כלכל ת ברי אות ו מדיני ו ת בריאו ת

כלכל ת ברי אות ו מדיני ו ת בריאו ת ד"ר אורלי תורן 2012 אוקטובר

למרות ההבדלים בין מערכות הבריאות בעולם או יותר ציבורית, מבחינת היותה יותר פרטית, לכולם ישנם מאפיינים ייחודיים בנוגע להתייחסות הכלכלית. לכל מדינה ישנם מאפיינים ייחודיים הן לכלכלת והן למערכת הפוליטית מערכת הבריאות, שניהם יוצרים את המאפיינים הייחודיים לכלכלת בריאות במערכות הבריאות.

כלכלת בריאו ת ישראל - בענף שרותי הבריאות פועלים ארבעה שחקנים עיקריים ומשפחותיהם) צרכני השירות (המטופלים בתי החולים וכו') ספקי השרות (הרופאים, והציבוריים) המבטחים (הפרטיים הממשלה יחסי הגומלין מאופיינים במצבים של אי ודאות ופערים של מידע מורכבות השרות הרפואי והשינויים הטכנולוגיים מעצימים את פערי המידע המהירים המת חוללים בו,

בשונה מארגונים כלכליים רגילים שמטרתם היא מטרת מערכת הבריאות היא לספק מיקסום רווחים, שירותי בריאות מיטביים. הגדרת ה שירות המיטבי צריכה להיות מנותקת ובו בזמן גם לאפשר מהתועלת הכל כלית לארגון, לארגון להמשיך ולספק את השירותים הרפואיים במונחים רציונאליים מנקודת מבט הקושרת בין השימוש באמצעים כ לכליים לבין המטרות הרפואיות לשמן הן מיועדות.

מאפי יני המוצר הציבורי בגלל מסופק עע"י גורם ריבוני וממומן על ידו. אין דרך לספקו חברתיות, מגבלות כלכליות וו/או ע"י השוק הכלכלי. אין קשר בין גובה התשלום לבין השימוש במוצר. ולכן המוצר הציבורי הצרכן אינו רגיש לעלויות, נצרך יותר מאשר היה נצרך לו היה מוצע ע ע"יי השוק הכלכלי.

מאפי יני המוצר הציבורי לא ניתן לחלק את כמות הצריכה בין כל הפרטים, וכן אי אפשר לשאול אותם אם הם רוצים לצרוך וכמה הם רוצים ממוצרים אלה קיים קושי במכירתם באופן שייצג את עלויות לכן, הייצור שלהם ואת התועלת שהם מספקים. מספקת מוצרים ציבוריים העירייה) הממשלה (או ומממנת אותם עע"י גביית מיסים.

מאפי יני המוצר הציבורי מוצרים אלה לגובה התשלום אין קשר בין "צריכת" והאזרחים אינם מוותרים על עבורם עע"י האזרח, מוצרים חלופיים כדי להשתמש במוצרים הציבוריים לעול ם לא יהיה חסכון בשימוש במוצרים לכן, אלא שימוש בלתי מוגבל אלה,

מאפי יני המוצר הציבורי ישנה נטייה במדינות המערביות להגדיל את סל המוצרים הבסיסיים למרות שבגלל שאין להם עם בזבוז צורכים מהם ללא הגבלה, מחיר ישיר, של המשאבים הלאומיים. גם מערכת הבריאות הציבורית נכללת בסל כך שלא ניתן לצמצם בה את המוצרים הציבוריים, הבזבוז לחלוטין.

מבנה מ ערכת הבריאות - היסטו רית רפואה מונעת : *אישית - חיסונים, בריאות האם והתינוק, הפעוט, הקשיש.. *סביבתית - תכנון ערים, מים, אויר, רעש וכ ו רפואה ראשונית: *מרפאה ראשונית קהילתית (של קופות החולים השונות( *רופאי משפחה *שירותי הצלה ופינוי נפגעים

מבנה מ ערכת הבריאות - היסטו רית רפואה שניונית: *רפואת מומחים (בקהילה או המרפאות בתי החולים) *שירותים מקצועיים בקהילה (פסיכיאטרים וגריאטריים *טיפול יום, טיפול בית) רפואה שלישונית - אישפוזית : בתי חולים כלליים, פסיכיאטריים, למ חל ות מ מ וש כ ות, לש יק ו ם

ספקי ה שירותים העיקר יים משרד הבריאות עוסק בתכנון כולל, רישוי ותאום, תפעול של מחצית ממיטות האשפוז ורוב מערכת הרפואה המונעת קופות החולים : *מכבי, כללית, לאומית ומאוחדת מספקות רפואה ראשונית ושניונית *ברפואה המונעת משתתפות גם הכללית, מכבי (מעט) עיריות ת א וי-ם * 20% ממיטות האשפוז הן של שירותי בריאות כללית *52 % מאזרחי המדינה מבוטחים בכללית מוסדות ציבוריים:בתי חולים ציבוריים (% 20 ממיטות האשפוז) - הדסה, דתיים (נצרת, איטלקי, לנייאדו) מד א, אגודות וולונטריות (סרטן, מיכה, (CF

