Sela Kolker Financial Advisers Yigal Alon 65, Tel Aviv. Toyota Tower, Floor 17 Office: Fax:

Transcription

1 חוות דעת אמידת הנזק הכלכלי, שנגרם לצרכני מילקי כתוצאה מניצול לרעה של מעמד מונופוליסטי וגביית מחיר מופרז על ידי חברת שטראוס גרופ בע"מ מאי 2016 סלע קולקר יועצים פיננסיים יגאל אלון 65 תל אביב, מגדל טויוטה קומה 17 טלפון פקס Sela Kolker Financial Advisers Yigal Alon 65, Tel Aviv. Toyota Tower, Floor 17 Office: Fax:

2 חוות דעת מומחה כלכלי ניצול לרעה של מעמד מונופוליסטי וגביית מחיר מופרז על ידי חברת "שטראוס" עבור מעדני חלב "מילקי" שם המומחה: מקום עבודתו: סלע קולקר סלע קולקר יועצים פיננסיים בע"מ ח.פ רחוב יגאל אלון 65, תל אביב מעונו: רחוב ברנר 38, הרצליה אני החתום מטה, סלע קולקר, נתבקשתי על-ידי עו"ד אופיר נאור ועו"ד רנן גרשט, לבחון האם חברת "שטראוס גרופ בע"מ" ניצלה לרעה את מעמדה כמונופול בתחום מעדני חלב, וגבתה מן הצרכנים מחיר מופרז, וכן, מהי מידת הנזק שנגרמה לצרכים כתוצאה מאותה מדיניות נצלנית לכאורה, ולחוות את דעתי כמומחה כלכלי. אין לי כל קשר או תלות בחברה או במזמיני העבודה או במי מטעמם, במישרין או בעקיפין. שכר הטרחה בגין הכנת חוות דעת זו, כפי שסוכם ביני ובין מזמיני העבודה, הינו קבוע מראש ואינו מותנה במישרין או בעקיפין בהצלחת ההליך המשפטי. אני נותן חוות דעתי זו במקום עדות בבית משפט ומצהיר בזאת כי ידוע לי היטב שלעניין הוראות החוק הפלילי בדבר עדות שקר באזהרה בבית המשפט, דין חוות דעתי זו כשהיא חתומה על ידי כדין עדות באזהרה שנתתי בבית המשפט. להלן חוות דעתי: 15/5/2016 תאריך סלע קולקר 2

3 תוכן העניינים 1. תקציר מנהלים מחיר המילקי 5 הבדיקה העיקרית 5 בדיקות משלימות 5 אומדן הנזק אודות חוות הדעת זו רקע כללי הריכוזיות בשוק המזון בישראל 7 הרגולציה בישראל ענף החלב בישראל חברת שטראוס...13 ניתוח המחיר המופרז הקדמה 15 מחירי "המילקי" על פני זמן 16 מתודולוגיה לקביעת מחיר הבסיס אומדן הפער בין מחיר הבסיס המותאם למחיר המכירה לצרכן...19 שיטות נוספות לאומדן מחיר מופרז טווח מחירים רחב לצרכנים שונים 22 השוואה למתחרים בארץ 23 השוואה בינלאומית 24 השוואה למוצרים נוספים בתוך המותג תחשיב כולל של הנזק לצרכן נספח א חומרים שעמדו לרשותי נספח ב אודות המומחה הכלכלי

4 1. תקציר מנהלים 1.1 הסביבה הכלכלית והרגולטורית שוק המזון בישראל מאופיין בריכוזיות גבוהה, ורמת תחרותיות נמוכה. 5 החברות הגדולות במשק, ביניהן שטראוס, שולטות על כ- 46.5% ממנו. כל אחת מהן מהווה מונופול כלכלי במספר קטגוריות מוצרים, ומעמד זה מאפשר לה לגבות מחירים מופרזים, הגבוהים במידה ניכרת ממחיר הוגן, הכולל את עלויות הייצור בתוספת רווח סביר. תפקידה של רשות ההגבלים העסקיים בישראל, הוא למנוע מצבים של אי תחרות, ולמנוע פגיעה בצרכנים ע"י ניצול כוח מונופוליסטי. המנגנון העיקרי שאמור למנוע מאותם מונופולים לגבות מהצרכן מחיר מופרז הוא מנגנון "פיקוח על המחירים" המוטל על משרדי הממשלה, מתוקף חוק הפיקוח. אולם, החל משנת 2006 חלה נסיגה ביעילותו של המנגנון, ובשנת 2016, נותרו רק 12 מוצרי צריכה בסיסיים שמחירם נקבע על ידי המנגנון המפקח. בהעדר מנגנון פיקוח יעיל, עלה מחירם של מוצרי הצריכה הבסיסים בישראל, במיוחד בין השנים 2008 עד 2011 בעשרות אחוזים, באופן שהוביל להתפרצותה של מחאה חברתית בחודש יולי 2011 כנגד יוקר המחייה ולעלייה במודעות הצרכנית של הציבור. בין מוצרים אלו נמצא גם מעדן החלב "מילקי" המשווק על ידי חברת "שטראוס גרופ בע"מ" (להלן: "שטראוס" או "החברה"). נתבקשתי, על ידי עורכי הדין אופיר נאור ורנן גרשט, לבחון האם שטראוס גבתה מן הצרכנים מחיר מופרז עבור מילקי, תוך ניצול כוחה המונופוליסטי, ולאמוד את מידת הנזק שנגרם לצרכנים כתוצאה מכך. כדי לבחון את שאלת קיומו של מחיר מופרז, השתמשתי ב- 3 המבחנים המקובלים: (1) מדידת הפער בין מחיר המוצר לעלות הייצור שלו. (2) שיעור הרווחיות ביחס לרווחיות המקובלת. (3) השוואת מחיר המוצר למחירו בשווקים אחרים, בתקופות אחרות, ולמחירי מוצרים מתחרים. 1.2 מחיר המילקי עד שנת 2007 מחירו המפוקח של "מילקי" עמד על, 2.09 ומחירו הממוצע של המוצר לצרכן עמד על ביולי שנה זו הוסר הפיקוח מהמוצר, ומחירו החל לעלות. עד שנת 2011 השלים המוצר עליה של מעל 50%, למחיר ממוצע של לאחר המחאה החברתית ביולי 2011, ירד מחיר המילקי, והתייצב על רמה של כ-, 2.90 בשנים 2012 עד מחיר זה מהווה עליה של כ- 40% ביחס למחירו של המילקי בתקופת הפיקוח. באותו זמן, מדד המחירים לצרכן עלה רק בכ- 16%, מדד השכר עלה רק בכ- 22% ומחירו של חומר הגלם העיקרי בייצור מילקי, החלב הגולמי, עלה רק בכ- 4%. הפער בין העלייה החדה במחיר המוצר לצרכן, ובין העלייה המתונה, במחירי התשומות, מהווה אינדיקציה עיקרית לקיומו של מחיר מופרז. חלב גולמי, ציר ימני מחיר חלב גולמי, ומחיר "מילקי" 2005 עד 2016 ב- כולל מע"מ מילקי ציר שמאלי מחיר ממוצע של המוצר בישראל ב- כולל מע"מ, ציר ימני מחיר עולמי של שמן קנולה בדולר לטון, ציר שמאלי 4

5 1.3 הבדיקה העיקרית חוות דעת זו כוללת בדיקה של הפער בין המחיר שנגבה מהצרכן לבין המחיר המקסימאלי שהיה ראוי להגבות, המחושב בהתבסס על הנחות היסוד הבאות: 1. המחיר המפוקח בשנת 2007 מהווה גבול עליון למחיר סביר שאיננו מופרז. 2. ניתן לאמוד את המחיר המרבי שאיננו מופרז, בכל שנה, על ידי הצמדת המחיר המפוקח בשנת 2007, למדד משוקלל של התשומות הדרושות לייצור מילקי. 3. הפער בין המחיר לצרכן בפועל, לבין אומדן המחיר המרבי שאיננו מופרז שהתקבל מהווה הפרזה במחיר. דוגמא: תמונת המצב בחודש ינואר 2016: מחירו המרבי של ה"מילקי" בחודש ינואר 2016, על פי המודל המתואר, היה אמור להיות בפועל, מחירו הממוצע, ברשתות ההוזלה בלבד, עמד על, 2.75 המהווה הפרזה של, 0.46 בשיעור של כ- 20%. ברשתות היוקרה מחירו הממוצע היה אף גבוה יותר והגיע ל, 2.93 אולם למען הזהירות, ייחסתי את ההפרזה הנוספת במחיר, למרווח הקמעונאי של רשתות ה"יוקרה", ורק את ההפרזה שבין 2.75 ל , ייחסתי לשטראוס. 1.4 בדיקות משלימות בהעדר תחרות אמתית, קשה לבצע השוואה למחירי מוצרים מתחרים בישראל. עד שנת 2010 החזיקה שטראוס ב- 100% מהשוק. בשנה זו הושק המתחרה היחיד "מו" של טרה. השוואה למחיר המוצר המתחרה "מו" לא הניבה תוצאות מובהקות. בהשוואה למדגם מוצרים דומים בחו"ל, נמצא כי המילקי יקר בכ- 50% מהמחיר הממוצע של גביע מעדן חלב עם קצפת בחו"ל, וגבוה ב- 62% מהמחיר בחו"ל לאחר שבצעתי "נרמול" ל- 133 גרם, העומד על כ השוואה זו, מחזקת את תוצאות הבדיקה העיקרית, לפיה מחיר של 2.29 לגביע מילקי בשנת 2016, הינו סביר והוגן, ואילו מחיר של 2.75 מהווה מחיר מופרז. בהשוואה למוצרים שונים מהמותג מילקי, נמצא כי שיעור ההפרזה במוצרים הנוספים גבוה בהרבה, כך למשל "מילקי אקסטרה קצפת" מכיל רק 113 גרם, לעומת 133 גרם המילקי הקלאסי, ומחירו נע סביב שיעור ההפרזה במוצרים המשלימים גבוה בעשרות אחוזים משיעור ההפרזה במוצר הקלאסי. למען הזהירות, בחישוב אומדן הנזק, ייחסתי לכל המוצרים מהמותג "מילקי" רק את שיעור ההפרזה שחושב עבור המילקי הקלאסי. 1.5 אומדן הנזק על פי תוצאות הבדיקה, ולאחר שהשתמשתי במרווחי בטחון, יש אינדיקציה מספקת כדי לקבוע שמחירו של המוצר הינו מופרז. נתבקשתי לחשב את הנזק שנגרם לצרכן משנת 2012 ואילך בשל ההפרזה. הנזק הכולל לצרכן כתוצאה מגביית מחיר מופרז, משנת 2012 עד חודש מרץ 2016, נאמד בכ- 100 מיליוני. אומדן הנזק שנגרם לצרכן ב-, ובמיליוני שנה מחיר ממוצע ברשתות ההוזלה מחיר בסיס מתואם הפער המהווה הפרזה שיעור ההפרזה במחיר מכירות המותג נזק לצרכן נזק לצרכן בתוספת ריבית כחוק מיליוני מיליוני מיליוני % 10% 9% 12% 15% עד חודש מרץ סה"כ 5

