השוואה אקופיזיולוגית וגנטית בין שתי אוכלוסיות של יערון גדול mystacinus Apodemus מיער מסעדה ושמורת הר מירון רן ניר עבודת גמר מחקרית המוגשת כמילוי חלק מהדרישות לקבלת התואר "מוסמך האוניברסיטה" אוניברסיטת חיפה הפקולטה למדעים והוראתם החוג לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית יוני 2005
יערון גדול mystacinus Apodemus מיער מסעדה ושמורת הר מירון רן ניר שם המנחה: פרופסור אברהם חיים עבודת גמר מחקרית המוגשת כמילוי חלק מהדרישות לקבלת התואר "מוסמך האוניברסיטה" אוניברסיטת חיפה הפקולטה למדעים והוראתם החוג לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית יוני 2005 מאושר על ידי: מנחה תאריך מאושר על ידי: יו"ר ועדת מ"א תאריך
הכרת תודה ברצוני להביע את תודתי לפרופ' אברהם חיים על שגרם לי לחזור לספסל התלמידים ולחוות פעם נוספת חווית לימודים אקדמאית מרעננת וחשובה. תודה מיוחדת במינה מוענקת ברחשי הוקרה עמוקים לדר' רחל בן שלמה (אקלי) על עזרתה בעבודה הגנטית. על השימוש במעבדה, על הסבלנות הרבה והיעוץ המצויין. כמו-כן, ברצוני להודות לרקטור לשעבר פרופסור בן זאב על המילגה להשתתפות פרופסור פישמן על פולין ולדיקנט ללימודים מתקדמים, בכנס מדעי בלובלין, תמיכתו בשכר הלימוד. הכרת תודה חמה ואוהבת לשלושת ילדי, שקד, ענבל וגבע על עזרתם הרבה בלכידת היערונים ועל העזרה בעבודה הרבה במעבדה של דר' רחל בן שלמה. רן ניר
תוכן העבודה v v v 1 1 3 5 6 9 10 10 11 11 12 13 14 15 15 25 32 38 תקציר לוח טבלאות לוח גרפים מבוא 1. רקע מדעי כללי 1.1 רקע פילוגנטי של יערון גדול 1.2 נתוני מדידת ריתמוס טמפרטורה ו- N.S.T. 1.3 אוכלוסיות ובתי גידול בישראל 1.4 2. מטרות העבודה 3. שיטות עבודה 3.1 לכידות היערונים 3.2 אחזקת היערונים 3.3 ביצוע שלב ראשון בניסויים 3.4 ביצוע שלב שני בניסויים 3.5 השוואה גנטית בשיטת RAPDs 3.6 עיבוד סטטיסטי 4. תוצאות 4.1 תוצאות הניסויים הפיזיולוגיים 4.2 תוצאות הניסויים הגנטיים 5. דיון 6. מקורות ספרות 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21
שם העבודה: השוואה אקופיזיולוגית וגנטית בין שתי אוכלוסיות של יערון גדול Apodemus mystacinus מיער מסעדה ושמורת הר מירון רן ניר תקציר המין יערון גדול mystacinus) (Apodemus נפוץ בישראל מהרי ירושלים ועד צפון רמת הגולן. מטרת העבודה היא השוואה אקופיזיולוגית וגנטית בין שתי אוכלוסיות מתוך מגוון רחב של אוכלוסיות. אחת נמצאת ביער מסעדה (יער אודם) ומהווה חלק מהאוכלוסיה בצפון רמת הגולן. השנייה נמצאת בשמורת הטבע הר מירון ומהווה חלק מאוכלוסיה כללית בהרי הגליל. גובה בתי הגידול דומה, כ- 900 מטר מעל פני הים, אך המרחק מהים שונה. יער מסעדה חם יותר ויבש יותר בקיץ ואילו בחורף קר יותר ומושלג יותר בשל ריחוקו מהים והקרבה לחרמון. בחלקה הראשון של העבודה נמדדו פרמטרים פיזיולוגיים הכוללים מסת גוף (לצורך מעקב אחר בריאות הפרטים), ריתמוס יומי של טמפרטורת הגוף, ריכוז כלורידים בשתן לבדיקת פעילות הכליה, ניצול אנרגטי של המזון ונתוני R.M.R. ו-.N.S.T. כל הפרמטרים נבדקו בשתי עונות, סתיו ואביב ובשתי רמות מליחות במקור מי השתייה 0.9% ו-.NaCl 1.5% בחלקה השני של העבודה נקטמו קצוות זנבות של יערונים מארבע אוכלוסיות יער מסעדה, הר מירון, הרי הכרמל והחרמון. D.N.A. גנומי הופק מקצוות הזנבות. השוואה של מקטעי D.N.A. בשיטת RAPD המבוססת על יצירה אקראית של מקטעי D.N.A. נערכה לקביעת רמת השונות בתוך האוכלוסיות ובין האוכלוסיות. נמצאו הבדלים ניכרים וברובם מובהקים סטטיסטית במחקר הפיזיולוגי בין שתי האוכלוסיות. מסת הגוף הבסיסית דומה וכך גם השינויים בה עקב הטיפולים. טמפרטורת הגוף גבוהה בפרטים מיער מסעדה (שיא ממוצע- 41) 0 c בהשוואה לאלו מהר מירון (שיא ממוצע- 38.4). 0 c שעת שיא טמפרטורת הגוף (Acrophase) שונה, 18:00 באוכלוסית הר מירון ו- 22:00 בזו מיער מסעדה בימים מתארכים ובימים מתקצרים. הפרטים מיער מסעדה גילו יכולת גבוהה יותר של ריכוז שתן וכן ניצול האנרגיה מהמזון טוב יותר ומתאים לצרכים האנרגטיים הנחוצים למטבוליזם הבסיסי שגם הוא גבוה מזה של הפרטים מהר מירון. גם התגובה להזרקת נור-אדרנלין נמצאה חזקה יותר באוכלוסיה מיער מסעדה. ההבדלים הניכרים העלו שאלה הקשורה להפרדה בין שתי האוכלוסיות והתפתחות הסתגלויות המתאימות לבתי הגידול השונים, שהם בעלי אתגרים סביבתיים שונים. השוואה גנטית נערכה לביסוס תשובה לשאלה זו. להעצמת התשובה צורפו שתי אוכלוסיות משני צידי השבר הסורי אפריקאי. אחת מהחרמון והשנייה מהרי הכרמל. אנליזה גנטית למקטעי ה- D.N.A. קובעת כי שתי האוכלוסיות מרמת הגולן קרובות אחת לשנייה אפילו שזו מהחרמון נמצאת בגובה רב של כ- 1500 מטר, ושתי האוכלוסיות ממערב לשבר קרובות אחת לשנייה. שני הזוגות נבדלים אחד מהשני ומכאן עולה הצעה מרחיקת לכת כי השבר הסורי אפריקאי יוצר חיץ בין שתי האוכלוסיות, שכנראה הגיעו לאזורינו בגלים שונים וממקומות שונים.
לוח גרפים מספר.1.2.3.4.5.6.7.8.9.10.11.12.13.14.15 כותרת הגרף ריתמוס טמפרטורה יומי ימים מתקצרים קבוצת מירון 0.9% NaCl ריתמוס טמפרטורה יומי ימים מתארכים, הר מירון 0.9% NaCl ריתמוס טמפרטורה יומי ימים מתקצרים קבוצת מסעדה 0.9% NaCl ריתמוס טמפרטורה יומי ימים מתארכים, יער מסעדה 0.9% NaCl השוואת טמפרטורות בין האוכלוסיות ימים מתקצרים ריתמוס טמפרטורה יומי ימים מתקצרים, הר מירון 1.5% NaCl ריתמוס טמפרטורה יומי ימים מתארכים, הר מירון 1.5% NaCl ריתמוס טמפרטורה יומי ימים מתקצרים, יער מסעדה 1.5% NaCl ריתמוס טמפרטורה יומי ימים מתארכים, יער מסעדה 1.5% NaCl צריכת מזון יבש ומשקל גללים ליום יחס משקל גללים למשקל מזון נתוני RMR של שתי האוכלוסיות הפרשי NST - RMR בין שתי האוכלוסיות משקל ממוצע הר מירון משקל ממוצע יער מסעדה עמוד 15 16 16 17 17 18 18 19 19 22 22 26 26 29 30 לוח טבלאות מספר.1.2.3.4.5.6.7 תיאור טבלת נתונים של משקל כופתיות, משקל גללים (גרם) וערכם הקלורי יער מסעדה ימים מתקצרים טבלת נתונים של משקל כופתיות, משקל גללים (גרם) וערכם הקלורי הר מירון ימים מתקצרים טבלת נתונים של משקל כופתיות ומשקל גללים (גרם) יער מסעדה ימים מתארכים טבלת נתונים של משקל כופתיות ומשקל גללים (גרם) הר מירון ימים מתארכים ריכוז כלורידים בשתן (מיליגרם כלורידים במיליליטר שתן) צריכת חמצן מ"ל חמצן לשעה לק"ג גוף) חמצן - %, (טמפ c, 0 יער מסעדה שעות הבוקר צריכת חמצן מ"ל חמצן לשעה לק"ג גוף) חמצן - %, (טמפ c, 0 יער מסעדה שעות הערב עמוד 20 20 21 21 23 24 24 25 הר מירון שעות הבוקר (טמפ c, 0 חמצן -,% צריכת חמצן מ"ל חמצן לשעה לק"ג גוף).8 25 הר מירון שעות הערב (טמפ c, 0 חמצן -,% צריכת חמצן מ"ל חמצן לשעה לק"ג גוף).9 35 10. טבלת נתוני מוליכות חומנית
1. מבוא 1.1 רקע מדעי כללי (MURIDAE) היערון הגדול mystacinus) (Apodenus נמנה על משפחת העכבריים בסדרת המכרסמים (RODENTIA) שהיא הגדולה מבין הסדרות של מחלקת היונקים. רדיוס מחייה של פרטים יציבים עשוי להגיע ל- 15 מטר. חלק מהפרטים נודדים. בנדידתם הם גומעים מרחקים ניכרים. 26-23 5 גורים. נקבה בוגרת מסוגלת להמליט מספר פעמים בשנה. בכל המלטה עד משך ההריון ימים. צפיפות האוכלוסיה מגיעה לשיאה באביב בעונת ההמלטה העיקרית (14). תפוצת היערון הגדול mystacinus).a) בעולם משתרעת מהרי הבלקן עד קצוות הסהר הפורה. למכרסם זה יכולת טיפוס מצוינת והוא ניזון בעיקר ממקורות מזון צמחיים הכוללים בלוטים, זרעים, קליפות עצים ולעיתים מחרקים. מין זה פעיל לילה. פעילותו סירוגית לאורך הלילה. שעות הלילה הראשונות, כשעתיים לאחר השקיעה, והשעות 01:00-03:00 הן שעות הפעילות העיקריות מידע זה מבוסס על לכידות רבות במגוון בתי-גידול. היערון הגדול מנצל מחילות.(1,14,18) קימות בקרקע ובמסלע הנמצאים בחורשות אלונים או אורנים. לעיתים הוא חופר מחילה לעצמו בה הוא שוהה במשך שעות היום ובה הוא מתרבה (14). אפשר להגדיר כי מסלע וקרקע המאפשרים יצירת מחילות ולחות יחסית גבוהה הם מימדים חשובים בנישה האקולוגית שלו. בחלק מהמדינות בהן קיימות אוכלוסיות של היערון הגדול נמצאו פרטים בגבהים שונים. מגובה פני הים ועד לגבהים בהם עצים לא מסוגלים להתקיים zone).(alpine בארץ נלכדו פרטים בחרמון בגבהים העולים על 1500 מטר (8,11). בפרטים החיים בגובה 1500 מטר מעל פני הים יש התאמות מורפולוגיות, פיזיולוגיות והתנהגותיות המאפשרות קיום בבתי גידול המציבים אתגרים קשים של טמפרטורה נמוכה מאד ומגוון מזון מצומצם. בספרות המין מוגדר כבעל חיים החי בבתי גידול לחים (14). כמויות המשקעים, מידת הלחות היחסית, אחוז המים במזון ואחוז המליחות במזון הם גורמים סביבתיים המשפיעים על אוכלוסיות היערון הגדול (1,8,11). תפוצתו בחורשות בגבהים מגוונים, בקווי רוחב גאוגרפיים מ- אחרים ) 43 מעלות צפון בבלקן ועד- 32.7 מעלות צפון בהרי יהודה) בהם הפרמטרים הללו