רשויות מקומיות *ש יר ות י רפו אה מ ו נ ע ת אי ש ית *רפוא ה ס ביבת י ת : מגזר פר טי *יותר מ 5% ממיטות האשפוז מרפא (ה רצל יה, אל י שע, אס ו תא, רמת ( מגמה ספקי השירותים העיקריים *מעבר של משאבים למגזר הפרטי, הפרטה, ריבוי ביטוחים משלימים, * אנשים משלמים מכיסם כך שמערכת הבריאות תוכל לחסוך מעט מהכספים שהיו מועברים למערכת הציבורית

ספקי השרות העיקריים מ וסד ות פרט י ים 44 23 מ וסד ות צ יב ור י ים 21 מ. הבר יא ות 12 ורש ו י ות מק ומ י ות ק ופ ות הח ול ים

מספר בתי החולים ט יפ ול ממ ו שך בריא ו ת הנ פש בתי ח ו ל י ם כלל י י ם 1975 47 39 36 1995 49 25 183 2002 48 20 286 2007 46 13 316

בע לו ת ע ל בתי ח ול ים כ ל לי ים בעלות ממשלה ש"ב כללית ציבוריים הדסה "מיסיון" אחרים פרטים סה""ככה מספר בבתי חולים 11 8 מיטות% 47.1 29.7 5.8 3.6 9.8 4.0 2 6 8 12 47 100 Source: Z. Haklai et al., Ministry of Health (2004)

No. of Beds / 1000 pop. Acute Care Psychiatry Long-term Year Total Beds Beds/1 000 Total Beds Beds/1 000 Total Beds Beds/1 000 1975 11,309 3.27 8,220 2.35 3,624 0.99 1995 13,105 2.33 6,788 1.21 12,685 2.26 2002 14,324 2.16 5,439 0.82 19,644 2.96 2007 14,582 (35%) 2.03 3,453 (8%) 0.48 23,092 (57%) 3.2

Average Length of Stay 1975 1995 2002 2003 2007 1000/Days 1037 816 742 750 706 ALS 8.0 4.5 4.1 4.2 4.0 Occupancy 86.9 94.9 93.6 96.0 95.0

2002-3 חלוקה אזו רית: מיטות כלליות/ 1000 2003 2.70 2.56 2.66 2.30 1.50 1.58 2002 2.73 2.66 2.66 2.33 1.53 1.59 אזור חיפה ירושלים תל אביב מרכז דרום צפון 2.126 2.160 ארצי Source: Z. Haklai et al., Ministry of Health (2004)

:2000 נתונים השו ואתי ים מיטות כלליו ת תפוס ה % 100 92.9 80 75.5 77.4 81.1 83 84.8 70 63.9 60 58.7 % 40 20 0 Turkey USA Australia* Austria France * Germany England Switzerland * 1999 data Source: OECD Health Data 2003 Israel

12 :2000 נתונים השו ואתי ים ימים אישפוז ממוצע 10 9.6 8 7.1 Days 6 5.4 5.5 5.9 6.2 4 4.3 4.4 2 0 Israel Finland Turkey France* USA* England Canada Germany * 1999 data Source: OECD Health Data 2003

7 6 5 4 3 2 1 0 6.4 5.2 נתונים השו ואתי ים 2000: 2000 נתונים השו ואתי ים מיטות כלליות מיטות כלליות/ 1000 נפש 1000 נפש 4.5 4.2 4.1 4.1 3.8 3.3 3.3 3 2.4 2.2 2.2 Italy France Switzerland Australia Canada England USA Finland Israel Turkey Average Source: OECD Health Data 2003 Korea Germany Days

שוק ה בריאו ת צרכן שרות ספק שרות הוצאות תועלות עלויות - תקציב

שינויים במע רכת ה בריאו ת הכנסת שיקולי עלות תועלת התמק צעו ת יחידתית מערכת המגיבה לתמורות חברתיות מעבר ממיקוד בנותן השרות למקבל השרו ת

בריאו ת ספקים מס פקים מצרכי ם בלת י אחידים מ גיבים באופן שונה צרכנים למצרכ ים שונים

הבעיה אפשרויות הטיפול במחלות כמעט לא מוגבלות (טכנולוגיה, טיפול) ידע, צרכן שרוצה ודורש עליה בעלויות בריאות משאבים מוגבלים לא ניתן ל תת הכל לכולם

מאפייני התקופה התפתחות טכנולוגית והמחקר המדעי תא וצת מ ח קר מד ע י א ינפל צ י ה של מ י ד ע הרחב ה ו ה ע מקת יד ע מקצ ו ע י טכנ ו ל וג י ה חד י ש ה ו יק רה שינויים באופי הצריכה מ ו ד ע ות גב ו הה ל צרכנ ו ת נכו נה חש יפ ה צ יב ור ית ל צ ורך בקבלת החלט ו ת פערים בבריאות

