יוני 2015 מוליכים למחצה דלית בן צור החטיבה הפיננסית < כלכלה אגף
ענף המוליכים למחצה מושפע מאוד מהמצב הכלכלי העולמי וממחזוריותו (תרשים 1), וככזה יודע עליות ומורדות, ומתמודד, בין השאר, עם בעיות של תחרות הולכת וגוברת, שיפורים טכנולוגיים, כניסת שחקנים חדשים, ולחץ לרמת מחירים נמוכה. הענף עובר בשנים האחרונות שינוי הנובע מהחולשה היחסית בתעשיית המחשבים האישיים (PC) וממעבר ממחשבים לטלפונים ניידים, המעניק יתרון ליצרני שבבים עם יכולות סלולאריות, ודוחף את הענף לפיתוח מוצרים המציעים מהירות עיבוד גבוהה יותר, צריכת חשמל נמוכה יותר, וגודל שבבים קטן יותר. קיימת שונות גדולה מאוד בין חברות שונות בענף. על פי חברת הייעוץ מקינזי, לדוגמה, בין השנים 2009-1996 גרמה תעשיית המוליכים למחצה (למעט אינטל) להפסד של כ- 47 מיליארד דולר לבעלי המניות, בעוד שאינטל יצרה באותו פרק זמן ערך של כ- 57 מיליארד דולר. מקור: Federal Reserve Economic Data ניתן לחלק את תעשיית המוליכים למחצה לארבע קטגוריות משנה של מוצרים:
1. UזיכרוןU : רכיבי אחסון זמניים של נתונים, המעבירים מידע מתוך ואל התקני מחשב והתקנים אלקטרונים אחרים (טלפונים, מצלמות, נגני מוסיקה, מיכשור וציוד ועוד). בשוק זה מתרחשת קונסולידציה המושכת את המחירים מטה ומייצרת מצב בו רק ענקיות כמו סמסונג, טושיבה ו- NEC יכולות להרשות לעצמן להישאר בתחום. :U Uמיקרו-מעבדים.2 יחידות עיבוד מרכזיות המכילות את המידע הנדרש לביצוע פעולות. תחום זה נמצא בשליטתה הבלעדית כמעט של אינטל. מתקדמים. 3. Uשבבים סטנדרטים המתחרות נדחקות בעיקר לנישות קטנות של התקני מיקרו :(Commodity Integrated Circuit)U שבבים המיוצרים בכמויות גדולות למטרות עיבוד שגרתי. השוק נשלט על ידי חברות אסייתיות גדולות. שולי הרווח בתחום נמוכים מאוד, כך שרק חברות גדולות מאוד יכולות להתחרות בו. 4. Uמערכות מורכבות על שבב SOC) U): יצירה של שבב עם יכולת של מערכת שלמה בתוכו. בעקבות הפעילות הענפה בתחום המכשירים הניידים (סמארטפונים וטאבלטים) ובתחום האינטרנט של 1 דבריםF0 Things) (Internet of ), גובר הביקוש בתחום זה, כששם המשחק הוא חדיש יותר, מהיר יותר, קטן יותר. לעומת שאר התחומים, זהו תחום בו נותרו מספיק הזדמנויות למשיכה וכניסה של חברות. התפתחות הענף בישראל כאשר מסתכלים על נתוני המקרו של הענף בישראל נראה כי הוא מצוי במצב יציב יחסית מזה תקופה, ובמדדים מסוימים אף מצטיירת מגמה חיובית. מדד הייצור התעשייתי של הענף נמצא ברמה יציבה יחסית משנת 2013 (תרשים 2). מדדי המכירות מצויים במגמת עלייה מאז שנת 2010. חשוב לציין כי ביחס לשנת 2012, השנתיים האחרונות מצביעות על מדדים נמוכים יותר הן במדד התעשייתי, והן במדד המכירות, אך המחצית השנייה של שנת 2012 נראית כנקודת שיא חריגה יחסית לנתונים של העשור האחרון מדד היצוא התעשייתי של הענף מצוי אף הוא במגמת עלייה משנת 2011, ולהבדיל ממדד היצור התעשייתי והמכירות, נתוני סך היצוא בנתונים דולריים מצביעים על כך שהשנים 2014 2013, היו טובות יותר ביחס לשנת 2012, סך היצוא בשנת 2014 היה נמוך יותר ב- 3.6% יחסית לסך היצוא ב- 2013. 1 תחום הולך ומתפתח המתייחס ליישום של פתרונות תקשורת המספקים מידע בזמן אמת ושולטים בתפקוד של מוצרים בתוך הבית ומחוצה לו, בדרך כלל מוצרי אלקטרוניקה.
מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מבחינת נתוני שוק העבודה בענף, נראה כי חלה ירידה במספר משרות השכיר בתחום מאז הרביע הראשון של 2014, ובסך הכל ירד מספר משרות השכיר מהרביע האחרון של 2013 ועד הרביע הראשון 2 תנודתי באופן יחסי, ועלה של 2015 (ממוצע ינואר פברואר בלבד) ב- 3.5%. מדד העלות ליחידת תפוקה F1 בצורה משמעותית בין הרביע השני של 2012, לרביע הראשון של 2013 (רביע מול רביע מקביל), לאחר מכן החל לרדת בצורה מתונה יותר (למעט ברביעים הראשון והרביעי של 2014 בהם עלה מעט). התמונה המתקבלת מנתון זה עולה בקנה אחד עם הנתונים לגבי מספר משרות השכיר, שכן נראה כי קיים מתאם בין ירידה במספר העובדים, ועלות הייצור ליחידת תפוקה. 2 מדד המורכב ממדד עלות לשעת עבודה כפול מדד שעות עבודה למעשה חלקי מדד הייצור התעשייתי.
מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מה מלמדות העסקאות בענף? על פי דו"ח האקזיטים של ה- PWC, מספר האקזיטים בתחום בישראל עמד על שניים בלבד במהלך שנת 2014, לעומת שלושה ב- 2013 ושמונה ב- 2012, לעומת זאת ממוצע גודל עסקה גדל מ- 101 מיליוני דולרים ב- 2012 ו- 153 מיליוני דולרים ב- 2013, ל- 2,845 מיליון דולר ב- 2014. מגמות דומות של ירידה במספר העסקאות (מ- 33 ב- 2013 ל- 28 ב- 2014 ) ועלייה בערכי העסקאות הממוצעות (מ- 10.7 מיליארדי דולרים ב- 2013 ל- 17.4 מיליארדי דולרים ב- 2014 ) נראות גם בנתונים העולמיים, דבר שניתן לפרש כמשקף תהליך קונסולידציה שעובר על הענף, בכל העולם, וגם בישראל. במסגרת תהליך זה למדנו על שתי עסקאות ענק בענף שהתרחשו ממש לאחרונה בתוך שבוע אחד: רכישת ברודקום על ידי אוואגו תמורת 37 מיליארד דולרים, ורכישת אלטרה על ידי אינטל תמורת 16.7 מיליארד דולר. התפתחות הענף בארה"ב מדד הייצור התעשייתי של ענף המוליכים למחצה נמצא במגמת עליה משנת 2009, זאת לאחר שהענף ספג פגיעה קשה בעקבות המשבר הכלכלי העולמי ב- 2008. עם זאת, נראה כי חלה התמתנות מסוימת בקצב העלייה בשני הרביעים האחרונים. קיים מתאם חיובי בין מדד הייצור התעשייתי של הענף בישראל לבין המדד המקביל בארה"ב, וכן בין מדד זה לסך היצוא הישראלי במונחים דולרים. מתאם זה נובע, כנראה, מהשפעה ענפית גלובאלית שמשפיעה על שני השווקים, וכן מהשפעה של הענף במשק האמריקאי על הענף בישראל. ערך ההזמנות החדשות של רכיבים אלקטרונים מצוי במגמת עלייה
מתחילת שנת 2014, זאת לאחר תקופה ארוכה יחסית (מתחילת 2010) בה היה ערך ההזמנות יציב ועמד על כ- 3.5 מיליארד דולרים (תרשים 4). מעניין לראות כי קיים מתאם בין שיעור השינוי בערך ההזמנות החדשות יבין שיעור השינוי בהוצאות של ממשלת ארה"ב בכלל, והוצאות הביטחון בפרט. מתאם המעיד ככל הנראה על כך שממשלת ארה"ב הינה צרכן מרכזי, במישרין ובעקיפין, של מוצרי הענף, ועל כן בעלת השפעה גדולה בענף המוליכים למחצה האמריקאי. מספר המועסקים בענף נמצא במגמת ירידה מהמחצית השנייה של.2012 מעניינת העובדה כי הפעמים הקודמות בהן התרחש צמצום בהיקף המועסקים היו בשנת 2000 לאחר משבר הדוט-קום, וכן בשנת 2009 לאחר המשבר הכלכלי העולמי. מקור: Federal Reserve Economic Data סיכונים לענף על אף הנתונים החיוביים, חשוב לציין כי ישנם מספר סיכונים לענף. כבר הוזכרה הקונסולידציה