זיהוי סוגיות מוסריות בסביבה מורכבת

Transcription

1 זיהוי סוגיות מוסריות בסביבה מורכבת חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה מאת אריה רשף הוגש לסינט האוניברסיטה העברית בירושלים מאי

2 עבודה זו נעשתה תחת הנחיתו של פרופ' מרדכי ניסן. תודות תודה מיוחדת שמורה לפרופ' מרדכי ניסן שליווה אותי לאורך דרך ארוכה שהתחילה בלימודי המ.א. המשיכה בעבודת המ.א. ונסתיימה בעבודת הדוקטוראט הנוכחית. פרופ' ניסן תרם לי רבות בהבהרת הגישות השונות בפסיכולוגיה של המוסר ובחידוד המושגים שעליהם מתבססת העבודה הנוכחית ושימש עבורי מודל לחיקוי כחוקר וכאדם. פרופ' ניסן ידע להחזיר אותי בחכמה ברגישות ובנועם הליכות לנתיב הרצוי גם כשסטיתי ממנו, ולהביע את אמונתו ביכולתי גם ברגעי המשבר המלווים באופו טבעי כתיבה של עבודת מחקר לתואר דוקטור. תודה והערכה לרעייתי שלומית שהייתה שותפה טבעית ואוהדת לכל אורך הדרך והביעה תמיכה,עידוד ואהבה בכל פרק הזמן שאותו הקדשתי לכתיבת עבודה זו. תמיכה יוצאת דופן זו באה לידי במיוחד באותם זמנים שבהם כתיבת העבודה דרשה ממני להקדיש זמן יקר על חשבון זמן איכות משפחתי. ללא תמיכה זו, עבודה זו לא הייתה יכולה לצאת לפועל. תודה לילדי גלעד, יובל, וקרן שפרגנו וגילו סבלנות אין קץ. תודה אחרונה שמורה לכל תלמידי בתוכניות ה- MBA בהן לימדתי ושמהם למדתי רבות אודות הלכות המוסר בעולם העבודה. 2

3 זיהוי סוגיות מוסריות בסביבה מורכבת אריה רשף תקציר התנהגות מוסרית מהווה מרכיב מרכזי בפעילות החברתית של האדם, וליכולת לזהות התנהגויות הסוטות מנורמות חברתיות מוסריות יש חשיבות עליונה לשמירת המירקם החברתי. מוסריות אינן מופיעות בחיי היום יום כשדגל אדום מתנוסס מעל ראשן. הסוגיה המוסרית הדורשת את מטעה של התנהגויות חברתיות. התייחסותו של האדם וויגינס (Wiggins,1988) סוגיות ברב המקרים, מופיעה כשהיא חבויה בתוך הקשר רחב ולפעמים טוען כי מצבים מוסריים רבים אינם תופסים אוטומטית את תשומת ליבו של מקבל ההחלטה והם יכולים לחלוף על פניו ללא ידיעתו. ההחלטה לנהוג באופן מוסרי בסיטואציה נתונה מחייבת את מקבל ההחלטה לזהות כי בסיטואציה איתה הוא מתמודד קיימים מרכיבים מוסריים. הדורשים התייחסות מוסרית גם שיקולים מוסריים. איפוא הוא קריטי לתהליך קבלת החלטות תהליך הזיהוי של מרכיבים האמור להביא בחשבון המחקר בתחום הפסיכולוגיה של המוסר התמקד בעשורים האחרונים במרכיבים הקוגניטיביים של תהליך קבלת ההחלטות עקרונות מוסריים מוגדרים בהתמודדות עם ברורה וחסרת עמימות (1984.(Kohlberg, במוסר. דילמות גישה זו תפסה את מוסריות מובנות הסוכן המוסרי ובולטות כמיישם בסביבת עולם המבקרים תוקפים את ההנחות הבסיסיות של המודל הקוגניטיבי ומציעים שינוי פרדיגמתי. הם טוענים כי התיאוריות הקוגניטיביות התעלמו מתהליכים אינטואיטיביים ורגשיים המשפיעים על קבלת החלטות מוסריות( 2000 Walker,.(Haidt, ;2000 המצבים בהם אנו נדרשים לקבל החלטות מוסריות אנו נמצאים במצב של עמימות, בחיי היום יום איננה תהליך שיטתי של איסוף נתונים לגבי עולם אובייקטיבי מתקבלת החלטה לגבי הדרך הנכונה לפעולה. לטענתה, ווקר טוענת כי ברב וכי מוסריות שבעקבותיו במצבים העמומים היום יומיים איתם נפגשים בני אדם הם מפתחים ונוקטים הרגלי פרשנות המשפיעים על התנהגותם באופן אינטואיטיבי. הרציונאלית הם: אבני היסוד של המודל שמציעה ווקר כאלטרנטיבה לגישה הקוגניטיבית פרשנות אינטואיטיבית של הסיטואציה בשלב הראשון של תהליך ההחלטה המוסרי, וחשיבה רפלקטיבית המתעוררת בעקבותיה, בשלב השני. תהליכים אלו מובילים לתגובה ספציפית לסיטואציה, ולגיבוש סכמות פרשניות עתידיות. הידט (Haidt, 2001) מציג גישה קיצונית יותר הטוענת כי תהליך ההחלטה המוסרי הוא אינטואיטיבי ורגשי בעיקרו וכי מקורו בתהליכים אבולוציוניים. האינטואיציות המוסריות (והרגשות שהם חלק מהן) מופיעות באופן מיידי כתגובה לגירוי והן נועדו לאפשר קבלת החלטות מוסריות בעולם סוער, שאורבות בו לאדם סכנות מכל עבר. החשיבה המוסרית, אליבא דהידט, כרציונליזציה להחלטה מוסרית שכבר התקבלה. לתהליך הזיהוי המוסרי באה גם מופיעה רק לאחר מעשה, ומשמשת תמיכה בחשיבות הרגשות והאינטואיציות ממחקרים בתחום הניאורולגיה החברתית ביקורות דומות עלו גם בתחום קבלת ההחלטות הכללי. ( Damasio,1994) במחצית השנייה של המאה העשרים הציגו חוקרים את הטענה כי בני אדם נוטים לסטות מהרציונאליות המצופה מהם ולהסתייע ביוריסיקות ובאינטואיציות בתהליך קבלת ההחלטות( & Kahneman Conlisk,1996; 3

4 Kahneman,1974.(Tversky,1979; March,1978; Simon,1972,1976;Tversky & מאוחר יותר, הועלתה טענה כי המודלים הקלאסיים מציגים את האדם כסטרילי וחסר רגשות ואינם משקפים את תפקודו אל-נכון, וכי מטפורת המחשב שכיוונה את מאמצי החוקרים במשך זמן רב הגבילה את המחקר להתמקדות בבני אדם כמעבדי מידע בודדים ולהזנחת ההקשר החברתי של קבלת ההחלטות( Izard,1977;Schwartz,1998.(Frijda.1986; הביקורות הנ"ל הביאו מספר הולך וגדל של חוקרים לנטוש את המעבדה ולצאת אל הסביבה הטבעית (או לנסות לדמות אותה), על מנת להגיע לתיאור תקף יותר של התנהגותו של מקבל ההחלטות במצבים אמיתיים. אחת הגישות המובילות בכיוון חדש זה היא גישת ה NDM Making).(Naturalistic Decision גישה זו התפתחה כתוצאה מהצורך של חוקרים להתייחס למאפייני לחץ זמן, עמימות, יעדים לא מוגדרים, סיכון אישי, וגורמי סיבוך אחרים המאפיינים את קבלת ההחלטות בעולם האמיתי. לטענת החוקרים הללו, הדרך שבה בני אדם מזהים ומגדירים את הסיטואציה היא קריטית יותר לתהליך קבלת ההחלטה מאשר הבחירה בין אלטרנטיבות פעולה שונות, אותה הדגישו הגישות הקלסיות ) Zeambok Klein, Orasanu, Calderwood &.( 1993; Lipshitz, Klein, Orasanu,& Salas,2001 נושא הזיהוי של סוגיות מוסריות קבל תשומת לב מועטה בלבד במחקר בפסיכולוגיה של המוסר. המחקר המועט בנושא זה זכה לביקורת על עירפול בהגדרת המושגים וחוסר ביסוס תיאורטי.(Collins,2000;Weaver,2007) המחקר הנוכחי שהוא אקספלורטיבי באופיו, בחן את תהליך הזיהוי המוסרי באמצעות פרדיגמת מחקר מעורב שיטות מתפתח - Methods.Developmental Mixed במחקר התמקדנו בתהליכי הזיהוי של מרכיבים מוסריים בסיטואציות מורכבות תוך ניסיון להבין את הגורמים המשפיעים על כשל בזיהוי מוסרי. תוכנית המחקר כללה רצף בן שלושה מחקרים שנבנו אחד על גבי תוצאותיו של הקודם לו. כל אחד משלושת המחקרים הנ"ל יצא מנקודת מבט שונה על תהליך הזיהוי של סוגיות מוסריות. המחקרים עסקו בתהליך הזיהוי המוסרי של מנהלים הפועלים בסביבה עסקית, שהיא סביבה עמומה וסוערת, והשוואתו עם תהליך הזיהוי של סטודנטים חסרי ניסיון ניהולי. במחקר הראשון (מחקר 1) מנהלים (220 תלמידי MBA בעלי ניסיון ניהולי) נתבקשו לדווח רטרוספקטיבית על הדרך בה התמודדו עם סוגיות מוסריות בחיי העבודה. הדיווח התמקד על תיאור תהליך הזיהוי/כשל בזיהוי של סוגיות מוסריות. ממצאי מחקר 1 מצביעים על שבעה גורמי השפעה עיקריים בזיהוי (וכשל בזיהוי) של סוגיות מוסריות: "אופי המניעים לפעולה", "מידת הפתיחות מוסרית", "אופי הרגשות" "רמת הניסיון והידע", "אופי התרבות הארגונית","מידת העומס על הקשב" ו"תוכן הסוגיה המוסרית". הסוגיות המוסריות עליהן דווחו המשתתפים באו לידי ביטוי בשלושה תחומי פעילות עיקריים: דיווח אמת לבעלי עניין, ניהול המשאב האנושי ויחסים עם בעלי עניין בארגון. נמצא כי לגורמים רגשיים השפעה חשובה הן על זיהוי סוגיות והן על כשל בזיהוי סוגיות. רגשות חיוביים מתפקדים כסמן מוסרי ואילו רגשות שליליים מתפקדים כחסם מוסרי. גורם נוסף שנמצא כבעל השפעה מכריעה על זיהוי וכשל בזיהוי הוא הניסיון המצטבר של הסוכן המוסרי בהתמודדות עם סוגיות מוסריות בעולם העבודה. ממצאי מחקר 1 הביאו לצורך לבחון את הדרך בה מתמודדים מומחים מחד וטירונים מאידך עם תהליך 4

5 זיהוי סוגיות באמצעות הבניית סדרת התנסויות אחידה לשתי הקבוצות, ומעקב אחר תהליך הזיהוי בעת התרחשותו. על מנת לעמוד במשימה זו תוכננה הדמיה ניהולית (מחקר 2) בשיטת ה- items, in basket שבתוכה הוסתרו שלוש סוגיות מוסריות. משתתפי המחקר (24 מנהלים בעלי ותק ניהולי מעל 10 שנים ו 24 סטודנטים לכלכלה וחשבונאות לתואר ראשון ללא ניסיון ניהולי) נתבקשו להתמודד עם סדרת בעיות המייצגות יום עבודה טיפוסי של מנכ"ל חברה, לשקף בקול רם את מחשבותיהם תוך כדי פתרון הבעיה, ולדווח לאחר מכן באופן רטרוספקטיבי על התנסותם. במחקר 2 עלו שלושה סוגי ממצאים: א. אותרו שלושה דפוסי זיהוי מוסרי: דפוס הזיהוי השקול שבו מתקיים תהליך אבחון קוגניטיבי של הסיטואציה המזוהה, דפוס הזיהוי המהיר, שבו לאחר זיהוי ראשוני של הסוגיה דלגו המשתתפים על שלב האבחון הקוגניטיבי היישר להחלטה על דרך הפעולה, ודפוס הזיהוי האינטואיטיבי, שבו פנו המשתתפים היישר להחלטה על פעולה ללא זיהוי ראשוני. בניתוח דפוס הזיהוי השקול נמצאו שלוש רמות של מורכבות קוגניטיבית: אוריינטציה חד ממדית, אוריינטציה רב ממדית מוגבלת, ואוריינטציה דיאלקטית. נמצא קשר חיובי בין רמת המורכבות הקוגניטיבית לרמת הזיהוי המוסרי. ההתמודדות עם הסוגיות המוסריות נתפסה כקשה יותר מההתמודדות עם סוגיות אסטרטגיות, זאת בשל המימד הרגשי שהתלווה לתהליך ההתמודדות עם הסוגיות המוסריות. ב. נמצא כי להקשר שבו נפגש הסוכן המוסרי עם אירוע בעל מאפיינים מוסריים וכן לאירועים שקדמו לאותו מפגש יש השפעה על תהליך הזיהוי המוסרי. לממצאים הללו משמעות מתודולוגית חשובה לגבי הדרך בה נמדד הזיהוי המוסרי במחקרים רבים. ג. קיים הבדל בין מנהלים מנוסים וסטודנטים חסרי ניסיון ברמת הזיהוי המוסרי. מנהלים מזהים סוגיות בעלות אופי מוסרי במידה רבה יותר מאשר סטודנטים. כמו כן, נמצא הבדל בשכיחות דפוסי הזיהוי של מנהלים בעלי ניסיון ניהולי לעומת סטודנטים חסרי ניסיון ניהולי. בקרב המנהלים נמצאה שכיחות כפולה בשימוש בדפוס הזיהוי השקול לעומת שכיחותו בקבוצת הסטודנטים. בעוד שבקבוצת המנהלים נעשה שימוש דומה בשני דפוסי הזיהוי (דפוס הזיהוי השקול ודפוס הזיהוי המהיר) הרי שבקרב קבוצת הסטודנטים שכיחות השימוש בדפוס הזיהוי המהיר הייתה כפולה משכיחות השימוש בדפוס הזיהוי השקול. במחקר השלישי (מחקר 3) נבחנה השפעת האירועים שעובר מקבל ההחלטה לפני זיהוי מצב מוסרי, על הדרך בה הוא ממסגר את הסוגיה המוסרית במועד מאוחר יותר. לבחינת שאלה זו תוכנן מערך ניסוי הטרמה.(priming) במסגרת הניסוי תופללו באופן מבוקר שני גורמי מצב שונים (מטרים אסטרטגי ומטרים רגשי), ונבחנה השפעת סכמות הפעולה שהתעוררו בעקבות הצגת מטרימים אלו על זיהוי מרכיבים מוסריים באירוע המייצג דילמה מוסרית מעולם העבודה (גירוי מטרה). בניסוי השתתפו 58 תלמידי MBA בעלי נסיון ניהולי ו 74 תלמידי תואר ראשון (שנים א' ו-ב') במדעי החברה ללא נסיון ניהולי. ממצאי המחקר אוששו את ההשערה כי הטרמת רגשות של חמלה ודאגה מגבירה את הסבירות שרגשות אלו ישפיעו על המסגור והפרשנות של סוגיה מוסרית שתופיע מאוחר יותר ברצף האירועים. במחקר זה נמצאה השפעה מובהקת של מצבי ההטרמה על תגובות הנבדקים. נבדקים שהוטרמו באמצעות מידע שעורר אצלם רגשות חמלה, גילו תגובות דאגה (concern) בעוצמה רבה יותר באבחון הסוגיה המוסרית. ההשערה כי לניסיון ניהולי השפעה על עוצמת ההטרמה לא אוששה. הפער בין ציוני הדאגה והאכפתיות לדילמה המוסרית (גירוי המטרה) של 5

6 ו, מנהלים ותלמידי ב.א בעקבות ההטרמה הרגשית לא נמצא מובהק. יחד עם זאת, המחקר גילה פער מובהק בין ציוני הדאגה של מנהלים בעלי שלוש שנות ותק לעומת ציוניהם של מנהלים בעלי ותק של 4 שנים ומעלה. בנוסף, נמצא כי לעמדות האתיות של המשתתפים שנמדדו באמצעות ה-,(Forsyth.1980) EPQ יש השפעה על הדרך בה הם הגיבו לכל אחד מסוגי ההטרמה, וכי ציון האידאליזם בשאלון ה EPQ נמצא כגורם ממתן להשפעת המטרים האיסטרטגי. ממצאי שלושת המחקרים מצביעים על חשיבות שלב הזיהוי המוסרי בתהליך קבלת החלטות במוסר ומתארים שלושה גורמי השפעה עיקריים על הזיהוי של מרכיבים מוסריים בסיטואציות מורכבות: א. ההקשר הסביבתי בו מוצגת הסוגיה המוסרית וכן אירועים קודמים שאותם חווה הסוכן המוסרי טרם מפגשו עם אותה סוגיה. (מחקרים 2,1 (3 ב. מאפייני הסכמות המוסריות הקיימות במאגר הידע של האדם (מחקרים 2, ו 3 ) ג. תוכן הסוגיה המוסרית איתה מתמודד הסוכן המוסרי.(מחקרים 1 ו 2 ) לממצאי המחקר משמעות תיאורטית לחקר תהליך הזיהוי המוסרי והם מציגים באור חדש את מערכת היחסים בין המישור הקוגניטיבי למישור הרגשי בתהליך הזיהוי המוסרי בפרט, ובתהליך ההחלטה המוסרית בכלל. ממצאים אלו מאפשרים לנו לטעון כי מודל האינטואיציה המוסרית (2001 (Haidt, שקיבל תהודה רבה בשנים האחרונות, תקף רק במקרים קיצוניים שבהם האירועים הנתפסים מעוררים רגשות חזקים שמקורם בטאבו חברתי, כדוגמת הרגש המתעורר ברב בני האדם לסוגיית גילוי העריות Imada,1997) (Haidt,Rosin,McCauley & וכי מודל ה SIM- של הידט מפחית בחשיבות השפעת התהליכים הקוגניטיביים על תהליך הזיהוי המוסרי. לטענתנו, ברב האירועים המוסריים שאיתם מתמודדים בני אדם בחיי היום יום מתעוררים רגשות המשמשים כחיישן שתפקידו להעביר את תוצר התפיסה האינטואיטיבית הראשונית לאבחון קוגניטיבי. שני התהליכים (האינטואיטיבי והרפלקטיבי) פועלים זה בצד זה. הדרך המתאימה לתאר את תופעת הזיהוי המוסרי היא לשלב בין הגישה הרציונליסטית והגישה האינטואיטיבית. מודל העיבוד הדואלי שהציעו ליברמן ושות' (& Gilbert Lieberman,Gaunt, 2002, (Trope המתאר שתי מערכות עיבוד ייחודיות, מערכת רפלקסיבית אינטואיטיבית ומערכת רפלקטיבית קוגניטיבית היכולות לפעול במקביל כשלכל מערכת היתרונות שלה, מאפשר לבצע את האינטגרציה המתבקשת בין שתי הגישות. הממצאים מצביעים על העובדה כי במקרים רבים אנשים המאופיינים ברגישות מוסרית ומצוידים בסכמות מוסריות הולמות יכולים להיקלע למצב שבו הם נכשלים בזיהוי סוגיות מוסריות בסביבה בה הם פועלים. ממצאי המחקר מצביעים גם על שלושה נושאים בעלי חשיבות מתודולוגיות: א. נמצא כי ניתוח פרוטוקולים של דיבור בקול בעת התמודדות עם סוגיות מוסריות מאפשר ניתוח מעמיק ומפורט של תהליך ההחלטה המוסרי. ב. הממצא כי מקומו של אירוע מוסרי בסדרת אירועים משפיע על פרשנותו של אותו אירוע מצביע על הצורך להתחשב באירועים שקדמו לאותו אירוע במדידת הזיהוי והשיפוט מוסרי ג. חקר התנהגות בני אדם בסביבה האמיתית ובחינת תגובותיהם לבעיות המופקות ממציאות חייהם היום יומיים מאפשר הפקת מגוון תגובות המייצגות את תהליך ההחלטה המוסרי בעולם האמיתי באופן תקף. 6

7 תוכן עניינים.1 מבוא כשל בזיהוי מוסרי גורמים לכשל בזיהוי סוגיות מוסריות מגמות חדשות בפסיכולוגיה של המוסר השפעת הרגשות על החלטות מוסריות תרומת מדעי הנאורולוגיה החברתית לחקר ההתנהגות המוסרית מהות הקונפליקט המוסרי בניהול השפעת הסביבה הארגונית על החלטות מוסריות הצורך בהבהרה מושגית תהליך הזיהוי המוסרי והגדרותיו סקירת ספרות האדם כמקבל החלטות כוונים חדשים בחקר קבלת החלטות גישות נטורליסטיות בחקר קבלת החלטות האדם כמקבל החלטות מוסריות מאפיינים פילוסופיים של החלטות מוסריות היבטים פסיכולוגיים בקבלת החלטות מוסרית...38 משמעות הרגש לתהליכי קבלת החלטות מוסריות המשמעות החברתית של הרגשות השפעתם של רגשות על תהליכי החלטה השפעת התרבות הארגונית על הרגשות כעס כרגש דו-כיווני הרגש כחיישן מוסרי...65 הטיות קוגניטיביות המשפיעות על זיהוי סוגיות מוסריות מאפיינים עיקריים של הטיות קוגניטיביות כשל בהערכת הסתברויות של אירועים תסריטי פעולה בטחון יתר "משל הצפרדע המבושלת" - המדרון החלקלק האיטי קיבעון מחשבתי הגורם לדבקות בהשערות השפעת ההווה על העתיד

8 2.3.8 הטיית אי העשיה (omission bias) כשלים בתהליך החלטה רב - ברירתי (טיפול במספר בעיות בו זמנית) לחץ קבוצתי וארגוני מודלים לקבלת החלטות מוסריות בסביבה עסקית זיהוי סוגיות מוסריות הגדרות המושג התייחסויות פילוסופיות לזיהוי מוסרי היבטים פסיכולוגיים של זיהוי מוסרי דגש על מאפייני הסוגיה בזיהוי המוסרי מאפייני הסוכן המוסרי כגורמים דומיננטיים בזיהוי המוסרי דגש על תהליך הזיהוי הצורך בהגדרה מעודכנת של הזיהוי המוסרי מחקרים בנושא הרגישות המוסרית גורמים המשפיעים על זיהוי מוסרי סיכום פרק סקירת הספרות ושאלות המחקר התפיסה המתודולוגית של המחקר מחקר - 1 גורמים המשפיעים על זיהוי וכשל בזיהוי סוגיות מוסריות הקדמה סקירת ספרות קונפליקטים מוסריים כלליים בחיי היום יום התמודדות מוסרית בסביבה עסקית שימוש בסוגיות מוסריות מחיי היום יום של מנהלים- הצדקה מתודולוגית שאלות המחקר שיטת המחקר הרציונל המתודולוגי לבחירת דיווחים רטרוספקטיביים כמכשיר המחקר אוכלוסית המחקר מחקר מקדים מחקר עיקרי ממצאים תחומי התוכן המאפיינים את הסוגיות המוסריות פרוט קטגוריות הפעילות בהן באו לידי ביטוי סוגיות מוסריות

9 4.4.3 ניתוח קטגוריות הפעילות אופי הקונפליקט המוסרי בסביבת העבודה גורמים המשפיעים על זיהוי סוגיות מוסריות גורמי כשל בזיהוי סוגיות מוסריות התנסות כמרכיב המשפיע על רמת הזיהוי המוסרי דיון בממצאים תכני הסוגיות ואופי הדילמות השפעת משתנים אינדיבידואליים על אופי הסוגיות המדווחות אופי הקונפליקט גורמים המשפיעים על זיהוי סוגיות מוסריות גורמים המשפיעים על כשל בזיהוי סוגיות מוסריות התפתחות הניסיון המוסרי מסקנות חוזקות וחולשות המחקר וסוגיות למחקר המשך מחקר תהליך זיהוי סוגיות מוסריות בהדמיה ניהולית הקדמה סקירת ספרות שלבים בקבלת החלטות שלבים בזיהוי מוסרי סכמות מוסריות הקשר בין רמת הנסיון הניהולי לבין רגישות המוסרית בסיטואציות מקצועיות רגישות מוסרית של סטודנטים מדדי מורכבות התגובה של בעלי נסיון אל מול חסרי נסיון התפיסה המתודולוגית של המחקר שילוב של דיבור בקול בהדמיה המדמה עולם אמיתי ככלי מחקר הדמיה ככלי מחקר בקבלת החלטות שיטת הדואר הנכנס - items In basket 5.4 שיטת המחקר מכשירי המחקר מהלך המחקר של ההדמיה המדוברת שיטת ההערכה ממצאים שלב הזיהוי המוסרי

10 5.5.2 ניתוח הפער בין זיהוי מוסרי רטרוספקטיבי לזיהוי מוסרי הבדל בין נשים וגברים סגנונות זיהוי תהליך הכשל בזיהוי - ניתוח התוכן של התגובות הרטרוספקטיביות גורמי הכשל בזיהוי סיכום פרק הממצאים דיון בממצאים דפוסי הזיהוי השפעת הנסיון על זיהוי סוגות מוסריות המורכבות הקוגניטיבית של התגובות קושי ההתמודדות עם הסוגיות המוסריות גורמי השפעה על תהליכי הזיהוי השפעת תכני הסוגיות על הזיהוי המוסרי חולשות וחוזקות המחקר המלצות למחקר המשך מחקר - 3 השפעת תהליכי ההטרמה על שימוש בסכמות מוסריות הקדמה סקירת ספרות משמעות תהליכי הטרמה להבנת תהליכי קבלת החלטות חברתיות השפעת שינוי מסגור על פרשנות גירויים סכמות מרובות בתחום המוסר הטרמת סכמות מוסריות השפעת נסיון החיים על תהליך ההטרמה השפעת עמדות אתיות על הערכות מוסריות שיטת המחקר אוכלוסית המחקר מכשירי המחקר מערך המחקר מדדי עוצמת דאגה ואחריות פרוט קטגוריות קידוד התגובות ממצאים השפעת ההטרמה על כלל המדגם ניתוח התגובות המילוליות של המשתתפים למטרים ולגירוי המטרה

11 6.4.3 השפעת הנסיון הניהולי על תגובות המשתתפים השפעת עמדות אתיות על אופי התגובה מאפייני המשתתפים שאופיין אצלם אפקט הניגוד השפעת מין המשתתפים על תגובותיהם דיון בממצאים השפעת אפקט ההטרמה על תגובות כלל המשתתפים השפעת הנסיון הניהולי על זיהוי סוגיות מוסריות השפעת העמדות האתיות על תוצאות ההטרמה השפעת המין על ציוני הדאגה סיכום דיון כללי מסכם כללי דפוסי הזיהוי הרגש כחיישן וכחסם מוסרי השפעת רצף האירועים הצטברות הנסיון כגורם המשפיע על זיהוי מוסרי תרומת מאפיינים אישיים לזיהוי סוגיות מוסריות זיהוי מוסרי לעומת רגישות מוסרית המשמעות התיאורטית של ממצאי המחקר השלכות מתודולוגיות סיכום מקורות נספחים נספח מס' נספח מס' נספח מס' נספח מס' נספח מס' נספח מס' נספח מס' 7 נספח מס'

12 ב 1 ב 2 ב 3 ב 4 ב 5 ב 6 ב 7 ב 8 ב 9 ג 1 ג 2 ג 3 ג 4 ג 6 ג 8 ג 9 נספח מס' טבלאות, לוחות ודיאגרמות: טבלה מס' טבלה מס' טבלה מס' טבלה מס' טבלה מס' טבלה מס' טבלה מס' טבלה מס' טבלה מס' טבלה מס' טבלה מס' טבלה מס' טבלה מס' ' - התפלגות תחומי התוכן בין כלל המשתתפים במצבי זיהוי וכשל בזיהוי ' התפלגות תחומי הפעילות המדווחים עפ"י גיל ' התפלגות קטגוריות הפעילות עפ"י מין המשתתפים ' - התפלגות גורמי הזיהוי בכלל המשתתפים ' - התפלגות גורמי זיהוי עפ"י גיל ' - השוואת שכיחות גורמי הזהוי בין קבוצות הגברים והנשים ' גורמי כשל זיהוי כלל המשתתפים ' - התפלגות גורמי כשל זיהוי סוגיות מוסריות עפ" גיל ' התפלגות גורמי כשל בזיהוי סוגיות עפ"י מין ' מספר המדרגים את הסוגיה כמוסרית בהדמיה הכתובה '- שכיחות יחסית של הסוגיות המוסריות בדרוגי הקושי והחשיבות בהדמיה הכתובה ' ' - שקלול ציוני החשיבות והקושי לסוגיות המוסריות עפ"י דרוגן היחסי הגדרת סכמות מוסריות טבלה מס 5 ג' הגדרת סכמות אסטרטגיות טבלה מס' ' -קריטריונים לציינון רמת זיהוי מוסרי עפ"י סוגיות טבלה מס 7 ג' - השוואה בין ציוני זיהוי מנהלים וסטודנטים עפ"י סוגיות טבלה מס' טבלה מס' ' - השוואה בין תהליך ארוך וקצר בזיהוי מוסרי סוגיית הלייזר ' - השוואה בין תהליך ארוך וקצר בזיהוי מוסרי בסוגיית הלייזר טבלה מס' 10 ג' -השוואה תהליך ארוך וקצר בזיהוי מוסרי סוגיית המכרז טבלה מס' 11 ג'-דוגמא לדפוס האינטואיטיבי טבלה מס' 12 ג' -התפלגות דפוסי הזיהוי טבלה מס' 13 ג' - ממוצעי מספרי המילים בתגובות לסוגיות המוסריות בהדמיה המדוברת טבלה מס' 14 ג' - רמת מורכבות קוגניטיבית חד מימדית טבלה מס' 15 ג' - רמת מוכבות קוגניטיבית רב ממדית מוגבלת טבלה מס' 16 ג' - רמת מורכבות דיאלקטית קוגניטיבית טבלה מס' 17 ג' - השוואת התפלגות התגובות בין מנהלים וסטודנטים טבלה מס' 18 ג' - ממוצעי ציוני המורכבות הקוגניטיבית טבלה מס' 19 ג' מקדמי המתאם פירסון בין מספר המילים בסוגיות לבין המורכבות הקוגניטיבית של הסוגיות

13 א 2 א 3 א 4 א 5 א 6 א 7 א 1 ד 1 ד 2 ד 3 ד 4 ד 5 ד 6 ד 7 ד 8 ד 9 טבלה מס' 20 ג'- מקדמי המתאם ביןצ משתני המחקר (מתאם פירסון) טבלה מס' 21 ג' - שכיחות יחסית ושכיחות אופטימלית של הסוגיות המוסריות בדרוגי הקושי בהדמיה המדוברת טבלה מס' 22 ג' - התפלגות מספר אזכורי הקושי לגבי סוגיות מוסריות בסימולציה המדוברת טבלה מס' 23 ג' - טבלה מס' 24 ג' טבלה מס' 25 ג' השוואה ביו ציוני הזיהוי המוסרי והזיהוי המוסרי הרטרוספקטיבי השוואה בין מנהלים לסטודנטים בציון הכולל של זיהוי מוסרי רטרוספקטיבי פער בין גברים ונשים טבלה מס' 26 ג' - תאור דפוסי התגובות עפ"י ארבעת שלבי המחקר טבלה מס' 27 ג' - התפלגות סגנונות הזיהוי עפ"י סוגיות בכלל המשתתפים טבלה מס' 28 ג' - דוגמא לדפוס תגובות מלא בסוגית הלייזר טבלה מס' 29 ג' רצף אירועים ללא תגובה על הקלטת הסימולציה- פיטורים טבלה מס' 30 ג' רצף ארועים ללא תגובה על הקלטת הסימולציה- מכרז טבלה מס' 31 ג' - הסבר כשל בזיהוי בשלב התגובה לאחר השמעת ההקלטה טבלה מס' 32 ג' - הסבר כשל בזיהוי בשלב הראיון הרטרוספקטיבי טבלה מס' 33 ג' - התפלגות זיהוי עפ"י מקום סוגית המכרז בהדמיה טבלה מס' טבלה מס' טבלה מס' טבלה מס' טבלה מס' טבלה מס' טבלה מס' טבלה מס' טבלה מס' טבלה מס' 10 ד' ' - תוצאות הניתוח של פריסת פריטים עפ"י גורמים לגבי 5 מדינות Confirmatory ' - תוצאות ניתוח הגורמים (CFA) Factor Analysis t '- ניתוח שונות דו-כיווני לציוני דאגה הטרמה X סוג אוכלוסיה ' תוצאות מבחן להבדל בין קבוצת הדאגה לבין קבוצת האסטרטגיה ' - הטרמת דאגה ואכפתיות (אפקט האסימילציה) ' - הטרמת שיקולים אסטרטגיים (אפקט האסימילציה) '- דוגמאות לאפקט הניגוד ' - פילוח העמדות האתיות לשתי קבוצות הניגוד ' -השוואה בין ציוני העמדות האתיות של קבוצת הניגוד החיובי לשאר המדגם מבחן t להבדל בין נשים וגברים ' - מודל קבלת החלטות מוסריות 1986) Rest, ( ' - הבדלים בדגשים בין גישות המאמצות את מודל ההבניה...49 ' - מערכת העיבוד הכפול עפ"י ליברמן ושות' (2002 al, 52...(Lieberman et ' - מודל הפרשנות המוסרית ) (Walker, ' - מודל האינטואיציה המוסרית 55...(SIM) ' - מודל קבלת ההחלטות המוסריות של ג'ונס (1991 Jones, (...81 ' - גורמי השפעה אפשריים על זיהוי סוגיות מוסריות לוח מס' לוח מס' לוח מס' לוח מס' לוח מס' לוח מס' לוח מס' 13

14 ב 1 א 7 א 8 ב 2 ב 3 ב 4 א 9 ג 1 ג 2 ג 3 ד 1 ג 4 ב 1 ב 2 ג 1 ג 2 ג 3 ד 1 ' - סוגי מחקרים ' - ההבדלים העיקריים בין מחקר איכותני לכמותני ' - גישות למחקר מעורב שיטות (מתוך &Teddlie, 1998 (Tashakkori לוח מס' לוח מס' לוח מס' לוח מס' לוח מס' לוח מס' לוח מס' לוח מס' 10 א' - רצף שיטות המחקר א' - מהלך המחקר ' - מודל הסלמת מחוייבות (מעובד מסטריט, ושות' ' - מודל התפתחות הניסיון המוסרי בניהול ' - הגורמים העיקריים המשפיעים על זיהוי מוסרי '- מודל קידום מניעה בזיהוי סוגיות מוסריות ' - מבנה ההדמיה ' - תוכנית ההשוואות בין כשל מוסרי בהדמיה לבין התגובות הרטרוספקטיביות ' - דפוסי זיהוי סוגיות מוסריות ואסטרגיות ' - תרשים סכמטי של סגנונות הזיהוי העיקריים ' - מערך המחקר לוח מס' לוח מס' לוח מס' לוח מס' לוח מס' לוח מס' ' - התפלגות תחומי התוכן בין כלל המשתתפים במצבי זיהוי-כשל בזיהוי ' - התפלגות גורמי הזיהוי בכלל המשתתפים ' - השוואה בין ציוני זיהוי מוסרי מנהלים לעומת סטודנטים בהדמייה ' - השוואת ממוצעי מספר מילים בתגובות מנהלים וסטודנטים ' - השוואת ממוצעי ציוני המורכבות הקוגניטיבית בין מנהלים לסטודנטים ' - ממוצע ציוני דאגה עפ"י קטגוריות ותק ניהולי דיאגרמה מס' דיאגרמה מס' דיאגרמה מס' דיאגרמה מס' דיאגרמה מס' דיאגרמה מס' 14

15 1. מבוא 1.1 כשל בזיהוי מוסרי 1 התנהגות מוסרית מהווה מרכיב מרכזי בפעילות החברתית של האדם ולכן ליכולתו לזהות התנהגויות הסוטות מנורמות חברתיות מוסריות יש חשיבות עליונה לשמירת המירקם החברתי. ההחלטה לנהוג באופן מוסרי בסיטואציה נתונה, לסיטואציה בה הוא מתפקד יש משמעויות מוסריות. מחייבת את מקבל ההחלטה לזהות כי וויגינס (Wiggins, 1980) מוסריים רבים אינם תופסים אוטומטית את תשומת ליבו של מקבל ההחלטה על פניו ללא ידיעתו: טוען כי מצבים והם יכולים לחלוף few moral situations come already inscribed with the names of all the concerns they touch or impinge upon [and] the relevant features may not all jump to the eye בטרפילד ושות' (Wiggins, 1980, p. 231). (Butterfield, Trevino & Weaver, 2000) מופיעות בחיי היום יום כשדגל אדום מתנוסס מעל ראשן. מדגישים לטענתם, כי בעיות מוסריות אינן הבעיות המוסריות מופיעות במקרים רבים כשהן חבויות בתוך הסיטואציה שבה מתפקד האדם, ולכן קיים קושי בזיהויין. בשנות ה- 70 התפרסמה בארה"ב פרשת הדליקות ברכב "פורד פינטו" שייצרה חברת "פורד". הדליקות שנבעו מכשל בתכנון מיכל הדלק גרמו למותם ולפציעתם של בני אדם רבים. טרבינו ונלסון 2004) Nelson, (Trevino & מביאות בספרן את סיפורו של דניס גיויה Dennis) (Gioia שהיה ממונה על מעקב ליקויי הרכבים של חברת לא רצוני בזיהוי סוגיה מוסרית התאגיד ודורשת את התערבותו). מאמרים רטרוספקטיביים שבהם (פגיעה "פורד" באותה תקופה, כדוגמא לכשל מתמשכת בבני אדם הנמצאת בתחום האחריות של גיויה המשמש כיום פרופ' ניסה להסביר את הסיבות להתנהגות ארגונית לכשל בזיהוי אותה כתב מספר פגיעה מתמשכת בנוסעים כסוגיה מוסרית, וזאת, למרות תפיסתו את עצמו כבעל ערכים מוסריים למהדרין. ההסבר שנותן גיויה (2004, (Gioia, 1992 לאותו כשל מבוסס על השפעת סכמות ותסריטי פעולה על התעלמות גיויה, ממאפייני מקיום מרכיבים מוסריים בתהליך עיבוד המידע. התרבות הארגונית ששררה בחברת מוסרי בקרב עובדי החברה ומנהליה: "פורד" תסריטי פעולה אלו באותה תקופה הושפעו אשרחסמה עפ"י כל שיח בעבודה זו אנו משתמשים בהגדרה רחבה של התנהגות מוסרית וכוללים בה גם מה שבספרות הניהול נקרא 1 התנהגות אתית Reynolds,2006).(Trevino,Weaver & עפ"י כשר( 2002 ) המוסר עוסק בהקשרים של אדם וזולתו ואילו האתיקה עוסקת בהקשרים של איש המקצוע וזולתו. בעבודה הנוכחית נשתמש בשני המושגים לחילופין כשכוונתנו להתנהגות של הפרט המתרחשת בהקשר החברתי הרחב ואשר נשפטת כטובה או רעה, צודקת או לא צודקת, לאור נורמות מוסריות המקובלות בחברה הרחבה ובארגונים המשרתים אותה. 15

16 The key question is how could I engaged in a decision process that appeared to violate my own strong values - a decision process whose subsequent manifestations continue to be cited by many observers as a supposedly definitive study of corporate unethical behavior. I tend to discount the obvious accusations, that my values weren t really strong held, that I had turned my back to my own values in the interest of loyalty to Ford, that I was somehow intimidated into making decisions in the best interests of the company, that despite my principled statements I had not actually achieved a high stage of moral development and so on. (Gioia, 2004, In Trevino & Nelson, 2004, p.130). My own schematized (scripted) knowledge influenced me to perceive recall issues in terms of prevailing decision environment and to unconsciously overlook key features of the Pinto case,mainly because it didn t fit to existing scripts. Although the outcome of the case carry retrospectively obvious ethical outcomes, the schemas driving my perspectives and actions precluded consideration of issues in ethical terms because the scripts didn t include ethical dimensions. (Gioia, 1992, p.365) המחקר בתחום הפסיכולוגיה של המוסר, התעלם מתהליך הזיהוי של סוגיות מוסריות במצבים הדורשים החלטה מוסרית, והתמקד בתיאור תהליך ההחלטה עצמו, בקשר בינו לבין ההתנהגות המוסרית, בגורמים המשפיעים על השניים, ובתהליך התפתחות החשיבה המוסרית.( Haidt, 2001; Messcik & Bazerman, 1996; Narvaez, 1996; Walker, 2000) המחקר הנוכחי מציע לבחון את תהליך הזיהוי המוסרי כמשתנה חשוב ומכריע בקביעת אופי תהליך קבלת ההחלטות המוסרי וכמרכיב משמעותי בהסבר ההתנהגות המוסרית. המחקר מתמקד בניסיון לתאר את תהליכי הזיהוי של מרכיבים מוסריים בסיטואציות מורכבות ולהבין את הגורמים המשפיעים על כשלים בזיהוי סוגיות מוסריות. שיטת המחקר שיושמה בסדרת המחקרים המרכיבים את המחקר הנוכחי, היא גישת המחקר המעורב Methods) Mixed (Methodology המדגישה את שילובן של שיטות מחקר פנומנולוגיות עם שיטות מחקר המאופיינות ע"י בקרה ושליטה על משתנים. המניע לביצוע סדרת המחקרים המרכיבים את המחקר הנוכחי הינם ממצאים שעלו במחקר של כותב העבודה הנוכחית במסגרת עבודת מ.א. בנושא התמודדות מוסרית של מנהלי חברות עסקיות בישראל (רשף, 2000). על פי דיווחיהם של המרואיינים במחקר זה, קרוב ל 25% מהסוגיות המוסריות איתן התמודדו, היוו כשל בזיהוי מוסרי. כלומר, בעת קבלת ההחלטה לא הייתה התייחסות של אותם המנהלים למרכיבים מוסריים בסיטואציה. זיהויים של אלה נעשה רק בדיעבד, ולאחר שכבר נגרמה פגיעה בבעל עניין זה או אחר. שני הציטוטים המוצגים בהמשך, מייצגים סוגיות מוסריות: דוגמאות לדיווחים בדיעבד של מנהלים על כשל בזיהוי 16

17 א' מנהל חברת הי-טק: "אין יום שאני לא מצטער על העניין ועל מעשי. זה לא נראה לי סביר, זה היה מסריח, אבל אני אומר לכם שבסך הכל רציתי לעשות את עבודתי טוב ולהגיע לכמה שיותר עסקאות. הסטנדרטים שלי היו מעוותים. הייתי בחדר מלא גזים ולא הרחתי את הסירחון. רק כשיצאתי הרחתי והבנתי שכל האוירה שם הייתה מושחתת". (הדגשה שלי) י' מנהל תפעול במפעל ייצור : שלי) "ניתן לדעתי לומר במידה רבה של צדק, לצערי, כי בשלב זה הייתי עיוור לחלוטין לבעיה. הייתי שקוע לחלוטין בניסיון להוכיח את עצמי וחלק מההוכחה היה להוציא את מקסימום התפוקות, תוך שימוש במינימום משאבים, כשהכוונה היא כמובן כמעט תמיד למשאב האנושי". (הדגשה הדיווחים המוצגים לעיל מתארים תופעה המלווה מנהלים רבים בחיי היום יום והיא, הסחת הדעת בתהליך קבלת ההחלטות מאירועים הדורשים התייחסות ערכית ומוסרית. המשותף לתיאורים הנ"ל הוא כשל בזיהוי פוטנציאל לפגיעה מוסרית התקבלה ההחלטה. בכל אחת מהדוגמאות הנ"ל, המוצהרים שלו וביצע סטייה מוסרית בלא שהתכוון לכך מלכתחילה. בבני אדם, באותה נקודת הזמן שבה פעל מקבל ההחלטה בניגוד לערכים המוסריים 1.2 גורמים לכשל בזיהוי סוגיות מוסריות תנאי הכרחי לקבלת החלטה לגבי התנהגות מוסרית במצב נתון, הינו זיהוי הבעיה בפניה עומד מקבל ההחלטה, כשייכת לעולם התוכן המוסרי (1986.(Rest, ברב המקרים הסוגיה המוסרית הדורשת את התייחסותו של האדם, מופיעה בחיי היום יום כשהיא חבויה בתוך הקשר רחב ולפעמים מטעה של התנהגויות חברתיות. תהליך הזיהוי הוא קריטי להמשך תהליך קבלת החלטות שאמור לקחת בחשבון גם שיקולים מוסריים. אדם שאינו מזהה מרכיבים מוסריים בסיטואציה בה הוא נמצא ואינו מפעיל סכמה מוסרית לטיפול בבעיה, יקבל את ההחלטה ע"ס סכמות אחרות. לדוגמא: החלטה על סמך רציונליות כלכלית, ולא על סמך דאגה לאי פגיעה בבני אדם או בסביבה. בזרמן וצ'אף (2006 Chugh, (Bazerman & טוענים כי בני אדם נכשלים לעיתים קרובות בתפיסה ובעיבוד גירויים שנמצאים בהישג ידם כתוצאה מ"מודעות מוגבלת" awareness).(bounded תופעה זו מוגדרת על ידם ככשל בזיהוי מידע נגיש הרלוונטי לקבלת ההחלטה, והתמקדות במידע לא רלוונטי. כתוצאה מכשל זה נשאר מידע חשוב ללא התייחסות מקבל ההחלטה וההחלטה המתקבלת יכולה להתברר כהרת אסון. לאופי הסכמה המופעלת, משמעות רבה בתהליך קבלת החלטות שיש לו השלכות מוסריות. בסביבה יציבה שבה אין לחץ לאיסוף מידע באופן מיידי ולקבלת החלטות במהירות, מתבצע במקרים רבים ניתוח שיטתי של הבעיה. לעומת זאת, בסביבה המאופיינת ע"י אי ודאות ולחץ לקבלת החלטות מהירה, מופעלים תהליכים אינטואיטיביים לקליטת הגירוי ולניתוחו. הפרט מחפש פשטות ויעילות בחייו ולכן הוא ממקד את הקשב באופן אינטואיטיבי לנושאים שנתפסים 17