מאפייני התקופה : גידול אוכלוסי ה תחזי ת גיד ול האוכלוס יה (2000-2025) מיליוני אנשים 12.0 10.0 8.0 אחר ערבי י ישראל 6.0 4.0 יהודים 75% 2.0 0.0 2000 2005 2010 2015 2020 2025 Source: ICBS, Demographic Trends in Israel, by Ahmad Hleihal, Director, Demography Sector

מאפייני התקופה תופעות אפידמיולוג י ו ת מח לות כרו ניות Epidemiologic transition מח לות זי הו מיות: על י ה בש כ י ח ות מח ל ו ת לב, סרט ןן, הש מנ הה, ס וכרת, מחל ות,COPD וש י מ וש הנפש, בח ו מר ים מ מכר י ם עמידות לחיידקים ז י ה ו מ י ם נר כש י ם (נ וז ו ק ו מ יאל י םם) זי ה ו מ י ם ח דש י ם

התקופה מאפייני האוכלוסייה בישראל הזדקנות

הזדקנ ות הא וכל וס י ה.9.8% על עמד חלקם של בני +65 ב- 2003.12.1% בתוך ע שור יגיע חלקם לל- מכלל האי שפוזים בבתי חולים כלל יים 35% הינו בק בוצת הגיל +65.

התקופה מאפייני העבודה גיל ( 20-64 על י י ה ב ש י ע ור הא נש י ם מח וץ לג יל ה עב ו דה ) 50% - 2002 בשנת 58% - 2025 בשנת הנז קק ים לת מ י כת 65 ש י ע ור ה מב וגר י ם מ על גיל 17.2% ב- 2025 הא וכ ל וס י י ה בגיל ה עב ו דה יג דל לל-

פערים בבריאות בישראל אוכלוסייה פגי עה מ קו ם מגורי ם הכנסה, מו צא, ודת

ההו צאות הלאומיות לבריאות הן משמעותיות הן נומינלית והן יחסית. בתק ציבי ה מדינות, הק צאות לבריאות הן משמעותיות בהשפעתן על הה ק צאות לנושאים המתוקצבים האחרים. זע זועים ב כלכלה הל אומית משנים את יכולת המדינה להמשיך ולהק צות את אותם המשאבים הכל כליים להפעלת מערכת ה בריאות. יש קושי לצמצם את ה הוצאה לב ריאות גם כאשר בגלל ירידה המצ ב ה כלכלי של המדינה מחייב זאת, בתק ציב ה כללי.

קצב גידול ההו צאה לבריאות הוא מהיר יותר מקצב הה תייקרות מרכיבים אחרים בכלכלות המדינות כמו מדד יוקר הבנייה וכדומה. למשל מדד יוקר המחיה, חלק גדול מתקציב מ ערכת ה בריאות נועד למימון כוח. (50 אדם (ככ- % ייחודה של מערכת הב ריאות הוא בז ה שיש לה מונופול דבר הגורם לעליית שכר בלתי פרופורציונית. על הידע, גם חלוקת השכר בין עובדי הבריאות הוא לא הומוגני, מסך 60 מקבלים % מ העובדים (הרופאים), כש--ש 6 % ההר צאה ל שכר.

*גידול באוכלוסייה *הזדקנות האוכלוסייה *התפתחות טכנולוגית *לחצי ביקוש

מחיר הבריאות מאוד גבוה עלות יום אשפוז כ- 1700 ש ח עבור אדם לאחר אוטם שריר הלב צריך לשלם 14.000 ש ח לאשפוז. מחיר פעולה כמו צנתור והכנסת בלון - יותר מ - 20.000 אדם זקן (בן 75) זקוק לשירותי בריאות פי 7 מאדם צעיר חלק מהקופות הנהיגו בעבר מיון שבו ניסו להביא לקופה מגזרי אוכלוסייה שניתן לגבות מהם מס גבוהה ועלות הטיפול בהם נמוכה( צעירים, בריאים, עשירים) לפני חוק ביטוח בריאות ממלכתי - 2 קופות התמחו ב טריקים כדי לא לקבל אוכלוסיות אחרות מערכת הזכויות לא הייתה אחידה, לכל קופה היה תקנון זכויות אחר ששונה מדי פעם.

16 14 עליה מ תמדת ומתמש כת בהוצאה הלאומית לבריאות בעולם 15 % GDP 12 10 8 6 8.4 9.4 7.9 7.6 6.7 7.4 8.2 10.1 7.2 7.4 9.9 8.2 7.9 8.5 7.4 9.8 10 4 2 0 ארה"ב הולנד ישראל קנדה פינלנד צרפת אירלנד יפן שבדיה 1990 2003 מקור: משרד הבריאות, האגף לכלכלה וביטוח בריאות, ;2006 2006 report, OECD, health

$ סך ההוצאה לב ריאות לנ פש במדינות 6000 5000,2003 לעומ ת 1990 נבחרות, OECD PPP במונחי ( 2003,1990 ) = 1,006 $ 5711 4000 2752 % 3000 20001589 1000 3048 2745 2455 2249 1532 1419 1116 794 2998 2909 2104 1953 1737 1435 947 0 ארה"ב הולנד ישראל קנדה פינלנד צרפת אירלנד יפן שבדיה 1990 2003 מקור: משרד הבריאות, האגף לכלכלה וביטוח בריאות, ;2006 2006 report, OECD, health

