטיקה בשיעור נמוך מבנים 83 הפער ממשיך להתרחב: נשים שלמדו מדעי המחשב עובדות בתחום בשיעור נמוך מגברים 84 נשים מתרכזות בענפים שמאפשרים להן לעבוד שעות מעטות יחסית 85 בקרב נשים הסבירות לעבוד קרוב לבית גבוהה בהרבה

הקדמה אני מתכבד להציג בפניכם את "תמונת מצב המדינה" לשנת 2017. החוברת נועדה לצייר תמונה פשוטה וברורה, ועם זאת מקיפה, של המצב החברתי-כלכלי בישראל. בעמודים הבאים תמצאו פנים שונים של התמונה חלקם ידועים וחלקם מפתיעים המציגים את המבנה החברתי-כלכלי על הדבש ועל העוקץ שבו. בתחילה תוצג סקירה נרחבת של תחום המאקרו-כלכלה, לרבות פירוק הצמיחה לרכיביה ובחינת המקורות האפשריים לצמיחה עתידית. לאחר מכן תתמקד הסקירה בתחומים הקשורים לרווחת הפרט: מערכות הרווחה, הבריאות והחינוך. בתחום הרווחה יוצגו נתונים על התפלגות ההכנסות ועל ניסיונותיה של הממשלה לצמצם את העוני ואת אי השוויון. פרק הבריאות בוחן לעומק את אחד המדדים החשובים בתחום בריאות הציבור תוחלת החיים משתי זוויות ייחודיות: הוא מציג נתונים לגבי תוחלת החיים בבריאות טובה )כלומר, ללא פגיעה בתפקוד( ומציע הסבר לתוחלת החיים הגבוהה בקרב גברים בישראל. עוד נכללים בפרק ממצאים בנושא זמינותם של שירותי הבריאות בחלוקה למחוזות ולבתי חולים שונים. הפרק שלאחר מכן עוסק בתחום החינוך, ובו יוצגו תוצאותיה של העלייה הגדולה בתקציב החינוך לרבות עלייה במשכורות המורים וצמצום גודל הכיתות. סעיף מיוחד מוקדש להשתלבותם של חרדים במערכת ההשכלה הגבוהה. הפרק האחרון עוסק בשינויים שחלו בהשתתפותן של קבוצות שונות בשוק העבודה, ומתמקד בהסבר לפערי השכר בין נשים לגברים בישראל, תוך הצגת נתונים שעדיין אינם מוכרים דיים. אנחנו מאמינים שהסיפור הנשקף מהתרשימים בחוברת עשוי ללמד רבות ולפקוח את עיני הקוראים, ומקווים שהמסקנות העולות ממנו יסייעו לשפר את רווחתם של החברה ושל התושבים בישראל. פרופ' אבי וייס מנכ"ל מרכז טאוב המחלקה לכלכלה, אוניברסיטת בר-אילן

מאקרו-כלכלה החיפוש אחר הצמיחה השנה החולפת הייתה טובה מבחינת תחום המאקרו-כלכלה: חלו בה עלייה בתעסוקה לצד ירידה באבטלה, ועלייה גדולה ובלתי צפויה של 4 אחוזים בתמ"ג. אולם נראה שהצמיחה הנאה היא חריגה מהתוואי ואינה מבשרת על מגמה. הגורמים שעמדו בבסיס הצמיחה ב- 2016 היו השקעה חד-פעמית של "אינטל" במפעלה החדש בקריית גת ועלייה בייבוא מכוניות, בעקבות שינויים צפויים בדרגות המס. גורמים אלו אינם צפויים בהכרח להמשיך להתקיים, לכן הזרעים שיניבו את הצמיחה העתידית צריכים להימצא בתחומים אחרים. פרק זה ידון בהתפתחות הצמיחה ובמקורותיה לאורך שני העשורים האחרונים, ויצביע על מקורות אפשריים לצמיחה נוספת ועל צעדים שיאפשרו למשק להמשיך לגדול בקצב מואץ.

שני עשורים של צמיחה מתונה יחסית בתמ"ג לנפש אף על פי שישראל היא "אומת הסטארט-אפ", שני העשורים האחרונים לא התאפיינו בצמיחה משמעותית של כלל המשק בהשוואה למדינות מפותחות אחרות. במידה רבה הגורם לכך הוא היעדר צמיחה של הפריון בענפים שאינם בתחומי ההיי-טק והתעשייה. ב- 1996 התמ"ג לנפש בישראל היה רק 59 אחוז מהתמ"ג בארצות הברית. התאוריה הכלכלית גורסת כי הפערים בין ההכנסות לנפש במדינות דומות זו לזו נוטים להצטמצם לאורך זמן, ובתרשים אכן אפשר לראות שמדינות שרמות הפריון בהן היו נמוכות יחסית ב- 1996 )מימין( נטו לצמוח מהר יותר מאשר ארצות הברית )משמאל(, ואילו מדינות שדורגו בחלק העליון של רמת הפריון ב- 1996 גדלו בקצב אטי יותר מאשר ארצות הברית. אלא שבישראל הצמיחה במשק הייתה אטית יותר מאשר במרבית המדינות שדורגו מתחתיה או מעט מעליה. הדירוג של ישראל בתמ"ג לנפש )22 מתוך 34( נותר יציב לאורך השנים, אולם יתרונה על פני המדינות המדורגות מתחתיה הצטמצם באופן משמעותי, והגידול האטי יותר בהכנסה לנפש עלול לדרדר את מיקומה ברשימה. מקור: גלעד ברנד, מרכז טאוב נתונים: IMF World Economic Outlook Database 12 תמונת מצב המדינה 2017

שינוי בתמ"ג לנפש ביחס לארצות הברית, 2016 1996 תמ"ג לנפש ביחס לארצות הברית, 1996 במחירים קבועים במונחי שו וי ערך כוח קנייה )PPP( נורווגיה נורווגיה שווייץ שווייץ ארה ב ארה ב דנמרק דנמרק הולנד הולנד גרמניה גרמניה אוסטריה אוסטריה איטליה יפן בלגיה איטליה קנדה בלגיה צרפת קנדה אוסטרליה אוסטרליה יפן צרפת שוודיה שוודיה הממלכה המאוחדת איסלנד איסלנד הממלכה המאוחדת פינלנד אירלנד אירלנד פינלנד ספרד ספרד ניו זילנד ניו זילנד ישראל 3% ישראל 59% יוון יוון פורטוגל פורטוגל צ כיה צ כיה סלובניה סלובניה קוריאה קוריאה הונגריה הונגריה סלובקיה סלובקיה מקסיקו מקסיקו צ ילה צ ילה טורקיה טורקיה פולין פולין אסטוניה 69 אסטוניה לטביה לטביה -20-10 0 +10 +20 +30 +40 +50% 0 50 100 150% 13 מאקרו-כלכלה

הגידול האטי בפריון בתקופה האחרונה הוביל להאטת העלייה בהכנסות 7% 6 5 4 3 2 1 0-1 -2-3 1990 1992 1994 1996 1998 2000 2002 2004 2006 2008 2010 2012 2014 2016 בשנת 2016 גדל התוצר הגולמי בישראל בשיעור נאה של 4 אחוזים )ו- 2 אחוזים בתוצר לנפש(, לאחר כמה שנים של צמיחה אטית. בהמשך למגמה של השנים האחרונות, הגידול בביקוש המצרפי נתמך בעלייה בתעסוקה, הוזלה באשראי הצרכני ועלייה נאה בשכר גורמים שתרמו להתרחבות מהירה של הצריכה הפרטית. הבלם העיקרי לצמיחה מהירה יותר במשק נותר היעדר הצמיחה בפריון העבודה. מדד זה ירד מעט בשנה האחרונה, ורמתו הנוכחית דומה לזו שהייתה בשנת 2011. ההאטה בצמיחת הפריון בשנים האחרונות נובעת כנראה גם מהצטרפות של אוכלוסיות חדשות בעלות מיומנויות נמוכות יחסית לשוק העבודה, כפי שנראה בעמ' 17-19. קצב צמיחה שנתי של התוצר לנפש ושל פריון העבודה תמ ג לנפש פריון עבודה מקור: גלעד ברנד, מרכז טאוב נתונים: בנק ישראל 14 תמונת מצב המדינה 2017

שינוי דרמטי במקורות הצמיחה התפלגות מקורות הצמיחה של התמ"ג לנפש 53% 19% 29% נהוג לחלק את הצמיחה הכלכלית לנפש לכמה גורמים עיקריים: היקף התעסוקה, איכות ההון האנושי ומלאי ההון הפיזי. חלקה של הצמיחה שאינו נובע מגורמים אלו מיוחס לפריון הכולל )המייצג את העלייה ביכולתו של המשק לנצל את הגורמים העומדים לרשותו(. בשני העשורים האחרונים חלו שינויים גדולים בגורמי הצמיחה. לפני 20 שנה יותר מ- 80 אחוז מהצמיחה נבעו משילוב של השקעות בהון פיזי ועלייה בהון האנושי )שנבעה במידה רבה מעלייה בשיעור הלמידה במוסדות להשכלה גבוהה, ומהתאמת ההשכלה של מהגרים מברית המועצות לשעבר לשוק המקומי(. לעומת זאת, בעשור האחרון גורם הצמיחה העיקרי היה העלייה בהיקפי התעסוקה )שעות עבודה לנפש(. יש יסוד להניח שמגמת העלייה קרובה למיצוי, לכן יידרשו מקורות אחרים כדי לתמוך בצמיחת המשק. -1% שעות עבודה מלאי ההון 1996-2005 פריון כולל הון אנושי 2006-2015 שעות עבודה 34% פריון כולל 27% 12% 27% הון אנושי מקור: גלעד ברנד, מרכז טאוב נתונים: בנק ישראל וסקרי הלמ"ס )כוח אדם, הוצאות והכנסות( מלאי ההון מאקרו-כלכלה 15

צמיחה באמצעות עלייה בתעסוקה? חלקם של גילאי העבודה באוכלוסייה מצטמצם כפי שמוצג בתרשים בעמוד 72, שיעורי התעסוקה של גברים ונשים כאחד עלו מאוד בשנים האחרונות. אולם נראה שהתפתחות חיובית זו אינה צפויה להימשך עוד זמן רב, מפני שרמת התעסוקה כיום היא כה גבוהה עד שכמעט הגיעה למיצוי )אם כי עדיין ייתכן גידול בהשתתפות בכוח העבודה בקרב נשים ערביות וגברים חרדים(. גורם נוסף שצפוי לצמצם את היקף התעסוקה הוא השינוי הצפוי בהרכב הגילים, הנובע מהזדקנות האוכלוסייה בישראל. הירידה בחלקם של גילאי העבודה העיקריים )64 25( באוכלוסייה בחמש השנים האחרונות גרעה במצטבר כשתי נקודות אחוז מהצמיחה לנפש. מגמה זו צפויה להתגבר ולגרוע כ- 0.6 נקודות אחוז מגידולו של התוצר לנפש מדי שנה עד תום העשור. לפיכך, יידרשו מקורות אחרים שיתמכו בצמיחת המשק. לאור הגידול בתוחלת החיים והשיפור בבריאות של האוכלוסייה הוותיקה, ייתכן שיש מקום לשקול את העלאת גיל הפרישה )כמובן, הנושא דורש דיון החורג משאלת הצמיחה בלבד(. חלקם של גילאי העבודה העיקריים )25-64( באוכלוסייה * תחזית הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מקור: גלעד ברנד, מרכז טאוב נתונים: הלמ"ס, תחזית אוכלוסייה בישראל בשנים 2020-2035, לוח 2.10 47% 46 45 44 43 42 41 40 39 1995 2000 2005 2010 2015 2015 2020* 2020 2025* 2025 16 תמונת מצב המדינה 2017

גידול אטי בהון האנושי ההון האנושי נקבע על פי משקולות שניתנות לכל שעת עבודה במשק לפי מאפייניהם הנצפים של העובדים. לקראת סוף המאה הקודמת חל שיפור במדד ההון האנושי והייתה לכך תרומה ניכרת לצמיחה במשק, אולם בעשור האחרון הואט קצב הגידול של ההון האנושי. אחת האפשרויות לשיפור הצמיחה היא שינוי במערך ההשכלה הגבוהה ובהכשרות העובדים. כיום מרבית הלומדים באקדמיה רוכשים את השכלתם במכללות שנפתחו בעשורים האחרונים, שהתשואה ללימודים בהן נמוכה בהשוואה לאוניברסיטאות. כמו כן, רבים פונים ללימודי משפטים ומנהל עסקים, אף שמספר עורכי הדין לנפש בישראל גבוה יותר מאשר בכל מדינה מפותחת אחרת. שינוי חד בתמהיל המקצועות הנלמדים במוסדות להשכלה גבוהה ושיפור ההון האנושי של עובדים חסרי השכלה אקדמית עשויים להוות מקור לצמיחה עתידית. קצב השיפור השנתי של איכות כוח העבודה בישראל )בנקודות אחוז( נתוני מגמה -0.6 1988 1990 1992 1994 1996 1998 2000 2002 2004 2006 2008 2010 2012 נתוני המגמה חושבו באמצעות מסנן.HP הנתונים בשנים 1988-1995 )בכחול כהה( מבוססים על האומדנים של זוסמן ופרידמן )2008(. השינויים שנערכו בסקרי הלמ"ס בשנת 2012 אינם מאפשרים להפיק אומדן עבור שנה זו. מקור: גלעד ברנד, מרכז טאוב נתונים: סקרי הלמ"ס )כוח אדם, הוצאות והכנסות( 1.0 0.8 0.6 0.4 0.2 0.0-0.2-0.4 מאקרו-כלכלה 17 2015

חלה עלייה בחלקם של העובדים בשכר נמוך בסוף העשור הקודם חלה עלייה ניכרת בשיעורי התעסוקה. התפתחות מבורכת זו הגדילה את ההכנסה הפנויה של משקי הבית ואת הצריכה הפרטית. עם זאת, היא הובילה להאטה בהתפתחות השכר הממוצע, בעיקר אצל עובדים צעירים )גילאי 35 30(. מצד אחד, חלקם של העובדים בשכר נמוך גדל, בעיקר בקרב אקדמאים. מצד אחר, חלה עלייה בשיעור העובדים המשכילים )ששכרם גבוה יותר(, ועלייה זו קיזזה )לפחות חלקית( את הירידה שחלה בשל הצטרפותם של העובדים החדשים בשכר נמוך. ממצאים אלו מעידים שלא די בהרחבת הנגישות להשכלה גבוהה; יש לשפר את טיב ההוראה בשלבים המוקדמים במערכת החינוך, וגם את מיומנויותיהם של בוגרי המכללות והצעירים שאינם פונים ללימודים אקדמיים. במבט קדימה, האוכלוסיות שעדיין יכולות להרחיב את השתתפותן בשוק העבודה )כאמור, בעיקר גברים חרדים ונשים ערביות( מתאפיינות במיומנויות שאינן תואמות את השוק המודרני ובכושר השתכרות נמוך. לפיכך תרומתן הפוטנציאלית לצמיחה מוגבלת יחסית, וכדי לשנות זאת יהיה צורך לנקוט צעדים משמעותיים לשיפור ההשכלה בקבוצות אלו. 18 תמונת מצב המדינה 2017

התפלגות השכר הממוצע בקרב שכירים גילאי 30-35 בעלי השכלה אקדמית ללא השכלה אקדמית צפיפות צפיפות 8,000 שכר ריאלי לעובדים במשרה מלאה שכר ריאלי לעובדים במשרה מלאה בשל שינויים נרחבים בשיטת הדגימה של הלמ"ס ב- 2012, אי אפשר להשוות את המידע לשנים מאוחרות יותר. מקור: גלעד ברנד ואבי וייס, מרכז טאוב נתונים: הלמ"ס, סקרי הכנסות מאקרו-כלכלה 19