המתרחשת בענף, הראייה כי חברות חדשות יכולות להיכנס רק לתחומים מאוד ספציפיים בענף, והשונות הגבוהה בין חברות. יחד עם זאת קיימים סיכונים נוספים ביניהם העלות ההולכת וגדלה על הוצאות מחקר ופיתוח ותחרות המתבטאת, בין היתר, בירידת מחירים.. אינדיקציה לתחרות המחירים ההולכת וגוברת בענף ניתן למצוא בנתוני מדד המחירים ליצרן שכפי שניתן לראות בתרשים 5, נמצאים במגמת ירידה משנת 2004, ובאופן כללי יותר נמצאים במגמת ירידה מאז שנות השמונים. בתעשייה בה המנצח לוקח הכל, והמתחרות נושפות זו בעורפה של זו, החברות השונות צריכות לחדש כל הזמן, ולייצר
מוצרים טובים יותר, מורכבים יותר, קטנים יותר וזולים יותר. התוצאה היא השקעה הולכת וגדלה במחקר ופיתוח מחד, וירידות מחירים מאידך. ירידת מחירים, במיוחד בענף בו מחקר ופיתוח מהווים הוצאה גדולה וחשובה, היוצרת יתרונות לגודל, עלולה לסכן חברות קטנות, ולמנוע מהן להתקיים לאורך זמן. עם זאת התמתנות בירידת המחירים עלולה דווקא לבשר על קיפאון מסוים בתחום והאטה בהתקדמות הטכנולוגית. בנוסף, על פי מקינזי, המורכבות ההולכת וגדלה של השבבים המיוצרים, יוצרת גם גידול חד בכמות ההון הנדרשת לייצור, ובעקבות זאת בעלויות הייצור.פתרון חלקי לבעיה זו ניתן לראות במיקור חוץ של הייצור, כלומר בהימצאותן של חברות שעוסקות אך ורק בעיצוב ופיתוח השבב מחד, וחברות שעוסקות בייצור השבבים לפי הזמנתן של הראשונות. סכנה נוספת האורבת לפתחן של חברות בענף המוליכים למחצה, היא מעבר של חברות גדולות לייצור עצמי. דוגמה לכך מתרחשת בימים אלה. סיסקו הכריזה על כוונתה לפתח בעצמה את מעבדי התקשורת של הדור הבא של מוצריה, ובכך הביאה לירידה של כ- 30% במניות חברת איזיצ' פי, שמייצרת עבור סיסקו. מקור: Federal Reserve Economic Data מהן המגמות ביחסים הפיננסיים (המצרפיים) של חברות גדולות בענף בעולם? היחסים הפיננסים המצרפיים של חברות גדולות בענף יכולים ללמד על התנודתיות הרבה של הענף, ועל ההשפעה שיש למחזור העסקים עליו. אם נסתכל על חציון הגידול במכירות של 28 החברות הגדולות בענף בעולם נבחין כי בשנים 2009 2008, ו- 2012 התרחש צמצום במכירות, בעוד שבשאר השנים (מ- 2004 ואילך) הגידול במכירות נע בין גידול נמוך יחסית של כ- 1.8%, לגידול של כ- 28.9%. ירידה בנתונים בשנים 2009, ו- 2012 ניתן גם לראות כשמסתכלים על שיעור הרווח התפעולי והנקי
(תרשים 6). ניתן להסיק כי ירידות אלה בשיעור המכירות והרווח הושפעו מירידת ביקושים בעקבות המשבר הכלכלי העולמי, ומשבר החובות באירופה. מקור: בלומברג וקרן המטבע הבינלאומית. Uלסיכום U, מתוך הנתונים המאקרו כלכליים נראה כי ענף המוליכים למחצה הן בישראל, והן בארה"ב הוא ענף יציב יחסית בשנים האחרונות. משברים כלכליים עולמיים, ותנודות בכלכלה משפיעים במידה ניכרת על ענף זה ורווחיותו, כפי שמשתקף מנתונים על שיעור הרווח והמכירות של הענף. עם זאת, חשוב לציין כי נתוני המאקרו, שלחברות גדולות כמו אינטל יש משקל רב בהם, אינם מציירים את התמונה המלאה הכוללת קונסולידציה וירידת מחירים מחד, אך גם פיתוחים טכנולוגיים כמו ה- IOT, תחום שעל פי חברת מחקרי השווקים IDC צפוי לשלש את ההכנסות הנובעות ממנו על 2020, וביקוש גובר לסמארטפונים וטאבלטים, הדורשים יצירתיות וחדשנות, מאידך.