הוצא ה לאו מית ל בריאו ת כאח וז 1985-2003 מהתמ"גג: % 10 9 8 7 6 5 4 3 2 1 0 6.1 7.4 6.6 6.9 7.9 7.9 8.1 8.1 8.8 1985 1987 1989 1991 1993 1995 1997 1999 2001 2003

5.9 6.1 6.2 7.3 7.3 7.4 7.6 7.7 7.7 7.8 7.8 8.5 8.5 8.7 8.7 8.8 9.1 9.1 9.1 9.2 9.3 9.5 9.6 9.7 9.9 10.9 11.2 14.6 ב"הרא ץיווש הינמרג דנלסיא תפרצ הדנק ןווי לגוטרופ הידווש דנלוה היגלב הילרטסוא קרמנד היגוורונ לארשי דנליז-וינ הילטיא ןפי הירגנוה הילגנא הירטסוא דרפס היכ'צ דנלניפ דנלריא גרובמסקול ןילופ האירוק תואירבל תימואלה האצוהה 2002 - ג"מתהמ זוחאכ

קבועים הוצאה לאומית לבריאות לנפש במחירים בש ש"חח) 2000 (מחירי 6500 6000 5500 מימון פרטי 29% 5000 4500 4000 3500 3000 2500 2000 25% 70% 1985 1986 1987 1988 1989 1990 מימון ציבורי 1991 1992 1993 1994 1995 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 66%

וישראל OECD תוחלת חיים ממוצע ארצות : 90 80 70 60 50 שנים 40 30 20 תוחלת חיים, נשים, 77.2 79.1 80.5 77.2 73.5 75.5 1985 1995 2002 ישראל ממוצע OECD תוחלת חיים - גברים 80 שנים 70 60 50 70.5 73.5 72.7 75.5 74.6 77.5 40 30 20 1985 1995 2002

תמותת תינוקות לאלף לידו ת חי 14 ישראל 12 11.9 10 8 6 4 10 9.2 7.5 6.8 6.4 5.5 4.9 2 0 1985 1986 1987 1988 1989 1990 1991 1992 1993 1994 1995 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 16 14 ישראל לעומת ממוצע OECD 12 10 8 6 4 2 0 1985 1995 2002 ישראל ממוצע OECD

ארה"בב הוצאה על בריאות לפי גיל, 1987-1999 1999 הפרש 1999 1996 1987 622 1,065 911.2 443.4 65 צע יר י ם מג י ל $) (במיליארדי 1,474 2,793 2,416 1,319 על ו ת לנפש (בב-$) 229 386.5 341.1 157.7 ו מ ע לה 65 בנ י $) (במיליארדי 5,801 11,089 9,958 5,288 על ו ת לנפש (בב-$) Source: Center for Medicare & Medicaid services, National health statistics group

מגמות עיקריו ת בש ר ותי בר יאות גיד ו ל כלל י שע קר ו בגי ד ול ב מספר מספר מ י ט ו ת אי שפ ו ז - המ י ט ות ל מ חל ות מ מ ו ש כ ות בעי קר בשל על י ה בי מ י מגמת ע ל י י ה - י מ י א י שפ ו ז - הא י שפ ו ז בבתי ח ו ל י ם למ חל ות מ מ וש כ ות על י י ה במ ספר א ישפ ו ז י ם מספר א יש פו ז י ם - קצ ור בי מ י הא ישפ ו ז י מ י א י שפ ו ז - קיצ ור מש מ ע ות י משך מ מ וצ ע של א י שפ ו ז - שנה 20 תו ך 100 על י י ה של% ה וצ א ות ל י ו ם א ישפ ו ז - גיד ו ל במספר ב יק ור י ם מספר ב יק ו רי ם אצל ר ו פא - ו ה ו צא ות ש ו טפ ות של מ רפאות

מימון מערכ ת הבר יאות 45% מקורות מימון של מערכת הבריאות תשלומים עבור שירותים, 28% תקציב מדינה, דמי ביטוח בריאות 25% ציב ורי ים פרטיים דילמות יעילו ת שוו י ו ני ו ת

השינויים הטכנולוגיים אומדן היעילות: ולעיתים קרובות, ברפואה הם רבים ומהירים, קשה ואי אפשר אי אפשר לחזותם מראש. לאמוד מראש את התוצאה הכלכלית או עלות מול להשתמש במדד היעילות של פרטו, מטרה והאמצעים להשגתה ושימוש תועלת, מושכל באמצעים.

הפיתוח הטכנולוגי מחייב השקעה מתמדת הוצאות השכר וממילא, וגדולה בהון האנושי, ההוצאה להשבחת הידע היא הן גדולות. כי לא יודעים תמיד ולא תמיד כלכלית, כבדה, מה תהיה התועלת הכלכלית שלה בעתיד. לא ניתן להדגיר באופן אובייקטיבי וקבוע את מהותו של המוצר הרפואי.