ההשקעה בהון הפיזי פחתה ההשקעה בהון פיזי ובתשתיות עלתה בשיעור ניכר בעשור האחרון של המאה הקודמת, אולם מאז היא הואטה באופן משמעותי. בתחום התשתיות חלה עלייה בהשקעה בתחבורה ובאנרגיה, לצד ירידה בהשקעות במים ובתקשורת. בתחום ההשקעות הפרטיות נרשמו השקעות זרות בשנים האחרונות )למשל שדרוג המפעל של "אינטל" בקריית גת, הרכישה של "מובילאיי" וההרחבה המתוכננת של מפעלי החברה(, אולם הן היו מעטות מהרצוי. הסכם הסחר הנוכחי עם סין וההסכמים הנדונים בימים אלו עם מדינות אחרות עשויים לשנות זאת. אלא שהרחבת ההשקעות הזרות מסובכת יותר בשל הקושי בתחום העסקים בישראל, כפי שיודגם בעמוד הבא. השקעה בתשתיות כאחוז מהתוצר 4.5% 4.0 3.5 3.0 2.5 2.0 1.5 1.0 0.5 0.0 1975 2015 עדכון סדרה מדד מלאי ההון הנקי לשעת עבודה במגזר העסקי, 1975=100 180 160 140 120 100 80 1975 2016 ההשקעה בתשתיות כוללת את ההשקעה בנמלי ים ואוויר ובתשתיות לתחבורה יבשתית, לתקשורת, ולחשמל ומים. מקור: גלעד ברנד ואבי וייס, מרכז טאוב נתונים: דוח בנק ישראל לשנת 2014 )פרק ב', 54(; הלמ"ס 20 תמונת מצב המדינה 2017

הקשיים המוצבים בפני עסקים בישראל: חסם משמעותי להשקעות זרות עוד מקור חשוב שעשוי להניע צמיחה הוא שיפור באקלים העסקי. מדי שנה מפרסם הבנק העולמי את דוח,Doing Business המדרג את המדינות לפי רמת הקושי לנהל בהן עסקים. ישראל מדורגת במדד זה במקום ה- 52, מתחת לכמעט כל המדינות האחרות בארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי )להלן: ה- OECD (. הדירוג הנמוך משקף את הצורך לייעל את תהליכי הביורוקרטיה בעיקר בתחום הנדל"ן, סחר החוץ, רישום הנכסים ותחום תשלומי המסים. אחת האפשרויות לשיפור המצב היא לרכז את כלל הפרוצדורות הנדרשות לפתיחת עסק בידי גוף אחד. מקור: גלעד ברנד ואבי וייס, מרכז טאוב נתונים: הבנק העולמי, מדד עשיית עסקים דירוג מדד הקושי בעשיית עסקים, 2016 1 3 5 6 7 8 9 12 13 14 15 17 18 19 20 22 24 25 27 28 29 30 31 32 33 34 41 42 47 50 52 57 59 61 69 ניו זילנד דנמרק קוריאה נורווגיה הממלכה המאוחדת ארה ב שוודיה אסטוניה פינלנד לטביה אוסטרליה גרמניה אירלנד אוסטריה איסלנד קנדה פולין פורטוגל צ כיה הולנד צרפת סלובניה שווייץ ספרד סלובקיה יפן הונגריה בלגיה מקסיקו איטליה ישראל צ ילה לוקסמבורג יוון טורקיה מאקרו-כלכלה 21

רווחה מיגור העוני הממשלה הגדילה את הוצאותיה )הן במספרים מוחלטים והן כאחוז מכלל ההוצאות( בשלושת תחומי ההוצאה החברתית: בריאות, חינוך ורווחה. למרות זאת, רמות העוני ואי השוויון בישראל נותרו בין הגבוהות בעולם המפותח. הסיבות לכך ידועות היטב: ראשית, יש במדינה שתי קבוצות אוכלוסייה גדולות שנוטות לריבוי ילודה, לצד רמות נמוכות של השכלה ושל השתתפות בשוק העבודה. שנית, שיעורי המס בישראל נמוכים יחסית. כדי להתמודד עם בעיית העוני הוקמה ב- 2013 הוועדה למלחמה בעוני בישראל )ועדת אלאלוף(, והיא הגישה את המלצותיה ביוני 2014. חלק מן ההמלצות אומצו ויושמו אולם חלקן נדחו, דבר המציב בסימן שאלה את האפשרות להשיג את יעדה המרכז של הוועדה: לצמצם את שיעורי העוני בישראל עד לרמה הממוצעת במדינות ה- OECD בתוך עשור. בפרק זה יוצגו זוויות שונות של מצב הרווחה בישראל, והפרקים הבאים יעסקו בחינוך ובבריאות.

שיעורי העוני בישראל נותרו בין הגבוהים ב OECD 9% 16% 14 17 17 19 5 19 17 20 17 20 10 24 19 24 8 24 5 25 13 26 8 26 13 26 9 27 8 27 18 27 11 28 6 29 11 29 10 30 10 31 14 31 8 32 9 32 16 33 9 33 7 33 16 33 10 34 13 34 10 35 8 35 14 36 15 37 16 38 9 41 בהשוואה לפי הכנסות כלכליות )לפני שמביאים בחשבון מסים ותשלומי העברה(, שיעורי העוני בישראל נמוכים יותר מאשר במרבית מדינות ה- OECD. אולם בבדיקה לפי הכנסות פנויות לשימושו של משק הבית, ישראל נמצאת במקום האחרון )לצד מקסיקו(. ההפרש בין שיעור העוני בהכנסות כלכליות לשיעורו בהכנסות פנויות מעיד על הצלחת המדינה בצמצום רמת העוני בעזרת מיסוי ומערכת הרווחה, ובמדד זה ישראל מדורגת במקום החמישי מהסוף. בכל חמש המדינות שבהן ההפרשים הנמוכים ביותר שיעורי המס נמוכים במיוחד, לכן יכולתן לצמצם את העוני מוגבלת. כאמור במבוא, השילוב בין אוכלוסיות המתאפיינות בהון אנושי נמוך, אחוזי השתתפות נמוכים בשוק העבודה ומשפחות גדולות ובין נטל מס נמוך הופך את המלחמה בעוני בישראל לאתגר קשה במיוחד. שיעור הפרטים מתחת לקו העוני, 2012-2014 המידע עבור רוב המדינות נכון ל- 2013 מקור: חיים בלייך, מרכז טאוב נתונים: OECD שווייץ קוריאה צ ילה איסלנד טורקיה מקסיקו ניו זילנד ישראל נורווגיה דנמרק קנדה סלובקיה אוסטרליה שוודיה הולנד ארה ב פולין צ כיה ממוצע OECD הממלכה המאוחדת סלובניה לטביה לוקסמבורג אוסטריה יפן גרמניה פינלנד אסטוניה בלגיה איטליה הונגריה צרפת פורטוגל יוון ספרד אירלנד 24 תמונת מצב המדינה 2017

חלה ירידה בשיעורי העוני בהכנסות כלכליות, אך לא בהכנסות פנויות בהשוואה לפי הכנסות כלכליות שיעורי העוני בישראל נמוכים יותר מברוב מדינות ה- OECD וירדו מאוד במשך הזמן, בעיקר בקרב אזרחים ותיקים. הירידה נבעה במידה רבה מהעלאת גיל הפרישה, שהובילה אנשים לעבוד עד גיל מבוגר יותר. אולם במדידה לפי הכנסות פנויות, שיעורי העוני בקושי השתנו כבר יותר מעשור. בבחינת גילאי העבודה בלבד, נראה ששיעור העוני בהכנסות פנויות לא השתנה אך חל שינוי משמעותי בהרכב האוכלוסייה הענייה. חלקם של הערבים והחרדים בקרב העניים עלה מ- 44 אחוז בשנת 2002 ל- 57 אחוז בשנת 2015. גידול זה חורג בהרבה משיעור הגידול בחלקן של קבוצות אלו בכלל האוכלוסייה. בהתייחס לעוני בקרב האוכלוסייה המבוגרת יש לזכור כי מדידת העוני מסתמכת רק על הכנסות, ולא על נכסים, לכן ייתכן שהעוני בקרבם מצומצם מכפי שנראה. חלקם של משקי הבית מתחת לקו העוני הכנסות כלכליות גילאי 61 ומעלה סה כ גילאי 60 ומטה 60% 50 40 30 20 10 0 2002 2015 ב- 2011 המידע נלקח הן מסקר הכנסות והן מסקר הוצאות הכנסות פנויות גילאי 61 ומעלה סה כ גילאי 60 ומטה מחושב לפי שיטת ה- OECD. שיוך משק הבית נקבע לפי גילו של העומד בראשו ובן/בת הזוג. מקור: חיים בלייך, מרכז טאוב הלמ"ס, סקרי הכנסות )2011 2002( וסקרי הוצאות )2015 2011( 60% 50 40 30 20 10 0 2002 2015 ב- 2011 המידע נלקח הן מסקר הכנסות והן מסקר הוצאות רווחה 25

ההתפתחויות בשיעור אי השוויון דומות למגמות העוני, אך נובעות מסיבות אחרות מאז 2002 ניכרת מגמה עקבית של ירידה באי השוויון בהכנסות כלכליות. לעומת זאת, אי השוויון בהכנסות פנויות הראה עלייה בשנים הראשונות, כמה שנים של יציבות, ולאחר מכן ירידה. עיקר השינויים מיוחסים לאוכלוסייה בגילי העבודה, שהיא גדולה יותר מאוכלוסיית הוותיקים. התפתחות זו מוסברת, בין היתר, בקיצוץ קצבאות הילדים ב- 2003. הקיצוץ תרם לעלייה בתעסוקה, בפרט בקרב חרדים. עקב כך, משקל ההכנסות מעבודה בקרב גילאי העבודה גדל על חשבון תשלומי ההעברה, וההכנסות הכלכליות נעשו שוויוניות יותר. לצד זאת, חלה עלייה באי השוויון בהכנסות פנויות, מפני שקיצוץ הקצבאות והירידה בשיעורי המס פגעו בעיקר בשכבות החלשות והיטיבו בעיקר עם מעמד הביניים והשכבות החזקות. עם השנים יותר ויותר אנשים הצטרפו לשוק העבודה, ואי השוויון בהכנסות פנויות ירד וחזר לרמתו בתחילת התקופה. אי שוויון בהכנסות מדד ג'יני הכנסות כלכליות הכנסות פנויות מחושב לפי שיטת ה- OECD. מקור: חיים בלייך, מרכז טאוב נתונים: הלמ"ס, סקרי הכנסות )2011 2002( וסקרי הוצאות )2015 2011( 0.55 0.50 0.45 0.40 0.35 0.30 0.25 0.20 0.15 0.10 0.05 0.00 2002 2004 2006 2008 2010 2012 2015 ב- 2011 המידע נלקח הן מסקר הכנסות והן מסקר הוצאות 26 תמונת מצב המדינה 2017

המלצות ועדת אלאלוף למלחמה בעוני יושמו באופן חלקי הוועדה למלחמה בעוני בישראל )ועדת אלאלוף( הציגה ב- 2014 תכנית מקיפה להורדת שיעור העוני עד לרמה הממוצעת במדינות ה- OECD בתוך עשור. עלות התכנית עמדה על 7.4 מיליארד שקלים בשנה. 2015 הייתה שנת בחירות, לכן המדינה כמעט שלא יישמה את ההמלצות והוסיפה בפועל 434 מיליון שקלים בלבד לתקציב התחומים הרלוונטיים. בשנת 2016 נוספו לתקציב 1.9 מיליארד שקלים, כ- 26 אחוז מסכום התוספת השנתי המומלץ. בעקבות הוועדה הורחבו תכניות שונות, כגון קצבאות השלמת הכנסה לקשישים. עם זאת, הממשלה לא יישמה חלק מההמלצות המרכזיות של הוועדה, דוגמת הגדלת תשלומי הבטחת ההכנסה. ב- 2017 צפויה תוספת ההוצאה לעמוד על כ- 4 מיליארד שקלים )כ- 54 אחוז מהמלצות הוועדה(. תוספת ההוצאה מעבר להשקעה של 2016 תוקדש בעיקר להפעלת תכנית "חיסכון לכל ילד", להרחבת מענק העבודה )מס הכנסה שלילי( ולהגדלה נוספת של השלמת ההכנסה לקשישים. -0.4% 17% 108% 6 29 25 11 34 31-2 2 30 52 53 54 6 26 סה כ חינוך 2015 4 2016 2017* בריאות צעדים אלו מעידים על שיפור ברמת יישום ההמלצות, אולם נראה כי הם לא יספיקו כדי להשיג את יעדי הוועדה. תוספת ההוצאה ליישום המלצות ועדת אלאלוף למלחמה בעוני כאחוז מהתוספות שהומלצו בוועדה דיור כלכלה ותעסוקה רווחה וביטחון סוציאלי * 2017 - שיעור צפוי. מקור: ג'וני גל ושביט מדהלה, מרכז טאוב נתונים: המוסד לביטוח לאומי; דוח הוועדה למלחמה בעוני בישראל רווחה 27

התקציב הממשלתי להוצאה חברתית הוא הגבוה ביותר מאז תחילת המאה ההוצאה החברתית המורכבת מההוצאה הממשלתית על תחומי החינוך, הבריאות והרווחה יחד עמדה בשנת 2015 על כ- 192 מיליארד שקלים. חלקה של ההוצאה החברתית מתוך סך ההוצאות הממשלתיות הוא הגבוה מאז תחילת המאה. ההוצאה הכוללת על רווחה עמדה באותה שנה על כ- 94 מיליארד שקלים, שהם כ- 21 אחוז מסך ההוצאה הממשלתית כולה וכמחצית מסך ההוצאה החברתית. ההוצאה החברתית, במחירי 2015 וכאחוז מכלל ההוצאה הממשלתית במילארדי שקלים 200 150 100 50 9 9 21 9 9 22 8 9 22 8 8 21 9 9 8 9 9 9 21 20 19 9 9 9 9 19 19 9 9 9 9 9 9 20 20 20 11% 10 10 9 10 11% 10 9 20 19 19 21% חינוך בריאות רווחה מקור: ג'וני גל ושביט מדהלה, מרכז טאוב נתונים: משרד האוצר, ביצוע התקציב; המוסד לביטוח לאומי, רבעון סטטיסטי; הלמ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל 0 2000 2004 2008 2012 2015 28 תמונת מצב המדינה 2017

ההוצאה החברתית כאחוז מהתמ"ג נותרה יציבה בשנים האחרונות ההוצאה הכוללת על רווחה מתחלקת לשני מרכיבים עיקריים: תכניות ביטחון סוציאלי, המעניקות בעיקר קצבאות, ושירותי רווחה חברתית, הכוללים מערך של שירותים חברתיים )כגון טיפול מוסדי לאנשים עם מוגבלות ומערך שירותי רווחה בקהילה, המיועד לילדים או לקשישים(. בחינת שיעור ההוצאה על שני רכיבים אלו מהתמ"ג מגלה מגמת יציבות בשנים האחרונות, וב- 2015 שיעור ההוצאה עמד על כ- 9 אחוזים. כפי שמראה התרשים, התקציב המוקדש לביטחון סוציאלי גבוה בהרבה מתקציב הרווחה החברתית )יותר מ- 80 אחוז מסך ההוצאה על רווחה מוקדשים לתכניות ביטחון סוציאלי(, והיו הבדלים במגמות שאפיינו את שני התחומים: גידול בהוצאה על ביטחון סוציאלי לעומת יציבות בתחום השירותים החברתיים. במונחים שקליים, בשנת 2005 חלה עלייה בהוצאה לביטחון סוציאלי )ראו תמונת מצב המדינה 2016, עמ' 18(. העלייה נגרמה בעיקר משינויים דמוגרפיים ומהרחבת ההוצאה על אוכלוסיות יעד ההוצאה החברתית כאחוז מהתמ"ג ביטחון סוציאלי + רווחה חברתית ביטחון סוציאלי רווחה חברתית ספציפיות, במיוחד קשישים ואנשים עם מוגבלות. לעומת זאת, ההוצאה על שירותים חברתיים ירדה מעט ונותרה נמוכה. מקור: ג'וני גל ושביט מדהלה, מרכז טאוב נתונים: משרד האוצר, ביצוע התקציב; המוסד לביטוח לאומי, רבעון סטטיסטי; הלמ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל 12% 10 8 6 4 2 0 2000 2002 2004 2006 2008 2010 2012 2015 רווחה 29