שונים מעידה על יכולת התמודדות אקופיזיולוגית לאתגרים סביבתיים בין אוכלוסיות שונות.(17) כאשר אוכלוסיות של אותו מין מאכלסות בתי גידול שונים עולה האפשרות שאוכלוסיות אלו תהיינה בעלות יכולות שונות ואולי אף תהפוכנה לאוכלוסיות מבודדות זו מזו על מנת לשפר את יכולתן להתמודד עם תנאי הסביבה המקומיים. יחס שטח הפנים לנפח הגוף גדול ביונקים קטנים. תופעה המחייבת נוכחות מנגנונים לייצוב משק המים ומשק החום. מכיוון שמכרסמים קטנים מסוגים כגון יערון,(Apodemus) קוצן,(Acomys) גרביל (Gerbillus) ואחרים חיים באיזור הים תיכוני (במיוחד בבתי גידול צחיחים עכבר,(Mus) יחסית), התפתחו בהם מנגנונים התנהגותיים ופיזיולוגיים לשימור מים ייצור חום ומידת פיזורו לסביבה (17,22). מכרסמים המאכלסים בתי גידול באיזור הגליל אינם נחשפים לעקות קרינה וטמפרטורה כגון אלו הקימות בדרום הארץ. האקוסיסטמה הים תיכונית בגליל היא אסימטרית. קור ורטיבות בחורף, כחמישה חודשים. חום ויובש בקיץ, כשבעה חודשים. בעונת הקיץ האקלים השורר בחורש הים תיכוני גורם לנידוף מים משמעותי איתו יונקים קטנים מתמודדים על ידי פעילות כליה יעילה יחסית למינים צפוניים יותר ושעות פעילות מתאימות. בהשוואה של שני מינים של גרביל בהודו נמצא כי המין הפעיל ביום indica) (Tatera מייצר שתן מרוכז בהרבה מזה שמייצר המין הפעיל בשעות החשכה hurrianae).(meriones תופעה זו קיימת גם בקוצנים בהם הקוצן הזהוב russatus).a) פעיל יום מייצר שתן מרוכז מהקוצן המצוי הפעיל בלילה (7). השוואה של אוכלוסיות של מין אחד במיקרו-הביטטים שונים (A. cahirinus) עשויה לספק מידע רב מהשוואה בין מינית. בהשוואה בין מינית, במידה ונמצאה שונות, ניתן לפרשה ראשית כהתפתחות פילוגנטית ורק לאחר מכן כהתאמה למשתנים סביבתיים. בהשוואה תוך מינית יש להתמודד ראשית עם השפעות ולחצים סביבתיים על פרמטרים פיזיולוגיים, התנהגותיים, מורפולוגיים, אנטומיים ולבסוף, כתוצאה מאדפטציות ברמה האוכלוסיתית בפרמטרים אלה, ניתן להניח כי ימצאו גם הבדלים גנטיים המהווים בסיס לשינויים אלו. בהשוואה של שתי אוכלוסיות של יערון גדול mystacinus).a) האחת ממרומי החרמון והשנייה מהרי הכרמל, למשל, נמצא הבדל במבנה הכליה הקשור לעובי ליבת הכליה. הפרטים מהרי הכרמל נמצאו כבעלי יכולת ריכוז שתן גבוהה מזו של הפרטים מהחרמון (11,26).
בעבודות שבהן נחקרו מכרסמים אחרים ממשפחת העכבריים נמצא כי קיימים הבדלים פיזיולוגיים מובהקים בין אוכלוסיות של קוצן זהוב russatus).a) המאכלסות את ההר הגבוה 1976 ) בדרום סיני לעומת אוכלוסיות במדבר יהודה, לחופי ים המלח חיים, עבודת דוקטורט, אוניברסיטה העברית). בעבודות אחרות נמצא כי בפרטים מאוכלוסיות של קוצן מצוי הנמצאות באותו נחל בשני מפנים בעלי תנאי סביבה שונים, הבדלים יש (A. cahirinus) פיזיולוגיים מובהקים הקשורים ליכולת הפרטים להתמודד עם עקת מליחות במזון (4,7,22,23,25). פרטים של קוצן מצוי שנלכדו במפנה הדרומי ובמפנה הצפוני של נחל אורן אוקלמו לתנאים זהים במעבדה ואחוז המלח בדיאטה שלהם הועלה בהדרגה. לאחר האקלום נמדדו בהם פרמטרים של משקל גוף, צריכת חמצן במצב מנוחה לקביעת רמת מטבוליזם במנוחה, Shivering יכולת לייצור חום ללא רעד בשרירים,,(R.M.R.) Resting Metabolic Rate וריתמוס טמפרטורה יממתי. נמצא שההבדלים בין שתי (N.S.T.) Non Thermogenesis האוכלוסיות היו מובהקים בחלקם בתנאים מסוימים (22,24,25). הממצאים מתאימים להנחה הבסיסית שקוצן מצוי הוא מכרסם בעל אדפטציות מדבריות. לכן, טמפרטורת הגוף הממוצעת בפרטים במפנה הדרומי נמוכה ומתאימה לקרינת השמש הגבוהה במפנה זה לעומת הקרינה הנמוכה הפוגעת במפנה הצפוני ומעניקה לו תנאים מיקרו אקלימיים הדומים לחורש ים תיכוני או אפילו חורש באקלים ממוזג. המדדים הפיזיולוגיים נמדדו בתנאי חצי מעבדה בתקופת הקיץ. בתנאים חורפיים נשמר ההבדל הבסיסי אך מגמת התנודות היתה שונה במקצת (25). במחקרים נוספים על הקוצן המצוי משני המפנים של חלקו התחתון של נחל אורן, נמצאו הבדלים פיזיולוגיים נוספים כגון: יכולת ריכוז שתן, צריכת חמצן בסיסית במנוחה, מדדי שחלוף מים והבדלים התנהגותיים כשעות פעילות שונות. היכולת לרכז שתן כהסתגלות להתמודדות עם יובש שונה בין שתי הקבוצות. בקיץ יש דמיון ובחורף ההבדל מובהק (22). ההבדלים מובהקים בין שתי האוכלוסיות במדדי R.M.R. (מטבוליזם.(21) ( W.T.O.) במנוחה) ובמדדי שחלוף מים, Water Turn Over
1.2 רקע פילוגנטי של יערון גדול בספרות המקצועית כתוב כי תפוצתו של היערון הגדול הוא פלארקטית (14). מקובלת הדעה כי האוכלוסיות בין הבלקן למזרח התיכון הן בעלות שונות גנטית הנובעת מהסתגלות לתנאי סביבה שונים הקשורים לרמת משקעים, לחות יחסית, טמפרטורה, סוג מסלע ועוד. מינים אחרים של הסוג מאכלסים חלקים מיבשות אירופה, אסיה וצפון אפריקה (14,17,19). במחקרים שנעשו על-ידי Michaux ועמיתים (19) ועבודות אחרות ברחבי יבשת אירופה והמזרח התיכון לקביעת הדמיון הגנטי בין המינים בסוג יערון (Apodemus) נמצא כי נכון לחלק את הסוג לשלושה תת סוגים: Apodemus.1 Sylvaemus.2 Karstomys.3 (A. mystacinus) לפי השוואות D.N.A. מיטוכונדריאלי המין יערון גדול קשה לסיווג מפני שתוצאות ההשוואה הגנטית בכמה גנים אינן חד משמעיות. לפי השוואה של אחד הגנים (IRBP) אפשר לכלול את המין בתת הסוג.Sylvaemus לפי השוואה של גנים אחרים (ציטוכרום b למשל) ההבדל בין היערון הגדול למינים אחרים מתת הסוג הנ"ל גדול מההבדל בין המינים השיכים לו ודומה להבדלים בין שני תתי הסוגים הראשונים ולכן נכון לשבצו בתת סוג נפרד. עקב כך מוצג המין כתת סוג שלישי בשם.Karstomys מבדיקת ריצפי D.N.A. מיטוכונדריאלי נקבעה החלוקה לתתי הסוגים הבאים: תת-סוג Sylvaemus תת-סוג - Apodemus תת-סוג - Karstomys A. mystacinus A. peninsulae A. alpicola A. semotus A. uralensis A. agrarius A. flavicollis A. sylvaticus A. hermonensis
בעבודה אחרת של אותו חוקר (20) פורסם כי הבדלים גנטיים בין אוכלוסיה מסוריה לאוכלוסיה מיוון ומהרי הבלקן דומים להבדלים בין מינים שונים של הסוג. למעשה כבר בשנת 1973 הוצע על ידי פלטן (Felten) להכיר בשתי האוכלוסיות, זו מהרי הבלקן וזו מהמזרח התיכון כשני מינים שונים. (Randomly Amplified Polymorphic DNA) בשיטה אחרת לקביעת שונות גנטית RAPD נמצא כי הרכב המינים של תת הסוג Sylvaemus דומה לזה שנמצא במחקרים שהתבססו על רצפי חומצות אמינו ורצפי D.N.A. מיטוכונדריאלי. קיימים הבדלים, הנוגעים לכמה מינים הנפוצים באירופה כגון היערון הקטן sylvaticus).a), בין שיטות האנליזה והמיון של המינים בסוג גנומי מלא, מיטוכונדריאלי ועוד). מיקומו הפילוגנטי של היערון הגדול, Apodemus (כרומוזומלי, Karstomys לפי מחקרים שהתבססו על טכניקות מגוונות, נקבע בתת הסוג והוא מהווה את המין היחיד בו (2). המחקר הכרומוזומלי נמצא מזמן כאינו מספיק להבחנה בין המינים השונים בסוג בגלל הדמיון D.N.A. הקריוטיפי. השיטות המבוססות על מקטעי (בנדים) נמצאו רגישות מספיק לקביעת,RAPD היחסים הפילוגנטיים בכל האורגניזמים. שיטה זו, המבוססת על יצירת מקטעים אקראיים מתאימה מאד לקביעת יחסי הקרבה בין מינים באותו סוג או בין אוכלוסיות שונות מאותו מין המאכלסות בתי גידול שונים (2,3). 1.3 נתוני מדידות ריתמוס טמפרטורה ו- N.S.T. ביערונים גדולים ממחקרים קודמים. (8L:16D) במחקר שנערך על יערונים גדולים מהכרמל (21) נמצא כי באקלום ליום קצר הראו 38.5 O c הפרטים ריתמוס טמפרטורה ברור. בתחילת הלילה הטמפרטורה מקסימלית כ- ובשעות הבוקר הטמפרטורה מינימלית כ- 37. O c הפרש הטמפרטורות כ- מעלה וחצי. ריתמוס דומה נמצא במדידות טמפרטורה בחודש אוקטובר, עונה בה הימים מתקצרים. הפרטים קיבלו במהלך המדידות ולפניהן דיאטה מלאה ללא מגבלות מזון יבש או מזון לח כגון גזר טרי המהווה מקור מים.