18 בעיניו כבעלי בולטות החבויה בסיטואציה. רבה יותר ובמקרים רבים מוסחת תשומת ליבו מהמשמעות המוסרית האופן בו בוחר האדם הנמצא בסיטואציה החברתית את המידע הרלוונטי לתפקודו מתוך מכלול מאפייני הסיטואציה מעניין חוקרים בתחומי הפסיכולוגיה החברתית (1996 Schwartz, 2001). עיבוד מידע חברתי מתחיל בהצפנת המידע המגיע מגירוי חיצוני ומקבל ייצוג במוחו של הקולט. רב המצבים איתם מתמודד האדם מציגים כמות גדולה של מידע עד שזה כמעט בלתי אפשרי לקודד כולו (1991 Taylor,.(Fiske & עומס זה במידע, מכריח את הפרט לקודד גירויים מסוימים, ובו זמנית להתעלם מאחרים (1958.(Broadbent, פיסק וטיילור (1991 Taylor, (Fiske & טוענים וכי מנגנון הקשב של האדם מהווה מרכיב חשוב בתהליך סינון המידע. בני אדם מתמקדים באופן סלקטיבי באספקטים מסוימים בסביבת הגירוי, ומזניחים אספקטים אחרים. פיסק וטיילור מדגימים זאת באמצעות בקשה מאנשים לדמיין באופן מנטלי סיור בדירת חבר מאד מוכר להם. אם הסיור יתנהל מנקודת המבט של קונה העומד לרכוש את הדירה הוא ישים לב לצבע הקירות או לשיפוצים שבוצעו בחדר האמבטיה. אבל, אם האדם יתבקש לבחון את הדירה מנקודת המבט של פורץ, הוא בודאי ישים לב למיקום של מכשירי אלקטרוניקה יקרים או לקופסת התכשיטים בחדר השינה. ווקר (2000 (Walker, טוענת כי מרכיבים רבים בסביבה החברתית בה מתפקד האדם הם עמומים ודורשים את פרשנותו. הסכמה הפרשנית עפ"י ווקר היא פרי נסיון החיים הספציפי של האדם, ולכן במקרים רבים קיים הבדל בין בני אדם שונים בדרך בה הם מזהים מידע מוסרי בסיטואציות איתן הם נפגשים. הבדלים אלו משפיעים על שוני בהחלטות לנקוט בצעדים המתבקשים מאותו מצב. לדוגמא: אנשים מרקע שונה חיים במציאויות מוסריות שונות כך שעולות במוחם אמיתות מוסריות שונות כאשר הם נפגשים בסיטואציות דומות. תפיסות שונות של המציאות מביאות לקונפליקטים בין בני אדם או בין קבוצות אתניות ותרבותיות שונות (2001 Norenzayan,.(Nisbett, Peng, Choi & מחקרים אחרים מראים, כי בני אדם נוטים להגיב באופן שונה למצבים דומים כתוצאה מנקודת המבט שבאמצעותה הם בוחנים מצבים לדוגמא: רווח והפסד &) ;Tversky Kahneman, 2000; Kahneman & Tversky, 1979, 1984,(Kahneman, הוגנות לעומת אי הוגנות (1986 Thaler, Knetsch & מידע,(Kahneman, 1981 מוסרי קיצוני,1998) Kellaris (Boyle, Dahlstrom & ועוד. הוגרט 2001) (Hogarth, מדגים את השפעת נקודות המבט השונות על פרשנות המידע באמצעות דוגמא מעולם ההתנסויות המקצועי. לטענתו, תהליכי סוציאליזציה מקצועית משפיעים על הדרך בה תופסים אנשי מקצוע את העולם. הוא מדגים זאת באופן ציורי באמצעות תאור הדרך בה מעדיפים כלכלנים לבחון בעיות בתחום היחסים האישיים: I have interacted with economists during of most of my professional career. What strikes me about their discourse is how the terminology and reasoning processes of economists, work their way into almost all the topics...indeed when faced with issues that they find hard to conceptualize, such as problem involving personal relationships, 18

19 they seem to have a strong desire to translate the discussion into economic terms as well as a great sense of relief when they can tag the unfamiliar with familiar labels. (Hogarth, 2001, p.223) סכמות הידע והערכים המקצועיים המוקנים לתלמידי כלכלה מדגישים את תפיסת מיקסום הרווחים ומחלישים את ערכי הדאגה לפרט. רובינשטיין (2006 (Rubinstein, העמיד תלמידים ממגוון חוגי לימוד באוניברסיטאות שונות, ככלכלה, מתמטיקה, משפטים ופילוסופיה בפני דילמה שבה התקיים קונפליקט בין מיקסום רווחים לחברה (company) לבין הצורך לפטר עובדים (גם במצבים שבהם לאחר הפיטורים החברה ממשיכה להרוויח). הממצאים מצביעים על הבדל ברור בין התעלמותם של תלמידי כלכלה מדאגה לרווחתם של העובדים לבין תגובותיהם של הנבדקים האחרים. רובינשטיין מסביר את הממצאים בדגש המתמטי הניתן בלימודי הכלכלה, דגש המעודד את התלמידים להעדיף מיקסום רווחים: "This appears to support the intuition that presenting a problem mathematically,as we often do in economics, conceals the real life complexity of the situation" (Rubinstein, 2006, p.c9). מיסגור (framing) המידע הנקלט, נובע מאופי הגירוי ומגורמים מצביים המתלווים לגירוי, כהתנסות קודמת, רגשות, השפעה קבוצתית ועוד. מאפיינים אלו גורמים לזמינות של קטגוריות קוגניטיביות מסוימות המשמשות לפירוש המידע והן מועדפות על פני קטגוריות אחרות (1996.(Schwartz, הקשב לגירוי מבוסס על הבולטות והזמינות של מידע הקיים בסכמות המנטליות של האדם. מידע הרלבנטי למטרות האדם יזכה לתשומת לב רבה יותר.(Hastie, 1981) ובאותה מידה גם יזכר יותר,(Wyer,Strull,Gordon & Hartwick, 1982 ) נסיונם של מנהלים בתחום העסקי, והאקלים הארגוני הכלכלי שבמסגרתו הם נדרשים לתפקד, מבנים אצלם "סכמות עסקיות" מפותחות, כך שארועים כלכליים ואיסטרטגיים שונים בסביבת העבודה גורמים להם להתמקד במימד האיסטרטגי הקשור למטרות הארגון ולהתעלם מהמימד המוסרי 2005) Jordan,.(Gioia, 1992, דוקריץ ושות' &) George Dukerich, Waller, כארועים (Huber, 2000 מצביעים על השוני בתפיסת ארועים שונים ע"י מנהלים, בעלי השלכות מוסריות או כאירועים אסטרטגיים: " operations decisions may have also moral implications. the operational decision of buying new equipment may have moral implications if it affects safety, however, managers may not recognize such implications for these type of decision. Our results suggest that certain problem labels, such as operations, were less likely to be associated with moral problems" (p.36) 19

20 1.3 מגמות חדשות בפסיכולוגיה של המוסר המחקר בתחום הפסיכולוגיה של המוסר התמקד בעשורים האחרונים במרכיבים הקוגניטיביים של תהליך קבלת ההחלטות המוסרי. גישה זו תפסה את הסוכן המוסרי כמקבל החלטות המיישם עקרונות מוסריים לפתרון דילמות ברורות המוצגות בסביבת עולם חיצוני, אובייקטיבי ומובנה. שתי תיאוריות השפיעו על האפיון הרציונלי שניתן לאדם כמקבל החלטות מוסריות. הראשונה, התיאוריה ההתפתחותית קוגניטיבית של קולברג (1984 (Kohlberg, השפיעה על הפסיכולוגיה של המוסר במשך מחצית המאה הקודמת. התיאוריה השנייה שהדגישה את הרציונליות של מקבל ההחלטות היא תפיסת הכלכלה הניאוקלאסית שהגיעה למעמד והשפעה בתחומי חיים שונים ובמשך שנים רבות. תפיסה זו התוותה את נקודת המבט שדרכה תפסו כלכלנים ומדעני חברה אחרים את ההתנהגות האנושית (כולל התנהגות מוסרית), כמוכתבת ע"י שיקולים רציונליים (1988.(Etzioni, חסידי הגישה הקוגניטיבית טוענים כי המודעות התפיסתית והעוררות לפעולה שבאה בעקבותיה נובעות מהחשיבה המוסרית של האדם. הנחת היסוד של הגישה הקוגניטיבית הייתה, כי עצם הידיעה מהו המעשה הטוב מבטיחה את התנהגות האדם על פיו. דורות של חוקרים שהיו דומיננטיים בחקר ההתנהגות מוסרית בחנו את אופן התמודדותו של האדם באמצעות דילמות מוסריות סטריליות כבדות משקל, שההסתברות להופעתן בחיי היום יום נדירה (לדוגמא: דילמת היינץ וגניבת התרופה עבור אשתו חולת הסרטן, ודומות לה, שפותחו ע"י לורנס קולברג ושות' (1987b (Colby et al,,1987a. חוקרים אלו התמקדו בבחינת הגורמים השונים המשפיעים על השפיטה המוסרית ובחיפוש הקשר בין רמת החשיבה המוסרית להתנהגות המוסרית. הקשר המתון שנמצא במחקרים רבים בין השפיטה המוסרית להתנהגות המוסרית של האדם העלה את הצורך במציאת גורמים נוספים להסבר ההתנהגות המוסרית ) Krebs Blasi, ;1980 Haidt, ;2001 & Denton, 2005; Rest, Narvaez, Bebeau, & Thoma, 1999; Walker, 2000; Wark &.( Krebs, 2000 הביקורות על המודל הרציונלי של קולברג (1984 (Kohlberg, מתחלקות לשני סוגים. המבקרים מהסוג הראשון מציעים להוסיף למודל מימדים נוספים כגון: שילוב מימד הזהות המוסרית כמושג מגשר בין תהליך השפיטה המוסרית לתהליך ההחלטה המוסרית,(Rest et al, (1999 שיפור דרכי המדידה של החשיבה המוסרית,(Blasi,1980;Nisan,1993) ושימוש בדילמות אמיתיות השאולות ע"י החוקר מחיי היום יום, או כאלו המדווחות ע"י משתתפי המחקר 2000) Krebs,.(Haviv & Leman, 2002; Wark & המבקרים מהסוג השני תוקפים את Haidt, 2001; Haidt & ההנחות הבסיסיות של המודל ומציעים שינוי פרדיגמה (לדוגמא:.(Bjorklund, 2008; Greene & Haidt, 2002; Walker, 2000 וורק וקרבס 2000) Krebs, (Wark & וחביב ולימן 2002) Leman, (Haviv & טוענים כנגד השימוש בדילמות סטריליות "הרות גורל" בחקר השפיטה המוסרית. הם מצאו כי בני אדם שופטים באופן שונה דילמות מוסריות הלקוחות מחיי היום יום, בהשוואה לדרך בה הם שופטים 20

21 דילמות מובנות נוסח "הינץ ואשתו חולת הסרטן" (1987a.(Colby et al, המרכיב המכריע לדעתם של וורק וקרבס וחביב ולימן, בשפיטה המוסרית, הוא התוכן בו עוסקת הדילמה ורמת מורכבותה, ולא המבנה הקוגניטיבי באמצעותו מעריך האדם מצבים מוסריים. וורק וקרבס טוענים כנגד ההתמקדות המוגזמת של החוקרים במדידת השפיטה המוסרית באמצעות דילמות מובנות שאינן מאפיינות את הדרך בה בני אדם חווים ומפרשים סיטואציות מוסריות בחיי היום יום. עפ"י וורק וקרבס, הדרך לקדם את הבנתנו בגורמים המשפיעים על ההתנהגות מוסרית צריכה להתמקד בהבנת תהליכי קבלת ההחלטות המוסריות בסביבה הטבעית בה מתפקד האדם. ג'נט ווקר (2000, (Walker וג'ונתן הידט (2001 (Haidt, צועדים צעד נוסף ומבקרים את הפרדיגמה הקוגניטיבית בחקר המוסר. הם טוענים כי הזרם הקוגניטיבי התמקד בתהליך הרציונלי המאפיין את שלב השפיטה המוסרית והתעלם מתהליכים אינטואיטיביים ורגשיים המשפיעים על קבלת החלטות מוסריות. ווקר טוענת כי ברב המצבים בהם אנו נדרשים לקבל החלטות מוסריות אנו נמצאים במצב של עמימות, וכי מוסריות בחיי היום יום איננה תהליך שיטתי של איסוף נתונים לגבי עולם אובייקטיבי, וכתוצאה, קבלת החלטה לגבי הדרך הנכונה לפעולה. לטענתה של ווקר, הסיטואציות עימן מתמודד האדם הן מעורפלות אינהרנטית והאדם נמצא במצב מתמיד שבו הוא נדרש לפרש את המצב מבחינת תוכנו: "In daily experience, automatic, rapid cognitive processing goes on continuously, unmonitored by conscious thought. In most cases, we can only become aware that something morally important is happening because we experience an emotion which tells us so...the emotion provides us with immediate, visceral, intuitive knowledge about what is going before we have time to 'think' in any sort of controlled or rational way".(walker, 2000, p.138) תפיסה קיצונית יותר לגבי האופי האינטואיטיבי של ההחלטה המוסרית מציג הידט Social - במודל האינטואיטיבי חברתי שלו (Haidt, 2001; Haidt & Bjorklund, 2008) (SIM).Intuitionist Model הידט טוען כי תהליך ההחלטה המוסרית הוא אינטואיטיבי ורגשי בעיקרו, וכי מקורו בתהליכים אבולוציוניים. האינטואיציות המוסריות (והרגשות שהם חלק מהן) מופיעות באופן מיידי, ונועדו לאפשר קבלת החלטות מוסריות בעולם סוער שאורבות בו לאדם סכנות מכל עבר. החשיבה המוסרית, אליבא דהידט, מופיעה רק לאחר מעשה, ומשמשת כרציונליזציה להחלטה מוסרית שכבר התקבלה: "Moral beliefs and motivations comes from a small set of intuitions that evolution has prepared the human brain to develop moral reasoning done by an individual is usually devoted to finding reasons to support the individual's intuition "(Haidt & Bjorklund, 2008, p.181). 21

22 1.4 השפעת הרגשות על החלטות מוסריות הרגשות סייעו לאדם לאורך כל ההיסטוריה בהסתגלותו למצבים חדשים (1995.(Goleman, לדעתו של גולמן, הרגש מצביע בפני האדם על כיווני פעולה יעילים ששימשו אותו במהלך התפתחותו האבולוציונית, בהתמודדות עם אתגרים וקשיים. בן זאב (1997 (Ben-Zee'v, מייחס לרגשות תפקיד של חיישן מוסרי. הוא טוען כי הרגשות ממלאים תפקיד מרכזי במרבית האירועים החשובים בחיי האדם, וכי הם מתעוררים כאשר אנו תופסים שחל בסביבה שינוי משמעותי שטמון בו סיכוי או סיכון גדול למצבנו האישי, או למצבם של אחרים הקרובים לנו. לדעתו של בן זאב העולם החברתי הוא זירה מרכזית של הרגשות והם הדבק החשוב ביותר המקשר בין בני אדם. לזרוס (1991 (Lazarus, מדגיש את חשיבות הרבה של הרגש בהפניית תשומת ליבו של האדם לנושאים החשובים לו : "From an emotional reaction we can learn much about what a person has at stake in encounter with the environment or in life in general, how that person interprets self and the world, and how harms, threats, and challenge are coped with. No other concept in psychology is as richly revealing of the way an individual relates to life.." (pp 6-7) כהנמן (2003 (Kahneman, קובל על כך שהפסיכולוגיה התעלמה במשך שנים מנושא הרגש כמרכיב בקבלת החלטות. לדעתו, חקר השפעת הרגשות על תהליך ההחלטות של האדם הוא ההתפתחות החשובה ביותר שחלה בעשורים האחרונים בחקר יוריסטיקות שיפוט. עפ"י כהנמן, קיימות ראיות משכנעות לטענה כי כל גירוי מעורר הערכה רגשית וכי אין הכרח שהערכה זו תהיה מודעת לאדם. לטענתו, הערכה רגשית אוטומטית היא הגורם העיקרי המכתיב התנהגויות ושיפוטים רבים: "The idea of an affect heuristic (Slovic et al 2002) is probably the most important development in the study of judgment heuristics in the past few decades. There is compelling evidence for the proposition that every stimulus evokes an affective evaluation, which is not always conscious The failure to identify the affect heuristic much earlier and its enthusiastic acceptance in recent years reflect significant changes in the general climate of psychological opinion It is worth noting that the idea of purely cognitive biases appeared novel and distinctive in the early 1970s because the prevalence of motivated and emotional biases of judgment was taken for granted by the social psychologists of the time. There followed a period of intense emphasis on cognitive processes in psychology generally and in the field of judgment in particular. It took another 30 years to achieve what now appears to be a more integrated view of the role of affect in intuitive judgment"t.(kahneman, p.710) 22

23 קיימת הסכמה רחבה לכך שהסיבה השכיחה ביותר לרגשות הינם ארועים חברתיים (לדוגמא: Schwartz,1992 (Averill,1982; Parkinson, 1996; Salovey, 2007; Shaver, Wu & וככאלה הם מסייעים לאדם לזהות ארועים חריגים הפוגעים במרקם החברתי. רגשות מוסריים מוגדרים כרגשות הקשורים אינטרינזית לאינטרסים ולרווחתם של אנשים אחרים, או לחברה בכללותה 2003) Haidt,.(Rozin, Lowery, Imada, & Haidt,1999; הרגשות המוסריים (Haidt, 2001 מתעוררים כתוצאה מזיהוי של פגיעות מוסריות במצבים בין אישיים (2003, Skoe et al,) סקו ושות'.(Tangney & Dearing, 2002) ומכוונים את ההתנהגות המוסרית (2002 מצביעות על חשיבות הרגש בתהליך ההחלטות המוסריות ומתארות את הקשר בין סוגי רגש שונים לאופי ההחלטות המוסריות. 1.5 תרומת מדעי הנאורולוגיה החברתית לחקר ההתנהגות המוסרית מחקרים שבצעו נאורולוגים, מדגישים את גורם הרגש כאחד המלווים הבולטים של תהליך קבלת ההחלטות המוסרי. (לדוגמא: & Nystrom,Darley, Damasio, 1994; Greene, Sommerville, 2002) al,.(cohen, 2001; Moll et מול ושות' 2002) al, (Moll et לדוגמא, בחנו את הקשר בין רגשות מוסריים לבין מדדים עצביים במח באמצעות חשיפה לתמונות בעלות אופי נאוטרלי (נוף) תוך השוואה לתמונות בעלות מאפיינים מוסריים (אדם מכה אדם אחר). ממצאי המחקר מצביעים על כך כי תמונות בעלות מאפיינים רגשיים מוסריים (בהשוואה לתמונות הנאוטרליות), עוררו פעילות עצבית רבה יותר במרכזי הרגש במח. דוגמא נוספת להוכחת הקשר הנ"ל מהווה עבודתה של קבוצה אינטרדיסיפלינרית של פסיכולוגים, פילוסופים ונאורולוגיים מאוניברסיטת פרינסטון בראשותו של ג'ושוע גרין (2001, al.(greene et במסגרת המחקר נבדק תפקיד הרגשות בהחלטות מוסריות באמצעות מדידת הפעילות העצבית של המוח באמצעות סורק מגנטי פונקציונלי.(FMRI) המדידה בוצעה תוך כדי התמודדות הנבדקים עם דילמות מוסריות ונאוטרליות. הנבדקים נתבקשו להתמודד עם שלושה סוגי דילמות: דילמות מוסריות מעוררות רגשות (פגיעה ישירה באדם ע"י מקבל ההחלטה),דילמות מוסריות שמעוררות עוצמה מוסרית רגשית קטנה יותר, ודילמות נאוטרליות. מימצאי המחקר מצביעים על פעילות מוגברת באזור הרגש במח בעת ההתמודדות עם אותן דילמות מוסריות טעונות רגשית. מהמחקרים העוסקים ברגש הן מהכיוון הביולוגי והן מנקודת המבט הפסיכולוגית עולה מסקנה ברורה כי לרגשות תפקיד חשוב בתפקוד המוסרי של האדם וכי יש להם משקל משמעותי בתהליך הזיהוי הראשוני של סוגיות מוסריות. התפתחות הגישות הרואות במימד הרגשי מרכיב מרכזי בהבנתם של תהליכי קבלת החלטות מוסריות מחייבת התבוננות שונה על חקר ההתנהגות המוסרית. הזרם הקוגניטיבי התפתחותי מבית מדרשו של קולברג (1984,(Kohlberg, ששם דגש על האדם כמקבל החלטות רציונלי, המיישם עקרונות מוסריים פילוסופיים בפתרון דילמות סטריליות המוצגות באופן גלוי ואובייקטיבי, החל מפנה את מקומו למודלים העוסקים בחקר ההתנהגות המוסרית בסביבה הטבעית היום יומית שבה מתפקד האדם. מודלים אלו המדגישים את החשיבות של שלב הזיהוי המוסרי בתהליך קבלת ההחלטות המוסרי מייחסים למרכיבים רגשיים ואינטואיטיביים השפעה קרדינלית על תהליך הזיהוי. 23

24 1.6 מהות הקונפליקט המוסרי בניהול מורכבותו של תפקיד המנהל מביאה אותו להתמודדות עם דילמות מוסריות רבות ומורכבות ביותר. מורכבות זו עושה את המנהל למושא מרתק לחקר תהליכי קבלת החלטות מוסריות. מהדרך בה מתמודדים מנהלים עם החלטות מוסריות בסביבה המורכבת והדינמית בה הם פועלים, ניתן לגזור מסקנות גם על הדרך בה מתבצע תהליך קבלת ההחלטות המוסרי בעולם תחרותי,חומרני,סוער ודינמי גם ע"י מי שאינם עוסקים בניהול אך מופעלים ע"י כללי משחק דומים השולטים בחברה המערבית המודרנית. המחקר הנוכחי משתמש במורכבות תפקידו של המנהל כאמצעי להבנה כוללת יותר של דרך ההתמודדות עם סוגיות מוסריות של בני אדם החיים בעולם הישגי חומרני רווי קונפליקטים המנהלים מלחמת הישרדות יום יומית. המנהל הממוצע אמור להכריע מדי יום ביומו בין ערכים ושיקולים מוסריים לבין הציפיות ממנו במימד הניהולי-כלכלי. בניגוד לתפיסות חוקרים שעסקו בתחומים אלו במחצית הראשונה של המאה הקודמת ואשר הניחו במובלע כי מוסר ועסקים הם שני תחומים מנוגדים שאין ביניהם מפגש, מציעים חוקרים מאוחרים יותר תפיסה הגורסת כי ניתן להגיע למערכת מאוזנת בין שני העולמות הללו. בשנים האחרונות התפתחה גישה מפוכחת יותר המציגה את המנהל כאדם אחראי המנסה לקיים איזון בין המרכיבים השונים הבאים לידי ביטוי בסיטואציה הניהולית תוך כדי ניסיון לשמור על ערכיו הבסיסיים כאדם Kiel,) Badaracco, 1997,2001,2003 ; Lennick & Watson, 1996.(2005; Messick & Bazerman, 1996; Ulriech & Thielemann, 1993; גישה זו גורסת כי על מנת שאפשר יהיה לזהות טוב יותר את הלחצים המופעלים על המנהל יש להבין טוב יותר את הסביבה בה הוא פועל. בד בבד עם מגמות אלו, קיימים עדיין חוקרים רבים הטוענים שמנהלים השואפים לקריירה ניהולית אינם יכולים להרשות לעצמם "אימפולסים אידיאליסטיים" כאמפתיה ואכפתיות שיהרסו את הקריירה שלהם (1988.(Jackall, על מנת להמחיש את מורכבות תפקידו של המנהל משתמש בדרקו (1997 (Badaracco, בדימוי של להטוטן המטיל מספר כדורים לאוויר ומנסה למנוע את השמטת אחד הכדורים לקרקע. בכל אחד מהכדורים נמצא עפ"י תיאורו של בדרקו, אחד ממרכיבי הזהות של המנהל, כמניע להישג, זהות מוסרית, הצורך לקיים ארגון כלכלי שעומד בזכות עצמו ועוד. נפילה של כדור אחד משמעותה כשלון, בגידה עצמית והרגשת אשמה. בסיכומו של דבר אין לדעתו של בדרקו למנהל ברירה אלא "ללכלך את הידיים" כלשונו של זא'ן פול סרטר (1989 (Sartre, במחזה הנושא את השם "ידיים מלוכלכות". 1.7 השפעת הסביבה הארגונית על החלטות מוסריות בחינת הקשר בין האופי המוסרי של האדם לבין התנהגותו המוסרית עניינה פסיכולוגים וסוציולוגים כבר בתחילת המאה הקודמת. כבר ב ניסו הרטשורן ומאי (& Hartshorn (May,1928 לבחון את מידת ההשפעה שיש לאופי של האדם על התנהגותו המוסרית. ממצאי המחקר הראו, כי למאפייני הסיטואציה בה נמצאו הנבדקים, השפעה רבה יותר מאשר לאופי המוסרי שלהם וכי התנהגות מוסרית היא תלוית סיטואציה. קונדה (1999,(Kunda, המסכמת 24

25 את שלל המחקרים העוסקים בהשפעת הסיטואציה על התנהגות האדם טוענת שאנו נוטים להקל בהשפעת הסיטואציה בה נמצא האדם על התנהגותו ומייחסים לבני אדם עקביות רבה יותר בהתנהגותם מאשר זו קיימת במציאות. גם פילוסופים כגילברט הרמן וגו'ן דוריס (;2002, Doris (Harman, 2003 מבקרים את המשקל הרב הניתן לאופי האדם בהשפעה על התנהגותו המוסרית ומציעים כי לסיטואציה השפעה רבה יותר על ההתנהגות המוסרית של האדם, מאשר למשתני אופי ואישיות. לסביבה הארגונית בה מתפקד האדם חשיבות רבה בהשפעה על התייחסותו לסוגיות מוסריות. ככל שהסביבה דינמית יותר ומורכבת יותר כך קיים קושי רב יותר בזיהוי סוגיות מוסריות באותה סביבה. דוגמא לסביבה מורכבת שכזו אפשר לפגוש בעולם העסקים. מסיק ובזרמן (1996 Bazerman, (Messick & מתארים את פעולת הניהול כהליכה בשדה מוקשים מוסרי. לדעתם, המורכבות הניהולית המאפיינת את הסביבה העסקית הינה כזו, שבכל רגע נתון, יכולה החלטה כלשהיא הנראית על פניה כבלתי מזיקה, להתפוצץ ולגרום לפגיעה לא רק במקבל ההחלטה אלא בכל מי שנמצא בסביבה. הם טוענים כי מחד, מתמודדים מנהלים עם דילמות מוסריות מורכבות יותר מאשר איתן מתמודד האדם הממוצע, ומאידך, חלק גדול מהם אינו מודע כלל להשלכות המוסריות של החלטותיו. כתוצאה מחוסר מודעות זו מקבלים מנהלים במקרים רבים, החלטות לא ראויות מבחינה ההשלכות המוסריות שלהן. הכשל בזיהוי סוגיות מוסריות נובע לדעתם של מסיק ובזרמן, מרמת סיבוך ההולכת וגדלה של עולם העסקים וכן מהטיות ועיוותי תפיסה בתהליכי קבלת ההחלטות. מנהלי ארגונים עסקיים מתמודדים עם מגוון רחב של בעיות כחלק מהשגרה היומיומית המלווה אותם בארגון אותו הם מנהלים. בסביבה המשתנה המאפיינת את העולם העסקי, נתבע המנהל להתמודד עם היקף נתונים גדול מבעבר ולקבל החלטות בפרקי זמן קצרים. אי הוודאות הגוברת והמשברים התכופים המלווים את הסביבה העסקית יוצרים קשיים בניהול סדיר ושוטף ובתכנון לעתיד. תהליך קבלת ההחלטות מתבצע בסביבה המאופיינת ומעוצבת ע"י תחרות קשה,שינויים טכנולוגיים, צורך לעמידה בלוחות זמנים, מידע לא ברור ודרישות מיידיות מבעלי העניין השונים. תפקידו של המנהל נעשה קשה יותר ויותר וגובר העומס על חלוקת הקשב שלו. במלחמת ההישרדות מופנה חלק נכבד מהקשב הניהולי לשמירה על שלמות הארגון. השגרה היום יומית בחיי ארגונים אינה כוללת שפה מוסרית או מושגים מוסריים ולכן את תהליך קבלת ההחלטות הרוטיני מכוונים תסריטים א-מוסריים המשפיעים על תפיסה תכליתית של המצב ומונעים את הופעתם של תסריטים מוסריים (1992.(Gioia, ניסבט ושות' (2001 al, (Nisbet et טוענים כי ארגונים חברתיים משפיעים על תהליכים קוגניטיביים של חבריהם בשתי דרכים עיקריות: באופן עקיף, ע"י מיקוד הקשב על חלקים שונים של הסביבה, ובאופן ישיר, באמצעות העדפת סוגים מסויימים של קומוניקציה חברתית. אבלסון (1981 (Abelson, גורס כי בסביבה ארגונית המאופיינת ע"י לחצים ועומס מנטלי, מכוונים תהליכי קבלת ההחלטות ע"י תסריטים המהווים מסגרת קוגניטיבית להבנת הסיטואציה באופן כמעט אוטומטי. בעקבות מחקר אנטרופולוגי רב שנים בארגון הי-טק הגיע גדעון קונדה (2006 (Kunda, למסקנה כי להנהלות ארגונים יש הכח להשפיע על סביבת העבודה ועל הוויית העובדים, והן עושות בכח זה שימוש נרחב. לטענתו, 25

26 באמצעות הרצון לכבול את נפשו של העובד לאינטרס הארגוני, מבצעים ארגונים שטיפת מוח מתמדת לעובדיהם עד כדי טשטוש זהותם האישית והחלפתה בזהות הארגונית שלמענה הם מוכנים לעשות הכל. תרבות הארגון והציפיות שהמנהלים הבכירים מעבירים באופן סמוי, עשויות להשפיע על התנהגות לא אתית של מנהלים 2004) Douma, (Jackall,1988; Schweitzer, Ordonez,&. הבעיות המוסריות בארגונים מופיעות בסביבה שיש בה לחצים והנחיות לביצוע בכל מחיר. אירועים אלו אינם מבודדים או עומדים בפני עצמם אלא מושפעים מיעדי הארגון. המרכיב המוסרי של מצב ההחלטה, מתחרה על הקשב של מקבל ההחלטה במצבים מעורפלים רווי לחץ אישי. פיין ושות' (1997 Askvik, (Payne, Raiborn & טוענים כי כשלון בזיהוי בעיות אתיות הוא מקור שכיח לבעיות אתיות בארגונים, טענה שמסכים איתה גם פרייס (2001 (Price, הטוען כי ההסבר הרצוני לסטיות מוסריות של מנהלים עסקיים אינו מספק תאור מלא של התופעה. לדעתו של פרייס, מתעלם הסבר זה מהעובדה כי חלק מהסטיות המוסריות של אותם מנהלים נובע מכשלים קוגניטיביים המונעים מהם זיהוי של אירועים כבעלי אופי מוסרי. בליי Blay) מסביר את הכשל של חשבונאים בזיהוי סיכונים ללקוחותיהם, באמצעות עקרון (2005 ה"חשיבה המונעת" של קונדה (1990.(Kunda, לטענתו, כאשר חשבונאים נמצאים במצב שבו הם חוששים לאבד לקוח הם יחפשו פתרונות התומכים בהצגה נאותה של מצב הלקוח ויתעלמו ממידע שאינו תואם תאור זה: "This suggest that it is unlikely that different reporting choices resulted from a conscious choice biase, but rather that motivated reasoning during evidence evaluation plays a key role in the effect of risk in auditor decision making" (Blay, 2005,p782.). ג'ורדן (2005 (Jordan, טוענת כי מאחר ומנהלים ממוקדים בעבודתם השוטפת בנושאים כלכליים-תפעוליים הרי שהם מתקשים לאתר מידע בעל אופי מוסרי. עפ"י הגרטי וסימס Sims,1978) (Hegarty & במצב שכזה המטרה מקדשת את האמצעים: "When the emphasis is on the bottom line,it is not surprising that actions are taken in accordance with rationalization asserting that the end justify the means" (Hegarty & Sims, 1978,p.456) Bartunek, ) דוגמא להתעלמות מסוגיות מוסריות אנו מוצאים במחקרה של ברטונק 1988) שדווחה על רמאות בלתי צפויה של תלמידי מנהל עסקים במהלך השתתפות בתרגיל הדמיה ניהולית במסגרת לימודיהם. לאחר שנתגלו מעשי הרמאות בהדמיה היא ראיינה את התלמידים בניסיון להבין את שיקוליהם. מהתגובות לראיונות עולה כי אותם תלמידים לא זיהו כלל את המרכיבים האתיים בסיטואציה. רוזנברג (1987 (Rosenberg, חקר התנהגות לא אתית של תלמידי MBA בטכניון בחיפה במהלך משחק הדמיה בניהול חברות עסקיות. הוא הוסיף להדמיה שלב שבו ניתנה לתלמידים אפשרות לשקול מתן שוחד על מנת לקדם את האינטרסים שלהם. רב 26

27 המשתתפים נטו לפעול באופן לא אתי, חלקם הגדול ללא מודעות למשמעות של החלטתם הלא נאותה. רוזנברג לא מצא קשר (כפי שהיה מצופה ע"י חסידי הגישה המייחסת למשתני אישיות השפעה על התנהגות לא מוסרית) בין רמת המאקיאבליזם של התלמידים לבין נכונותם להתנהג באופן לא אתי. מהאמור לעיל ברור כי הסביבה הארגונית בה מתפקד המנהל המעוצבת ע"י הנהלות הארגונים ומושפעת מלחצים סביבתיים חיצוניים, "סוחפת" את המנהלים לכיוונים כלכליים - אסטרטגיים. במלחמה על הקשב של המנהלים נדחקים במקרים רבים ההיבטים המוסריים ומפנים את מקומם לשיקולים כלכליים - אסטרטגיים. להבנת הגורמים המשפיעים על "סחיפה" זו יש משמעות באשר לשינוי דרכי הכשרת מנהלים ולהטמעת תרבות ארגונית "מוסרית" יותר. 1.8 הצורך בהבהרה מושגית תהליך הזיהוי המוסרי והגדרותיו קיימת שונות רבה בין החוקרים בדרך בה הם מגדירים את תופעת הזיהוי המוסרי. בספרות המחקרית נעשה שימוש בהגדרות שונות ומגוונות, כרגישות אתית, רגישות קלינית, תפיסה מוסרית, מודעות מוסרית, רגישות מוסרית, אינטואיציה מוסרית, ועוד. חוקרים שונים מדגישים בהגדרותיהם משתנים שונים כגון: רגש (לדוגמא: ;2003 Gardiner, Lutzen et al, ;1994 קוגניציה (לדוגמא:,(Kitchener, 1992; Spark & Marensky, 2000, Walker, 2000 Butterfield et al, 2002; Karcher, 1996; Payne & Giacalone, 1990; Shaub et al, 1993; אינטואציה Nortvedt, Haidt, 2001; Moll et al, 2003; (לדוגמא:,(Sparks & Hunt, 1998 אחריות al, 1985 (Aharony & Geva, 2003; Pask, 2001; Swider et 2001), (לדוגמא: ומיומנות (לדוגמא: Zlotkowski, 1996.(Sparks & Merenski, 2001; השימוש בהגדרות ומושגים שונים מקשה על יכולת האינטגרציה של הממצאים מהמחקרים השונים. הדבר משפיע גם על הדרך בה מודדים החוקרים השונים את המושג (לדוגמא: זיהוי מספר הסוגיות האתיות בתוך סצנריו מוגדר, יחוס החשיבות לסוגיות אתיות, עמדות כלפי נושאים אתיים, ועוד). אחד מהמאפיינים של מושג מדעי שאינו בשל דיו, הוא הגדרות מרובות ולעיתים אף עמומות. רמת הבשלות של מושג מדעי היא פונקציה של מידת הבהירות של המושג ומידת ההסכמה של חוקרים שונים לגבי אופן השימוש באותו מושג והקשר שלו עם מודלים תאורטיים (2000,.(Morse,1995 מהאמור לעיל עולה כי מושג ה"רגישות המוסרית" נמצא עדיין בשלבי בשלות התחלתיים. השימוש במושג הרגישות המוסרית בא לידי ביטוי בעיקר בתחום קבלת ההחלטות ע"י אנשי עסקים, ולא צמח עדיין לכלל מושג כללי ומקיף יותר בתחום הפסיכולוגיה של המוסר: "Moral perception tend to be a blind spot in moral theories as if the act of identifying and recognizing a situation as morally significant merited no theoretical inquiry and met with no practical obstacles" (Vetlesen, 1994,p,7) 27

28 לסיכום: חקר תהליכי זיהוי סוגיות מוסריות בסביבה מורכבת, נמצא בראשית דרכו. בשנים האחרונות אנו עדים להתפתחות כיוונים חדשים בחקר תהליכי קבלת ההחלטות. הנחת היסוד של חוקרים רבים, כי בני אדם הם רציונליים בהחלטותיהם, מפנה את מקומה לטובת גישה המכירה בכך שבני אדם נוטים לסטות מהרציונליות המצופה מהם ולהסתייע ברגשות ובתהליכים אינטואיטיביים בתהליך קבלת ההחלטות. לדרך בה נתפסת סיטואציה זו או אחרת בעיני מקבל ההחלטה, חשיבות בהבנת התהליך כולו. קווי (Covey,1989) טוען כי על מנת להבין את תהליך ההתפתחות של מנהלים אנחנו צריכים לזהות את הדרך בה נוצרת אצלם תפיסת המציאות המשמשת בסיס לניסיונם המצטבר, ולהחלטותיהם. שלושת הדיווחים האישיים שהוצגו בתחילתו של פרק זה, ואשר תארו כשלים בזיהוי סוגיות מוסריות, מצביעים על הפוטנציאל הרב הטמון בתיאור אירועי מפתח וסיפורים אישיים להבנת תופעות הצלחה וכשל בזיהוי סוגיות מוסריות. תפיסת המחקר הנוכחי מתבססת על חקר תהליכי קבלת החלטות קרוב ככל האפשר לסביבה הטבעית. גישה זו דורשת יישום שיטות מחקר פנומנולוגיות המאפשרות לחוקר להתמקד בתיאור תהליכי ההחלטה ולא רק במציאת קשרים סטטיסטיים בין משתנים תלויים ובלתי תלויים. להפניית מאמץ מחקרי לחקר הגורמים לזיהוי/אי זיהוי סוגיות מוסריות חשיבות רבה לקידום הבנת ההתנהגות המוסרית בסביבה היום יומית. שלושת המחקרים המרכיבים את העבודה הנוכחית מהווים ניסיון ראשון לחקר תהליכי זיהוי והחלטה מוסריים בסביבה מורכבת הקרובה לחיי היום יום, תוך שימוש במתודולוגיה של מחקר מעורב שיטות שלא נעשה בה שימוש במחקרים קודמים שעסקו בתופעה. מטרת המחקר הנוכחי לתאר את התהליכים המאפיינים את שלב הזיהוי של סוגיות מוסריות בסביבה מורכבת ולאתר את הגורמים להצלחה ולכשל בזיהוי זה. המחקר הנוכחי מתמקד בתהליך קבלת ההחלטות המוסרי של מנהלים בחברות עסקיות- המייצגים מקבלי החלטות בסביבה עמומה ודינמית - מורכב משלושה מחקרים שנבנו אחד על גבי תוצאותיו של הקודם לו. המחקר הראשון (מחקר 1) שם דגש על דיווח רטרוספקטיבי של מנהלים על התמודדותם עם סוגיות מוסריות בחיי העבודה תוך התמקדות על תיאור תהליך הזיהוי/ כשל בזיהוי של סוגיות מוסריות. ממצאי מחקר 1 הביאו לצורך לבחון את ההבדלים לגבי הדרך בה מתמודדים מומחים וטירונים עם תהליך זיהוי סוגיות מוסריות קרוב ככל האפשר לסביבה הטבעית. על מנת לעמוד במשימה זו תוכננה הדמיה ניהולית (מחקר 2) שבתוכה הוסתרו סוגיות מוסריות. במחקר השני (מחקר 2) נתבקשו המשתתפים, בעלי ניסיון ניהולי עשיר וסטודנטים לתואר ראשון, להתמודד עם פתרון הבעיות שהוצגו להם בהדמיה של ארגון עסקי, לשקף בקול רם את מחשבותיהם, ולדווח לאחר מכן באופן רטרוספקטיבי על התנסויותיהם. תוצאות מחקר 2 הציבו את משתני הסיטואציה בה מתפקד המנהל בקידמת הבמה. במחקר השלישי (מחקר 3) נבחנה השפעת האירועים שעובר מקבל ההחלטה לפני זיהוי המצב, על הדרך בה הוא מזהה סוגיה מוסרית בסיטואציה עמומה, באמצעות ניסוי הטרמה experiment) (priming effect. 28

29 2. סקירת ספרות יוצגו תפיסות תיאורטיות ומחקרים אמפיריים בנושאים הבסיסיים בפרק סקירת הספרות המהווים את המסד ההכרחי לגיבוש התפיסה הכוללת של המחקר הנוכחי. נושאים תיאורטיים נוספים יוצגו בהתאם לנדרש, על פי מידת הרלוונטית של הנושא, בכל אחד משלושת המחקרים המדווחים בעבודה הנוכחית. לניתוח יוקדש הראשון הפרק עיקריים. פרקים חמישה כוללת סקירת הספרות ההתפתחויות בחקר תהליכי קבלת ההחלטות. פרק זה יתמקד בשני סעיפים עיקריים: א. תהליך קבלת ההחלטות הכללי שבו תוצג השוואה בין הגישות הקלאסיות המבוססות על התפיסה הרציונלית לבין הגישות הנטורליסטיות שהתפתחו בשנים האחרונות. ב. התפתחויות חדשות בתחום קבלת ההחלטות המוסרי. בסעיף זה תוצג השוואה בין הגישות לבין הגישות הרציונליות המסורתיות מבית מדרשה של הגישה ההתפתחותית קוגניטיבית, האינטואיטיביות (המקבלות חשיבות הולכת וגדלה בחקר המוסר), הנסמכות על מחקרים בתחום המדגישים את הרגש כתשומה חשובה לתהליך החברתית קוגניטיבית, מדעי הנאורולוגיה ההחלטה המוסרית. הפרק השני בסקירת הספרות יוקדש לרגש כ"חיישן " וכ"חסם" מוסרי. הפרק השלישי יעסוק בהשפעת הטיות קוגניטיביות על זיהוי מצבים. בפרק הרביעי תוצג סקירה ביקורתית של המודלים הפרק החמישי ואילו המקובלים בחקר תהליכי קבלת החלטות מוסריות בסביבה עסקית, והאחרון בסקירת הספרות יתמקד בדיון ביקורתי בתיאוריה ובמחקרים העוסקים בתופעת הזיהוי המוסרי על מאפייניה השונים. 2.1 האדם כמקבל החלטות כוונים חדשים בחקר קבלת החלטות מעקב אחר התפתחות התיאוריות בחקר תהליכי קבלת ההחלטות הכללי והמוסרי, מצביע על שינוי פרדיגמטי שעברו שני התחומים הללו בשנים האחרונות. מתפיסה של האדם כמקבל החלטות רציונלי ושקול (הנחקר במעבדה) עברנו לתפיסה של אדם מוגבל רציונלית, המושפע בהחלטותיו מהטיות קוגניטיביות, אינטואיציות ורגשות (הנחקרות בסביבה הטבעית בה הוא מקבל את החלטותיו). הפרק הנוכחי יוקדש לסקירה תמציתית של מהפך זה. פסיכולוגים שונים החלו להתעניין בתהליכי קבלת החלטות במחצית השנייה של המאה העשרים לאחר פרסומה של העבודה הקלאסית "תאוריית משחקים והתנהגות כלכלית" שכתבו וון ניומן ומורגנשטרן (1947 Morgenstern,.(Von Neumann & בעבודה זו הם יישמו את גישת התועלת הצפויה לתהליכי קבלת החלטות, שהשפיעה על המחשבה רבות (Expected Utility) הכלכלית והחברתית ההחלטה, פורמליים. בדורות האחרונים. התמקדו בחקר מעבדתי של תהליכי המחקרים שעסקו בחקר התועלת הצפויה של (EU) שיפוט וקבלת החלטות בניסיון לנסח מודלים 29

30 Rational פועל יוצא של גישת הערך המצופה הייתה תיאוריית הבחירה הרציונלית- שבבסיסה עומדת ההנחה כי ההתנהגות האנושית היא רציונלית ביסודה.,Choice Theory תיאוריה זו שהיא אחד מעמודי התווך של הכלכלה המודרנית (1998 Zey,,(Macfadyen, ;1986 השפיעה על תפיסת המחקר בתחומים רבים במדעי החברה (לסקירה ראו:.(Baron, 2000 המודלים הפורמליים והרציונליים המתבססים על חישובי תועלת, אי ודאות וסיכון, זכו למעמד גבוה וכמעט אקסיומטי בחקר תהליכי קבלת החלטות. מודלים אלו מתארים מערכת מופשטת של הנחות לפיהן מקבל ההחלטות הוא אדם רציונלי אשר בהישג ידו נמצא כל המידע הנדרש לקבלת ההחלטה, והוא שוקל אותו בכובד ראש. תיאוריות שלא קיבלו את ההנחה הבסיסית הנ"ל נדחו לרב בטענה שהן אינן מייצגות את העקרונות על פיהן פועל האדם. קבלתה הטוטאלית של תיאורית הבחירה הרציונלית לא השאירה כל מרחב להכללתם של רגשות ואינטואיציות בחקר תהליך ההחלטות וסחפה את מדעי החברה לתיאור רציונלי וקר של התנהגות האדם. הגישות הקלאסיות הנ"ל זכו לביקורות רבות על התוקף האקולוגי הנמוך שלהן. הסטי (2001 (Hastie, טוען כי תאורית התועלת המצופה (EU) אינה שלמה משום שאינה אומרת דבר על הדרך בה נתפסת ומובנית הסיטואציה. עפ"י הסטי, תפיסות אלו אינן מתייחסות לשאלה כיצד נשקלות דרכי הפעולה האפשריות בתהליך הבחירה ואינן מגדירות את מקורות התשומה לתהליך ההחלטה. דיויד מסיק (1999 (Messick, מסכם את הטענות כלפי תיאורית הערך המצופה: The claim...is that, in many social situations, the assumptions of standard expected utility theory may be invalid as descriptions of the processes underlying decision making I think our responses in these situations are often rooted in shallow rules, habitual rituals, and other processes that are not directly intended to maximize outcomes, values, or utilities. (pp14-15 ) רובין הוגרט (2001 (Hogarth, השותף לביקורתו של מסיק על התאוריות הרציונליות מתאר בספרו "חינוך האינטואיציה" :את "התפכחותו" האישית מתפיסות אלו. לטענתו קיים הבדל בין הדרך בה תופסות הגישות הרציונליות המופשטות את ההתנהגות האנושית, לבין הדרך בה מתנהגים בני אדם בפועל בחיי היום יום: as someone who has taught many courses in decision making, I sense a gap between what we teach and many characteristics of daily life.when making real decisions people are sensitive to the context in which they are operating the effect is that people quickly forget abstract principles and react to the context in which they find themselves our intuitions affect most of the small decision we make on a daily basis (p. ix ) ביקורות אלו ואחרות, דחפו להתפתחות כיוונים חדשים בחקר תהליכי קבלת ההחלטות. ואמנם, במחצית השנייה של המאה העשרים הציגו חוקרים את הטענה כי בני אדם נוטים לסטות מהרציונליות המצופה מהם ולהסתייע ברגשות ובתהליכים אינטואיטיביים בתהליך קבלת ההחלטות. חוקרים אלו העלו את הטענה כי בני אדם אינם מתנהגים על פי הנחות המודלים 30