הרוב המכריע של ההוצאה על ביטחון סוציאלי מוקדש לקצבאות המוסד לביטוח לאומי, אולם חלקו של מס ההכנסה השלילי מתרחב כ- 90 אחוז מההוצאה על ביטחון סוציאלי מתמקדת בקצבאות שמעניק המוסד לביטוח לאומי. חלק מן הקצבאות הללו הן אוניברסליות וחלקן מיועדות לבעלי הכנסה נמוכה, ואין כמעט אדם שאינו זכאי לקצבאות כאלו או אחרות במהלך חייו. תחום נוסף הנכלל בהוצאה על ביטחון סוציאלי הוא תשלומי מס הכנסה שלילי )"מענק עבודה"(, המונהג בישראל משנת 2007. המענק משולם לבעלי הכנסה נמוכה מעבודה, ובמיוחד לבעלי משפחות, והוא נועד לצמצם את העוני ולסייע כלכלית לבעלי הכנסות נמוכות בלי לפגוע בתמריץ של הזכאים לעבוד. בשנת 2014 מספר הזכאים למענק עבודה עמד על 275,500, ושיעור המיצוי הגיע ל- 70 אחוז. ההוצאה על תחום זה גדלה עם השנים אך נותרה קטנה למדי, ועמדה בשנת 2015 על כ- 1.3 מיליארד שקלים 1.6 אחוזים מסך ההוצאה על תחומי ביטחון סוציאלי. התפלגות ההוצאה על ביטחון סוציאלי, 2015 המוסד לביטוח לאומי 5% הרשות לזכויות ניצולי השואה 6% שיקום ומשפחות במשרד הביטחון 2% 87% מס הכנסה שלילי מקור: ג'וני גל ושביט מדהלה, מרכז טאוב נתונים: משרד האוצר, ביצוע התקציב; המוסד לביטוח לאומי, רבעון סטטיסטי 30 תמונת מצב המדינה 2017

כמעט כל ההוצאה על מיקור חוץ בשירותי הרווחה מוקצית לספקים ותיקים ההוצאה לשירותי מיקור חוץ של משרד הרווחה עמדה בשנת 2015 על כ- 8.4 מיליארד שקלים כ- 80 אחוז מסך תקציב המשרד. חלקה הגדול של ההוצאה על שירותי מיקור חוץ, ומגמות הגידול שחלו בה בשנים האחרונות, מעידים על תפקידה המרכזי בהספקת שירותי רווחה בישראל. מספר הספקים שסיפקו שירותים למשרד עמד ב- 2015 על 2,697, שני שלישים מהם גופים עסקיים ושליש עמותות. חלוקת התשלומים בין שני סוגי הספקים דומה: כמחצית מסך התשלומים יועדה לעמותות וכמחצית לספקים פרטיים. בחלוקה לפי ותק מתברר כי 56 אחוז הם ספקים ותיקים, אך חלקם בסך התשלומים גדול בצורה משמעותית: 96 אחוז. אפילו באגף תקון )העוסק בשיקום ומניעה ומשרת אזרחים שעברו על החוק ואוכלוסייה במצוקה קשה(, שבו פחות ממחצית הספקים הם ותיקים, 87 אחוז מן התשלומים מופנים אליהם. התפלגות הספקים והתשלומים לפי ותק ואגף, 2015 ספקים עסקיים חדשים 36% 41% 8% 15% 0 20 40 60 80 100% מקור: ג'וני גל ושביט מדהלה, מרכז טאוב נתונים: משרד הרווחה והשירותים החברתיים 11 53 2 36 40 43 23 24 56 35 53 3 34 60 2 3 9 39 5 47 20 36 12 46 65 21 47 4 10 3 14 4 3 31 3 1 עמותות חדשות ספקים עסקיים ותיקים עמותות ותיקות ספקים שיקום תשלומים מוגבלות שכלית התפתחותית שירותים אישיים וחברתיים אגף תקון סה כ רווחה 31

רמת התחרות בשירותי מיקור חוץ עלתה לאורך השנים מדד הרפינדל-הירשמן )HHI( נמצא בשימוש נרחב להערכת רמת הריכוזיות בענפים כלכליים, ולעתים קרובות הוא משמש מדד לרמת התחרות בענף מסוים. בהנחה שכל תקנה בתקציב עשויה להיחשב כענף נפרד )אף שהנחה זו אינה טובה בכל המקרים(, יש ירידה במספר התחומים שהריכוזיות בהם גבוהה ועלייה בתחומים שמתאפיינים בריכוזיות נמוכה. לצד זאת, ניתוח הנתונים מראה את התחומים שמידת התחרות בהם עודנה מעטה, והפעילות הרגולטורית בהם עשויה להניב תוצאות טובות. התפלגות התקנות במיקור חוץ לפי רמת הריכוזיות 2000 2005 2010 2015 69 67 59 54 37% 27% 18% 20% 15 14 11 9 ריכוזיות גבוהה ריכוזיות בינונית ריכוזיות נמוכה ערך 2,500+ HHI 0-1,500 1,500-2,500 מקור: ג'וני גל ושביט מדהלה, מרכז טאוב נתונים: משרד הרווחה והשירותים החברתיים, נתוני מערכת הבוחן 32 תמונת מצב המדינה 2017

שיעור בעלי הפנסיות והדירות בקרב עולים גדל בהתמדה בקרב משקי בית בראשות אדם בן 66 ומעלה שיעור הבעלות על דירה עומד על 77 אחוז, וליותר ממחצית האוכלוסייה יש הכנסה מפנסיה תעסוקתית. שיעור משקי הבית שאין להם הכנסה מפנסיה תעסוקתית וגם לא דירה בבעלותם ירד מ- 20 אחוז ב- 2003 ל- 16 אחוז ב- 2015. בחלוקה לפי קבוצות אוכלוסייה ניכרים פערים בין הקבוצות. באוכלוסייה הערבית, למשל, שיעור בעלי הדירות גבוה ודומה לשיעורם בקרב יהודים ותיקים, אך שיעור הזכאים לפנסיה מעבודה קטן בהרבה. השינויים הבולטים ביותר במהלך התקופה חלו בקרב עולים. שיעור הבעלות על דירה בקבוצה זו עלה מ- 21 אחוז ל- 41 אחוז תוך כעשור, ושיעור משקי הבית שיש להם פנסיה תעסוקתית עלה מ- 10 אחוז ל- 26 אחוז. שינויים אלו מיוחסים בעיקר לשנתונים הצעירים יותר. בעלות על דירה וזכאות לפנסיה בקרב משקי בית של מבוגרים ראש משק הבית בן 66 ומעלה ללא דירה וללא פנסיה 2003 יהודים 2009 ותיקים 2015 2003 2009 2015 2003 2009 2015 3 7 7 10 16 17 16 1 17 2 18 10 21 ללא דירה בעלי פנסיה 57% 7% 62 7 56 6 2003 45 7 29 20 2009 סה כ 48 7 28 17 2015 46 7 31 16 0 20 40 60 80 100% 25 28% 26 29 77 73 76 8% 6 8 73 61 48 6 10 5 בעלי דירה ללא פנסיה בעלי דירה ובעלי פנסיה עולים ערבים מקור: חיים בלייך, מרכז טאוב נתונים: הלמ"ס, סקר הכנסות )2003, 2009( וסקר הוצאות )2015( רווחה 33

הכנסותיהם של ערבים ושל עולים מבוגרים נמוכות יותר משל יהודים ותיקים מרבית האוכלוסייה המבוגרת אינה משתתפת בשוק העבודה, לכן ההכנסה שלה מתבססת במידה רבה על חסכונות )בעיקר פנסיה תעסוקתית וחיסכון הוני( או על תמיכות ממשלתיות. חלוקה לפי קבוצות אוכלוסייה מצביעה על פערי הכנסות בין יהודים ותיקים ובין עולים וערבים )יש להביא בחשבון כי הנתונים לגבי ערבים מבוססים על תצפיות מעטות יחסית(. עיקר הפער מקורו בהכנסות כלכליות, בעיקר מפנסיה תעסוקתית. אי לכך, ההסתברות להימצא מתחת לקו העוני בקרב אוכלוסיות העולים והערבים גבוהה בצורה משמעותית בכל קבוצות הגיל מעל גיל 60. עם זאת, חשוב לציין שיש הטבות בעין שניתנות לאוכלוסייה המבוגרת ואינן נכללות בהכנסות, אלא מתבטאות בהנחות ובפטורים )למשל הנחות בתשלומי ארנונה וחשמל וסבסוד תרופות ותחבורה ציבורית(. אין בנמצא מדד לשווי ההטבות או לשיעורי המימוש שלהן, וייתכן שהן משנות את התמונה. מקורות ההכנסה החודשית של משקי בית מבוגרים, 2015 קו העוני 3,800 שקלים הכנסה נטו תמיכות/ קצבאות הון פנסיה עבודה ערבים עולים ותיקים ערבים עולים ותיקים ערבים עולים ותיקים ערבים עולים ותיקים חישוב לפי שיטת ה- OECD. תמיכות/קצבאות כוללות העברות מהמוסד לביטוח לאומי ותמיכות ממשלתיות ואחרות, לפחות 90% מהן ציבוריות מקור: חיים בלייך, מרכז טאוב נתונים: הלמ"ס, סקר הוצאות 18,000 16,000 14,000 12,000 10,000 8,000 6,000 4,000 2,000 0 גילאי +75 גילאי 71-74 גילאי 66-70 גילאי 61-65 34 תמונת מצב המדינה 2017

בריאות תוחלת חיים, הזדקנות האוכלוסייה ובריאות הציבור מצב הבריאות בישראל נחשב מצוין באופן כללי, ותוחלת החיים במדינה היא בין הגבוהות בעולם הן במדד המקובל והן במדד הבוחן את שנות החיים הבריאות שצפויות לאדם. עם זאת, מספר שנות החיים בבריאות שאינה טובה גדל גם הוא, תהליך הטומן בחובו עלייה בנטל התחלואה ובצרכים הרפואיים של האוכלוסייה, ועקב כך בעלויות שירותי הבריאות. העלייה המתמדת בתוחלת החיים מביאה לעלייה בנטל הטיפול המוטל על משפחות הקשישים במונחי זמן וכסף, והאוכלוסיות האמידות יותר נעזרות במימון ביטוחים פרטיים יותר מבעבר מגמה המפחיתה את השוויון במערכת. נוסף על כך, פרק זה ידון בנושאים נוספים המתקשרים לאי שוויון במערכת הבריאות, כגון השוני בין זמני ההמתנה לניתוחים אלקטיביים בבתי חולים במחוזות שונים, ונגישותו הכלכלית של מזון בריא.

גברים בישראל חיים 7.2 שנים יותר מהצפוי, ונראה שיש לכך קשר לחובת השירות בצבא תוחלת החיים של גברים בישראל )80.2 שנים( אינה רק אחת הגבוהות בעולם היא גם גבוהה בהרבה מהצפוי לפי מדדים כמו העושר, רמת ההשכלה והמאפיינים הבריאותיים והדמוגרפיים במדינה. לאחר שהובאו בחשבון מאפיינים שונים של 170 מדינות ברחבי העולם, נמצא שתוחלת החיים בישראל גבוהה ב- 7.2 שנים מהצפוי. הוספת משתנים מסבירים אחרים לבדיקה מעלה כי כנראה אפשר לייחס כ- 3.6 שנים מתוך החריגה מתוחלת החיים הצפויה לשלוש שנות שירות החובה הנהוגות בישראל. ממצא מפתיע זה זוכה לגיבוי של נתונים אחרים. למשל: התמותה ממחלות לב וכלי דם בקרב יהודים בישראל היא בין הנמוכות ב- OECD וגם נמוכה בהרבה משיעור התמותה המקביל בקרב ערבים. כמו כן, ההפרש בין תוחלת החיים של גברים ושל נשים בישראל )3.7 שנים( הוא בין הנמוכים במדינות ה- OECD. ההבדלים הללו תואמים את העובדה שגברים יהודים עוברים הכשרה גופנית אינטנסיבית במהלך שירותם הצבאי, וגם לפניו )במסגרת הכנה לצבא( ואחריו )בשירות מילואים(. מקור: אלכס וינרב, מרכז טאוב נתונים: ארגון הבריאות העולמי; נון ופוגה )2012( ההפרש בין תוחלת החיים בפועל לתוחלת החיים הצפויה, בשנים -5.7-3.0-2.8-2.5-2.0-1.3-0.6-0.5-0.5-0.4-0.1-0.07-0.05 0.09 0.09 0.2 0.7 0.8 0.3 0.5 1.1 1.4 1.5 1.8 1.9 2.0 2.2 2.2 2.6 3.1 3.1 3.2 4.3 +7.2 ארה ב הולנד הונגריה דנמרק בלגיה סלובקיה פולין אירלנד נורווגיה אוסטרליה גרמניה טורקיה אוסטריה קנדה ספרד אסטוניה צ כיה לוקסמבורג שווייץ פינלנד פורטוגל מקסיקו סלובניה ניו זילנד צרפת יוון שוודיה הממלכה המאוחדת איסלנד דרום קוריאה איטליה צ ילה יפן ישראל 36 תמונת מצב המדינה 2017

תוחלת החיים בבריאות טובה בישראל היא מהגבוהות בעולם, אולם היא עולה לאט יותר מתוחלת החיים הכוללת מדינות שתוחלת החיים של תושביהן היא מהגבוהות בעולם נוטות להיות בראש הרשימה גם במספר שנות החיים בבריאות טובה הצפויות לתושבים. מצב זה נכון גם בישראל: היא ממוקמת במקום התשיעי בעולם בדירוג לפי תוחלת חיים כוללת, ובמקום העשירי בדירוג לפי תוחלת חיים בבריאות טובה. תינוק שנולד בשנת 2015 בישראל צפוי לחיות 71.7 שנים בממוצע בבריאות טובה 10.4 שנים פחות מתוחלת החיים הכוללת הממוצעת. תוחלת החיים בבריאות טובה גדלה בממוצע ב- 65 ימים בשנה בין 1990 ל- 2015, נתון נמוך בכ- 15 ימים לשנה משיעור הגידול השנתי בתוחלת החיים הכוללת. הפער בין שני המדדים בישראל רחב יותר בכ- 10 ימים לשנה מהפער הממוצע בקרב 14 המדינות האחרות המדורגות בראש הרשימה. עובדה זו עשויה לרמז שעל ישראל לשקול אמצעים לשפר את הבריאות הכוללת, את הרווחה ואת התפקוד בקרב תושביה, לצד הספקת הטיפולים הרפואיים הקיימים להארכת תוחלת החיים. תוחלת החיים הכוללת והעלייה בתוחלת החיים בבריאות טובה 15 המדינות המובילות בדירוג תוחלת החיים בבריאות טובה ב 2015 תוחלת חיים בבריאות טובה גידול שנתי בתוחלת החיים בבריאות בשנים, 2015 טובה בין 1990 ל- 2015, בחודשים 4.0 4.0 מקור: ליאורה בוורס ודב צ'רניחובסקי, מרכז טאוב נתונים: המרכז למדידת ולהערכת בריאות, נתוני נטל התחלואה העולמי 74.5 74.0 73.5 73.0 72.5 72.0 71.5 71.0 70.5 70.0 3.2 3.0 2.5 2.4 2.2 2.2 2.2 2.1 2.1 2.1 2.0 1.8 1.7 בריאות 37 1.3 3.5 3.0 2.5 2.0 1.5 1.0 מלטה צרפת יפן שוודיה אנדורה אוסטרליה איסלנד קוריאה סינגפור לוקסמבורג ספרד שווייץ נורווגיה איטליה ישראל