6 2. אודות חוות הדעת זו נתבקשתי על ידי עורכי הדין אופיר נאור ורנן גרשט, לבחון האם חברת "שטראוס גרופ בע"מ" (להלן: "שטראוס" או "החברה") גבתה מן הצרכנים מחיר מופרז על קבוצת מעדני החלב "מילקי" תוך שהיא מנצלת לרעה את מעמדה כמונופולין מוכרז בתחום מעדני החלב, ולאמוד את היקפו הכולל של הנזק שנגרם לכלל הצרכנים כתוצאה מאותה מדיניות נצלנית לכאורה. מטרת חוות דעת זו הינה: לבחון את התפתחות מחיר המוצר לצרכן על פני זמן. לאמוד את המחיר ההוגן המרבי למוצר, שאיננו מחיר מופרז, על פני זמן. לאמוד את מידת הנזק שנגרמה לצרכן הישראלי, כפער שבין המחיר ששולם בפועל למחיר ההוגן המרבי לצורך ביצוע חישוב מדויק של מידת הנזק, נדרשים נתונים אודות מבנה העלויות בפועל של המוצר. מידע זה קיים ברשותה של שטראוס, אולם איננו מידע גלוי ולא נמסר לי. כדי לבצע אומדן למידת הנזק, השתמשתי במספר הנחות יסוד, מוסברות ומנומקות, המבוססות על השוואות למקרים דומים ועל מיטב ניסיוני כמעריך שווי וכמומחה כלכלי. יחד עם זאת, ככל שיתקבלו משטראוס נתוני אמת אודות מבנה העלויות של המוצר, ניתן יהיה לעדכן את האומדן, ולשפר את רמת הדיוק של הבדיקה. בשל המחסור בנתוני אמת, בכל מקום שהשתמשתי בהנחת יסוד בעלת השפעה מכרעת על תוצאות הבדיקה, נקטתי בגישה שמרנית ומיטיבה עם החברה, ובנוסף ערכתי מבחן רגישות לבחינת ההשפעה של שינוי בהנחות היסוד, על התוצאה הסופית. רשימה מלאה של מקורות המידע שעמדו לרשותי מצורפת כנספח א' לחוות דעת זו. 6

7 רקע כללי הריכוזיות בשוק המזון בישראל שוק המזון בישראל מאופיין בריכוזיות גבוהה, ובכשלי שוק משמעותיים שיש בהם לפגוע בצרכן 2 1. בשוק לא מתקיימים תנאי תחרות חופשית מלאים והוא נשלט על ידי מספר קטן של חברות, ביניהן חברת שטראוס, וחברות בולטות נוספות כגון תנובה, אסם, יוניליוור, והחברה המרכזית לייצור משקאות (קוקה קולה) המחזיקות, נכון לחודש פברואר 2015, בנתח שוק של כ- 46.5% משוק המזון והמשקאות ובנתח של כ- 42% משוק מוצרי הצריכה.(FMGC) בניתוח השוק הרלבנטי, עבור מוצרי צריכה בסיסיים רבים, חברות אלו שולטות על פלחי שוק של 50% עד 90% ומהוות מונופול כלכלי עפ"י חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח (להלן: "חוק ההגבלים"). בין הדוגמאות הבולטות למוצרים שאין להם מוצר מתחרה המהווה איום ממשי ניתן למנות את "קוטג'" של תנובה, "מרגרינה בלו-בנד" ומיונז "תלמה" של יוניליוור, "קוקה-קולה" של החברה המרכזית לייצור משקאות, ועוד. כאשר מתקיים מונופול בשוק של מוצר מסוים, עומדת בפני החברה היצרנית "עקומת ביקוש קשיחה" המאפשרת לה לגבות מחירים מופרזים, הגבוהים במידה ניכרת ממחיר הוגן, שהינו עלויות הייצור בתוספת רווח סביר. המבנה הריכוזי של השוק, מכסי יבוא כבדים, חסמי כניסה גבוהים והעדר רגולציה ממשלתית משמעותית המלווה באכיפה אפקטיבית, גורמים לכך שבמוצרי מזון רבים נגבו בעבר ונגבים עד היום, ע"י חברות מונופוליסטיות בתחומן, מחירים מופרזים, דבר המאפשר להן לגרוף רווחים עודפים ובלתי סבירים על חשבון רווחת הצרכנים, במיוחד כאשר מדובר במוצרי צריכה בסיסיים. הנושא קיבל משנה תוקף לאחרונה, בחקיקה מונעת באמצעות "חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע"ד 2013" ו"החוק לקידום התחרות בענף המזון, התשע"ד " שמטרתם המוצהרת הינה לצמצם את הריכוזיות במשק, להגביר ולקדם את התחרויות בענף המזון בישראל לשם הפחתת יוקר המחיה. 3.2 הרגולציה בישראל בישראל, המנגנון הרגולטורי היעיל למניעת רווח עודף ליצרנים, הוא מנגנון "פיקוח על מחירי מוצרים ושירותים", מטרת הפיקוח הינה להבטיח אספקת מוצרים בסיסיים במחירים סבירים לציבור הרחב באמצעות קביעת מחיר מרבי לצרכן, לאפשר זמינות נוחה של המוצרים שבפיקוח גם למעוטי הכנסה, ולמנוע הפקעת מחירים. המנגנון מפקיד סמכויות פיקוח בידי הגופים הבאים: השר שבתחום סמכותו אותו מוצר או שירות. מפקח על המחירים הממונה על ידי השר מקרב עובדי משרדו. "ועדת מחירים" הכוללת את המפקח, עובד נוסף מאותו משרד, ושני עובדי משרד האוצר בידיהם מוטלת הסמכות והאחריות על קביעת מחירים מרביים למוצרים בפיקוח ובדיקתם באופן שוטף, קביעת ועדכון כללי פיקוח ונהלים, ואכיפתם. 1 2 מבקר המדינה, חוות דעת - הפיקוח על מחירי המזון והפיקוח על מחירי מוצרי חלב, ספטמבר 2012 מכון נילסן - מגמות בשוק מוצרי הצריכה השוטפת בישראל לחודש פברואר

8 3.2.1 הפיקוח על מחירים מנגנון הפיקוח על מחירים פועל עוד לפני קום המדינה והוסדר, לתקופה מוגבלת, ב "חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים תשי"ח 1957 ("חוק הפיקוח 1957"). בשנת 1985, עקב האינפלציה הגבוהה ששררה במשק, נחקק חוק יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה), התשמ"ו ("חוק היציבות") ומכוחו הוכנסו באופן גורף כלל המוצרים והשירותים לפיקוח מחירים. מרבית המוצרים הוסרו מפיקוח בהדרגה עם התייצבות המשק עד שנת בשנת 1989, סמוך לאחר חקיקת חוק ההגבלים הוגבל הפיקוח על מחירי מוצרי היצרן המוביל בלבד, במקום פיקוח למוצר על כלל השחקנים בשוק. עם פקיעת תוקפו של חוק היציבות נכנס לתוקפו חוק פיקוח על מצרכים ושירותים, התשנ"ו " (להלן: "חוק הפיקוח") העומד בתוקפו עד היום. עד לשנת 1999 הוסר או הורד הפיקוח ממגוון רחב של מוצרים, לרבות מוצרי צריכה בסיסיים, כך שבסוף שנת 2006 נותרו בפיקוח לפי פרק ה' 20 מוצרי צריכה בלבד (לפי קטגוריה עיקרית). בין השנים 2006 ל חל צמצום נוסף ברמת הפיקוח, ומוצרים רבים עברו מפיקוח הדוק לפי פרק ה', לפיקוח רופף לפי פרק ז' לחוק. כיום נמצאים בפיקוח לפי פרק ה', 12 מוצרי צריכה בלבד. הפיקוח עצמו מתחלק בין משרדי הממשלה בהתאם לסוג המצרך או השירות. על פי חוק הפיקוח, השר, שהמוצר או השירות נמצא באחריות משרדו, רשאי להחיל בצו את הוראותיו על מצרך או שירות שמתקיימים בו העילות אשר נקבעו בחוק כמצדיקות פיקוח על מחירים, לדוגמא, כאשר הספק של אותו מוצר הוכרז כמונופול לפי סעיף 26 לחוק ההגבלים העסקיים, במקרים של חשש להעדר תחרות, ובמקרים נוספים. השר, בהמלצת ועדת המחירים במשרדו, קובע אם רמת הפיקוח תהיה רמה הדוקה, רמת ביניים או רמה רופפת: פיקוח הדוק (פרק ה') - פיקוח ברמת ביניים (פרק ו') - פיקוח רופף (פרק ז') - מחיר המוצר המפוקח נקבע בצו על ידי השר. החברה תגיש בקשה להעלאת מחיר שתיבדק ותאושר/תידחה ע"י המפקח מחיר המוצר המפוקח נקבע על ידי החברה, אך חלה עליה חובת דיווח המחיר ושינויו, ועל רמת הרווחיות שלה. על דו"ח סוארי בחוק הפיקוח נקבע כי מחירי המוצרים שבפיקוח יקבעו ויעודכנו אחת לתקופה, באמצעות שני מנגנונים: עדכון בסיסי ועדכון שוטף,.1.2 בהתאם לעקרונות שנקבעו ב"דו"ח סוארי" לצורך קביעת ובחינת המחירים המפוקחים תתבסס על 3. על פי הדוח, המתודולוגיה שתשמש את ועדות המחירים רווחיות החברות המפוקחות, כאשר המדד לכך הוא שיעור התשואה על ההון הפעיל (להלן:.("ROCE" דו"ח סוארי מפרט את הנוסחה והכללים לחישוב ה-,ROCE על סמך הדוחות הכספיים של החברה, בשני שלבים: חישוב ההון הפעיל, באופן שישקף רק את נכסי החברה המשתתפים בייצור. חישוב הרווח הרלבנטי הנוצר מהפעילות, תוך נטרול סעיפים כמו תוספת שכר חריגה, וכדומה. שיעור התשואה על ההון הפעיל מתקבל מחלוקה של (2 ב) - (1). המחיר המפוקח יקבע כך שה- ROCE ינוע בטווח של 6% עד 12%. תיקון המחיר המפוקח נדרש כאשר ה- ROCE יחרוג מהתחום הרחב יותר של 4% עד 14%. 3 "דוח לבדיקת רווחיות חברות הנמצאות בפיקוח מחירים - לצורך תיקון מחיר בסיסי (דוח סוארי)", שם. 8