לא ניתן לתכנן כלכלית את מערכת ה בריאות ה ציבורית בגלל אי היציבות הק ב ועה בה. סביבת הרפואה משתנה כל הזמ ן עם משתנים רבים, כך שקשה לתכנן לטווח ארוך. יקרים ובלתי צפויים. מכשיר קיים המתפק ד היטב יכול לצאת מהמח זור רק משום שצצ ה לפני שהוא שילם את מחיר קנייתו, תכנון משתנה, טכנולוגיה חדשה יותר.במציאות לטווח ארוך אינו רלוונטי.

שיפו רי ם טכנולוגיים חלק ניכר מהעלייה בהוצאות ה בריאות מוסבר על ידי פיתוח ואימוץ מואץ של טכנולוגיות ופרוצדורות רפואיות חדשות בארה"בב: 1,000 נכנסו כמעט 1990 ל- 2000 בעשר השנים בין תרופות חדשות לשוק ל- 402 מספר התרופות לסרטן עלה ממ- 28 1990 מאז השימוש בצנתור לטיפול בהתקפי לב בקרב הקשישים 41 ב- 1991 ל-% 11 ב- 1984 עלה ממ-% על מחקרים קליניים מיליארד $ 111 הוצאו ב- 2005

מספר ה טכנולוגיות שנדו נו במסגרת עדכו ן סל השיר ותי ם ביש ר אל, 1999-2005 2005 2002 2001 2000 1999 429 367 316 300 88 טכנולוגי ות שהוגשו להכללה 61 53 84 118 51 טכנולוגי ות שהוכללו בסל 370 190 200 270 150 התוספת לסל הבריאות ( (מיליוני מקור: אוסנת לוקסנבורג, 2006

האם זה שווה את זה? וההשקעה בבריאות על פני החיים מאז (2006) :Cutler " "ייתכן אבל העלייה בהוצאה לטיפול הייתה כדאית. שנות הה- 60 גבוהה מידי לעומת רפואי עבור מבוגרים מאז שנות הה- 80 התועלת! מערכות בריאות צריכות לשאול האם התועלת הרפואית מעלייה או שמא יש להפנות משאבים למקום אחר." זו היא כדאית? האגרגטיבי של העלייה (2006) :Murphy & Topel " "הערך בהרבה על התוספת 1970 עלה בתוחלת החיים מאז בעיקר נשים אולם בכמה קבוצות, להוצאות על בריאות. התוספת להוצאות על בריאות עלתה על הערך מבוגרות, של התוספת לתוחלת החיים."

תוחלת חי ים ארוכה ותמותת תינוקות נמוכה אחוז כיסוי חיסוני נרחב נגישות לכל תושב לסל שירותים רחב רמת טיפול רפואי והצטיידות טכנולוגית מהטובים בע ולם מחקר רפואי (הרבה מאוד פרסומים מדעיים) טיפול בגורמי מחלות זיהומיות בעולם - איידס, שחפת מהמתקדמים

oהפחתת עישון oהרגלי תזונה נכונים oפעילות גופנית oצמצום התנהגות סיכון oאיתור ומניעת מחלות גנטיות oשיפור איכות ובריאות הסביבה oהגברת מעורבות הפרט והקהילה בבריאות ולאורח חיים בריא oשיתוף הציבור באחריות ובקביעת עדיפויות במערכת הבריאות לנוכח מגבלות במשאבים

o מנגנוני תמ חור מתקד מי ם לפע ילויות בתוך מערכת הבר יאות o מנגנון עדכון חלקי המתבטא בגירעון במערכת המתנה ארוכה לאשפוז סי עודי מיעוט תשתיות קהילתי ות לש יר ותי ברי אות o o הנפש o מיעוט תשתיות לאשפוז

נושא י ם שי ש לש קול ב תכנו ן הזדקנות האוכלוסיה שיעור תפוסה רצוי היחס בין אישפוז לאישפוז יום נושאים רפואיים: אחריות לטיפול ממושך מחלקות תת חריפות בית חולים-טיפול חיזוק הממ שק קהילה-בית רפואה מונעת רפואה דחופה שינוי תמחור

תפוס ת מ יט ות מהי התפוסה שצריכה להיות בסיס לתכנון? משרד האוצר: משרד הבריאות: 95 % 90 % כתפוסה הראויה, 90% אימוץ תפוסה של במערכת משמעה שכבר היום "חסרים" מיטות. כ- 750

מגמות עב ר וחיז וי ע תי די ל- ימים בב- 1975 משך האישפוז ירד ממ- 8.0 על איזה משך אישפוז יש 4.1 ב- 2002. לבסס תכנון עתידי? השוואת מגמות בשימוש בשירותי אישפוז 2002-4 למגמות בשנים 1996-2002 בשנים נותנת תוצאות שונות. מיטות בתוך עשור. השינוי מוערך בכ- 700

הגבר ת השימוש ב אישפו ז יום תגמול כספי: לכיסוי הוצאות בפועל. להפוך האלטרנטיבה לבלתי כדאית. הרחבת הפעילו יו ת המאו שרות לביצוע באישפו ז יום.