חלקם של האזרחים הוותיקים באוכלוסייה צפוי לגדול האוכלוסייה בישראל צפויה להזדקן מאוד בעשורים הקרובים: מספר הקשישים )בני 70 ויותר( צפוי להכפיל את עצמו, מ- 610,000 לכ- 1.24 מיליון עד 2035, בעוד שאר האוכלוסייה צפויה לגדול ב- 31 אחוז בלבד )בהתבסס על שיעורי הפריון הצונחים(. עקב כך מדד חוסר התפקוד, שמטבע הדברים גבוה יותר בקרב קשישים, צפוי לגדול ב- 43 אחוז. התארכות תוחלת החיים היא תופעה מבורכת, אולם היא דורשת היערכות טובה יותר לצורכי הבריאות הגדלים של האוכלוסייה שתחיה שנים רבות יותר. חולי וירידה בתפקוד מעלים את הצורך בטיפול סיעודי ביתי, או במקרים חמורים יותר בטיפול מוסדי. כמו כן, שינוי היחס בין קבוצות הגיל השונות צפוי להכביד את הנטל על מערכת הבריאות ולהגדיל את האתגרים הקשורים לטיפול בדור המבוגר, כפי שיודגם בעמודים הבאים. העלייה החזויה בחלקן של קבוצות הגיל באוכלוסייה ובמדד חוסר התפקוד ביחס ל 2015 גידול חזוי בחוסר תפקוד מקור: דב צ'רניחובסקי וחיים בלייך, מרכז טאוב נתונים: הלמ"ס, "תחזית האוכלוסייה בישראל עד 2035", לוח 10 250% 200 150 100 50 0 109 116 121 127 131 123 115 107 5-14 15-49 2020 138 126 126 116 106 50-69 2025 154 180 70+ 2030 203 2035 143 132 121 110 38 תמונת מצב המדינה 2017

בעיית הבריאות המתרחבת בקצב המהיר ביותר בישראל היא סוכרת נטל התחלואה הצטמצם בכ- 17 אחוז לאדם בין 1990 ל- 2015, במידה רבה עקב העלייה בתוחלת החיים בישראל. כפי שאפשר לראות בתרשים, הגורמים לנטל התחלואה )המסודרים בסדר יורד לפי משקלם בנטל התחלואה הכולל בשנת 2015( השתנו רבות בין השנים הללו. גורמים שתרומתם לנטל התחלואה גדלה באופן משמעותי ב- 25 השנים האחרונות הם סוכרת, בעיות בראייה שינוי בחלקם של הגורמים לנטל התחלואה בין 1990 ל- 2015 15 הגורמים המובילים לנטל תחלואה ובשמיעה, מיגרנות ואנמיה. בפרט בולטת התחלואה בשל סוכרת, שעלתה בשיעור של כמעט 60 אחוז במשך התקופה. לעומת זאת, חל צמצום של 58 אחוז בנטל התחלואה המשולב בשל שבץ ומחלות לב תופעה שנצפתה בכל העולם, הנובעת הן מטיפולים טובים יותר והן מצמצום גורמי הסיכון למחלות אלו, כמו רמות גבוהות של כולסטרול ולחץ דם. כאבי צוואר וגב תחתון מחלות לב סוכרת מחלות באיברי החישה דיכאון מחלות עור מיגרנות שבץ סרטן ריאות אלצהיימר אנמיה מומים מולדים מחלות כליות תאונות דרכים מקור: ליאורה בוורס ודב צ'רניחובסקי, סרטן השד מרכז טאוב -60-50 -40-30 -20-10 0 10 20 30 40 50 60-70% נתונים: המרכז למדידת ולהערכת בריאות בריאות 39

הישראלים בריאים יותר מהאירופאים באופן כללי, אולם לא בכל התחומים ככלל, אוכלוסיית ישראל בריאה מעט יותר מאזרחי המדינות המובילות באירופה,)EU-15( גם לאחר שמביאים בחשבון שהאוכלוסייה במדינה צעירה יותר. בישראל שיעורי התמותה ממחלות לב ומסרטן ריאות נמוכים בהרבה בשל שיעורי מעשנים נמוכים יותר. לעומת זאת, מצבה חמור בתחום הסוכרת: נטל התחלואה בסוכרת גבוה כמעט ב- 90 אחוז )בבדיקה מתוקננת-גיל(, וההשפעה ניכרת בעיקר בקרב בעלי הכנסה נמוכה. גורמי הסיכון עבור חולי סוכרת אי תפקוד כליות לחץ דם גבוה ומדד מסת גוף )BMI( גבוה גבוהים גם הם בישראל לעומת מדינות ה- EU-15. גם נטל התחלואה בשל מחלות כליות, אנמיה, מומים מולדים ודיכאון גבוה יותר בישראל מאשר במדינות אירופה. המצב דומה גם באשר לסרטן השד, אולי בשל קיומו של גן המקושר לסיכון גבוה יותר לתחלואה בקרב יהודיות ממוצא אשכנזי. אומדן שנות תפקוד שאבדו בשל נטל תחלואה, 2015 מתוקנן לגיל האוכלוסייה, ל 100,000 נפש, הגורמים המובילים לנטל התחלואה 0 500 1,000 1,500 2,000 כאבי צוואר וגב תחתון מחלות לב דיכאון סוכרת מחלות באיברי החישה מחלות עור מיגרנות סרטן ריאות אנמיה שבץ מומים מולדים מחלות כליות דמנציה תאונות דרכים סרטן השד פגיעה עצמית נפילות הפרעות חרדה מקור: ליאורה בוורס ודב צ'רניחובסקי, מרכז טאוב נתונים: המרכז למדידת ולהערכת בריאות, נתוני נטל התחלואה העולמיים 40 תמונת מצב המדינה 2017

האוכלוסייה הצעירה בישראל מובילה לנטל תחלואה נמוך יחסית, אך המדינה חייבת להתכונן להזדקנות האוכלוסייה את ההבדלים בין נטל התחלואה בישראל לנטל במדינות מערב אירופה אפשר לחלק לגורמים הנובעים מהרכב הגילים בכל מדינה )גורמים תלויי-גיל( ולגורמים הנובעים משכיחות המחלות, מאופן ההתמודדות עם המחלות או מחומרת המצבים הרפואיים עצמם )גורמים שאינם תלויי-גיל(. חלוקה זו מאפשרת להתמקד בתחומים שבהם מצבה של ישראל חמור יותר, ובצעדים שמערכת הבריאות צריכה לנקוט לאור הזדקנות האוכלוסייה. כפי שניכר בתרשים, במרבית הבעיות הרפואיות ממוצע הגילים הצעיר יחסית בישראל פועל לטובתה, אולם חלק גדול מהיתרון יימחק עם הזדקנות האוכלוסייה. מקור: ליאורה בוורס ודב צ'רניחובסקי, מרכז טאוב נתונים: המרכז למדידת ולהערכת בריאות ההבדלים בנטל התחלואה בין ישראל למדינות 15 EU, 2015 אומדן שנות תפקוד שאבדו ל 100,000 נפש רכיב שאינו תלוי גיל רכיב תלוי גיל -1,000-800 -600-400 -200 0 400 600 כאבי צוואר וגב תחתון מחלות לב דיכאון סוכרת מחלות באיברי החישה מחלות עור מיגרנות סרטן ריאות אנמיה שבץ מומים מולדים מחלות כליות דמנציה תאונות דרכים סרטן השד פגיעה עצמית נפילות הפרעות חרדה בריאות 41

חלקם של הקשישים המטופלים בקהילה גדול יותר מחלקם של המטופלים במוסדות סיעודיים ישראל בולטת בשיעור גילאי 65 ומעלה המטופלים במסגרת הקהילה: כ- 19 אחוז, לעומת כ- 9 אחוזים במדינות אחרות שיש עבורן מידע זמין. נתון זה עשוי להצביע על מחויבות גדולה יותר לטיפול בקשישים בקהילה, אך הוא עלול גם לשקף את מיעוט האפשרויות היחסי ואת הגישה המוגבלת לטיפול במוסד במדינה. בטיפול הביתי חלק גדול מהנטל מוטל על כתפי בני המשפחה, בין שהם נאלצים לממן עובדי סיעוד זרים ובין שהם מפסידים ימי עבודה בשל הטיפול בקרוביהם. ההסתמכות הנרחבת על משקי הבית מובילה להעמקת אי השוויון בין משקי בית ברמות הכנסה שונות; משקי בית שאינם יכולים לממן טיפול סיעודי בבית או בדיור מוגן נאלצים לשאת בנטל בעצמם, וההשלכות הכלכליות של התופעה מוצגות בעמוד הבא. מדינות שיש עבורן נתונים בני השוואה. בחלק מהמדינות הנתונים משנה מוקדמת יותר, לפי הזמינות. מקור: ) 2016 (OECD, עיבוד מרכז טאוב שיעור צרכני טיפול סיעודי ממושך בקרב גילאי 65 ומעלה, 2014 טיפול בבית טיפול במוסד 2% 19% 0 5 10 15 20% פולין סלובקיה קנדה אירלנד איסלנד בלגיה קוריאה איטליה ספרד סלובניה פינלנד לוקסמבורג אוסטרליה גרמניה יפן הונגריה צ'כיה דנמרק נורווגיה שוודיה ניו זילנד הולנד שווייץ ישראל 42 תמונת מצב המדינה 2017

נטל מימון הטיפול הסיעודי הנופל על משקי הבית בישראל כבד יותר מאשר במדינות ה OECD חלקם הגדול של משקי הבית במימון הטיפול הסיעודי בישראל ניכר בבירור בהשוואת התפלגות המקורות למימון הטיפול בכלל מדינות ה- OECD. בישראל חלקו של המימון הפרטי עומד על כמעט 45 אחוז כמעט פי שלושה מהנתון הממוצע ב- OECD )16 אחוז(. ההשוואה מגלה עוד כי כמעט כל המדינות שמימון השירותים החברתיים בהן דומה באופיו למימון בישראל נוקטות פתרונות מימון בעלי אופי ציבורי, ובכך מבטיחות את קיומו של מערך טיפול סיעודי אוניברסלי. השיטה הנוכחית בישראל היא אחת הסיבות המובילות לפערים גדולים בין בעלי אמצעים לאוכלוסיות חלשות יותר. מימון ההוצאה על טיפול סיעודי ממושך, 2011 2010 אחר הממשלה המוסד לביטוח לאומי ביטוח פרטי 43% 7% 32% 18% מדינות שיש עבורן נתונים בני השוואה. עבור חלק מהמדינות הנתונים על הוצאות מהכיס עלולים לשקף הערכת חסר בשל קשיי מדידה. מקור: צ'רניחובסקי, קפלן, רגב ושטסמן, מרכז טאוב נתונים: (2010),OECD בנק ישראל )2012( הוצאה פרטית מהכיס 0 20 40 60 80 100% איסלנד צ'כיה הולנד בלגיה פולין צרפת שוודיה הונגריה ניו זילנד יפן אוסטרליה דנמרק נורווגיה אסטוניה פינלנד קנדה אוסטריה קוריאה סלובניה ספרד גרמניה ישראל פורטוגל שווייץ בריאות 43

ביטוח בריאות פרטי נעשה נפוץ יותר, ועקב כך גדל אי השוויון בקבלת שירותי בריאות שיעור הישראלים המבוטחים בביטוח משלים של קופות החולים זינק בתקופה קצרה יחסית מ- 50 ל- 80 אחוז, כלומר: רק העניים ביותר אינם מרשים לעצמם את ההוצאה על ביטוח כזה. ביטוח פרטי נפוץ פחות מהביטוח המשלים, אולם עדיין שכיח למדי: יותר מ- 40 אחוז מהאוכלוסייה מחזיקים בו. אחד החששות המרכזיים בהקשר זה הוא שלפחות בחלק מהמקרים הביטוח המשלים והביטוח הפרטי מהווים כפל ביטוחי, מפני שחברות הביטוח הפרטיות מנצלות את חששותיהם של הלקוחות ומוכרות להם פוליסות הכוללות כיסוי למצבים רפואיים שכבר מכוסים במסגרת הביטוח המשלים. אחד היתרונות הבולטים של ביטוחים פרטיים הוא קיצור משמעותי של זמני ההמתנה לטיפול רפואי )שעלולים להיות ממושכים מאוד, כפי שנראה בהמשך(. פירוש הדבר הוא שבעלי אמצעים לא רק רשאים לבחור את הרופאים הטובים ביותר, אלא גם זכאים לעבור הליכים רפואיים בתוך פרק זמן קצר בהרבה. שיעור המחזיקים בביטוח בריאות משלים ו/או פרטי בעלי ביטוח פרטי ומשלים מקור: ליאורה בוורס ודב צ'רניחובסקי, מרכז טאוב נתונים: המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות 100% 80 60 40 20 0 1999 2001 2003 2005 2007 2009 2012 בעלי ביטוח פרטי בעלי ביטוח משלים 44 תמונת מצב המדינה 2017

ההוצאה הפרטית על בריאות עלתה, וייתכן שחלק מהעלייה אינו הכרחי הן ההוצאה הציבורית והן ההוצאה הפרטית על בריאות עלו לאורך השנים )במונחים ריאליים(, בין היתר בשל הזדקנות האוכלוסייה שנדונה בעמודים הקודמים. ההוצאה הפרטית עלתה בשיעור גבוה יותר מההוצאה הציבורית, וגדלה מ- 3.9 אחוזים מההכנסה הפנויה של משק הבית הממוצע ל- 5.7 אחוזים מההכנסה בפחות משני עשורים. חלק גדול מהשינוי נובע מהעלייה בשיעורי הרכישה של ביטוחים פרטיים, כפי שהודגם בעמוד הקודם. ההוצאה החודשית הממוצעת על בריאות כאחוז מההכנסה הפנויה של משק בית ממוצע, 2015 5.7% 3.9 4.3 4.5 מקור: נבון וצ'רניחובסקי, 2007 )עדכון: חיים בלייך, מרכז טאוב( נתונים: הלמ"ס, סקר הוצאות 1997 2003 2009 2015 בריאות 45

ההוצאה הפרטית על בריאות עולה עם ההכנסה, אך יורדת כאחוז מההכנסה 481 ש ח 9.5% ההוצאה על בריאות מזנקת עם רמת ההכנסה, ומשקי הבית ברמת ההכנסה הגבוהה ביותר )חמישון עליון( משקיעים כמעט פי שלושה ממשקי בית בחמישון ההכנסות התחתון. עם זאת, שיעור העלייה בהוצאות על בריאות קטן יותר משיעור העלייה בהכנסות, כך שההוצאה על בריאות מתוך ההכנסה יורדת עם העלייה בהכנסה. ההוצאה הממוצעת בחמישון העליון עומדת על 4.8 אחוזים מההכנסה, ובחמישון התחתון על 9.5 אחוזים מההכנסה. השיעור הגבוה של הוצאה על בריאות מתוך ההכנסה מטיל עול כבד יותר על משפחות שרמת הכנסותן נמוכה, ויתרה מכך: הסכום שהן מוציאות אינו מאפשר להן לרכוש ביטוחים פרטיים באותו שיעור, ומציב אותן בעמדת נחיתות בכל הקשור לקבלת טיפול רפואי הולם. ההוצאה החודשית על בריאות, 2015 בשקלים וכאחוז מתוך ההכנסה של משק הבית חמישון תחתון 638 ש ח 6.5% 2 (5.4%) 872 ש ח 6.2% 3 1,025 ש ח 5.7% 4 1,446 ש ח 4.8% חמישון עליון חמישוני ההכנסה חושבו לפי ההכנסה הכספית הפנויה לנפש מתוקננת במשק הבית. מקור: דב צ'רניחובסקי, חיים בלייך ואיתן רגב, מרכז טאוב נתונים: הלמ"ס, סקר הוצאות 46 תמונת מצב המדינה 2017