9 3.2.3 הדרדרות ביעילותו של מנגנון הפיקוח החל מועד היכנסו לתוקף של חוק הפיקוח ועד שנת 1999 הורדה רמת הפיקוח ו/או בוטל הפיקוח הפעיל על מגוון רחב של מוצרים, לרבות מוצרי צריכה בסיסיים כגון הגבינות הלבנות. צמצום נוסף ברמת הפיקוח התרחש בין השנים 2006 ל- 2009, בהן עברו מוצרים רבים מפיקוח הדוק לפי פרק ה', לפיקוח רופף לפי פרק ז' לחוק. מספר מוצרי החלב שבפיקוח לפי פרק ה' הצטמצם מ- 32 מוצרים בשנת 1999, ל- 12 מוצרים בלבד, נכון למועד חוות דעת זו. מספר מוצרי חלב תחת פיקוח מחירים בשנים 2000 עד 2016 בעקבות הצמצום בהיקף ובאפקטיביות של הפיקוח, האמירו מחיריהם של מוצרי מזון רבים בישראל בשנים 2008 עד 2011 בעשרות אחוזים, עד שבחודש יולי 2011, פרצה בישראל מחאה חברתית כנגד יוקר המחיה, ובעיקר כנגד מחירי הדיור ומחירי המזון. בעקבות המחאה נקטו מספר מונופולים ב"ריסון עצמי" והפחיתו את המחירים על מוצריהם. קביעת מחירי ריסון עצמי, מהווה אינדיקציה נוספת לכך שרמת המחירים בשנים אלה היתה מופרזת, בהעדר רגולציה אפקטיבית. ההתייקרות הגורפת של מחירי המזון בשנים זכתה אף להתייחסותו של מבקר המדינה שקבע בדו"ח המבקר לשנת 2012 כי התנהלות המדינה הביאה לליקויים שפגעו בציבור הרחב, ובשכבות החלשות בפרט. מדד מחירי המזון בישראל, בחלוקה לקבוצות מוצר על פי רמת הפיקוח, בשנים 2000 עד 2014 מקור: משרד האוצר 9

10 3.2.4 רשות ההגבלים העסקיים רשות ההגבלים העסקיים, פועלת כרשות מקצועית עצמאית שייעודה המוצהר 4 הינו "להגן על הציבור מפני פגיעה בתחרות, ולקדם תחרות לטובת הציבור", ובפרט למנוע ממונופול מוכרז, בעל נתח שוק של 50% ומעלה, לנצל את כוחו המונופוליסטי לרעה. עד שנת 1996 לשון חוק ההגבלים קבעה, בסעיף 29 א(א), כי "בעל מונופולין לא ינצל לרעה את מעמדו בשוק באופן העלול להפחית את התחרות בעסקים או לפגוע בציבור" ולא ניתן פירוט מעבר לכך. בשנת 1996 התווסף לחוק תיקון מס' 2 ובו פורטו מספר מקרים בהם יראו את בעל המונופולין כמנצל לרעה את מעמדו בשוק באופן העלול: (1) להפחית את התחרות ו- (2) לפגוע בציבור. אחד ממקרים אלה, על פי תת סעיף 29 א(ב), הינו: "קביעה של רמת מחירי קניה או מכירה בלתי הוגנים של הנכס או של השירות שבמונופולין". "מחיר בלתי הוגן" יכול שיהיה מחיר נמוך ביחס למחיר שהיה מתקיים בתנאי תחרות ("מחיר טורפני"), המרתיע מתחרים מכניסה לענף, או מחיר הגבוה ממחיר תחרותי ("מחיר מופרז") המהווה ניצול המעמד המונופוליסטי, ופגיעה בציבור כולו. לאורך שנים, נמנעה הרשות מלפעול בתחום קביעת רמת מחירים בלתי הוגנים ובשנת 2003 אף הודיעה כי אינה מתערבת בקביעת מחיר על ידי בעל מונופולין הממונים על פי חוק פיקוח המחירים, לביקורת נוקבת ממבקר המדינה 6. שמצדם 5. השטח הרגולטורי הנ"ל נקטו במדיניות אכיפה הושאר בידי משרדי הממשלה ושריהם, רופפת, ואשר זכו לאורך השנים בשל כך מחיר מופרז עפ"י הספרות המקצועית בתחום ההגבלים העסקיים (ראה פירוט בסעיפים 2-4 לנספח א'), עמדת ארגון ה- OECD (בו חברה המדינה החל משנת 2010) וההלכות שנקבעו בפסיקה הרלוונטית בארץ מופרז ע"י שלושה מבחנים: 8 ובעולם 9, ניתן לזהות מחיר 1. בחינת הפער בין מחיר המוצר לעלות הייצור שלו. 2. בחינת שיעור הרווחיות לחברה המוכרת, ביחס לרווחיות המקובלת בענף. השוואת מחיר המוצר למחירו בשווקים אחרים, בתקופות למחירי או אחרות, מוצרים זהים או מתחרים.3 דומים., אשר 10 מבחנים אלה אומצו גם בגילוי דעת שפורסם ע"י הממונה על ההגבלים העסקיים סקר את המתודולוגיות לזיהוי מחיר מופרז ודרך יישומן המעשי ע"י הרשות. בחודש ספטמבר 2014 אתר האינטרנט של רשות ההגבלים העסקיים: 5 הודעת הממונה על ההגבלים העסקיים בעניין בז"ן, , אתר הרשות, שם. 6 דוחות מבקר המדינה, פרק הפיקוח על המחירים,, , 2007, 2003, וחוות דעת מבקר המדינה, ספטמבר 2012, שם. 7 OECD, Policy Roundtables: Excessive Prices ראה פסקי דין: קו מחשבה בע"מ נ' בזק בינלאומי בע"מ, ת"א 2298/01, רייס נ' כרטיסי אשראי לישראל בע"מ ת"א /98, נאור נ' תנובה ת"צ United Brands Co. VS Communities ( גילוי דעת, 1/2014, " האיסור על גביית מחיר מופרז על ידי בעל מונופולין",רשות ההגבלים העסקיים. 4 10

11 ענף החלב בישראל רקע כללי חלב מהווה את החומר הגלם העיקרי בייצור מילקי ולפיכך על מנת לנתח את מחיר המוצר, יש לנתח את ענף החלב בארץ. המחזור הכספי של שוק החלב במונחי מחירים לצרכן בשנת 2014 מוערך בכ- 10 מיליארד ונחלק ל: 26% חלב שתייה ומשקאות חלב, 31% תוצרת ניגרת ומעדנים, 40% גבינות ו- 3% חמאה. בשנת 2014 ייצרו בארץ 1,456 מיליון ליטרים חלב. מכסות החלב עמדו בשנה זו על 1,376 מיליון ליטרים כך שכ- 100 מיליון ליטרים מעל המכסה נמכרו בפדיון הנמוך ממחיר המטרה 11. ענף החלב בישראל מוסדר במסגרת חוק תכנון משק החלב, תשע"א באופן מלא, כאשר הייצור מתבצע על פי מכסות שנקבעות ליצרני החלב, המאוגדים באמצעות "מועצת החלב"- חברה לתועלת הציבור, בה חברים נציגי הממשלה, ארגוני החקלאים והמחלבות, הדואגת להבטחת איכות ובטיחות בייצור החלב ואספקה סדירה של חלב ומוצריו, תוך הבטחת מחירים ראויים ליצרני החלב, למחלבות ולציבור. קביעת המדיניות בענף, הפיקוח עליו ואסדרתו מבוצעת על ידי הממשלה באמצעות שרי החקלאות ו/או האוצר, לפי העניין, בדרך של קביעת תקנות. יישום וביצוע המדיניות, מופקד בידי מועצת החלב. 4.2 מבנה הענף משק החלב בישראל א. ב. ג. מאופיין בריכוזיות גבוהה מאד, ובנוי משלושה מקטעים- מקטע הרפתות (ייצור חלב גולמי), מקטע המחלבות (ייצור מוצרי חלב), והמקטע הקמעונאי (רשתות השיווק והמכולות). מקטע הרפת ייצור החלב הגולמי נתון לתכנון מלא באמצעות קביעת היקף הייצור הכולל של חלב גולמי, קביעת מכסות חלב גולמי ליצרנים, הסדרת הייצור והשיווק של חלב גולמי, ויסות של כמויות החלב הגולמי במשק, וקביעת "מחיר המטרה". מקטע המחלבות ייצור מוצרי החלב מתבצע בעיקר ע"י שלוש היצרניות הגדולות במשק: תנובה, שטראוס וטרה, החולשות על מרבית השוק ורוכשות מעל ל- 90% מהחלב הגולמי מהן 12. חברת תנובה מהווה מונופסון ברכש חלב גולמי ומונופול מוכרז ב"חלב ומוצריו" וחברת שטראוס מהווה מונופול מוכרז בתחום מעדני החלב. המקטע הקמעונאי ניתן חלק מקטע זה לשני חלקים עיקריים. רשתות השיווק נכון לשנת 2017 מרכזות 5 רשתות השיווק הגדולות למעלה מ- 40% מנתח השוק הקמעונאי, בעוד ששופרסל ומגה מהוות כ- 70% 14 13, והמכולות השכונתיות מהוות את יתרת השוק. רמת הריכוזיות בתחום זה היא מהגבוהות מקרב מדינות ה- OECD 15. "מחיר מטרה" המחיר אותו משלמות המחלבות ליצרנים עבור החלב הגולמי. קודם לחקיקת חוק החלב, קביעת מחיר המטרה והחובה של המחלבות לרכוש את החלב הגולמי במחיר שאינו נמוך ממנו לא הוסדרו בחקיקה ונשענו על הסכמות וולונטריות בין הגורמים בענף. בחוק החלב ובתקנות שהותקנו מכוחו נקבע, כי במהלך תקופת מעבר של שמונה שנים מיום תחילת החוק, מחיר המטרה ייקבע בהתאם למחיר המטרה האחרון שייקבע ערב כניסת החוק לתוקף, כשהוא יעודכן מעת לעת לפי נוהל העדכון שנהג קודם לחקיקת החוק. בתום שמונה השנים האמורות, ייקבע מחיר המטרה בצו שיוציאו שרי האוצר והחקלאות על פי חוק הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו מועצת החלב, שנתון הכנסת, מרכז המחקר ומידע, ניתוח עליית מחירי מוצרי המזון ובחינת הצעת חוק קידום התחרות בענף המזון, התשע"ג צ'מנסקי בן שחר, מי יסגור את החנות שלי - הקמעונאות ביום שאחרי חוק המזון..., אוקטובר , מכון נילסן, מגמות בשוק מוצרי הצריכה השוטפת בישראל לחודש פברואר 2015 דו"ח צוות המשנה לבדיקת משק החלב, הצוות לבדיקת התחרותיות והמחירים בשוק מוצרי המזון והצריכה,