31 רציונליים ואינם מפעילים כללי ההיגיון כפי שמניחים המודלים הללו. במקום זאת, הם משתמשים ביוריסטיקות ובקיצורי דרך בתהליכי החשיבה ) March,1978; Conlisk, ;1996.( Kahneman & Tversky, 1979; Simon,1972, 1976; Tversky & Kahneman, 1974 סיימון (1972,1976 (Simon, טוען כי תאורית הבחירה הרציונלית אינה מייצגת נאמנה את יכולתו של האדם וכי על מנת להבין את ההתנהגות האנושית יש לבנות מערכת מושגית שתכלול את מגבלותיו של האדם בסביבה בה הוא פועל. לטענתו של סיימון, על מנת להבין את תהליך קבלת ההחלטות של האדם אנו חייבים להתייחס לתפקידם של הרגשות בתהליך קבלת ההחלטות. התובנה כי קיים פער בין הדרישות של תאורית הבחירה הרציונלית לבין מגבלותיו הפסיכולוגיות של האדם הניעו את סיימון להציע אלטרנטיבה סבירה יותר שהמוקד שלה הוא תפיסת הרציונליות המוגבלת rationality).(bounded לטענתו, בני אדם מגלים סטיות שיטתיות (satisficing) מהמודל הרציונלי גם במטלות פשוטות וזאת, באמצעות אסטרטגיית החלטה שמהווה "פשרה" הסוטה מההחלטות האופטימליות (optimizing) המוגדרות ע"י מודל זה. עבודתם של סיימון וחבריו שימשה השראה לחוקרים רבים ויצרה "גל הדף" שהשפיע על דורות של חוקרים. יחד עם זאת, למרות טענתו של סיימון שכל תיאוריה הדנה בתהליך קבלת החלטות חייבת לכלול התייחסות לנושא הרגשות, הוא לא פעל בפועל בכיוון זה ולא התייחס לרגשות במחקריו (2002,.(Hanoch לטענתו של חנוך, תפקיד הרגשות הוא מרכזי והכרחי להשלמת תפיסת הרציונליות המוגבלת. תמיכה בחשיבות הרגשות בתהליך קבלת ההחלטות באה גם מלוונשטיין ושות' 2001) Welch, :( Loewenstein, Hsee, Weber, & "Even theories that do take emotions into consideration typically view emotions as a consequence of one's decision. In contrast, our model, and the substantial body of research on which it is based, suggest that gut feelings experienced at the moment of making a decision, which are often quite independent of the consequences of the decision, can play a critical role in the choice one eventually makes". (Loewenstein et al, 2001, p.280.my emphasis) כהנמן וטברסקי 1996) Tversky, 1979, 1981, 1983, (Kahneman & הציגו מגוון רחב של מחקרים המצביעים על כך כי מקבלי החלטות משתמשים במגוון יוריסטיקות פשוטות המייצרות פתרונות לא אופטימליים. המחקרים הללו מצביעים על כך שבני אדם מסתמכים בשיפוטיהם על מידע הנמצא בזמינות הגבוהה ביותר, ושאינו בהכרח המידע האופטימלי לביצוע השיפוט באותה נקודת זמן. במקרים רבים מעוותים בני אדם את המידע שהתקבל כתוצאה ממערכת הטיות קוגניטיביות ומקבלים החלטות שגויות. כהנמן וטברסקי מדווחים על סדרה של מחקרים שבהם נבדקה השפעת אסטרטגית חשיבה שהם כינו אותה "זמינות".(availability) לטענתם, כאשר בני אדם מתבקשים לשפוט שכיחות יחסית של אוביקטים או את ההסתברות של מאורעות מסוימים הם מושפעים מהזמינות היחסית של האובייקטים והתהליכים השונים במבנה הדעת שלהם. גורמים רבים שאינם קשורים לשכיחות התופעה משפיעים על זמינותה, ואלה יגרמו להטיות בשיפוטי השכיחות או ההסתברות. המשמעות היא, שבתהליך זיהוי בעיה מוסרית אנו יכולים ליפול קרבן להשפעה של נתונים טריוויאליים ולהתעלם מנתונים חשובים. 31

32 ביקורת על המודלים הרציונליים באה גם מפסיכולוגים חברתיים הטוענים כי המודלים הקלאסיים מציגים את האדם כסטרילי וחסר רגשות. נורברט שוורץ (1998 (Shwartz, טוען כי מטפורת המחשב שהיתה הבסיס למודל שכיוון את מאמצי החוקרים במשך תקופה ארוכה, הגבילה את המחקר לכיוון התמקדות בבני אדם כמעבדי מידע בודדים. כיוון מחשבה זה גרם לדעת שוורץ להזנחת ההקשר החברתי של קבלת ההחלטות. הובר (1997 (Huber, טוען כי לשיטות המחקר המובנות שפותחו לחקר תהליכי קבלת החלטות במעבדה (בעיקר התנהגות בני אדם במצבי הימור) יש רלוונטיות מועטה לקבלת החלטות בעולם האמיתי, וממליץ לאמץ שיטות מחקר נטורליסטיות. צ'אף ובזרמן (2004 Bazerman, (Chugh & יוצאים כנגד ההנחה של רב המודלים כי בני אדם תופסים את הגירויים בסביבה בה הם מתפקדים באופן מדויק, וכי הבעיה מתמקדת בתהליך עיבוד המידע וקבלת ההחלטה. לדעתם, הבעיה מתמקדת דווקא בתפיסה המוגבלת ובפרשנות המוטה של אותם גירויים שאמורים לעורר את תהליך ההחלטה (שלב זיהוי הבעיה). הם מגדירים תופעה זו כ"מודעות מוגבלת" awareness).(bounded לטענתם, תופעה זו מונעת ממקבלי ההחלטות להתמקד במרכיבים החשובים של הסיטואציה (שלגביהם מניחים רב המודלים כי הם בבחינת עובדה קיימת בתשומות לתהליך ההחלטה) : "we argue that people have bounded awareness that prevents them from focusing on easily observable and relevant data. We define bounded awareness as the phenomenon in which individuals do not see accessible and perceivable information during the decision-making process, while seeing other equally accessible and perceivable information; as a result, useful information remains out of focus for the decision-maker".(chugh & Bazerman, 2004, p.3) הביקורות הנ"ל הביאו מספר הולך וגדל של חוקרים לנטוש את המעבדה ולצאת אל הסביבה הטבעית (או לנסות לדמות אותה) וזאת, על מנת לתאר באופן תקף יותר את ההתנהגות של מקבל ההחלטות במצבים אמיתיים. מגמה זו הביאה לצמיחתה של גישת חקר קבלת ההחלטות הנטורליסטי - (NDM) ) Naturalistic Decision Making לסקירה ראו: Lipshitz et הלכה בעקבות גישת הרציונליות המוגבלת ואימצה אותה כמסגרת NDM גישת ה-.(al, 2001 מתמקדים בחקר מומחים. חוקרי ה- NDM של התייחסות לחקר תהליך קבלת ההחלטות ההחלטות של מומחים בתנאי לחץ, אי ודאות, ומטרות עמומות, כפי שהן מתרחשות בסביבה הטבעית שלהן. יתרונה של גישת מחקר זו היא בכך, שהיא מבססת את מסקנותיה על תצפיות על של אותם מומחים רטרוספקטיביים בהחלטות של מומחים בעולם האמיתי, ובתיאורים בתחום גם התפתחה הכללי, החלטותיהם באותם מצבים בהם לא מתאפשרת תצפית ישירה. מגמה דומה להתפתחות בתחום קבלת ההחלטות הפסיכולוגיה של המוסר. גם כאן "התקוממו" חוקרים ופילוסופים כנגד תפיסת מקבל ההחלטות המוסרי כאדם קר רציונלי וכפילוסוף טבעי המקבל החלטות מוסריות על סמך שקילת עקרונות מוסריים מנקודת מבט אפרטיאלית. חוקרים אלו הפנו את מאמציהם לבחינת מידת ההשפעה של 32

33 רגשות ואינטאיציה על תהליך הבחירה וההתנהגות המוסרית (לדוגמא: ;2002 Haidt, Greene & Walker, 2000.(Haidt, ;2001 גישות אלה יוצאות כנגד הדומיננטיות של הגישה הרציונלית בפסיכולוגיה של המוסר, כפי שהיא באה לידי ביטוי בגישה ההתפתחותית קוגניטיבית מבית מדרשו של קולברג (1984,(Kohlberg, ותפיסתה של זו את האדם כפילוסוף של מוסר. ווקר (2000 (Walker, יוצאת כנגד הפילוסופיה של המוסר במסורת המודרנית ומבקרת את הסתמכותה של זו על החשיבה הלוגית של האדם ועל התפיסה שניתן להקיש באופן רציונלי על עקרון מוסרי אחד, או על היררכיה של עקרונות אשר הליכה על פיהם תביא להתנהגות המוסרית האופטימלית. לדעתה של ווקר, תפיסה זו אינה תואמת את התיאורים שמדווחים בני אדם על דרכי התנסותם בקונפליקטים מוסריים בחיי היום. לטענתה, אי הודאות היא המרכיב החשוב ביותר בהתנסות בקונפליקטים המוסריים אלו. ווקר קובלת על כך שהתאוריות הדומיננטיות בתחום הפסיכולוגיה והפילוסופיה של המוסר אינן עוסקות באופן משמעותי בנושא העמימות המלווה חלק גדול מקונפליקטים אלו : "Morality in everyday life is not a process of receiving facts about an objective world, deducing what is right to do, and then acting or failing to act. Situations in the real world are inherently ambiguous, and their moral significance in particular is profoundly underdetermined by available facts " (Walker, 2000, p.136). הידט( 2001 (Haidt, טוען כי הפסיכולוגיה של המוסר מתעלמת מהמהפכה הרגשית שקיבלה תמיכה ממדעי הנאורולוגיה ומהפסיכולוגיה האבולוציונית. הוא צעד צעד נוסף רחוק יותר מווקר וייחס בלעדיות לאינטואיציה בתהליך הבחירה המוסרית. הידט פוסל את האפשרות שחשיבה יכולה לשמש כמניע להתנהגות מוסרית, ומייחס לה תפקיד של הצדקת והפקת לקחים בדיעבד: "moral judgment is a product of quick and automatic intuitions that then give rise to slow conscious moral reasoning". (Haidt, 2001, p.820). הסעיפים הבאים יוקדשו לסקירת שתי מגמות מקבילות שהתפתחו בחקר תהליכי קבלת ההחלטות: תפיסת המחקר הנטורליסטי בחקר תהליכי קבלת החלטות כלליות והתפתחות הגישה האינטואיטיבית בחקר תהליך קבלת ההחלטות המוסרי גישות נטורליסטיות בחקר קבלת החלטות גישת ה- NDM התפתחה כתוצאה משלוש סיבות עיקריות: א. הצורך בהתייחסות למאפייני לחץ זמן, עמימות,יעדים לא מוגדרים, סיכון אישי וגורמי סיבוך אחרים המאפיינים את קבלת ההחלטות בעולם האמיתי. ב. הרצון לחקור תהליכי קבלת החלטות של מומחים בסביבתם הטבעית. ג. הדרך שבה בני אדם מזהים ומגדירים את הסיטואציה היא קריטית יותר מהדגש הניתן על בחירה בין אלטרנטיבות פעולה בגישות הקלאסיות (2001 al,.(lipshitz et רסמוסן טוען כי יתרונה של גישת ה- NDM היא התמקדותה בחקר קבלת (Rasmussen,1997) החלטות במטלות אמיתיות: 33

34 "The appeal of the naturalistic decision making (NDM) approach is that it attempts not only to describe decisions as spontaneous reactions to real events, but also views decision makers to be expert, trained operatives rather than naive experimental participants. The emphasis is very much on putting the decision maker in a realistic context and, in that sense at least, represents a departure from earlier work" (p.315) מודל ה- NDM מדגיש את הגישה התהליכית, תוך התייחסות להקשר בו מתקבלת ההחלטה. לעומת הנחת היסוד של המודלים הרציונלים, כי החלטות גרועות מתרחשות כתוצאה מסטיה מאלגוריתמי פעולה עקב הטיות קוגניטיביות, גורסת הגישה הנטורליסטית שהחלטות גרועות מתרחשות כתוצאה מחוסר נסיון של מקבל ההחלטה או מזיהוי שגוי של הסיטואציה. מחקרי ה- NDM מסתמכים על תיאורים רטרוספקטיביים של אירועי החלטה במטרה לחשוף את תהליכי ההחלטה, במיוחד במצבי משבר ) & Thordson Flin et al, 1997; Kaempf, Klein, Strauss, 1997.(Wolf, 1996; Lipshitz & קליין 1998) (Klein, 1993, טוען כי החלטות המתקבלות בלחץ זמן בסביבה דינמית, מסתמכות על זיהוי מהיר באמצעות השוואה בין מידת הדמיון של המצב הנוכחי למצבים מוכרים מניסיון קודם. את הנתונים אסף קליין באמצעות צפייה במקבלי החלטות ככבאים וטייסים בזמן אמת, ומתיאור רטרוספקטיבי של תהליכי קבלת החלטות באותם מצבים שבהם לא התאפשרה צפייה ישירה בתהליך ההחלטה. הוא מדווח כי בניגוד לתפיסת המודלים הקלאסיים המציגים שלבי החלטות מוגדרים ומובחנים המדגישים את שלב בחירת החלופה לפעולה כמרכיב המרכזי, מתנהגים המומחים באופן שונה. לטענתו, מומחים מקבלים החלטות מבלי להיזדקק לניתוח מעמיק של החלופות לפעולה. הם עושים זאת באמצעות יישום ניסיונם בהתמודדות עם בעיות דומות. האסטרטגיה הנ"ל מאפשרת להם לקבל החלטות מורכבות במהירות ולחסוך בזמן. דפוס החלטה זה נמצא שכיח במספר רב של מחקרים. תוצאות המחקרים שצוינו לעיל מצביעים על כך כי רמת המובנות של הבעיה היא פועל יוצא של סכמות הידע של מקבל ההחלטה, וכי ניסיונו של זה מסייע לו להגדיר טוב יותר את הבעיה איתה הוא מתמודד. כשאנשים מתנסים בפתרון בעיה מסוימת הם מפנימים את המבנה שלה, וכשהם נתקלים בבעיה דומה הם שולפים את הידע שאוחסן בזיכרון לטווח ארוך ומיישמים אותו בתהליך ההתמודדות עם פיתרון הבעיה. מודל ה RPD- ( Reconition Primed Decision ) שפיתח קליין מאופיין באמצעות שלוש תצורות פעולה עיקריות: 1. תצורת מצב ברור - מקבל ההחלטה בוחן את המצב ומגיב באופציה הראשונה שמזוהה על ידו. הטענה היא שמקבלי החלטות מיומנים יכולים לבחור את דרך הפעולה הראשונה שעולה במוחם כתוצאה מהניסיון שמבנה אבי טיפוס או קטגוריות פעולה פונקציונליות. 2. תצורת מצב עמום - מקבל ההחלטה מסתמך על אסטרטגיית בניית סיפור ע"מ לדמות באופן מנטלי את האירועים שהובילו לסיטואציה. 34

35 3. תצורת בחינת דרך הפעולה - מקבל ההחלטות מעריך את דרך הפעולה מבלי להשוות אותה לאחרת באמצעות בניית סימולציה דמיונית לדרך הפעולה לבחון אם היא פועלת ולהתבונן בתוצאות המצופות. מכלל אסטרטגיות ההחלטה שנבדקו אצל מקבלי החלטות מנוסים הרי שאסטרטגית ההחלטה השכיחה ביותר היתה אסטרטגית ה RPD-.לעומת זאת, אצל מקבלי החלטות לא מנוסים הופיעה אסטרטגית ה RPD בפחות מ- 50% מהארועים 1998) Klein,.(Kaempf et al, 1996; אדר- פרס (1999) בדקה באמצעות ניתוח פרוטוקולים של דיבור בקול רם, תהליכי פתרון בעיות של בעיות מוגדרות defined) (well ובעיות מעורפלות defined).(ill היא זיהתה שני אשכולות החלטה מרכזיים. הראשון, אשכול הכרה וזיהוי הבעיה, אשר נכללים בו השלבים : הגדרה,תאור מצב, אבחון והתייחסות עצמית,לאחריו מתבצעת בחירת דרך הפעולה, ומופיע אשכול שני הכולל סימולציה מנטלית של שקילת הפעולה שנבחרה. לאשכול זה שייכים השלבים : פעולה, פיתוח פעולה, שקילה והערכה. דפוסי החלטה אלו נמצאו דומים לדפוסי ההחלטה של מודל ה.RPD מחקרי ה - NDM בחנו את תהליך קבלת ההחלטות של פרטים וצוותי עבודה בתחומים רבים ומגוונים. ליפשיץ ושטראוס (1997 Strauss, (Lipshitz & לדוגמא, חקרו תהליכי התמודדות של מנהלים עם מצבי אי ודאות. הם בדקו זאת באמצעות ניתוח דיווח רטרוספקטיבי שבו תיארו מנהלים את התמודדותם עם מצבי אי-ודאות בעבר. ממצאי המחקר מצביעים על החשיבות של שלב זיהוי הבעיה בדרך ההתמודדות עם המצב עמום. ניתוח תגובות הנבדקים העלה חמש אסטרטגיות התמודדות עיקריות: הפחתת אי ודאות באמצעות חיפוש מידע נוסף, חשיבה מבוססת על הנחות ) הנחות מעבר לנתונים),שקילה של בעד ונגד כשקיימות שתי אלטרנטיבות. הקדמה - פיתוח תגובה מתאימה למקרה של התפתחויות בלתי צפויות, והדחקה והתעלמות מחוסר הוודאות. מתודולגית הדיווח הרטרטספקטיבי שבה השתמשו החוקרים, הוכיחה את עצמה כמקור להפקת נתונים עשירים ומגוונים המאפשרים לרדת לעומקם של תהליכי קבלת החלטות. תחום נוסף שבו יושמה גישת המחקר הנטורליסטית הוא תהליכי זיהוי קליני של רופאים ואחיות (לדוגמא: 1995, Kaufman, Patel & Magder; Kushmiruk, 2000; Lephron & Patel 1996). אלסטיין (2001 (Elstein, מצביע על התועלת הרבה שהפיקה הרפואה משימוש בשיטת המחקר הנטורליסטית לתיאור תהליכי אבחון קליני של רופאים ומאושש את התיאור הקיים בספרות ה- NDM לגבי דרך פתרון בעיות מורכבות ע"י מומחים, במקרה זה,רופאים מומחים: "The characteristics (of the NDM) are all present in clinical medicine, where highly trained and experienced physicians work in an environment characterized by illstructured problems, high level of uncertainty, and unclear or competing goals further few physicians use formalism like decision analysis to select diagnostic tests or to choose a treatment. Instead,clinical reasoning is usually pattern matching to categorize situations and rule governed choice of action" (Elstein, 2001, p.363) 35

36 לסיכום, המחקר הנטורליסטי בקבלת החלטות מדגיש חמישה היבטים רלוונטים למחקר הנוכחי: א. דגש על זיהוי והגדרת הבעיה כמרכיב מרכזי בתהליך קבלת ההחלטות. ב. חקר מומחים כשיטה לתאור תהליכי קבלת החלטות. ג. מודל החלטות תלוי הקשר בניגוד למודל פורמלי כוללני. ד. תהליך החלטות גמיש שיכול לדלג על שלבי החלטה המקובלים במודלים הרב שלביים. ה. ההתמקדות בתהליכי עיבוד המידע מחייבת יישום שיטות מחקר איכותניות המבוססות על חקר תהליכים באמצעות ניתוחי הדיווחים המילוליים המופקים בו זמנית עם ביצוע המטלה, ודיווחים רטרוספקטיבים של מקרי עבר בסיטואציות החלטה דומות. ו. שימוש בהדמיות המבוססות על מקרים בחיי היום יום. לתפיסת המחקר הנטורליסטי פוטנציאל רב ליישומה לחקר זיהוי סוגיות מוסריות בסביבה מורכבת האדם כמקבל החלטות מוסריות מאפיינים פילוסופיים של החלטות מוסריות המושג מוסר נובע מהמילה הלטינית "Moralis" שמשמעותה "הרגל" או "דרך התנהגות". עפ"י התפיסה הרווחת בקרב חברות רבות, המוסר הוא בחזקת מערכת כללים ועקרונות שמכוונת את התנהגות האדם ומדריכה אותו לגבי מה נכון לעשות, ובעיקר מה רע לעשות. עיקרו של המוסר על- פי תפיסה זו, היא הבטחת רווחתם וכבודם של בני אדם במסגרת חברה מתוקנת וצודקת. יחד עם זאת, קיימת בקרב פילוסופים של המוסר הבחנה בין כללים מחייבים המטילים מחסומים וגבולות על ההתנהגויות שנועדו לפגוע בזולת או בחברה (לדוגמא: "לא תרצח", "לא תגנוב") לבין המלצות שאינן עוסקות במניעת פגיעה באחר אלא בהגדלת הטוב הכללי כגון: התנהגויות אלטרואיסטיות שונות (ניסן, 2001). השאלה לגבי טבעם של הטוב והצודק היא שאלת הליבה הנמצאת ביסודו של הבירור המוסרי (1963.(Frankena, וינריב (1980) טוען כי דיון מוסרי עולה כאשר אנו מבקשים להשיב על השאלה "מה אעשה"? ולהצדיק את המעשה שעשינו בתשובה לשאלה "האם עשינו נכון"? השיפוט המוסרי עשוי להתבטא באופן מיידי במעשה, בהימנעות ממעשה, או בהערכה על מעשים שלנו ושל אחרים. יחד עם זאת, לעיתים אנו לא רק שופטים התנהגויות קונקרטיות אלא מדברים על מוסריותו של אדם או על אופיו. "בני הפלוגתא במחלוקת מוסרית מתייחסים זה אל זה כאל יצורים בעלי שכל המסוגלים לשקול נימוקים בעד ונגד המעשה,ולראות אם נימוק מסוים מוביל לקבלת החלטה לטובת מעשה מסוים,או נגד" (שם,ע' 5). במרכזה של כל גישה אתית עומדת השאלה מהו הקריטריון שיסייע להחליט אם פעולה מסויימת היא מוסרית או לא מוסרית. סוגיה מוסרית מוגדרת כמצב שבו פעולה או החלטה של אדם, הנעשית מתוך בחירה חופשית עשויה/עלולה לגרום רווח או נזק לבני אדם אחרים (1998.(Velasquaze, פרל ופרדריך (1991 Fraderich, (Ferrell & מגדירים סוגיה מוסרית כמצב שבו האדם צריך לבחור בין פעולות אפשריות שונות באמצעות הערכתן במונחים של "טוב" או "רע". סטטמן (1991) מבחין בין קונפליקט מוסרי המציין התנגשות בין שני טעמים מוסריים מנוגדים לבין דילמה מוסרית 36

37 המציינת סיטואציה חריגה יותר שבה הקונפליקט מביא את הפועל לאובדן עצות. הוא מגדיר דילמה מוסרית במובן הרחב כ"כל דילמה שמעורבים בה שיקולים מוסריים ולאו דווקא זו הכוללת רק שיקולים כאלה" (שם עמ' 27), כאשר "לפחות אחת האופציות הניצבות בפניך היא רע מוסרי" (שם עמ' 28). פתרון מוסרי של דילמה מוסרית מבוסס על נימוקים הבאים להצדיק הכרעה חדה בין אינטרסים מתנגשים שיש בה העדפה מוחלטת של אחד מהם על זולתו, או הצדקת הכרעה לא חדה שיש בה רק התחשבות חלקית בכל אחד מהאינטרסים המתנגשים. הקונפליקט נפתר באמצעות נורמה האומרת לנו מהי הדרך שיש ללכת בה באותו מקרה נתון (כשר 1998). מקינטייר (1967 (MacIntyre, כותב, כי כשנשאלות שאלות מוסריות אנו מגלים כי אין באפשרותנו לענות על שאלות אלה מבלי שננסה לענות על שאלות פילוסופיות מסוימות. בכל מקום שבו יש טעם לשאול לגבי התנהגות מסוימת אם היא בגדר התנהגות נכונה, חייב להימצא ברקע קנה מידה שנוכל להשתמש בו כדי לבחון את אותה התנהגות אם היא נכונה או לא. השאלה המוסרית נובעת מן הצורך להכריע בין אפשרויות בחירה שונות, והפילוסופיה של המוסר מספקת לנו שיפוטים נורמטיביים המאפשרים להכריע בבעיות מוסריות (כשר, 1998). יחד עם זאת, מזהיר אותנו מקינטייר (1967,(MacIntyre, כי מושגי המוסר אינם סטטיים והם משתנים בד בבד עם שינויים בחיים החברתיים, כך שמושגים ועקרונות שהיו מקובלים בעבר משתנים בעקבות, ותוך כדי שינויים חברתיים: "Moral concepts are embodied in and are partially constitutive of forms of social life. One key way in which we may identify one form of social life as distinct from another is by identifying differences in moral concepts". (MacIntyre, 1967, p.1). רולס (1971 (Rawls, מסווג את התיאוריות האתיות עפ"י התייחסותן לשתי שאלות בסיסיות: א. התפיסה מהו הצודק וב. התפיסה מהו הטוב. בצידו האחד של הרצף מצויות עפ"י רולס התיאוריות הטלאולוגיות או התוצאתיות שבמסגרתן מוגדר ה"טוב" בנפרד מה"צודק" וה"צודק" מוגדר ככזה שממקסם את ה"טוב" (24.p,.(Rawls, 1971 התיאוריות התועלתניות הן דוגמא ברורה לתפיסה אתית כזו מאחר והן ממקסמות את הרווחה, האושר והתועלת האנושיים. בצידו האחר של המתרס, נמצאות עפ"י רולס התיאוריות הדאונטולוגיות. עפ"י תיאוריות אלו, הצידוק של פעולה מסוימת תלוי במידת התאמתו לעיקרון מוסרי. הבעיה של מקבל ההחלטות המוסרי אינה כללי המוסר עצמם אלא הידיעה כיצד לתעדף אותם וליישם אותם למצבים מוסריים. לדוגמא: מנהל מסויים בארגון גדול יודע כי בעוד כחודש ימים יפוטרו מספר עובדים (ביניהם אחד מחבריו הטובים, שחילץ אותו מטנק בוער במלחמה והציל את חייו). לאותו מנהל יש מחויבות לחבריו בהנהלה שהתחייבו לא לדווח בשלב זה לאיש על ההחלטה ולשמור את נושא הפיטורים הצפויים בסוד. עם צאתו מהישיבה בה הוחלט על רשימת המפוטרים, פוגש אותו מנהל את חברו שנמצא ברשימת המפוטרים העתידית. אותו חבר מבקש לדעת האם הוא נמצא ברשימת המפוטרים. במצב היפוטטי זה, יכול המנהל ליישם את עקרון הנאמנות כלפי אחד משני בעלי עניין: א. כלפי חבריו המנהלים וכלפי הארגון שבו משמש כמנהל שמשמעותו,לשמור על שתיקה או ב. ליישם את עיקרון הנאמנות כלפי חברו ולספר לו על פיטוריו הצפויים. ההחלטה תתקבל 37

38 בהתייחס לדגש שאותו מנהל ישים על מחויבותו לכל אחד מבעלי העניין. סוגיה זו מעלה מספר שאלות: א. על פי מה נקבע במצב שכזה לאילו צרכים עדיפות רבה יותר? ב. האם על מנת לקבל החלטה יש להבין לעומק רב יותר את הקונטקסט שבו מתרחש האירוע? לדוגמא, נניח שהמנהל יודע כי חברו עומד לרכוש באותו שבוע בית חדש ולהיכנס למחויבויות שיתכן ולא יוכל לעמוד בהן אם יפוטר?. האם יישום עקרון מוסרי מחייב אותנו להיכנס לפרטי המקרה או שאנו יכולים להתייחס למקרה ברמה עקרונית ללא צורך בכניסה לפרטים? היבטים פסיכולוגיים בקבלת החלטות מוסריות אפשר לאפיין שלוש גישות עיקריות להתפתחות המוסר (ניסן,1984; 2008 Bjorklund, (Haidt & א. גישת ההפנמה ) פסיכואנליזה ותורת הלמידה) המוסר נתפס במונחים של נטיות התנהגות המונעות ע"י ריגושים חזקים והוא מתפתח כתוצאה מתהליך הפנמה של הוראות והתנהגויות המונחלות לילד ע"י סוכני חיברות ונציגי התרבות. המימד המרכזי בהפנמת המוסר הוא עוצמת ההפנמה של אמות מידה חיצוניות. עבור אנשי האסכולה ההתנהגותנית, מוסר הוא כל קבוצה של תגובות שהחברה מתגמלת (1971.(Skinner, עבור פרויד (1900/1976,(Freud, מקורה של המוסריות הוא בהורה, כאשר הילד פותר את הקונפליקט האדיפלי באמצעות הזדהות עימו. ניסן (1984) טוען כי תהליך ההפנמה הוא בעל משמעות ייחודית בתחום המוסר משום שציוויו נוגדים לעיתים קרובות את הנטיות הטבעיות של האדם להנאה. הידט וביורקלונד (2008 Bjorklund, (Haidt & מכנים גישה זו בשם "empty-hat.model" הגדרה זו של גישת ההפנמה כמודל "הכובע הריק" מתארת באופן ציורי את התהליך שבו החברה יוצקת ערכים לנפש האדם שהוא בבחינת "לוח חלק" מבחינת הנטיות הטבעיות להתנהגות מוסרית: "Infants and toddlers certainly seem like empty hats as far as morality is concerned, and then, somehow, by the time they are teenagers, they have morality morality must have come from outside in morality comes from society.., via the media and parents" (Haidt & Bjorklund, 2008, pp ). ב. גישת ההבניה (הגישה הקוגניטיבית התפתחותית) התפתחות המוסר היא תהליך של הבנייה של עקרונות לוויסות היחסים שבין אדם לחברו על ידי הילד. התפתחות זו מתרחשת כחלק ממאמציו של הפרט להבין ולארגן בצורה משמעותית את העולם הסובב אותו והמעמיד בפניו מצבים ייחודיים וחדשים. "התפיסה המוסרית עולה וצומחת כמסקנה הגיונית של הבניית המצב בעקבות התנסויותיו של הפרט. התפיסה המוסרית היא הפיתרון המאוזן ביותר שהפרט הגיע אליו בשאיפתו להבין את המציאות החברתית ולארגנה" (ניסן, 1984, ע' 385). הידט וביורקלונד (2008 Bjorklund, ( Haidt & מכנים גישה זו כ"גישה הרציונליסטית". הם מבססים את הגדרתם זו על הבסיס הרציונלי שהניח פיאז'ה לתיאור התפתחות האדם. 38

39 ג. גישת החוש המוסרי- Moral Sense Theory לפי גישה זו מקורו של המוסר ברגש המביא לתחושה אינטואיטיבית מיידית לגבי "טוב ורע". גישה זו נסמכת על תפיסתו של הפילוסוף יום (1969/1777 (Hume, הרואה דמיון בין התחושה המוסרית לבין התחושה האסתטית. חסידי גישה זו מתבססים הן על מחקרים ניאורולגיים המצביעים על מרכזיות הרגש בתפיסה המוסרית (לדוגמא: השערת הסמן הסומטי של דמסיו [1994 ([Damasio, והן על מחקרים בתחום הפסיכולוגיה האבולוציונית והפרימטולוגיה (לדוגמא: Pinker, 1997 (de Waal, ;2000 הטוענים שהמוסר הוא פרי התפתחות אבולוציונית וכי המקור של המוסריות האנושית הוא ברגשות המולדים הגורמים לאדם להתייחס באמפתיה לבני אדם אחרים ולשתף פעולה עם בני מינו. האינטואיציה המוסרית שהיא אחת מאבני הבניין העיקריות של גישת החוש המוסרי מוגדרת ע"י הידט וביורקלונד (2008 Bjorklund, Haidt & כ) : " the sudden appearance in consciousness, or at the fringe of consciousness, of an evaluative feeling (like-dislike, good-bad) about the character or actions of a person, without any conscious awareness of having gone through steps of search, weighing evidence, or inferring a conclusion" (ibid,p.187 ) מנקודת מבט היסטורית אפשר לזהות בהתפתחות הפסיכולוגיה של המוסר במאה ה- 20 שלוש מהפכות משמעותיות שכל אחת מהן העלתה לקדמת הבמה גישה חדשה שתפסה את מקומה של קודמתה. שלושת המהפכות הן: המהפכה ההתנהגותית, המהפכה הקוגניטיבית ) & Kurtines.(Greene & Haidt, 2002,Haidt, 2001) והמהפכה הרגשית,(Gewirtz, 1995 בראשית המאה העשרים הייתה לתפיסה הפסיכואנליטית שמייסדה היה זיגמונד פרויד (1900/1976 (Freud, השפעה רבה על הפסיכולוגיה המערבית. לפי הגישה הפסיכואנליטית, אמות המידה המוסריות נרכשות על ידי הילד באמצעות תהליך הזדהות הגורם לאימוץ של הערכים, העמדות וההתנהגות של דמות שכלפיה חווים רגשות חזקים (ניסן, 1984). התיאוריה הפסיכואנליטית גורסת כי קיים קונפליקט אימננטי בין היחיד והחברה, וכי ההתפתחות המוסרית אמורה ליישב קונפליקט זה באמצעות הפנמת ערכים המוצגים ע"י סוכני מוסר חברתיים. עפ"י פרויד התפתחות הציביליזציה מבוססת על יכולת החברה לשלוט באנוכיות היחיד שהיא תוצר של האבולוציה. המוסריות עבור פרויד זהה עם מוסכמות החברה ולטענתו, המוסריות הקונבנציונלית, היא השומרת על החברה. לצורך כך, דורשת החברה ויתור כואב מחבריה. ההבדל בין המבוגר התרבותי לבין ילד הפרא אינו בסוג היצרים הפועלים בתוכם, ואף לא בעוצמת הכוח הדוחף שבהם, אלא במנגנוני ההתגוננות שהיחיד התרבותי מפעיל כדי למנוע את התפרצותן של הדרישות היצריות של ה"סתמי". האורינטציה לסמכות עפ"י פרויד היא המבנה הלא ביולוגי הראשון שמתפתח באישיות, כך שלמודל הסמכות של ההורים השפעה על התפתחות ערכים מוסריים. "אני עליון" אופטימלי הוא תוצאה של חום ופיקוח של ההורים והסביבה. דפוסי חינוך של הורים מסויימים מייצרים תוצאות רצויות ואילו דפוסים אחרים יוצרים תוצאות פחות רצויות. 39

40 התיאוריה הפסיכואנליטית פינתה מקומה (תוך המשך השפעה משמעותית) לזרם ההתנהגותי (תורת הלמידה) ששלט במחקר הפסיכולוגי מעבר למחצית הראשונה של המאה העשרים. השפעה זו שהחלה עם עבודותיו של ווטסון (1913 (Watson, המשיכה עם עבודותיהם של סקינר (1971 (Skinner, ואחרים שטענו כי מה שמכוון את האדם הוא הרצון לקבל תגמול ולהימנע מעונש, וכי עיצוב ההתנהגות המוסרית של ילדים מתבצע באמצעות חיזוקים חיוביים ושליליים ע"י ההורים וסוכני חיברות אחרים. לפי גישת תורת הלמידה, מתווכת ההפנמה של התנהגויות מוסריות על ידי תהליכי למידה בסיסיים לרבות התניה קלאסית ואופרנטית. תהליך הפנמה שונה הוצג ע"י חסידי תורת הלמידה החברתית (לדוגמא: 1963 McDonald, ( Bandura & שטוענים כי למידה של נורמות מוסריות מתרחשת גם באמצעות חיקוי מודלים ובאמצעות צפייה בתהליכי ענישה ותגמול של אחרים. אמנם שתי הגישות הנ"ל (הפסיכואנליטית ותאורית הלמידה) מתמקדות בתהליכי למידה שונים, אך התוצאה הסופית שמייצרת כל אחת מהן היא רכישת נורמות התנהגות מוגדרות שמקורן מחוץ לפרט. הביקורת על תורת הלמידה התמקדה בכך שהיא מכניסטית ומנתקת את השלם מחלקיו. הידט וביורקלונד (2008 Bjorklund, (Haidt & טוענים Garcia & Koelling, ) כי ירידתן של תאוריות הלמידה מהבמה החלה כאשר גרסיה וקוהלינג 1966) הראו כי הנחת היסוד של תורת הלמידה שכל תגובה אפשרית יכולה להיקשר היפוטטית לכל גירוי אפשרי, אינה עומדת במבחן האמפירי. גרסיה וקוהלינג הראו כי תגובות מסויימות נקשרות לגירויים מסוימים, בקלות רבה יותר, בעוד שלגבי תגובות אחרות, קיים קושי ביצירת קשר עם אותם גירויים. במילים אחרות, יש דברים שקל ללמוד בה בשעה שיש דברים שקשה ללמוד, ולגירויים מסוימים יש תכונות בסיסיות המקשות על למידתם. שתי התיאוריות העומדות במרכז הדיון שלנו הן גישת ההבניה וגישת החוש המוסרי. תחילה, נציג את התיאוריה ההתפתחותית קוגניטיבית המייצגת את גישת ההבניה ונתאר את כיווני המחקר שהתפתחו ממנה. לאחר מכן, נסקור את ההתפתחויות של גישת החוש המוסרי המאיימת על ההגמוניה של התפיסה הקוגניטיבית ונשווה בין השתיים. בסיכומו של הפרק נבחן את ההשלכות של השוואה זו על תפיסת המחקר הנוכחי. התיאוריות הרציונליות (גישת ההבניה) המהפכה הקוגניטיבית הציגה אלטרנטיבה לאמפריציזם ההתנהגותני בכך שטענה כי לחשיבה תפקיד דומיננטי ברכישת ידע. לשאלה מהו המקור של הידיעה האנושית עונים הרציונליסטים כי הפעולה האקטיבית של האדם על סביבתו היא המפתח להתפתחות השכלית. מה שקולט האדם באמצעות חושיו הוא חומר גלם אשר אותו הוא חייב לארגן למבנים משמעותיים. בני אדם אינם מבינים את תכונותיהם של אובייקטים, אלא אם כן הם פועלים עליהם Kohlberg,1969,) Piaget, 1932/1965 ;1971,1984). תאוריות אלו קראו תיגר על תפיסת הגישות המסורתיות לגבי מהות ההתפתחות המוסרית. בניגוד לגישות המסורתיות שתפסו את המוסר כיחסי לתרבויות שונות, ביקשה הגישה הקוגניטיבית ההתפתחותית לזהות נטיות אוניברסליות של ההתפתחות המוסרית המבוססת על שלבים בהתפתחות הקוגניטיבית שבשיאה הילד מגיע לבשלות מוסרית. הגישה קוגניטיבית למוסר מדגישה את תהליך ההבנייה המוסרית של הילד ואת יכולתו להצדיק את שיפוטיו. גישה זו יוצאת מנקודת מבט התפתחותית - אורגניזמית התופסת את האורגניזם האנושי כגורם אקטיבי בסביבה. תהליך התפתחותו של הפרט עפ"י תפיסה זו מכוון כלפי מצב 40

41 סופי קבוע מראש תוך שינויים היררכיים איכותיים (1995 Gewirtz,.(Kurtines & עפ"י הגישה ההתפתחותית קוגניטיבית מאפיינים חמישה תהליכים בסיסיים את ההתפתחות המוסרית של האדם: א. בתהליך הסתגלותו לסביבה, חותר האורגניזם להתאמה הדדית ולאיזון בינו לבין סביבתו. ב. קיים קשר בין ההתפתחות הקוגניטיבית הכללית לבין השיפוט המוסרי. ג. בני אדם המשתייכים לתרבויות שונות עוברים תהליך התפתחותי דומה (באותה רמת התפתחות תהיינה התגובות דומות). ד. ההתפתחות האינטלקטואלית והחברתית מתרחשת באמצעות שורה של שלבים היררכיים. השלבים הללו נתפסים כמבנים שלמים המתפתחים בסדר קבוע בלתי משתנה, תוך איזון הולך וגדל בין כלל המרכיבים. ה. תהליך ההתפתחות הוא קוגניטיבי בעיקרו והמרכיב הרגשי תופס מקום משני, אם בכלל. במחקריו על התפתחות השיפוט המוסרי בקרב ילדים תפס פיאז'ה את הבשלות המוסרית כהבנת העקרונות של צדק והוגנות. פיאז'ה חיפש דרך להבין את תהליך ההתפתחות ההדרגתי של הילד בהבנת כללי המשחק המאפשרים לו ולחבריו להסתדר ביניהם, להתחלק אחד עם השני ולהפחית את הפגיעה באחרים: "All morality consists in a system of rules, and the essence of all morality is to be sought for in the respect which the individual acquires for these rules" (Piaget, 1932 /1965, p.13) לטענתו של פיאז'ה, ילדים מבנים באופן כולל ובשל יותר את מושגי השוויון והדדיות ככל שהם משתתפים באינטראקציות רבות יותר עם עמיתיהם בני גילם. פיאז'ה הגדיר שלושה עיקריים שלבים בהתפתחות המוסרית של הילד עד גיל ההתבגרות: השלב הלא מוסרי - רצונותיו של הילד וצרכיו משמשים לו קנה מידה יחיד לטוב ורע. שלב המוסר ההטרונומי - הסמכות נתפסת ככל יכולה ולכן אי אפשר שלא לציית לחוקים. הפרה משמעותה עונש. שלב המוסר האוטונומי - החוקים נתפסים כיצירה של החברה והילד מבין את הגיונם כהכרחיים לקיום החברה. קולברג (1984,,1969, 1971 (Kohlberg המשיך את עבודתו של פיאז'ה והרחיב אותה. התאוריה של קולברג, שהופיעה על במת מדעי החברה תחילת שנות השישים היוותה במשך שנים אחת התיאוריות הפופולריות והמקובלות ביותר לחקר ההתנהגות המוסרית של האדם, והיא נחשבת לאחת התיאוריות המצוטטות ביותר במדעי ההחברה al.,1978).(endler et קולברג יישם במחקריו מתודולוגיה שונה מזו של פיאז'ה (התייחסות לכל דילמה מוסרית בנפרד,לעומת התייחסות השוואתית בין שני סיפורים אצל פיאז'ה) וכלל בהם גם נערים בגיל ההתבגרות. בעוד שפיאז'ה תאר שלושה שלבי התפתחות הרי שקולברג הרחיב אותם בשלושה שלבים נוספים. קולברג טען כי הילד המתפתח חייב לעבור את כל השלבים ללא דילוגים או חזרה לאחור. הוא הדגיש את החשיבות של אינטראקציה החברתית ויכולת נטילת תפקיד ככלי השפעה על התפתחות החשיבה המוסרית (1995.(Gibbs, ההנחה הבסיסית בגישתו של קולברג היא, כי להבנה תפקיד חשוב בתהליך החיברות בכלל, ובתהליך התפתחותו של השיפוט המוסרי בפרט. עצם ההבנה של 41

42 הדרך בה צריך לנהוג מוסרית, היא המניעה לדעתו של קולברג את ההתנהגות המוסרית. כלומר, ידיעת הטוב כשלעצמה מביאה את האדם להתנהגות בהתאם לאותו טוב נתפס על ידו. התיאוריה של קולברג מציירת דמות של אדם פעיל, המבנה את המוסר לעצמו, ולא אדם פסיבי המקבל את חוקי החברה כהתניה חברתית. ההתפתחות הקוגניטיבית היא תנאי הכרחי להתפתחות המוסרית אך אינה אחראית להתפתחות זו כשלעצמה. על מנת שתתרחש הילדים לקבל הזדמנויות לפיתוח יכולת נטילת התפקיד שלהם. כתוצאה מאינטראקציה של הילדים עם בני גילם ומהשתתפות בית הספר ובקהילה. התפתחות מוסרית, צריכים יכולת נטילת התפקיד מתפתחת פעילה במילוי תפקידים במוסדות התיאוריה של קולברג מבוססת על שלוש רמות חשיבה מוסרית עיקריות המורכבות משני שלבים בכל רמה. עפ"י קולברג, ילדים צעירים הנמצאים בשלב הראשון ואגוצנטריים ועבורם, שיפוט נכון או שגוי נקבע ע"י פרסים ועונשים. המסוגל לפגוע בילד הן המחייבות והראוי נתפס במונחים של להתפתחות המוסרית, נתפס הראוי במונחים של הוגנות הדדית הם קונקרטיים הוראותיו של בעל הכוח הימנעות מנזק פיזי. ("שמור לי ואשמור לך"). בשלב השני החוק נתפס כמכשיר לשמירת האינטרסים של הפרט וקידומם תוך כדי הקפדה על חליפין הוגנים. בשלב השלישי נתפס הראוי במונחים של הדדיות, והדאגה לאחר. הילד מגלה קונפורמיות לציפיות והקשורות במילוי תפקידיו, של הילד מתפתחות, כך ולהעריך את הערך של כללים וחוקים. נאמנות וחברות, (להיות "ילד טוב") שמהן משתמעת הכוונה הטובה של דמויות הנחשבות בעיניו כבן משפחה, כתלמיד, וכחבר בקהילה. ככל שהיכולות הקוגניטיביות הוא מסוגל לבחון את הסיטואציה באמצעות נקודת מבטם של אחרים בשלב הרביעי, נתפס הראוי במונחים של סדר חברתי. החוקים הנקבעים ע"י המערכת החברתית הם הקובעים והמחייבים מעבר לדעותיו ועמדותיו של הפרט. כשהחשיבה האבסטרקטית של הנער מתפתחת, חוקים ולהבין שיכולים להיות חוקים בלתי צודקים. מוחלטים ו 6 ). 5 (שלבים הוא מסוגל להבין את הסיבה לקיומם של הראוי נתפס במונחים של עקרונות מוסר על מנת לבחון את התיאוריה שלו פיתח קולברג מבחן לבחינת רמת השיפוט המוסרי אשר הועבר לאלפי אנשים ברחבי העולם במאות מחקרים. לנבדקים (שהיו גברים לבנים ברובם), הוצגה מוסרית ספציפית. לאחר הצגת הסיפור המתוארת בסיפור ולנמק את החלטתו. סדרת סיפורים שבכל אחד מהם פועלת דמות המתמודדת עם דילמה מתבקש הנבדק לתאר מה לדעתו צריכה לעשות הדמות הדילמה המפורסמת ביותר מסדרת הדילמות הנ"ל היא סיפור העוסק באדם בשם היינץ שמתמודד עם דילמה האם לגנוב תרופה שיכולה להציל את חייה של אשתו: "אישה אחת באירופה הייתה קרובה למות, מסוג של סרטן. הייתה רק תרופה אחת שהרופאים חשבו כי עשויה להצילה. הייתה זו תרופת רדיום שרוקח מאותה עיר גילה לאחרונה. הכנתה של התרופה הייתה יקרה מאד, אך הרוקח דרש עבורה סכום הגדול פי עשר מהוצאות ייצורה. הרדיום עלה לו 200 דולר והוא דרש עבור כמות קטנה של התרופה 2000 דולר. הינץ, בעלה של האישה החולה, הלך לכל מכריו כדי להשיג את הכסף,אך הוא הצליח לאסוף 1000 דולר, שהם רק מחצית ממחיר התרופה. הוא סיפר לרוקח שאשתו גוועת וביקש ממנו למכור לו את התרופה במחיר זול יותר,או לאפשר לו לשלם מאוחר יותר. אולם הרוקח אמר "לא! אני גיליתי את התרופה ואני מתכוון להרוויח מכך" הינץ שנואש, פרץ לבית המרקחת של הרוקח כדי לגנוב את התרופה עבור אשתו?" 42