ריתמוס הטמפרטורה היומי בפרטים מאוכלוסיה זו נבדק בחודשי הקיץ (יולי) ללא אקלום. הפרטים איבדו את הריתמוס. הסיבה לכך קשורה כנראה לתנאי התאורה וטמפרטורה משום שהיערונים קיבלו במהלך הניסוי דיאטה מלאה ללא מגבלות של מזון יבש או מזון המהווה מקור מים. באותו מחקר ובאחרים נמצא כי באקלום ליום ארוך איבדו היערונים ומכרסמים אחרים את ריתמוס הטמפרטורה היומי בלי קשר לדיאטה שלהם. מכאן שההשפעה הדומיננטית על השעון הביולוגי היא שעות ההארה ביממה (9,10,23). במחקר השוואתי ביערונים גדולים (26) נמצא כי צריכת החמצן המינימלית R.M.R.- של יערונים מהחרמון גדולה מזו של יערונים מהכרמל. במחקר זה בו היערונים היו מאוקלמים בטמפרטורה LS- 16:8 ), התקבלו תגובות שונות להזרקת אחידה של 0 c 28 למשטרי אור שונים ) 16:8,LD- נור-אדרנלין (NA) בנסיון לעקוב אחר ריתמוס ייצור החום לאורך יממה. באופן כללי ניתן לאמר שתגובות הפרטים היו שונות. הן במערכי האקלום לתאורה והן בשעות היממה. תוצאות דומות. (5,12,15,16) התקבלו במחקרים אחרים עם מכרסמים שונים המקרים בהם יש הבדל ניכר בצריכת החמצן ועליה בטמפרטורת הגוף ניתנים לביאור בכך שקולטנים ל- NA פנויים ולכן רקמות השומן החום והשרירים מגיבים בייצור חום מוגבר (26). על המקרים בהם היתה עליה בצריכת חמצן ללא שינוי בטמפרטורת הגוף ניתן לאמר כי הזרקת ה- NA גרמה לאיבוד חום על ידי הרחבת כלי הדם ההקפיים למניעת עלייה מופרזת של חום הגוף היפרטרמיה (26). 1.4 אוכלוסיות ובתי גידול בישראל אוכלוסיות יערונים מתפרשות בארץ באזורים מגוונים. האוכלוסיה הדרומית נמצאת בהרי ירושלים. אוכלוסיה אחרת בהרי הכרמל. אוכלוסיה נוספת בגליל, כולל שמורת הר מירון. אוכלוסיות בשומרון, הרי גלבוע, הרי נצרת ואוכלוסיה צפונית בצפון רמת הגולן כולל חלקים מהחרמון. רובן מאכלסות בתי גידול של חורש ים תיכוני צפוף המכיל עצים, שיחים, בני שיח, מטפסים וחד-שנתיים. השוני בין בתי הגידול תלוי בכמות המשקעים, הצטברות הטל, מפנה צפוני או דרומי בנחלים ועוד. הבדלים פיזיולוגיים, מורפולוגיים וגנטיים בין אוכלוסיות הנמצאות
במפנים שונים בנחלים (נחל אורן למשל) או בגבהים אחרים נובעים מהתאמות לתנאים המוכתבים מאתגרים סביבתיים (4). האוכלוסיה בצפון רמת הגולן נמצאת ביער אלונים פתוח ללא שיחים, בני שיח ומטפסים. בית גידול השונה באופיו מאד מחורש ים תיכוני הצפוף במטפסים שיחים ובני שיח. קיים דמיון טופוגרפי בין יער מסעדה שבצפון רמת הגולן לשמורת הר מירון. הגובה מעל פני הים דומה, כמות המשקעים דומה אך יש הבדלים קלים במידת הלחות היחסית ובטמפרטורות. המסלע והקרקע שונים לחלוטין, בהר מירון המסלע גירני ואילו ביער מסעדה המסלע וולקני (27,28). נתונים סביבתיים באתר הלכידה בשמורת הר מירון גוש הררי בדרום הגליל העליון ובו כמה פסגות, אשר בתוכן נמצא גם הר מירון, הגבוה שבהרי הגליל (1,208 מ'), המתנשא מעל סביבתו ובולט בצמחייה הירוקה המכסה אותו כל ימות השנה. גוש הרי מירון כולו הוא שמורת טבע, ששטחה כ- 100,000 דונם. כמויות המשקעים השנתיות מגיעות בשמורה ל- 1,000 מ"מ ומעלה (ממוצע המשקעים הרב שנתי 894 מ"מ), והחורף ממושך יותר מאשר באיזורי הארץ האחרים. בקיץ, למעט ימי שרב, שורר בו מזג אויר קריר ונוח. ממוצע הטמפרטורות השנתי מגיע ל- 13.4 מעלות צלזיוס ביום. בגוש הרי מירון גדל חורש צפוף וסבוך. שלושת מיני העצים העיקריים המאכלסים את בתי הגידול שבגוש הרי מירון הם האלון המצוי calliprinos),(quercus אלון התולע boissieri) (Quercus והקטלב המצוי andrachne).(arbutus ברוב שטחו של הר מירון מצויים שלושת חברות הצומח הללו במעורב. בגוש הרי מירון יש עולם חי עשיר ורבגוני: כמה מן המינים כאן מצויים גם במקומות אחרים בארץ, וכמה מהם הגליל העליון ואיזור הר מירון הם גבול תפוצתם הדרומי. הישוב הדליל ונוף החורש הסבוך, המשתרע כאן על שטח גדול, יחסית, מאפשרים קיום חיות סבך שנעלמו ממקומות רבים אחרים בארץ בעקבות פעילות האדם.,(A. flavicollis) בשמורה מספר מינים של מכרסמים בנוסף ליערון הגדול. יערון צהוב צוואר חולדה מצויה rattus) (Rattus ונמנמן עצים phrigius) (Dryomys nitedula.(29)
נתונים סביבתיים באתר הלכידה בשמורת יער מסעדה שמורת טבע בגולן העליון ששטחה 11 קמ"ר. זוהי שמורת היער הגדולה ביותר בגולן, ובה יער מפותח ויפה, ותופעות געשיות מיוחדות במינן. רוב פני השטח בשמורת יער מסעדה מכוסים אבני בזלת בינוניות וגדולות. כל שטח השמורה נמצא בתחום המושלג בחורף, וכמות המשקעים השנתית בו, ממערב למזרח, היא בין 800 ל- 1,000 מ"מ גשם. בקיץ האקלים חם ויבש ביום. בלילה הלחות היחסית עשויה להיות גבוהה וטל רב מצטבר במקום. פני השטח הכהים והמרחק מהים גורמים לתנודות טמפרטורה יומיות גדולות ומנעד גדול בלחות (Q. calliprinos) היחסית. חברת הצומח מכילה בעיקר עצי אלון מצוי ואלון התולע boissieri).q). מתחת לעצים צומחים צמחים חד שנתיים עשבוניים בלבד. בני שיח או מטפסים נדירים ביער ולכן דרגת הגובה הראשונה פתוחה מאד והמרווחים בין הצמחים גדולים. בשמורה בנוסף ליערון הגדול mystacinus).a) יש מין אחד נוסף, יערון צהוב צוואר flavicollis).a). לפי אחוזי לכידות שלי מהשנים האחרונות אוכלוסית היערון הגדול כפולה בגודלה, או יותר, מזו של יערון צהוב הצוואר. מינים אחרים כגון נמנמן סלעים או בר אוגר נלכדו לפני שנים רבות. לא ברור מה גודל האוכלוסיה שלהם כיום (30).