12 בעקבות חקיקת חוק החלב הותקנו באפריל 2012 תקנות תכנון משק החלב 16, במסגרתן עוגן אופן חישוב, פרסום ועדכון מחיר המטרה. בהתאם, החל מינואר 2013 מתבסס מחיר המטרה על סקר עלויות החלב לשנת על פי ההסכם להתייעלות בענף החלב ייערך הסקר הענפי הבא בשנת 2015 וייושם ב בשנת 2014 מחיר המטרה הממוצע בשער המשק עמד על 2.19 לליטר חלב. 4.3 הפיקוח על מחירים בענף החלב והתפתחותו שר החקלאות הוא השר שבתחום אחריותו מצויים מוצרי החלב שחוק הפיקוח חל עליהם. בהתאם לחוק הפיקוח, מונה מפקח על מחירים במשרד החקלאות, והפיקוח על מחירים מתבצע בהתאם להמלצות ועדת המחירים, המורכבת מנציגים ממשרד האוצר ומשרד החקלאות. בשנים 1999,1998 הוחלט לבטל את הפיקוח הפעיל על מחירי רוב המוצרים לנוכח המגוון הרחב שהוצע לציבור. בין השנים לא בוטל הפיקוח על מחיריהם של מוצרים נוספים, ונכון לחודש מאי 2006 היו מחיריהם של 20 מוצרי חלב נתונים בפיקוח פעיל. מיולי 2006 ועד יוני 2009 בוטל הפיקוח הפעיל על מחיריהם של עוד עשרה מוצרי חלב בארבע פעימות, ובינואר 2014 הוטל פיקוח על 2 מוצרים נוספים שמנת מתוקה 38% וגבינה לבנה. נכון למועד דו"ח זה קיימים 12 מוצרי חלב בפיקוח על פי פרק ה' לחוק 17. מחירי הפיקוח כיום נקבעים בהתאם לנוסחת סוארי, כאשר חישוב עלויות היצור נעשה על פי "סל תשומות", שהוגדר בנוהל "אמות מידה לקביעת מחירי מוצרי חלב שבפיקוח" ע"י משרד החקלאות בחודש אפריל 2005, והכולל את מחיר החלב הגולמי והצמדה למדדים שונים המשקפים את עלויות תשומות הייצור. ביולי 2012 פרסם הצוות לבחינת התחרותיות והמחירים בשוק מוצרי המזון והצריכה" הידוע כ"ועדת קדמי" את ממצאיו והמלצותיו, וביניהם גם המלצות לשיפור התחרותיות ולהוזלת המחירים בשוק החלב. ביחס לענף החלב לא אושרו בממשלה חלק מהמלצות ועדת קדמי וביוזמת משרד ראש הממשלה גובש בין משרד האוצר, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, התאחדות חקלאי ישראל, התאחדות מגדלי בקר לחלב ומועצת החלב הסכם עקרונות, שעניינו קביעת מתווה רב-שנתי לייעול ענף הבקר לחלב. במתווה לוקר הוסדר נוהל לתמחור ועדכון שוטף של מחיר מוצרי החלב שבפיקוח, וכן עודכנו משקלות התשומות המרכיבות את סל התשומות. 4.4 חסמי כניסה לשוק החלב לשוק החלב בכלל, ולמקטע ייצור החלב במחלבות בפרט, חסמי כניסה גבוהים. הענף עתיר הון, דורש השקעה הונית ראשונית גבוהה מאד וכן קיימים מכסים כבדים על ייבוא חלב, ע"מ להגן על התוצרת המקומית. סיכום שוק החלב ענף החלב, על כל רבדיו, מאופיינים בריכוזיות גבוהה והיעדר תחרות. מקטע הרפתות: ייצור החלב הגולמי מוסדר בחוק החלב, הקובע משטר מכסות ייצור, המהווה תמריץ שלילי להתייעלות הרפתות, ולהתרחבות הענף באמצעות כניסת שחקנים נוספים. מקטע המחלבות: תנובה מהווה מונופול דו-צדדי לפי חוק ההגבלים העסקיים: הן בשוק רוכשי החלב מהרפתנים והן בשוק ייצור החלב ומוצריו. בנוסף, חסמי הכניסה לענף שפורטו לעיל מונעים כניסת יצרנים חדשים לענף. המקטע הקמעונאי: עקב שליטת 5 רשתות השיווק הגדולות על מעל 40% מנתח השוק. מבנה ריכוזי זה מסביר, גם לפי דוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת, את עליית מחירי מוצרי החלב בעשר השנים האחרונות תקנות תכנון משק החלב (מנגנון לעדכון מחירים מזעריים של ליטר חלב, תשע"ב ) משרד החקלאות, פרסומי מחירים בפיקוח-מחירי חלב וביצים, נכון ליום הכנסת, מרכז המחקר ומידע, שם. 12

13 5. חברת שטראוס 5.1 כללי שטראוס מאגדת קבוצת חברות תעשייתיות ומסחריות, הפועלות בישראל ומחוץ לישראל, בעיקר בפיתוח, ייצור, שיווק ומכירה של מגוון מוצרי מזון ומשקאות ממותגים. החברה התאגדה בישראל בשנת 1933, ובשנת 1973 הפכה לציבורית. בחודש יולי 2003 התמזגו שטראוס וחברת "עלית" לחברה המשותפת בשם "שטראוס-עלית" שלימים שינתה שמה ל- שטראוס גרופ. שטראוס היא בעלת מחזור המכירות השני בגובהו בישראל מבין חברות המזון הישראליות, ומכירותיה בשנת 2015 הסתכמו בכ- 7.6 מיליארדי. נכון לשנה זו החזיקה החברה בנתח של כ- 11.2% מסך שוק המזון והמשקאות בישראל 19. החברה מוכרזת כמונופול בתחומים נוספים, כגון אבקת קקאו וקפה נמס. צריכת מעדני החלב בישראל היא מהגבוהות בעולם. שטראוס היא השחקנית הראשית שמובילה את הקטגוריה עם כ- 63% נתח שוק בשנת 2015 כ- 90% נתח שוק. 20. בקטגוריית המעדנים, בזירת מעדני החלב עם קצפת, מילקי הוא השליט הבלעדי עם 5.2 בשנת מילקי של שטראוס 1969, כתוצאה מרכישת 20% ממחלבות שטראוס ע"י דנונה העולמית, החלה שטראוס בייצור מעדני חלב, וכפועל יוצא משותפות זו השיקה בשנת 1972 את מעדן החלב "דני". לדנונה בגרמניה היה (וקיים עד היום) מעדן חלב "דני" עם קצפת מעליו בשם "דני זאנה" Sahne) (Dany בגרמנית: דני קצפת, ובשנת 1979 החלה גם שטראוס בייצור 21 המילקי. בתאריך הוכנס המוצר "מילקי של שטראוס" לראשונה לפיקוח. בחודש אפריל 1996 נכנס לתוקפו חוק פיקוח (כהגדרתו לעיל) וסמוך לאחר מכן, בחודש יוני 1996, שונתה הגדרת המוצר (תחת פיקוח לפי פרק ה') ל- "מעדן עם קצפת". בחודש אוגוסט 2007 הורדה רמת הפיקוח על המוצר לפיקוח לפי פרק ז' לחוק. בחודש מרץ 1998 הכריז הממונה על ההגבלים העסקיים על שטראוס כבעלת מונופולין בתחום מעדני החלב דוח תקופתי ושנתי לשנת 2015 שטראוס גרופ, דוח תקופתי ושנת 2015, שטראוס גרופ, שם. קובץ התקנות 4429 מיום 25 בנובמבר 1982, צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מחירי מרביים על מצרכים), התשמ"ד 1983 קובץ התקנות 5775 מיום 16 ביוני 1996, צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (חלב ומוצריו), התשנ"ו קובץ התקנות 4758 מיום 7 בפברואר 1985, צו פיקוח על מצרכים ושירותים (מחירים מרביים על מצרכים) התשמ"ה אתר רשות ההגבלים העסקיים,, כניסה בתאריך