43 שיטת הקידוד שפיתחו קולברג ותלמידיו 1987a,1987b) (Colby et al, אינה מתמקדת בשאלה האם המרואיין בחר לתמוך או לגנות את פעולתו של הינץ, אלא מבקשת להעריך את רמת התחכום בהצדקת תשובתו לדילמה. לדוגמא: אדם הנמצא בשלב שלוש עפ"י קולברג עשוי להצדיק את גניבת התרופה. הוא יטען למשל, כי איש לא יחשוב שעשה מעשה רע כשגנב את התרופה משום שמשפחתו היתה חושבת עליו שהוא בלתי אנושי לו לא גנב אותה. או הוא עשוי שלא להצדיק את גניבת התרופה בטענה כי הכל יחשבו אותו לגנב, ובכך הוא מעטה חרפה על משפחתו ועל עצמו. שתי הבחירות מושפעות איפוא מהשאלה שהאדם שואל את עצמו "מה יגידו עליי אלה הנחשבים בעיני" תוצאות מחקרים מעלים ספק לגבי מידת שכיחותם של שלבים 5 ו- 6. קולבי ושות' (1983 al, (Colby et לדוגמא, מצאו כי רק 13% ממשתתפי מחקר אורך שבצעו הגיעו לשלב 5, וכי לאותם אלה שהגיעו לשלב זה, הייתה השכלה חלקית או מלאה בלימודי מוסמך. אף לא אחד ממשתתפי אותו מחקר אורך הגיע לשלב 6. ממצא דומה מציג גם סנרי (1985 (Snarey, שערך מחקר בין תרבותי בנושא החשיבה המוסרית. סנרי מדווח כי מצא בתרבות צפון אמריקאית מספרים קטנים יחסית של בני אדם שנמצאו ברמת חשיבה מוסרית המתאימה לשלב. 5 מאידך, בתרבויות מסורתיות ושבטיות הוא לא מצא כלל בני אדם שהגיבו עפ"י מאפייני שלב 5. גיבס (1995 (Gibbs, טוען כי ההגדרה של שלב 5 איננה מאפיינת בשלות מוסרית אלא תפיסות פילוסופיות הקיימות בספרות הפילוסופית: "In my view, even stage 5 is inappropriate definer of moral judgment maturity.not because it is cross culturally incomplete, but more basically because any ethical philosophical level, even in broadened form, misrepresents moral judgment maturity as restricted to those who are philosophically articulate". (Gibbs, 1995,p.36). הביקורת על התיאוריה של קולברג כללי התיאוריה של קולברג זכתה ללא מעט ביקורות מבית (חסידי גישת ההבניה), ומחוץ (חסידי גישת החוש המוסרי). חסידי גישת ההבניה מבקרים חלק ממרכיבי התיאוריה ומבקשים לערוך שינויים במרכיבים כאלו או אחרים במודל. יחד עם זאת, רובם מסכימים עם הפרדיגמה המייחסת לחשיבה המוסרית תפקיד חשוב-אם כי לא בלעדי, כפי שיחס לה קולברג-בהשפעה על ההתנהגות המוסרית. לעומת זאת, המבקרים המצדדים בגישת החוש המוסרי, מבקשים שינוי פרדיגמטי (1970 (Kuhn, בהנחות היסוד של התיאוריה. הביקורות המשמעותיות ביותר על עבודתו של קולברג באו מכיוון אלה הטוענים כי הפרדיגמה ההתפתחותית קוגניטיבית אינה מקיפה את האופי הרב מימדי של התחום המוסרי (1996, Tappan (Day &. קרבס ודנטון (2005 Denton, (Krebs & טוענים כי המודל של קולברג פשטני מדי וכי קיים צורך בשידרוג רמת המורכבות שהוא מטפל בה. הם טוענים שבני אדם מחזיקים בסכמות מוסריות רבות בו זמנית ואינם מקובעים בשלב יחיד. האדם מתאים את הסכמה האפקטיבית ביותר עפ"י תנאי המצב איתו הוא מתמודד. עבור קרבס ודנטון, בשלות מוסרית היא התאמת 43

44 2 הפיתרון היעיל ביותר לתנאי המצב איתם מתמודד הסוכן המוסרי. שולט מוסר של שלב 2 לדוגמא, ולכן זו הסכמה המתאימה ביותר להתמודדות בעולם זה. בעולם העסקים קרבס ודנטון אינם רואים כל חוסר בשלות בהתאמת הפיתרון הפשוט ביותר עבור הסיטואציה הספציפית. לטענתם, זאת. אם מזמינים בני אדם למלא תפקיד של פילוסוף, לטענתם של קרבס ודנטון, האדם את תפקיד הפילוסוף לעיתים רחוקות, לדעתם, קיים הבדל ניכר בין שקילת תוצאות פעולה ההחלטה במצב אמיתי, הן אחרים הקשורים אליו. במפגשם עם סוגיות מוסריות בחיי היום מנקודת המבט של התהליכים הקוגניטיביים אם בכלל, כפי מבקש קולברג אזי הם יעשו - יום, ממלאים בני ופועלים עפ"י כללי מוסר פרגמטיים. לגבי דמות היפוטטית לבין שקילת תוצאות הסוכן המוסרי והן בחיי היום יום מנקודת המבט של בעלי עניין הם פחות רציונליים ויותר אנוכיים ופרגמטיים, ומתייחסים במקרים רבים גם לשיקולים א - מוסריים (1997 al,.(krebs et קולברג, הקיימות : א. ב. גם לפסלי ונרואז (2005 Narvaez, (Lapsley & טוענים כנגד וטוענים כי זו גרמה לבידודה של הפסיכולוגיה "פילוסופיזציית" היתר של של המוסר מהתיאוריות הפסיכולוגיות "..his attempt to transform the study of moral behavior by appealing to a set of philiosophical assumptions and definition imported from ethics, has had the unintended consequence of isolating moral psychological research from advances in other domains of psychology, effectively pushing it to the margins of contemporary psychological research (p. 21) לסיכום, הביקורות העיקריות על התיאוריה של קולברג התמקדו בתחומים הבאים: קשר נמוך בין השפיטה המוסרית להתנהגות מוסרית מבטיחה שידיעה זו תשפיע על ההתנהגות המוסרית. פילוסופיזצית יתר של המוסר - - עצם ידיעת מהו הטוב המוסרי איננה צמצומו של השיפוט המוסרי להיבט הרציונלי הקנטיאני של המוסר והתעלמות מהדרך בה מתקבלות החלטות מוסריות בחיי היום יום. ג. התעלמות מתפקידם של רגשות בקבלת ההחלטות המוסרית. ד. תלות בין תוכן הסיטואציה לרמת השיפוט המוסרי. חשיבות הזהות המוסרית בלסי קובל על (1980 (Blasi, יוצא כנגד "קריעת" המוסר מהאדם השלם וניתוקו מהאישיות השלמה. הוא מתן דגש נמוך למוטיבציה המוסרית האדם על התנהגותו המוסרית. לטענתו של בלסי ומפנה את מבטנו להשפעת הזהות המוסרית של ההתעלמות מהמוטיבציה המוסרית של האדם נובעת מהשפעה מוגזמת של התפיסות הרציונליות על התיאוריה ההתפתחותית קוגניטיבית: "A reasonable explanation for this neglect is the overwhelming influence that Piaget's rationalistic views of human nature and of human functioning have had on cognitive developmental theory as a whole".(blasi, 1980, p.41) 2 הביקורת של קרבס ודנטון (2005 Denton, (Krebs & על קולברג תואמת את הביקורת הקיימת על המודלים הקיימים בתהליך קבלת ההחלטות הכללי. ביקורת זו מעלה את הצורך בהחלפת הגישה הסינטקטית המדגישה את הרמה המופשטת והכוללת, מתוך נסיון לחקות מודלים מופשטים ממדעי הטבע, בגישה הסמנטית המדגישה את התוכן וההקשר שבו נדרשת החלטה.(ליפשיץ,2008,מכתב אישי) 44

45 בלסי (1980 (Blasi, טוען ששני מאפיינים עיקריים בתיאוריה של פיאז'ה מביאים למגמה זו: א. ניתוק תהליכי החשיבה המוסרית ממורכבותו של האדם השלם. ב. התעלמות מהקשר הבלתי ניתן לניתוק בין אמוציה וקוגניציה. בלסי ביקש לקשור את השיפוט המוסרי להתנהגות המוסרית באמצעות מושג ה"זהות המוסרית" המהווה משתנה מתווך בין השיפוט המוסרי להתנהגות המוסרית. עבור בלסי (1993,1995 (Blasi, תפיסת האדם את המוסר כמרכיב מכונן וחשוב של זהותו, והמוטיבציה שלו לעקביות בין תפיסת הראוי לבין התנהגותו, הם הבסיס למוטיבציה המוסרית והם המגשרים בין השפיטה המוסרית להתנהגות המוסרית. בלסי טוען כי המוסריות היא חלק אינטגרלי של האישיות. לדעתו, הזהות המוסרית של האדם אינה נפרדת מהשיפוט המוסרי אלא צומחת מתוכו. רמת האינטגרציה הגבוהה ביותר בין השתיים קיימת כאשר ההבנה המוסרית נעשית חלק בלתי נפרד מזהותו של האדם ומהדרך בה הוא מגדיר את עצמו. מחקרים שעסקו בזהות המוסרית מצאו קשר חיובי בין המוטיבציה המוסרית לבין ההתנהגות המוסרית ולעומת זאת, קשר מתון בהרבה בין השפיטה המוסרית לזהות המוסרית. לדוגמא: הרט ופגליי (1995 Fegley, (Hart & בקשו לבדוק מה מאפיין בני נוער ומבוגרים המתנדבים לפעילות חברתית. מממצאי המחקר עולה כי בקרב כשני שליש מבני נוער שהיו גבוהים בהתנדבות ואכפתיות, היה מתאם גבוה בין העצמי האידאלי והעצמי האקטואלי. לעומת זאת, מצאו הרט ופגליי מתאם נמוך בין שלב החשיבה המוסרית לבין מידת מעורבותם של אותם בני הנוער בקהילה. קולבי ודמון (1992 Damon, (Colby & ניסו לבחון את המניע להחלטה להיות שותף לפעילות חברתית. הם בחנו 23 דמויות מופת מוסריות שבחרו ממגוון גדול של עיסוקים עפ"י הקריטריונים הבאים: דוגמא אישית ערכית ומחוייבות לאידאלים מוסריים,עקביות בין אידאלים להתנהגות, נכונות לסכן אינטרסים אישיים, יכולת להעניק השראה מוסרית באחרים והומניות ריאליסטית. קולבי ודמון מצאו כי ההחלטה להיכנס לפעילות חברתית קשורה לדרך בה מבנים האנשים את הזהות האישית שלהם, וכי דמויות המופת המוסריות נמצאו על טווח רחב של שלבי חשיבה מוסרית עפ"י קולברג (1984.(Kohlberg, ממחקרם של קולבי ודמון אפשר להסיק כי המוטיבציה המוסרית משפיעה על ההתנהגות מוסרית במידה רבה יותר מהשפעתה של רמת החשיבה המוסרית. ניסן (2004 (Nisan, מבחין בין שני תהליכי שיפוט, שיפוט הערכה ושיפוט בחירה. בשיפוט הערכה מעריך האדם את ההתנהגות המוצגת בפניו לפי סטנדרט מסוים ובוחן אם היא ראויה מבחינה מוסרית (בדומה לשיפוט המוסרי עפ"י קולברג) כאן האדם משמש מעין שופט קר רוח הבוחן את הסיטואציה בה הוא נמצא עפ"י עקרונות נורמטיביים. בשיפוט הבחירה אין האדם מעריך את ההתנהגות כמתאימה/לא מתאימה, אלא מחליט באיזו התנהגות ינקוט בפועל. בעוד ששיפוט ההערכה הוא תיאורטי בלבד, הרי שלשיפוט הבחירה יש השתמעויות קונקרטיות לגבי חייו של האדם. בשיפוט זה מעורבים כלל השיקולים המוסריים והא-מוסריים הנובעים מתוך זהותו הכוללת. בשיפוטו המוסרי (שיפוט הערכה) מנסה האדם לשים את עצמו בעמדתו של שופט חיצוני ולהגיע לשיפוט אובייקטיבי. לעיתים, הוא אף מודע למאמציו להתגבר על משוא פנים שלו כלפי העדפות אישיות. שיפוט הבחירה במקרים רבים הוא בעל השתמעות חשובה לפרט הספציפי המקבל את ההחלטה בתוך מציאות החיים הקונקרטית של חייו והיא משפיעה על חייו. 45

46 הסטנדרטים המדריכים את בחירתו של האדם הם כלל ערכיו, כולל מתן אפשרות לביטוי עצמי והפגנת נאמנות ליקרים לו כפי שמתאר זאת ניסן (2004 :(Nisan, "Moral judgment occasionally arises within us, seemingly detached from our personal stance. Sometimes a person wants to be "distanced" from himself, to stand behind the "veil of ignorance" and to attain "objective" judgment. Such are the responses of subjects of Kohlberg's Heinz dilemma, which is remote from subjects' lives and presented to them with the most minimal information. In reaching choice,by contrast, the person cannot and does not want to be distanced from himself. This is his choice it is based on the recognition of the unavoidable limitations of objective judgment" (Nisan, 2004, p.155) בשונה מבלסי, השיפוט המוסרי עפ"י ניסן (2004,(Nisan, אינו ניצב בעמדת בכורה המגובה ע"י הרציונליות של האדם. לצידו ניצבים מרכיבים רבי עוצמה שאינם שייכים לתחום המוסר כמו האינטרסים של האדם, התוכניות האישיות שלו, ההקשרים הקבוצתיים והחברתיים, והאידיאולוגיה שלו. ניסן מוסיף מימד נוסף לתהליך ההחלטה המוסרית בטענו כי תהליך זה מושפע מהזהות הכוללת של האדם ולא רק מזהותו המוסרית. הוא מייחס לשפיטה המוסרית, תפקיד "מרוכך" יותר בתהליך ההחלטה המוסרית ואילו למוסר הפרקטי הבא לידי ביטוי בשיפוט של בחירה,משמעות רבה יותר: "The identity in which morality is integrated differs from the universalistic identity Blasi has in mind, and the judgment that grows out of the integration differs from the autonomous judgment implied by the model" (Nisan, 2004, p.160). מוסר של דאגה ואכפתיות קרול גיליגן (1982 (Gilligan, מבקרת את קולברג על הגישה הקרה האוביקטיבית של המוסר הפוסט קונבנציונלי. היא טוענת כנגד קולברג,כי קיימות שתי דרכי חשיבה לגבי קונפליקטים מוסריים. האחת, מבוססת על מוסריות כצדק ואילו האחרת מבוססת על מוסריות כדאגה ואכפתיות. גיליגן מעדיפה להדגיש את הערכים של חום, דאגה, אכפתיות ואהבה. לדעתה נוטה קולברג היוצא מנקודת המבט של המוסר הקנטיאני, להתייחס באופן לא הולם למימד הדאגה והאכפתיות וליחס אותו לשלב השלישי בתיאוריה שלו העוסק בהרמוניה ובהתייחסות כלפי המעגל החברתי הקרוב. גיליגן טוענת כי העיקרון של דאגה אכפתית וחמלה הוא עיקרון מוסרי אוניברסלי אשר מגנה את הניצול והפגיעה הן בחיי אחרים והן בחיינו אנו (1991.(White, בספרה Voice" "In a Different שהתפרסם ב ותורגם לעברית ב כותבת גיליגן: "הדילמה המוסרית נובעת מקונפליקטים הנוגעים לאחריות לאנשים שונים ולא רק מהתנגשות בין זכויות מתחרות בתפיסה הזו המוסריות מתייחסת לדאגה ולאכפתיות ולכן ההתפתחות המוסרית ממוקדת בהבנת אחריות ומערכת יחסים ממש כפי שתפיסת המוסר כהגינות, קושרת התפתחות מוסרית להבנת זכויות וחוקים" (שם, עמ' 44 במהדורה העברית). גיליגן יוצאת גם כנגד ההטיה הגברית במדגמים שחקר קולברג, אשר הביאו לטענתה להדגשה של מוסר של צדק כציר המכונן במודל בן ששת השלבים שהוא פיתח. לטענתה, מדידת השיפוט 46

47 המוסרי ע"י המתודולוגיה של קולברג מתמקדת אך ורק באוריינטציית הצדק שמתאימה יותר לגברים מאשר לנשים. מכאן, שהנשים יוצאות נחותות ברמת השיפוט המוסרי שלהן. כפועל יוצא לביקורת זו היא בנתה תיאוריית שלבים להתפתחות מוסרית המורכבת משלושה שלבי התפתחות ושני מעברים בין השלבים. פרויד להתפתחות האגו. של קולברג ופיאז'ה. גיליגן התבססה בהגדרת השלבים במידה רבה על גירסה משופצת של ובתפיסתה הכוללת היא דאוטלס 1996) (DesAutels, מאגדת רעיונות פרוידיאניים עם תפיסותיהם מתייחסת לתפיסה המוסרית כשינוי תבניות בין גשטלטי של צדק אל מול התחשבות ואחריות. תבניות אלו לא יכולות לפעול לדעתה בו זמנית. כאשר האדם עומד בפני מצב שיש בו מרכיבים מוסריים מופעלת רק אחת הסכמות הנ"ל. כתוצאה מעירור הסכמה ע"י מאפיינים של הסיטואציה. גבוהה של מרכיבים בסיטואציה המוערכת היא תעורר את האדם להפעלת מוסר של התחשבות ואחריות, הפעלה זו מתרחשת במקרים בהם קיימת בולטות רגשית סכמה המבוססת על ואילו במקרים בהם קיימת בולטות רגשית נמוכה בסיטואציה תשפיע הסכמה הרציונלית על תהליך התפיסה ותעורר סכמת פעולה של יעילות וצדק. הגישה הניאוקולברגיאנית רסט תובנות המוסרית. א. ב. ג. ד. ה. ו. ז. ושות' 1999) Thoma, (Rest,Narvaez, Bebeau & הציעו גישה 3 שהפיקו מהעברת מבחן ה-( Test DIT(Defining Issues תוצאות המחקרים שבוצעו בשימוש ב- DIT העלו עפ"י רסט שינויים בתיאוריה של קולברג. השינויים שהציעו הם: יחד עם זאת, הגדרת המבנה הבסיסי כסכמה ולא כשלב. גמישות רבה יותר בהגדרת תוכן הסכמה. ביקורת על האופי האוניברסלי של התפיסה הקולברגיאנית. שלוש סכמות במקום שישה שלבים שימוש במודלים פילוסופיים מגוונים וברי יישום רב יותר בהגדרת הסכמה הפוסטקונבנציונלית הבחנה בין מיקרו - נאוקולברגיאנית על סמך שפתחו ושות' לבחינת החשיבה את הצורך לערוך (ולא רק במוסר הקנטיאני) מוסר המתמקד באינטראקציות ספציפיות המתקיימות פנים אל פנים, לבין מקרו-מוסר המתמקד בעקרונות מוסריים כלליים. מודל רב מימדי המורכב מארבעה שלבי החלטה. ווקר מסכימים רסט ושות' כי התיאוריה של קולברג מהווה נדבך חשוב ופורה בחקר המוסר, וכמוהו הם תופסים את החשיבה המוסרית כמרכיב מרכזי בהסבר ההתנהגות המוסרית. (Walker, 2002) מעלה ביקורת כנגד המחקרים שהובלו ע"י קבוצת הזרם הנאוקולברגיאני וטוען כי גם אנשיו התמקדו יתר על המידה באספקטים הקוגניטיביים, והתעלמו מהיבטים אינטואיטיביים ורגשיים בתגובות המוסריות. 3 מכשיר שבו נדרש הנבדק לזהות לאילו סכמות שייכים היגדים המתארים התנהגויות מוסריות שונות, ולדרג בכתב את העדפותיו לגבי היגדים אלו. 47

48 המודל הרב -שלבי בקבלת החלטות מוסריות רסט (1986 (Rest, מציע מודל אינטגרטיבי בן ארבעה שלבים (לוח מס' א 1 ') בו הוא כולל את כל התהליכים הפסיכולוגיים שאדם עובר בין הופעת ארוע/מצב המחייב התנהגות מוסרית לבין החלטתו להתנהג בדרך זו או אחרת בתגובה לאותו מצב או ארוע: שלב : 1 זיהוי הסוגייה המוסרית זיהוי מאפיינים מוסריים בסיטואציה. מקבל ההחלטה אמור לזהות שהוא יכול לפעול באופן שישפיע על שלמותם הפיזית הכלכלית והנפשית של בעלי עניין. רסט טוען כי לאנשים רבים יש קושי לפרש מאורעות פשוטים יחסית. לדוגמא, רמזים עמומים במצבים שדורשים עזרה מצופה המתבונן במצב מהצד. שלב : 2 שפיטה מוסרית - שיקול והחלטה לגבי דרך הפעולה הנכונה מבחינה מוסרית. האדם המשמש מעין "שופט עליון" מרוחק, מפעיל בשלב זה שיפוט רציונלי קר ושוקל את דרכי הפעולה האפשריות על מנת להחליט מה ראוי לעשות מבחינה מוסרית. שלב : 3 בחירה מוסרית - לאחר ששקל את חלופות ההתנהגות העומדות בפניו לאור הסטנדרטים והעקרונות המוסריים שלו, על האדם לבחור כיצד לנהוג בפועל ולהחליט על בחירה בין ערך מוסרי לערך א-מוסרי. רסט טוען שלבחירה בערכים מוסריים יש עדיפות על ערכים אחרים אך אין הם בלעדיים. בני אדם מייחסים חשיבות גם לפרוייקטים הקשורים למימוש העצמי שלהם ויש להם מחוייבויות לחברים ובני משפחה שלעיתים אינן עולות בקנה אחד עם ההתנהגויות המוגדרות בגדר התנהגויות מוסריות. הבחירה מתקבלת לאחר שיקול דעת שבו מוצב השיפוט המוסרי מול שיקולים אחרים שהאדם מחשיבם מאד. שלב 4: התנהגות מוסרית - בשלב זה נדרש האדם לממש את ההחלטה שקיבל בשלב הבחירה המוסרית. כאן הוא נדרש להתייחס לרצף הפעולות הקונקרטיות הנדרשות לביצוע ההחלטה ולבחינת האופן בו יש להתגבר על מכשולים והפרעות בלתי צפויות כגון: התמודדות עם עייפות ותסכול, התנגדות להסחת דעת ופיתויים והצמדות למטרה. רסט טוען כי עוצמת האני ego),(strength היא הקובעת בסופו של דבר את התנהגותו של האדם. עפ"י רסט, המודל הנ"ל הוא בעל אופי אינטראקטיבי וסדר הופעת המרכיבים השונים בתהליך ההחלטה יכול להשתנות. לדעתו, יתכן בהחלט מצב שבו אדם שעובר את שלושת השלבים הראשונים בוחן שוב את הנתונים, חוזר לשלב 1, משנה את הזיהוי שלו או מדלג מעל שלב כזה או אחר. סדר הופעת השלבים לא נבדק אמפירית על ידי רסט או חוקרים אחרים. מודל ארבעת השלבים משמש מקור השראה לחוקרים רבים, במיוחד בתחום חקר קבלת החלטות מוסריות בסביבה ארגונית. המודל של רסט יכול לשמש כמסגרת להשוואה לדגשים הניתנים ע"י החוקרים הרואים בגישת ההבניה כמודל הבסיסי לתיאור התפתחות ההתנהגות מוסרית. לוח מס' 1 א ' - מודל קבלת החלטות מוסריות (1986 Rest, ( זיהוי מוסרי שפיטה מוסרית בחירה מוסרית התנהגות מוסרית 48

49 סיכום ההצעות לשיפור המודל של קולברג לוח מס' 2 א ' - הבדלים בדגשים בין גישות המאמצות את מודל ההבניה 4 שלב חוקר קולברג (Kohlberg,1984) גיליגן (Gilligan,1982) רסט ושות' (Rest et al,1999) בלסי ( Blasi,1995) ניסן ( Nisan,1993) בחירה מוסרית שיפוט מוסרי זיהוי מוסרי המוקד : אין התייחסות *שיפוט מוסרי רציונלי ספציפית אימפרטיאלי. המלווה במחקר *"אי פגיעה" באדם כעיקרון מוסרי מופשט *שלבי התפתחות נוקשים *חקר דילמות היפוטטיות *התייחסות אישית אין התייחסות והקשרית לאנשים ספציפית המעורבים במצב. המלווה * הערכת סיטואציה משתי במחקר נקודות מבט אפשריות: צדק ודאגה ואכפתיות *חקר דילמות אמיתיות *דגש על חשיבה מוסרית. מרכיב במודל. אין התייחסות לרגשות. קיימים מספר סכמות "רכות" *שלוש מחקרים במקום שישה שלבים. *רפרטואר הסכמות האפשריות לשימוש מגוון *חקר דילמות היפוטטיות מרכיב הזהות המוסרית כגורם המשפיע דגש על אינטגרציה בין על המוטיבציה המוסרית חשיבה מוסרית לזהות מוסרית מוסר פרקטי-הבחירה המוסרית כגורם מוסר אידאלי- עצמאי דומיננטי. הזהות המוסרית כחלק שיפוט קר ואפרטיאלי של מהזהות הכוללת של האדם. המוסר הסיטואציה המוסרית הפרקטי לא בהכרח תואם את המוסר האידאלי שלב ההתנהגות המוסרית הוצא מהניתוח כי קיימת הסכמה בין כל החוקרים כי ניבוי כיוון ההתנהגות המוסרית 4 הוא הסיבה העיקרית לחקר ההתנהגות המוסרית. 49

50 א 2 (Kohlberg, 1984) מס' לוח ' מציג את הדגשים לשינוי/שיפור המודל של קולברג שמציגים,(Gilligan, 1982) ארבעה כיווני מחקר שתוארו לעיל: מוסר הדאגה והאכפתיות של גיליגן 1999) al,,(rest et תפיסת התפיסה הנאוקולברגיאנית הזהות המוסרית כגורם מוטיבציוני ), וגישת המוסר הפרקטי כמרכיב של הבחירה המוסרית (1993.(Nisan, ההשוואה Blasi, 1995) בין הגישות מוצגת באמצעות שלושת המימדים הראשונים במודל של רסט (Rest,1986). הביקורות השונות המוצגות בלוח 2 א' כלפי התיאוריה התאוריה של קולברג מוסיפות אמנם מימדים נוספים למודל, מרחיבות את תכולתו, ומחזקות את כושר הניבוי שלו, אך שינויים מוצעים אלו הם בחזקת שינויים מהמעלה הראשונה (1974 Fisch, (Watzlawick, Weakland & ואינם מערערים גישת ההבניה כתפיסה כוללת. ביקורות מסוג אחר (לדוגמא: Walker, 2000 (Churchland, 1996; Haidt, 2001, גורסות כי יש לבצע במודל הקוגניטיבי שינויים מהמעלה השניה (1974 al, (Watzlawick et ולשנות את הפרדיגמה כולה. תפיסת החוש המוסרי המתוארת בסעיף הבא, קוראת תיגר על הפרדיגמה המכוונת את המחקר המתבצע עפ"י הגישה ההתפתחותית קוגניטיבית. תפיסת החוש המוסרי ) theory ( moral sense הגישות האינטואיטיביות בפילוסופיה של המוסר גורסות כי קיימות אמיתות מוסריות שבני אדם תופסים באמצעות תהליכים תפיסתיים אינטואיטיביים. תפיסה זו טופחה ואומצה ע"י פילוסופים אנגלים וסקוטים במאה ה- 18 שטענו כי בבני אדם טבוע חוש מוסרי. הבולט בקבוצה זו היה יום (1777/1969 (Hume, שטען כי שפיטה מוסרית דומה לשפיטה אסתטית, וכי שתיהן נובעות מהרגש ולא מהשכל. טענתם של חוקרי ההתנהגות המוסרית שאימצו גישות אלו היא, כי ההתנהגות המוסרית בחיי היום יום אינה תהליך שיטתי ומבוקר של איסוף נתונים, ניתוח הנתונים, ובחירה רציונלית בין אלטרנטיבות פעולה, אלא, התמודדות עם סיטואציות מעורפלות שבמסגרתה אנו צריכים לפרש את המצב בו אנו נמצאים בפרקי זמן קצרים תוך עומס על תהליכי הקשב. ע"מ להבין את משמעותם של מצבים אנו משתמשים בהרגלי פרשנות שהצטברו כתוצאה מהתנסותנו בעבר ואלה באים לידי ביטוי באמצעות אינטואיציות מוסריות. חלק מהתהליכים הללו מתבצעים באופן אוטומטי ובלתי מודע והם מושפעים לעיתים קרובות גם מרגשות. גישה זו שואבת את הנחותיה ממחקרים נאורולוגיים ופסיכולוגיים שנערכו בשנים האחרונות, המדגישים את התהליכים האוטומטיים בקבלת החלטות של האדם (לדוגמא: Chartrand, 1999 (Bargh & ומאירים את תפקיד הרגשות כתשומות אינפורמטיביות לתהליך קבלת ההחלטות (לדוגמא: ;1994 Damasio,.(Greene et al, 2001; LeDoux 1995,1998; Moll et al, 2002; Schwartz & Clore, 1996 חוקרים אלו ורבים אחרים, תרמו תרומה משמעותית לקידום הגישות הטוענות כי התנהגויות חברתיות רבות מבוססות על תהליכים המתרחשים במח ואשר מתבצעים במקרים רבים באופן אוטומטי. לטענתם של אלה, בני אדם יכולים לקבל החלטות מוסריות גם מבלי להיות מודעים להן. שאלה מרכזית שמעסיקה את אותם חוקרים, היא, מיפוי והגדרת הפעילות המוחית האחראית על הגירויים הבאים מהסביבה החברתית שלנו. חקר ייצוג התופעות החברתיות בפעילות העצבית במוח 50

51 הביא לתובנות רבות המאפשרות לשרטט מפה של אזורים שונים במוח המעורבים באופן משמעותי (Robertson et al, 2007) בתהליכים אלו. לדוגמא: רוברטסון ושות' הצליחו לאתר אזורים במוח, compassion) (care & ואזורים האחראים למוסר של דאגה ואכפתיות אחרים האחראים למוסר של צדק.(justice) מול ושות' (2002 al, (Moll et הצביעו על האזור במח בו מעובד מידע מוסרי ועל אזור אחר בו מעובד מידע נייטרלי מבחינה מוסרית. ממצאים ברוח דומה נתקבלו גם ע"י גרין ושות'.(Greene et al,2000) קיימים חוקרים הטוענים כי האדם נולד מצויד ב"מצפן מוסרי" שמאפשר לו להבחין בין טוב ורע. במאמר בשם - reality" "Neural representation of social טוען צ'רצ'לנד (Churchland,1996) כי בני אדם ובע"ח חברתיים אחרים, רגישים תפיסתית למרכיבים החברתיים של סביבתם, באותה מידה שהם רגישים למרכיבים פיזיים טהורים של הסביבה. רגישות חברתית זו באה לטענתו לידי ביטוי, מוקדם יחסית בתהליך ההתפתחות. סכמות הפעולה המוסריות נצברות באופן אוטומטי במוח ונשלפות ברגעים המתאימים. עפ"י צ'רצ'לנד היכולת לזהות ולהבחין בתכונות תפיסתיות עולה על היכולת לתאר ולהסביר באופן מילולי את אותן הבחנות. לטענתו, העדיפות הקוגניטיבית של הפרה-ורבלי על הורבלי מוכחת בבדיקות של רוב הקטגוריות הקוגניטיביות. היכולת לזהות אינטואיטיבית מקרים של אכזריות, סובלנות, רוע, אומץ וכו', עולה בהרבה על היכולת להגדרה ולתאור מילולי של מצבים אלו. צ'רצ'לנד מדגיש את הזיהוי המוסרי כשלב משמעותי בתהליך ההחלטה המוסרית וטוען שברב המקרים הבעיה היא לא בבחירת עיקרון ההחלטה המוסרי שעל פיו נבחרת דרך הפעולה, אלא במסגור הראשוני (framing) של הבעיה. כיווני חשיבה אלו הביאו לסדרה של מחקרים שנערכו ע"י פסיכולוגים ונאורולוגים אשר זיהו כי אזורים שונים במוח אחראים על שני תהליכים המנהלים את עיבוד המידע הנקלט מהסביבה. הראשון, הוא עיבוד אוטומטי ספונטני ומהיר של גירויים ואילו השני, מאופיין ע"י תהליך איטי של חשיבה ועיבוד מודע של הגירוי. שני התהליכים הללו מתחרים ביניהם על שליטה בהתנהגות האדם ומכוונים אותה ) Ross,1980; Kahneman & Frederick,2002; Nisbet & :(Evans, 2003) כפי שמיטיב לתאר זאת אוונס.(Nolte, 2001; Zajonc, 1980 "Dual-process theories of thinking and reasoning quite literally propose the presence of two minds in one brain. The stream of consciousness that broadly corresponds to System 2 thinking is massively supplemented by a whole set of autonomous subsystems in System 1 that post only their final products into consciousness and compete directly for control of our inferences, decisions and actions. However, System 2 provides the basis for hypothetical thinking that endows modern humans with unique potential for a higher level of rationality in their reasoning and decision-making". (Evans, 2003, p.458) 51

52 לוח מס' ' א 3 - מערכת העיבוד הכפול עפ"י ליברמן ושות' (2002 al, (Lieberman et 1 מטרות והשערות והנחיות למיצוי אילוצים למערכת- X C- התאמת אוטומטית של דפוסי פעולה לתשומות חיצוניות ומיצוי אילוצים בין הטיות מערכת 2 מערכת -X 6 במידה ומערכת- X אינה יכולה להתמודד עם מידע היא מזעיקה לעזרה את מערכת- C עדכון מערכת- X התרעה 3 4 מערכת -C מערכת C קובעת רגישויות למערכת ההתרעה חשיבה עפ"י כללים. איכות החשיבה 5 תלויה בעומס הקוגניטיבי ובמוטיבציה היסקים באיכות גבוהה יקודדו בזיכרון ליברמן ושות',2002) Trope ( Lieberman,Gaunt,Gilbert & מבחינים בין מערכת X הממונה על תהליך ה-" reflexion ", לבין מערכת C הממונה על תהליך ה-" reflection " ב. לוח מס' 3 א' מוצג מודל ה"תגובה-חשיבה" שמציעים ליברמן ושות'. מערכת - X מייצגת חלקים במח הקשורים לניתוח לא מודע של הסביבה, תהליך שמתואר ע"י חוקרים כעיבוד אוטומטי, למידה סמויה ואפילו אינטואיציה שמאפשרת לזהות בחיי היום-יום מרכיבים בסביבה מבלי להשקיע מחשבה. שני עקרונות עומדים בבסיסה של מערכת C : א. היא מנתחת גירויים באמצעות כללי החלטה מופשטים ולוגיקה סימבולית, על מנת לקבוע דרכי פעולה. ב. היא משמשת כווסת של מערכת X. תוצאות הניתוח המתבצעות במערכת C מאפשרות להגדיר אבות טיפוס לפעולה. אב טיפוס שנעשה בו שימוש מספר פעמים עובר לרשותה של מערכת X שבה הוא משמש להתאמת דפוסים אוטומטית. רק כשמערכת X נתקלת בחוסר יכולת להתמודד עם גירוי חדש או וערכים סותרים לגבי גירוי אחר, מוזעקת מערכת C ומפעילה כללים ועקרונות מופשטים על מנת לתת תשובה למערכת X. מודל הרגלי הפרשנות המוסרית של ווקר (Walker,2000) ווקר (2000 (Walker, טוענת כי חקר הרגשות שהתפתח בשנים האחרונות מתאר תהליכים קוגניטיביים אוטומטיים מהירים אשר יוצרים בסיס לתגובה אינטואיבית לתוכן המוסרי של הסיטואציה. הרגשות שאנו חווים במקרים רבים מספקים לנו ידע אינטואיטיבי הנובע מ"תחושות בטן" על העומד להתרחש. על מנת לאתר את המשמעות המוסרית בתוך המצבים העמומים היום יומיים בהם אנו נפגשים, אנו מפתחים הרגלי פרשנות שפועלים על המציאות באופן אינטואיטיבי ולא מודע. אבני היסוד של המודל שמציעה ווקר כאלטרנטיבה לגישה הקוגניטיבית הרציונלית, הם פרשנות האינטואיטיבית של הסיטואציה וחשיבה הרפלקטיבית שבאה בעקבותיה. שני 52

53 א 4 התהליכים הנ"ל מובילים הן לתגובה ספציפית למצב איתו מתמודד הסוכן המוסרי והן לגיבוש סכמות פרשניות עתידיות שתשמשנה את הסוכן המוסרי במקרים דומים בעתיד. המודל של ווקר מתואר בלוח מס' 4 א '. בתהליך ההחלטה המוסרי מתבצעים על פי הגדרתה של ווקר שני תהליכים עיקריים : 1. תהליך אוטומטי אינטואיטיבי מהיר של תפיסה מוסרית שבחלקו הוא בלתי מודע, מיידי וסובייקטיבי. 2. תהליך איטי של רפלקציה מוסרית שהוא רציונלי ומודע. (Walker, לוח מס' ' - מודל הפרשנות המוסרית ) 2000 פעולה תגובות פרשנות עקביות סכמה פרשנית שהוחלט עליה פרשנות מיידית גירוי סכמה פרשנית אוטומטי הקשר רפלקציה לולאת משוב 1 -דפוסי הפרשנות שבשימוש מחוזקים בזיכרון לולאת משוב 2 -אישור פרשנות ע"י תוצאת התנהגות הסוכן והתייחסות אחרים המודל מציג שני מעגלי משוב. הראשון מתרחש לאחר שלב הפרשנות המיידי לפני ההחלטה על הפעולה המתאימה בזיכרון לטווח קצר, ואילו המעגל שני מעביר את המידע לזיכרון לטווח ארוך לאחר ביצוע הפעולה. מידע זה מחזק סכמה פרשנית קיימת או יוצר סכמה פרשנית חדשה שתשמש את האדם בהחלטה הבאה. הפרוש המוסרי של הגירוי אינו מסתיים בשלב האינטואיציה. בהמשך, מתבצע תהליך של אינטרוספקציה שבאמצעותו מעביר האדם את בחינת האינטואיציה לשלב המודע של התהליך. במצבים מסוימים בהם מעורר הגירוי יותר מאשר אינטואיציה אחת נכנס לפעולה תהליך הרפלקטיבי שמסייע בקבלת ההחלטה המתאימה. התהליך הרפלקטיבי מסתיים בפעולה שלאחריה מבנה האדם את הפרשנות שנתן לסכמה קוגניטיבית המצטרפת לרפרטואר הסכמות הפרשניות העומד לרשותו במפגש עם מצבים עתידיים שיש בהם מרכיבים מוסריים. כאשר אנו מפעילים סכמה פרשנית בסיטואציה מסוימת, נקשרים המרכיבים המאפיינים את הסיטואציה לסכמה זו. כתוצאה מהרגלי הפרשנות הקיימים ברפרטואר שלנו, אנו מפעילים פרשנות מוטה במצבים עמומים. הפרשנות הנ"ל מכתיבה את המציאות אותה אנו חווים. סכמות 53

54 המופעלות בשכיחות גבוהה יותר זמינות יותר לשליפה מהזיכרון לטווח ארוך במצבים עתידיים. תהליך ההתפתחות המוסרית עפ"י ווקר מבוסס על צבר הפרשנויות שהתעוררו בהתמודדות עם קונפליקטים מוסריים. המודל האינטואיטיבי - חברתי לשפיטה המוסרית (SIM) Social Intuitionist Model "The (Haidt, 2001) מודל ה- SIM שפורסם ג'ונתן ע"י ב הידט במאמר שכותרתו: tail" emotional dog and its rational מציג ניסיון לנתץ את הפרדיגמה הקוגניטיבית בפסיכולוגיה של המוסר. התיאוריה של הידט הביאה להתעוררות בתחום, ולויכוחים סוערים בין החוקרים המצדדים בפרדיגמות השונות. תפיסה זו מהווה ציון דרך חשוב בחקר ההתנהגות המוסרית ולכן נפרט אותה בהרחבה. המודל מבוסס על הרעיון כי שפיטה מוסרית מתעוררת בעקבות אינטואיציה מוסרית אשר מלווה בחשיבה מוסרית איטית (כאשר היא נדרשת) רק לאחר מעשה. האינטואיציה המוסרית עפ"י הידט מתרחשת במהירות ללא השקעת מאמץ ובאופן אוטומטי, כך שהתוצאה, ולא התהליך היא הנגישה להכרה. לעומת זאת, החשיבה המוסרית הפועלת באיטיות, דורשת מאמץ הכרתי וכוללת צעדים נגישים להכרה. הידט מקשר באופן ישיר בין האינטואיציה המזהה את המרכיב המוסרי בסיטואציה לבין ההתנהגות המוסרית. הוא טוען כי מאחר ותהליך השפיטה המוסרית מתרחש בסביבה חברתית, יש להתייחס אליו כאל תהליך חברתי בין אישי. תהליך החשיבה המתבצע לאחר מעשה משמש להשפעה על האינטואיציה והשפיטה המוסרית של אנשים אחרים. השיפוטים הערכיים והמוסריים היום יומיים מסתמכים עפ"י הידט, על ידיעה המתגבשת תוך כדי שמיעה, ראיה וקריאה לגבי התנהגותם של בני אדם אחרים. הוא טוען כי כאשר האדם נדרש לנמק את החלטותיו המוסריות (שנתקבלו בהשפעת האינטואיציה המוסרית) הוא נוטל תפקיד של מעין פרקליט המנסה לבנות "קו הגנה" למקרה. "קו הגנה" זה אינו זהה בהכרח לאינטואיציות שהובילו אותו לפעולה. מכאן, נובעת ביקורתו של הידט על המתודולוגיה שמשתמשים בה חוקרי הגישה הרציונלית המבקשים מבני אדם לנמק את שיפוטיהם ובחירותיהם המוסריות. לטענתו, מדדי השיפוט המוסרי אינם משקפים את ההתנהגות האמיתית של האדם. המודל של הידט המוצג בלוח מס' 5 א' (2001,(Haidt, מבוסס על קשרים בין שלושה מושגים עיקריים: אינטואיציה מוסרית - הופעה פתאומית בהכרה של שפיטה מוסרית המלווה גם במימד רגשי (טוב- רע,אהוד- לא אהוד) ללא מודעות מחשבתית הכרתית שכרוכה בשלבי חיפוש, שקילת עובדות והסקת מסקנות. תהליך האינטואיציה המוסרית דומה לשפיטה אסתטית. שפיטה מוסרית - הערכות (טובות או רעות) של התנהגותו או אופיו של אדם, המתבצעות תוך התייחסות למערכת כללים מחייבים של תרבות מסוימת. חשיבה מוסרית - פעילות מנטלית מודעת הכוללת טיפול במידע נתון על מנת להגיע לשפיטה מוסרית. תהליך החשיבה הוא ברמת המודעות, מכוון מטרה, כרוך במאמץ, ובר בקרה. מודל ה- SIM מורכב משישה קשרים בין שלושת המושגים הנ"ל: 1. קשר האינטואיציה המוסרית - התחושה כי בסיטואציה קיים מרכיב מוסרי מובילה את האדם לשיפוט. 54

55 א 5 2. קשר החשיבה שלאחר מעשה reasoning) (post-hoc - קשר זה מאופיין באמצעות חשיבה שבה Nisbett & ) האדם מחפש טיעונים להצדקת השיפוט שלו. הידט מסתמך על ניסבט ווילסון (Wilson, 1977 ועל קונדה (1990 (Kunda, המצביעים על העובדה כי כאשר מבקשים מבני אדם לחשוב רטרוספקטיבית על התנהגותם, הם מעלים הסברים שנראים מספקים בעיני החברה ולאו דווקא מייצגים את התנהגותם. 3. קשר השכנוע המחושב - כאן מצדיק האדם את שיפוטו המוסרי עפ"י נורמות חברתיות משותפות לבני אדם אחרים,ומייצר אינטואיציות חדשות בקרב המתבונן: "The reasons that people give to each other are best seen as attempts to trigger the right intuition in others". (Haidt & Bjorklund, 2008 p.191) 4. קשר השכנוע החברתי. מתבצע באמצעות השפעה לא מילולית על אחרים הצופים בהתנהגות של מקבל ההחלטה ושופטים את התנהגותו: " the social persuasion link, captures this automatic unconscious influence process" (ibid p.192) 5. קשר החשיבה המוסרית לעיתים האדם מפעיל תהליך חשיבה ופוסל את האינטואיציה שעלתה בשלבים הקודמים. קשר זה מתרחש במקרים שבהם האינטואיציה הראשונית הייתה חלשה. ויכולת עיבוד המידע גבוהה. "People may at times reason their way to a judgment by sheer force of logic, overriding their initial intuition".(ibid p.193) 6. קשר הרפלקציה הפרטי. במהלך החשיבה לגבי הסיטואציה יכול האדם להפעיל באופן ספונטני אינטואיציה חדשה שתסתור את האינטואיציה הישנה. הדבר מתרחש לאחר הפעלת תהליך חשיבה ודיאלוג פנימי שלאחר מעשה.המודל של הידט מהווה גירוי מחשבתי חשוב להתפתחות מחודשת של חקר ההתנהגות המוסרית ומהווה קטליזטור לתחום המחקר בהתנהגות מוסרית. 6 ' מצב מעורר לוח מס' - מודל האינטואיציה המוסרית (SIM) 5 1 אינטואיציה של א' שיפוט של א' חשיבה של א' חשיבה של ב' שיפוט של ב' אינטואיציה של ב' 55