2. מטרות העבודה היפוטזה אוכלוסית היערון הגדול mystacinus).a) מיער מסעדה בצפון רמת הגולן בעלת משתנים פיזיולוגיים וגנטיים אחרים מהאוכלוסיה של היערון הגדול בהר מירון. השונות נובעת מהפרדה בין האוכלוסיות והתפתחות אדפטציות בכל אחד מבתי הגידול. מטרה עיקרית: אימות ההיפוטזה על ידי חקירת המשתנים הפיזיולוגיים והגנטיים בין שתי אוכלוסיות. מטרות משניות: השוואה גנטית של מקטעי.D.N.A. ניתוח אקולוגי של המשתנים הפזיולוגיים. השואת ריתמוס יומי של טמפרטורת הגוף באקלום למליחויות שונות. השואה של משק האנרגיה. השוואת יכולת ריכוז שתן בכליות..1.2.3.4.5
3. שיטות העבודה 3.1 לכידת היערונים: מלכודות מתקפלות מסוג שרמן הונחו למרגלות עצי האלון ביער אודם. המרחק של המלכודות מבסיס הגזעים היה 20-40 ס"מ. חלק קטן מהן בקרבת סלעים גדולים. הפתיון במלכודות היה חטיפי במבה. ביער אודם התבצע מאמץ לכידה בודד ביולי 2003 ומאמץ לכידה בודד באפריל 2004. בכל מאמץ לכידה היה שימוש ב- 100 מלכודות. כל הפרטים שנלכדו הועברו לשקית בד לקביעת הזוויג והוחזרו למלכודת. 12 פרטים נלקחו לביצוע הניסויים בקיץ 2003 וכל השאר שוחררו. באפריל 2004 נלקחו 8 פרטים. 400 מלכודות הונחו למרגלות עצי אלון מצוי ואלון התולע, שיחים שונים וסלעים בהר מירון בארבעה מאמצי לכידה בשלהי חודש אוגוסט 2003 ובתחילת חודש ספטמבר. 100 מלכודות בכל מאמץ לכידה. מאמץ אחד נערך בשמורה וכל השאר בתחומי בית ספר שדה הר מירון. 12 פרטים נלקחו לביצוע הניסויים. באפריל 2004 התבצעו עוד שלושה מאמצי לכידה בתחומי בית ספר שדה הר מירון. 8 פרטים נלקחו לביצוע העבודה. להלן מפה של אזורי המחקר: יער מסעדה הר מירון
3.2 אחזקת היערונים: כל היערונים הועברו לכלובים מפלסטיק בגודל 15X40X30 ס"מ. המצע בכלובים היה נסורת עץ פשוטה. המזון הבסיסי היה כופתיות תוצרת קופולק (KOFOLK) וגזר כמקור מים טבעי. מדי פעם ניתנו תוספות של גרגירי חיטה, סורגום וחומוס. מלפפון ניתן כמקור מים נוסף. הכלובים הונחו על מדפים בחלל שהיה מואר באופן טבעי באור שמש, כך שהיערונים היו חשופים לשינויים טבעיים באורך היום והלילה. טמפרטורת החלל היתה דומה לטמפרטורה החיצונית אם כי השינויים בה היו פחותים ואיטיים מאלו החיצוניים. בכל כלוב היתה צנצנת זכוכית ששמשה כמקום מסתור עבור הפרטים. חלקם הכניסו נסורת ו/או מזון לתוכה. ניכר היה כי כל הפרטים ללא יוצא מהכלל הרגישו בטוחים בתוך הצנצנת. במידה והיו מחוץ לצנצנת בזמן ביקור במקום מיהרו להיכנס לתוכה. התנהגות היערונים הקלה מאוד על העבודה איתם. קל היה להאכיל אותם ולהעביר אותם מהצנצנות לשקית בד לבדיקות השונות. בהעברה הראשונה לכלובים עורבבה הנסורת עם אבקת "אופיגל" לחיטוי הפרטים מטפילים חיצוניים אפשריים. לאחר כשבוע הוחלפה הנסורת המשומשת בנסורת נקייה ללא חומר חיטוי. בחודשים הבאים הוחלפה הנסורת לפי הצורך במצע נקי כשכמויות השתן, הגללים ושיירי המזון היו גדולות יתר על המידה. 3.3 ביצוע שלב ראשון בניסויים: כל היערונים קיבלו כופתיות יבשות כמזון יחיד במשך כל הניסוי. מקור המים היה ג'ל אגר בריכוז 2% שהכיל NaCl אנליטי בריכוז 0.9% (ריכוז פיזיולוגי) במשך השלב הראשון של הניסוי. הפרטים נשקלו מידי פעם לודא שבריאותם תקינה. לאחר שבועיים של אקלום לתזונה זו נמדדו הפרמטרים הבאים בשתי תקופות, ימים מתקצרים (ספטמבר - נובמבר 2003) וימים מתארכים (מאי - יוני 2004) בכל מדידות הפרמטרים = 6 n: טמפרטורה רקטלית נמדדה במשך יממה א. ריתמוס טמפרטורה יומי של שתי האוכלוסיות. במרווחים של 3-4 שעות מהשעה תשע בבוקר עד תשע בבקר המחרת. המדידה נערכה בעזרת "DIGITAL TC "WESCOR" מדגם צמד חומני של נחושת קונסטנטן שחובר למדחום.THRMOMETER TH-65" 6 פרטים, מכל אוכלוסיה, הועברו לכלובים בלי נסורת. בכלובים ב. צריכת מזון וניצול אנרגיה. אלו הונח נייר לספיגת השתן. הכופתיות בכל כלוב, לאחר ייבושן בתנור, נשקלו בתחילת
התהליך ובסיומו וכמות המזון שנאכלה חושבה על ידי חיסור כמות המזון שנשארה מהכמות ההתחלתית. בסיום התהליך הופרדו הגללים משאריות המזון ונשקלו. בסיום החלק הזה הוחזרו כל הפרטים לכלובים עם הנסורת. מאחר והיערונים קיבלו מזון בעל ערך קלורי זהה לא נבדק הערך הקלורי של המזון שנאכל אלא רק כמותו. לעומת זאת הערך הקלורי של הגללים אינו ידוע ולכן ערכם נבדק. המידע לגבי כמות הגללים, ערכם הקלורי וכמות המזון מספיקה לחישוב ההבדלים של הניצול האנרגטי. ג. בדיקת הערך האנרגטי של הגללים. הגללים של כל הפרטים רוסקו בבלנדר. האבק שהתקבל נדחס לטבליות (קוטר - חצי ס"מ). כל טבלית שימשה לבדיקת ערכם הקלורי של הגללים ב- Bomb calorimeter מסוג.Semimicro Calorimeter Parr 1425 ד. בדיקת R.M.R ו-. N.S.T הבדיקה נערכה בימים מתקצרים בלבד. הפרטים הוכנסו לתא מטבולי שבו הוזרם אוויר יבש. האוויר היוצא מהתא הוזרם דרך מד חמצן מסוג.Servomex 570A oxygen analyser לפני הכנסת הפרטים לתא המטבולי הוזרם בו אוויר נקי. לאחר שעה אופס מד החמצן על ריכוז חמצן 20.94%. ערכי ריכוז החמצן לקביעת R.M.R נרשמו במשך 20 דקות לאחר 60 דקות בהן שהו הפרטים בתא המטבולי בטמפרטורה של 28 0 c במצב מנוחה. לאחר מכן הוצאו הפרטים למדידת טמפרטורה רקטלית ולהזרקת נור-אדרנלין (NA) לפי 1.5 מ"ג ל- ק"ג גוף (27). לאחר הזרקת החומר הוחזרו הפרטים לתא המטבולי. ערכי צריכת חמצן נמדדו במשך חצי שעה מרגע ההזרקה. הערך המירבי נרשם. לאחר שצריכת החמצן החלה לרדת לערכי הצריכה במנוחה, נמדדה טמפרטורת הגוף פעם שנייה. 3.4 ביצוע שלב שני בניסויים: כל היערונים קיבלו כופתיות יבשות ללא הגבלה וג'ל אגר כמקור מים יחיד. ריכוז ה- NaCl בשלב זה היה 1.5%. גם בשלב זה נשקלו הפרטים לוודא שבריאותם תקינה. לאחר שבועיים של אקלום במליחות זו נבדקו כל הפרמטרים המתוארים בסעיף הקודם. בנוסף לכך נבדק ריכוז הכלורידים בשתן לבדיקת פעילות הכליות. הפרטים שנבדקו הועברו לכלובים בעלי תחתית מרושתת. הכלובים הונחו על מגש כך שההפרשות הצטברו על המגש. מידי שעתיים נערכו ביקורים לאיסוף שתן טרי. רק שתן בעל נפח מתאים שניכר היה כי לא התיבש והאידוי ממנו היה מינימלי נלקח לבדיקת ריכוז כלורידים בעזרת פיפטת פסטר ונשמר במקרר - במבחנות אפנדורף. בדיקת ריכוז הכלורידים התבצעה עם אלקטרודה Cl מתוצרת,ORION אנגליה. במשך כל הניסויים נשקלו הפרטים לצורך מעקב אחר בריאותם.
:RAPD 3.5 השוואה גנטית בשיטת - א. זנבות של 21 פרטים מאוכלוסית מסעדה, זנבות של 13 פרטים מאוכלוסית הר מירון וזנב בודד של יערון צהוב צוואר flavicollis).a) נקטמו (כ- ס"מ מקצה הזנב). הקצוות הועברו לתמיסה המכילה SDS ו- Proteinase להמסה ופירוק של קצוות הזנבות. לאחר יממה בטמפרטורת החדר המבנה הרקמתי התפורר והתאים נהרסו. ב. מיצוי של ה- D.N.A. נערך לפי התיאור הבא: 1. כתישת קצה הזנב. ערבוב חזק בוורטקס. 2. הוספה של 500µl פנול. סגירת המבחנה היטב. ערבוב בוורטקס. סרכוז כרבע שעה. בעזרת פיפטה העברת נוזל עליון (שקוף), פזה מימית, למבחנה נקייה. הוספה של 500µl כלורופורם/איזואמיל-אלכוהול. סגירת המבחנה היטב. בוורטקס. סרכוז כרבע שעה. בעזרת פיפטה העברת נוזל עליון (שקוף), פזה מימית, למבחנה נקייה. הוספה של ערבוב 500µl.3.4.5 איזופרופנול לשיקוע ה-.DNA סגירת המבחנה היטב. שמירה בקירור לפחות לילה אחד. סרכוז כרבע שעה. ה- DNA שוקע בקצה המבחנה. שפיכה עדינה של הנוזל מהמבחנה. שטיפה באתנול 75% קר (הוספה למבחנה.(1ml סרכוז במשך כמה דקות. שפיכה עדינה של הנוזל. סרכוז נוסף של כמה שניות. הרחקה עדינה של שאריות האתנול בעזרת פיפטה. יבוש הדגימה באוויר כמה דקות (חשוב לא ליבש את הדגימה יתר על המידה). המסה של ה-. D.N.A ב- 30µl מים מזוקקים פעמיים..6.7.8.9.10 * בנוסף לחומר הגנטי של שתי האוכלוסיות העיקריות בניסוי נבדק D.N.A. של 20 יערונים גדולים מהחרמון (הוכן על ידי (Michael Scantlebury כתוספת של אוכלוסיה מרמת הגולן ו- D.N.A. של 24 פרטים מהרי הכדמל (הוכן על ידי עידן שפירא) תוספת של אוכלוסיה מצידו המערבי של השבר הסורי אפריקאי (תודה לשניהם עבור האפשרות להשתמש במיצוי ה-.(D.N.A. ג. בדיקת התאמה של פרימרים. הרצה של דגימת D.N.A. משלושה פרטים עם פרימרים שונים. 7 פרימרים 356) (British Columbia 147, 165, 304, 348, 353, 354, משמשים להשוואה בין כל הפרטים. ד. כל דגימות ה- D.N.A. (2.5 מיקרוליטר) עם הפרימרים (1 מיקרוליטר) ו- 11 מיקרוליטר של תמיסת Taq, DNA Polymerase הוגברו ב-.P.C.R. ה. הרצה של כל מקטעי ה- D.N.A. באלקטרופורזה, במתח של 55 וולט, לקביעת שונות גנטית בג'ל אגרוז. 1.5% צילום ממוחשב של מקטעי ה-. D.N.A של כל הג'לים, סימון כל המקטעים ורישומם לצורך אנליזה לקביעת השונות בתוך האוכלוסיות ובין האוכלוסיות..