זמני ההמתנה לניתוחים אלקטיביים בישראל כנראה קצרים ביחס למדינות OECD אחרות משרד הבריאות נקט צעד חשוב לשיפור השקיפות במערכת ב- 2013, ודרש מבתי החולים לדווח על זמני ההמתנה לניתוחים אלקטיביים. הנתונים הזמינים להשוואה בין-לאומית של זמני ההמתנה מוגבלים, לכן יש להתייחס להשוואה בזהירות. מהמידע הזמין עולה שזמני ההמתנה בישראל קצרים יחסית למדינות אחרות ב- OECD. זמן ההמתנה החציוני לניתוח קטרקט ולניתוח החלפת ברך בישראל הוא קצר יותר מבכל המדינות למעט שתיים, וההמתנה לניתוח החלפת מפרק ירך קצרה יותר רק במדינה אחרת אחת. בהקשר זה חשוב להזכיר שתי הסתייגויות. ראשית, ייתכן שהנתונים משקפים הטיית בחירה, מפני שרק המדינות שהציבו את נושא זמני ההמתנה על סדר היום )אולי מפני שהבעיה בהן חמורה יותר( מדווחות על זמני ההמתנה. שנית, לא בטוח שהנתונים בכל המדינות בני השוואה, מפני שנקודת תחילת המדידה במדינות אחרות היא הזמן שבו התקבלה הפנ יה להליך מרופא, ואילו בישראל המדידה מתחילה מזמן קביעת התור להליך. מקור: ליאורה בוורס ודב צ'רניחובסקי, מרכז טאוב נתונים: OECD, 2015 זמני המתנה חציוניים לניתוחים אלקטיביים בעולם 39 48 75 58 82 52 61 48 41 61 79 75 67 98 87 82 74 95 87 79 83 114 106 87 123 103 97 100 130 135 145 162 164 154 154 182 194 229 232 בימים, 2013-2014 371 ניתוח קטרקט החלפת ברך החלפת מפרק ירך 221 328 הונגריה קנדה ישראל דנמרק הממלכה המאוחדת פורטוגל ניו זילנד אוסטרליה אסטוניה פינלנד ספרד נורווגיה צ ילה פולין בריאות 47

זמני ההמתנה לניתוחים אלקטיביים משתנים מאוד לפי סוג הניתוח ובין בתי החולים זמן ההמתנה החציוני לניתוח אלקטיבי משתנה מאוד לפי סוג הפרוצדורה, ונע בין 12 ימים לניתוח מעקפים )שיכול להיחשב להליך דחוף במקרים מסוימים( ל- 147 ימים לניתוח לתיקון מחיצת האף. הבדלים גדולים ניכרים גם בין זמני ההמתנה לאותו הליך בבתי החולים השונים. למשל, יש הבדל של יותר משנה בין בתי החולים בזמן ההמתנה להחלפת מפרק ברך, לניתוח להסרת שקדים או לתיקון מחיצת האף. זמני המתנה ממוצעים לניתוחים אלקטיביים )בחודשים(, 2014 0 1 2 3 4 5 ניתוח מעקפים ניתוח מעי גס וחלחולת כריתת בלוטות התריס כריתת ערמונית כריתת רחם כריתת כיס מרה הכנסת כפתורים לאוזן עקמת/גיבנת ניתוח עמוד שדרה (ללא עקמת/גיבנת) ארתרוסקופיה פשוטה (כתף/ברך) בקע מפשעתי החלפת מפרק ירך ניתוח קטרקט/הסרת עדשות ניתוח בריאטרי כריתת שקדים ארתרוסקופיה מורכבת (כתף/ברך) החלפת מפרק ברך תיקון מחיצת האף ממוצע המתנה ב- 27 בתי חולים ציבוריים. בחלק מבתי החולים לא מתקיימים כל ההליכים שנבדקו. מקור: ליאורה בוורס ודב צ'רניחובסקי, מרכז טאוב נתונים: משרד הבריאות 48 תמונת מצב המדינה 2017

בפריפריה יש פחות רופאים, מיטות אשפוז ומומחים בתחומי בריאות, וזמני ההמתנה ארוכים יותר פילוח זמני ההמתנה לשישה מחוזות מעלה כי באזורי המטרופולין הגדולים זמני ההמתנה קצרים יותר, ובפריפריה ההמתנה לניתוח אלקטיבי היא הממושכת ביותר. זמן ההמתנה במחוז דרום, למשל, כפול מאשר במחוז ירושלים. זמני המתנה ומספר מיטות אשפוז לפי מחוז, 2014 150% 125 100 75 50 3.0 2.5 2.0 1.5 1.0 מיטות אשפוז ל- 1,000 תושבים זמני המתנה (כאחוז מהממוצע הארצי) 2.3 מיטות 2.5 2.5 1.8 1.5 1.3 זמני ההמתנה הממושכים תואמים את השוני הכללי בין שירותי הבריאות בפריפריה ובמרכז, נושא שכבר נדון רבות. כפי שניכר בתרשים, יש מתאם שלילי בין מספר מיטות האשפוז לנפש במחוז ובין זמני ההמתנה לניתוחים אלקטיביים. כמו כן, מספר הרופאים בצפון ב- 2013 עמד על כשני שלישים ממספרם בשאר המדינה )2.2 רופאים לאלף איש לעומת 3.2 או יותר במחוזות אחרים(. מספרם של מומחים אחרים בענף הרפואה )כמו רוקחים, פיזיותרפיסטים ומטפלים מקצועיים( במחוזות הצפון והדרום היה מחצית ממספרם במחוזות אחרים. ככלל, בקרב גורמים בכירים במערכת רווחת תחושה שיש בישראל שתי קבוצות של מטופלים: ישראלים חזקים הנהנים מקשרים טובים, מקורות כלכליים איתנים, יכולת התמדה ויכולות ניידות גבוהות יכולים להשיג טיפול רפואי מהיר; ולעומתם קבוצות פגיעות יותר, שאין ברשותן מקורות ויכולות דומים, נאלצות להתמודד עם זמני המתנה ממושכים ואפשרויות מצומצמות. תל אביב ירושלים 25 0 ממוצע המתנה ל- 18 הליכים אלקטיביים ב- 27 בתי חולים ציבוריים. בחלק מבתי החולים לא מתקיימים כל ההליכים שנבדקו. מקור: ליאורה בוורס ודב צ'רניחובסקי, מרכז טאוב נתונים: משרד הבריאות, 2014; שירותי בריאות כללית, 2015; הלמ"ס, 2015 בריאות 49 0.5 0.0 דרום צפון מרכז חיפה

העלות של תזונה בריאה גבוהה מדי עבור משפחות ברמות הכנסה נמוכות מרכיב חשוב במצבו הבריאותי של אדם הוא תפריט בריא ומאוזן. משרד הבריאות ממליץ על תזונה ים-תיכונית, העשירה בירקות, בפירות ובדגנים מלאים ודלה בחלבון מהחי. הערכת העלות של סל מזון העונה להגדרה זו, המביאה בחשבון את גודל המשפחה ורמת ההכנסה שלה, מעלה כי משפחה ממוצעת בחמישון ההכנסה התחתון צריכה להוציא 65 אחוז מהכנסתה על מזון כדי לאכול בריא. בפועל מוציאות משפחות אלו כ- 42 אחוז מהכנסתן על מזון, ופירוש הדבר הוא שאף על פי שהמשפחות הללו מוציאות נתח ניכר מהכנסתן על מזון, הן נאלצות לקצץ את כמות המזון שהן קונות או להתפשר על איכותו. לעומת זאת, משקי בית בחמישון העליון נדרשים להוציא רק כ- 7 אחוזים מהכנסתם על אכילה בריאה שיעור בר השגה. ההוצאה החודשית על מזון כשיעור מההכנסה הכספית של משק הבית, 2014 שיעור ההוצאה בפועל חמישון עליון חמישון תחתון 64.8 42.2 30.4 22.4 19.5 16.8 13.6 14.4 2 3 4 7.2% 10.2% השיעור שנדרש למימון סל בריא מקור: אזרייבה, אוריון, גולדשמיט, גינסברג, מילמן וצ'רניחובסקי, מרכז טאוב נתונים: הלמ"ס, סקר הוצאות )2014( 50 תמונת מצב המדינה 2017

חינוך ממשיכים במגמת שיפור כפי שנכתב בעמ' 28, חלקו של תקציב החינוך מכלל התקציב הממשלתי עלה מ- 9 ל- 11 אחוז בתוך שנים ספורות. לעלייה זו נלוות כמה התפתחויות חיוביות: שכר המורים עלה באופן משמעותי, וכך גם איכות המורים ומספרם ובד בבד חלה ירידה במספר התלמידים בכיתות. ההוצאה לתלמיד )במונחים ריאליים( עלתה בכ- 35 אחוז מאז תחילת המאה. פרק זה יעקוב אחר ההתפתחויות במערכת החינוך לשלביה, החל בשינויים בהוצאה על חינוך טרום-חובה בעקבות "מחאת העגלות" בשנת 2011 וכלה בבוגרי תיכון. סעיף מיוחד יוקדש לשיעורי ההרשמה והנשירה במערכת ההשכלה הגבוהה, בדגש על המגזר החרדי.

מחאת העגלות: גידול בלתי מידתי בהוצאה הפרטית על חינוך טרום חובה אחד החלקים המרכזיים במחאה החברתית של 2011 היה "מחאת העגלות" פעולה שביקשה להפנות את תשומת הלב לעלות הגבוהה של חינוך טרום-חובה, שבעטיה לא השתלם לרבות מהאימהות לילדים קטנים לשוב לשוק העבודה. כפי שאפשר לראות בתרשים, ההוצאה הפרטית על חינוך טרום- חובה עלתה ב- 40 אחוז בין שנת 2003 ל- 2010 שיעור בולט בגובהו בין שאר החלקים במערכת החינוך, החורג בהרבה מהעלייה במדדי ההכנסות וההוצאות של משקי הבית. נושא זה נדון בוועדת טרכטנברג שהוקמה בעקבות המחאה, ולאור המלצותיה הוחלט ליישם את חוק לימוד חובה לגילאי 4 3 בקרב כלל האוכלוסייה. יישום החוק אכן הביא לירידה בהוצאה הפרטית על מסגרות חינוך לגילאי 4 3, אולם הייתה לו גם תוצאת לוואי בלתי רצויה: עלייה בהוצאה על שכר הלימוד בגנים לגילאי שנתיים. עלייה זו נגרמה לפחות חלקית בשל העלייה בביקוש למעונות יום בעקבות הגידול בהכנסה הפנויה של משקי הבית, שלפני יישום החוק נאלצו לשלם שכר לימוד מדדי הכנסה ריאלית והוצאות לנפש על חינוך, 2003=100 טרום-חובה הכנסה נטו לנפש הוצאה לנפש יסודי תיכון חטיבת ביניים הוצאה על חינוך לנפש במשקי בית הכוללים ילדים בגילי 5 2 במסגרות טרום-חובה מקור: קיריל שרברמן ונחום בלס, מרכז טאוב נתונים: הלמ"ס, סקר הוצאות גבוה עבור מסגרות לילדים בגילי 4 3. עקב כך, ההוצאה הממוצעת על מסגרות טרום- חובה לגילאי 5 2 ירדה ב- 3 אחוזים בלבד. 150 140 130 120 110 100 90 2003 2005 2007 2009 2011 2013 2014 52 תמונת מצב המדינה 2017

יישום חוק לימוד חובה לגילאי 4 3 היטיב בעיקר עם משפחות מהמעמד הבינוני והגבוה המרוויחים העיקריים מיישום חוק לימוד חובה לגילאי 4 3 באופן גורף היו בני המעמדות הבינוני והגבוה, ולא משפחות בשני החמישונים התחתונים. הסיבה לכך היא שמרבית המשפחות ברמות ההכנסה הנמוכות ממילא קיבלו סבסוד לשכר הלימוד לגילים אלו כבר לפני היישום המלא. בעקבות יישום החוק במלואו עלו שיעורי הלמידה בגנים מ- 80 ל- 89 אחוז בקרב יהודים, ומ- 68 ל- 79 אחוז בקרב ערבים. כמו כן, בעוד ההוצאה הכוללת לתלמיד בחינוך טרום-חובה )גילאי 3 ומעלה( כאחוז מהתמ"ג לנפש כמעט לא השתנתה, חלקם של משקי הבית במימון ירד מ- 21 אחוז בשנת 2011 ל- 11 אחוז בשנת 2013. הוצאה חודשית לילד בגילי 4 3 במסגרת טרום חובה ציבורית, מחירי 2014 1,400 1,200 1,000 800 600 400 200 0 2011 2014 חמישון עליון 2 3 4 חמישוני הכנסה חמישון תחתון לפי חמישוני צריכה לנפש מתוקננת במשקי בית הכוללים ילדים בגילי 5 2 במסגרות טרום-חובה. מקור: קיריל שרברמן ונחום בלס, מרכז טאוב נתונים: הלמ"ס, סקר הוצאות חינוך 53

מספר התלמידים גדל, אולם יש הבדלים מרחיקי לכת בשיעורי הגידול בין המגזרים השונים 2.0 1.5 1.0 0.5 6 0 10 24 60 1960 5 16 22 57 1970 4 20 17 59 1980 21 5 16 59 1990 מאז 1960 חלו שינויים דמוגרפיים מפליגים במערכת החינוך. חלקם של הזרמים החרדי והערבי גדל מאוד: מ- 16 ל- 44 אחוז. אולם שינויים אלו לא תמיד באו לידי ביטוי בהקצאות התקציביות עבור שעות הוראה ותשתיות פיזיות, ואף לא בהתאמה של תכניות הלימוד או בגיוון האנושי של העומדים בראש המערכת. היעדר ההתאמות יצר לעתים תחושות של הדרה ואפליה, והקשה על מערכת החינוך לשמש גורם מאחד ומגבש בחברה הישראלית. בשנים האחרונות התרחשו באוכלוסייה הערבית תהליכי צמצום בשיעורי הילודה ומיצוי של שיעורי הלמידה, והם הקטינו את חלקו של החינוך הערבי בכלל מערכת החינוך. בד בבד קצב הגידול של החינוך החרדי הואט )כפי שיודגם בעמוד הבא(, אף על פי ששיעורי הפריון באוכלוסייה זו כמעט שלא השתנו. התפלגות התלמידים בבתי הספר ערבי חרדי ממלכתי-דתי ממלכתי מספר תלמידים (במיליונים) 21 12 16 15 14 52 2000 27 44 2010 26% 18% 14% 43% 2016 מקור: נחום בלס וחיים בלייך, מרכז טאוב נתונים: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 54 תמונת מצב המדינה 2017

שיעורי הגידול במספר התלמידים בזרמי החינוך השונים מתכנסים שיעור הגידול השנתי של מספר התלמידים במערכת החינוך ערבי חרדי ממלכתי-דתי ממלכתי סה כ +8% 7 6 5 4 3 2 1 0-1 -2-3 2000-01 2002-03 2004-05 2006-07 2008-09 2010-11 2012-13 2014-15 שיעורי הגידול במספר התלמידים בזרמי החינוך השונים מתקרבים זה לזה במהירות. זרם החינוך החרדי עדיין גדל מהר יותר משאר הזרמים במערכת, אולם שלוש הקבוצות האחרות קרובות מאוד זו לזו. מעניין לציין כי מספר התלמידים בבתי הספר הממלכתיים גדל בקצב דומה מאוד לממוצע הכולל. פירוש הדבר הוא שאם המגמה הנוכחית תימשך, הצמצום בחלקו של הזרם צפוי להיעצר. לעומת זאת, קצב הגידול של האוכלוסייה הערבית נמוך בהשוואה לשאר האוכלוסייה, כלומר, חלקה במערכת החינוך עלול להמשיך לרדת. נתונים: נחום בלס וחיים בלייך, מרכז טאוב נתונים: משרד החינוך חינוך 55

מצבם החברתי כלכלי של תלמידים ערבים השתפר, ומנגד מצבם של החרדים הידרדר 100% 80 60 40 20 0 בין השנים 2001 ל- 2014 חלו שינויים של ממש בהרכב החברתי-כלכלי של התלמידים בזרמי החינוך השונים. התרשים מציג את התפלגות התלמידים בכל מגזר לפי חלוקה לשלוש קבוצות חברתיות-כלכליות: שלושת העשירונים הנמוכים ביותר, ארבעת העשירונים הבינוניים ושלושת העשירונים הגבוהים ביותר. בשעה שבמגזר החרדי חלקן של האוכלוסיות מרקע חלש הלך וגדל, במגזר הערבי הוא הצטמצם בצורה דרמטית. בחינוך הממלכתי והממלכתי-דתי חלה עלייה קלה במספר התלמידים במעמד בינוני או מבוסס על חשבון תלמידים מרקע חלש, אך השינויים היו קטנים בהרבה. התפלגות התלמידים לפי מדד חברתי כלכלי 16 11 32 52 30 59 40 44 16 45 40 15 2001 2014 2001 2014 2001 2014 2001 2014 חרדי ממלכתי-דתי ממלכתי ערבי 30 44 26 34 44 22 14 32 54 18% 44% 38% גבוה (8-10) בינוני (4-7) נמוך (1-3) מקור: נחום בלס, מרכז טאוב נתונים: קובץ תלמידים, משרד החינוך 56 תמונת מצב המדינה 2017