14 6. ניתוח המחיר המופרז 6.1 הקדמה כמפורט בסעיף 5.2 לעיל, עד לחודש יולי 2007, חל פיקוח על מחיר המוצר לפי פרק ה' לחוק הפיקוח, כאשר העדכון האחרון של המחיר בוצע בחודש יולי 2006 המוצר הוסר סופית בחודש מאי וקבע את המחיר המרבי לצרכן כולל מע"מ, על הפיקוח על עלות ייצורו של מעדן החלב מילקי, מושפעת במידה רבה מעלותו של חומר הגלם "חלב גולמי" שנקבע על ידי מועצת החלב. המחיר המפוקח מתחשב בין השאר במחירו של החלב הגולמי שבאותה עת היה סביב 1.70 לליטר (בגרף להלן: נקודה A). בחודש יולי 2007, עם הסרת הפיקוח על המחיר, זינק מחירו של המילקי בכ- 20% בתוך שנה, ממחיר ממוצע של 2.00 למחיר ממוצע של כ (נקודה B). בתקופה זו, העלייה במחיר המילקי, יכולה להיות מוסברת בעלייה במחירי החלב הגולמי. אולם, החל משנת 2008 השתנה המגמה במחירי החלב הגולמי והם החלו לרדת. מחירו של המילקי לעומת זאת, לא רק שלא ירד בהתאם, אלא אף המשיך לעלות עד לרמת שיא של כ בחודש יולי 2011 (נקודה C). חלב גולמי, ציר ימני מחיר חלב גולמי, ומחיר "מילקי" 2005 עד 2016 ב- כולל מע"מ מילקי ציר שמאלי C D E B A היחס בין מחיר המילקי למחיר החלב הגולמי, מלמד על רמת הרווחיות של שטראוס. בשנים בהם המילקי היה בפיקוח (נקודה A), הפער ביניהם נמוך מ- 20%. ירידת מחירי החלב מצד אחד, ועלית מחירי המילקי מצד שני, הביאו לכך שבשנים נפתח ביניהם פער של 40% עד 50%, מה שהגדיל את רווחיות המוצר לחברה. היחס בין מחיר ה"מילקי", למחיר החלב הגולמי 2005 עד 2016 באחוזים C E A 25 קובץ התקנות מיום 29 באוגוסט 2006, צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מחירי מרביים לחלב ומוצריו וקביעת רמת פיקוח), התשס"ו 14

15 בקיץ 2011 בעקבות המחאה חברתית, ירד מחירו של המילקי ל-, 2.70 וזמן קצר לאחר מכן, בשנת 2012, התייצב על כ (נקודה D), מחיר שהוא עדין כ- 45% מעל מחירו של המוצר לפני הסרת הפיקוח, והרבה יותר קרוב למחירי השיא של שנת במקביל, ירד מחירו של החלב הגולמי לכ נכון לחודש מרץ 2016 הפער בין מחיר המילקי למחיר החלב הגולמי עומד על כ- 50% (נקודה E), הגבוה אי פעם, ואף מעבר לפער שהיה בחודש המחאה החברתית - יולי 2011 (נקודה C). חוות דעת זו כוללת בדיקה של הפער בין המחיר שנגבה מהצרכן לבין המחיר המקסימאלי הראוי שהיה על החברה כמונופול בתחום לגבות ("המחיר הבסיסי המותאם" כהגדרתו להלן) לאור מחירי החלב הגולמי, ומחירי שאר תשומות הייצור, בין השנים 2012 עד מחירי "המילקי" על פני זמן הבדיקה נערכה למוצר המרכזי של שטראוס בקטגוריית מעדני החלב עם קצפת מסדרת מוצרי המותג "מילקי", והוא: "מילקי" מעדן חלב בטעם שוקולד עם קצפת 7% שומן, 170 מ"ל 133 גרם (לעיל ולהלן: "מילקי" או "המוצר"). התבססנו על נתוני המכירות 26 רשתות ההוזלה, ממוצע רשתות יוקרה, וממוצע כללי. של מילקי ברמה החודשית משנת 2005 עד חודש מרץ 2016, ב- 3 חתכים: ממוצע עד לחודש יולי 2007, מחירו המרבי של המילקי לצרכן, על פי צו פיקוח המחירים היה בתקופה זו המילקי נמכר בטווח של 1.96 עד המחיר הממוצע ב"רשתות היוקרה", היה גבוה בכ- 2%, מהמחיר הממוצע ב"רשתות ההוזלה". כלומר, גם תוך כדי פיקוח, התנהלה תחרות מחירים מסוימת. עובדה זו מעידה על סבירותו של המחיר המפוקח, ומבססת את אופן חישובו על ידי המפקח על המחירים. מחיר ה"מילקי" בתקופת הפיקוח, והסרתו 2005 עד 2007 מחיר בש"ח לצרכן הסופי כולל מע"מ מאז הסר הפיקוח, עלה מחיר המילקי תוך 3 שנים בכ- 50%, והגיע לשיא של 3.16 לגביע, בחודש יולי ממוצע המחיר ברשתות ההוזלה עמד על 2.99 וברשתות היוקרה על הפער בין המחירים בין רשתות היוקרה ורשתות ההוזלה גדל לכ- 5%. 26 מקור: סטורנקסט, שם. 15

16 מחיר "מילקי" לצרכן: ממוצע ארצי, רשתות הוזלה, ורשתות יוקרה 2005 עד 2016 ב- כולל מע"מ בקיץ 2011, בעקבות המחאה חברתית, ירד מחירו של המילקי בתוך כמה חודשים מ ל בתחילת שנת 2012, התפוגגה השפעת המחאה, ומחיר המילקי חזר לעלות והתייצב לתקופה ארוכה על ממוצע של כ מתודולוגיה לקביעת מחיר הבסיס ההנחה הבסיסית היא כי המחיר המפוקח מהווה את הגבול העליון למחיר שאיננו לחישוב מחיר הבסיס המותאם היא מועד הסרת הפיקוח. מופרז. לכן, נקודת המוצא בבסיס הנחה זו, עומדת העובדה, שהחברה מכרה מילקי תחת מחיר מפוקח במשך תקופה ארוכה. יש להניח כי אילו היתה מפסידה מפעילות זו לאורך תקופה ארוכה, היא ודאי היתה מפסיקה אותה. בנוסף, על פי המקובל בספרות המקצועית, כאשר התשואה על ההון גבוהה ממחיר ההון, זוהי אינדיקציה לקיומו של מחיר מופרז. חישוב המחיר המפוקח לפי דוח סוארי מתבסס על מדד תשואה על ההון הפעיל (ROCE) בטווח של 6% עד 12%. שיעור ההון המשוקלל של החברה (WACC) נאמד על ידי בכ- 7.4% טווח תשואה להון המכיל בתוכו את שיעור ההון של החברה, בחלקו הגדול אף גבוה ממנו. 27. כלומר, המחיר המפוקח מתבסס על אינדיקציה נוספת לכך, שהמחיר המפוקח כלל מרווח נאות, היא עצם קיומה של תחרות מחירים במהלך תקופת הפיקוח. צו הפיקוח קבע מחיר תקרה של, 2.09 ובפועל, המילקי נמכר בטווח של 1.96 עד כלומר, בין הרשתות הקמעונאיות התנהל תחרות מחירים הטווח של 12 אגורות, המהוות כ- 5% מהמחיר המפוקח. אילו המחיר המפוקח היה "מחמיר" מדי, ולא מאפשר מרווח ראוי ליצרן, לא היתה יכולה להתקיים תחרות זו. 27 לקביעת שיעור ההיוון הנדרש השתמשנו בשיעור היוון כללי של תעשיית עיבוד המזון עפ"י מחקר מקוון ומעודכן של אוניברסיטת ניו יורק העומד על 6.02%. הנחנו פרמיית סיכון נוספת של 2%, בשל גודל החברה, ובשל פערים בסיכון בין ישראל לארה"ב. החוב השקלי של שטראוס, נכון ליום 01/05/16 הינו למח"מ של 4.81 שנים ונושא תשואה שקלית של 1.6% לשנה. שווי השוק של שטראוס, נלקח לפי אתר הבורסה בסוף יום המסחר של ה- 01/05/16. היקף החוב הפיננסי נטו של החברה נלקח עפ"י הדוחות הכספיים המאוחדים שלה נכון לסוף שנת

17 6.3.1 אומדן מחיר הבסיס נקודת המוצא באומדן המחיר ההוגן למוצר לאורך התקופה הינה המחיר המפוקח האחרון שנקבע בחודש יולי 2006, המהווה את "מחיר הבסיס", כאשר ההנחה הבסיסית הינה כי מחיר מפוקח מהווה את הגבול העליון למחיר סביר, שאיננו מופרז. היות והמוצר היה תחת פיקוח הדוק, לפי פרק ה' לחוק, ניתן להניח כי לצורך קביעתו נעשה שימוש בקריטריונים מקובלים במשרד החקלאות האחראי על הפיקוח על מחירי המוצר וניתן גם לקבל משנה תוקף לעובדה זו מכך שבמהלך תקופת הפיקוח נמכר המוצר לצרכן במחיר אף נמוך ממחיר הפיקוח. על מנת לאמוד את המחיר ההוגן למוצר לאורך התקופה הנבדקת, השתמשתי בפרמטרים שנקבעו במסמך אמות מידה לקביעת מחירי מוצרי החלב בפיקוח, שפורסם ע"י המשרד בשנת 2005 של התשומות העיקריות המשפיעות על מחיר המוצר והנדרשות לייצור, ויחס המשקלות ביניהן. 28. פרמטרים אלה כוללים סל עלויות לפי סל התשומות המותאם בניתי מדד משוקלל, המורכב ממדדי התשומות העיקריות המשפיעות על מחיר המוצר על פי סל התשומות (להלן: "המדד המשוקלל") והן: "מחיר מטרה" לחלב, המהווה מרכיב חומר הגלם בסל, מדד המחירים לצרכן, מדד שכר עבודה, מדד תשומות חקלאיות, ושער החליפין של השקל מול היורו 29. מחיר החלב הגולמי ב- לליטר החלב הגולמי הוא חומר הגלם המשמעותי ביותר במדדי התשומות המשפיעים על מעדני החלב, ומשקלו מהווה 55% ממדד התשומות המשוקלל. מחיר המטרה לחלב הגיע בשנת 2013 לשיא של 2.35 לליטר, ונכון למרץ 2016 חזר למחיר של, 1.89 רמתו הנמוכה ביותר מאז מרכיבי המדד המשוקלל, ושיעור השינוי מיולי 2007 עד מרץ 2016 מרץ 2016 יולי 2007 פרמטר חלב גולמי מדד המחירים שכר עבודה שער חליפין תשומות חקלאיות ממוצע משוקלל תיאור מחיר מטרה שיעור השינוי משקל במדד 55% 25% 16% 3% 1% 4.2% 16% 22% -26% 19% 9.2% מדד המחירים לצרכן בסיס: ממוצע 2005=100.0 שכר חודשי ממוצע למשרת שכיר, עובדים ישראלים. שער יורו חודשי ממוצע מדד מחירי תשומות חקלאיות בסיס: ממוצע 2005= אמות מידה לקביעת מחירי מוצרי חלב שבפיקוח", וכן הנספח למסמך: "משרד החקלאות, אפריל 2005 נספח למסמך: "אמות מידה לקביעת מחירי מוצרי חלב שבפיקוח", משרד החקלאות, אפריל