3.6 עיבוד סטטיסטי: א. כל התוצאות, בגרפים ובטבלאות, מוצגות על ידי ממוצעים עם סטיית תקן. ההבדלים בין האוכלוסיות בנוגע למשקל, לריכוז הכלורידים בשתן וההבדלים בין נתוני טמפרטורות הגוף המקסימליות לעומת המינימליות נבדקו במבחנים סטטיסטיים מסוג Student -t test לקביעת מובהקות (23). ב. נתוני קטעי ה- D.N.A. הועברו לתוכנה בשם - T.F.P.G.A. לביצוע אנליזה לקביעת השונות. ג. הבחירה בשיטה זו לקביעת השונות הגנטית בין האוכלוסיות נובעת מיעילות השיטה בטיפול ב- D.N.A. גנומי ועדינותה בהבחנה בין מינים קרובים או אוכלוסיות שונות של אותו מין (2). הגנום כולו חשוף לחיבור הפרימרים השונים. קבלת קטעי D.N.A. שונים ואקראיים בין הפרטים באוכלוסיות מציג את השונות הגנטית בתוך האוכלוסיות ובין האוכלוסיות.
4. תוצאות 4.1 תוצאות ניסויים פיזיולוגיים ריתמוס טמפרטורה יומי. ריתמוס הטמפרטורה מוצג בסדרה של גרפים הכוללים אקלימציה לימים מתארכים ואקלימציה לימים מתקצרים ותגובה לשינויי מליחות במקור המים. גרפים 3-11. הנתונים הסטטיסטים מופיעים במקרא של הגרפים. אוכלוסית הר מירון הראתה שינויים עונתיים. בימים מתקצרים טמפרטורת הגוף עלתה לשני שיאים, בתחילת הלילה ולקראת השחר. בימים מתארכים טמפרטורת הגוף עלתה לשיא פעם אחת בתחילת הלילה. גרפים 3-4. באוכלוסית מסעדה טמפרטורת הגוף עלתה לשיא בודד כמה שעות לאחר רדת החושך בשתי העונות. גרפים 5-6. בשתי האוכלוסיות ריתמוס הטמפרטורה נעלם או מוסט עם עליית ריכוז המלח במקור המים. התופעה חזרה על עצמה בשתי העונות. גרפים 8-11. טמפרטורת הגוף של אוכלוסית מסעדה גבוהה מזו של אוכלוסית הר מירון. ההבדלים מגיעים לערכים שבין מעלה אחת לשתי מעלות צלזיוס. ההבדלים אינם משתנים עם העונות. אין גרף המתייחס להבדל זה אך ניתן להבחין בו בקריאה מדוקדקת של הגרפים..1 הנתונים בחמשת הגרפים הבאים נמדדו בתנאי מליחות של.NaCl 0.9% גרף מס. 1 27 ריתמוס טמפרטורה יומי - ימים מתקצרים - קבוצת מירון 39 טמפ. סביבה C O 25 23 38.5 38 37.5 טנפ. גוף sd ± C O 21 9:00 12:00 15:00 18:00 21:00 0:00 3:00 6:00 9:00 12:00 37 שעות טמפ. גוף טמפ. סביבה היערונים מאוקלמים למקור שתייה של.NaCl 0.9% שני שיאים בטמפרטורת הגוף. שעה- 18:00 ושעה 03:00. אין קשר בין טמפרטורת הסביבה לטמפרטורת הגוף 0.0023) = P P < 0.05, בין ערכים קיצוניים).
גרף מס. 2 ריתמוס טמפרטורה יומי - ימים מתארכים, הר מירון 28 27 40.5 40 טמפ. סביבה C O 26 39.5 25 39 24 38.5 23 38 22 37.5 9:00 14:00 18:00 21:00 0:00 3:00 7:00 13:00 טמפ' סביבה טמפ' גוף שעות טמפ. גוף sd ± C O היערונים מאוקלמים למקור שתייה של.NaCl 0.9% טמפרטורת הגוף הכללית גבוהה במקצת מזו שנמדדה בימים מתקצרים. בעונה זו יש שיא אחד בשעה 18:00 0.000032) = P P < 0.05, בין ערכים קיצוניים). גרף מס. 3 טמפ. סביבה C O 30 29 28 27 26 25 24 42.5 42 ריתמוס טמפרטורה יומי - ימים מתקצרים - קבוצת מסעדה 38.5 09:00 12:00 15:00 18:00 21:00 0:00:00 03:00 06:00 09:00 12:00 41.5 41 40.5 40 39.5 39 טמפ. גוף sd ± C O שעות (טמפ. גוף) Avg. 2 per. Mov. טמפ. גוף טמפ. סביבה היערונים מאוקלמים למקור שתייה של.NaCl 0.9% קו המגמה השחור שורטט מכיוון ששתי קבוצות שונות, בנות 6 פרטים כל אחת, נמדדו מידי שלוש שעות. בשעה 09:00 קבוצה אחת. בשעה 12:00 קבוצה שנייה. בשעה 15:00 הקבוצה הראשונה. בשעה 18:00 הקבוצה השנייה, וכך הלאה. 0 שיא אחד בשעה.21:00 טמפרטורת שיא מעל P < 0.05, P = 0.000023) 41 c בין ערכים קיצוניים).
גרף מס. 4 ריתמוס טמפרטורה יומי - ימים מתארכים, יער מסעדה טמפ. סביבה C O 28 27 26 25 24 41.5 41 40.5 40 39.5 39 38.5 טמפ. גוף sd ± C O 23 38 09:00 12:00 15:00 18:00 22:00 02:00 07:00 10:00 שעות טמפ' סביבה טמפ' גוף היערונים מאוקלמים למקור שתייה של.NaCl 0.9% שיא אחד של טמפרטורת הגוף בשעה 22:00. השיפועים השונים של שני העקומים בין השעות 18:00 ו- 22:00 מלמדים כי אין קשר בין טמפרטורת הסביבה לזו של הגוף (0.000019 = P, < 0.05 P בין ערכים קיצוניים). להבהרת ההבדלים בין טמפרטורת הגוף של האוכלוסיות להלן הגרף הבא (קו המגמה השחור מופיע גם בגרף מספר 5) נתוני סטיות התקן מופיעים בגרפים מספר 3' ו- 5': גרף מס. 5 השוואת טמפרטורות בין האוכלוסיות - ימים מתקצרים 41 טמפ. גוף 0 c 40 39 38 37 09:00 12:00 15:00 18:00 21:00 00:00 03:00 06:00 09:00 12:00 (מסעדה) Avg. 2 per. Mov. מסעדה מירון שעות
הנתונים של ארבעת הגרפים הבאים נמדדו בתנאי מליחות של.NaCl 1.5% גרף מס. 6 ריתמוס טמפרטורה יומי - ימים מתקצרים, הר מירון 38 טמפ. גוף sd ± C O 37.6 37.2 36.8 36.4 36 11:00 15:00 19:00 23:00 03:00 07:00 שעות ראוי לשים לב לכך שהפרש הטמפרטורה בין השיא בשעה 19:00 לשאר המדידות בלילה הוא עשירית מעלה. אמנם קיים הבדל מובהק בין ערכים קיצוניים ) 0.001 = P ), P < 0.05, אך השינויים לאורך היום מזעריים מלבד השעה 11:00. לכן, התוצאה הכללית היא איבוד ריתמוס טמפרטורה יומי. ריתמוס טמפרטורה יומי - ימים מתארכים, הר מירון 40 39.5 39 38.5 38 37.5 37 09:00 14:00 18:00 22:00 02:00 07:00 שעות טמפ. גוף sd ± C O היערונים בעלי ערכים קיצוניים הנבדלים באופן סטטיסטי מובהק ) 0.0012 = P ). P < 0.05, זמן השיא מוסט ב- 12 שעות בערך ושונה לחלוטין מריתמוס טמפרטורה של יונקים קטנים פעילי לילה.
גרף מס. 8 ריתמוס טמפרטורה יומי - ימים מתקצרים, יער מסעדה 39 טמפ. גוף sd ± C O 38.5 38 37.5 37 36.5 11:00 15:00 19:00 23:00 03:00 07:00 שעות שני שיאים ב- 11:00 ו- 23:00. לפי שעות היממה לא מתאימים למצב ריתמי בשל ערכי טמפרטורה דומים בבוקר ובלילה. טמפרטורות הגוף נמוכות מהמדידות הקודמות (0.9% (NaCl במידה ניכרת, יותר ממעלה אחת. יש הבדל סטטיסטי מובהק בין ערכים קיצוניים ) 0.003 = P P), < 0.05, אך אין בו כדי ללמד על יכולת ריתמית. גרף מס. 9 ריתמוס טמפרטורה יומי - ימים מתארכים, יער מסעדה 42 טמפ. גוף sd ± C O 41 40 39 38 09:00 14:00 18:00 22:00 02:00 07:00 שעות אין ריתמוס טמפרטורה יומי ברור בתנאים אלו. שתי מדידות של טמפרטורה נמוכה בבוקר ובשעות הערב. במשך הלילה טמפרטורה גבוהה ודומה. מבחינה סטטיסטית יש מובהקות בין ערכים קיצוניים ) 0.00012 = P ( P < 0.05, אך אין שיא ברור בלילה ובאמצע היום, 14:00 יש עלייה חדה וקשה להתיחס להסטה של הריתמוס.