שכר המורים עלה מאוד בעשור האחרון, וכעת הוא גבוה בהרבה מהשכר הממוצע במשק בין 2003 ל- 2014 עלה שכרם של עובדים שכירים במשק בשיעור מתון: 9 אחוזים. באותה תקופה שכר המורים עלה בשיעור גבוה בהרבה: בחינוך היסודי עלה השכר ב- 37 אחוז, בעיקר בעקבות החתימה על הסכם העבודה "אופק חדש", ובחטיבת הביניים עלה השכר ב- 36 אחוז. בחטיבה העליונה עלה השכר ב- 24 אחוז ועיקר העלייה התרחשה מאז 2011, מועד חתימת הסכם העבודה "עוז לתמורה". כיום שכר המורים בכל שלבי החינוך גבוה בצורה משמעותית משכר השכיר הממוצע במשק. עם זאת, בהשוואה לקבוצת העובדים האקדמאים המורים הגברים עדיין מרוויחים הרבה פחות מעמיתיהם בעלי התארים האקדמיים )הפרש של 27 אחוז ב- 2013 (, אך הנשים מרוויחות 13 אחוז יותר מעמיתותיהן האקדמאיות. עליות השכר תרמו ככל הנראה לשיפור באיכות המורים, כפי שנראה בעמוד הבא. שכר חודשי ממוצע מורים לעומת כלל השכירים, במחירי 2014 מקור: נחום בלס, מרכז טאוב נתונים: הלמ"ס, שינויים בשכר המורים 2003-2014 14,000 12,000 10,000 8,000 6,000 4,000 2,000 0 2003 2005 2007 2009 2011 2014 חטיבת ביניים חטיבה עליונה קדם-יסודי יסודי כלל השכירים חינוך 57

רמת ההשכלה של המורים השתפרה מאוד מאז שנת 2000 חל שיפור משמעותי בהשכלת המורים בכל רמות החינוך. השיפור הגדול ביותר התרחש בחינוך הקדם-יסודי: בשנת 2000 רק מיעוט מקרב הגננות היו בעלות תואר אקדמי, ובשנת 2015 למעלה מ- 90 אחוז מהגננות היו בעלות תואר. השיפור בולט במיוחד במגזר הערבי, הן בחינוך הקדם-יסודי והן ביסודי. ב- 2015 שיעור המורים האקדמאים במגזר הערבי היה גבוה יותר משיעורם במגזר העברי בכל רמות החינוך. השיפור נובע במידה רבה משדרוג הסמינרים, שבהם הוכשרו בעבר רוב המורים, לתכניות לתואר ראשון. עקב כך, שיעור בעלי התואר הראשון גדול יותר בקרב מורים צעירים מאשר בקרב המבוגרים. אחוז המורים בעלי השכלה אקדמית יהודים ערבים מקור: דוד מעגן, הלמ"ס 1 20 3 73 13 82 3 35 10 71 18 74 16 58 27 59 29% 65% 5 31 11 61 15 76 11 39 19 57 26 61 25 51 39 45 43% 49% 2000 2010 2015 2000 2010 2015 2000 2010 2015 2000 2010 2015 2000 2010 2015 2000 2010 2015 קדם-יסודי יסודי חטיבת ביניים חטיבת ביניים יסודי קדם-יסודי 58 תמונת מצב המדינה 2017

גודל הכיתות הצטמצם מהר יותר במגזר הערבי מאשר במגזר היהודי גודל כיתה מושפע בעיקר משני גורמים: החלטות אדמיניסטרטיביות בדבר גודל הכיתה המרבי המותר והתפתחויות דמוגרפיות. ב- 2007 החליטה הממשלה על הקטנת גודל הכיתה המרבי מ- 40 ל- 32 תלמידים. יישום החלטה זו היה אמור להביא לצמצום גודל הכיתה הממוצע בשיעור של כ- 20 אחוז, אולם למעשה הירידה במספר התלמידים בכיתות הייתה קטנה בהרבה. שיעור הצמצום בחינוך העברי עמד על 4 אחוזים ביסודי, על 9 אחוזים בחטיבת הביניים ועל 4 אחוזים בחטיבה העליונה. בחינוך הערבי השיעורים עמדו על 21 18, ו- 4 אחוזים, בהתאמה )מפני שהכיתות היו גדולות יותר מלכתחילה(. בסיכומו של דבר, החלטת הממשלה לצמצם את הכיתות יושמה בינתיים רק בחלקה. עם זאת, לא ברור שלגודל הכיתה יש השפעה מכרעת על ההישגים, כפי שיוצג בעמוד הבא. 35 34 33 32 31 30 29 28 27 26 2004-2005 2015-2016 36 חטיבת ביניים 35 34 33 32 חינוך עברי 31 30 29 חינוך ערבי 28 27 26 2004-2005 2015-2016 מספר תלמידים ממוצע בכיתה יסודי חינוך עברי תיכון חינוך ערבי חינוך עברי 36 35 34 33 32 31 30 29 28 27 חינוך ערבי 26 2004-2005 2015-2016 מקור: נחום בלס, מרכז טאוב נתונים: משרד החינוך, אגף הכלכלה והתקציבים חינוך 59

לגודל הכיתה כנראה אין השפעה על הישגי התלמידים בחינת ציוני התלמידים בכיתות ח' בבחינת המיצ"ב בעברית לפי גודל הכיתה שהם לומדים בה מגלה שתי קבוצות מובחנות מבחינת רמת הישגים: כיתות הכוללות עד 18 תלמידים וכיתות שיש בהן 19 תלמידים ומעלה. לכאורה ההישגים בכיתות הקטנות נמוכים יותר, אולם הדבר נובע מכך שלרוב כיתות אלו משתייכות לחינוך המיוחד, לכן הן אינן בנות השוואה עם הכיתות הגדולות יותר. בין הכיתות הגדולות לא ניכרים הבדלים משמעותיים בהישגים בין תלמידים בכיתות בקצה הנמוך של הטווח ובין תלמידים בכיתות הגדולות ביותר. תוצאות אלו נותרו בעינן גם כאשר הובאו בחשבון המאפיינים הדמוגרפיים של התלמידים והכיתות, וכן ציוניהם של התלמידים שהשתתפו במדגם במבחני המיצ"ב כשהיו בכיתות ה'. חשוב להזכיר שתי הסתייגויות עיקריות מהנתונים הללו. ראשית, הנתונים נכונים לגבי תלמידי כיתות ח' בלבד, וייתכן שלו היו נבדקים תלמידים בכיתות א', למשל, התוצאות היו אחרות. שנית, גם אם הציונים אינם מושפעים מגודל הכיתה, חוויית ציון ממוצע בבחינת המיצ"ב בעברית, 2009 הלמידה עשויה בהחלט להשתנות בהתאם למספר התלמידים, ועשויה להיות לכך חשיבות לא פחותה מההשלכות האקדמיות. ממוצע נע של שלושה גודלי כיתה עוקבים מקור: שפריר, שביט ובלנק, מרכז טאוב נתונים: מיצ"ב, 2009 80 75 70 65 60 55 50 45 40 35 30 25 20 9 10 11 12 13 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 מספר התלמידים בכיתה ציון ממוצע 7 8 60 תמונת מצב המדינה 2017

זרקור חינוך: חרדים במערכת ההשכלה הגבוהה בשנים האחרונות זינק מספר החרדים הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה. אם מגמה זו תימשך, עשויה להיות לה השפעה אדירה על הקהילה החרדית ועל הכלכלה הישראלית כולה: אם חרדים רבים ירכשו תארים ויצטרפו לכוח העבודה במקצועות בשכר גבוה, הדבר עלול להוביל לירידה בשיעורי העוני ואי השוויון ויהיה מקור משמעותי לצמיחה. עם זאת, התפתחויות אלו אינן תלויות רק בהרשמה ללימודים אקדמיים אלא ביכולתם של הסטודנטים החרדים לסיים את התואר בהצלחה. רק כך יוכלו חרדים מצליחים להפוך למודל לחיקוי ולהשפיע על צעירים וצעירות נוספים מהמגזר ללכת בעקבותיהם. בעמודים הבאים נראה כי בעוד נשים חרדיות )שהן כשני שלישים מכלל הסטודנטים במגזר( מצליחות למדי בלימודיהן, המצב שונה לגמרי בקרב גברים חרדים, והם נושרים מהלימודים בשיעורים גבוהים בהרבה. כמו כן, יש ראיות לכך ששיעור החרדים הנרשמים למוסדות אקדמיים מנופח בשל הכללתם של סטודנטים מן הזרם החרד"לי בחישוב. ללא שיפור משמעותי בנתוני ההשכלה הפורמלית של חרדים, בייחוד בקרב גברים, יהיה לאוכלוסייה החרדית קשה מאוד לשפר את מצבה הכלכלי ולצמצם את העוני בקרבה.

מספר החרדים שנרשמו למוסדות להשכלה גבוהה גדל כמעט פי שלושה בשש שנים 1,122 2008 1,450 2009 מספר הנרשמים החרדים החדשים למוסדות אקדמיים 3,227 2,916 2,491 2,132 1,830 2010 2011 2012 2013 2014 בשנים האחרונות חל גידול מרשים במספר הנרשמים החרדים החדשים לתואר אקדמי. בין 2008 ל- 2014 המספר כמעט שילש את עצמו: מ- 1,122 ל- 3,227, מהם כשני שלישים נשים וכשליש גברים. בשנת 2014 כ- 1,600 נשים חרדיות וכ- 450 גברים חרדים השלימו בהצלחה את לימודיהם לתואר אקדמי, לעומת כ- 650 נשים וכ- 200 גברים בשנת 2012. למרות הגידול המשמעותי, שיעור בעלי התואר בקרב צעירים חרדים )בפרט בקרב גברים( עדיין נמוך מאוד. נכון לשנת 2014, רק כ- 2.5 אחוזים מהגברים החרדים וכ- 8 אחוזים מהנשים החרדיות בקבוצת הגיל 35 25 היו בעלי תואר אקדמי, לעומת 28 אחוז בקרב גברים חילונים וכ- 43 אחוז בקרב נשים חילוניות. נתונים אלו הם תוצאה של שיעורי ההשתלבות הנמוכים באקדמיה בשנים קודמות ושל שיעורי נשירה גבוהים, כפי שיוצג בהמשך. איתן רגב, מרכז טאוב נתונים: הלמ"ס, קובץ מאגד של בסיסי נתונים מנהליים 62 תמונת מצב המדינה 2017

שיעור החרדים הלומדים לתואר אקדמי עודו נמוך מאוד 8.0 שיעור החרדים שלמדו או לומדים לתואר, גילאי 2014 25-35, נשים 61.8% 58.8 47.3% 43.3 32.0 15.0 15.6 למרות הגידול המרשים במספר הסטודנטים החרדים, שיעור הצעירים החרדים )גילאי 35 25( שלמדו או לומדים כיום לתואר אקדמי )8 אחוזים מהגברים ו- 15 אחוז מהנשים( עדיין נמוך בהשוואה למגזרים אחרים. בקרב ערבים השיעור המקביל הוא כפול, ובקרב יהודים חילונים ודתיים השיעורים גבוהים הרבה יותר. בכל המגזרים שיעורי הנשים הלומדות לתואר גבוהים יותר משיעורי הגברים נתון שאינו מפתיע, לאור זאת ששיעורי הזכאות לבגרות גבוהים יותר בקרב נשים. גברים חילונים דתיים ערבים חרדים איתן רגב, מרכז טאוב נתונים: הלמ"ס, קובץ מאגד של בסיסי נתונים מנהליים זרקור: חרדים במערכת ההשכלה הגבוהה 63

הנתון לגבי מספר החרדים במערכת ההשכלה הגבוהה כנראה מוטה כלפי מעלה כאשר מפלחים את נתוניהם של יוצאי מערכת החינוך החרדית לפי זרמים, מתברר כי חלק קטן מהם )כ- 5 אחוזים( משתייכים למעשה לזרם החרד"לי. למרות חלקם הקטן, שיעור הלומדים לתואר אקדמי בקרב בוגרים אלו )63 אחוז מהנשים ו- 38 אחוז מהגברים( גבוה באופן משמעותי מהשיעור המקביל בקרב בוגרים מארבעת הזרמים החרדיים העיקריים והדבר מטה כלפי מעלה את שיעורי ההשתלבות של המגזר באקדמיה. בניכוי בני הזרם החרד"לי, אחוז החרדים שלומדים באקדמיה בקרב הגברים הוא 6 אחוזים )לעומת 8 אחוזים בנתונים הכוללים חרד"לים(, ובקרב הנשים 12 אחוז )לעומת 15 אחוז(. בבחינת שיעורי ההשתלבות של ארבעת הזרמים העיקריים בקרב חרדים בלימודים אקדמיים, ניכר כי גם אצל הנשים וגם אצל הגברים, הליטאים והספרדים דומים למדי. שיעורי ההשתלבות הגבוהים ביותר נרשמו בקרב נשים וגברים מזרם חב"ד, והשיעורים הנמוכים ביותר )בפער ניכר( נרשמו בזרם החסידי )לא כולל חב"ד(. שיעור הסטודנטים שלמדו לתואר אקדמי, 2014 גילאי 25-35 איתן רגב, מרכז טאוב נתונים: הלמ"ס, קובץ מאגד של בסיסי נתונים מנהליים 6 7 12 14 15 29 38 57 63 נשים גברים 4% 3% חסידי ספרדי ליטאי חב ד חרד לי בפיקוח חרדי 64 תמונת מצב המדינה 2017

שיעורי הנשירה גבוהים במיוחד בקרב גברים חרדים כדי לנסות להשלים את פערי הידע, כ- 42 אחוז מהגברים החרדים שנרשמים לאקדמיה מתחילים ללמוד במכינות קדם-אקדמיות, לעומת 13 אחוז מהנשים החרדיות ו- 22 אחוז מהגברים החילונים. כמחציתם )20 אחוז מכלל הנרשמים ללימודים אקדמיים( פורשים כבר בשלב המכינה, ומאלו המגיעים למוסדות ללימודים גבוהים נושרים עוד כמחצית במהלך התואר, כך שבסך הכל רק 42 אחוז מהגברים החרדים שמתחילים ללמוד מסיימים את התואר. כאשר מנכים את בני הזרם החרדי-לאומי, מתקבלים שיעורי נשירה משוקללים של כ- 67 אחוז, לעומת כ- 30 אחוז בקרב יהודים לא-חרדים וכ- 41 אחוז בקרב ערבים. אצל הסטודנטיות עומדים שיעורי הנשירה המשוקללים על כ- 33 אחוז בקרב חרדיות, לעומת כ- 25 אחוז במגזרים אחרים. כלומר, שיעורי הנשירה של נשים בכל המגזרים נמוכים בהרבה מאשר של גברים, במיוחד אצל חרדים וערבים. שיעורי נשירה משולבים: מכינות ואקדמיה, 2014 2005 נשרו במהלך המכינה נשרו במהלך התואר השלימו תואר איתן רגב, מרכז טאוב נתונים: הלמ"ס, קובץ מאגד של בסיסי נתונים מנהליים 100% 80 60 40 20 0 7 6 9 9 6 22 17 23 16 36 71 76 68 74 59 2 24 74 20 6% 27% 38 42 67% נשים גברים נשים גברים נשים גברים נשים חרדים ערבים דתיים חילונים גברים זרקור: חרדים במערכת ההשכלה הגבוהה 65