טיפול ממוש ך סי עודי טיפול בחולים סיעודיים הינו באחריות והינו אחד הנושאים הבודדים שאינו הממשלה, באחריות הקופות. עקב מגבלות תקציביות קיימת המתנה לשיבוץ למוסדות סיעודיים. המתנה זאת מטילה בחלקה עול נוסף על מערכת האישפוז הכללית.

למרות שבממוצע אמנם קיים שיפור ניכר במצבי בריאות קיימת שונות גדולה שונים, ופערים מתרחבים בבריאות בין קבוצות אוכלוסיה שונות.

Health Inequality/Inequity in Israel religiosity Gender Ethnicity Religion/ Education Employment Socio- Economic Age status area Geographic By Life expectancy Mortality Infant mortality Morbidity Accidents Health Behaviour Access to & Quality of Services

שירותי הבריאות כ משקפים את המדיניות הכ ללית

מערכת הב ריאות כמוצר ציבורי מקומה של הממשלה במתן שירותי רפואה ציבוריים נובע משיקולים חברתיים אידיאולוגיים, כיצד תופסת וכלכליים. המדינה את חובותיה מול אזרחיה וקידום רווחתם. הקצאת המשאבים לבריאות באה על חשבון מטלות אחרות שיש למדינה להוציא על אזרחיה.

ת הבר יאות בארצות השונות, מערכו מושפע ות מהתהליכים החברתיי ם הקיימי ם באר צות אלה החברתי ות הגלובליו ת האסכולות השולט ות הן הסוציאליסטית והקפי טליסט ית

מערכת בריא ות סוציאל יסטית לעו מת קפיטלי סטית

עקרונות הסוציא ליזם עקרון היסוד של המערכת הסוציאליסטית היא שוויון בין האזרחים הבריאות היא זכות יסוד המוקנית לאזרחים הממשל מחויב לתת לאזרחים את כל הצרכים ביניהם צרכי הציבוריים באופן שוויוני, שלם כפי יכולתך, הבריאות לפי העיקרון - וקבל לפי צרכיך

מערכת בריאות סוציא ליסטית מערכת הבריאות נשלטת עע"י המדינה או גורם ישיר או עקיף) דומיננטי ריכוזי אח ר (שרות מערכת הבריאות בונה ארגונים כללים וסטנדרטים התומכים בשוויוניות סל הבריאות שוויוני לכל האוכלוסייה רוחבי) (קיצוב

מערכת בריאות סוציא ליסטית מקורות תקציב הבריאו ת יכולים להיות שונים: מס יי ע ודי מס כללי, ה שת תפויות עצמיות משלימים, בי טוחי בריאות אות), (ברי אך ברמות מס הבר יאות ה ו א פרוגר סיבי, השתכרו ת הגבוהות, רגרסיבי יכו ל להפוך להיות

מערכת בריאות סוציא ליסטית גובה תקציב הבריאות ה וא בידי הממשלה העובדי ם מתוגמלים בשיטת ה משכורת (Salary) או קפיטציה FFS ולא הממשלה ש ולטת בתהל יך ה הכשרה הר פואית, איוש ה שירות ים וייצור ו הפקת ה מצרכים לטיפול בבריאו ת אין סקט ור פרטי פורמאלי רפואה פרטית:

מערכת בריאות סוציא ליסטית הגוף ה מוציא לפועל בצורה הטובה ביות ר את עקרונות מערכת הבריאו ת הסוצי אליסטית הוא המונופול

עקרונות הקפ יטלי זם כל אחד צורך לפי יכולתו המדינה מספקת רק את השיר ותי ם הציבוריי ם ההכ ר חיים טחון...) (בי

מערכת בריאות קפיטליסטית האלמנט הדומיננטי במערכת הב ריאות הקפיטליסטית ה וא ש הר פואה מ תנהלת ת חרותי כשוק חו פשי, אין ש וויון במערכת הקפי טליסטית, בנגישות למערכת הברי אות גישת ה פרט לש ירותי בר יאות נחשבת כבעיה א ישית ש ל הפרט ולא כבע יה חברתיתחברתית-קולקטיבית

מערכת בריאות קפיטליסטית מדיניות ותכנון בריאות אינם יעילים וקיימים בתיאוריה יותר מאשר הלכה למעשה מההוצאות על הטיפול 50 פחות ממ- % מימון: ממקורות בבריאות נובע מכספי ציבורציבור,והרוב פרטיים תוכניות ממשלתיות מצומצמות למימון ומתן שירותים פער גדול בין שכר הרופאים לשכר הממוצ ע במשק

מערכת בריאות קפיטליסטית שליטה: התערבות ממשלתית מינימאלית בשוק שירותי הבריאות רפואה פרטית: שוק פרטי ח זק ורחב לשירותי הבריאות אחוז גבוה של בתי חולים בבעלות פרטית רווח) (למטרת