צריכת מזון וערך קלורי של גללים. הערכים שהתקבלו בניסוי זה שונים בחלקם בין שתי העונות. כמות המזון שנאכלה בימים מתקצרים על ידי הפרטים מיער מסעדה גדולה מזו שנאכלה על ידי הפרטים מהר מירון (0.05 < P). עם זאת משקל הגללים של היערונים מיער מסעדה קטן מזה של יערוני הר מירון ) 0.05 < P). הערכים הקלוריים של הגללים בשתי האוכלוסיות שונים, אך אין מובהקות במבחן הסטטיסטי. כלומר, כמות האנרגיה שנצרכת על ידי אוכלוסית יער מסעדה גדולה יותר וכך גם התקבלה מובהקות במבחן סטטיסטי ) 0.0018 = P). בימים מתארכים חזרה התופעה של ייצור כמות קטנה של גללים על ידי היערונים מיער מסעדה אך צריכת המזון שלהם היתה קטנה מזו של הפרטים מהר מירון (0.05 < P). היחס בין משקל המזון למשקל הגללים גדול יותר באוכלוסית יער מסעדה, כך שצריכת האנרגיה שלהם גבוהה יותר גם בעונה זו. להלן תיאור התוצאות במספר טבלאות וגרפים. הנתונים בגרמים:.2 טבלה מס. 1 טבלת נתונים של משקל כופתיות, משקל גללים (גרם) וערכם הקלורי יער מסעדה ימים מתקצרים מספר פרט משקל מזון שנשאר משקל מזון שנאכל משקל מזון משקל משקל גללים משקל מזון ערך קלורי משקל ליום גללים ליום נעכל ליום לגרם גללים מזון כללי 3523.88 7.07 0.88 6.13 7.95 55.65 94.35 150 1 3498.54 6.62 0.75 5.23 7.37 51.6 98.4 150 2 3649.96 3.82 0.53 3.7 4.35 30.49 119.51 150 3 3447.58 8.82 0.54 3.76 9.36 65.52 84.48 150 5 3566.56 5.37 0.7 4.91 6.07 42.53 107.47 150 7 3591.04 5.84 0.62 4.32 6.46 45.24 104.76 150 8 3546.26 6.25 0.67 4.675 6.93 48.505 ממוצע : 71.67 1.69 0.13 0.94 1.72 12.00 ס. ת. טבלה מס. 2 טבלת נתונים של משקל כופתיות, משקל גללים (גרם) וערכם הקלורי הר מירון ימים מתקצרים משקל מזון שנשאר משקל מזון שנאכל משקל מזון משקל משקל גללים משקל מזון ערך קלורי מספר משקל ליום גללים ליום נעכל ליום לגרם גללים פרט מזון כללי 3302.1 4.2 1.37 8.21 5.57 33.45 116.55 150 1 3385.24 3.21 1.19 7.14 4.4 26.4 123.6 150 4 3394.6 3.7 1.53 9.18 5.23 31.4 118.6 150 5 3320.94 4.45 1.40 8.37 5.85 35.08 114.92 150 7 3283.38 3.53 1.64 9.86 5.17 31.07 68.93 100 9 3346.76 2.71 1.07 6.42 3.78 22.66 77.34 100 11 3338.84 3.63 1.367 8.196 5.0 30.01 ממוצע : 44.88 0.64 0.21 1.26 0.77 4.64 ס. ת. הערך הקלורי של גללי היערונים מיער מסעדה דומה לזה של הר מירון. במבחן סטטיסטי נמצא כי ההבדל אינו מובהק - > 0.05 P. במבחן סטטיסטי לקביעת המובהקות בנוגע לכמות המזון הנעכל
נמצא כי הכמות בקרב הפרטים ממסעדה גדולה באופן מובהק מזו שנעכלת על ידי היערונים מהר מירון 0.0018).(p= טבלה מס. 3 טבלת נתונים של משקל כופתיות ומשקל גללים (גרם) יער מסעדה ימים מתארכים מספר פרט 2 3 4 5 6 8 ממוצע ס. ת. משקל מזון כללי 100 100 100 100 100 100 משקל מזון שנשאר 68.82 87.07 79.91 68.18 84.87 77.86 משקל מזון נאכל 31.18 12.93 20.09 31.82 15.13 22.14 22.215 7.91 משקל מזון ליום 5.196 2.155 3.348 5.30 2.52 3.69 3.70 1.32 משקל גללים 4.06 0.24 1.19 4.45 0.52 1.81 2.045 1.80 משקל גללים ליום 0.67 0.04 0.198 0.74 0.086 0.30 0.34 0.29 משקל מזון נעכל ליום 4.53 2.11 3.15 4.56 2.43 3.39 3.36 1.03 טבלה מס. 4 טבלת נתונים של משקל כופתיות ומשקל גללים (גרם) הר מירון ימים מתארכים מספר פרט 1 2 3 4 5 6 ממוצע ס. ת. משקל מזון כללי 100 100 100 100 100 100 משקל מזון שנשאר 61.29 66.38 61.53 69.4 67.7 60.25 משקל מזון נאכל 38.71 33.62 38.47 30.6 32.3 39.75 35.575 3.87 משקל מזון ליום 6.45 5.60 6.41 5.1 5.38 6.62 5.92 0.64 משקל גללים 6.93 4.17 5 3.42 3.43 5.05 4.66 1.32 משקל גללים ליום 1.155 0.695 0.83 0.57 0.57 0.84 0.77 0.22 משקל מזון נעכל ליום 5.29 4.9 5.58 4.53 4.81 5.78 5.15 0.48 הנתונים משתי הטבלאות האחרונות (ימים מתארכים) מלמדים כי היערונים מהר מירון אוכלים כמות גדולה יותר ליום וכך הוא גם לגבי כמות המזון הנעכל ליום. מבחנים סטטיסטיים מאשרים את מובהקות התוצאות 0.0008) p= p= 0.0006, בהתאמה). בשני המבחנים < 0.05.P היחסים בין הכמויות אינם בהכרח מקבילים להבדלים בין הכמויות. שני הגרפים הבאים מציגים הבדלים ויחסים בין הכמויות.
גרף מס 10 גרם ± sd 9 8 7 6 5 4 3 2 1 0 צריכת מזון יבש ומשקל גללים ליום הר מירון הר מירון יער מסעדה יער מסעדה יום מתארך יום מתקצר יום מתארך יום מתקצר משקל גללים ליום משקל מזון ליום ניכר מהגרף כי הפרטים מיער מסעדה אוכלים יותר יחסית למשקל הגללים. כלומר האנרגיה הנאגרת בגופם גדולה מזו הנאגרת בפרטים מאוכלוסית הר מירון. להמחשת ההבדל להלן גרף המשווה את היחס בין משקל הגללים למשקל המזון. גרף מס. 11 יחס משקל גללים למשקל מזון 0.3 0.25 גללים/מזון 0.2 0.15 0.1 0.05 0 הר מירון הר מירון יער מסעדה יער מסעדה יום מתארך יום מתקצר יום מתארך יום מתקצר יחס נמוך של גללים למזון (בגרף מספר 13) מעיד על ניצול גדולה יותר של אנרגיה מהמזון באוכלוסית יער מסעדה בשתי העונות. מבחן סטטיסטי מאשר כי יש שוני מובהק בין הערכים שהתקבלו עבור אוכלוסית יער מסעדה לעומת הערכים של יערוני הר מירון.
ריכוז הכלורידים בשתן תוצאות מדידת הכלורידים מעידות על יכולת ריכוז שתן גבוהה באוכלוסית יער מסעדה לעומת האוכלוסיה מהר מירון. דגימות שתן מתאימות למדידה נלקחו רק בימים מתקצרים בריכוז מלח.NaCl 0.9% בעונה השנייה לא היתה אפשרות טכנית לאסוף דגימות שתן בשל כמויות קטנות שהתיבשו בעת הביקורים בחדר הגידול. ההבדל בין שתי האוכלוסיות אינו מובהק (0.304 = P),. P > 0.05 להלן טבלת תוצאות המדידות:.3 טבלה מס. 5 ריכוז כלורידים בשתן (מיליגרם כלורידים למיליליטר שתן) מסעדה מירון פרט 52.256 59.072 1 68.160 74.976 2 34.080 65.888 3 68.160 31.808 4 76.346 34.080 5 39.760 40.896 6 ממוצע 56.460 51.120 סטיית תקן 17.126 17.990 תוצאות מדידות R.M.R. ו- N.S.T. רמת צריכת החמצן של היערונים מהר מירון נמוכה מזו של יער מסעדה. תוצאה זו נכונה לשני זמנים נבחרים בשעות היממה לפי תגובות ריתמוס הטמפרטורה שנמדדו קודם לכן, השעה 09:00 בה נמדדו טמפרטורות גוף נמוכות בשתי האוכלוסיות ובשעה 18:00 בה נמדדה טמפרטורת שיא באוכלוסית הר מירון ועלייה בטמפרטורות באוכלוסית יער מסעדה. התזונה בזמן מדידות אלו היתה כופתיות וגזר כמקור מים..4
בשתי האולוסיות הזרקת נור-אדרנלין (NA) גרמה לעלייה בצריכת החמצן בשתי האוכלוסיות הן בשעות הבוקר והן בשעות הערב. התגובה של הפרטים מיער מסעדה היתה גבוהה יותר בשני הזמנים. בשעות הבוקר נמדדה עלייה בטמפרטורת הגוף, בשתי האוכלוסיות, כתוצאה מהזרקת.NA בשעות הערב נמדדה עלייה בטמפרטורה הגוף רק בפרטים מיער מסעדה. להלן התוצאות בטבלאות וגרפים: טבלה מס. 6 0 יער מסעדה שעות הבוקר, c (טמפ חמצן -,% צריכת חמצן מ"ל חמצן לשעה לק"ג גוף) הפרש NST חמצן NST RMR פרט טמפ' לפני טמפ' אחרי הפרש טמפ' חמצן אחרי הפרש חמצן צריכת חמצן NST 7.57 4.19 16.11 2.93 7.38 1.65 0.94 0.38 1.56 0.34 0.85 0.22 20 20.56 19.38 20.6 20.09 20.72 2.25 1.54 3.09 1.29 1.82 0.90 0.28 0.14 0.3 0.15 0.21 0.12 20.66 20.8 20.64 20.79 20.73 20.82 0.9 0.2 0.1-0.3 1.2 0.2 40.9 39.6 38.8 38.5 38.7 38.5 40 39.4 38.7 38.8 37.5 38.3 2 3 4 5 6 8 6.64 5.21 0.715 0.51 20.225 0.51 1.82 0.77 0.2 0.07 20.74 0.07 0.383 0.56 ממוצע ס. ת. טבלה מס. 7 0, c יער מסעדה שעות הערב (טמפ חמצן -,% צריכת חמצן מ"ל חמצן לשעה לק"ג גוף) הפרש NST חמצן NST RMR פרט טמפ' לפני טמפ' אחרי הפרש טמפ' חמצן אחרי הפרש חמצן צריכת חמצן NST 7.97 10.94 4.22 4.22 9.10 0.65 1.46 0.62 0.49 1.04 20.29 19.48 20.32 20.45 19.9 1.59 1.79 1.91 3.18 0.96 0.13 0.24 0.28 0.37 0.11 20.81 20.7 20.66 20.57 20.83 0.3 2.3 0.6 0.1 0.3 40.6 41.5 39.2 39.6 39 40.3 39.2 38.6 39.5 38.7 2 3 4 5 6 7.29 2.99 4.2 0.39 20.088 0.39 1.89 0.81 3.67 0.11 20.714 0.11 0.6 0.9 ממוצע ס. ת.