אחת הסיבות המרכזיות לשיעורי הנשירה הגבוהים: חוסר מו כנו ת בקרב גברים ונשים מכל המגזרים, שיעורי הנשירה בקרב סטודנטים שהתקבלו ללימודים ללא תעודת בגרות וללא פסיכומטרי הם הגבוהים ביותר, ובקרב סטודנטים בעלי תעודת בגרות וציון פסיכומטרי הנמוכים ביותר. נראה כי הדרישה של מרבית המוסדות האקדמיים לרף מינימלי של ציוני בגרות ופסיכומטרי כתנאי קבלה אכן מהווה אמצעי סינון אפקטיבי, ומפחיתה את הסיכון לנשירה. אולם נתוני ההרשמה מלמדים כי הסטודנטים החרדים אינם ניצבים בפני אותן דרישות כניסה שבפניהן ניצבים סטודנטים ממגזרים אחרים, וחלק גדול מאוד מתוכם התקבל ללימודים אקדמיים ללא בגרות וללא פסיכומטרי: כ- 57 אחוז מהסטודנטים וכ- 48 אחוז מהסטודנטיות, לעומת שיעורים נמוכים בהרבה במגזרים האחרים. יש לציין שהאחוז הגבוה של חרדיות ללא בגרות אינו מצביע על חוסר הכנה מספקת ללימודים אקדמיים מפני שרבות מהן ניגשות למבחני סאלד, המקבילים לבגרות חלקית. התפלגות הסטודנטים לפי נתוני סף בכניסה לאקדמיה, 2014 2010 בגרות ופסיכומטרי רק פסיכומטרי רק בגרות ללא בגרות ופסיכומטרי גברים נשים גברים נשים גברים נשים גברים נשים ערבים חילונים דתיים חרדים איתן רגב, מרכז טאוב נתונים: הלמ"ס, קובץ מאגד של בסיסי נתונים מנהליים 100% 80 60 40 20 0 70 63 63 59 67 50 19 16% 16 7 7 19 7 11 8 19 10 10 18 13 8 19 7 12 23 14 12 21 48 16% 11% 57% 66 תמונת מצב המדינה 2017

חלקם של החרדים המתקבלים ללימודים ללא בגרות או ציון פסיכומטרי גבוה מ 50 אחוז כאמור, מרבית הסטודנטים החרדים מתקבלים כיום ללימודים אקדמיים ללא בגרות וללא פסיכומטרי, אולם מתברר כי ההקלות המשמעותיות שניתנות להם הן תופעה חדשה יחסית: שיעור הסטודנטים שהחלו ללמוד ללא נתוני סף אלו הוכפל מאז תחילת העשור. גם במגזר הכללי חלה עלייה בתחום זה, אך אחוז המתקבלים ללא בגרות ופסיכומטרי עדיין נמוך. עלייה זו נובעת מהתרחבות מערכת ההשכלה הגבוהה, שהביאה לכך שחלק מהמוסדות החדשים, ובפרט הקמפוסים החרדיים, מציעים תנאי קבלה נוחים יותר כדי למשוך סטודנטים. שיעור הסטודנטים שהתקבלו ללימודים ללא בגרות וללא פסיכומטרי 60% 53% חרדים 26 11% 5 יתר הקבוצות 2000 2002 2004 2006 2008 2010 2012 2014 50 40 30 20 10 0 איתן רגב ושירלי ירין, מרכז טאוב נתונים: הלמ"ס, קובץ מאגד של בסיסי נתונים מנהליים זרקור: חרדים במערכת ההשכלה הגבוהה 67

אחוז הנשירה הגבוה ביותר הוא מהאוניברסיטה הפתוחה, והנמוך ביותר מאוניברסיטאות אחרות שיעורי הנשירה מהאוניברסיטה הפתוחה גבוהים מאוד בקרב סטודנטים מכל המגזרים, בשל השילוב בין רמה אקדמית גבוהה להרשמה הפתוחה לכל. אחוז החרדים הלומדים באוניברסיטה הפתוחה גבוה מהאחוז במגזר הכללי, דבר התורם לשיעורי הנשירה הגבוהים בקרבם. גם שיעורי הנשירה של סטודנטים חרדים במכללות לחינוך גבוהים מאוד, אך נתון זה משמעותי פחות מכיוון שרק כ- 10 אחוזים מהגברים החרדים לומדים במוסדות אלו. רוב הסטודנטים החרדים )54 אחוז( לומדים במכללות אקדמיות, וגם במוסדות אלו שיעורי הנשירה שלהם גבוהים משמעותית מהשיעור במגזר הכללי )41 לעומת 20 אחוז, בהתאמה(. לעומת זאת, באוניברסיטאות שיעורי הנשירה של סטודנטים חרדים הם 16 אחוז בלבד, בדומה לשיעור בשאר האוכלוסייה. הסיבה היא שבאוניברסיטאות יש הקפדה יתרה על תנאי הקבלה, והסינון הראשוני מפחית משמעותית את שיעורי הנשירה העתידיים. זוהי כנראה גם הסיבה לכך שרק כ- 20 אחוז מכלל הסטודנטים החרדים לומדים באוניברסיטאות, לעומת 45 35 אחוז במגזרים האחרים. שיעורי נשירה מלימודים לתואר צעירים שהחלו ללמוד לפני 2010 והפסיקו את לימודיהם לפני 2014 בלי לקבל תואר 77 גברים נשים 79% 86 87% 68 67 73 75 59 49 8 15 25 10 27 28 6 10 19 16% 23% 19% 11 21 16 41 10 17 35 26% 38% 33% דתיות חרדיות חילוניות ערביות דתיים חרדים חילונים ערבים איתן רגב, מרכז טאוב נתונים: הלמ"ס, קובץ מאגד של בסיסי נתונים מנהליים 68 תמונת מצב המדינה 2017

שוק העבודה להרחיב את הגבולות לאורך יותר מעשור חווה ישראל התרחבות מהירה של שיעורי ההשתתפות בכוח העבודה בכל המגזרים: נשים וגברים, חילונים וחרדים, ערבים ויהודים. אף שיש עדיין מקום להתרחבות, שיעורי ההשתתפות מתקרבים לגבול העליון שלהם, ורק ההשתתפות בקרב גברים חרדים ונשים ערביות נותרה מאחור. גם השכר הריאלי היה במגמת עלייה בשנתיים האחרונות, אולם הדבר מטעה במקצת: נראה כי הסיבה לעלייה אינה עודף ביקוש לעובדים אלא סגירת פערים שנוצרו מ- 2007 עד 2014, תקופה שבה הפריון עלה אבל השכר נשאר קבוע. פרק זה יבחן את השינויים בכוח העבודה ובאיכותו. סעיף מיוחד יוקדש לפערים המגדריים בשוק העבודה בישראל ולהתחקות אחר מקורותיהם.

שיעור התעסוקה עלה ושיעור האבטלה ירד כפי שנכתב במבוא לפרק, שיעור ההשתתפות בשוק העבודה עלה באופן משמעותי בכל קבוצות האוכלוסייה. העלייה ניכרה בעיקר בקרב נשים, בדומה למגמה העולמית. לעומת זאת, העלייה בשיעורי ההשתתפות של גברים בישראל ייחודית על רקע ירידה בנתון המקביל במרבית המדינות. בד בבד שיעורי האבטלה ירדו, מגמה המרמזת על כך שהעלייה בביקוש לעובדים הייתה גדולה יותר מעליית ההיצע. כמה גורמים שכנראה קשורים לעלייה בהשתתפות בשוק העבודה הם הקיצוץ בקצבאות הילדים )ב- 2003 וב- 2013 ( והעלאת גיל הפרישה הרשמי בשירות הציבורי. כאמור, אף שעדיין יש מקום לעלייה נוספת בשיעורי ההשתתפות, בקרב מרבית קבוצות האוכלוסייה תהליך ההתרחבות קרוב למיצוי. השתתפות בשוק העבודה ושיעור האבטלה המידע עבור השנים האחרונות הוא ממוצע מהרבעון השלישי של 2015 עד הרבעון השלישי של 2016. לאור שינויים שנערכו בסקר כוח אדם ב- 2012 יש שבר בסדרה, הנתונים משורשרים לרמות שלאחר השבר. מקור: גלעד ברנד ואבי וייס, מרכז טאוב נתונים: אתר בנק ישראל שיעור השתתפות 80% 70 60 50 40 30 20 10 8.5 0 1995 1997 1999 2001 13.4 2003 2005 2007 2009 2011 שיעור אבטלה 16% 2013 4.8 14 12 10 8 6 4 2 0 2016 שיעור השתתפות - גברים שיעור השתתפות - נשים 70 תמונת מצב המדינה 2017

שיעור התעסוקה של נשים יהודיות הוא השני בגובהו מבין מדינות ה OECD התעסוקה של נשים ב- 2014 הגיעה לשיעור הגבוה ביותר בכל הזמנים: 74.3 אחוז, והוא נותר בעינו גם בשנת 2015. שיעור זה מציב את ישראל גבוה מעל ממוצע ה- OECD, העומד על 67.4 אחוז ב- 2015. לצד זאת, שיעורי התעסוקה אינם אחידים במגזרים השונים. שיעור התעסוקה של נשים יהודיות גבוה מהשיעורים בכל מדינות ה- OECD ב- 2015 )פרט לאחת(. לעומת זאת, נשים ערביות מועסקות בשיעור נמוך מהשיעורים בכל מדינות ה- OECD. שיעורי התעסוקה של גברים עדיין מפגרים אחרי ממוצע ה- OECD, אולם הפער מצטמצם עם הזמן. המידע עבור ישראל ב- 1995 כולל את כוח העבודה האזרחי בלבד. מקור: הדס פוקס, מרכז טאוב נתונים: ;OECDstat הלמ"ס, סקר כוח אדם שיעורי תעסוקה של נשים בגילי 54 25 0 10 20 30 40 50 60 70 80 90% איסלנד ישראל - יהודיות שוודיה שווייץ נורווגיה אוסטריה סלובניה גרמניה דנמרק אסטוניה קנדה לטביה פינלנד הולנד צ כיה הממלכה המאוחדת פורטוגל צרפת לוקסמברג ניו זילנד בלגיה הונגריה ישראל פולניה יפן אוסטרליה סלובקיה ארה ב אירלנד ממוצע OECD ספרד צ ילה קוריאה איטליה יוון מקסיקו טורקיה ישראל - ערביות שוק העבודה 71

בכל הזרמים החרדיים גברים צעירים עובדים פחות מנשים צעירות בקרב חרדים צעירים )גילאי 35 25( יש הבדלים משמעותיים בין הזרמים השונים בחלוקת נטל הפרנסה. הן בזרם החסידי והן בזרם הליטאי מחזיק זוג ממוצע במשרה אחת )בקירוב(, אך בקרב החסידים חלקה של האישה קטן יותר מאשר בקרב הליטאים. בזרם הספרדי ובחב"ד שיעורי התעסוקה המשותפים של גברים ונשים גבוהים יותר, ודומים זה לזה בחלוקת הנטל. שלא במפתיע, שיעורי התעסוקה של חרד"לים שלמדו בפיקוח חרדי גבוהים משמעותית בהשוואה לשיעורי התעסוקה של החרדים. שיעורי תעסוקה בקרב גילאי 2013 25-35, 40% 60% נשים גברים חסידי ספרדי 45 69 חב ד 51 72 ליטאי 30 73 חרד לי בפיקוח חרדי 60 81 הנתונים העדכניים ביותר בנמצא הם מ- 2013, אולם שיעורי ההשתתפות הנוכחיים הם ככל הנראה גבוהים יותר. מקור: איתן רגב, מרכז טאוב נתונים: הלמ"ס, קובץ מאגד של בסיסי נתונים מנהליים 72 תמונת מצב המדינה 2017

העלייה בשכר הריאלי הדביקה עלייה מוקדמת יותר בפריון לעובד פריון העבודה והשכר הריאלי בישראל עלו יחד לאורך השנים. בעשור האחרון העלייה בשכר הריאלי פיגרה אחרי העלייה בפריון, אך בשנתיים האחרונות מגמה זו התהפכה העלייה בשכר הריאלי הואצה אף שצמיחת מגמות בשכר ובפריון השכר הריאלי מנקודת המבט של העובד ושל המעסיק פריון לעובד שכר במונחי יצרן שכר ריאלי 130 125 120 115 110 105 100 אפר 97 ינו 99 ינו 01 ינו 03 ינו 05 ינו 07 ינו 09 ינו 11 ינו 13 ינו 15 ינו 17 הפריון הואטה. נראה כי ההסבר למגמות המנוגדות נעוץ בשינויים ביחסי המחירים. השכר הנומינלי נוטה לעלות כאשר יש עלייה בפריון, או כשעולים מחירי המוצרים המיוצרים במשק. לעומת זאת, מעבר משכר נומינלי לשכר ריאלי מתבסס על מחירי הצריכה, הנמדדים באמצעות מדד המחירים לצרכן ותלויים במוצרים שהצרכנים קונים. אם מדד המחירים לצרכן ומדד מחירי התוצר עולים באותו קצב, אפשר לצפות שהשכר הריאלי והפריון יעלו יחד. ואכן, כאמור זה היה המצב לאורך שנים רבות, אולם מאז 2007 מדד המחירים לצרכן עלה בשיעור גבוה בהרבה ממחירי התוצר ועקב כך נפתח פער גדל והולך בין הפריון לשכר הריאלי. בשנתיים האחרונות הלך ונסגר הפער שנפתח בין שני מדדי המחירים, וכתוצאה מכך האיץ השכר הריאלי את קצב גידולו והדביק את הצמיחה המוקדמת יותר של הפריון. מכך עולה כי כנראה העלייה הנוכחית בשכר הריאלי נובעת משיפור זמני ביחסי המחירים, ולא בהכרח צפויה להימשך. השכר הריאלי מנוכה במדד המחירים לצרכן. ממוצע נע של 12 חודשים. רבעון ראשון של 1997=100. נתון אחרון בסדרה: ינואר 2017. מקור: גלעד ברנד, מרכז טאוב נתונים: אתר בנק ישראל שוק העבודה 73

ערבים וחרדים נותרו מאחור בתחום מיומנויות המחשב עם התפתחות הקדמה הטכנולוגית, נדרשות יותר ויותר מיומנויות דיגיטליות בשוק העבודה. סקר מיומנויות בוגרים )PIAAC( בוחן את המיומנות של אדם בפתרון בעיות בסביבה מתוקשבת, משמע, יכולתו להשתמש בטכנולוגיה כדי לבצע מטלות שונות. דירוג המיומנות נחלק לכמה רמות, ורמה 3 מעידה על המיומנות הגבוהה ביותר. משיבים חסרי כל ניסיון במחשב או שנכשלו בהערכת המיומנות הבסיסית בתקשוב השיבו לסקר באמצעות המסלול המודפס. התרשים בעמוד הבא מציג את התפלגות רמת המיומנויות של כלל העובדים במדינות ה- OECD. שתי העמודות משמאל לקו האפס מייצגות עובדים ברמות נמוכות: משיבים שלא יכלו להשתתף בסקר המתוקשב בשל מיומנויות מחשוב נמוכות )העמודות האפורות(, או משיבים שדורגו ברמה 1 ומטה. מימין לקו האפס מופיעות העמודות המייצגות את מספר העובדים ברמות המיומנות הגבוהות מ- 1. כפי שניכר בתרשים, ישראל מדורגת מתחת לממוצע ה- OECD בכמה מדדים: כ- 16 אחוז מהאוכלוסייה לא נבחנו במסלול הממוחשב לעומת כ- 11 אחוז ב- OECD, ורק כ- 27 אחוז דורגו ברמות המיומנות הגבוהות לעומת כ- 31 אחוז ב- OECD. פילוח האוכלוסייה לפי מגזרים מראה כי ליהודים לא-חרדים רמת מיומנות טובה ביחס למדינות אחרות, אך רמת המיומנות בקרב חרדים ירודה והרמה בקרב ערבים נמוכה עוד יותר, וממוקמת בתחתית המדרג. דירוגן של אוכלוסיות אלו, המתמודדות עם חסמי תעסוקה נוספים, מדגיש את החשיבות של הקניית מיומנויות דיגיטליות, למשל על ידי שימוש מוגבר בסביבת למידה דיגיטלית במערכת החינוך. 74 תמונת מצב המדינה 2017

התפלגות האוכלוסייה לפי רמת המיומנות בפתרון בעיות בסביבה ממוחשבת, 2015 2011 רמה 1 ומטה בחרו במסלול המודפס/ נעדרי מיומנויות טכנולוגיות בסיסיות רמה 3 רמה 2 ניו זילנד שוודיה פינלנד הולנד נורווגיה דנמרק אוסטרליה סינגפור ישראל - יהודים לא חרדים 10.8 52.6 27.4 9.2 קנדה גרמניה אנגליה יפן בלגיה צ כיה אוסטריה ממוצע OECD 10.8 58.0 25.8 5.5 ארה ב דרום קוריאה צפון אירלנד אסטוניה ישראל 16.4 57.0 20.3 6.4 רוסיה סלובקיה סלובניה אירלנד פולין ישראל - חרדים 12.2 68.9 15.8 3.1 ליטא צ ילה טורקיה ישראל - ערבים 25.8 70.2 3.8 0.0 100% 80 60 40 20 0 20 40% מקור: שביט מדהלה, מרכז טאוב נתונים: הלמ"ס, סקרי מיומנויות שוק העבודה 75

זרקור שוק העבודה: להבין את פער השכר המגדרי חלק זה יתמקד בפער השכר בין גברים לנשים בישראל, וינסה להתחקות אחר מקורותיו ולהציע צעדים אפשריים לצמצום הפער. נראה שהדעות הרווחות בעניין פער השכר אינן מדויקות. כפי שיודגם בעמודים הבאים, כמעט כל הפער מוסבר בדפוסי התעסוקה השונים של גברים ונשים ולא באפליה ישירה. לאור זאת, צריך להתמקד בסיבות להבדלים בדפוסי התעסוקה ולאופן שבו צריך להתמודד עמם, אם בכלל.