56 ביקורות על מודל ה- SIM המשמעות התיאורטית של מודל ה- SIM מחייבת התייחסות מעמיקה. המודל מציע שינוי פרדיגמטי בחקר הפסיכולוגיה של המוסר ולכן משמעותו למחקר הנוכחי חשובה. מכאן עולה הצורך להציג את הביקורות העיקריות כלפי המודל באותם נושאים לגביהם הוא מציע שינוי: א. מהות האינטואיציה זלצטיין וקסקוף (2004 Kasachkoff, (Saltztein & יוצאים כנגד הגישה של הידט ) Haidt, 2001) המייחסת בלעדיות לאינטואיציה כ"חוש אנושי" ומתעלמת מהתפיסה המקובלת בספרות התופסת את האינטואיציה כמנגנון מתפתח הבנוי על התנסות שיטתית מודעת שהופכת בשלב מסויים לפעילות אוטומטית. " the point is not that affectively based intuitions do not appear, but rather that they are not determinative; reason plays a critical role, and although it is not the entire dog, it is also not just the tail " (Saltztein & Kasachkoff, 2004,p.276) גם הוגרט (2001, (Hogarth טוען כי האינטואיציה היא תהליך מצטבר הניתן לעיצוב, וכי בתהליך הלמידה הסמוי קיימים מרכיבי חשיבה. לדעתו של הוגרט, הדבר החשוב ביותר לקבלת ההחלטות הוא ניהול הקשב של מקבל ההחלטה וכי ניתן ללמוד את המיומנות הזו: "I am not saying that the tacit system involves absolutely no conscious attention or deliberation There is always some level of process monitoring that is under conscious control...it should be noted that, if deliberative- system action are repeated over time,they can move to the domain of the tacit system."( Hogarth, 2001,pp.21-22) "It is possible to improve your decision making skills by taking steps to educate your intuition" (Hogarth, 2001, p.x) ב. התייחסות למודל הדואלי לעיבוד מידע. הידט (2001 (Haidt, מייחס למודל העיבוד הכפול model) (dual processes תפקיד חשוב בתהליך קבלת ההחלטות הפסיכולוגי בכלל, ובתהליך קבלת ההחלטות המוסרי בפרט. בפועל, הוא מתייחס רק למרכיב האוטומטי במודל העיבוד הכפול, ומתעלם מהאפשרות שחשיבה יכולה לשמש כמניע להתנהגות. הידט מתייחס לאדם כקולטן פסיבי של הסביבה הפיזית והחברתית הנושא עימו אינסטינקטים אבולוציוניים, וכופר בתפקידו האקטיבי של האדם כפועל על סביבתו. באמצו את תפיסתם של ניסבט ווילסון (1977, Wilson (Nisbett & שולל הידט את העובדה שבני אדם מסוגלים לתת הסבר סיבתי מניח את הדעת להתנהגותם, וכי הסבריהם הם בגדר "חוכמה שבדיעבד". בהתייחסותו זו הוא מתעלם מעבודתם של אריקסון וסיימון (& Ericsson (Simon,1993 הטוענים כי במקרים רבים אפשר להוכיח את התקפות והיעילות של דיווחים רטרוספקטיביים. לדעתם זו של אריקסון וסימון, מצטרפת שורה ארוכה של חוקרים המצביעים על התוקף וההימנות של דיווחים רטרוספקטיביים בייצוג מגוון רחב של תופעות חברתיות (לדוגמא: 2003; al, Bifulco et al, 1997; Cohen, 1996; Day & Tappan, 1996; Heath et.(snell, 1996, 56

57 קוריאט ושות' (2000 Pansky, (Koriat,Goldsmith & טוענים כי חוקרים רבים הלכו "רחוק מדי" בפסילתם את הדיווחים הרטרוספקטיביים: " it seems to us that the interest in memory illusions and false memories,spurred perhaps by real life problems, has led researchers to selectively focus on the dark side of memory, resulting in somewhat biased pictures"(p.422) תפיסה שונה של יחסי הגומלין בין תהליכים אינטואיטיביים רגשיים לבין תהליכי חשיבה ושיקול דעת, אפשר למצוא אצל בזרמן ושות' (1998 al, (Bazerman, et המגדירים שני תהליכים שונים בתהליך ההחלטה המוסרית. בניגוד להידט, הם אינם נותנים עדיפות אפריורית לאף אחד מהתהליכים הללו. לטענתם, העדיפות נוצרת בהשפעת גורמי מצב. הם תופסים את תהליך ההחלטה כמאבק בין "העצמי הרוצה" (Want) לבין "העצמי המחוייב".(Should) "העצמי הרוצה" הוא אמוציונלי, אימפולסיבי ואינטואיטיבי. ואילו "העצמי המחוייב" הוא קר, רציונלי, ושואף לאופטימיזציה של ההחלטה. במצבים של לחץ זמן ואי ודאות גובר "העצמי הרוצה" (האינטואיטיבי) על "העצמי המחוייב" וקבלת ההחלטות מתבססת על רגשות ואינטואיציה כפי שנגזר ממערכת -X במודל של ליברמן ושות' (2002 al,.(lieberman et לעומת זאת, כאשר האדם אינו נמצא בלחץ זמן וניצבות בפניו מספר אלטרנטיבות לפעולה שהוא יכול לבחור ביניהן (בדומה לשלב השיפוט הפעיל עפ"י מערכת - C), גובר "העצמי המחוייב". גם הידט וביורקלונד (2008 Bjorklund, (Haidt & מסכימים לגבי האפשרות כי במצב של אינטואיציה חלשה ומשאבי זמן גדולים העומדים לרשות מקבל ההחלטה תתבצע חשיבה מוסרית( קשר מס' 5 במודל). "People may at times reason their way to a judgment by sheer force of logic, overriding their initial intuition. In such cases reasoning truly is causal, and cannot be said to be the slave of the passions". (p.183) אולם, בעוד שהידט וביורקלונד טוענים כי שכיחותה של החשיבה המוסרית בתהליך ההחלטה המוסרית נמוכה, הרי שהגישות האחרות טוענות לשכיחות רבה יותר של אירועי חשיבה בתהליך ההחלטה המוסרית ) לדוגמא: מודל הפרשנות של.(Walker, 2000 תהליך ההשפעה החברתית (קשר מס' 4 במודל ה- ( SIM בתיאורו את תהליך ההשפעה החברתית הופך הידט (Haidt,2001) את האדם לחקיין פסיבי המושפע מדמויות שהוא מעריך ללא בדיקה מושכלת של רעיונותיהם. בקביעה זו הוא מתעלם ממודלים שונים של השפעה חברתית (לדוגמא: Biron, 2007.(Bamberger & יתרה מזאת, עפ"י הידט אפשר לטעון כי מאחר ובני אדם הנמצאים בשלב 3 עפ"י קולברג נוטים לרצות דמויות מפתח נחשבות בסביבתם הקרובה, הרי שנטייה זו מביאה אותם להתנהג באופן בלתי מודע עפ"י הציפיות של דמויות אלו. על פי קו מחשבה זה ניתן לטעון כי בני אדם הנמצאים בשלבים גבוהים יותר ברמת החשיבה המוסרית יושפעו פחות מדמויות אלו. 57

58 תופעת המבוכה המוסרית dumfounding) (Moral על פי ביורקלונד ושות' 2000) Murphy,,(Bjorklund, Haidt & מודל ה- SIM מנבא תופעה המוגדרת על ידם כ"מבוכה מוסרית" ) dumfounding ). moral תופעה זו מתרחשת כאשר בני אדם ניצבים בפני מצב שבו אין להם יכולת לנמק את האינטואיציות שהשפיעו על החלטותיהם המוסריות. על מנת לבדוק את קיום התופעה נתנו ביורקלונד ושות' לנבדקיהם לקרוא 4 סיפורים בעלי משמעות מוסרית. שניים מן הסיפורים, היו אמורים להפיק אינטואיציות מוסריות חזקות ועסקו בגילוי עריות חד פעמי בין אח לאחות, ובלקיחת סם LSD ע"י כימאית בעת שהותה לבדה בביתה בסוף שבוע (בשני המקרים לא הייתה אפשרות לפגיעה באנשים אחרים ולכן לפי המחברים - לא קיימת כאן פגיעה מוסרית). שני הסיפורים האחרים הוגדרו ע"י ביורקלונד ושות' ככאלה המעוררים חשיבה מוסרית. בראשון, הוצגה למשתתפי המחקר, גירסא משופצת לדילמה של היינץ שמתלבט האם לגנוב את התרופה עבור אשתו חולת הסרטן, ואילו בסיפור השני, מתואר אדם המוכר מכונית פגומה לשכנתו ומסתיר ממנה את המידע בדבר היותה של המכונית פגומה (בשני המקרים האחרונים יש אפשרות לפגיעה באדם אחר ולכן הם אמורים לעורר חשיבה מוסרית). על פי הניבוי של מודל ה- SIM שני הסיפורים הראשונים שבהם אין פגיעה מוגדרת באדם כלשהוא או בחברה, יעוררו מבוכה מוסרית. כלומר המשתתפים יחושו באופן אינטואיטיבי כי ההתנהגות המתוארת בסיפור אינה נאותה אך יתקשו להסביר את תחושתם זו. ממצאי המחקר מצביעים על כך כי רק בסיפור גילוי העריות נמצאה מבוכה מוסרית. לעומת זאת נמצאה מבוכה מוסרית נמוכה בסיפור ה-.LSD מבוכה זו הייתה דומה בעוצמתה למבוכה המוסרית שהתגלתה בסיפור מכירת המכונית. הידט וביורקלונד (2008 Bjorklund, (Haidt & משתמשים בתוצאות המחקר הנ"ל לאושש את השערת ה"מבוכה המוסרית" וטוענים כי: "Subjects who got scenarios with vividly described disgust made stronger moral judgments, even though the disgusting features were morally irrelevant".(ibid,p.197) אך טענה זו אינה תואמת את ממצאי המחקר של ביורקלונד ושות' (2000 al,.(bjorklund et המצביעים על האפשרות כי יתכן ומודל האינטואיציה המוסרית תקף רק במקרים בו האירוע הנתפס מעורר רגשות חזקים שמקורם בטאבו חברתי כדוגמת הרגשות המתעוררים ברב בני האדם לסוגיית גילוי העריות (ראו ב: 1994 Rozin,.(Haidt, MaCauley& ברב האירועים המוסריים שאיתם מתמודדים בני אדם בחיי היום יום מתעוררים רגשות בעוצמה נמוכה יותר שמקורם בזיהוי קוגניטיבי של הפגיעה המוסרית. קרוב לודאי שבמצבים אלו תתעורר רפלקציה בדומה למה שמציעה ווקר (2000 (Walker, בלולאת הרפלקציה הראשונה (לוח מס' א 4 ') הדומה לקשר 5 במודל של הידט 2008) Bjorklund,.(Haidt & לסיכום: דמות האדם שמציג הידט (2001 (Haidt, היא דמות פסיבית הנשלטת באופן מלא ע"י רגשות (שחלקם הם פרי האבולוציה) המחקה את האינטואיציות המוסריות של חברי הקבוצה. בקיצוניות שלו שופך הידט את התינוק עם המים. הבדלים עקרוניים בין גישת ההבניה לגישת החוש המוסרי ניתן לבחון את ההבדלים בין גישת ה"הבניה" לגישת ה"חוש המוסרי" באמצעות המודל הדואלי של ליברמן ושות' (2002 al,.(lieberman et עפ"י מודל זה, השיפוט המוסרי המאפיין את גישת 58

59 .C ה"הבניה" תואם למנגנון השיפוט הפעיל המאפיין את מערכת לעומת זאת, גישת החוש המוסרי שמה דגש על מערכת X שבה מתקבלות רב ההחלטות המוסריות כתוצאה מהתאמת תגובות אינטואיטיביות למצבים. מכאן עולה גם השוני באופי המדידה בין שתי הגישות. בעוד שהתגובות לדילמות היפוטטיות המקובלות במדידת השפיטה המוסרית ע"י חוקרי גישת ההבניה מפעילות את מערכת -C,הרי שהתגובות לסוגיות מוסריות אמיתיות מפעילות את מערכת -X. בשונה מגישת ההבניה, מייחסת גישת החוש המוסרי משקל רב לתופעה של ידע סמוי -.(Polanyi, (1967 tacit knowledge המונח ידע סמוי, או כפי ששון (1983 (Schon, קרא לו "ידע בפעולה" - action" " knowledge in משמש לייצוג ידע אנושי הקיים במוחו של האדם ואשר הוא מתקשה להגדירו באופן מודע. ההבחנה בין ידע סמוי לידע גלוי באה לידי ביטוי בשוני בין "לדעת כיצד" how) (know- לבין "לדעת מה" what) (know - ו"לדעת למה" why).(know "הידיעה כיצד" מאפיינת את דרך פעולתו של המומחה, הפועל ללא חשיבה או קשב ממוקד בתהליך. לעומת זאת "הידיעה למה", כוללת ידע מודע נגיש שניתן לדווח עליו והוא תוצאה של למידה באמצעות הוראה גלויה, קשב לפעולות והתנסות פעילה (כפי שגורסת גישת ההבניה). גם ניסן (1990,1993 (Nisan, היוצא מנקודת המבט של גישת ההבניה מכיר בכך כי גם בתחום ההתנהגות המוסרית קיימים מצבים בהם אנשים פועלים עפ"י המוסר הפרקטי שלהם שאינו בהכרח מודע להם. לדעתו זוהי אי מודעות מהסוג האופייני להתנהגויות שגרתיות שלא הגיעו לכלל ניסוח והם דומות במהותן למה שפולני התכוון כשדיבר על ידע סמוי. יחד עם זאת, טוען ניסן, כי תופעת הידע הסמוי אינה מבטלת את תהליך החשיבה המוסרית. לסיכום: כיוונים חדשים בפילוסופיה של המוסר (לדוגמא:,(Blum, 1991 ממצאי Churchland, 1996; חוקרים ממדעי הנאורולוגיה והפסיכולוגיה האבולוציונית (לדוגמא: Bargh & Chartrand, חקר תהליכים אוטומטיים בהתנהגות האדם (לדוגמא:,(Damasio, 1994 (Walker, 2000) ובעקבותיהם הצגה של מודלים פסיכולוגים אינטואיטיבים ע"י ווקר (1999,הידט וביורקלונד,2008) Bjorklund,(Haidt & וגרין ושות' 2001) al, (Greene et מעלים אתגר חשוב לחוקרי הפסיכולוגיה של המוסר. המשותף לכל הגישות הללו הוא העברת הדגש בתהליך ההחלטה המוסרית לשלב הזיהוי והתפיסה המאופיין ברובו מקליטה אינטואיטיבית (כמעט אוטומטית) של הגירוי בסביבה עמומה ודינמית תוך הסתייעות ברגשות. 2.2 משמעות הרגש לתהליכי קבלת החלטות מוסריות המשמעות החברתית של הרגשות רגשות מלווים את האדם כל חייו ומהווים מרכיב הכרחי התורם להישרדותו ולקיומו החברתי. הבחנה נפוצה בין הרגשות השונים היא סיווגם לרגשות שליליים וחיוביים. כך, קנאה ושנאה, בושה, אשמה, כעס ופחד, כוללים הערכות שליליות על הסביבה או העצמי, בעוד שרגשות כאהבה, גאווה, תקווה, ושמחה כוללים הערכות חיוביות אל הסביבה ואל העצמי (& Sandvik, Diener,.(Larsen, 1995 שוורץ וקולור (1983 Color, (Shwartz & טוענים כי כדי להעריך אוביקטים, אנשים שואלים את עצמם כיצד הם מרגישים כלפי אותו אוביקט. רגשות שליליים מתפרשים 59

60 כחוסר אהדה או חוסר שביעות רצון ואילו רגשות חיוביים מתפרשים כחיבה או שביעות רצון מהאוביקט. הם טוענים, שהאדם משתמש ביוריסטיקה אותה הם מכנים "How do I feel about it" המצביעה על חשיבות הרגשות ביחס לקבלת החלטות כלפי מטרות עתידיות. אנשים אינם מסתפקים בבחינת מצבם הרגשי בהווה בכל רגע נתון אלא בוחנים גם כיצד הם מרגישים כלפי תוצאות אפשריות בעתיד 1999) Ritov,.(Mellers, Schwartz & מקובל לחשוב כי הסיבה להופעת רגשות הם אירועים חברתיים Averill, (לדוגמא: (1982; Kemper, 1978; Oatley & Johnson-Laird, 1987; Parkinson, 1996; Salovey, 2003 וכי הם משמשים לתקשורת עם בני אדם אחרים (לדוגמא: Rime, Fridlund, ;1991 Izard, ;1984 Philippot, 1998.(Finkenauer, Luminet, Zech & רגשות משפיעים על התפתחותו של הפרט.(Izard, 1984) באמצעות יצירת תנאים המאפשרים תקשורת עם בני אדם אחרים אחת מהפונקציות העיקריות של הרגשות היא לספק מידע ) Shwartz, Frijda, ;1986 חברתי לאדם 1990). אליבא דדמסיו (1994,(Damasio, המערכת הרגשית מתפקדת כמעין פעמון אזהרה שתפקידו להפנות את תשומת ליבו של האדם לשינויים המתחוללים בסביבתו ועל הצורך בתגובתו. דה סוסה Sosa,1987) (de תופס את הרגש כממקד את הקשב לסוגיות החשובות בסיטואציה איתה מתמודד האדם: Emotions are among the mechanisms that control the crucial factor of salience among what would otherwise be unmanageable plethora of objects of attention, interpretation, and strategies of inferences and conduct (de Sousa, 1987,p.XV,) הגורמים משפיעים על עוצמת הרגש הם: חוזק הארוע, דרגת הממשות של האירוע, הרלוונטיות של האירוע ונסיבות הקיימות ברקע (1988 Collins,.(Ortony,Clore & רגשות מספקים משמעות לחיינו באמצעות צביעת האירועים אותם אנו חווים בצבעים שונים. עפ"י בן זאב (1997 (Ben-Zee'v, הרגשות ממלאים תפקיד מרכזי במרבית האירועים החשובים בחיי האדם. הרגשות מתעוררים, כאשר אנו תופסים שחל שינוי משמעותי במצבנו האישי או במצבם של אחרים הקרובים לנו וכאשר בשינוי זה טמון סיכון גדול או סיכוי גדול. לדעתו של בן זאב, העולם החברתי הוא הזירה המרכזית של הרגשות והם משמשים כדבק המקשר בין בני אדם. גם לזרוס (1991 (Lazarus, מדגיש את חשיבות הרבה של הרגש בהפניית תשומת ליבו של האדם לנושאים החשובים לו : "From an emotional reaction we can learn much about what a person has at stake in encounter with the environment or in life in general" (p. 6) נוסבאום (2003), מייחסת לרגש, תפקיד מרכזי בתהליכים חברתיים וטוענת כי ראיית הסבל האנושי ותלאות האדם בעיני הדמיון, וההיענות בחמלה לתיאור חי של מצוקת האחר הם מרכיבים חיוניים בכל תרבות דמוקרטית. ההנחה שרגשות מהווים מרכיב מהותי בתפקודו של האדם נתפסה בפסיכולוגיה ובכלכלה המודרנית כנוגדת את השכל הישר. חוקרים נמנעו מלשלב את הרגשות בחקר תהליכי קבלת 60

61 החלטות וראו במרכיבים הקוגניטיביים הרציונליים כבעלי חשיבות עליונה בתהליך קבלת ההחלטות (2002.(Hanoch, מרקוס וזגונק (1985 Zajonc, (Markus & טוענים כנגד דגש היתר של החוקרים על "הקוגניציה הקרה" והזנחת "הקוגניציה החמה" המתייחסת להשפעות מוטיבציוניות ואמוציונליות על ההתנהגות של בני אדם. ביקורת דומה מעלים לוונשטיין ושות' (2001 al, (Loewenstein et המדגישים את מקומו של הרגש בהשפעה על תהליך ההחלטה של האדם. גם הם טוענים, כי תאוריות קבלת ההחלטות הקלאסיות התעלמו מרגשות כמרכיב משמעותי בתהליך ההחלטה והתייחסו לקבלת ההחלטות כתהליך קוגניטיבי טהור. קאופמן (1999 (Kaufman, אף מציע הסבר אלטרנטיבי לזה של סיימון לתופעת הרציונליות המוגבלת. בניגוד לסימון, המתבסס בהסברו על המגבלות הקוגניטיביות של האדם,טוען קאופמן, כי דווקא מקרים קיצוניים של עוררות רגשית הם התורמים לתופעה זו. התפתחות המחקר במדעי הנאורולוגיה החברתית בתחילת שנות ה- 90 העלתה את נושא הרגש לקידמת הבמה הפסיכולוגית (לדוגמא: Churchland, Bechara & Damasio, ;2005.(1996; Damasio, 1994; Edelman, 1992; Ledoux, 1995; Naqi,Shiv & Bechara, 2006 שם ספרו של דמסיו (Damasio,1994) "השגיאה של דקארט" Error") ("Descartes' מדגים באופן ציורי את האופן בו תופסים חוקרי מדעי הנאורולוגיה החברתית את תפקיד הרגש בתיפקודו של האדם. במקום לומר "אני חושב משמע אני קיים" על פי תפיסתו של דקארט, יש לומר עפ"י דמסיו, "אני חושב ומרגיש משמע אני קיים". החוקרים העוסקים בבסיס הנאורולגי של התפיסה החברתית תארו את הרגשות כתשומות אינפורמטיביות לתהליך קבלת ההחלטות וטענו כי מאחר והתגובות הרגשיות לגירויים, מהירות יותר מהתגובות הקוגניטיביות הן משמשות כמכניזם שמכוון את העיבוד הקוגניטיבי כלפי מצבים בעדיפות גבוהה (2002 Haidt,.(Greene & חוקרים אלו הפנו את תשומת ליבנו לתוצאות השליליות המתקיימות כאשר תשומות אלו נבלמות. לדוגמא, השערת הסמן הגופני hypothesis) (somatic marker של דמסיו (1994 (Damasio, גורסת כי אבנורמליות ביולוגית מסויימת (נזק פריפרונטלי ונטרומדיאלי) החוסמת תגובות גופניות מסויימות הקשורות לרגשות (אך פוגעת באופן מינימלי ביכולת הקוגניטיבית), גורמת לפגיעה משמעותית בתהליך קבלת ההחלטות. עפ"י דמסיו פגיעה זו מפחיתה את הקשב לרגשות ומגבירה את הנכונות להסתכן. פרסום ספרו של דניאל גולמן "אינטליגנציה רגשית" ב ) Goleman, 1995) הפנה את תשומת ליבם של רבים, ביניהם גם מי שאינם חוקרים או אנשי מדע, לחשיבותו של הרגש בתפקוד האדם. החשיבות שנותנים חוקרים כיום לנושא הרגשות, באה לידי ביטוי בעליה בכמות הפרסומים בנושא. הידט (2003 (Haidt, בדק את מקומם של הרגשות במחקר במדעי החברה באמצעות בחינת מספר המחקרים בנושא הרגשות שפורסמו בין השנים הנתונים שהוא מציג מצביעים על עליה דרמטית במספר הפרסומים בנושא בשנים האחרונות. לדוגמא: בין השנים פורסמו רק 18 מאמרים בנושא "אשמה" ואילו בין השנים נמצאו כבר 173 מאמרים בנושא זה. בנושא הכעס פורסמו 105 בין השנים לעומת זאת בשנים פורסמו כבר 525 מאמרים בנושא זה. בנושא האמפתיה והסימפטיה פורסמו בשנים מאמרים, ואילו בשנים עמד מספר הפרסומים באותו נושא על

62 ע, השפעתם של רגשות על תהליכי החלטה הרגשות משפיעים על התפקוד הקוגניטיבי של האדם במימדים שונים של חייו. להימצאות במצב רגשי יש השפעה על תהליכי החשיבה והזיכרון (סקירה אצל 1995,.(Forgas Forgas, Laham & ) ידוע כי רגשות משפיעים על עומק עיבוד הידע והזיכרון. פורגס ושות' (Vargas, 2005 לדוגמא, בחנו את השפעת הרגשות על זיכרונם של עדי ראייה. מממצאי מחקרם עולה, כי רגש חיובי סייע בהכללת מידע מטעה בזיכרונם של העדים ואילו רגש שלילי מנע הכללת מידע שכזה בזכרון. זיונס (1980,1998,(Zajonc, הראה שהזיכרון לתגובות רגשיות יכול להיות מנותק מהזיכרון של פרטי הסיטואציה וכי רגשות יכולים לצוץ גם כשמתקיים עיבוד קוגניטיבי מינימלי. לטענתו של זגונק, בני אדם יכולים לאבד את הזיכרון של פרטי האירוע אך עדיין לשמר את הזיכרון של הרגש שהתלווה לאותם פרטים. במקרים רבים אנו זוכרים אם אנו אוהבים אדם מסויים, סרט או ספר מבלי יכולת להיזכר בפרטים מעבר לתגובה הרגשית המלווה את זיכרון אותו ארוע. כשמתבצע זיהוי מצב שמכיל מאפיינים רגשיים, מצביעה התחושה הראשונית על כיוון שיש ללכת בו לפיתרון מבלי שנהיה מודעים לפרטים ורק לאחר מכן מנסה המח לפענח את הגירוי. הבדלים בתהליכי עיבוד מידע,יכולים להיות מושפעים גם מהרגש המתעורר במהלך קבלת ההחלטה. כאשר המידע שנקלט הוא חיובי מבחינה רגשית, נוטים תהליכי העיבוד להיות פחות סיסטמתיים תוך הקפדה קטנה יותר על הפרטים. לעומת זאת, כאשר המידע גורם לתגובה רגשית שלילית, קיימת נטייה לאקטיביות גדולה יותר של מקבל ההחלטה ולהפעלת תהליכי חשיבה מעמיקים יותר. כהן (1994) לדוגמא, מצא כי נבדקים שהיו במצב רגשי חיובי, איפשרו לעצמם לנהוג באורח פחות מוסרי ולאמץ נורמות פחות מחמירות מאשר נבדקים במצב ריגשי ניטרלי או שלילי. המערכת הרגשית מסייעת בקביעת המטרות וצמצום מספר האפשרויות הנבחנות ע"י מקבלי החלטות. חשיבותה אינה נובעת רק מקביעת המטרות אלא מעצם יכולתה להכריע בבחירת המטרות 1987) Sousa,.(de לוונשטיין ושות' 2001) al, (Loewenstein et מצביעים על כך שמחקרים רבים מאוששים את הטענה שרגשות פחד וחרדה מפחיתים את הנכונות לקחת סיכונים. ממצאים אלו נתמכים גם ע"י דמסיו (Damasio,1994) המסביר את ההבדלים בין הנבדקים הנורמליים לבין אלו הסובלים מפגיעה מוחית, כתוצאה מחוסר יכולתם של האחרונים, לייצר הערכות רגשיות שמונעות מהם לקחת על עצמם סיכונים רבים יותר כלפי מטרות עתידיות. השפעת רגשות שליליים על החלטות כבר אריסטו עמד על כך שעלינו לנהל את חיינו הרגשיים בתבונה וכי רגשות יכולים להגיע לקיצוניות ולהפוך לרגשות שליליים. כדבריו: "...כעס ורחמים...אפשר להרגיש הן את זה והן את זה במידה מועטת מדי ובמידה מרובה מדי, ובשני המקרים אין הדבר בבחינת טוב ;אך להרגישם בזמן הנכון, ביחס לבני האדם הנכונים,מתוך המניע הנכון ובדרך הנכונה...זה הדבר האופייני למידה טובה" (אריסטו,אצל יורמנסון, 1967 '.(73 רפאנאתן ופאם ) & Raghunathan (Pham, 1999 טוענים כי לרגשות שליליים השפעה על איכות ההחלטות. מצבים רגשיים שליליים יכולים להשפיע על קבלת החלטות בשישה אופנים עיקריים: 62

63 א. "צביעת" התוכן של מחשבות מקבלי ההחלטה. לדוגמא: במצבי רוח שליליים, תפיסות, מחשבות, ושיפוטים מקבלים עיוות לכיוון שלילי יותר (לדוגמא: Cunningham, ;1988 Wright ההסבר העיקרי המוצע לתופעה הוא כי מצבים רגשיים שליליים מעלים.(& Bower, 1992 רמזים לחומרים דומים בזכרון (1981.(Bower, ב. רגשות שליליים יכולים לשנות את התהליך שבאמצעותו אנשים מקבלים החלטות. לדוגמא: רגשות כחרדה ועצב, מפריעים ליכולת עיבוד המידע של האדם וכתוצאה, אנשים חרדים או עצובים מעבדים מידע בדרך פחות שיטתית (לדוגמא: 1993 Giannopoulos, (Conway & ג. רגשות שליליים יכולים להשפיע על המניעים של מקבל ההחלטה. לדוגמא: משתתפים בניסוי פתרון בעיות שהיו שרויים בעצב, נטו לבחור שותף שאופיין ע"י מיומנויות בין אישיות טובות ולא בשותף בעל מיומנויות בפתרון הבעיות (1991.(Forgas, אלברקין וקמקל (& Albarracin (Kumkale, 2003 מצאו כי בני אדם מפתחים עמדות התואמות למסר שמועבר אליהם כאשר הם חווים רגש חיובי ותואמות פחות כאשר הם חווים רגש שלילי. ד. הרגש השלילי סוגר במידה רבה את מרחב האופציות האפשריות לפעולה ומתמקד במצב קיומי. רגשות שליליים פועלים כזרקור שממקד את תשומת ליבו של האדם על אפשרויות בודדות ומכוונים אותו לפעול בהתאם. לעומת זאת, רגשות חיוביים מאפשרים חשיבה רחבה יותר והתייחסות לאופציות רבות יותר 1988) Ashby,.(Isen, Nygren, & 2004) Daniels,.(Briner, Harris & קנדלר ה. רגשות שליליים כמשפיעים על רמת ביצוע נמוכה (2003 (Kendler, לדוגמא, מצאה כי פחד פוגע בתהליכי עבודה בצוות במצבי קונפליקט. ואילו מן (2004,(Mann, מצאה קשר שלילי בין רגשות שליליים בקרב נותן השירות לבין נאמנות לקוחות. O Connor & Arnold,) ו. רגשות שליליים משפיעים על תפיסה בין אישית. אוקונור וארנולד 2001) מצאו כי תחושות שליליות המתפתחות כתוצאה מכישלון במהלך משא ומתן משפיעות על הדרך בה נתפסים האחרים השותפים לאותו מו"מ. כתוצאה מכך נטו בעלי התחושות השליליות לשיתף פעולה נחות יותר בעתיד עם אותם עמיתים. קלטנר ושות' (1993 al, (Keltner et מצאו כי אנשים כעוסים נטו להאשים יותר בני אדם אחרים לגבי אירועים שליליים שחוו. ההשפעה ההרסנית של רגשות שליליים יכולה לצמוח ממה שבאומייסטר ושות' (1998 al, (Baumeister et מגדירים depletion"."ego באומייסטר ושות' טוענים כי לאדם מאגר מצוצמם של משאבים קוגניטיביים ברמת המודעות ולכן תהליך החלטות המנוהל ברמת מודעות גבוהה מצמצם את היכולת להשתמש במשאבים אלו מאוחר יותר. עפ"י מודל חלוקת המשאבים של אליס ואשברוק (1988 Ashbrook, (Ellis & שאמצו את תפיסתם של באומייסטר ושות' יכול מצב רוח להשפיע על ביצוע קוגניטיבי באופן ישיר באמצעות שינוי כמות משאבי העיבוד הזמינים, ובאופן בלתי ישיר באמצעות התעוררות מחשבות שיכולות להפריע לביצוע של מטלות אחרות. בדומה לכך, טוענים ביל ושות' (2005 al, (Beal et כי תהליכי הוויסות של רגשות הם מטלות מנטליות שמגבילות את המשאבים הזמינים לעובדים לביצוע מטלות אחרות. 63

64 2.2.3 השפעת התרבות הארגונית על הרגשות נושא הרגשות קנה אחיזה גם בחקר קבלת החלטות בארגונים והשפיע על התפתחות גישה הרואה ברגשות כחלק משמעותי מהשיח הארגוני (1996 Cropanzano,.(Weiss & תאורית (Weiss & Cropanzano, 1996) הארועים הרגשיים Theory Affective Events שהתפתחה בעשור האחרון סיפקה לחוקרי הניהול מסגרת יעילה לחקר רגשות בארגונים ) al., (Ashkanasy et 2002). תאוריה זו גורסת כי התגובות הרגשיות משמשות כגורם מתווך בין ההשפעה של אירועים Ashkanasy et al, ) ספציפיים בעולם העבודה, לבין ההתנהגות בפועל של העובדים והמנהלים Cropanzano, 1996.(2002; Lord, Klimoski, & kanfer, 2002; Weiss & תיאורית האירועים Glomb, Steel & Arvey, הרגשיים יושמה לתחומים רבים כחקר תוקפנות במקום העבודה ) תהליכי סוציאליזציה בעבודה 2002) Ashforth, (Saks &,מערכות יחסים בין עבודה,(2002 ובית 2002) Weiss,, MacDermid ),ניהול Seery & קונפליקטים 2006),(Humphrey, שביעות רצון עובדים 2005) Domann,,(Niklas & תגובות עובדים להתנהגות מנהיגותית.(Bratton, (2004 והתנהגות אתית בארגונים (Dasborough,2006) לתרבות הארגונית השפעה על הרגשות המתעוררים בקרב עובדים ומנהלים. מייטליס ואוצליק (2004 Ozcelik, (Maitlis & שמים דגש על השפעת הרגשות השליליים על החיים toxic) הארגוניים באמצעות מושג חדש אותו הם מגדירים כ "תהליכי החלטות מורעלים".(decision processes באמצעות המודל שפתחו הם מתארים כיצד משפיעים רגשות שליליים באופן מצטבר על "הרעלת" האקלים הארגוני, ובסופו של דבר על פגיעה בביצועי הארגון. פלם (1993 (Flam, מנתחת את הארגון ה"חמדן" organization) (greedy ומתארת את השפעתו השלילית על המנהלים החיים באי ודאות בחרדה מתמדת שהיא מכנה אותה "חרדה חולנית". חרדה זו יוצרת לטענתה רגשות כפחד, מבוכה, אשמה ובושה, ואלו פוגעים בתפקוד הארגון. פרוסט (2003 (Frost, טוען כי רגשות כעצב, תסכול,מרירות וכעס שכיחים בארגונים. אוירה רגשית זו מכונה על ידו בשם "רעילות בארגון". "רעילות" זו נוצרת כאשר הרגשות הנ"ל לא מטופלים בדרך נאותה והיא גורמת לתפקוד בלתי יעיל של העובדים והמנהלים כעס כרגש דו-כיווני הכעס נחשב כרגש בעל עוצמה שיש לו השפעות שונות ואפילו מנוגדות על השפוט וההתנהגות המוסרית (לדוגמא: Ellsworth, 1985.(Berkowitz, 1990; Haidt, 2003; Smith & כעס משפיע על גם על פעולות קוגניטיביות שונות גם כאשר מקור הכעס הוא אדם אחר. רפאלי ורוזיליו (2006 Rozilio,.(Rafaeli & מצאו כי כעס אצל אחרים מגביר ההתשה האמוציונלית ופוגע ביכולת לפתור בעיות. קיימים נתונים סותרים לגבי אופן ההשפעה של עוררות של כעס על זכרון אירועים. הויר וריסברג (1992 Reisberg, (Heuer & מצאו כי עוררות גבוהה מגבירה את הזיכרון וכי ארועים שליליים נזכרים בבהירות ובפרוט Bratslavsky, Baumeister, (לדוגמא: McGaugh., 1994.(Finkenauer & Vohs, 2001; Chahill & קיימים גם ממצאים ממחקרים פיזיולוגיים המצביעים על כך, כי אפקט העוררות האמוציונלית מעלה את רמת הסוכר והחמצן 64

65 במוח, תהליך המסייע לזכרון (1995 Sapolsky,.(Gold, ;1987 McEwan & מאידך, קיימים ממצאים אחרים המצביעים על השפעת העוררות הרגשית על הצרת הקשב של האדם. תפיסה זו גורסת כי לאדם משאבים מצומצמים וכי עוררות אמוציונלית גוזלת חלק ממשאבים אלו, מצמצמת את טווח הקשב לגירויים סביבתיים, ומגבילה את תהליך ההצפנה והעיבוד של פרטי האינטראקציה ) 2002 Gross,.(Craik & Lockhart, 1972; ההשפעה הדיפרנציאלית של רגש הכעס באה לידי ביטוי גם בזיהוי סוגיות מוסריות. הידט (2001,2003 (Haidt, טוען כי הכעס הוא אחד הרגשות המוסריים החשובים ביותר הממקד את תשומת ליבו של הסוכן המוסרי לעוול שנעשה לאדם אחר ומניע את הסוכן המוסרי לפעולה מתקנת. מאידך, יש בכעס גם מימד המשפיע על הסחת תשומת הלב מהאירוע המוסרי והעברת תשומת ליבו של הסוכן המוסרי לאירוע אחר המאיים על האני שלו. לדוגמא, על מנת להסביר אירוע שבו כעס מונע זיהוי סוגיה מוסרית משתמשים בני אדם בשפת היום יום בביטוי:"הדם עלה לי לראש ולא הייתי מסוגל לחשוב" הרגש כחיישן מוסרי בשנים האחרונות נעשה נסיון לקשור בין רגשות להתנהגות מוסרית (לסקירה מקיפה ראו: Mashek, 2007.(Tangney, Stuewing & עבודתה של קרול גיליגן (Gilligan,1982) הביאה למפנה בהתייחסות לרגש בפסיכולוגיה של המוסר. גיליגן הדגישה את המוסריות המבוססת על דאגה ואכפתיות וחום כלפי אחרים וביקרה את התפיסה הקוגניטיבית הרציונלית של קולברג. סקו ושות' (2002 al, ( Skoe et הולכות בעקבות גיליגן וטוענות כי על מנת לאפשר תמונה שלמה יותר של ההתנהגות המוסרית האנושית יש צורך לבחון את הקשר בין אמוציות וחשיבה מוסרית. אוקלי (Oakley,1992) מדגיש בספרו Emotions" "Moralty and את הקשר שבין רגשות ומוסר. לדידו של אוקלי החוויה הרגשית מהווה מרכיב חיוני התורם להרחבה ולהעמקת ההבנה של בני אדם ומצוקותיהם, ותנאי הכרחי ליכולת ליצירת קשר מוצלח עם בני אדם הנמצאים במצוקה. לדעתו אדם חסר רגשות לוקה ביכולת לזהות מצבים הדורשים התייחסות מוסרית: "it seems that the unemotional person will, as such, have a narrow perception of various features of the world and will lack certain kinds of morally significant knowledge regarding others and the world in general a sympathetic,compassionate or kind person is not only apt to perform beneficent acts, but also characteristically perceive more situations as warranting beneficent actions when this is in fact the case, than would a person lacking in sympathy, compassion and kindness. But further, when encountering someone in distress, having such emotions as sympathy and compassion for her often seems necessary in order to understand exactly what her distress involves and what her needs in that situation are" (Oakly, 1992, p. 51) שאלת היחס בין מוסר ורגש זכתה לדיון פילוסופי נכבד. לעומת קאנט שטען שהמוסר האנושי מבוסס על יסודות רציונליים (1785/1959,(Kant, הציע יום (1739/1969 (Hume, גישה הטוענת כי מושפע ממרכיבים רגשיים. לטענתו של יום, רגישות מוסרית,כמוה כרגישות אסתטית 65

66 וכי לרגש תפקיד חשוב בחיים המוסריים. חוקרים ופילוסופים הדבקים במשנתו של יום מרבים לצטט את דבריו כי המחשבה היא "עבד" של הרגש: Reason is, and ought only to be the slave of passion, and can never pretend to any other office than to serve and obey them (Hume, 1739/1969, p.415 ) גם אדם סמית (1759/1976 (Smith, הדגיש את חשיבות הרגשות בהקשר המוסרי. עפ"י סמית, רגשות הולמים משמשים אותנו כדי לראות מה יש באפשרותנו לעשות והם בעלי ערך מוסרי משל עצמם כשהם מבטאים את ההערכה לגבי טיבו של המצב שלפנינו ומניעים אותנו לפעולה הולמת. כבר אריסטו ראה ברגשות ככלי עזר חשוב למתן משמעות לסוגיות איתן נפגש האדם, להבנת המימדים שלהן, ולהגדרת חשיבותן. הרגשות עפ"י אריסטו מדריכים את חשיבתנו, את ערכינו ואת הישרדותנו אך הם עלולים גם להוביל אותנו גם למקומות אפלים. בניגוד לתפיסתם של יום ואריסטו הושפע המחקר בפסיכולוגיה של המוסר בעשורים האחרונים מהגישה הרציונלית-קוגניטיבית. גישה זו ראתה בסוכן המוסרי, מקבל החלטות רציונלי, המיישם עקרונות פילוסופיים מוסריים לפתרון דילמות מוסריות ברורות המוצגות בסביבת עולם חיצוני, אוביקטבי ומובנה. חסידי גישה זו טענו כי המודעות התפיסתית וההתעוררות לפעולה שבאה בעקבותיה נובעות מרמת החשיבה המוסרית של האדם וזו קשורה להתפתחות רמת החשיבה הכללית שלו. החוקרים הניחו כי שלב זיהוי המרכיבים המוסריים בסיטואציות חברתיות מורכבות, הוא מובן מאליו ואין צורך להקדיש לו תשומת לב. לדעתם, יש להתמקד במחקר בבחינת הגורמים השונים המשפיעים על אופי השפיטה המוסרית ובחיפוש הקשר בין שלב השפיטה המוסרית לההתנהגות המוסרית ) ;1996 Lapsley, Kohlberg, ;1984 (Piaget, 1932/1965; Turiel, Hildebrandt & Wainryb, 1991 בשנים האחרונות החלו חוקרים להכיר ברגשות כמרכיב חשוב בתפקוד המוסרי (לדוגמא: Pizarro, 2000.(Greene et al, 2001, Haidt, 2001, קגן 1984) (Kagan, העלה את הטענה כי כל עוד הפילוסופים של המוסר מהמערב, לא יבינו את מה שידוע זה מכבר לפילוסופים הסיניים, שהרגש ולא ההגיון היא המפעיל את הסופר אגו, הם יתקשו להתמודד עם הבנת המקורות להתנהגות המוסרית. האובייקט שעליו פועלים הרגשות הוא ברב המקרים, האינטרסים של העצמי,(Self) ואלו משמשים כלי חשוב במלחמת ההישרדות של האדם. יחד עם זאת,האדם יותר מכל בעל חיים אחר, מקדיש חלק נכבד מחייו הרגשיים לתגובה לארועים חברתיים שאינם משפיעים באופן ישיר על העצמי שלו. ייחודם של הרגשות המוסריים שהם מכוונים לשמירת שלומה ורווחתה של החברה או של יחידים המרכיבים אותה, וזאת, מעבר לעצמי של הסוכן המוסרי (2003.(Haidt, הידט (2003 (Haidt, מונה 11 רגשות מוסריים אותם הוא מחלק לארבע קבוצות. הקבוצה הראשונה, כוללת רגשות הקשורים למודעות עצמית, כבושה, מבוכה ואשמה. הקבוצה השניה, כוללת רגשות גינוי כלפי האחר, ככעס גועל ובוז. הקבוצה השלישית, מאופיינת ע"י רגשות הקשורים לתגובה לסבל של אחרים ומועקה נוכח מצבו של אדם אחר סובל,סימפתיה ודאגה ואכפתיות. ואילו הקבוצה הרביעית, כוללת רגשות הקשורים לשבח והערכה לאחרים, כהכרת תודה וגאווה והערצה. הידט ממקם את הרגשות על שני מימדים. המימד הראשון מתייחס למידת האינטרס האישי הקשורה לרגש ואילו המימד השני ממקם את הרגשות על מימד ההתנהגות הפרו-חברתית. 66

67 ניסן (2001) טוען כי הריגוש המוסרי נועל את הקשב והשיפוט שלנו על מצב מוסרי אינו מניח לנו לחמוק ממנו בקלות, לדעת ניסן,הרגש המוסרי משקף את מידת המחוייבות של האדם לגבי מעשה או מצב ללא העמדת פנים. ווקר (2000 (Walker, טוענת כי הרגשות שאנו חווים מספקות לנו במקרים רבים ידע אינטואיטיבי הנובע מ"תחושות בטן" החושפות את המשמעות המוסרית של המצבים העמומים היום יומיים בהם אנו נפגשים. אייזנברג (2000 (Eisenberg, והופמן,(Hoffman,1987) רואים ברגשות כסימפתיה ואמפתיה כגורמים עיקריים להתעוררות שפיטה מוסרית. לטענתם, נמצאים שרשי המוסריות נמצאים באמפתיה משום שהיא הופכת את האדם לשותף במצוקת אנשים אחרים ומניעה אותו לסייע לקרבנות הללו. הקשר בין רגשות לבין זיהוי ופתרון סוגיות מוסריות נבדק בשנים האחרונות ע"י קבוצות של נאורולוגים ופסיכולוגים באמצעות סורקים מגנטיים. קבוצה אינטרדיסיפלינרית של פסיכולוגים פילוסופים ונאורולוגיים מפרינסטון (2001 al, (Greene et בחנה את תפקיד הרגשות בתהליך השפיטה המוסרית באמצעות מעקב אחר תהליכי פתרון דילמות מוסריות באמצעות מדידת הפעילות העצבית של המוח באמצעות סורק מגנטי פונקציונלי.(FMRI) הנבדקים בניסוי הנ"ל נתבקשו לפתור שלושה סוגי דילמות (סה"כ 36), דילמות מוסריות מעוררות רגשות (מבחינה פסיכולוגית),דילמות מוסריות שמאופיינות ע"י עוצמה מוסרית רגשית קטנה יותר, ודילמות נאוטרליות. הדילמות המוסריות משני הסוגים היו זהות בתוצאות שנגרמו מבחירה של הנבדק (לדוגמא: הקרבת אדם אחד לעומת הצלת 5 אנשים) אך דרך הפעולה האפשרית להתמודדות עם הבעיה היתה טעונה רגשית יותר בדילמות מהסוג הראשון. ממצאי המחקר מצביעים על פעילות מוגברת באזור הרגש במח בעת פתרון הדילמות המוסריות הטעונות רגשית. ממצאי המחקר מצביעים על כך כי בניגוד לתפיסת הגישה התועלתנית הקובעת את ערכו המוסרי של מעשה על פי תוצאותיו, הרי שלרגשות השפעה רבה על השיפוט המוסרי של האדם. ממצאים דומים מדווחים ע"י מול ושות' (2002 al, Moll, et ש) בחנו את הקשר בין רגשות מוסריים לבין מדדים עצביים במח. רוברטסון ושות' (2007 al, (Robertson et הציגו בפני נבדקיהם מצבי החלטות ניהוליות המאופיינים ברגשות דאגה וחמלה ומצבים המדגישים את מימד הצדק. הם מצאו הבדלים בעוררות החשמלית של אופי האזורים שהופעלו במח מעיסוק בסוגיות הקשורות לדאגה וחמלה לבין עיסוק בסוגיות הקשורות לצדק. בספרו "השגיאה של דקרט" מדגים דמסיו (1998/1994) את הקשר בין חוסר היכולת לחוות רגשות לבין התעלמות מהצורך לסייע לאדם במצוקה.הוא מתאר זאת באמצעות שחזור של שיחה עם אחד מממטופליו שהגיע למעבדה ביום שבו גשם קפוא הפך את הכבישים למלכודת מוות. החולה תאר בפניו בפירוט את המיומנות שסייעה בידיו לנהוג ללא בעיות בשלג ואת שרשרת האירועים שחווה באותה נסיעה. עפ"י דמסיו, אותו חולה תאר באופן מונוטוני וקר כיצד ראה מכוניות שהחליקו מן הדרך משום שנהגיהן לא נשמעו לאותם נהלים רציונליים מתאימים לנהיגה בשלג אך לא זיהה את מצוקותיהם. על מנת להדגים את התופעה מדווח דמסיו כי אותו מטופל תאר בפניו ארוע שבו אשה שנהגה לפניו התהפכה היישר לתעלה בצידי הדרך כתוצאה מחוסר מיומנות לנהיגה בשלג. רגע אחד מאוחר יותר בלי שהוטרד מהצורך לסייע לאותה אשה במצוקה חצה לו בשלווה מטופלו של דמסיו את אותו קטע כביש שבו היתה המכונית ההפוכה והמשיך בדרכו ללא היסוס. דמסיו כותב כי המטופל הנ"ל תיאר את כל ארועי הנסיעה בשקט נפשי, מבלי 67