הפרש NST 0, c (טמפ טבלה מס. 8 הר מירון שעות הבוקר פרט טמפ' לפני טמפ' אחרי חמצן -,% הפרש טמפ' צריכת חמצן מ"ל חמצן לשעה לק"ג גוף) חמצן NST RMR חמצן אחרי הפרש חמצן צריכת חמצן NST 1.45 1.42 1.40 0.82 1.95 3.44 0.18 0.26 0.24 0.16 0.19 0.32 20.76 20.68 20.7 20.78 20.75 20.62 0.32 0.49 0.64 0.62 0.72 0.32 0.04 0.09 0.11 0.08 0.07 0.03 20.9 20.85 20.83 20.86 20.87 20.91 0.5 0.8 0.5 0.5 0.6 0.1 38.6 38.3 38.8 37.9 39.1 38.6 38.1 37.5 38.3 37.4 38.5 38.5 2 3 4 5 6 8 1.75 0.90 0.225 0.06 20.715 0.06 0.52 0.17 0.07 0.03 20.87 0.03 0.5 0.23 ממוצע ס. ת. טבלה מס. 9 0 הר מירון שעות הערב, c (טמפ חמצן -,% צריכת חמצן מ"ל חמצן לשעה לק"ג גוף) הפרש NST חמצן NST RMR פרט טמפ' לפני טמפ' אחרי הפרש טמפ' חמצן אחרי הפרש חמצן צריכת חמצן NST 1.64 1.72 1.09 1.86 0.3 0.48 0.14 0.17 20.64 20.46 20.8 20.77 1.09 0.61 0.54 0.65 0.2 0.17 0.07 0.06 20.74 20.77 20.87 20.88 0-0.1 0 0.2 38.4 38.4 38.6 38.5 38.4 38.5 38.6 38.3 2 3 5 6 1.57 0.34 0.26 0.15 20.6675 0.15 0.72 0.25 0.125 0.07 20.815 0.07 0.02 0.12 ממוצע ס. ת. בכל הטבלאות - טמפ' לפני, משמעותה לפני הזרקת.NA טמפ' אחרי, משמעותה אחרי הזרקת.NA
גרף מס. 12 נתוני. R.M.R של שתי האוכלוסיות 2.5 sd ± m"l O 2 /g x h 2 1.5 1 0.5 0 מירון מסעדה ערב בוקר בדומה לעליית הטמפרטורה בשעות הערב לעומת טמפרטורות הגוף בבוקר כך צריכת החמצן גבוהה בערב לעומת צריכת החמצן בבוקר. התגובה מקבילה בשתי האוכלוסיות. הערכים של צריכת החמצן באוכלוסיה בהר מירון נמוכים מאד הן בשעות הבוקר והן בשעות הערב. ההבדלים בין האוכלוסיות מובהקים. גרף מס. 13 הפרשי R.M.R. N.S.T.- בין שתי האוכלוסיות 7 6 sd ± m"l O 2 /g x h 5 4 3 2 1 0 מירון מסעדה ערב בוקר בשתי המדידות ברורה התגובה החזקה של אוכלוסית יער מסעדה ל-.NA חשוב לשים לב לתגובה חזקה בערב בפרטים מיער מסעדה לעומת התגובה בבוקר. לעומת זאת הפרטים מהר מירון מגיבים פחות בשעות הערב לעומת התגובה בבוקר.
4.2 תוצאות ניסויים גנטיים הניסויים הגנטיים בשיטת RAPD הניבו תוצאות מרתקות. לניסוי זה צורפו דגימות D.N.A. של אוכלוסיות מהחרמון, מהכרמל ופרט ממין יערון צהוב צוואר flavicollis).a) לביסוס ההבדלים בין האוכלוסיות של היערון הגדול. להלן שתי תמונות של הג'לים עם מקטעי ה-.D.N.A. הטור השמאלי הוא סמן. שבעת הטורים אחריו, משמאל לימין יער מסעדה. השבעה הבאים מהר חרמון. שביעית הטורים השלישית מהר מירון ושביעית הטורים האחרונה מהכרמל. באופן זה ניתן להשוות בין המקטעים השונים מארבעת האוכלוסיות.
האנליזה של המקטעים, המתקבלים באופן אקראי, בעזרת הפרימרים מקבוצת British Columbia מעידה על קרבה רבה בין האוכלוסיות מרמת הגולן וקרבה פחותה במקצת בין האוכלוסיות משמורת הר מירון והכרמל, אך מבדילה בין שני הזוגות באופן ברור. להלן האנליזה (דנדרוגרמה) לה מצורפים נתונים של יערון צהוב צוואר המינים: flavicollis).a), להדגשת ההבדל בין מקרא: 1 יער מסעדה 2 חרמון 3 הר מירון 4 כרמל 5 יערון צהוב צוואר (ערכי הסקלה מתארים את השונות בין האוכלוסיות לפי התוכנה. ההבדלים בין אורכי הקווים וסדר הקווים הם בעלי המשמעות. תרומת הערכים המספריים זניחה) בניתוח של 116 מקטעי ה- D.N.A. מכל הפרימרים נמצא כי 21 מקטעים קימים רק באחד משני הזוגות המצוינים בדנדרוגרמה. כלומר הופעה דיפרנציאלית באוכלוסיות מרמת הגולן או באוכלוסיות מהר מירון והכרמל בהיקף של כ- 14 18%. מקטעים הופיעו רק באוכלוסיות מרמת הגולן ו- 7 מקטעים הופיעו רק באוכלוסיות מהר מירון ו/או הכרמל.
באוכלוסיות מרמת הגולן נדגמו 41 פרטים. בשתיים האחרות נדגמו 37 פרטים. בשני מקטעים מתוך 21 המקטעים הללו נמצא כי אחוז הופעתם היה 25% או יותר (11 מ- 15, 41 מ- 41). אחוז המעיד על הבדל ניכר בין האוכלוסיות (1). בשאר 19 המקטעים מידת ההופעה היא בפרט אחד מתוך האוכלוסיה עד 6 פרטים מתוך האוכלוסיה. 5.3 נתוני משקל וצבע פרווה נתונים אלו אינם מהווים חלק ממערך הניסוי אך מצאתי לנכון להוסיפם כדי להרחיב את היריעה לגבי הנתונים שנאספו במהלך המחקר. משקל ממוצע של שתי האוכלוסיות. התנהגות הפרטים הקשורה לשמירת משקל הפרטים או איבוד משקל בהתאם לדיאטה שקיבלו ובעיקר בהתאם למליחות מקור המים. שני הגרפים הבאים מציגים נתונים ממדידת משקל בניסוי של ימים מתקצרים (תוצאה דומה התקבלה בניסוי ימים מתארכים). מבחן סטטיסטי מסוג t הראה שאין הבדל מובהק בין האוכלוסיות. בשתי האוכלוסיות יש שמירה על משקל קבוע, עם שינויים קלים של עלייה וירידה, במליחות.NaCl 0.9% הירידה במשקל בדרגת מליחות NaCl 1.5% היתה פחות מ- 15%. ניסיון להעלות את המליחות גרם לירידה של 20% או יותר במשקל הפרטים ולתמותה חלקית. גרף מס. 14 50 משקל ממוצע - הר מירון 45 גרם ± sd 40 35 30 25 20 29.10.03 7.11.03 15.11.03 29.11.03 תאריך נתוני משקל ממוצע של כל הפרטים מהר מירון בניסוי של ימים מתקצרים. 29.10 מקור מים טבעי, - 15.11,7.11 0.9% NaCl 1.5% - 29.11,NaCl
גרף מס. 15 משקל ממוצע - מסעדה 44 40 גרם ± sd 36 32 28 24 נתוני משקל ממוצע של כל הפרטים מיער מסעדה בניסוי של ימים מתקצרים. 29.10,22.10 מקור מים טבעי, 14.11,7.11 0.9% NaCl 1.5% - 28.11,NaCl 20 22.10.03 29.1 0.03 7. 11. 03 14.1 1.03 28.1 1.03 תאריך צבע הפרווה. ניכר היטב כי צבע הפרווה שונה בין שתי האוכלוסיות. הפרווה של הפרטים מהר מירון אפורה והגחון לבן. הפרווה של אוכלוסית מסעדה אפורה עם גוון חום בולט, בעיקר בצידי הגוף, והגחון לבן. להלן שתי תמונות להמחשת ההבדל. פרט מיער מסעדה. גוון חום
פרט מהר מירון. גוון אפור אחיד.