מערכ ת ברי אות קפיטלי סטית חסרונות חוסר שיוויוניות אין שליטה מרכזית על המחירים אין אבטחה של רמת שירות בסיסית מינימלית יתרונות רק הספקים הטובים שורדים סיפוק רצון הלקוחות תחרות מדרבנת השקעה התייעלות, וחידושים

הנחת המוצא ארה"בב משנתו של אדם שוק סמית, כל אדם חופשי, אחראי לפרנסתו ולרווחתו. אירופה המדינה מקדמת ותומכת באזרחיה, לרווחתם ולתועלת העתידית של המדינה. בריא ו ת כמצרך בריא ו ת כערך

השפעת כלכלת בריא ות על תפקוד בי"ח סביבה קלינ ית ריבוי מכשור וניטור מגוון רחב של שיטות התערבות שינויים באינדיקציות טיפוליות סדרי קדימויות בטיפול סביבה חינוכית סביבה ניהולית הת ייעלו ת פיתוח ש ירות ים אטרקטיביים מדידה מכוונ ת של איכות שרות תביעות רפוא יו ת ורפואה מ תגונ נ ת חינוך מטפלי ם ועובדים לעדכון ידע מת מ יד

מער כו ת ברי או ת

מדיניות ברי אות בארצות המתועשות מערכות גם במדינות עם אותה אידיאולוגיה, ממדים: הבריאות יכולות להיות שונות לפי 2 הגורמים ה כלכליים ה משפיעים על אופי מערכת ההוצא ה לבריאות) הבריאות (כמו הגורמים ה פוליטיים המשפיעים על אופי מערכת מידת הה תערבו ת הממשלתית הבריאות (כמו בשוק שירותי הבריאות) בחרו לממן שירותי רוב המדינות המתועשות, הבריאות ממקורות ציבוריים

מדיניו ת ברי אות ב ארצות המ תו עש ו ת בעיה אוניברסאלית של יכולת שירותי הבריאות נובעת משני גורמים מנוגדים: לספק שירותים, הנכונות של האוכלוסייה לשלם יותר עבור בריאות הרצון של האוכלוסייה להשתמ ש בשירותים רפואיים הניתנים בחינם או המסובסדים בצורה משמעותית

מדיניו ת ברי אות ב ארצות המ תו עש ו ת ניגודים אלה מתעצמים כאשר טכנולוג יות רפואיות מוסיפות דרישה לשירותים רפואיים חדשות, יש חוקרי ם הצופים משברים וקריסה של מערכת הבריאות הממומנת באופן ציבורי בגלל ניגודים אלה

מדיניו ת ברי אות ב ארצות המ תו עש ו ת פתרונות אפשריים: ממשלות יכולות להשתמש במגוון של הגבלות מול הדרישות הגוברות לטכנולוגיות חדשות ללא פגיעה בעקרונות המימון הציבורי יוקל על חברות ביטוח אם רמת החיים תמשיך ותעלה, פרטיות וציבוריות לבטח בעבור תשלומים נוספים את ציפיות הצרכנים

מדיניו ת ברי אות ב ארצות המ תפתח ות אינדונזיה: יש משפחות חשופות לאסונות כלכליים הנגרמים ע י מצב תחלואי של מפרנסיהן האם ההשקעה בסבסוד שירותי הרפואה יעיל בהורדת החשיפה לאסונות כלכליים כנ לל? סבסוד לאשפוז מטפל ביעילות בתוצאות אסונות כלכליים סבסוד רפואה אמבולטורית הנו יעיל רק בשכבות האוכלוסייה העניות ביותר

גישה אידיאולוגית חברתית ארה"בב חרות ויוזמה פרטית. אירופה האזר ח משלם תמורתם הוא מיסים, מקבל שירותים ומוצרים מסובסדים ע"י המדינה.

הגבלות ארה"בב מאד מוגבלת ומצומצמת, בשאיפה להמשך הה גבלות אירופה זכויות מוקנות על בסיס כדאיות כלכלית

הת חייבות המדינה ארה"בב מאוד מוגבלת, בעיקר לאוכלוסייה בסיכון אירופה הת חייבות עסקית בין מבוטח למבטח

ישנו ניסיון מתמשך הן באירופה והן בארה"בב, להבטחת הקצאה יעילה של משאבים כלכליים שתי האופציות סובלות לצורך שירותי הבריאות. מקושי מתמשך של התנהלות בלתי יעילה שמקורו בהגדרת מערכת הבריאות כמערכת ציבורית.