68 לחשוב לרגע, שהתעלם מאדם במצוקה שהיה זקוק לעזרה. לטענתו של דמסיו, הסיבה לתגובותיו של אותו מטופל היתה העדר יכולת לחוות רגש של חמלה שיעורר אותו לסייע לאותה אישה במצוקה. דמסיו מייחס את הפגם רגשי לאותה פגיעה במוחו. ואמנם, סבר ודמסיו, ) & Saver (Damasio, 1991 מצאו הבדל בין תהליך הזיהוי המוסרי המסתייע ברגשות (שחסרו לאותו נהג באותו יום של קרח) לבין תהליך השפיטה המוסרית. הם הראו כי נבדקים שהקורטקס הקדמי שלהם נפגע (וכתוצאה מכך חסרו אינטואיציה רגשית) קיבלו ציונים דומים במבחן רמת החשיבה המוסרית (עפ"י (Kohlberg, 1984 לאלו של בני אדם בריאים ששימשו כקבוצת ביקורת. תאור "קור הרוח" של הנוהג ביום השלג וממצאיהם של סבר ודמסיו (1991 Damasio,,(Saver & מצביעים על מקומם של הרגשות בתהליך קבלת ההחלטות המוסרי. בעוד שתהליך השפיטה המוסרית הוא תהליך קוגניטיבי טהור שבו האדם משמש מעין "שופט עליון ומרוחק", זו הסיבה שאותם פגועי המח שהשתתפו במחקרם של סבר ודמסיו לא נפלו ברמת השפיטה המוסרית מחבריהם הבריאים. מאידך, בשלב הזיהוי המוסרי יש לרגש משמעות רבה בהפניית תשומת ליבו של האדם לסוגיה מוסרית הקיימת בסביבה. לרשותו מטופלו של דמסיו שתואר קודם לכן,לא עמד מנגנון רגשי שיפנה את תשומת ליבו למצוקה של אדם אחר, ולכן הוא לא זיהה את האירוע כמאופיין ע"י מרכיבים מוסריים. גאודין וטורן (2001 Thorne,,(Gaudine & טוענים כי רגשות חיוביים המלווים בעוררות רגשית משמעותית מגדילים את הסבירות שבני אדם יזהו דילמות אתיות, יפתחו כוונות לפעולה אתית ויפעלו על פי אותן כוונות. לדעתם של גאודין וטורן מספקת העוררות הרגשית החיובית אנרגיה קוגניטיבית לזיהוי הצורך במעורבות מקבל ההחלטה בתהליך קבלת החלטות אתי. במצב של עוררות רגשית נמוכה אין לאדם די אנרגיה לזיהוי סוגיות מוסריות. לוריא (2004 (Lurie, טוען כי יש להפנות תשומת לב רבה יותר לחשיבותו של הרגש בתפקודם של ארגונים. לדעתו, היכולת הרגשית מסייעת למנהלים לקיים ולשמר את האנושיות שבהם ולמקד אותם על בעיות מוסריות בתהליך קבלת ההחלטות שלהם, שאם לא כן, היו יכולים להימנע מהתייחסות אליהן. הקשר בין רגישות מוסרית לרגשות אף הביא לנסיונות להטמיע מימדים רגשיים בלימודים אקדמיים. תפיסה זו מודגשת בכתביהם של הוגים כמרתה נוסבאום (1995 (Nussbaum, המתמקדת בעולם המשפט ואמיתי עציוני (1988 (Etzioni, המתייחס לחשיבות הרגש בעולם הכלכלה בספרו ה"תחום המוסרי". מן הראוי לציין כי חקר הקשר בין רגשות ומוסר נמצא עדיין בתחילת דרכו ורב בו הנסתר על הגלוי. קיים צורך בהבהרת המושגים המשמשים את החוקרים. למסקנה זו מגיעים טנג'ני ושות' 2007) al, (Tangney et שכותבים: "Little research has examined the relation between moral standards and moral emotional factors, much less their interactive influence in moderating the link between moral standards and people s moral behavior With the advantage of greater conceptual clarity, future researchers can address many questions about the functions and costs of various forms of moral emotion" (p. 363) 68

69 לסיכום: ממימצאי המחקרים העוסקים ברגש הן מנקודת המבט הנאורולוגית והן מנקודת המבט הפסיכולוגית עולה המסקנה כי לרגש תרומה חשובה לתפקוד המוסרי של האדם וכי הוא מהווה מרכיב משמעותי בתהליך הזיהוי הראשוני של סוגיות מוסריות. התפתחות הגישות הרואות במימד הרגשי חלק מרכזי בהבנת תהליכי קבלת ההחלטות המוסריים מחייבת התבוננות שונה על חקר ההתנהגות המוסרית. הזרם הקוגניטיבי התפתחותי מבית מדרשו של קולברג (1984, Kohlberg ),ששם דגש על האדם כמקבל החלטות רציונלי המיישם עקרונות מוסריים פילוסופיים בפתרון דילמות המוצגות באופן גלוי ואובייקטיבי תוך בידוד מלאכותי מהסביבה הטבעית מפנה את מקומו למודלים העוסקים בהתנהגות מוסרית בסביבה הטבעית היום יומית שבה מתפקד האדם. מודלים אלו מדגישים כי שלב זיהוי הסוגיות המוסריות מושפע במידה רבה ממרכיבים רגשיים ואינטואיטיבים. ההשפעה של רגשות חיוביים ושליליים על זיהוי סוגיות מוסריות תיבחן בסדרת המחקרים הנכללת בעבודה הנוכחית כאחד המרכיבים מתוך מכלול הגורמים המשפיעים על הזיהוי המוסרי. 2.3 הטיות קוגניטיביות המשפיעות על זיהוי סוגיות מוסריות מאפיינים עיקריים של הטיות קוגניטיביות תהליך קבלת ההחלטות כולל תהליכי זיהוי, שיפוט והערכה. כדי להחליט על דרך פעולה אנו חייבים קודם לכל, לנתח ולעבד את המידע העומד לרשותנו. מרכיבים מסוימים בסיטואציה איתה אנו מתמודדים יכולים לערפל ולהסתיר את הרלוונטיות המוסרית של המצב איתו מתמודד מקבל ההחלטה. המשמעות היא, שבתהליך זיהוי בעיה מוסרית אנו יכולים ליפול קרבן להשפעה של נתונים לא חשובים, להתעלם מנתונים חשובים, וכתוצאה, להיכשל בזיהוי מרכיבים המוסריים בסיטואציה בעת קבלת החלטה (2002.(Tsang, מכאן עולה, כי לרמת האמינות של המידע המעובד יש השלכות ישירות על תהליך ההחלטה. אחד הגורמים לעיוותי מידע בתהליך קבלת ההחלטות הן הטיות קוגניטיביות. כתוצאה מהטיות קוגניטיביות המשבשות את אופי המידע, יכולות להתקבל החלטות שגויות, שבמקרים רבים הן הרות גורל. עיוות מידע שכזה יכול להשפיע גם על הפרות מוסריות של בני אדם ) Bazerman, Camerer & Loewenstein, 2004, Chugh & 2004; Gino & Bazerman, 2005; Hammond, Keeney & Rraiffa, 2006; Kahneman,.(2003; Messick & Bazerman,1996; Watkins & Bazerman, 2003 המונד ושות' (2006 Raiffa, (Hammond,,Keeney & מתארים את סכנת ההשפעה של ההטיות בתחום הניהול העסקי: "At every stage of the decision- making process, misperceptions, biases, and other tricks of the mind can influence the choices we make. Highly complex and important decisions are the most prone to distortion because they tend to involve the most assumption, the most estimates, and the most inputs from most people. The higher the stakes,the higher the risk of being caught in psychological traps".(p.126) 69

70 לודוויג ולוג'נקר (1993 Longenecker, (Ludwig & טוענים, כי מנהלים בשיא הצלחתם, מועדים כתוצאה מביטחון יתר המגביל את שדה הראיה שלהם עד כדי עיוורון מוסרי וכתוצאה, הם נמנעים מלהפריך השערות שגויות. רשף (2000) מצא 3 "מגנוני מילוט" מאחריות מוסרית בקרב מנהלים: פיזור אחריות בקבוצה, חשיבה קבוצתית, והעברת אחריות לממונים. מנגנונים מעין אלו גורמים למקבל ההחלטה לגלות "עיוורון" לאחריותו לסטייה מוסרית. שטרנברג (2004 (Sternberg, מתאר חמישה גורמים המשפיעים על זיהוי מוטעה של המציאות: - אופטימיזם לא ריאלי - "לא חשוב מה אומרים הנתונים, יהיה בסדר". - אגוצנטריזם - התמקדות ברווחים מידיים בהשגת מטרות עצמיות ללא כל התחשבות בבעלי עניין. - תחושה כוזבת של "יודע הכל" - קבלת החלטות ללא התייעצות עם בעלי עניין ומקצוענים, -תחושה כוזבת של "כל יכול" - תפיסה שאיש אינו יכול להתמודד עם מקבל ההחלטה המלווה בתחושת כח לגבי היכולת להשיג כל מה שהוא רוצה. - תחושת כוזבת של "אי פגיעות" - תחושה שאיש אינו יכול להסיט את מקבל ההחלטה מכיוון התקדמותו וכי שום דבר לא יכול לפגוע בו. כבר אולפורט (1937,(Allport, זיהה את נטיותיהם של בני אדם להגן על האגו שלהם מפני כשלון באמצעות חיפוש מידע חיובי וסינון מידע שלילי לגבי העצמי. תפיסה זו נתמכת ע"י גרינוולד (1980 (Greenwald, שהראה כי הטיות קוגניטיביות מתפתחות על מנת להגן על האגו. הטיות מעין אלו הן הרסניות עד כדי עיוות נתונים עובדתיים בזיכרון ואף גורמות להשתמטות מאחריות מוסרית. מחקרים מאוחרים יותר הראו כי לבני אדם יש אשליות של האדרה עצמית, של שליטה באירועים בלתי ניתנים לשליטה, ואופטימיזם לא ריאלי לגבי אירועים עתידיים מאיימים. כתוצאה מכל אלה, נוטים בני אדם להקל ראש במפגעים מוסריים פוטנציאליים (& Taylor.(Brown, 1988 מסיק ובזרמן 1996) Bazerman, (Messick & מזהים חולשות סיסטמטיות בתהליכי עיבוד המידע ובקבלת ההחלטות של מנהלים הטועים לא אחת בהערכת הסיכונים של פעולותיהם. חולשות אלו גורמות לכך שבמקרים רבים קיימת התעלמות מהמרכיבים המוסריים המצויים בסוגיה איתה הם מתמודדים. מסיק ובזרמן מתארים שלושה מקורות עיקריים לטעויות בהחלטות מוסריות: א. תיאוריות מוטעות שיש למנהל על העולם, ב. תיאוריות מוטעות שיש למנהל לגבי אנשים אחרים, ו-ג. תיאוריות שיש למנהלים לגבי עצמם המביאות אותם לאמונות מסוכנות ולא ריאליות שעלולות לגרום להערכת פחת של מידת חשיפתם לסכנה. כהנמן וטברסקי (1979,1984 Tversky, (Kahneman & מתארים שלוש יוריסטיקות העלולות להוביל לטעויות שיטתיות בשיפוט אירועים: יציגות - כאשר אנשים טועים בכך בייחוס ההסתברות לכך שאירוע שייך לקבוצה או לתהליך. זמינות - כאשר אנשים טועים בהערכת שכיחותה של קבוצה או סבירות של התפתחות מסוימת. עיגון - התייחסות לערך ראשוני כלשהוא המטה את השיפוט של אירועים מאוחרים יותר כתוצאה מייחוס משקל יתר לאותו אירוע. המידע המוסרי יכול להגיע למקבל ההחלטה בשלוש דרכים עיקריות: 70

71 א. ארוע בודד - מצב שבו בנקודת זמן מסוימת עומד האדם בפני סיטואציה שיש בה מרכיבים מוסריים. באותה נקודת זמן, זו הבעיה היחידה הנדרשת לטיפול ויש למנהל אפשרות להקצות משאבי קשב סבירים לטיפול בבעיה. במצב כזה, נובע הכשל בזיהוי משני גורמים אפשריים: 1.למקבל ההחלטה אין במאגר הידע שלו סכמה מוסרית מתאימה שמאפשרת לו לזהות את המצב 2.גורמים סביבתיים והנעתיים מסיחים את דעתו מאותו מצב. לדוגמא: חשיבה מונעת -,(Kunda,1990) motivated reasoning השפעת לחץ חברתי (1951,(Asch, כשלון בביצוע Darely & Latane', ) מטלות 2004) Douma, (Schweitzer, Ordonez,&,חלוקת אחריות ציות 1963) (Milgram, והזדהות יתר עם תפקיד ) Banks Zimbardo, Haney, 1968), לסמכות (& Jaffe, 1973 ב. מספר ארועים בו זמנית - מצב שבו מתמודד האדם עם מספר אירועים הדורשים בו זמנית את טיפולו. קבלת ההחלטה מתבצעת תוך חלוקת קשב בין מספר בעיות. במצב של צורך בחלוקת קשב "נלחמת" הסוגיה המוסרית על תשומת ליבו של מקבל ההחלטה. במקרים רבים מופנית תשומת ליבו לאירועים אחרים בולטים יותר (לדוגמא: מידע כלכלי), וכך הוא נכשל בזיהוי הסוגיה המוסרית. ג. אירוע מתמשך ומתפתח לאורך זמן legend) (the boiling frog - הכוונה לתהליך החלטה שהחל בנקודת זמן מסוימת בעבר אך תוך כדי התפתחותו מתרחשים ארועים המחייבים הגדרה מחדש של אופי הבעיה מבחינה מוסרית. הנחת היסוד לגבי המצב הנ"ל כי המידע החיוני הנדרש מצוי בדרך כלל בידי מקבל ההחלטה הפוטנציאלי, וכי הליקויים בקבלת ההחלטה נובעים מאי שימוש במידע או מעיוותו. סנגה (1990 (Senege, משתמש ב"משל הצפרדע המבושלת" (1887 Motora, (Sedgwick,,1882 In Hall & על מנת להדגים מצב שבו אנשים אינם שמים לב לשינויים הדרגתיים המתרחשים בסביבתם עד להופעת אירוע מצטבר טראומטי שאי אפשר כבר למנוע אותו (לדוגמא: סטיה מוסרית). המשל מספר שאם נשים צפרדע בסיר מים רותחים היא תנסה מייד לטפס החוצה. אם הטמפ' תועלה בהדרגה, הרי הצפרדע תשב במים ותתבשל משום שהמנגנון הפנימי של הצפרדע האמור להבחין באיומים להישרדותה מתוכנת לשינויים פתאומיים בסביבה ולא לשינויים הדרגתיים. מספר ההטיות הקוגניטיביות הוא גדול ומקוצר היריעה אתאר רק את ההטיות המשמעותיות ביותר בהשפעה על הסחת הדעת מסוגיות מוסריות כשל בהערכת הסתברויות של אירועים אחד ממרכיבי ה"עוצמה המוסרית" (1991 (Jones, הוא הסתברות לתוצאה (נזק). הערכה של הסתברות נמוכה לנזק תפחית את עוצמת הסוגיה המוסרית, דבר שיפחית את סיכויי זיהויה ככזו. לעומת זאת, הערכת הסתברות גבוהה תגדיל את העוצמה המוסרית. לטענתם של כהנמן וטברסקי (1984 Tversky,,1979 (Kahneman & כאשר בני אדם מתבקשים לשפוט שכיחות יחסית של אובייקטים או את ההסתברות של מאורעות מסוימים הם מושפעים מהזמינות היחסית של האובייקטים והאירועים, כלומר, מנגישותם לתהליך התפיסה או הזכירה. לטענתם יש הרבה גורמים שאינם קשורים לשכיחות התופעה אך משפיעים על זמינותה ואלה יגרמו להטיות בשיפוטי השכיחות או ההסתברות. ככל שהמידע על אירועים דרמטיים רב יותר כך תהיה זמינותם של 71

72 אירועים כאלה גבוהה יותר. אירועים בעלי בולטות גבוהה יותר מביאים להפרזה בהסתברות המיוחסת להם. באחד הניסויים שערכו, תארו כהנמן וטברסקי בפני נבדקיהם אישה בשם לינדה - רווקה,חכמה ומרדנית בת 31 ובקשו מהם להעריך, האם היא פקידת בנק, או פקידת בנק שפעילה בתנועה הפמיניסטית. רוב הנבדקים בחרו באפשרות השניה למרות שבמציאות יש מספר רב יותר של פקידות בנקים מאשר פקידות בנקים שפעילות בתנועה הפמיניסטית. תיאורה של לינדה גרם לנשאלים לשפוט עפ"י סטראוטיפ במקום לחשוב במושגים של הסתברות. דוגמא נוספת לכשל בהערכת הסתברות מציגים רוטברט ושות' (1978 al, Rothbart et שבי) קשו מנבדקים לשפוט את שכיחות של עבריינים במדגם. ככל שחומרת העבירות שהוצגה לגבי אותם עבריינים הייתה גדולה יותר הרי שהשכיחות היחסית שיוחסה לאותם עבריינים באותו מדגם הייתה גדולה יותר. שני המחקרים שתוארו לעיל מייצגים דוגמאות למצב שבו הטיות קוגניטיביות משפיעות על הערכה מוטעית של גירוי שיכול להיות מאופיין בתכנים בעלי הקשרים מוסריים תסריטי פעולה תסריטי פעולה הם מסגרות קוגניטיביות שמכוונות את החשיבה של האדם ומנחות את דרכי פעולתו (1981.(Abelson, לתסריטים יש יתרון משום שהם מאפשרים תהליכי עיבוד מידע יעילים וחסכוניים. החלטות על פי תסריטי פעולה וסכמות מוגדרות עלולות להשפיע באופן קריטי על אבחון העוצמה המוסרית של ארוע. עפ"י המונד ושות' ) Raiffa, Hammond,,Keeney & 2006) מימצאים ממחקרי שדה ומעבדה מצביעים על כך כי בני אדם משתמשים בשגרות פעולה שלעיתים אף לא מודעות להם, על מנת להתמודד עם מורכבותם של מצבי החלטה. שגרות פעולה שכיחות עשויות להאפיל על הרלוונטיות של סיטואציות שקיימים בהן מאפיינים מוסריים. קלמן והמילטון (1989 Hamilton, (Kelman & מתארים בספרם "פשעי ציות ויחסיי סמכות" כיצד משפיעות מטלות בעלות אופי רוטיני על קהות חושים מוסרית. במצבים רוטיניים, תופסים בני אדם את עצמם כברגים במכונה. רוטיניזציה זו מונעת מאנשים להבין את משמעויות מעשיהם בכך שהיא מעודדת התמקדות על הפרטים של התפקיד ולא על משמעות המשימה. טרבינו ונלסון (2004 Nelson, (Trevino & טוענות כי עיבוד נתונים עפ"י תסריטים הוא בעייתי במיוחד בתהליך קבלת החלטות מוסריות משום במצב שכזה נדרשת מחשבה פעילה לזיהוי המרכיב המוסרי בסוגיה איתה מתמודד המנהל. עפ"י גיויה (2004 (Gioia,1992, פעולה עפ"י תסריט דומה להפעלת טייס אוטומטי במטוס. במקום לטפל בפעילות בעייתית כפעילות ייחודית, אנו חוסכים זמן ואנרגיה מחשבתית ומקבלים החלטות במהירות. גיויה (2004 (Gioia,,1992 מתאר את ההשפעה של תסריטי פעולה על החלטות בעלות השלכות מוסריות בפרשת תאונות הפורד פינטו. בתוקף תפקידו ב"פורד" הגיעו לגיויה דיווחים על תאונות חמורות ברכב "פורד פינטו" שהוא היה אחראי על בקרתן. לטענתו,כשהגיעו הדו"חות הראשונים על תקלות המסכנות חיי אדם הם לא גרמו לו לתגובה שונה מזו שהייתה מקובלת על ידו עפ"י אותו תסריט שהוכיח את יעילותו בניתוח דווחי תאונות בעבר. כתוצאה מכך, לא נעשתה כל פעולת תיקון ואנשים המשיכו להישרף בתאונות. גיויה מסביר את "עיוורונו" לתוצאות הקשות בכך, שהוא נפל קורבן לתסריטי פעולה שגובשו בחברת "פורד" באותה עת. לטענתו, תסריטים אלו גרמו לו להתייחס לכל פיסת 72

73 מידע על תאונה שהגיעה אליו, בנפרד, כמידע שגרתי וללא ראיית מכלול האירועים וזאת, שהיו במידע רמזים גלויים וברורים לסכנת מוות או פציעה חמורה לרוכשי אותה מכונית. למרות בטחון יתר רב בני האדם, בכללם גם מנהלים מנוסים, מגלים בטחון יתר לגבי עובדות ונתונים שמשמשים אותם לקבלת החלטותיהם (1996 &Bazerman,.(Messick ממחקרים שנערכו בנושא אשר בדקו מהם הגורמים לתחושת הביטחון הסובייקטיבית שיש לאנשים בתהליך החלטה או חיזוי, מסתבר שתחושת הבטחון הסובייקטיבית כשלעצמה אינה מדד מוצלח לטיב המידע. לדוגמא אנשים שנתבקשו לשפוט איזו עיר צפונית יותר, ניו יורק או רומא, בחרו בניו יורק (למרות שרומא צפונית יותר) והאמינו כי התשובה נכונה ברמת בטחון של 90%. כשמנהל נמצא במצב של בטחון יתר הרי שהוא אינו מחפש עובדות נוספות ודבק בהחלטתו הראשונה. כהנמן וטברסקי (& Kahneman (Tversky, 1984 טוענים כי הקושי הגדול במקרים אלו הוא שאין לאנשים רגישות מספקת למתן משקל למידע עפ"י ערכו האובייקטיבי. מקרים רבים של הפצת מוצרים לקויים ע"י חברות עסקיות, נובעים מגישת בטחון היתר. דוגמא להתנהגות שכזו אנו רואים במקרה ה,DES אסטרוגן סינטטי שיועד לנשים שהייתה להן בעיה בהריונן (1996 Bazerman,.(Messick & למרות שלמפתחי התרופה הייתה אינדיקציה מוקדמת כי מתן התרופה הוא שגרם למספר תופעות בעיתיות מעבר לנורמלי, הם התעלמו מסימנים מוקדמים אלו. מפתחי התרופה שהיו בטוחים באפקטיביות של התרופה התייחסו לאותן בעיות כטריויאליות ולא העריכו את המידע על הליקויים כראוי. ההשפעה הקשה לא הייתה על הצרכניות הישירות של התרופה, אלא על בעלי עניין פוטנציאליים שלא נלקחו בחשבון מראש - בנותיהן של הנשים שקבלו את התרופה. במקרים שכאלו עוצמת ההשפעה של המוצר על בריאות הציבור מתבררת למנהלי החברות רק לאחר שאסון כלשהוא תופס מימדים גדולים, תשלום גבוה מדי לביטחון היתר שהם מפגינים לגבי איכות המוצר אותו הם מפתחים "משל הצפרדע המבושלת" - המדרון החלקלק האיטי ג'ינו ובזרמן (2005 Bazerman, (Gino & טוענים כי התנהגויות לא אתיות מסוימות מתרחשות כאשר בני אדם "מנמיכים את הרף" באופן לא מודע לאורך זמן כתוצאה משינויים הדרגתיים קטנים בהתנהגויות לא אתיות של אחרים. "We argue that managers or third parties might,over time,grow accustomed to unethical behavior gradual deterioration of others' behavior affects people's propensity to overlook such behavior". (p.7) לטענתם של ג'ינו ובזרמן, תהליך זה דומה לאפקט "הרגל בדלת" door).(foot in the לדוגמא, כשאנשים מעלימים עין מגנבה של דולר ליום אך נזעקים מגניבה אחת של 365 דולר לאחר שנה. תמיכה בתופעת ה"עיוורון" לשינויים הדרגתיים אפשר למצוא בסדרה ארוכה של מחקרים בתחום הפסיכופיזיקה הבודקים רגישויות לשינויים הדרגתיים בחושים השונים (לדוגמא: Levin, קיין (Cain, Loewenstein & Moore, 2005) ושות'.(Simons,Angelone & Chabris,

74 מסבירים באופן דומה את הסטיות האתיות של חשבונאים שמגלים בדיווחי חברות אותן הם מבקרים. ג'ינו ובזרמן "עיוורון" (Gino & Bazerman, 2005) נבדקיהם סדרות של תמונות המציגות צנצנות זכוכית מלאות במטבעות. לוותה בהערכה של כמות הכסף שנמצאה בכל צנצנת, ההערכה. המעריך שהערכתו הוצגה הערכות גבוהות יותר. גם בפני הנבדקים, היה לשינויים קטנים הציגו בפני כל אחת מהתמונות והנבדקים נתבקשו לאשר או לפסול את סכום לקבל אמור כסף רב יותר עבור הנבדקים שאשרו את ההערכה היו אמורים לקבל סכום כסף רב יותר ככל שההערכה שלהם הייתה גבוהה יותר, אך הסתכנו בקנס על אישור הערכה מופרזת. החוקרים הישוו בין ההשפעה הממצאים של השינויים ההדרגתיים בהערכות לבין ההשפעה של שינויים גדולים יותר. אוששו את ההשערה שנבדקים יגלו נטיה קטנה יותר לפעול לגבי התנהגות לא אתית 5 כשההערכות של ה"מעריך" סטו במקצת מהערכה שלהם ועלו באופן הדרגתי קיבעון מחשבתי הגורם לדבקות בהשערות קליימן (1996 (Klayman, טוען כי הן ארגונים והן פרטים אינם מתכננים מראש ובכוונה תחילה להתנהג באופן לא מוסרי. לטענתו, סטיה מוסרית שכזו עלולה להתרחש באותם מקרים בהם נכשלים אנשים בהפסקת מעורבותם בפעילות, שהתפתחה לכדי התנהגות לא מוסרית. קליימן טוען כי הגורם העיקרי לכשל בהפסקת התנהגויות לא מוסריות שכאלו נעוץ בתהליכי בדיקת ההשערות שבאמצעותם בני אדם בוחנים ומשפרים את האמונות שלהם. לטענתו של קליימן (1996 (Klayman, לאדם יש נטיה לשמור על הססוס קוו ולכן הוא מתקשה להבחין בשינויים מתפתחים: "The risk of maladaptive perseverance is great in many ethically troubling situations because the status quo favors maintaining current questionable behaviors,basic beliefs about oneself and one's organization are challenged,and evaluative feedback is skimpy and biased." (Klayman, 1996, p254) קליימן טוען כי על מנת להימנע מפעילות לא אתית נדרשים שני סוגי שינויים באמונותיו של האדם: א. שינוי מדרך חשיבה הגורסת, שמה שאתה עושה הוא טוב, לדרך חשיבה המאבחנת כי מה שאתה עושה כבר אינו מתאים. ב. שינוי מהאמונה שהדרך הנוכחית לביצוע היא הטובה ביותר מכל הדרכים האחרות לאמונה שיש לפחות אלטרנטיבה אחת טובה יותר. קליימן (1996 (Klayman, טוען ששינויים אלו קשים לביצוע במיוחד, כשקיימים מצבים עמומים מבחינה מוסרית. תהליכי פיתוח ובדיקת ההשערות משחקים תפקיד מכריע בתהליך הנ"ל משום שקיימת נטייה אצל בני אדם לשמר את אמונותיהם ולהגן עליהן נוכח מידע אחר. על חוסר היכולת לעצור ולשנות כיוון משפיעה במיוחד אסטרטגיית בדיקת ההשערות החיובית False) (positive שנוקטים בה בני אדם. משמעותה של התופעה הנ"ל היא שלבני אדם יש נטיה לבדוק 5 הדגמה למצב שבו בני אדם המתעלמים מסטיות קטנות מדפוס התנהגות רוטיני גורמים בסופו של דבר לאסון מוצגת גם ע"י הסוציולוגית דיאן וואפן (1996 (Vaughan, בתאור הסיבות לאסון הצ'לנג'ר שהתרחש ב באמצעות המושג.Normalization of deviance 74

75 השערות באמצעות ניסיון לאמת, ולא להפריך את החלופה ההתנהגותית שלה הם מייחסים את סיכויי הצלחה הגבוהים ביותר. בבדיקה כזו נוצר מצב שהבודקים ימשיכו להחזיק בהשערה מצומצמת. דרך זו טובה לבדיקת כשלים חיוביים אך לא לבדיקת כשלים שליליים false),(negative שהיא הדרך היעילה יותר לשבירת קו המחשבה המוביל לפגיעה מוסרית. ג'ניס ומאן (1977/1980) מנתחים בספרם "תהליך קבלת החלטות" את התנהגותו של אדמירל קימל בפרשת כשלון פרל הרבור. מקרה זה מהווה לדעתם דוגמא מובהקת של דחיית מידע הקשור בהפרכת השערות. "אדמירל קימל והסגל שלו המשיכו לדבוק במדיניות שאומצה על ידם כשהם מזלזלים בכל התרעה נוספת ומתעלמים מן העובדה שסימנים רבים יותר ויותר מצביעים על האפשרות שפרל הרבור תשמש מטרה להתקפת פתע. הם שבו ואשרו את החלטתם להמשיך להשתמש במשאבים הקיימים בראש ובראשונה לשם אימון טירונים של הצי והצבא, ולצייד את הבסיסים השוכנים בקרבת יפאן-במקום לקבוע סדרי כוננות, אשר יתנו קדימה להגנת פרל הרבור מהתקפת אויב" (שם ע' 109). דוגמא נוספת להצמדות לתהליך בדיקת השערות חיובי הינו המקרה של התפוצצות מעבורת החלל צ'לנג'ר שהיוותה שלב חשוב בפרויקט שהיה אחד מן האתגרים הטכנולוגים הגדולים ביותר בעידן המודרני (1991.(Herkert,1991,Werhane, במשך שנים רבות שימשה תוכנית זו מקור לגאווה לאומית אמריקאית וסמל להצלחה, אולם ב- 28 בינואר 1986 נחלה תוכנית שאפתנית זו מכה כואבת וקשה כאשר מעבורת החלל צ'לנג'ר התפוצצה באויר 73 שניות לאחר השיגור ואנשי צוותה נהרגו. מעקב אחרי השתלשלות הארועים מצביע על כשל מן הסוג שתואר לעיל. למרות כל התרעותיהם של מהנדסי החברה שהיתה אחראית לפיתוח המאיץ, וסימנים מוקדמים לבעיות שאובחנו כבר ב וליוו את הפרויקט לאורך כל דרכו הרי שהסגנון האוטוקרטי של הנהלת נאס"א שגרס הצלחה בכל מחיר, חסם כל אפשרות לתקשורת פתוחה ולבדיקת השערות אלטרנטיביות ומנע ממהנדסים שהתריעו על בעיות לכל אורך הדרך ובמיוחד ערב השיגור להביא את המנהלים להכיר בסכנה. לתרבות ניהולית זו היו בסיכומו של דבר השלכות מוסריות הקשורות לאובדן חיי אדם השפעת ההווה על העתיד במקרים רבים מתקבלת בהווה החלטה לגבי פעילות עתידית. ברב המקרים אין למקבל ההחלטה כל כוונה להתנהג באופן לא מוסרי באותו אירוע עתידי. יחד עם זאת, כתוצאה מכשל בזיהוי אותו מצב עתידי, יכולה להתפתח התנהגות לא מוסרית ללא כוונה מודעת של מקבל ההחלטה. וילסון ואחרים (2000 al, (Wilson et מציגים תופעה שהם מכנים בשם ממוקדות.(Focalism) משמעותה של תופעה זו היא הגזמה בניבוי של תגובה המתייחסת לאירוע עתידי כתוצאה מהתמקדות באירוע המתרחש בהווה, וזאת, תוך התעלמות מתוצאות אפשריות של אותו אירוע עתידי. טרופה וליברמן (2003 Liberman, (Trope& טוענים כי ההבנייה של אירועים שנמצאים במרחק זמן משפיעה על תגובות האנשים. ככל שהמרחק מנקודת זמן הנוכחית לאירוע עתידי גדול יותר, כך ייתפס האירוע העתידי באופן מופשט יותר תוך התייחסות לתכונות כלליות בודדות שמשקפות את אותו האירוע, ולא באמצעות מאפיינים קונקרטיים ברמת פירוט רבה יותר: 75

76 " individuals form more abstract representations, or high-level construals, of distant-future events than near-future events... judgments, predictions, and choices regarding the more temporally distant events are likely to be based on higher level construals of those events". (p.403). תהליך הבניה זה מבנה אצל האדם אופטימיזם יתר עתידי. אנשים המרגישים שבעתיד יצליחו להשיג את מטרותיהם בוחרים מטרות עתידיות קשות יותר ונוטים להתעלם מהאפשרות שלא ישיגו את מטרותיהם כשיגיע הרגע למימושן. כתוצאה מהטיה זו נוצרים לא מעט מצבים בהם אנשים לוקחים מחויבויות חוזיות מתוך אופטימיות יתר ומאוחר יותר מתקשים לעמוד בהן ונגררים בעל כורחם להתנהגות לא מוסרית (1972.(Nisan, התיאוריה של טרופה וליברמן (2003 Liberman, (Trope& מיוצגת בשפת היום-יום בהיגדים "יהיה בסדר" יהיה טוב" המצביעים על הנטייה הנאיבית לראות את העתיד באור ורוד ולהתעלם מקשיים או פגיעות צפויות. סטריט רוברטסון וגייגר (1997 Geiger, (Street, Robertson, טוענים כי חוסר ראייה נכוחה של העתיד יכול לגרום להסלמת מחויבות commitment) (escalating שמביאה בסיכומו של דבר להתנהגות לא מוסרית באותה נקודת זמן עתידית. הסלמת מחויבות מתקיימת כשאדם/ארגון נמצאים בסיטואציה שבה הושקעו משאבים (מאמץ, כסף, מוניטין) במטרה לממש מטרה עתידית והם מבינים שאין באפשרותם לעמוד במשימה הנ"ל בזמן שנקבע לסיומה. ככל שקרב המועד שבו יש לעמוד במחויבות ולארגון או לפרט אין אפשרות לבצע את המוסכם כך תהיה אצלם נטייה רבה יותר להתנהגות של נטילת סיכון שיכולה להביא בסיכומו של דבר להתנהגות לא מוסרית. תופעה זו מקבלת חיזוק מעבודתם של כהנמן וטברסקי Tversky,) Kahneman & 1979) הטוענים כי בני אדם נוטים להתנהגות שיש בה נטילת סיכונים כאשר הם מתמודדים עם החלטה במצב של הפסד, ולהתנהגות שנמנעת מסיכונים במצב של רווח או הצלחה. אליבא דכהנמן וטברסקי, בני אדם הניצבים בפני מצב שבו הם חוו תוצאות שליליות בניגוד לציפיותיהם ההתחלתיות ינסו דרך פעולה שיש לה את הפוטנציאל הגדול ביותר להביא אותם בחזרה לתוצאות בהתאם לרמת הציפיות המקורית שלהם. הדרך לחזור לציפיות המקוריות תלווה ברב המקרים בהתנהגות של נטילת סיכון שחלקה יכול להתבטא בהפרות מוסריות הטיית אי העשיה bias) (omission ג'ונס (1991 (Jones, מדגיש את תפיסת האחריות של האדם על המעשה המוסרי כחלק מהגדרת הרגישות המוסרית. כשאדם הניצב בפני סוגיה מוסרית מגיע למסקנה שהיא אינה בתחום אחריותו, אזי לא יתפתח תהליך קבלת החלטות. במקרים רבים, חוסר תחושת האחריות נובעת מהטיות קוגניטיביות. אנו נתפסים בד"כ כאחראיים לפגיעה שאנו גורמים לה באמצעות התנהגותנו אבל לא נתפסים כאחראים בעבור פגיעה שנכשלנו במניעתה (1995.(Baron, "הטיית ההשמטה" היא הנטייה לשפוט התנהגויות פוגעניות כגרועות יותר מוסרית מהתנהגויות המאופיינות ע"י אי עשייה הגורמות לפגיעה דומה או אפילו גדולה יותר ) Ritov, Baron & 76

77 1994). ריטוב וברון (1990 Baron, (Ritov & שאלו אנשים לגבי מידת הסיכון שהם יהיו מוכנים לקחת בעבור חיסון ילדיהם תוך סיכון שאחוז מסוים מהילדים יפגע אם יבוצע חיסון, לעומת פגיעה באחוז דומה אם יוחלט לא לבצע חיסון. הנבדקים אמרו שהם היו מרגישים אשמים יותר אם ילדים היו נפטרים כתוצאה מהחיסון אך לא היו מרגישים אשמים אם אחוז דומה של ילדים היו מתים כתוצאה מאי חיסון (כשההחלטה שלהם היתה המלצה לא לחסן). במחקר אחר שערכו ספרנקה, ושות' (1991 Baron, (Spranca, Minsk & נאמר לנבדקים שהם שחקני טניס שאמורים להתמודד עם איוון לנדל במשחק חשוב במיוחד וכי הם יוכלו לנצח את לנדל רק אם יחלה וירגיש תחושת חולשה. לנבדקים נאמר שללנדל יש אלרגיה לרוטב מסוים שאכילתו גורמת לו לתחושת מחלה וחולשה. סיפור המעשה ממשיך בכך ששני הטניסאים יוצאים לארוחת ערב במסעדה. בגירסא אחת מציע הנבדק ללנדל להשתמש ברוטב הבעייתי מבלי לידע אותו כי הוא מכיל מרכיב שמעורר את האלרגיה שלו ואילו בגירסא השניה מבקש לנדל ביוזמתו לשים את הרוטב בסלט שלו ולמרות שהנבדק יודע שהוא עלול לחלות הוא אינו אומר דבר. רב הנבדקים טענו כי במקרה של ההתנהגות האקטיבית, קרי, ההמלצה להשתמש ברוטב היא לא מוסרית, לעומת זאת, תגובת אי המניעה לא נתפסה בגדר התנהגות לא מוסרית. האסימטרייה בין עשייה לאי עשייה היא גורם מפתח בתחושת האחריות של הסוכן המוסרי הפוטנציאלי וללא תחושת אחריות אין הסוגיה נכנסת למעגל ההחלטות המוסרי. ממצאים רבים מצביעים על כך שחוסר אקטיביות מצד המנהלים מביא לתחושת אי אחריות לעוולה האתית. רשף (2000) מצא כי רב המנהלים שקיבלו מידע בדרך לא חוקית באמצעות גורם שלישי ולא ביוזמה שלהם, לא ראו בכך סוגיה מוסרית וטענו שהפסיביות שלהם בהשגת המידע היא הגורם המכריע בשפיטה ולא הנזק הצפוי. הטיית אי העשייה מצדיקה במקרים רבים העדר עניין במצוקתם של אחרים (1979.(Singer, לדוגמא, בני אדם המתעניינים במצוקותיהם של בני אדם אחרים, חושבים לעיתים קרובות שהם אינם אחראים למצוקות אלה ולכן הם אינם חייבים לעשות דבר. מאידך, הם יכולים לחשוב על כך שבמאמץ קטן ובמחיר מינימלי לעצמם הם יכולים לסייע בשיפור המצב באמצעות במדיניות רווחה משמעותית יותר. כשלון בעשייה אקטיבית שכזו יכול להיחשב ככישלון מוסרי אך רב האנשים אינם חושבים כך. ברון (2000 (Baron, טוען כי הטיית אי העשייה משרתת את אשליית המוסריות של האדם: "Omission bias help people believe that they are completely moral if they obey a list of prohibition while otherwise pursuing their narrow self-interest" (p.401) כשלים בתהליך החלטה רב - ברירתי (טיפול במספר בעיות בו זמנית) קיימים לא מעט מצבים בהם נדרש האדם להתמודד בו זמנית עם מספר בעיות המכילות סוגיות מוסריות. מעבר לבעיה של חלוקת הקשב במצב שכזה קיימת במצב שכזה גם תופעה של תלות אפשרית בין הבעיות המטופלות. הסעיף הנוכחי יעסוק בהשפעה של תהליך קבלת החלטות של בני אדם המתמודדים בו זמנית עם בעיות בעלות השלכות מוסריות. בזרמן ושות' (1994 al, (Bazerman et בקשו מתלמידי מנהל עסקים להתייחס להצעת עבודה בשני מצבי מידע. במצב הראשון, הם נתבקשו להגיב לשש הצעות עבודה שבאו בסדרה, הצעה אחת בכל פעם, ואילו במצב השני, ההצעות הגיעו ברצף של שלושה זוגות. כלומר, 77

78 ההתייחסות הייתה בכל שלב לשתי הצעות בעת ובעונה אחת. המחקר בדק את ההעדפה לצדק תהליכי (אווירת העבודה בחברה) לעומת שכר גבוה. ממצאי המחקר מצביעים על כך שכאשר הנבדקים העריכו הצעה בודדת הם התמקדו בצדק תהליכי. לעומת זאת, כאשר הם נתבקשו להעריך יותר מהצעה אחת בו זמנית, הם התמקדו בתוצאות (שכר). משמעות הממצא היא שכאשר האדם מתמודד עם קבלת החלטה מול מספר בעיות בו זמנית ההחלטה שלו תתקבל על פי עקרונות שונים מאשר אם הוא מתמודד עם בעיה אחת באותה נקודת הזמן. ממצאים דומים מצא גם לוונטל (1993 (Lowenthal, לגבי בחירה בין שני מועמדים בבחירות תוך השוואה בו זמנית ביניהם לעומת בחירה של כל אחד בנפרד. ממצאי המחקר מצביעים על כך כי כאשר הנבדקים שפטו כל אחד מהמועמדים בנפרד הרי שהמועמד ההגון זכה. לעומת זאת כאשר הנבדקים השוו שני המועמדים בו זמנית, נבחר המועמד שהבטיח מקומות עבודה רבים יותר וזאת למרות תכונותיו השליליות (שיכרות). בזרמן ושות' (1998 Wade-Benzoni, (Bazerman,Tenbrunsel & טוענים כי רמת המורכבות של הזיהוי המוסרי (הערכת גירוי אחד בנקודת זמן מסוימת לעומת השוואה בין מספר גירויים בו זמנית) מעוררת סכמות מוסריות שונות. בעוד שבהערכה מוסרית של גירוי אחד בולטת סכמת ה want-,שמשמעותה שיפוט הממקסם את האינטרסים שלהם בטווח הקצר,הרי שבהערכה של מספר גירויים, בני אדם מפעילים את קריטריון החובה-,should שמשמעותו פעולה על פי מיקסום התוצאות בטווח הארוך. משמעות תוצאותיהם של המחקרים שהוצגו לעיל היא, כי מספר הסוגיות שאיתן מתמודד האדם בנקודת זמן מסויימת יכול להשפיע על מידת הבולטות של הסוגיה המוסרית בהשוואה לסוגיות האחרות הקיימות במרחב התפיסה של האדם באותה עת לחץ קבוצתי וארגוני המודלים המתארים תהליכי קבלת החלטות מוסרית בארגונים מניחים אימפליציטית שבני אדם מזהים וחושבים על הסוגיות מוסריות המאפיינות את הסיטואציה כאשר הם מתמודדים עם סיטואציות בעלות מרכיבים מוסריים (1992 (Trevino,. גיויה (1992 (Gioia, חולק על הנחה זו על סמך התנסותו האישית וטוען כי המודלים המנטליים של חברי הארגון מושפעים מהתרבות והאווירה הארגונית: I call this seemingly fundamental assumptions into question. The unexplored ethical issue for me is the arguably prevalent case where organizational representatives are not aware that they are dealing with problem that might have ethical overtone.(p.388) באחד מהניסויים הקלאסיים בתולדות הפסיכולוגיה הראה סלומון אש (1956,(Asch, כי קונצנזוס קבוצתי יכול להשפיע גם על עיוות התפיסה של אובייקטים פיזיקליים. אש הראה כי לחץ קבוצתי יכול לגרום לאדם הנדרש לשפוט איזה משני קוים הוא ארוך יותר, להתעלם מההפרש האוביקטיבי בין ארכי שני הקוים ולהחליט שהקו הארוך יותר מבין השניים הוא הקצר יותר. בתחקור שנערך למשתתפי הניסוי לאחר הצגת החלטתם, מצא אש כי חלק מהמשתתפים היו משוכנעים שראו את הקו הקצר כארוך יותר. חלק אחר, נכנע ללחץ משום שבטחונם העצמי 78

79 התערער. אותם משתתפים ראו את התמונה האוביקטיבית אך ככל שכבד הלחץ הקבוצתי הם חשדו יותר ויותר שעיניהם מטעות אותם והעדיפו לסמוך על הדעה המקובלת. קבוצה אחרת של נכנעים ללחץ הקבוצתי ידעו מהי התשובה הנכונה אך כיוון שהועמדו במיעוט מוחלט העדיפו ללכת בתלם. מהניסויים הללו ומרבים אחרים, אנו למדים כי למרכיבי המצב השפעה רבה על התנהגות היחיד. גדעון קונדה (2006 (Kunda, חקר את התרבות הארגונית של ארגוני הי-טק וניסה להבין את השפעת התרבות הארגונית על התנהגות הפרט. לטענתו, באמצעות הרצון לכבול את העובד ונפשו לאינטרס האירגוני מבצעים אירגונים שטיפת מוח מתמדת לעובדיהם ומפעילים מערכת שליטה נורמטיבית חובקת כל ותובענית המבוססת על שימוש בכח סימבולי. אותן הנהלות מבקשות עפ"י קונדה, להשיג את השליטה הבלעדית על היכולת להגדיר את המציאות ולהכתיב את האופן שבו מבטאים חברי הארגון במודע או שלא במודע את רגשותיהם ואמונותיהם, לגייס אותם כסוכני שליטה ובסופו של דבר להרחיב את אותו היבט בעצמי של החברים שנקבע ומוגדר עפ"י האינטרס הארגוני. לתרבות הארגונית הנ"ל עפ"י קונדה יש פוטנציאל ליצירת עיוורון מוסרי של חברי הארגון: "The well-known specter of the organization man who has no questions looms in the background: deprived of an autonomous self or sense of "authentic" experience,and driven instead to strategically design an organizational self governed by standards of corporate profitability and its rewards,such people lack the foundations of moral framework that would enable them to evaluate corporate activities" (Kunda, 2006, p.226 ; my emphasis) נטייה זו של האדם לוותר על עצמאותו ולהתמזג עם מישהו או משהו שמחוצה לו מתוארת ע"י אריך פרום בספרו "מנוס מחופש" (1941.(Fromm, עפ"י פרום, איבוד העצמי מגביר אצל האדם את הצורך ללכת בתלם תוך ספק עמוק בזהות של עצמו. איבוד זה של זהות מביא את האדם לאחידות מוחלטת ולצורך למלא את ציפיותיהם והוראותיהם של אחרים. פרום טוען כי הבעיה העיקרית היא שהאדם אינו מודע לאובדן החופש שלו ולהשפעתו של אובדן זה על תפקודו. מהאמור לעיל אפשר להקיש על מידת עוצמת ההשפעה של נורמות ותהליכים ארגוניים על התנהגותו המוסרית של הפרט הנורמטיבי. ואמנם, ון סנדט (2001 (VanSandt, מצא כי האקלים האתי של הארגון הוא המנבא העיקרי של המודעות המוסרית awareness) (moral של חברי הארגון ויכולתם לזהות סוגיות מוסריות חבויות בקונטקסט ארגוני רחב. לסיכום: ליוריסטיקות קוגניטיביות השפעה רבה על הדרך בה תופס הסוכן המוסרי את הסיטואציה איתה הוא מתמודד. במקרים רבים גורמות יוריסיקות אלו להסחת הדעת או להתעלמות ממרכיבים מוסריים בסיטואציה. התעלמות זו, שאינה מודעת ברב המקרים למקבל ההחלטה גורמת לו ל"עיוורון מוסרי". המחקר בתחום ההתנהגות המוסרית שנשלט במשך תקופה ארוכה ע"י הגישה הרציונלית המניחה שבידי מקבל ההחלטה נמצאים רב הנתונים להם הוא נזקק 79