5. דיון תפוצתו של היערון הגדול mystacinus) (.A היא באזור הפלארקטי. כלומר, מהרי הבלקן בבולגריה ויוון, כרתים ועד טורקיה והמזרח התיכון (14). נמצאו הבדלים לפי אנליזה של D.N.A. מיטוכונדריאלי בין אוכלוסיות מהמזרח התיכון וטורקיה לבין האוכלוסיות ביוון (19,20). הבדלים בסדר גודל הדומה להבדלים בין מינים שונים בסוג. הבדלים בסדר גודל כזה בין אוכלוסיות שונות של אותו מין עשויים להופיע כאשר המוצא של האוכלוסיות מרוחק ממקום ישיבתן והן הגיעו בזמנים שונים. אפשרות אחרת היא שמוצא האוכלוסיות שונה. אפשרות שלישית היא התפתחות אבולוציונית אלופטרית כאשר במקרה המתואר מפרידים הים השחור, מיצרי הבוספורוס והדרדנלים, ים מרמרה והים האגאי בין שתי האוכלוסיות ויוצרים מחיצה מוחלטת ביניהן. אין התיחסות בספרות המקצועית המאפשרת קביעה איזה מבין השלוש היא נכונה. הנתונים בספרם של (1991) Bates Harison & מתאימים לאפשרות השלישית בשל הטענה כי תפוצת היערון הגדול היא באזור הפלארקטי. אך מדובר על תפוצה ולא על מוצא. כפי שהתפרסם במספר מחקרים שנערכו בנחל אורן, מספיקים שני מפנים של אותו נחל ביניהם מפרידים כמה עשרות מטרים להוות אתגר אקלימי אחר ומהותי. כתוצאה מכך מגלים פרטים, באוכלוסיות מאותו המין הנמצאות במפנים שונים, הבדלים פזיולוגיים והתנהגותיים ברורים.(4,22,23) במחקר הנוכחי נבדקו שתי אוכלוסיות של יערון גדול המרוחקות זו מזו כ- 40 ק"מ בקו אוירי. אחת מאכלסת את שמורת הר מירון והשנייה את יער מסעדה (יער אודם) בצפון רמת הגולן. גובה פני השטח כ- 900 מטר מעל פני הים. בשתי הנקודות מנעד הטמפרטורות השנתי דומה. ביער מסעדה לעיתים קר יותר בחורף ומושלג בשל הריחוק מהים והקרבה לחרמון והאוויר יבש ביום במשך הקיץ. בכמה מדידות שנערכו בעונת הקיץ בלילה ובהתאם לנתונים מהשירות המטאורולוגי הלחות היחסית בלילה גבוהה ביער מסעדה ומגיעה לנקודת הטל לעיתים קרובות יותר מאשר בשמורת הר מירון. בהתאם לאחוזי הלכידות ניתן לשער כי האוכלוסיה ביער מסעדה גדולה מזו שבהר מירון וכנראה שהיערון הגדול הוא דומיננטי בין מיני המכרסמים. בכל הלכידות במסעדה נלכדו רק יערונים גדולים או יערונים צהובי צוואר. בהר מירון, לעומת זאת, נלכדו פרטים משני המינים אך נלכדו גם חולדות ועכברים. ייתכן והסיבה היא קירבה למגורי אדם בבית ספר שדה. מטרת המחקר היא בדיקת הבדלים אקופיזיולוגיים וגנטיים בין שתי האוכלוסיות. ההבדלים שנמצאו ברורים וברובם מובהקים סטטיסטית. במדידת ריתמוס הטמפרטורה היומי של הפרטים בעונת הסתיו בה הימים מתקצרים התגלו שלוש תופעות מענינות: א. באוכלוסית הר מירון נמדדו שני שיאים בטמפרטורת הגוף. שיא אחד בשעה 18:00, עם חשיכה ושיא שני בשעה 03:00. ההשערה לגבי מופע של שני שיאים היא שהראשון קשור לפעילות למציאת מזון והשני קשור לאכילה של מזון לח לאיזון משק המים. באוכלוסית יער מסעדה יש שיא בודד בשעה 22:00. בשעה זו כבר חשוך מספר שעות, הטמפרטורה הסביבתית יורדת ועימה עולה הלחות היחסית. מכאן שפעילות בחלק זה של הלילה מתאימה לליקוט מזון עם לחות המתאימה לאספקת מים. השערה זו מסתמכת על
ב. ג. ממצאיו של פרופ' עוזי ריטה (עבודת מוסמך, אוניברסיטה העברית, ירושלים) הקושרים בין זמני פעילות לשיאי ריתמוס טמפרטורת הגוף. טמפרטורת הגוף שונה מאד בין שתי האוכלוסיות. השוני בא לידי ביטוי בכך שהערך הממוצע הנמוך ביותר של אוכלוסית יער מסעדה גבוה מהערך הממוצע הגבוה ביותר של אוכלוסית הר מירון (גרף מס. 5). בבדיקה מול מחקרים אחרים בהם נמדדה טמפרטורת הגוף בטכניקה דומה נמצא כי באוכלוסיה של יערון גדול מהחרמון טמפרטורות הגוף מגיעות לערכים של (26), 41 0 c בשיאי ריתמוס הטמפרטורה היממתי, בדומה לזה של אוכלוסית מסעדה. ביערונים גדולים מהכרמל נמדדה טמפרטורה דומה לזו של הפרטים מהר מירון (8,26). טמפרטורת הגוף הגבוהה של הפרטים מיער מסעדה קשורה כנראה להתמודדות עם טמפרטורות נמוכות בחורף או שאולי יש לה קשר ליכולת של תגובה ותנועה מהירה ביער הפתוח וחסר השיחים והמטפסים המהווה אתר נוח לטורפים ודורסי לילה. העלאת ריכוז המליחות במקור מי השתייה גרם לאובדן ריתמוס הטמפרטורה היומי או הסטתו בשתי האוכלוסיות. פעולה מעבדתית זו מחקה מצב של יובש בטבע מכיוון שאספקת הכופתיות נשארה קבועה וללא מגבלות. ההסבר המתאים לתופעה זו הכרוך בשינוי ריכוז החלקיקים בדם במצב של דה-הידרציה קשור להפרשת A.D.H. מההיפופיזה. הורמון זה הגורם לשימור מים בגוף על ידי שינוי חדירות הצינורות המאספים בנפרונים שבכליות משפיע גם על ה-.S.C.N. מרכז פעילות זה משפיע על הבלוטה האצטרובלית והפרשת המלטונין משתבשת. התוצאה במקרה זה יכולה להיות איבוד ריתמוס הטמפרטורה היומי. אבדן ריתמי כזה מופיע גם בתנאים טבעיים בקיץ שחון במקרים ובמזון של היערונים אין מספיק לחות לאיזון משק המים (9). בימים מתארכים נשאר דגם ריתמוס הטמפרטורה היומי של האוכלוסיה מיער מסעדה בריכוז מלח פיזיולוגי NaCl) 0.9%) במקור המים, כפי שנמדד בימים מתקצרים. לעומת זאת ריתמוס הטמפרטורה היומי של אוכלוסית הר מירון השתנה. במקום שני שיאים נמדד שיא בודד בשעה בה נמדד השיא הראשון בימים מתקצרים. טמפרטורות הגוף לא השתנו בשתי האוכלוסיות. השוני בין דגמי הריתמוסים יכול להעיד על התנהגות שונה של האוכלוסיות בשעות הפעילות הליליות בעונות שונות. באוכלוסית הר מירון המנגנון הריתמי שונה בין העונות אך השעה 18:00 נשארת כשעת שיא לאורך השנה לעומת שעת ערב מאוחרת - 22:00 בה נמדד שיא ריתמי בפרטים מיער מסעדה. העלאת ריכוז המלח במקור המים גרמה לאיבוד הריתמיות בשתי האוכלוסיות. בשתי העונות ריכוז של 1.5% NaCl גרם לאיבוד הריתמיות. בשתי האוכלוסיות נשארו הפרטים בריאים בהקשר למשקל גופם ומשקל המזון שאכלו. כנראה המנגנון המפקח על הבלוטה האצטרובלית רגיש יותר לשינוי המליחות משני המדדים האחרים בשל שינוי ריכוז ה-.A.D.H. בשל כך איבוד הריתמיות מופיע לפני איבוד משקל או איבוד התאבון (10).
יון הכלוריד - Cl הוא האניון העיקרי בשתן ולכן מבטא יפה את מגוון האלקטרוליטים המצטברים בפעילות הנפרונים בכלייה. מכיוון שריכוזו אינו משתנה לאחר איסוף השתן נבחר כחומר המתאים למדידת פעילות הכלייה (22). יעילות פעילות הכליות נמדדה בעזרת אלקטרודה הרגישה ליוני -.Cl תוצאות המדידה לא השאירו מקום לספק בנוגע ליכולת ההתמודדות שלהן עם מצבי יובש או ריכוזים גבוהים של NaCl במקור המים. ריכוז הכלורידים בשתן של הפרטים מיער מסעדה דומה לזה של הפרטים מהר מירון. היכולת לרכז אלקטרוליטים בשתן מלמדת על יכולת התמודדות עם אכילת מזון יבש ומחסור במים ובהתאם לכך עמידות בתנאי יובש כללים המופיעים בעיקר בעונת הקיץ. האקלים הקיצי אמנם יבש יותר בצפון רמת הגולן מאשר בשמורת הר מירון אך כנראה כמות המים במזון או כמות המים המצטברת בטל דומה בשני בתי הגידול ולכן ההסתגלות של מערכות השתן לתנאי הסביבה דומה בשתי האוכלוסיות. הרמה המטבולית הבסיסית גבוהה באוכלוסית יער מסעדה מזו של הר מירון. ההבדלים שהתקבלו במדידות בשעות הבוקר ובשעות הערב ברורים ועקביים. אמנם הניסויים נערכו כמקובל עם 30 דקות זמן אקלום בתאי המדידה, אך ניתן היה להבחין היטב בהבדלים זמן רב לפני סיום האקלום. התוצאה המעידה על הגברת צריכת החמצן בשעות הערב בשתי האוכלוסיות מתאימה לבעלי חיים פעילי לילה (6,21). השעה בה נמדדה צריכת החמצן (18:00) מתאימה כמובן לריתמוס הטמפרטורה היומי של הפרטים מהר מירון. בשעת שיא ריתמי זו מתאים שתתקבל צריכת חמצן מקסימלית בפרטים הללו. העלייה בצריכת החמצן של הפרטים מיער מסעדה מעידה על העלאת טמפרטורת הגוף לקראת השיא האמור להתקבל כ- 4 שעות מאוחר יותר. ייתכן וההפרש בין נתוני צריכת החמצן היה גבוה יותר אילו נערכה המדידה של היערונים ממסעדה בשעת השיא הריתמי אך מערך הניסוי התאים למדידה בשעה זהה לשתי האוכלוסיות. צריכת החמצן המינימלית ביערונים קטנים sylvaticus).a) במדידה בשעות שונות של היממה נמצאה דומה במהותה. פרטים שנלכדו בסקוטלנד אוקלמו לתנאי תאורה של יום ארוך L:D) (16h:8h בטמפרטורה קבועה של 28. c צריכת החמצן נמצאה o גבוהה בשעה בה נמדדה טמפרטורת גוף גבוהה בעוד שצריכה נמוכה נמדדה בשעה בה נמדדה טמפרטורת גוף נמוכה (13). צריכת חמצן של יערונים גדולים mystacinus).a) מהחרמון ומהכרמל בתנאי אקלום זהים לאלו של היערונים הקטנים נמצאה דומה (26). מכאן ניתן להניח כי יש קשר פיזיולוגי בין צריכת החמצן לזמני פעילות ביערונים פעילי לילה. התגובה ל- NA היתה חזקה יותר באוכלוסיה מיער מסעדה הקשורה כנראה למטבוליזם המהיר יותר אצלה ואולי בנוסף לכך על ריכוז גבוה יותר של קולטנים לנוירוטרנסמיטור. במדידות הללו התקבלו כמה תופעות מעניינות. בנוסף לצריכת החמצן נמדד שינוי טמפרטורת הגוף כתוצאה מתגובה ל-.NA בשעות הבוקר נמדדה עלייה מתונה בטמפרטורת הגוף באוכלוסית מסעדה לעומת היערונים מהר מירון. זאת בניגוד לנתונים של צריכת החמצן בעקבות הזרקת הנוירוטרנסמיטור. ניתן להסביר תופעה זו בכך שההשפעה הסימפטית מתבטאת לא רק בשינוי טמפרטורת הגוף. לעומת זאת לא חלה עלייה בטמפרטורת הגוף של הפרטים מהר מירון בשעות הערב לעומת עלייה ברורה בטמפרטורה של היערונים ממסעדה.