חו סר יעי לו ת במ ערכו ת בריאו ת

חוסר י עילות במער כ ות ברי אות הכלכלה Akerlof Arrow ו-( 1970 ) החל ממ- (1963) הוכיח ה שמנגנון השוק הת חרותי לא יביא ליעילות אם קיימים פערים של מידע ניסיונות של מתכנן מרכזי לפקח על התחרות או אף לא יצליחו בה כרח להתגבר ע ל חוסר להתערב ב הה, יעילות זו התערבות עלולה להחמיר את חוסר היעילות בשוק לאחרונה מחקרים ר בים מציגים תמונה קודרת למדי של מערכות בכל הקשור ליעילות (ולשוויוניות) הבריאות בעולם

עדויות לחוסר יעילות במערכות בריאות בעולם בדקו את השונות בסוג (1995) Gittelsohn & Powe ה אזורים הטיפול לפי אבחנות בבתי חולים בב- 115 הם מצאו כי קיימת שונות לפי של מדינת מרילנד; אזורים ברוב סוגי הטיפול לרוב האבחנות מצאו כי שיעור החולים המקבלים (2000) Jancks et שונה מאד בין מדינות. טיפול ראוי בב- Medicare בעיקר במדינות המאוכלסות בצפיפות ומדינות בדרום מזר ח ארה"ב שיעור נמוך באופן עקבי מקבל טיפול ראוי נמצאו גם בקנד ה ובאירופה עדויות לל- SAV

חוסר י עילות במער כ ות ברי אות (המשך) משאבים אינם מופנים למטופלים אשר תועלתם השולית מן הטיפול היא הגבוהה ביותר או לטיפולים עם התפוק ה השולית הגבו הה בי ותר דוגמאות לחוסר יעילות: חולים שלא פונ י ם אל המטפל המתאים ב י ותר לטיפול בבעיה הספציפ ית שלהם מאחר שאי ן להם את הידע והכלים לבחור את המטפל הנכו ן מטפלים שלא בוחרים א ת הטיפול היעיל ביות ר עבור המטופלים שלהם מטפלים שלא משקיעים כ נדרש בלמידה ובהתעדכנו ת על טכנ ולוג י ות ופרוצד ורו ת חדשות המבטחים נמ נ עים מלהציע תכנ י ות ב יטוח בעלות ערך כלכלי ח יוב י מחשש שאלה ימשכו בעיקר את המבוטחים היקרים י ותר

הסיעוד בעיות - כח אדם פרופסיה כמ ות ות מה י ל מח ס ור ע ו ל מ י וה שפ ע תו על המק צ ו ע עצ מא ו ת סמכ ו י ו ת תדמ י ת

ה תפלג ו ת המ וע סקי ם ב מערכ ת מועסקים 142,000 במשק) 12% רופאים אחיות 30% אחרים 58% הברי או ת מכלל המועסקים 6.8% )

רקע על מערכ ת הברי אות בישראל מערכת הבריאות במדינת ישראל מונה כיום למעלה ממאה אל ף עובדים ועוסקת בתקציב העומד על ככ- מיליארד. 21 וח וק ביטוח בריאות בעקבות ועדת נתניהו (1990) נמצ אים שירותי הבריאות במדינת ממלכתי (1995) ישראל בתהליך מואץ של התארגנות ושינוי. החוק דורש ממנהלים במערכת הבריאות במדינת ישראל להיות בעלי השכלה אקדמית בניהול מערכות בריאות.

המצב בארץ ) ( 2005-1995 במערכת הבריאות בארץ אירועים והתפת חויות עיקריים, (רשימה חלקית): חוק ביטוח ב ריאות ממלכתי ומהלכי הרפורמה שב עקבותיו חוק זכויות ה חולה חוק חופש ה מידע פעילות עידכ ון סל הבריא ות ועבודת ה ו ועדה הציבור ית פעלתנות ער ה בתחום הכ של והתקלה הרפואית מירה" ל פסיקה "מח מעבר מפסי קה "בונה" מעורבות ממ שלתית גוברת הבריאות מ ערכת משרד האוצר) בב"ניהול" (בעיקר

האגף למדיניות ר פ ואית ךך) המצב בארץ (המש סביב ההתרחשויות הנזכרות ניתן לציין פעילות ערה נוספת בתחום: ועדות הכנסת פעילות חקיקה במדיה כתובה ומשודרת תחקיר" "כתבות

במע רכ ת הב ריאות ב עולם רפורמות כ תוצ א ה משינו יי ם תרב ו תיי ם ו ח ברתיי ם זכ ו י ו ת ח ו ל י ם ה עצ מת ח ו ל ים ו ש ית וף א יכ ות ט י פ ו ל ח ופש ב ח יר ה במבט ח ו נ ות ן ש יר ות ש ו ו י ו ן וש ו ו י ו נ י ות תח יק ה ו ח ו ק מ ו ד ע ות גב ו הה ל צרכנ ו ת נבונ ה חש יפ ה צ יב ור ית ל צ ורך בקבלת החלט ו ת

כפועל יוצא של השתפרות הטכנולוגית המאפשרת הגדרה חדשה של השירות אסור שעלות הטכנולוגיה החדשה הרפואי, תימדד במונחים יחסיים לעלות אספקת השירות באמצעות הטכנולוגיה הקודמת. אפשרות מדידה זו משמשת בסיס לקבלת ולמערכת החלטות בארגונים המבקשים רווח, הבריאות אסור להשתמש בה.