80 לקבלת ההחלטה, התעלם ממצבים של "עיוורון מוסרי". הגישה המיוצגת בעבודה זו מאמצת את מסקנתם של מסיק ובזרמן Bazerman,1996) (Messick & הקוראים להכיר בתופעה: " we accept the fact that human mind has an infinitive and creative capacity to trick to deny this reality is to practice deception" (Bazerman & Messick, 1996, p.22) 2.4 מודלים לקבלת החלטות מוסריות בסביבה עסקית מנהל עסקי חייב להכריע לעיתים קרובות בין ערכיו המוסריים לבין ערכי האירגון אותו הוא מייצג. במיוחד קשה ההחלטה כשמופעל על המנהל לחץ מצד הממונים עליו ובעלי עניין אחרים, לפעול לטובת הארגון. קיים קשר חזק בין לחץ להצלחה במצבי שפל של הארגון לבין התנהגות לא מוסרית של מנהלים. באותם מצבי שפל, נוטים מקבלי ההחלטות להתמקד באינטרסים הצרים של הארגון ולהתעלם מערכים מוסריים. מקינטייר (1981 (Macintyre, טוען שאי אפשר להתייחס למושג האפקטיביות הניהולית כנייטרלי מבחינה מוסרית מאחר ואפקטיביות זו באה לידי ביטוי באמצעות תפעול בני אדם תוך שימוש במניפולציות כתגמול, עונש וכו'. צ'סטר ברנרד ) Bernard, 1982) שהיה נשיא חברת בל ושילב ניסיון ניהולי מעשי עם כתיבה, פרסם ספר בשם "תפקידי המנהל" שיצא לראשונה ב והודפס עד היום בעשרות מהדורות. ברנרד היה הראשון שדיבר על הקונפליקט האימננטי של המנהל כמעצב ומנהל את ערכי הארגון: "It seems to me inevitable, that the struggle to maintain cooperation among men should as surely destroy some men morally as battle destroys them physically" (Bernard, 1982,p. 278) ההיבטים המוסריים של פעולות ארגוניות ועסקיות מעוררים בשנים האחרונות עניין הולך וגדל הן במישור האקדמי והן במישור הציבורי (1992,Werner,.(Collins, 2000 המאמץ לנסות להסביר כיצד משלבים מנהלים שיקולים מוסריים בתהליך קבלת ההחלטות שלהם ומה מאפיין את ההתנהגות האתית של עובדים, הביא חוקרים שונים להציע מספר מודלים להסברת אופי התהליך. המודלים הללו מתמקדים בשלושה סוגי משתנים: המבצע - הסוכן המוסרי ומאפייניו השונים: כגיל, אישיות, ערכים, תפיסות פילוסופיות, דת, השכלה וכו'. הסביבה - האקלים המוסרי חברתי המשפיע על הסוכן המוסרי. השפעת קבוצות ההתייחסות (עמיתים, ממונים, כפיפים) מדיניות ענישה ותגמול, קיום קודים מוסריים, אופי הטכנולוגיה בה עוסק הארגון, גודלו וכו'. תוכן הסוגיה המוסרית- תחום הפעילות ועוצמת הפגיעה ב"קרבן" טרבינו (1986 (Trevino, הציעה מודל אינטראקציוני לקבלת החלטת אתיות בארגונים. עפ"י מודל זה התנהגותו המוסרית של האדם היא תוצאה של האינטראקציה בין הסיטואציה בה נמצא הפרט, תכונותיו האישיות ורמת התפתחות החשיבה המוסרית שלו. לטענתה של טרבינו רמת ההתפתחות המוסרית-קוגניטיבית של הפרט היא הגורם המרכזי המשפיע על התנהגותו 80

81 א 6 המוסרית של הפרט בארגון. הקשר בין רמת השפיטה המוסרית לבין ההתנהגות המוסרית מושפע ממשתנים אישיותיים כעוצמת האני, תלות בשדה ומוקד שליטה (ככל שעוצמת האני ומוקד השליטה חזקים יותר ותלות בשדה נמוכה יותר - כך תהיה נטייה להתעלמות מלחצים ולהתנהגות מוסרית ברמה גבוהה יותר), ומגורמים מצביים כמו ההקשר התפקודי המיידי, תכונות הארגון, והאקלים האתי השורר בו (ככל שהאווירה האתית טובה יותר כך תהיה נטייה להתנהגות מוסרית ברמה גבוהה יותר). כיוון מחקר נוסף בחקר קבלת החלטות אתיות בארגונים בא לידי ביטוי בניסיון ליישם את תיאוריית "הפעולה המחושבת" action) (reasoned של אייזן ופישביין Fishbein,) Ajzen & 1980) לתהליך קבלת החלטות אתיות בניהול (1989 Loken,.(Dubinsky & תפיסה זו המבוססת על תיאורית הציפיות (1964,(Vroom, הטוענת כי המוטיבציה לנקיטת פעולה היא פונקציה של התוצאות הצפויות מפעולה זו, וההסתברות להופעתן. מודל ארבעת השלבים של רסט (1986 (Rest, שימש כמקור השראה לקבוצה גדולה של מודלים שפותחו בעיקר על ידי חוקרים מתחומי ניהול עסקים ושיווק Gersham,) Ferrell & Jones, 1991 ;1985). Hunt & Vitell, ;1986 המודל בעל ההשפעה הרבה ביותר על חוקרי ההתנהגות האתית בארגונים הינו מודל "סמיכות הסוגיה" של ג'ונס (1991.(Jones, ג'ונס התאים את מודל ארבעת השלבים של רסט (1986 (Rest, לתיאור תהליכי קבלת החלטות מוסריות בארגונים (לוח 6 א'). החידוש העיקרי של ג'ונס היה בהוספת שני מרכיבים חדשים למודל של רסט (1986,(Rest, מרכיב ה"עוצמה מוסרית" ומרכיב ה"גורמים ארגוניים". המודל של ג'ונס זכה לתהודה רבה והוא נחשב למודל המצוטט ביותר בתחום קבלת ההחלטות המוסרית בארגונים.(Collins, 2000) ( Jones, לוח מס' ' - מודל קבלת ההחלטות המוסריות של ג'ונס (1991 מוסרית עוצמה התוצאה גודל חברתית הסכמה התוצאה הסתברות בזמן מיידיות קרבה התוצאות ריכוז פעל בהתנהגות מוסרית על החלט כוונה מוסרית בצע שפיטה מוסרית זהה מוסרית סוגיה ארגוניים משתנים קבוצתית דינמיקה סמכות גורמי תהליכיחיברות תהליכי 81

82 עפ"י ג'ונס, הגורמים הארגוניים אמורים להשפיע על תהליך קבלת ההחלטות בשני שלבים: בשלב גיבוש הכוונה המוסרית ובשלב ההתנהגות מוסרית. ג'ונס טוען כי לחצים ארגוניים סמויים יכולים להשפיע על גיבוש הכוונה המוסרית, ואילו לחצים ארגוניים גלויים יכולים להשפיע גילויי התנהגות לא מוסרית גם כשלסוכן המוסרי כוונה להתנהג באופן מוסרי. מושג ה"עוצמה המוסרית" מהווה את המרכיב המרכזי במודל ה"סמיכות-סוגיה". והוא כולל שישה מרכיבים המתייחסים לתכונותיה של הסוגייה המוסרית. מרכיבים אלו משפיעים עפ"י ג'ונס על כל אחד מארבעת השלבים במודל. הצורך בהצגת מאפיין העוצמה המוסרית של הסוגיה הועלה ע"י ג'ונס כביקורת על המודלים הקודמים בקבלת החלטות מוסריות שהתייחסו באופן דומה לעוצמות שונות של הפרות מוסריות. ביקורתו נובעת מחוסר הדיפרנציאציה של עוצמת הפגיעה באותם מודלים: " people will decide and behave in the same manner wether the issue is the theft of few supplies from organization or the release of dangerous product of the market" (Jones, 1991, p.371) ג'ונס אינו מתייחס למאפיינים הקשורים למקבל ההחלטות המוסרי, כרמת החשיבה המוסרית, עוצמת האני או ערכים. ה"עוצמה המוסרית" משתנה עפ"י ג'ונס, מסוגייה לסוגייה כאשר במעט מהסוגיות איתן מתמודד המנהל באה לדעתו לידי ביטוי רמה גבוהה של עוצמה מוסרית, ואילו בחלקן הגדול, מאופיינות הסוגיות ברמה נמוכה של עוצמה מוסרית. הוא שואב את מושג ה"עוצמה מוסרית" מטיעונים נורמטיביים של פילוסופים אשר מבחינים בין רמות של אחריות מוסרית אותן הם שואבים מהפרקטיקה של עולם המשפט הפלילי הגורסת שיש לתת עונש יחסי לחומרת המעשה. העוצמה המוסרית מאופיינת על ידי שישה מרכיבים עיקריים: 1. עוצמת התוצאות - סה"כ הפגיעות (תגמולים) שנעשו לקורבן (או למתוגמל) של המעשה המוסרי/לא מוסרי שנמצא בבחינה. לדוגמא: לפעולה הגורמת נזק ל בני אדם מאופיינת על ידי גודל התוצאות רב יותר מאשר פעולה שנפגעים בה 10 אנשים. או, פעולה שגורמת למות אדם היא בעוצמה רבה יותר של התוצאות מאשר פעולה הגורמת לאדם לסבול רק מפגיעה מזערית. 2. הסכמה חברתית - מידת ההסכמה החברתית הנתפסת ע"י מקבל ההחלטה לכך שפעולה מסוימת היא רעה (או טובה). לדוגמא: קיימת הסכמה לגבי חוסר המוסריות במתן שוחד ללקוח במדינה בה אתה חי מאשר במתן שוחד לאדם במדינה רחוקה. מושג ההסכמה החברתית נכלל על ידי ג'ונס בעוצמה מוסרית מטעמים לוגיים ואמפיריים. משום שרמה גבוהה של הסכמה חברתית מפחיתה את רמת העמימות של הסוגיה. 3. הסתברות לתוצאה - שילוב בין הידיעה שאירוע מסויים יתרחש בהסתברות גבוהה/נמוכה למידת ההסתברות שאירוע מסויים יגרום נזק. 4. מיידיות בזמן - משך הזמן בין ביצוע הפעולה הנבחנת ותוצאותיה. פער זמן קצר יותר בין השניים משמעותו מיידיות גדולה יותר. אירוע הגורם נזק/תועלת כעבור יום שונה במידת העוצמה המוסרית מאירוע שמשפיע כעבור תקופה של מספר ימים או יותר. 5. קירבה - הרגשה של הקירבה (חברתית, תרבותית, פסיכולוגית ופיזית) שהסוכן המוסרי חש כלפי הקורבן (הזוכה) מהפעולה הרעה (טובה) שנמצאת בבחינה על ידו. 82

83 ה). 6. מידת הריכוז שבפגיעה מספר הנפגעים מתוצאות המעשה (מספר קטן או גדול של נפגעים או פגיעה כספית בפרטים הנזקקים לכסף לעומת אותה פגיעה כספית בישות ממסדית). מחקרים שבחנו את תוקף המבנה של מושג העוצמה המוסרית התקשו לזהות את ששת הגורמים שמציע ג'ונס. רק שלושה מן המרכיבים שהציע ג'ונס, עוצמת התוצאות,ההסכמה החברתית, וקרבה נמצאו כבעלי תוקף מבחין &) MacMahon Flannery & May, 2000; Frey, 2000;.(Harvey, 2006; May & Pauli, 2002; Singhapakdi,Vitell & Kraft, 1996 לסיכום: המודלים המאפיינים את תהליך קבלת ההחלטות המוסרי בארגונים, יוצאים רובם ככולם מתפיסת העולם הקוגניטיבית המדגישה את ההיבט הרציונלי של ההחלטה המוסרית. אף לא אחד מהמודלים הללו, מתייחס לנושא הרגש והאינטואיציה בתהליך קבלת ההחלטות המוסרי. טרבינו ושות' (2006 Reynolds, (Trevino, Weaver & קובלים כנגד הדגש הקוגניטיבי המוגזם המאפיין את המחקרים העוסקים בתהליך קבלת החלטות מוסריות בארגונים וממליצים להתייחס לרגשות כמשתנה חשוב בחקר תהליך החלטה המוסרית: " ethical decision-making research is entrenched in an assumption that ethical behavior is primarily a cognitive process, but recent research in many different areas has challenged that view and is dramatically expanding our perspective" (Trevino et al, 2006, p.979) 2.5 זיהוי סוגיות מוסריות הגדרות המושג על מנת שיתחיל תהליך קבלת החלטות מוסריות צריך האדם לזהות שהוא עומד בפני מצב שיש בו מרכיבים מוסריים 1986) Rest,.(Blum, 1991; Hunt & Vitell, 1993; Jones, 1991; בני אדם אינם מסוגלים להיות קשובים לכל האספקטים של הסביבה בה הם מתפקדים. כתוצאה מכך, מזניחים מקבלי החלטות לעיתים, מבלי שים לב, מידע קריטי הנוגע לפגיעה בבני אדם אחרים. דוגמא לכך אנו יכולים לראות לדוגמא, בהתנהגות רופאים ומנהלים במקרה של תרופת ה"ויאוקס" (שהיו לה תופעות לוואי מסוכנות לבריאות) שפיתחה והפיצה חב' התרופות "מרק". למרות שהרופאים קיבלו מידע ממטופליהם על בעיות חמורות הכרוכות בשימוש בתרופה, ולמרות שמידע מסוג זה התפרסם בספרות המקצועית גילו הרופאים עיוורון והמשיכו לתת את התרופה 2006) Chugh, Bazerman & תנהגותם של הרופאים נבעה משיגרת טיפול רוטינית ש"הרדימה" את עירנותם. בזרמן וצ'אף טוענים כי מאחר ומידע רלוונטי להחלטותינו אינו מוגש לנו ברב המקרים על מגש של כסף, אנו נכשלים בזיהוי הבעיה העומדת על הפרק: "The information that life serves is not necessarily the information that one would order from menu, but like polite dinner guests and other victims of circumstance people generally seem to accept what is offered rather than banging their flatware and demanding carrots ( Bazerman & Chugh, 2006, p15). 83

84 מקרים דומים לפרשת ה"ויאוקס" התרחשו בשנים האחרונות בתחומי פעולה שונים, החל מנושאים רפואיים, דרך נושאים חברתיים ותעשייתיים וכלה בנושאים צבאיים. בכל אחד מאותם מקרים לא התכוונו מקבלי ההחלטות לגרום לפגיעה ברכוש ובנפש. בכל אחד מהמקרים הללו, "נרדמו" מקבלי ההחלטות "בשמירה" וכתוצאה, התרחשו תהליכים בלתי רצויים שגרמו לפגיעות בבני אדם או בסביבה התייחסויות פילוסופיות לזיהוי מוסרי הפילוסופיה של המוסר התמקדה בעיקר בשאלות העוסקות באופי הבחירה המוסרית והשפעתה על ההתנהגות המוסרית. בני האדם תוארו ע"י הפילוסופים של המוסר כסוכני מוסר פעילים המתחבטים בבחירת דרכי פעולה לסוגיות מוסריות מוגדרות. המיקוד בתהליך החשיבה המוסרית כגורם החשוב ביותר בהתנהגות המוסרית הביא להתעלמותם של פילוסופים רבים מהצורך לבחון את תהליך הזיהוי כשלב מקדים והכרחי לחשיבה המוסרית (1998 :(Holland, "Yet, if we conceive of ourselves as agents we miss an aspect of what is involved in moral life. Moreover, we miss one of the sources of moral differences, as well as avenues for moral improvement part of what can be gained from understanding moral perception, namely the activity of construing the features of a moral situation,is that moral engagement involves being an observer and interpreter as well as an agent". (p.299) מספר פילוסופים זיהו את החשיבות של שלב הזיהוי המוסרי בתהליך קבלת ההחלטות המוסרי ותארו אותו באופנים שונים 1993;) Johnson, Blum, 1991; Herman, 1993; Holland,1998; Werhane, 1998.(Murdoch, 1970; Nussbaum, 1986; Sherman, 1989; למרות נקודות המבט השונות על תהליך ההערכה המוסרית, מסכים רובם הגדול של אותם פילוסופים להנחה כי ההתמודדות עם סוגיות מוסריות מתחילה בשלב שבו הסוכן המוסרי מזהה שהוא עוסק בסוגיה מוסרית. בלום (1991 (Blum, טוען כי הפילוסופיה של המוסר התמקדה בעיקר בכללים מכווני התנהגות בשלב הההחלטה המוסרית. כללים אלו מבוססים לדעתו על אוניברסליות, הגדרת החובות המוסריים, והכוונה לגבי הההתנהגות הראויה. לטענתו של בלום, קיימת התעלמות מחשיבות התפיסה המוסרית בתהליך קבלת ההחלטות של הסוכן המוסרי. בלום המשתמש במושג תפיסה מוסרית- perception moral להגדרת תהליך הזיהוי, מזהה פער הקיים אצל האדם בין היכולת לזהות מרכיבים מוסריים בסיטואציה, לבין יישום עקרונות מוסריים בתהליך ההחלטה על דרך הפעולה הנכונה: " It is moral perception which constructs what an agent is faced with "a (moral) situation" in the first place.the idea of moral judgment as bridging general rules and particular situation depends on prior individuating "the situation". It is moral perception which does that individuating, thus providing a setting in which moral judgment carries out its task (Blum, 1991, p.712). 84

85 בלום תופס את הסוכן המוסרי כמי שמבנה באופן אקטיבי את המימד המוסרי בסיטואציה. על מנת להמחיש זאת, הוא משתמש בדוגמא שבה גבר לבן בשם טים מחכה למונית בתחנת מוניות. לפני טים מחכות בתור אישה שחורה ובתה. כשמגיעה מונית, חולף הנהג על פני האישה ובתה ועוצר במקום שבו עומד טים. טים נכנס למונית בתחושת הקלה וללא מחשבה נוספת (706.p). עפ"י בלום,על מנת שטים יזהה את החשיבות המוסרית של האירוע הוא חייב להיות מסוגל להבנות את הסיטואציה שבה מתעלם נהג המונית מהאישה ובתה, ולזהות את המניע של הנהג בהתעלמות זו, כגזענות. הבניית המצב והפרשנות שלו, דורשים מידה של דמיון מוסרי, מושג שהוצג גם ע"י פטרישיה וורהן (1999.(Werhane, לטענתו של בלום, יכולות אלו תלויות בקיום סכמות מוסריות המאפשרות לסוכן המוסרי לפרש את המצב. לדוגמא,אם טים לא שמע מעולם על קיום גזענות לא תהיה לו מסגרת התייחסות (סכמה) שתסייע בידיו להבנות את המצב כבעל חשיבות מוסרית. וורהן (1998 (Werhane, מגדירה את תהליך הזיהוי המוסרי באופן רחב יותר כ"דמיון מוסרי" imagination).(moral לטענתה, ללא דמיון מוסרי האדם יכול להיצמד לנקודת מבט מסויימת ולהתעלם מנקודות מבט נוספות הרלוונטיות להחלטה המוסרית. וורהן טוענת כי לאחר שרגש מוסרי מפנה את תשומת הלב של האדם כלפי סיטואציה מסויימת, מתבצע שלב של פיענוח המוטיבים העיקריים המאפיינים את הסיטואציה. הפיענוח כולל מעין חשיבה יצירתית שבוחנת את מרחב האירוע באמצעות עדשות מסוגים שונים על מנת לבחון האם קיימות בעיות נוספות שלא זוהו. וורהן מגדירה שלושה סוגי דמיון מוסרי הממוקמים בסדר היררכי עפ"י מידת היצירתיות המאפיינת כל אחד מהסוגים הנ"ל. הסוג הראשון מוגדר על ידה כ"דמיון משחזר" imagination) (reproductive שכולל מודעות למרכיבים בקונטקסט שמשפיעים על התפיסה של סוגיה מוסרית, על תסריטי הפעולה הפועלים בקונטקסט הנ"ל, ועל זיהוי קונפליקטים מוסריים אפשריים היכולים לצמוח בסיטואציה. הסוג השני מוגדר כ"דמיון מייצר" productive) (imagination שבו מבצע הסוכן המוסרי מסגור מחדש (reframing) של הסיטואציה ומתבונן בה מנקודת מבט חדשה. הסוג השלישי מוגדר ע"י וורהן כ"דמיון יצירתי" imagination) (creative המוגדר על ידה כיכולת לדמיין ולממש אפשרויות פעולה שאינן מזוהות בקונטקסט ויכולות להתקבל ע"י אלה שאינם משועבדים לקונטקסט (סביבה חברתית, ארגונים אחרים וכו'). תהליך הזיהוי המוסרי עורר לאחרונה עניין גם בקרב חוקרים ממדעי החברה. בחינת ההגדרות השונות שניתנו הן ע"י פילוסופים של המוסר וחוקרים חברתיים מצביע על מגוון רחב של הגדרות למושג כשכל אחת מההגדרות הללו שמה דגש על מימד אחר. לדוגמא תפיסה מוסרית Blum,1991),( רגישות מוסרית ) Eriksson Bebeau et al,1985; Lutzen, Dahlqvist,,(Butterfield et al, מודעות מוסרית (2000 רגישות אתית,(& Norberg,2006;Rest,1986 (2000,,(Wittmer דמיון מוסרי (1998, Werhane ),זיהוי מוסרי (Staub,1978) ועוד. השוני בין ההגדרות אינו סמנטי והוא מרמז על הבדלים בהגדרות האופרציונליות של המושג. 85

86 2.5.3 היבטים פסיכולוגיים של זיהוי מוסרי הצורך בהגדרת שלב זיהוי מוסרי בתהליך קבלת ההחלטות המוסרי הוצג לראשונה ע"י ג'יימס רסט (1982 (Rest, במודל ארבעת שלבי תהליך קבלת ההחלטות המוסרי שפיתח. רסט קורא לשלב הזיהוי בשם "רגישות מוסרית" sensitivity) (moral ומגדיר אותו בשני אופנים: הגדרה מינימלית והגדרה רחבה. בהגדרה המינימלית כולל רסט רק את התחושה הכללית של הסוכן המוסרי כי מאן דהוא יכול להיפגע: Minimally in component 1, a person realizes that she/he could do something that would affect, the interests,welfare,or expectations of other people (Rest, 1986, p.5) עפ"י ההגדרה הרחבה שלו שלב הרגישות המוסרית הוא מורכב יותר והוא כולל גם פרשנות של הסיטואציה : Interpretation of the particular situation in terms of what actions (are) possible,who (including oneself) would be affected by each course of actions, and how interested parties would regard such effects on their welfare (Rest, 1986, p.3) רסט מתייחס לרגישות מוסרית כתכונה אינדיבידואלית השונה בעוצמתה אצל בני אדם שונים. לטענתו, קיימים אנשים שלפני שהם מזהים בעיה מוסרית הם חייבים "לראות דם" אצל הקורבן הפוטנציאלי. לעומת זאת, בקרב אנשים אחרים, רמת הרגישות המוסרית היא כה גבוהה, שכל מפגש עם פנים מדוכדכות גורם להם להתעוררות מוסרית. בהגדרתו של רסט קיימים מספר חסרונות: ההגדרה היא אמנם רחבה מספיק על מנת לכלול גורמים שונים המוזכרים בתיאוריות האתיות הנורמטיבית אך אין היא מאפשרת לתפיסות פילוסופיות מנוגדות להימצא תחת קורת גג אחת. לדוגמא, ההגדרה של רסט המתייחסת לפגיעה אפשרית באחר תואמת את התפיסה המדגישה את התוצאות כמאפיין מוסרי. מאידך, אין בהגדרה כל התייחסות לסטנדרטים על פיהם יוגדר האירוע המוסרי ככזה כפי שדורשת הגישה הדאונטולוגית. חסרון נוסף בהגדרה של רסט הוא, ההתעלמות מהרגש בתהליך הזיהוי המוסרי. בטרפילד (1997 (Butterfield, שהושפע ממושג התפיסה המוסרית המוזכר אצל בלום.(moral awareness) מגדיר את שלב הזיהוי המוסרי כ "מודעות מוסרית" (Blum, (1991 לדעתו, מושג התפיסה המוסרית מתאים לתיאור התהליך כולו הכולל את מרכיבי הסוגיה המוסרית, הבדלים אינדיבידואלים בין סוכנים מוסריים שונים, ונורמות חברתיות/ארגוניות. כל אלה משפיעים לדעתו של בטרפילד על המודעות המוסרית. בטרפילד מוסיף להגדרה של רסט (1986 (Rest, את מרכיב הפגיעה בנורמות מוסריות: "Moral awareness occurs when a person realizes that his/her response to a given issue could affect the interests,welfare or expectations of the self or others in a fashion which may conflict with one or more ethical standards or norms." (Butterfield, 1997,p.12, my empasis) עיון בספרות מעלה שלוש גישות עיקריות לתיאור הגורמים המשפיעים על תהליך הזיהוי המוסרי. כל אחת מהגישות הללו מדגישה מרכיבים אחרים בהגדרות תהליך הזיהוי המוסרי. הגישה האחת, רואה במאפיינים האובייקטיבים של הסוגיה הנתפסת את הגורמים המשמעותיים 86

87 א 7 ביותר לזיהויה כסוגיה מוסרית (1991.(Jones, עפ"י גישה זו עוצמה מסויימת של מאפייני הסוגיה ("כמות הדם הנשפך") גורמת לזיהויה כסוגיה מוסרית, ואילו עוצמה חלשה יותר של המאפיינים מביאה לכשל בזיהוי מוסרי. הגישה השניה, מתמקדת בגורמים שמחוץ לסוגיה המוסרית: התפיסה הסובייקטיבית של הסוכן המוסרי, וגורמי הרקע שלצידם מופיעה הסוגיה 2000) Wittmer,.(Butterfield et al, 2000; Hunt & Vitell, 1993; הגישה השלישית תופסת את תהליך הזיהוי המוסרי כפונקציה של הבדלים בין אישיים ) et Rest et al, ;1999 Butterfied Schwartz, 1977.(al,,2000 לוח מס' א 7 ' מתאר את שלושת גורמי ההשפעה העיקריים על זיהוי סוגיות מוסריות. הגורם הראשון הם תכונות הסוגיה המוסרית עצמה, כתוכן הסוגיה, מידת הבולטות של המאפיין המוסרי וכו'. הגורם השני מתמקד בתכונות הסוכן המוסרי כעמדות אתיות, שלב ההתפתחות המוסרית, מאפייני אישיות כמוקד שליטה וכו'. הגורם השלישי מתמקד בגורמים סיטואציוניים שבמסגרתם מופיעה הסוגיה המוסרית כתרבות ארגונית, לחץ להישגים וכו'. לוח מס' ' - גורמי השפעה אפשריים על זיהוי סוגיות מוסריות מאפייני הסוגיה המוסרית מאפייני הסוכן המוסרי הסיטואציה שבה מופיעה הסוגיה זיהוי סוגיה מוסרית דגש על מאפייני הסוגיה בזיהוי המוסרי ג'ונס (1991 (Jones, מדגיש את אופי הסוגיה המוסרית כמרכיב החשוב ביותר בתהליך הזיהוי ומבחין בין רמות שונות של הנזק לקורבן. עוצמת הפגיעה המוסרית נקבעת עפ"י אופי הפגיעה (גופני,פסיכולוגי וכלכלי) והנזק שנגרם לאדם. לדעתו של ג'ונס, הבעיה בזיהוי סוגיות מוסריות היא, בתחרות של אירועים שונים על הקשב של מקבל ההחלטה. ג'ונס מאפיין את "כושר התחרות" של הסוגיה המוסרית באמצעות מושג ה"עוצמה מוסרית". מושג זה המורכב משישה מרכיבים היכולים להבליט את העוצמה של ההיבטים המוסריים בסיטואציה: גודל התוצאות,מידת ההסכמה החברתית (להחלטה), הסתברות לתוצאה (נזק), מיידיות בזמן (פער הזמן בין ביצוע הפעולה לתוצאותיה),קירבה לנשוא הפעולה (חברתית,פסיכולוגית ותרבותית), עוצמת הריכוז של הפגיעה. העוצמה המוסרית של הסיטואציה המאופיינת ע"י הבולטות והחיות ( Vividness )של מרכיביה, היא המשפיעה על האספקטים הסלקטיביים של הקשב. אירועים מסוימים יבלטו אם יהיו במצב בו הם מודגשים יחסית לרקע שבו הם מתרחשים, ואילו אחרים ייטמעו ברקע. סוגיות מוסריות בעלות עוצמה מוסרית גבוהה תבלוטנה יותר מאלו המאופיינות 87

88 ע"י עוצמה נמוכה ולכן הן תיזכנה בתחרות על הקשב של מקבל ההחלטה. גם מירי והלקמה (2002 Helekma, (Myyry & מגדירים רגישות המוסרית עפ"י מאפייני הסיטואציה. הם פיתחו מדד לרגישות מוסרית של עובדים סוציאליים המתמקד בזיהוי המאפיינים של בעלי העניין המופיעים בסיטואציה המוסרית. המדד מורכב משלושה מימדים: זיהוי תכונות מיוחדות של בעלי העניין, הגדרת זכויותיהם וחובותיהם, ויחוס אחריותם לסיטואציה המזוהה. הציון המקסימלי ברגישות המוסרית ניתן למי שמזהה את כל המאפיינים המרכיבים את שלושת המימדים הללו. ויוור (2007 (Weaver, טוענת כנגד מירי והלקמה כי אמנם המדד שלהם מתייחס לזיהוי שלושת המימדים בסיטואציה המוסרית אך לא נכללת בו היכולת של הסוכן בהמוסרי לזהות קודם לכן כי הוא עוסק בסוגיה מוסרית מאפייני הסוכן המוסרי כגורמים דומיננטיים בזיהוי המוסרי לינד ורריק (1995 Rarick, (Lind & שמים דגש על יכולת הזיהוי של הפרט. הם מזהים חמש יכולות בסיסיות המהוות לדעתם מרכיבים הכרחיים לרגישות מוסרית בצפיה בחדשות בטלביזיה: (כולל בני א. היכולת לתפוס ולהבין את התכונות המיוחדות של המצב האדם השותפים לארוע, הפעילויות שהם מבצעים וההקשר בו מתבצעת הפעילות). שבו היכולת לאבחן ולגלות סוגיות או בעיות בעלות אופי מוסרי במצב ב. הם צופים, ולהבין שלמשתתפים השונים יש זכויות וחובות. היכולת לחזות את התוצאות של הבחירות המוסריות של האנשים בהם ג. הם צופים. בני אדם אחרים יושפעו מתוצאות ההתנהגות היכולת להבין כיצד ד. שנובעת מהבחירה המוסרית. הבנת האינטראקציה בין ארבעת הגורמים ה. ויטמר (2000 (Wittmer, מתמקד גם הוא במאפייני הסוכן המוסרי ומוסיף מימד נוסף המתמקד במידת החשיבות שמייחס הסוכן המוסרי לסוגיה המוסרית. הוא מבחין לתהליך הזיהוי בין תפיסה מוסרית, לרגישות מוסרית. תפיסה מוסרית מוגדרת על ידו כיכולת לזהות את המימד המוסרי בסיטואציה. לעומת זאת, רגישות מוסרית הינה ייחוס מידת החשיבות למימד המזוהה. הנט וויטל ) & Hunt עפ"י ויטמר אדם יכול לזהות סוגיה מוסרית אך לא לגלות רגישות מוסרית. מגדירים רגישות מוסרית כתכונה אישית שמאפשרת לבני אדם לזהות סוגיות (Vitell, 1993 מוסריות. בשונה מג'ונס (1991 (Jones, הם מציגים גישה המבחינה בין ההיבט האובייקטיבי של מימדי הסוגיה המוסרית הניתנים לבחינה חיצונית ואובייקטיבית לבין ההיבט הסובייקטיבי של הסוגיה שהופכת לסוגיה מוסרית רק כאשר היא קיימת ב"עיני המתבונן". גם הנט וויטל סבורים כי רק סוגיות מוסריות שנראות בעיני האדם חשובות במידה מספקת תגרומנה לקונפליקט מוסרי מעמיק דיו שיעורר את תהליך קבלת ההחלטות המוסרי. בדומה להנט וויטל, רואים רובין ושות' (1996 Forrest, (Robin, Reidenbach & בחשיבות הנתפסת של התוכן המוסרי כמרכיב המשמעותי יותר בהגדרת הרגישות המוסרית. הם טוענים כי גם כאשר הסוגיה המוסרית מזוהה 88

89 ע"י מקבל ההחלטה היא צריכה "להתמודד" על חשיבותה. רובין ושות' ומגדירים מדד הבוחן את החשיבות הנתפסת של הסוגיה. מדד זה שונה ממדד העוצמה המוסרית של ג'ונס (1991 (Jones, משום שהוא מתמקד בתפיסותיו הסובייקטיביות של הפרט ולא בתכונות המאפיינות את הסיטואציה. גישה שונה מציגים לוצן ושות' (2006 Norberg,.(Lutzen, Dahkquist, Erikson & הם מגדירים רגישות מוסרית כקשב לערכים מוסריים המעורבים בסיטואציה קונפליקטואלית תוך מודעות של מקבל החלטה לתפקידו ולאחריותו באותה סיטואציה. עבור לוצן ושות', רגישות מוסרית אינה רק תחושה אינטואיטיבית נוסח יום,(Hume) אלא יכולת אישית הנרכשת באמצעות ניסיון המהווה בסיס להגדרת החשיבות המוסרית של הסיטואציה. הם קושרים בין הידע וההתנסות המוסרית לבין המוטיבציה המוסרית ומבחינים בין "רגישות אתית" ו"רגישות מוסרית"( 189.p). "רגישות אתית" מוגדרת על ידם כידע של תורת האתיקה ועקרונותיה, ואילו ב"רגישות מוסרית" הם מתכוונים לאג'נטיביות האישית במערכת יחסים בין אישית. את תהליך הזיהוי המוסרי מנקודת המבט של תהליכי עיבוד דגש על תהליך הזיהוי נרואז (1996 (Narvaez, מגדירה moral ) המידע. היא מזהה שני שלבים עיקריים בתהליך הזיהוי המוסרי: תפיסה מוסרית (perception ופרשנות מוסרית interpretation).(moral לטענתה, מופנה הקשב בשלב התפיסה המוסרית, לגירוי מסויים ומתבצע ארגון התפיסתי של נתוני תשומה. בהמשך מתקבלת החלטה לגבי קיום/אי קיום מרכיבים מוסריים בסיטואציה. בשלב הפרשנות, מתבצעת הגדרת מרכיבי הסיטואציה ומערכות היחסים שביניהם. גם פלק-הנדרסון (1995 (Fleck-Henderson, מבחינה בין שני מדדי זיהוי: מדד הרגישות שמשמעותו זיהוי מרכיבים בולטים בסיטואציה, ומדד המורכבות- שמוגדר כיכולת לזהות את האינטרסים של בעלי העניין המיוצגים בסיטואציה הצורך בהגדרה מעודכנת של הזיהוי המוסרי סקירת הספרות מצביעה על שוני בדרך בה חוקרים שונים תופסים את מהותו של מרכיב הזיהוי המוסרי. שוני זה משפיע על הדרך בה הם מגדירים את מרכיב הזיהוי / רגישות המוסרית באופן אופרציונלי. בעוד שחלק מהחוקרים מסתפקים בציון אופי הסוגיות המוסריות בלבד כמדד לרגישות מוסרית, הרי שאחרים כוללים במושג גם את הבנת מרכיבי הסוגיה ו/או הגדרת החשיבות היחסית של הסוגיה. ויוור (2007 (Weaver, מגיעה למסקנה כי יש שונות רבה וחוסר אחידות בהגדרת מושג הרגישות המוסרית. בסקירת ספרות שהקדישה לנושא היא מצאה שימוש ב- 56 מאפיינים של רגישות מוסרית/אתית במחקרים השונים. מאפיינים אלו מתקבצים סביב חמישה גורמים עיקריים: מאפיינים קוגניטיביים, מאפיינים רגשיים, מיומנות, תפיסת אחריות וידע. ויוור טוענת כי למרות המחקרים הרבים שנערכו בנושא, מושג הרגישות המוסרית נמצא עדיין ברמת בשלות מדעית נמוכה וסובל מפגמים יסודיים כ: "multiplicity of descriptors,lack of conceptual clarity,gaps in understanding and difficulty with generalizing and integrating findings" (Weaver, 2007,p.150) 89

90 לצורך המחקר הנוכחי נבחר במושג "זיהוי מוסרי" שאותו נגדיר כדלהלן : " זיהוי מוסרי recognition) (moral הוא המידה שבה האדם מזהה במצב איתו הוא נדרש להתמודד (בהפנייתו של גורם חיצוני, או כתוצאה ממפגש אקראי), היבטים בעלי סבירות נראית לעין לפגיעה (פיזית,פסיכולוגית, וכלכלית) בבני אדם,קבוצות בני אדם,ארגונים,בע"ח וישויות תשתיתיות, המתנגשת עם עיקרון מוסרי אחד או יותר, ומייחס חשיבות לטיפול באותה פגיעה צפויה,בתוך מכלול הסוגיות איתן הוא מתמודד". הגדרה זו מהווה אינטגרציה של מרכיבים שונים בהגדרות שהוצגו קודם לכן, ובתוספת מרכיבים המתחייבים מפערים הקיימים באותן הגדרות. המושג זיהוי מוסרי מתמקד בתהליך המתקיים בעת המפגש עם סוגיה מוסרית בסביבה עמומה. העדפת המושג זיהוי מוסרי על רגישות מוסרית נובעת מכך שרגישות מוסרית מתייחסת לתהליך פנימי ואילו זיהוי מוסרי מתייחס לתהליך בר- תוצאה המושפע הן מתכונות אישיות והן מגורמי סיטואציה. ההגדרה המוצעת כוללת חמישה מאפיינים עיקריים: א. דרגות עוצמה הולכות וגדלות - בעוד שברב ההגדרות נתפסת המודעות/רגישות/דמיון/תפיסה מוסרית כמימד דיכוטומי (קיימת /לא קיימת). הרי בהגדרה שאומצה במחקר הנוכחי קיימת התייחסות לעוצמות שונות של התופעה (Jones,1991) ב. התייחסות לסיטואציה - ההגדרה הנוכחית מתארת שני מצבי התמודדות, מצב שאיתו האדם נדרש להתמודד כתוצאה מבקשה/הוראה ע"י אחרים, לעומת מצב אקראי המתרחש בסביבת הסוכן המוסרי שבו הוא אמור להבחין במרכיבים מוסריים.( 2000 al, ( Butterfield et ג. אופי האובייקט הנפגע - הרחבת הגדרת האובייקט הנפגע לתשתיות מעבר לבני אדם ובע"ח. ד.חשיבות הסוגיה - מידת ההכרה בחשיבות של אותה סוגיה מוסרית שזוהתה( 2000.(Wittmer, ה.סטנדרטים מוסריים - בשונה מההתייחסות לפגיעה האפשרית נדרשת הגדרת הסטנדרט המוסרי על פיו הוגדרה הסוגיה 2006) Norberg,.(Lutzen, Dahkquist, Erikson & מחקרים בנושא הרגישות המוסרית מדידת הרגישות המוסרית הפרק הנוכחי מוקדש לסקירת דרכי המדידה השונות של שלב הזיהוי המוסרי. המחקר הראשון שבחן את מושג הרגישות המוסרית נערך ע"י בבו ואחרים Yamoor,1985) (Bebeau, Rest & שפתחו מבחן לרגישות מוסרית ברפואת שיניים.DEST- הם בקשו מסטודנטים לרפואת שיניים בשלבי לימוד שונים לקבלת התואר להאזין לארבעה אירועים מוקלטים המתארים מצבים בעייתיים עם היבטים מוסריים מתחום רפואת השיניים. לאחר שהנבדקים הקשיבו לקלטות הם נתבקשו לפרש את האירועים שהושמעו להם. נבדקים שהיו ברורים ובהירים בתשובותיהם לגבי דרכי הפעולה האפשריות שעומדות בפני הדמות באירוע קיבלו ציונים גבוהים ברגישות מוסרית ואילו אותם נבדקים שלא הצליחו לתאר את דרכי הפעולה האפשריות העומדות בפני הדמות שמלאה את תפקיד רופא השיניים קיבלו ציונים נמוכים יותר. בבו ושות' (1985, al (Bebeau et מדווחים על שני ממצאים מעניינים: א. קשר חיובי נמוך בין ציוני ה- DEST לבין ציוני ה DIT- (מדד לרמת השפיטה המוסרית). לממצא זה חשיבות רבה לבחינת התוקף המבחין של המושג 90

91 והוא מצביע על כך שכל אחד מהמבחנים מייצג מרכיב אחר בתהליך קבלת ההחלטות המוסרי. מהממצאים נובע כי קיימת אפשרות שאדם מסוים יהיה בעל רגישות מוסרית גבוהה אבל בעל יכולת חשיבה שמקשה עליו עיבוד מאוזן של פתרון צודק לבעיה (1986.(Rest, ב. נמצא קשר חיובי בין הוותק של הנבדקים בלימודי הרפואה לציוני הרגישות המוסרית שלהם. סטודנטים משנים מתקדמות השיגו ציוני רגישות מוסרית גבוהים יותר מאשר סטודנטים משנים נמוכות יותר. הממצא הנ"ל מצביע על העובדה כי רגישות מוסרית יכולה להתפתח באמצעות תהליכי סוציאליזציה. ההסבר שנותנים בבו ושות' לממצא הנ"ל הוא שככל שהסטודנט נמצא בשלבים מתקדמים יותר כך, הוא מודע יותר לנורמות וקודים מקצועיים בתחום הרפואה ואלה משפיעים על רגישותו המוסרית. ליפשיץ (2008 Lipshitz, ( טוען על מנת שאדם יהיה מודע למאפייני הסיטואציה הוא צריך לרכוש מומחיות רבה יותר. שיטת המחקר שהשתמשו בה בבו ושות' יוצרת בעיה מתודולוגית במדידת הרגישות המוסרית. מאחר והנבדקים היו מודעים לכך שהם עוסקים בסוגיות מוסריות הרי שהמטלה שאיתה התמודדו הייתה הפרשנות של הסיטואציה והגדרת ההתנהגויות האפשריות העומדות בפני הדמות המרכזית באותן סוגיות ולא זיהוי מוסרי. רסט (1986 (Rest, מעלה ביקורת כלפי העובדה שהנבדקים במחקרם של בבו ושות' היו מודעים לאופי המוסרי של הסוגיות: "The ethical dilemma is the main focus of the tape and all subjects recognize that there is some sort of value/moral problem"(rest, 1986, p.24) גם ספרקס והנט (1998 Hunt, (Spurks& מעלים ביקורת מתודולוגית על עבודתם של בבו ושות'. הם טוענים שתוצאות המחקר הנ"ל הושפעו מאפקט הרציה החברתית וזאת, עקב ידיעתם של הנבדקים שהמחקר עוסק בזיהוי סוגיות מוסריות. חשיבות מחקרם של בבו ושות', למרות מגרעותיו, היא בכך שהוא פתח את התחום למגוון רחב של מחקרים. ושימש כנקודת התייחסות ביקורתית של רב החוקרים שטיפלו בנושא הרגישות המוסרית מאוחר יותר. ווקר (1984 (Voker, פיתח שיטה להערכת הרגישות המוסרית של יועצים חינוכיים תוך ניסיון לשפר את דרך המדידה של בבו ושות'. הוא הלך בעקבותיו של שוורץ (1968 (Schwartz, שטען כי התחושה של אחריות חברתית שחש האדם כלפי המעורבים בסיטואציה היא שמגדירה את הדילמה עבורו. בהשפעת עבודתו של שוורץ, הכליל ווקר את מרכיב המודעות לתוצאות ותפיסת האחריות לסיטואציה של מקבל ההחלטה במדד הרגישות המוסרית. על מנת להתגבר על הביקורת שהוטחה כלפי שיטת המדידה של בבו ושות' (1985 al, (Bebeau et הסתיר ווקר את הסוגיות המוסריות בתוך סיפור רחב יותר. הנבדקים, שהיו נאיבים למטרות המחקר האזינו לחילופי דברים בין מטופל למטפל בשתי פגישות טיפוליות שהוצגו להם באמצעות קלטות שמע. בתוך השיח שהתנהל בפגישה, הוסתרו סוגיות אתיות שעסקו בשלומו של אדם שלישי. בדרך זו התגבר ווקר על ההשפעה של אפקט הרציה החברתית. לאחר שמיעת הקלטת, נתבקשו הנבדקים לענות לסדרה של שאלות לגבי הסוגיות האתיות שהוסתרו באירועים. ווקר ציינן את התגובות עפ"י המרכיבים העיקריים של שוורץ (תפיסה של עובדות קריטיות,תפיסה של תוצאות לאחרים, והאחריות לפעול) על סולם בן 5 דרגות. במחקר נעשתה השוואה בין שתי קבוצות: יועצים לא מנוסים - תלמידי תואר ראשון ובוגרים בעלי שתי שנות ניסיון, ויועצים מנוסים. רק כמחצית מהנבדקים גילו רגישות מוסרית בתגובותיהם (מעל ציון 2). בניגוד להשערתו, לא מצא ווקר הבדל 91