פער השכר בין גברים לנשים לשעת עבודה קרוב לממוצע ב OECD ממוצע OECD לוקסמבורג 0 5 10 15 20 25 30% 16 15 כשמשווים את השכר הממוצע של נשים לזה של הגברים, מתברר כי נשים מרוויחות 68 אגורות על כל שקל שמרוויחים גברים. פער זה קטן יותר מבעבר, אולם על כל פנים השימוש במדד זה מטעה מכמה סיבות. הסיבה העיקרית, כפי שיודגם בעמוד הבא, היא שנשים עובדות בממוצע שעות מעטות בהרבה מאשר גברים, ואחוז גבוה בהרבה מבין הנשים מועסקות במשרה חלקית. כאשר מביאים בחשבון את היקף המשרה באמצעות השוואת השכר לשעה )כמו זו שמוצגת בתרשים(, נמצא שפער השכר קטן ביותר ממחצית: מ- 34 אחוז ל- 16 אחוז ב- 2014 )ומ- 32 ל- 15 אחוז ב- 2015, לא מוצג בתרשים(. במדד זה פער השכר בישראל קרוב לנתון הממוצע במדינות מפותחות אחרות. המידע עבור שווייץ מ- 2013, ועבור ארה"ב מ- 2011 מקור: הדס פוקס, מרכז טאוב נתונים: ;UNECE הלמ"ס, סקר הוצאות )2014( פער השכר המגדרי השעתי אסטוניה צ כיה גרמניה אוסטריה הממלכה המאוחדת סלובקיה שווייץ פינלנד איסלנד ישראל הולנד דנמרק צרפת הונגריה פורטוגל ספרד נורווגיה קנדה אירלנד שוודיה ארה ב פולין סלובניה בלגיה איטליה 78 תמונת מצב המדינה 2017

יש הבדלים גדולים בין שעות העבודה של נשים ושל גברים כאמור, שעות העבודה של נשים מעטות בהרבה מאשר של גברים. בחלקו הימני של התרשים ניכר כי ב- 1995 שיעור הנשים שעבדו במשרה חלקית היה גבוה פי שלושה מחלקם של הגברים בהיקף משרה חלקי. עד מועסקים במשרה חלקית כאחוז מהעובדים 2015 חלה ירידה בשיעור זה, אולם הסיכוי לעבוד במשרה חלקית עדיין גבוה פי שניים בקרב נשים מאשר בקרב גברים. אפילו כשמשווים בין עובדים במשרה מלאה, נשים עובדות בממוצע פחות מגברים: 43 שעות מספר שעות עבודה שבועיות ממוצע שבועיות לעומת 47 שעות שבועיות בקרב גברים ב- 2015. כפי שיודגם בעמודים הבאים, רוב הפער הנותר לאחר ניכוי הפרשי השעות מוסבר גם הוא בגורמים מדידים. 51 48 47 44 43 43 39% 35% 34% 23 23 23 21 22 22 13 16 17 נשים גברים נשים גברים נשים גברים משרה חלקית משרה מלאה גילאי 54 25. מקור: הדס פוקס, מרכז טאוב נתונים: הלמ"ס, סקר כוח אדם זרקור שוק העבודה: להבין את פער השכר המגדרי 79

נוסף לפערי שעות העבודה, פער השכר נובע בעיקר משוני בענפי התעסוקה כאמור, למעלה ממחצית מפער השכר בין גברים לנשים נובעת מהבדלים בשעות העבודה. הגורם השני בחשיבותו לקביעת פער השכר הוא ההבדלים במשלחי היד והענפים האופייניים לכל מין. באופן כללי, גברים מועסקים במשרות שהשכר השעתי בהן גבוה יותר מאשר בענפים הנפוצים בקרב נשים. שני הגורמים קשורים זה לזה: נשים נוטות לבחור במשלחי יד שמאפשרים עבודה בהיקף משרה נמוך )למשל הוראה(, ואלו מציעים בדרך כלל משרות שהשכר השעתי בהן נמוך יותר. שני הגורמים הללו )היקף המשרה ומשלחי היד והענפים( מסבירים יחד כ- 70 אחוז מהפער. כפי שנראה בעמוד הבא, גם לחלק מ- 30 האחוז הנותרים יש גורם מסביר נוסף. פער השכר המגדרי לפי פירוק,Oaxaca 2010-2011 הבדלים בלתי מוסברים 0.13 הבדלים בתכונות העובדים 0.3 שארית -0.01 (2%) (71%) (31%) תרומת ההבדלים בתכונות העובדים לפער השכר 5%- השכלה לאום/עולה חדש ניסיון -2-2 מצב משפחתי 0 בחלוקת כלל פער השכר למאפיינים השונים קובצו כמה משתנים: ניסיון סכום של ני סיון וניסיון בריבוע; היקף משרה שעות עבודה ושבועות עבודה בחודש; מצב משפחתי האם הפרט נשוי; השכלה שנות לימוד ושנות לימוד בריבוע; משלח יד וענף משלח יד וענף ב- 2 ספרות לפי הגדרת הלמ"ס מקור: הדס פוקס, מרכז טאוב נתונים: הלמ"ס, סקר הכנסות משלח יד וענף היקף משרה 14 57 80 תמונת מצב המדינה 2017

ההבדלים בתוצאות המבחנים במתמטיקה מסבירים חלק מפער השכר גם ליכולות המתמטיות יש השפעה על פער השכר המגדרי. אמידת פער השכר לאקדמאים בגילי 31 29 שכללה גם נתונים על כלל ציוני הבגרות והפסיכומטרי )כמדד המעיד על איכות העובדים( הקטינה את פער השכר הבלתי מוסבר מ- 30 ל- 6 אחוזים. מעניין לציין שבקרב אקדמאים למשלח היד יש תרומה גדולה יותר לפער השכר, בין היתר מפני שאקדמאיות עובדות שעות רבות יותר. גם ציוני הבגרות והפסיכומטרי בתחום המתמטיקה )רמת הלימודים במתמטיקה והציון בחלק הכמותי בפסיכומטרי( השפיעו על הפער. נשים מגיעות להישגים נמוכים יותר במתמטיקה בממוצע, והדבר משפיע על שכרן. פער שכר בלתי מוסבר של 6 אחוזים עלול להעיד על מידה כלשהי של אפליה, אולם סביר שלפחות לחלק ממנו יש הסבר בנתונים לא נצפים, למשל, שנשים נוטות פחות לנהל משא ומתן על שכרן. על כל פנים, פירוש הדבר הוא שכדי להבין את הגורמים לפער השכר, יש להתבונן על ההבדלים בין מסלולי החיים של נשים ושל גברים במבט רחב יותר. פער השכר המגדרי לאקדמאים בגילי 29-31 לפי פירוק,Oaxaca 2008 בחלוקת כלל פער השכר למאפיינים קובצו כמה משתנים: ניסיון סכום של ניסיון וניסיון בריבוע; היקף משרה שעות עבודה וחודשי עבודה בשנה; השכלה שנות לימוד ושנות לימוד בריבוע, זכאות לתעודת בגרות, תואר ראשון ותואר שני ומעלה; משלח יד וענף ב- 2 ספרות לפי הגדרת הלמ"ס; בגרות ופסיכומטרי ממוצע בגרות, מספר יחידות וציון בבגרות במתמטיקה, מספר יחידות וציון בבגרות באנגלית, תעודת בגרות בדגש על מקצועות טכנולוגיים, ציוני פסיכומטרי. מקור: הדס פוקס, מרכז טאוב נתונים: הלמ"ס הבדלים בלתי מוסברים 0.13 שארית 0.01 (3%) (20%) הבדלים בתכונות העובדים 0.24 (78%) תרומת ההבדלים בתכונות העובדים לפער השכר כולל ציוני בגרות ופסיכומטרי, אקדמאים בגילי 29-31 ניסיון השכלה לאום/עולה/חרדי ציון בגרות/פסיכומטרי היקף משרה משלח יד וענף -20% 0 0 13 29 56 זרקור שוק העבודה: להבין את פער השכר המגדרי 81

מקורות הפער: בנות בתיכון מרחיבות לימודי מדעים ומתמטיקה בשיעור נמוך מבנים הקיטוב המגדרי בבחירת ענפי התעסוקה, שהתגלה כאחד הגורמים לפער השכר, מתחיל כבר בתיכון. אמנם בנות מגיעות להישגים טובים יותר בבית הספר באופן כללי, וגם מסיימות 12 שנות לימוד וזכאיות לתעודת בגרות בשיעורים גבוהים יותר מבנים, אך הן פונות למקצועות הריאליים בשיעורים פחותים. במבחני המיצ"ב בכיתה ה' הישגי הבנים והבנות בחשבון דומים, אולם עד גיל התיכון כבר נפתח פער. במגמות הלימוד בנות נוטות יותר לבחור ספרות ואמנות, ובנים בוחרים בשיעור גבוה יותר במגמות מחשבים ופיזיקה. כמו כן, מעט יותר בנות לומדות מתמטיקה ברמת 5 יחידות, ואלו שלומדות מקבלות ציונים נמוכים יותר מהבנים. כדי להקטין את הפער בהישגים המתמטיים בין המינים יש צורך לעודד בנות ללמוד מקצועות ריאליים כבר בבית הספר היסודי ואף בחינוך הקדם-יסודי, שכן בתיכון הפערים כבר גדולים. שיעור הבנות במקצועות מוגברים 15 המקצועות הנלמדים ביותר בתיכון מקור: הדס פוקס, מרכז טאוב נתונים: משרד החינוך 82 תמונת מצב המדינה 2017

הפער ממשיך להתרחב: נשים שלמדו מדעי המחשב עובדות בתחום בשיעור נמוך מגברים 59 אחוז בוגרי מדעי המחשב בענפי תעסוקה שונים גילאי 2013,30-35 נשים גברים 50 אחוז הנשים בקרב הסטודנטים למדעי המחשב נמוך )27 אחוז(, אף על פי שנשים הן רוב בקרב סטודנטים לתואר ראשון )60 אחוז(. אך הבעיה אינה נעצרת שם; גם מבין בוגרות לימודי מדעי המחשב שיעור גבוה ביחס לגברים מועסקות בחינוך או בענפים אחרים, ולא בתחומים הרווחיים יותר בענף שלמדו )למשל תכנות(. 23% 16% 10 11 11 7 8 4 אחר חינוך מחקר ופיתוח תכנות ייצור לא כולל בוגרי מכללות אקדמיות לחינוך. מקור: הדס פוקס, מרכז טאוב נתונים: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה זרקור שוק העבודה: להבין את פער השכר המגדרי 83

נשים מתרכזות בענפים שמאפשרים להן לעבוד שעות מעטות יחסית ייתכן שאחת הסיבות לנשירת נשים מהתחומים הטכנולוגיים היא שעות העבודה הארוכות המקובלות בענף. כפי שאפשר לראות בתרשים, תחומים הנחשבים לעתירי כוח עבודה נשי מאופיינים בשעות עבודה מעטות )חינוך( או בפער שעות גדול בין גברים לנשים )בריאות(. באופן כללי, במקצועות המתאפיינים בשעות עבודה ממושכות )בקרב גברים(, הפער בין מספר שעות העבודה של נשים לאלו של גברים אינו גדול, משמע: גם נשים עובדות שעות רבות יחסית וזהו המצב גם בתחומים הטכנולוגיים, הסובלים ממחסור בעובדים. ייתכן שפתרונות שונים, כמו אפשרות למשרה חלקית או עבודה מהבית, יעודדו נשים רבות יותר לעסוק בתחומים אלו, ובכך יסייעו למתן את פער השכר ואף לאזן את הביקוש לעובדים. ממוצע שעות עבודה שבועיות )גברים( ופער השעות בין גברים לנשים משלחי היד הנפוצים ביותר בקרב אקדמאים בגילי 2015 30-54, רופאים מנהלי תפעול מהנדסי אלקטרוניקה תוכנה ופיתוח שופטים/עו ד פיזיקאים הפער בין שעות העבודה של נשים לשעות הגברים 0 מורים ביסודי מורים בחטיבה ובתיכון אנשי חינוך אחרים -5-10 -15 אחים -20 וטרינרים -25-30% 30 35 40 45 50 מספר שעות עבודה ממוצע לגברים מקור: הדס פוקס, מרכז טאוב נתונים: הלמ"ס, סקר כוח אדם עובדי בריאות אחרים 84 תמונת מצב המדינה 2017

בקרב נשים הסבירות לעבוד קרוב לבית גבוהה בהרבה נדידה מסיבות כלכליות נחשבת לצורה של השקעה בהון אנושי: אנשים עוברים למקומות שבהם יוכלו לקבל שכר גבוה, כלומר, שיעריכו יותר את ההון האנושי שלהם. במדינה קטנה כמו ישראל הנדידה אינה מחייבת בהכרח מעבר לעיר אחרת, אלא משתקפת בנכונות לעבוד במרחק גדול יותר מהבית. הנטייה בקרב נשים נשואות לעבוד קרוב יותר לביתן גדולה בהרבה מאשר בקרב גברים נשואים והדבר עשוי בהחלט להסביר חלק מפער השכר, מפני שבפני מי שמוכן לנסוע רחוק יותר עומדות אפשרויות רבות יותר. חשוב לציין שהפערים בין המינים בהקשר זה נותרים בעינם גם בבדיקה לפי מקצוע ספציפי. מעניין לראות את ההבדלים הגאוגרפיים בניידות בין המחוזות: הסבירות לעבוד קרוב לבית גבוהה בהרבה בקרב תושבי ירושלים ובקרב תושבי הדרום. רמת הניידות של פרטים נשואים, 2015 מיקומו של מקום העבודה לעומת מקום המגורים, גילאי 25-59 מקור: חיים בלייך, מרכז טאוב נתונים: הלמ"ס, סקר כוח אדם 100% 80 60 40 20 0 11 6 10 77 11 83 26 10 17 20 35 9 26 55 33 14 4 23 37 3 27 54 39 28 19 14 25 11 18 23 42 9 32 17 33 25 11 47 19 10 8 21 49 3 19 68 4 66 4 25 44 4 7 44 31 18 13 16 38 10 18 53 אחר מחוץ למחוז במחוז בנפה ביישוב נשים גברים סה כ יו ש דרום תל אביב מרכז חיפה צפון ירושלים זרקור שוק העבודה: להבין את פער השכר המגדרי 85

אהבתם? צפו באינפו-גרפיקות נוספות באתר של מרכז טאוב: www.taubcenter.org.il