18 החל מנקודת הבסיס לחישוב המדד, בחודש ינואר 2007, ועד לחודש מרץ 2016 עלה המדד המשוקלל בכ- 9%. המרכיב המשמעותי ביותר, מחיר החלב הגולמי, נמצא בחודש מרץ 2016 ברמה של 4% מעל רמתו ביולי במהלך התקופה, הגיע המדד לשיא של נקודות בתחילת שנת 2013, ומאז הוא נמצא בירידה, המושפעת הן מירידה במחירי החלב הגולמי, והן מירידה במחירי האנרגיה המשפיעים על מדד התשומות החקלאיות. מרכיבי המדד המשוקלל, ושיעור השינוי משנת 2005 עד שנת 2016 בהשוואה על פני אותה תקופה, עלו מחירי המילקי בממוצע מכ לכ- 2.71, המהווים עליה של 33%, וברשתות היוקרה עלה המחיר אף בכ- 40%. השינוי במחיר המילקי על פי סוג הרשתות הקמעונאיות מיולי 2007 עד מרץ 2016 ב- כולל מע"מ שיעור השינוי 26% מרץ יולי 2007 רשתות הוזלה % 2.71 כלל הרשתות % 2.89 רשתות יוקרה 2.07 לסיכום, אל מול עליית המדד המשוקלל של התשומות הנדרשות בייצור מעדני חלב, בכ- 9%, עלה מחירו של המילקי על פני אותה תקופה ב- 33%. השוואה זו בלבד, מלמדת, שמחיר המילקי בשנת 2016 הוא מחיר מופרז אומדן "מחיר הבסיס המותאם" על פני זמן קביעת המחיר המרבי שאינו מופרז על פני זמן, להלן: "מחיר הבסיס המותאם", נעשתה על ידי הצמדת מחיר הבסיס, או המחיר המפוקח (ליום הסרת הפיקוח ביולי 2007) שעמד על, 2.09 למדד המשוקלל. על פי תוצאות החישוב, המחיר ההוגן למילקי, שהינו מחיר הבסיס המותאם, בחודש מרץ 2016 הינו

19 אומדן מחיר הבסיס המתואם ב- כולל מע"מ סיכום מחיר הבסיס לסיכום, הנחת היסוד המרכזית בחוות דעת זו היא, שמחיר המפוקח האחרון, 2.09 במונחי חודש יולי 2007, מהווה את "מחיר הבסיס", כגבול העליון למחיר סביר, שאיננו מופרז. בכל התקופות שלאחר מכן, מחיר הבסיס מתעדכן תוך שימוש במדד התשומות המשוקלל. 6.4 אומדן הפער בין מחיר הבסיס המותאם למחיר המכירה לצרכן מניתוח המחירים לאורך השנים עולה כי החל משנת 2008 מחירו של "מילקי" הינו מופרז. בפרט, בשנים העלתה שטראוס את מחירו של המילקי לכ- 3 שקלים, בו בזמן שמחירי התשומות היו בירידה. בנוסף, בשנים , שוב חלה ירידה במחירי התשומות בכ- 14%, אולם מחירו של המילקי נותר ברמה של, 2.80 באופן המהווה הפרזה במחיר. מחיר "מילקי" ברשתות ההוזלה, לעומת המחושב הראוי לצרכן מחיר ב- כולל מע"מ השטח שבין הקו הכחול, לקו הזהוב, משקף את גובה ההפרזה במחיר, המיוחסת לשטראוס. 19

20 דוגמא: ההפרזה במחיר בשנת 2010: לפי המתודולוגיה שפורטה לעיל, בתקופה זו, מחיר הבסיס המותאם המחושב עומד על, 2.24 ולפיכך מחירו המרבי של ה"מילקי" בשנת 2010, היה אמור להיות בפועל, מחירו הממוצע, ברשתות ההוזלה בלבד, עמד על, 2.87 המהווה הפרזה של חישוב הפער בין מחיר הבסיס המותאם למחיר המוצר לצרכן, שנת 2010, וחודש ינואר 2016 מחיר ב- כולל מע"מ ינואר מחיר הבסיס המותאם, המהווה גבול עליון למחיר שאינו מופרז הפרזה במחיר המיוחסת למונופול מחיר לצרכן ברשתות ההוזלה הפער בין מחיר רשתות הוזלה למחיר ממוצע כללי, מיוחס למרווח עודף של רשתות היקרה מחיר לצרכן ממוצע כללי סה"כ הפער ההפרזה במחיר דוגמא: תמונת המצב בחודש ינואר 2016: מחירו המרבי של ה"מילקי" בחודש ינואר 2016, על פי המודל המתואר, היה אמור להיות בפועל, מחירו הממוצע, ברשתות ההוזלה בלבד, עמד על, 2.75 המהווה הפרזה של, 0.46 בשיעור של כ- 20%. ברשתות היוקרה מחירו הממוצע היה אף גבוה יותר והגיע ל, 2.93 אולם למען הזהירות, ייחסתי את ההפרזה הנוספת במחיר, למרווח הקמעונאי של רשתות ה"יוקרה", ורק את ההפרזה שבין 2.75 ל , ייחסתי לשטראוס. 7. שיטות נוספות לאומדן מחיר מופרז על פי השיטה המרכזית המתוארת בפרק 6 לעיל, התקבל מחיר בסיס למוצר, המהווה מחיר הוגן שאינו מופרז, בשנת 2016 של להלן מוצגות אינדיקציות נוספות למחיר זה, המהוות מבחן סבירות לתוצאות המתודולוגיה המרכזית: טווח מחירים רחב לצרכנים שונים. מבחן השוואתי למתחרים בארץ המהווים מוצרים דומים. מבחן ההשוואה הבינלאומית למחירי מוצרים דומים בחו"ל טווח מחירים רחב לצרכנים שונים אתר השוואת המחירים מספק מחירי מינימום ומקסימום חודשיים ומציין את הרשת הזולה ביותר והרשת היקרה ביותר בכל עת. אלו אינם מחירים ממוצעים, ואינם מבטאים את המחיר הממוצע בשוק, כמו הנתונים העיקרים עליהם מסתמכת חוות דעת זו. נתונים אלה הם ציטוט של מחיר השוק הנמוך ביותר, ומחיר השוק הגבוה ביותר שנצפה בכל חודש. בשנים 2012 עד 2016, מחירו הממוצע של המילקי היה יציב למדי ונע סביב, 2.90 אולם טווח המחירים המקסימאלי נע בטווח עצום שבין 1.00 ל בין 5.27 המהווים פער של 427%. 20

21 השוואה בין מחיר המינימום של מילקי ושל המתחרה על פי אתר.pricez ב- כולל מע"מ ניתן ללמוד מכך על כוחו של המונופול, המחזיק כ- 90% מקטגוריית מעדני החלב עם קצפת, על יכולתו להפלות בין קבוצות אוכלוסייה בעלי עקומות ביקוש שונות, ולסחוט את עקומת הביקוש לטובתו. המונופול מציע מחיר גבוה לפלח השוק בעלת עקומת ביקוש קשיחה, פלח שוק עבורו עליה במחיר איננה משפיעה על הכמות המבוקשת. כלומר אלו שמוכנים להתפשר על המחיר, אך לא מוכנים להתפשר למשל על המרחק מהבית, ומצליח למכור להם גביע מילקי במחיר מופרז לחלוטין של 5 שקלים. בו זמנית, המונופול יודע להציע מילקי במחיר נמוך לפלח השוק בעל עקומת ביקוש גמישה, פלח שוק עבורו עליה במחיר מורידה את הכמות המבוקשת. כלומר, לאלו שיהיו מוכנים לרכוש מילקי רק אם מחירו יהיה הוגן המונופול יודע להציע מילקי במחיר הוגן של על פי נתוני,Pricez מתוך 56 החודשים האחרונים, ב- 70% מהזמן, ניתן לרכוש מילקי במחיר של, 2.10 או למטה ממנו. דוגמא זו ממחישה, מצד אחד, את הכדאיות הכלכלית של שטראוס למכור מילקי במחיר של 2.10 לצרכן הסופי, ומצד שני את יכולתה, לגבות, בממוצע ארצי, מחיר של 2.80 הגבוה מהמחיר ההוגן בעשרות אחוזים. מספר החודשים, בהם מחיר המינימום ירד מתחת למחיר למחיר מסוים ב- כולל מע"מ מחיר למילקי מספר החודשים מתוך 56 שניתן היה להשיג מילקי במחיר זה או למטה ממנו מספר החודשים באחוזים שניתן היה להשיג מילקי במחיר זה או למטה ממנו 39% 66% 46% 48% 50% 70% 73% 79% 82% 91% 100% ב- 79% אחוז מהחודשים, ניתן היה להשיג מילקי במחיר הנמוך מ אני רואה במידע זה, אינדיקציה משלימה בלבד. מכל מקום, מידע זה אינו סותר את תוצאות המודל לפיו המחיר המרבי ההוגן למילקי בשנת 2016 הינו