92 בין הרגישות המוסרית של טירונים ומומחים. בדומה לבבו ושות', מצא ווקר קשר חלש בין הרגישות המוסרית לשפיטה המוסרית. לינדסי (1986 (Lindsey, הרחיב את המחקר של ווקר וניסה לשפר את הבעיות המתודולוגיות שלו. הוא הגדיר את קבוצות הנבדקים שלו באופן ברור יותר ופיתח שני ארועים חדשים שהיו ביניהם הבדלים ברמת הבולטות המוסרית. הבולטות נקבעה על פי תשומת הלב שקיבל אותו אירוע בקהילה הפסיכולוגית בשנים הסמוכות למחקר. לינדסי מצא שיועצים בעלי ותק בן שלוש שנים ומעלה היו בעלי רגישות מוסרית גבוהה יותר מחבריהם בעלי הותק הנמוך. בדומה לממצאיו של ווקר גם נבדקיו של לינדסי הציגו רגישות מוסרית נמוכה שבאה לידי ביטוי בעובדה שקרוב ל 50% מממשתתפי המחקר לא זיהו את רב הסוגיות שהיו מוסתרות. הרברט ושות' 1990) Reid, (Herbert, Meslin, Dunn, Byme& השתמשו בדרך אחרת למדידת הרגישות האתית של תלמידי רפואה. הם בחנו את היכולת שלהם לזהות סוגיות אתיות באמצעות 5 אירועים כשבכל אירוע הוגדרו בין 7 ל- 9 סוגיות אתיות שעל המשתתפים היה לזהות אותן. גם משתתפי מחקר זה גילו רגישות מוסרית נמוכה. ממוצע הדילמות שזוהו עמד על 2.72 סוגיות.תלמידי שנה ב' זיהו סוגיות רבות יותר מתלמידי שנה א' וג'. בשונה מווקר (1984 (Voker, ומבבו ושות' (1985 al, (Bebeau et ובדומה להרברט ושות' (1990 al, (Herbert et השתמש שאוב (1989 (Shaub, באירועים כתובים לבדיקת הרגישות המוסרית של חשבונאים. שאוב "החביא" שלוש סוגיות מוסריות באירוע אחד, ולא במספר אירועים כפי שעשו זאת קודמיו. הנבדקים נתבקשו לקרא את האירוע ולציין את הסוגיות שהיו חשובות עבורם. ההגדרה של שאוב לרגישות מוסרית התמקדה ביכולת הזיהוי של האופי האתי של הסוגיה אך לא התייחסה למימד החשיבות של הסוגיה. בדומה לקודמיו מצא שאוב קשר מתון בין רגישות מוסרית לשפיטה מוסרית. בנוסף לכך, נמצא קשר חיובי בין רגישות מוסרית לבין אורינטציה אידאליסטית (עפ"י שאלון העמדות האתיות EPQ של פורסייט ] 1980 ([Forsyth, ובין רגישות מוסרית למחוייבות ארגונית. ספרקס והנט (1998 Hunt, (Sparks & בדקו את הרגישות המוסרית של חוקרי שווקים. הם השתמשו באירוע כתוב דומה לזה שחיבר ווקר (1984.(Voker, בנוסף, הם בקשו ממשתתפי המחקר לדרג את רמת החשיבות של הסוגיה המוסרית. ממצאי המחקר מצביעים על כך כי להערכת רמת החשיבות של הסוגיות לא היה כל ערך מוסף בניבוי ציון הרגישות המוסרית. לעומת זאת, נמצא כי לניסיון המקצועי של משתתפי המחקר היה קשר חיובי לרמת הרגישות המוסרית שגילו. הסוגיה שזוהתה ע"י רב הנבדקים אופיינה ע"י עוצמה מוסרית (1991 (Jones, גבוהה יותר מהסוגיות האחרות. באשר למשתנים האישיים, נמצא קשר שלילי בין תפיסה רלטיביסטית (עפ"י שאלון העמדות האתיות EPQ של פורסייט [1980 ([Forsyth, לרגישות מוסרית. קשר דומה נמצא Chan & Leung, ) ע"י סינג'פקדי ושות' 1999) Frank,.(Singhapakdi,Vitell & צ'ן ולאונג 2006) מצאו קשר בין מיקוד שליטה פנימי לרגישות מוסרית בקרב תלמידי חשבונאות. אך בניגוד לספרקס והנט וסינג'פקדי ושות',(Singhapakdi הם לא et al, 1999) (Sparks & Hunt, 1998) Forsyth, ) מצאו קשר בין רגישות מוסרית לתפיסות אתיות עפ"י שאלון הEPQ של פורסייט.(

93 לינד ורריק (1995,1999 Rarick, (Lind,,1997 Lind & ערכו סדרה של מחקרים ייחודיים במטרה לבחון את הרגישות המוסרית של צופי טלביזיה. הם הציגו בפני נבדקים סרטים שנלקחו ממהדורות החדשות של תחנת טלביזיה מקומית ובחנו את יכולתם לזהות מרכיבים אתיים במהדורות החדשות. לאחר הצפייה בקטע סרט שתיאר סיטואציה שהיו בה מרכיבים אתיים רואיינו משתתפי המחקר, כל אחד במשך כשעה. תוכן הראיון הוערך ע"י שופטים לגבי ארבעה מרכיבים עיקריים: הבנה של מאפייני הסיפור, סוגיות מוסריות שזוהו בסיפור, תוצאות ההתרחשות, ופגיעה בבעלי עניין. לינד ורריק מצאו דיפרנציאציה רבה ברמת הרגישות המוסרית של הנבדקים. המיפוי הקוגניטיבי שערכו החוקרים מצביע על כך שקיימים פרופילים שונים של בעלי רגישות מוסרית (שמונה במספר) עפ"י הדגש ששמו המשתתפים על כל אחד מארבעת המרכיבים (הבנת הארוע המוצג במהדורת החדשות, הגדרת הבעיות האתיות המאפיינות אותו, הצבעה על תוצאות אפשריות וזיהוי בעלי העניין המעורבים בארוע). שימוש בשיטות מדידה נוספות להערכת הרגישות המוסרית אנו פוגשים אצל ון סנדט (2001 (VanSandt, וג'ורדן (2005.(Jordan, ון סנדט (2001 (VanSandt, בחן את הרגישות המוסרית של מנהלים ועובדים בשבעה ארגונים שונים באמצעות יכולתם לזהות אירועים לא אתיים בקטעים מהסרט Money" "Other People's המכיל סדרה של אירועים מפוקפקים מבחינה אתית. ציון הרגישות האתית ניתן למשתתפים עפ"י מספר הסוגיות שזוהו. ג'ורדן לעומת זאת, השוותה בין רמת המודעות המוסרית לסוגיות מוסריות בעולם העבודה בין מנהלים מהמגזר העסקי ופרופסורים במדעי החברה והרוח. משתתפי המחקר קיבלו באמצעות האינטרנט אירוע (בתוכו הוסתרו מספר סוגיות אתיות) שבו הם נתבקשו למלא תפקיד של חבר בוועדה של תאגיד עסקי. המשתתפים נתבקשו להכין את עצמם לישיבת הועדה ולבחור 3-5 סוגיות שיש לדעתם להעלות לדיון בישיבה הקרובה, להסביר את בחירתם, ולדרג את החשיבות של הסוגיות. מדד המודעות המוסרית נקבע עפ"י מספר הסוגיות המוסריות שצוינו ע"י המשתתפים. סדרת המחקרים שתוארו לעיל מציגה מגוון דרכי מדידה של שלב הזיהוי המוסרי.מחקרים אלו מצביעים על שונות בין החוקרים בדרך מדידת המושג. שונות זו מקשה על השוואה בין תוצאות המחקרים השונים גורמים המשפיעים על זיהוי מוסרי עוצמה מוסרית אחד הגורמים שנמצאו כבעלי השפעה משמעותית על זיהוי סוגיות מוסרית הוא מידת הבולטות של ההיבט המוסרי בסיטואציה המוערכת לצורך קבלת החלטה. מימד הבולטות בא לידי ביטוי במושג ה"עוצמה המוסרית" שהציע ג'ונס (1991.(Jones, מבחינת ממצאי המחקרים שנערכו בנושא עולה כי קיימת שונות לגבי מימדי מושג ה"עוצמה המוסרית" המצביעים על הקשר הנ"ל. מאי ופאולי (2002 Pauli, (May & סקרו סדרת מחקרים שנערכו בנושא ה"עוצמה המוסרית" ומדווחים על השפעה דיפרנציאלית של מרכיבי העוצמה המוסרית על זיהוי מוסרי. מרכיבי "הסכמה חברתית " ו"חומרת התוצאות" נמצאו על ידם כגורמים המשפיעים ביותר. מקמהון והרווי (2006 Harvey, (McMahon & ביצעו ניתוח גורמים על התגובות לפריטי "סולם העוצמה המוסרית הנתפסת" (PMIS) שפתחו סינג'פקדי ושות' 1999) al, (Singhapakdi et כי ומצאו 93

94 שלושה ממרכיבי ה"עוצמה המוסרית" השפיעו על הזיהוי המוסרי: עוצמת התוצאות, קרבה בזמן והסכמה חברתית. דוקריץ ואחרים (2000 al, (Dukerich et ניסו לתקף את מרכיב העוצמה המוסרית כמאפיין המבחין בין סוגיות מוסריות וא-מוסריות. הם בקשו ממנהלים לתאר מניסיונם האישי שני מקרים: מקרה שבו הם התמודדו עם החלטה שהיו לה משמעויות מוסריות ומקרה נוסף שבו התמודדו עם החלטה ניהולית שלא היו לה השלכות מוסריות. מניתוח תוכן שבוצע על החומר שהופק מהראיונות נמצא כי הבעיות בעלות האופי המוסרי היו שונות באופן בולט מהבעיות הא-מוסריות בארבעה מימדים ממרכיבי העוצמה המוסרית של ג'ונס (1991 (Jones, חומרת התוצאות, הסכמה חברתית, קרבה ומידת הריכוז של האפקט. ההקשר הארגוני להקשר שבו מופיעה הסוגייה המוסרית השפעה על הזיהוי של סוגיות מוסריות. בטרפילד ושות' (2000 Weaver, (Butterfield,Trevino,& בחנו את ההשפעה של מאפייני הסוגיה המוסרית וגורמי ההקשר על המודעות המוסרית של מנהלי מודיעין עסקי. מאפייני הסוגיה שנבחנו היו השפה הארגונית שהוצגה באירועים (שימוש במושגים מוסריים לעומת שימוש במונחים נייטרליים בשיח הארגוני), ועוצמת הפגיעה בבעלי עניין. מאפייני ההקשר היו: מידת ההסכמה המשוערת של עובדי הארגון בו עובד המשתתף לפגיעה האתית המוצגת באירוע, ומידת האגרסיביות הבאה לידי ביטוי בתחרות כנגד המתחרים המאפיינת את הארגון בו עובד המשתתף. בשונה ממחקרים קודמים, בצעו בטרפילד ושות' גם ניתוח תוכן של תגובות המשתתפים. ממצאי המחקר מצביעים על השפעה של מאפייני הסוגיה וגורמי ההקשר על המודעות המוסרית. ניתוח התוכן של תגובות המשתתפים לגבי מחשבותיהם הצפויות של גיבורי שני האירועים הנ"ל העלה 8 קטגוריות התייחסות: הכרה בקונפליקט בין סטנדרטים אתיים,הצורך לציית לחוק, נימוס, הוגנות, חשיבות היושרה, אפשרות גרימת סבל למתחרה, שימור הדימוי של החברה, ושמירה על המארג החברתי של החברה מכניסת אנשים לא ישרים. ון סנדט (2001 (VanSandt, מדווח כי האקלים האתי של הארגון נמצא כמנבא העיקרי של רמת המודעות המוסרית של עובדים ומנהלים. הסבר אפשרי להשפעת האקלים הארגוני על התנהגות אתית אפשר למצוא אצל ברדמאייר ושילדס (1995 Shields, (Bredemeier & הטוענים כי אקלים של תחרות גורם לבני אדם להתמקד במטרותיהם האישיות ובמטרות צוותי העבודה שלהם, ולהזניח את צרכי האחרים. כתוצאה מכך. יכולה תחרות בארגון לפגוע ביכולתו של האדם לפרש סוגיות מוסריות. לעומת זאת, שיתוף פעולה מגביר את המודעות לבעיותיהם של האחרים. זיהוי מוסרי בקרב מנהלים תהליך הזיהוי המוסרי נבדק במעט מאד מחקרים בקרב מנהלים בפועל. הנטר (1998 (Hunter, לדוגמא, ביקש מעובדים ומנהלים באותו ארגון לזהות סוגיות עסקיות באירוע כתוב שהוסתרו בו שבע סוגיות אתיות ומסיחים שונים. מחצית מהסוגיות סווגו כממוקדות בנושאי דאגה ואחריות ואילו המחצית שניה סווגה כממוקדת בנושאי צדק. ממוצע ציון הזיהוי של כלל המשתתפים,עמד על ממוצע 5.12 מתוך 7 האפשריות. בשונה מממצאי מחקרים קודמים זיהו המנהלים במחקר סוגיות רבות יותר מאשר עובדים מן השורה. הנטר מגיע למסקנה כי רב המנהלים מסוגלים לזהות סוגיות אתיות ללא כל בעיה. ובר (1996 (Weber, בדק את הרגישות המוסרית של

95 מנהלים בגילים 22 41, מצא כי סוג הפגיעה ועוצמת התוצאה השפיעו על ההתייחסות המוסרית של משתתפי המחקר. ג'ורדן (2005 (Jordan, הישוותה בין רמת המודעות המוסרית לסוגיות מוסריות בעולם העבודה של מנהלים מהמגזר העסקי לזו של פרופסורים במדעי החברה והרוח. המנהלים במחקר גילו עניין רב יותר בסוגיות הקשורות לרווחיות עסקית ועניין קטן יותר בסוגיות מוסריות בהשוואה למשתתפים חסרי רקע ניהולי. ג'ורדן טוענת כי הניסיון הניהולי גורם לזמינות רבה יותר של סכמות אסטרטגיות בקרב מנהלים, וכי הניסיון הניהולי מפריע בזיהוי סוגיות מוסריות בסיטואציות עסקיות. לתרבות המקומית השפעה על תהליך הזיהוי. סימגה-מוגן ושות' Simga-Mugan,) Kavut, 2005 (Daly,Onkal & השוו בין הרגישות המוסרית של מנהלים בארה"ב ומנהלים בתורכיה באמצעות הצגת אירועים בעייתיים מבחינה אתית. ממצאי המחקר מצביעים על כך כי בסוגיות הקשורות בטיפול בעובדים גילו המנהלים בשתי התרבויות את הרגישות המוסרית הגבוהה ביותר ואילו באירועים הקשורים בפגיעה אפשרית בחברה (society) גילו המנהלים את הרגישות הנמוכה ביותר בשתי התרבויות גם יחד. מנהלים טורקים הדגישו בהערכותיהם את מימד הדאגה ואכפתיות ואילו המנהלים האמריקאים הדגישו יותר את מימד הצדק וזכויות הפרט. סימגה-מוגן ושות' מדווחים כי תוכן הסוגיה שהוערכה ע"י המנהלים נמצא כמנבא טוב יותר של רגישות מוסרית מאשר הלאום של משתתפי המחקר. ון סנדט (2001 (VanSandt, מצא כי קיים קשר בין רמת ההשכלה של העובדים והמנהלים לבין רגישותם המוסרית לעומת זאת לא נתגלו הבדלים ברגישות המוסרית בין נשים לגברים. גם לגיל המשתתפים לא היה קשר לרמת הרגישות המוסרית. סיכום ממצאי המחקרים ממצאי המחקרים שבחנו את מושג הרגישות המוסרית בהגדרותיו השונות מצביעים על המגמות הבאות : 1. נמצא קשר נמוך בין מדדי הרגישות המוסרית ומדדי השפיטה המוסרית (תוקף מבנה). התוקף המבחין למושג הרגישות המוסרית שבא לידי ביטוי בקשר הנמוך בינו לבין שפיטה מוסרית נמצא עקבי במספר רב של מחקרים ) 2006; Leung, Bebeau, Rest,&Yamoor, 1985; Chan & ( Sparks & Merenski, 2000; Voker, נמצא קשר חיובי בין רמת השכלה, נסיון מקצועי וגיל לרמת הרגישות המוסרית. (Bebeau,Rest,& Yamoor,1985; Lindsey, 1986; Sparks & Hunt,1998 ;VanSandt,2000) 3. קיים קשר חיובי בין רמת התפקיד הניהולי לבין רמת הרגישות המוסרית - מנהלים בדרגות בכירות יותר מגלים רמה גבוהה יותר של רגישות מוסרית( 1998 Hunter,.(Dibatista, ; קיים קשר חיובי בין משתני אישיות כמיקוד שליטה פנימי, מאקיבליזם נמוך, אינטואיטיביזם ב- MBTI ויכולת נטילת תפקיד, לרגישות מוסרית (& Loe,Ferrell Chan & Leung, ;2006 (Mansfield, 2000; Ford & Richardson,

96 5. קיים קשר בין האידאולוגיה האתית של הנבדקים לבין רמת הרגישות המוסרית. אבסולוטיסטים ואידאליסטים (עפ"י ה- EPQ ) מגלים רמת רגישות גבוהה יותר ואילו מקיאבליסטים ורלטיביסטים מגלים רמת רגישות נמוכה יותר ומגלים סובלנות לבעיות מוסריות שנתפסו כחמורות יותר בעיני האחרים. 1999;) Frank, Shaub,1989; Singhapakdi, Vitell & ( Sparks & Hunt, 1998; Sparks & Merenski, נשים בסביבה העסקית מגלות רמת רגישות מוסרית גבוהה יותר מגברים אם כי בפער קטן Chonko & Hunt, 1985; Malavika & Suresh, 1993; Myyry & Helkama, 2002; Ruegger.(& King, 1992; Simga-Mugan, et al, 2005; Swenson Lepper, 1998; Tyson,1992 סיכום הביקורת המתודולוגית סקירת הספרות מצביעה כי קיימים הבדלים בין החוקרים השונים בהגדרות אופרטיביות של מושגי הזיהוי/תפיסה/מודעות /רגישות, אתית/מוסרית, בדרכי המדידה שלהם, ובהבנת הגורמים המשפיעים על עוצמתם. קולינס (2000 (Collins, ביצע סקירת ספרות ממצה לגבי מחקרים שנערכו בנושא הרגישות המוסרית בין השנים והגיע למסקנה כי חקר הרגישות המוסרית נמצא עדיין בתחילת דרכו וכי חסרה מסגרת מושגית שתאפשר את הצטברות הידע בתחום: "After reviewing this extensive research, a general conclusion is that many factors impact person ethical sensitivities giving credit to all of the factors is meaningless from practical perspective research in the field suffers from lack of consensus on appropriate measurement techniques as a result researchers have gathered a tremendous amount of situation specific knowledge that is not generalized " (Collins, 2000, p.14) למסקנה דומה מגיעים גם לו ושות' (2000 Mansfeild, (Loe,Ferrell & שערכו סקירה של מחקרים בתחום קבלת החלטות אתיות סביבה עסקית: "The findings were widely diverse researchers fail to relate awareness to ethical behavior in organizations, representing a significant opportunity for study.".(loe et al, 2000, p.198) את הביקורת המתודולוגית הרחבה ביותר על חקר תהליך הזיהוי המוסרי אנו מוצאים אצל ויוור (2007.(Weaver, הטוענת כי מושג הרגישות המוסרית לא הגיע עדיין לבשלות מדעית וכי יש להמשיך ולתקף אותו. לסיכום: הבעיות העיקריות המאפיינות את חקר שלב הזיהוי המוסרי הן:. 1 קיימת חוסר הסכמה לגבי שיטות המדידה המתאימות הנובעות משוני בהגדרות האופרטיביות של המושג. חוקרים מסויימים מודדים את המושג באמצעות היכולת לאתר סוגיות מוסריות/אתיות חבויות בסיטואציות כוללניות, ואילו חוקרים אחרים מתייחסים למושג כשיפוט ישיר של מידת האתיות/מוסריות של מצבים/התנהגויות מוגדרים. 96

97 2. קיים שימוש באמצעי מדיה שונים למדידת המושג (קלטות אודיו, סרטים וארועים כתובים) כך שקשה להשוות בין מחקרים שונים. (לדוגמא: פז (1984) מצא הבדלים בשפיטה מוסרית כתוצאה מהצגת דילמות מוסריות באמצעי מדיה שונים : וידאו, טייפ, גרסה כתובה) 3. בטכניקות המדידה הישירות שבהן מודעים המשתתפים לסוגיות המוסריות קיים חשש להשפעת אפקט הרצייה החברתית. 4. אין קנה מידה מוחלט למדידת הרגישות המוסרית. השוני בתגובות הנבדקים קשור ברב המקרים בתכנים ספציפיים ובחומרת העבירות המאפיינות את האירועים. 5. קיימות תוצאות שונות וסותרות באשר למידת ההשפעה של מרכיבי העוצמה המוסרית ) Jones, 1991) על הזיהוי של סוגיות מוסריות. 6. ברב המחקרים לא נעשה ניסיון לנתח את התהליכים הקוגניטיביים והאינטואיטיביים המאפיינים שלב זיהוי הסוגיה המוסרית להגדרותיו. 7. לא נבחנה באופן מספק השאלה לגבי הקשר בין רגישות מוסרית למוטיבציה מוסרית. 8. לא נבחנה השאלה האם רגישות מוסרית היא תכונת אופי יציבה. 9. לא נבדקו יחסי הגומלין בין השפעת רגישות מוסרית כתכונה אישית על תהליך הזיהוי המוסרי לבין השפעת מאפייני הסיטואציה על תהליך הזיהוי. 10.לא נעשה כל ניסיון לבחון את תהליך הזיהוי בסביבה הטבעית שבה מתקיימים תהליכי ההחלטות המוסריים. הנחת היסוד של העבודה הנוכחית הנגזרת מהגדרת הזיהוי המוסרי שהוצגה בסעיף היא, כי זיהוי מוסרי אינו מושג של הכל או לא כלום אלא מושג המורכב מדרגות שונות הנמצאות על רצף. מטרת המחקר הנוכחי לבחון את תהליכי זיהוי הסוגיה המוסרית באמצעות שיטות מחקר מגוונות המייצגות היבטים שונים של התופעה. 2.6 סיכום פרק סקירת הספרות ושאלות המחקר חקר תהליכי קבלת ההחלטות בכל תחומי החיים נמצא בשלב של שינוי פרדיגמה. הפרדיגמה הרציונלית מפנה את מקומה לפרדיגמה הרואה ברגש ובאינטואיציה מרכיבים חשובים בתהליך קבלת ההחלטות ומדגישה את הצורך ביציאה מהמעבדה והתמקדות במחקר נטורליסטי. קריאת התיגר של הידט (2001 (Haidt, וחוקרים נוספים כווקר וקרבס ודנטון ) 2005, Denton Krebs & (;Walker, 2000 על המודל הרציונלי של קולברג (1984 (Kohlberg, והדגשת חשיבותם של מרכיבים אינטואיטיביים ורגשיים לתהליך ההחלטות המוסרי נתמכים ע"י ממצאי מחקרים מתחום הנאורולוגיה. מימצאים אלו דורשים חיפוש דרכים ושיטות חדשות לחקר ההתנהגות המוסרית. החיבור בין מרכיבים רלוונטיים המאפיינים את תפיסת המחקר הנטורליסטי לבין המודלים האינטואיטיביים בתחום הפסיכולוגיה של המוסר מצביע על שלב זיהוי הסוגיה המוסרית כשלב קריטי בתהליך ההחלטה המוסרית. המחקר בזיהוי סוגיות מוסריות נמצא עדיין בתחילת דרכו וסובל מחוסר בשלות של המושגים בהם משתמשים החוקרים השונים. ההכרה 97

98 שלב זיהוי הבעיה בתהליך קבלת ההחלטות והצורך לקדם את ההולכת וגדלה לגבי החשיבות של המחקר בזיהוי סוגיות מוסריות מהווה את המניע העיקרי לתכנון המחקר הנוכחי. שאלות המחקר הכלליות שתיבחנה בסדרת המחקרים המרכיבים את המחקר הנוכחי הן: מהם מאפייני תהליך הזיהוי/כשל בזיהוי של סוגיות מוסריות? א. מהם הגורמים המשפיעים על זיהוי /כשל בזיהוי של סוגיות מוסריות? ב. מהם תחומי התוכן המאפיינים את הסוגיות המוסריות המדווחות ע"י מנהלים? ג. באיזו מידה וכיצד משפיעים הבדלים בין אישיים על זיהוי/כשל בזיהוי של סוגיות ד. מוסריות בסביבה עסקית. 3. התפיסה המתודולוגית של המחקר קיאלדיני (1995 (Cialdini, טוען כי רעיונות לניסויים נוצרים מתוך אירועים הנצפים מחוץ למעבדה וכי הגורמים הספציפיים המונחים ביסודם של אירועים אלו, מבודדים לאחר מכן ומובאים למעבדה לבדיקה. עבודת המחקר הנוכחית מהווה דוגמה לתפיסה זו. במטרה לבחון את הנושא הנחקר מזויות ראיה שונות יושמה במחקר הנוכחי גישה מחקרית המשלבת מתודולוגיות מחקר איכותנית וכמותנית (מחקר מעורב שיטות). מטרת הפרק הנוכחי להציג את עקרונות תפיסת המחקר מעורב השיטות research) (mixed methods ויישומו לחקר זיהוי סוגיות מוסריות. העבודה הנוכחית מורכבת משלושה מחקרים המרכיבים תהליך מחקרי כולל שבמסגרתו מתקיים רצף התפתחותי של בחינת תהליך הזיהוי המוסרי מנקודות מבט שונות. כל אחד משלושת המחקרים הנ"ל הונחה ע"י מתודת מחקר שונה, כשכל אחד מהמחקרים הללו התבסס בשאלות המחקר שלו על ממצאי המחקר שקדם לו. הרצף המחקרי מתחיל במחקר אקפסלורטיבי אשר שאב את שאלות המחקר שלו מממצאי עבודת המ.א של כותב העבודה הנוכחית (רשף, 2000). המחקר התבסס על התנסויות כתובות של מנהלים בזיהוי/כשל בזיהוי של סוגיות מוסריות בעולם האמיתי. המשכו של רצף המחקר, במחקר שני שהתמקד בניתוח שיח שהופק בתהליך חשיבה בקול רם תוך כדי התמודדות מנהלים וסטודנטים עם פיתרון בעיות בהדמיה המייצגת יום עבודה טיפוסי של מנהל עסקי, ובניתוח הדיווחים הרטרוספקטיביים אודות אותה ההתנסות. סופו של התהליך, במחקר שלישי שנערך עפ"י מתודה ניסויית ואשר בדק את השפעת תהליך הטרמה של שתי סכמות מוסריות שונות על זיהוי אותה סוגיה מוסרית ע"י מנהלים וסטודנטים. מחקר מעורב שיטות משמעותו ניסיון לשימוש במספר גישות מחקריות בתשובה לשאלות מחקר ספציפיות..שיטת המחקר היא פלורליסטית, כוללנית, משלימה, ומציעה גישה אקלקטית לבחירת שיטות המחקר בדרך שמאפשרת להשיג תשובות מועילות לשאלות המחקר. מחקר מעורב שיטות מתבסס על הבנת החוקר את החולשות והעוצמות של שיטות המחקר האיכותנית והכמותנית ומעודד את החוקר ולהשתמש בהן באופן משלים בהתייחס לתכונותיהן הייחודיות. (Johnson & Turner, 2003) במשך שנים הדגישו חוקרים במדעי החברה את ההבדלים הפרדיגמטיים בין המחקר האיכותני למחקר הכמותני. שתי פרדיגמות המחקר הצמיחו שתי תרבויות מחקר שונות 98

99 המבוססות על הנחות יסוד שונות לחלוטין. הגישה האיכותנית-קונסטרוקטיביסטית, מדגישה החשיבות של תצפית בסביבה הטבעית, הפקת נתונים משחזור חוויותיהם של משתתפי המחקר, ונסיון לפרש את התופעות מנקודת מבטם של משתתפי המחקר. גישה זו יוצאת מנקודת מבט רלטיביסטית הגורסת כי אין אמיתות אוניברסליות. טענתם של האוחזים בתפיסה זו היא, כי התנהגויות חברתיות הן ייחודיות למקום (קהילה) ולזמן (תקופה), וכי יש להבין כל חברה וכל תרבות עפ"י מושגיה שלה ועל פי התודעה שמעצבים חבריה בכל תקופה על פי נסיבותיה. עפ"י החוקרים הקונסטרוקטיביסטים, הבנת המציאות איננה נובעת מידיעה באמצעות גילוי התופעות, אלא באמצעות הבנייתן בעיני המתבונן (2000 Lincoln,.(Denzin & הגישה הכמותנית-פוזיטיביסטית מדגישה את החשיבות של מדידה אוביקטיבית תוך שימוש בשיטות ניתוח מתמטיות ופורמליות, ובמדגמים מייצגים, תוך שאיפה להגיע ליכולת הכללה אוניברסלית. לטענת המצדדים בגישה זו, התופעות שאנו חוקרים הן ממשיות ובעלות קיום משל עצמן שאינו תלוי במתבונן, וכי, ניתן לגלות את חוקיותן של תופעות חברתיות באמצעות ניסויים מבוקרים Lincoln,1989).(Guba & ניתן להבחין בין שתי פרדיגמות המחקר הנ"ל על פי התייחסותן לשני התבחינים שמגדירים את אופי במחקר במדעי החברה: א.המידה שבה החוקר מתפלל (מבצע מניפולציה) תופעה מסויימת מראש בכדי לחקור אותה ב.המידה שבה מוגדרים אילוצים (קטגוריות או משתנים קבועים מראש) על מדדי התפוקה בכדי לתאר את התופעה הנחקרת לוח מס' א 7 ' - סוגי מחקרים ניסוי מעבדתי מבוקר תצפית מוגדרת בסביבה טבעית ניתוח שיח/דיווח סובייקטיבי של נבדקים בניסוי או בסימולציה מחקר שדה מתפתח Grounded theory גבוהה מידת התפלול נמוכה נמוכים גבוהים אילוצים על מדדי התפוקה בלוח מס' 7 א' מוצגת טיפולוגיה של 4 סוגי מחקרים הממוינים עפ"י הגדרת מדדי התפוקה ומידת התפלול המאפיינת אותם. בתא מס' 1 בתרשים מתואר מחקר שדה מתפתח שבו מדדי התפוקה והתפלול נמוכים והוא מתפתח עפ"י תפיסת התיאוריה המעוגנת בשדה ) & Glaser.(Strauss, 1967 בתא מס' 2 מתואר סוג מחקר שבו החוקר מבנה את הסיטואציה ושולט בה והנתונים נאספים תוך כדי התהליך ומנותחים לאחר מכן באמצעות ניתוח תוכן /ניתוח שיח שמתבסס על הנתונים שהופקו במחקר (לדוגמא : מחקר באמצעות הדמייה). בתא מספר 3 מתואר 99

100 א 8 המודל הניסויי הקלאסי שבו כל המשתנים מבוקרים ע"י החוקר ובתא מס' 4 מתואר מחקר שדה המשתמש במדדי תפוקה מוגדרים (לדוגמא: סולם התצפית) ואשר מתבצע בסביבה הטבעית בשדה. התפיסה הכמותנית-פוזיטיביסטית דוגלת במחקרים שבהם מתפללים החוקרים את המשתנים הנחקרים ומגדירים מראש את מדדי התפוקה. לעומת זאת מעדיפים החוקרים הפועלים עפ"י עקרונות הגישה האיכותנית-הקונסרוקטיביסטית, תפלול מינימלי של המשתנים תוך כניסה לשדה ללא הגדרת מדדי תפוקה /קטגוריות מוגדרות מראש. קטגוריות אלה אמורות להתפתח ולהתאפיין במהלך המחקר באופן אינדוקטיבי. לוח מס' א 8 ' מסכם את ההבדלים העיקריים בין לוח מס' ' - ההבדלים העיקריים בין מחקר איכותני לכמותני (מבוססת על: Silverman, 2001 (Denzin & Lincoln, 2000; Miles & Huberman, 1994; מחקר איכותני-קונסטרוקטיביסטי מחקר כמותי-פוזיטיביסטי פיתוח מודעות והבנת מושגים. תיאור פנים שונות של המציאות. בניית תאוריה המעוגנת במציאות ונבנית כל הזמן על סמך השוואות והנגדות מתוך התנסות בשדה בחינת תיאוריות ומציאת קשר בין משתנים. הצגת עובדות,אשוש השערות או הפרכתן מטרות גמיש מצביע על כיווני התקדמות. יכול להשתנות תוך כדי תהליך מובנה ומפורט מצביע מראש על פרטי הביצוע מערך המחקר קטן בלתי מייצג ועשוי להיות ייחודי מכוון גדול,מוגדר,כולל קבוצות ביקורת. אקראי ומייצג משתנים מבודדים, מדגם מבוקרים הניתנים לתצפית תיאוריים,ניסוח אישי,תעודות אישיות,מסמכים,פרוטוקולים, רשימות,תצלומים, הקלטות. הקטגוריות לניתוח נוצרות במהלך המחקר יחידת הניתוח קבועה מראש. קטגוריות הניתוח מנוסחות מראש. כמותיים. משתנים הניתנים לתפלול ומדידה אופי הנתונים שיטות יכולת הכללה סיבתיות לוגיקה טכניקות ניסוייות: תצפית מובנית למעקב אחר הפעלת הטיפולים משוחרר ממגבלות זמן והקשר. מנסח חוקים כלליים ומנסה להגיע להכללות מצביע על קשרים סיבתיים דדוקטיבי- מאמת ומאשש השערות. יוצא מן התיאוריה אל גוף הנתונים המתאימים לה. שיטה פתוחה וכוללנית ראיונות פתוחים וחצי מובנים תצפיות אתנוגרפיות בעל זיקה לזמן להקשר ולמשתתפי המחקר כל המשתנים פועלים במקביל,כך שזה בלתי אפשרי להבחין בין סיבה לתוצאה ממוקד בהבנת תהליכים אינדוקטיבי- יוצא מאיסוף הנתונים אל התיאוריה המעוגנת במציאות היום יום 100

101 שתי הגישות. בויכוח בין התפיסות הפוזיטיביסטיות והקונסטרוקטיביסטיות, תפס כל צד את הגישה המועדפת עליו כגישה אידאלית למחקר, ואימץ בסמוי או בגלוי את תפיסת אי ההתאמה Howe, ) הגורסת כי אין אפשרות לערב בין שתי פרדיגמות מחקר אלו ( incompatibility thesis) 1988). דוגמא לעמדה קיצונית המתנגדת לערוב בין השיטות מציג גובה (1990 (Guba, הגורס כי: accommodation between paradigms is impossible... we are led to vastly diverse, disparate, and totally antithetical ends (Guba, 1990, p. 81). במהלך השנים האחרונות צמח זרם שלישי של חוקרים המתנגדים לתפיסות הקיצוניות של הפוזיביסטים מחד והקונסטרוקטיביסטים מאידך. זרם זה מנסה למצות את הייחודיות הטמונה בכל אחת מהשיטות הנ"ל וליצור ביניהן אינטגרציה. בקרב חוקרים רבים החלו להישמע קריאות לגיוון מתדולוגי רב יותר במחקר במדעי החברה (לדוגמא: Goldman, ;1999 Gelso כתוצאה מהגישות האינטגרטיביות, קיבלה פרדיגמת המחקר מעורב.(1979;Howard, 1983 השיטות לגיטימציה כמערך מחקר העומד בזכות עצמו (2003 Creswell,,1999,2002 Teddlie,, (Tashakkori & המצדדים במחקר מעורב שיטות טוענים כי שימוש בשני סוגי הנתונים מאפשר לחוקרים להכליל בו זמנית ממדגם לאוכלוסיה ולזכות בהבנה מעמיקה יותר של התופעה הנחקרת. פרדיגמה זו מאפשרת לחוקרים לבחון מודלים תיאורטיים ולשנות אותם כתוצאה מתגובות המשתתפים. יחד עם זאת, השימוש בתוצאות הנאספות באמצעות מכשירי מדידה מדויקים מאפשר להגיע לעומק ניתוח רב יותר במחקרים המבוססים על מידע הנאסף בשדה. טשקורי וטדלי (1998 Teddlie, (Tashkkori & רואים יתרון רב בערוב שיטות וטוענים כי לכל אחת מהשיטות יתרון יחסי במצבים מסוימים: "we believe it is clear that both qualitative and quantitative research have many benefits and many costs. In some situations the qualitative approach will be more appropriate; in other situations the quantitative approach will be more appropriate. In many situations, researchers can put together insights and procedures from both approaches to produce a superior product ".(p.17) גם גלייזר ושטראוס (1967 Strauss, (Glazer & רואים בנתונים המתקבלים משתי הגישות כקבילים ליצירת תיאוריה ומביעים תמיכה בשימוש מושכל בשתיהן: "There is no fundamental clash between the purpose and capacities of qualitative and quantitative methods or data we believe that each form of data is useful for both verification and generation of theory ".(p.17) החוקרים המעדיפים את גישת השיטות המעורבות, מבססים את עמדותיהם על שתי תפיסות פילוסופיות: הגישה הפרגמטיסטית והגישה הדיאלקטית ) & Gallagher Rocco, Bliss, ג'ונסון ואונווגבוזי 2004) Onwuegbuzie, (Johnson & מציעים לבחון.(Perez-Prado, 2003 את הנושא מנקודת מבטם של הפילוסופים הפרגמטיים (1907 James,.(Dewey, ;1929 לדעתם יש צורך לקחת מכל אחת מהשיטות את המייחד אותה ולשלב ביניהן. הגישה הפרגמטיסטית 101

102 מטיפה לשימוש בשיטות שיכולות לתת תשובה לשאלת מחקר ספציפית. ההחלטות לגבי מערך המחקר ויישום שיטות איסוף הנתונים, אמורות להיקבע בהתאם לדרך שעונה באופן המיטבי על הצורך של מחקר ספציפי נתון (1988.(Patton, עפ"י תפיסה זו אין לחוקר מחויבות אפריורית לשימוש בשיטות מעורבות וכל דרך מתאימה פוטנציאלית ליישום בהתאם למטרות המחקר הספציפי אותו מנהל החוקר. בניגוד לתפיסה הפרגמטיסטית, קוראת העמדה הדיאלקטית Loomis,) Maxwell & Caracelli, 1997 ;2003) Green and לחפש במודע רווח סינרגטי מאינטגרציה בין הפרדיגמות הפוזיטיביסטית והקונסרוקטיביסטית. הנחת היסוד המונחת ביסוד הגישה הדיאלקטית היא, שכאשר מתבצע ערוב סינרגטי בין פרדיגמות המחקר השונות, מביאה סינרגיה זו להבנה מעמיקה יותר של ההתנהגות האנושית. חוקרים דיאלקטיים מאמינים כי יהיה זה גם יותר אתי לערב בין השיטות על מנת ליצג פלורליזם של אינטרסים, קולות ונקודות מבט Caracelli) Green and 1997,). הערך המשלים של שתי הגישות מודגש גם ע"י מילס והוברמן ) Huberman, Miles & התוקף כי והשימושיות של המחקר יצאו נשכרים משיתוף הפעולה. אלכסנדר ( 1994 הטוענים (2006 (Alexander, נוקט עמדה חד משמעית בשאלת הדואליות בין שתי השיטות. בניגוד לקודמיו הוא תופס את הגישה האיכותנית כמסד ממנו אמור לצמוח המחקר מעורב השיטות: " knowledge in human conditions,in short, is first qualitative in nature and to extent that measurement comes into play, it is for the sake of making more precise the qualities that we seek to clarify, understand,and distinguish we understand and create meaning out of experience, in other words through examples communicated in narratives,allegories,and parables.(alexander, 2006, pp ). מחקר מעורב שיטות study) (mixed methods כולל איסוף או ניתוח של נתונים כמותיים ואיכותניים במסגרת מחקר בודד שבו הנתונים הנאספים באמצעות שיטות שונות, בו זמנית או באופן סדרתי, מקבלים עדיפות שונה בכל אחד משלבי המחקר וכוללים אינטגרציה של הנתונים בשלב אחד או יותר במהלך המחקר. מחקר מעורב שיטות יכול לאחד בשלבים שונים של המחקר טכניקות מדידה רב כמותיות (לדוגמא: ניסויים וסקרים) עם טכניקות איכותניות (2000,.(Sandelowski מערכי המחקר משולבי שיטות יכולים להיות בנויים משני סוגים עיקריים - (mixed - model :מודל מעורב ) ערוב שיטות כמותניות ואיכותניות בתוך כל אחד משלבי המחקר ושיטות מעורבות method) (mixed - - תכנון שלב איכותני ושלב כמותני עוקבים במחקר. קרסוול (2002, (Creswell מגדיר שלושה מרכיבים עיקריים במערך מחקר מעורב שיטות: א. הרצף בו משולבות השיטות השונות עונה על השאלה האם השלב הכמותני מקדים את השלב האיכותני או להפך. קרסוול מגדיר שני סוגי רצף - רצף חקרני - research exploratory design שבו משולבות השיטות לסירוגין. ורצף בו זמני ב- design concurrent research שבו מופעלים סוגי המחקרים שונים בו זמנית. ב. העדיפות הניתנת לכל אחת מן השיטות במחקרים אקספלורטוריים שבהם הקשר בין משתנים מרכזיים אינו ידוע ניתן דגש רב יותר למרכיבי המחקר האיכותני. לעומת זאת במחקרים 102

103 בהם משתמשים בשיטה האיכותנית לביסוס הממצאים של נתוני סקרים כמותניים העדיפות ניתנת לשיטות הכמותניות. כאשר משתמשים במערך טריאנגולציה בו זמנית ניתן משקל שווה לכל המרכיבים. ג. רמת האינטגרציה בין השיטות - אינטגרציה בין שיטות יכולה להתבצע בשלבים שונים של מהלך המחקר.האינטגאציה יכולה להתבצע בשלב ניסוח שאלת המחקר במהלך איסוף הנתונים ובמהלך ניתוח הנתונים והפרשנות. שיקול חשוב נוסף בעיני קרסוול, הוא מידת השימוש בתיאוריה כמכוונת את מאמץ המחקר מעורב השיטות. נקודות המבט התאורטיות יכולות לכלול תאוריות אמפיריות פורמליות, מסורת אמפירית,תאוריה מעוגנת בשדה, וכו'. גרין ושות' (1989 Graham,,(Greene,Caracelli, & מציעים 5 סיבות עיקריות, לאימוץ מערך מחקר מעורב שיטות: 1. טריאנגולציה (triangulation) משמשת להעלאת התוקף של המחקר באמצעות חקר אותה תופעה באמצעות שיטות שונות (כמותניות ואיכותניות) 2. השלמתיות (complementarity) משמשת להעלאת תוקף המחקר והיכולת לתת פרשנות לתוצאות - שימוש בשטחות חופפות אבל גם שונות של התופעה 3. התפתחות (development) - שימוש בתוצאות משיטה אחת לקבוע את השיטה בשלב הבא 4. יוזמה (initiation) - ניתוח מכוון של ממצאים כמותיים ואיכותניים שעולה וצומח במהלך המחקר 5. הרחבה (expansion) - הכללת מרכיבים רבים להרחבת העומק והטווח של המחקר. טשקורי וטדלי (1998 &Teddlie, (Tashakkori הגדירו מסגרת מושגית המיועדת להבנת הצורך בשימוש במחקר מעורב שיטות. לדעתם, במחקר כמותני טהור יש פישוט יתר של היחסים הסיבתיים ואילו המחקר האיכותני הטהור הוא סלקטיבי בדיווחיו. הם מציינים כי לכל מחקר יש שלושה מאפיינים. המאפיין הראשון מתייחס לאופי המחקר. מחקר יכול להיות חקרני (ללא השערה אפריורית) או מאושש (עם השערה אפריורית). המאפיין השני מתייחס לדרך איסוף המידע (תהליכי דגימה,שיטות מדידה ודרכים לתוקף (trustworthiness) של המחקר,ואילו המאפיין השלישי מתייחס לדרך ניתוח התוצאות והסקת המסקנות. באמצעות שלושת המאפיינים הנ"ל הם פתחו טקסונומיה,שבה מיוצגים שישה סוגי מחקר מעורב שיטות (ראו לוח מס' 9 א '). טשקורי וטדלי מבחינים בין שיטות מחקר בסיסיות לבין מודלים מעורבים שאותם הם מגדירים כמחקרים רבי היקף. שני המודלים אותם הם מתארים הם מערכי מחקר מסובכים יותר משום שהם כוללים מספר שלבים ומתייחסים לשימוש באורינטציה כמותנית בתוך שלבים ובין שלבים. את המודל המורכב הראשון הם מגדירים כמחקר מסוג 7 שבו שתי השיטות מתבצעות בתוך שלב אחד או יותר משלבי המחקר. ואילו במחקר מסוג 8 מתבצע שימוש בשיטה שונה בכל אחד משלבי המחקר. כל שלב הוא חלק מהמחקר הכולל ומתוכנן לחקור את השאלה שעלתה בשלב הקודם. 103

104 לוח מס' א 9 ' - גישות למחקר מעורב שיטות (מתוך &Teddlie, 1998 (Tashakkori מחקר מאושש נתונים איכותניים ניתוח איכותני 2 מחקר מאושש נתונים איכותניים ניתוח סטטיסטי 1 מחקר חקרני נתונים איכותניים ניתוח סטטיסטי 4 מחקר חקרני נתונים כמותיים ניתוח סטטיסטי 3 מחקר חקרני נתונים כמותניים ניתוח איכותני. 6 מחקר מאושש נתונים כמותניים ניתוח איכותני 5 תפיסת המחקר הנוכחי מוסיפה למחקר מקטגוריה 8, מימד התפתחותי שמשמעותו היא שהבחירה של המתודולוגיה המתאימה לכל שלב מבוססת על ממצאי השלב הקודם ואמורה לענות על שאלות המחקר שמתבקשות להמשך המחקר. במחקר הנוכחי נעשה שימוש ב"מודל מעורב שיטות מתפתח" שבמסגרתו כל אחד משלושת שלבי המחקר התבצע באמצעות תפיסה מתודולוגית שונה והתמקד במתן תשובות לנושאים שעלו בשלבים קודמים. לוח מס' 10 א' מציג את המתודות המיושמות במערך המחקר הנוכחי ואילו בלוח מס' 11 א' מוצג המהלך הכרונולוגי של המחקר. לוח מס' 10 א' - רצף שיטות המחקר ניסוי מעבדתי מבוקר מחקר הטרמה מחקר ג תצפית מוגדרת בסביבה טבעית גבוהים על מדדי התפוקה אילוצים תצפית ודיווח סובייקטיבי של נבדקים בסימולציה ניהולית מבוקרת מחקר ב' מחקר אקספלורטיבי דיווח reports רטרוספקטיבי Retrospective מחקר א' נמוכים גבוהה מידת התפלול שלללל המשתנים נמוכה מחקר - 1 מהווה מחקר אקספלורטיבי פנמנולוגי איכותני במסגרתו נתבקשו 110 תלמידי MBA בעלי ניסיון ניהולי לדווח בכתב על מצבים שבהם התמודדו בעבר עם סוגיות מוסריות ולתאר את דרך ההתמודדות. בקבוצה השנייה שכללה 90 תלמידי MBA נתבקשו המשתתפים לתאר מצב שבו התמודדו עם סיטואצית החלטה שבה לא היו מודעים למרכיבים המוסריים באותה סיטואציה, ורק בדיעבד הסתבר להם כי באותה סיטואציה היו מרכיבים מוסריים. 104