22 7.2 השוואה למתחרים בארץ מוצר דומה על פי סעיף 1 לחוק הפיקוח הינו מוצר ש"מבחינת השימוש בו בידי רוכש סביר הינו בעל תכונות דומות ביותר למצרך פלוני, אף אם אינו זהה מכל הבחינות, ואף אם הוא שונה מאותו מצרך במשקלו, בגודלו, באריזתו או בשמו". בהעדר תחרות אמיתית, קשה לבצע השוואה בעלת ערך למוצרים מתחרים בישראל. עד לשנת 2010 לא היה למילקי של שטראוס מתחרים בארץ, ושטראוס החזיקה 100% מהשוק. בשנת 2010 הושק המותג "מו" של טרה, המשווק באריזות של 123 גרם. אתר השוואת המחירים מספק מחירי מינימום ומקסימום חודשיים לשני המוצרים החל משנת על פני רוב התקופות, מחירו של "מו" איננו נמוך ממחירו של מילקי באופן מובהק. על פי מחירי המקסימום, שני המוצרים נמכרים ב בכל אחד מהחודשים. על פי מחירי המינימום בחצי השנה האחרונה, המחיר הממוצע של "מו" עומד על 1.42 המהווים הנחה של 21% לעומת המילקי. בשקלול המשקל השונה של המוצרים, "מו" של טרה זול בכ- 15% מהמילקי, על פי מחירי המינימום. השוואה בין מחיר המינימום של מילקי ושל המתחרה על פי אתר.pricez ב- כולל מע"מ דצמ- 15 ינו- 16 פבר- 16 מרץ- 16 אפר- 16 מאי- 16 ממוצע מחיר לקילו מילקי מו פער אני רואה במידע זה, אינדיקציה משלימה בלבד. מכל מקום, מידע זה אינו סותר את תוצאות המודל, לפיו שטראוס יכולה למכור לצרכן הסופי מילקי ב-, 2.28 וליהנות ממרווח סביר והוגן. 22

23 7.3 השוואה בינלאומית בנוסף, ערכתי מבחן השוואתי למדגם מוצרים דומים בחו"ל, במדינות אנגליה, גרמניה ספרד, צרפת הולנד וארצות הברית. בהשוואה למדגם מוצרים דומים בחו"ל, נמצא כי המילקי יקר ב- 50% מהמחיר הממוצע של מעדן חלב עם קצפת בחו"ל. לאחר ביצוע נרמול של המחירים בחו"ל למשקל מוצר זהה ושווה ל- 133 גרם, נמצא כי המילקי יקר יותר בכ- 62% מהמחיר הממוצע בחו"ל העומד על כ בהשוואה למוצר הזול ביותר במדגם, מחירו של המילקי בישראל גבוה ב- 420%. מדינה ישראל תיאור המוצר מילקי שטראוס 133 גרם, 170 מ"ל Minus L Schokopudding 125g השוואה למחירי מוצרים דומים בשווקי חו"ל מחיר סופי לצרכן, ב-, ומחיר ב מתואם לתל"ג. מחיר למוצר מטבע מקומי מחיר פער לגביע באחוזים ב- מהמחיר בישראל גרם מחיר ל- 133 גרם מטבע מקומי מחיר ל- 133 גרם ב- פער ב- מהמחיר בישראל פער באחוזים מהמחיר בישראל מחיר ל- 133 גרם מתואם לתל"ג PPP פער באחוזים מהמחיר בישראל מתואם 0% 24% 7% 44% 82% 137% 236% 156% 546% 619% % -10% 5% 19% 32% 97% 105% 113% 349% 420% $ % -5% 39% 58% -12% 31% 196% 42% 199% 246% DANONE DANET Doble placer chocolate custard with cream 4-pack units 100 g 30 DANETTE - Le Liégeois chocolat, 4* גרמניה ספרד צרפת 0.75 Dany Sahne 32 גרמניה 0.40 Delice Chocolate Dessert And Creamy Topping 200G 33 בריטניה $ 1.00 Snack Pack Bakery Shop Chocolate Cupcake Pudding,4 cups 368g 34 ארה"ב 0.37 Desira Luxurious Chocolate & Cream בריטניה Dessert Zaanse Hoeve Cream Dessert Chocolate 200g 36 הולנד 0.19 URSI Feine Puddingcreme Mit Sahne 200 g 37 גרמניה 105% % % 1.86 ממוצע חו"ל לאחר ביצוע התאמה לכוח קניה אחיד, בשל הפרשים בתל"ג לנפש, התקבל כי המחיר הממוצע של מוצרים דומים בחו"ל, הינו כלומר, המילקי יקר ב- 105% מהמחיר הממוצע של מדגם המוצרים בהשוואה בינלאומית. אינדיקציה זו מחזקת את התוצאה של הבדיקה העיקרית בחוות דעת זו, לפיה מחיר המילקי בישראל הוא מופרז, ואף בשיעור שהוא הרבה מעבר לתוצאות הבדיקה העיקרית licnav=true #

24 7.4 השוואה למוצרים נוספים בתוך המותג חוות הדעת מתבססת על המק"ט העיקרי, שהוא המילקי הקלאסי. הכנסות שטראוס מהמותג מילקי במהלך השנים, נובעות מ- (!) 70 מוצרי מילקי שונים, הכוללים אריזות בגדלים שונים, בטעמים שונים וכדומה. בהעדר תחרות אפקטיבית, עצם העובדה ששטראוס משווקת מוצרים שונים, נועדה להגדיל את שיעור הרווחיות שלה מהפעילות. בפרט, שיעור הרווחיות במוצרים המשלימים, ושיעור ההפרזה במחירי במוצרים אלה, גבוהים בהרבה משיעור הרווחיות במוצר העיקרי. דוגמא מיני מילקי מיני מילקי המכיל רק 90 גרם, נמכר בשנת 2016 בכ עד, 2.20 מחיר הגבוה יותר ממחיר הפיקוח על המילקי הרגיל, בעבר. שיעור ההפרזה באחוזים במוצר זה, מגיע לכ- 28%, לעומת הפרזה של 19% עבור מחיר של 2.90 במוצר בעיקרי. דוגמא אקסטרה קצפת מוצר זה, נמכר באריזה בגודל זהה למוצר הקלאסי. הכמות המוגברת של הקצפת, באה על חשבון הכמות של מעדן החלב בטעם שוקולד. כלומר יש במוצר הזה יותר אוויר, ופחות מעדן רק 113 גרם בהשוואה ל 133 גרם במותג הקלאסי. מחירו לעומת זאת גבוה יותר מהמילקי ב- 80 עד בסך הכל ההפרזה במחיר במוצר זה מגיע לכ-.50% השוואת המוצר הקלאסי, למדגם מוצרים נוספים מהמותג מילקי מחיר ב- כולל מע"מ, בחנות "מגה בעיר", מאי מילקי קלאסי מיני מילקי מילקי קל אקסטרה קצפת מחיר משקל מחיר ל מחיר ראוי הפרזה 49% 43% 28% הפרזה באחוזים 19% השוואה זו, מהווה סימן לכך, שמחירי המוצרים מסדרת מילקי לא נקבעים על פי מחיר עלות הייצור שלהם בתוספת מרווח סביר, אלא נקבעים במטרה להשיא את רווחי החברה, על חשבון עודף הצרכן. בנוסף, בחודש אפריל 2015, החברה הסירה מהמדפים את המותג הקלאסי למשך 5 שבועות, צרכני מילקי יכלו לקנות באותה תקופה רק "מילקי מיני" או "מילקי אקסטרה קצפת" אלה גבוהה יותר. 38 ש, יש בהם פחות מעדן, וההפרזה במחיר של מוצרים בשל הקושי לחשב את שיעור ההפרזה ב- 70 מוצרים, ברמת דיוק מספקת, ומטעמי שמרנות, הונח בחוות דעת זו, כי שיעור ההפרזה בכל המוצרים, שווה לשיעור ההפרזה שנמדד במוצר העיקרי, בלבד. הנחה זו מיטיבה עם שטראוס

25 8. תחשיב כולל של הנזק לצרכן 8.1 קיומו של מחיר מופרז שלושה מבחנים מקובלים לזיהוי קיומו של מחיר מופרז: (1) הפער בין מחיר המוצר לעלות הייצור שלו. (2) שיעור הרווחיות של החברה לחברה המוכרת ביחס לרווחיות המקובלת בענף. השוואת מחיר המוצר למחירו בשווקים אחרים, בתקופות למחירי או אחרות, מוצרים זהים או מתחרים (3) דומים. כל אחד מהמבחנים לחוד, מספק אינדיקציה לכך שמחיר המוצר בשנים האחרונות הוא מופרז: מחירו לצרכן ברשתות ההוזלה, גבוה בכ- 17% ממחיר הבסיס המתואם לשנת 2016, המהווה רף עליון לאומדן עלות הייצור שלו בתוספת רווח סביר. במבחני השוואת המחיר נמצא כי: א. מחירו מעט יקר יותר, אך אינו שונה מהותית, לאורך זמן, ממחירו של המתחרה היחיד בישראל. ב. מחירו גבוה בכ- 62% ממחיר ממוצע של מוצרים דומים בהשוואה בינלאומית. (1) (2) לסיכום, על פי המבחנים המקובלים, ועל יסוד של ממצאים ומבחנים מחמירים שנעשו, מפורשת, כי שטראוס מנצלת את כוחה המונופוליסטי, ופוגעת בצרכנים. ניתן לקבוע בצורה 8.2 תחשיב הנזק לצרכן תחשיב הנזק שנגרם לצרכן הישראלי, התבצע על פי המתודולוגיה הבאה: מדידת המחיר, בכל תקופה, שנגבה עבור ה"מוצר המרכזי" המילקי הקלאסי בגביע של 133 גרם. מדידת מחיר הבסיס המותאם, לכל תקופה, אשר היה אמור להגבות על פי המודל המתואר. מדידת הפער ביניהם באחוזים. הכפלת שיעור זה, בסך המכירות של שטראוס תחת קטגוריית המותג "מילקי". o פעולה זו, מתבססת על ההנחה ששיעור ההפרזה במוצר המרכזי, שווה לשיעור ההפרזה במוצרים המשלימים בקטגוריית המותג "מילקי". הנחה זו הינה שמרנית ביותר, ואף סביר כי שיעור הרווחיות, ושיעור ההפרזה במחירי המוצרים המשלימים, גבוה יותר מאשר במוצר המרכזי. (ראה פרק 7.4) o בשל הקושי לחשב את המרווח לכל מוצר ומוצר בנפרד ובאופן מדויק, וכן מטעמי שמרנות, ייחסתי למוצרים המשלימים, את שיעור ההפרזה של המוצר המרכזי - בלבד. תוספת הצמדה וריבית על פי חוק פסיקת ריבית (ברמה שנתית, בממוצע מאמצע השנה). 25

26 אומדן הנזק שנגרם לצרכן במיליוני שנה מחיר ממוצע ברשתות ההוזלה מחיר בסיס מתואם הפער המהווה הפרזה שיעור ההפרזה במחיר מכירות המותג נזק לצרכן נזק לצרכן בתוספת ריבית כחוק מיליוני מיליוני מיליוני % 21% 15% 11% 10% 9% 12% 15% מחודש מאי עד חודש מרץ סה"כ משנת 2012 החל משנת 2009, לצרכן נגרם נזק כתוצאה מהפרזה במחיר המילקי. הנזק הרב ביותר נגרם בשנים 2010 ו- 2011, ונראה כי בשנת 2016 חוזרת ההפרזה באחוזים לרמתה בשנת נתבקשתי על ידי עורכי הדין נאור וגרשט לחשב את הנזק משנת 2012 ואילך, בצורף הפרשי ריבית משפטית כחוק. הנזק הכולל לצרכן כתוצאה מגביית מחיר מופרז, משנת 2012 ועד חודש מרץ 2016 נאמד המהווים סך של כ- 100 מיליוני כולל ריבית והצמדה לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה. בכ מיליוני. בברכה, ובכבוד רב סלע קולקר 26

27 נספח א חומרים שעמדו לרשותי מסדי נתונים: 1.1. סטורנקטס - חברה למחקר וניתוח של שוק מוצרי הצריכה המרכזת נתוני מכר יומיים מקופותיהן של כ- 2,200 חנויות, המשקף נתוני אמת של מעל 80% מהשוק על בסיסם מבוצעת אקסטרפולציה סטטיסטית ל- 100% המכירות בשוק המהווים בסיס מהימן ומקובל לניתוח מגמות ומחירים ברמת המוצרים והשוק הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מאגר הנתונים המרכזי. The world Factbook, Central Intelligence Association (CIA), Country comparison - GDP (PURCHASING POWER.1.3, PARITY) תאריך כניסה: 4 במאי שערי חליפין אתר האינטרנט של בנק ישראל שנתוני מועצת החלב בישראל אתר האינטרנט של מועצת החלב: דו"חות תקופתיים ושנתיים של שטראוס גרופ לשנים דו"ח שנתי לשנת 2003, פרק הפיקוח על המחירים, (עמ' ). מבקר המדינה, חוות דעת מחודש ספטמבר 2012, "הפיקוח על מחירי המזון והפיקוח על מחירי מוצרי חלב". OECD, Policy Roundtables: Excessive Prices 2011, Monopsony in Law and Economics, Blair & Harrison, 2010 Modern Industrial Organization, Carlton & Perloff, 2005 צווי פיקוח על מצירי מצרכים ושירותים, קובץ התקנות (הפניה פרטנית ראה בהערות השוליים בגוף חוות הדעת) מבקר המדינה, חוות דעת מחודש ספטמבר 2012, הפיקוח על מחירי המזון והפיקוח על מחירי מוצרי חלב. רשות ההגבלים העסקיים, גילוי דעת, 1/2014, " האיסור על גביית מחיר מופרז על ידי בעל מונופולין". דו"ח צוות המשנה לבדיקת משק החלב,הצוות לבדיקת התחרותיות והמחירים בשוק מוצרי המזון והצריכה, הכנסת, מרכז המידע והמחקר, ניתוח עליית מחירי מוצרי המזון ובחינת הצעת חוק קידום התחרות בענף המזון, התשע"ג- 2013, איתמר מילרד, 6 בינואר הכנסת, מרכז המידע והמחקר, מעקב אחרי יישום חוק קידום התחרות בענף המזון, התשע"ד , ביוני משרד החקלאות ופיתוח הכפר,החטיבה למחקר כלכלה ואסטרטגיה, בחינת הצורך בפיקוח על מוצרי חלב, ד"ר יעל קחל, מאי משרד התמ"ת, דו"ח הצוות לבדיקת התחרותיות והמחירים בשוק מוצרי המזון והצריכה (דו"ח קדמי"), דוח סופי, יולי דו"ח טרכטנברג - הוועדה לשינוי חברתי כלכלי,צוות יוקר המחיה, משרד האוצר, אגף הכלכלן הראשי, התפתחות מחירי המזון שבפיקוח, נילסן ישראל, סיכום שנת 2013 בשוק מוצרי הצריכה, תאריך כניסה: 5 במאי נילסן ישראל, מגמות בשוק מוצרי הצריכה השוטפת בישראל לחודש פברואר תאריך כניסה: 4 במאי צ'מנסקי בן שחר, מי יסגור את החנות שלי - הקמעונאות ביום שאחרי חוק המזון..., אוקטובר 2014 סטורנקסט, סיכום שנת, 2015 תאריך כניסה: משרד החקלאות ופיתוח הכפר, לשכת סמנכ"ל לפיתוח וכלכלה, אמות מידה לקביעת מחירי מוצרי חלב שבפיקוח, ד"ר יעל קחל, עידכון בסיס ועידכון שוטף, אפריל משרד החקלאות ופיתוח הכפר, לשכת סמנכ"ל לפיתוח וכלכלה, "אמות מידה לעדכון מחירי מוצרי חלב בפיקוח מחירים בהתאם לחוק הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים,התשמ"ו- 1996, ולחוק תכנון משק החלב התשע"א ", נוסח סופי, אורי צוק בר המפקח על המחירים. דו"ח מצב המדינה חברה כלכלה ומדיניות 2015, מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל דצמבר דפוסי ההוצאה על מזון בישראל, ניר מדיניות מס' , מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל. החלטת ממשלה מס' 5176 מיום יישום המלצות צוות לבחינת רמת התחרותיות והמחירים בתחום מוצרי המזון והצריכה (דו"ח קדמי) משרד התעשיה המחקר והתעסוקה, מינהל מחקר וכלכלה, "המוצרים והשירותים בפיקוח מחירים סקירה וניתוח ההשפעה על הוצאות משק הבית", ד"ר זיו חגאי, מאי משרד האוצר, אגף הכלכלן הראשי, סקירה כלכלית שבועית ל , "המיקוד השבועי -ניתוח רווחיות יבואני המזון לשנים ". מכון ואן ליר ירושלים, מצגת מהרצאה: "רמת המחירים הגבוהה למזון בישראל,, פרופ' אבי וייס, ד"ר מיכל גל, הרצאה משנת," 2004 גביית מחירים מונופוליסטיים- ניצול מעמד לרעה?". FORDHAM INTERNATIONAL LAW JOURNAL, December 2009, " ANTITRUST IN A GLOBALIZED ECONOMY: THE UNIQUE ENFORCEMENT CHALLENGES FACED BY SMALL AND DEVELOPING JURISDICTIONS", Michal S. Gal

28 נספח ב אודות המומחה הכלכלי חוות הדעת הוכנה על ידי צוות כלכלנים בראשות סלע קולקר. סלע קולקר בעל תואר שני MBA במנהל עסקים מאוניברסיטת תל אביב, עם התמחות במימון ותואר ראשון BA בכלכלה וניהול מאוניברסיטת תל אביב. בעל ניסיון של למעלה מ- 15 שנים בייעוץ כלכלי ופיננסי, ביצוע הערכות שווי, וחוות דעת כלכליות. החל את דרכו כיועץ פיננסי ומנהל המחלקה הכלכלית בחברת תבור כלכלה ופיננסים, שם צבר ניסיון רב בביצוע הערכות שווי, כתיבה של תכניות עסקיות ומודלים כלכליים. בהמשך דרכו שימש כסמנכ"ל המימון של חברת אמפא, וניהל את פעילות הנפקות האג"ח לשם גיוס הון מהשוק המוסדי. בתקופה זו השלים גיוס של מאות מיליוני שקלים באמצעות 10 סבבי הנפקה של אגרות חוב מגובות בנכסים פיננסים, וצבר הכרות עם הגופים המוסדיים בישראל. בהמשך דרכו שימש כ- CFO של חברת אדקו טכנולוגיות. בשנים הבאות, שימש כשותף בפירמת ראיית החשבון המובילה בייקר טילי, הקים וניהל את חברת הייעוץ "בייקר טילי פיננסים". בייקר טילי הינה אחת מ- 8 הפירמות הגדולות בישראל ואחת מ- 8 הפירמות הגדולות בעולם. בשנים אלו, חברת הדירוג BDI הגדירה את בייקר טילי כפירמת ראיית החשבון הצומחת ביותר בישראל. במהלך תקופה זו צבר ניסיון רב בביצוע הערכות שווי ובכתיבה של חוות דעת מומחה לבתי משפט בארץ ובחו"ל. בשנת 2014 ייסד את חברת הייעוץ "סלע קולקר יועצים פיננסיים" ומאז, משמש כיועץ לחברות ציבוריות ופרטיות בתחומים של ליווי תהליכים עסקיים, כתיבה של חוות דעת כלכליות וחוות דעת מומחה לבית משפט, ביצוע הערכות שווי, ייעוץ בנושא שכר ותגמול למנהלים ולעובדים ועוד. בין השאר שימש כיועץ הכלכלי של חברת פלאזה סנטרס מקבוצת אלביט הדמיה, בתהליך ההבראה והסדר חוב. ליווה כיועץ כלכלי את בעלי אגרות החוב בתהליך המשא ומתן מול הנהלת,IDB ושימש כמומחה כלכלי וכיועץ כלכלי עבור חברות פרטיות וציבוריות נוספות רבות כגון: תעשייה אווירית, מגנזיום ים המלח מקבוצת כי"ל, נצבא, בנק מרכנתיל, קרן שמרוק, גלעם, פאנדר קרנות נאמנות, ערוץ זום מקבוצת סבן, גפן ביומד ועוד. ניסיונו כולל כתיבה של מספר חוות דעת בתחומים של חדלות פרעון, הגבלים עסקיים, ותביעות ייצוגיות. 28