- השוואה בין אבות לאימהות מגישה: איילת אורקין מורגוליס

Transcription

1 "גן שלנו מה נחמד הוא" שיקולי הורים בבחירת מסגרת חינוכית לפעוטות התכנית הבינתחומית להתפתחות הילד אוניברסיטת חיפה - השוואה בין אבות לאימהות מגישה: איילת אורקין מורגוליס מנחה: ד"ר שירלי שויער איכות הטיפול היומיומי המוענק לתינוקות ופעוטות נמצא קשור להתפתחותם בגילאים מאוחרים יותר במגוון תחומים 200) Network (Love et al 200 NICDH Early Child Care Research מבוא מסגרות הנתונות לפיקוח מספקות מינימאלי 1992) (Phillips Howes & Whitebook קשר זה כגון יחס מטפלים-ילדים והכשרת הצוות בממוצע טיפול איכותי יותר מאשר מסגרות שהפיקוח עליהן חזק במיוחד בהקשר של מרכיבים בישראל מסגרות רבות במגזר הפרטי פועלות ללא פיקוח של המדינה ואינן מחויבות לכל הכשרה או ידע מקצועי הקשור בטיפול בילדים צעירים והתפתחותם מכאן שאיכות הטיפול במסגרות אלה עומדת לכל הפחות בסימן שאלה ביחס לסטנדרטים המקובלים בעולם כיום ראציונל: לתהליכי הבחירה של מסגרות חינוכיות לפעוטות חשיבות בתהליך ההתפתחות של ילדים כמו גם משקל ומשמעות במציאות חייהם של הורים הבנה של תהליכים אלה והשיקולים הכרוכים בהם יכולה לסייע לאנשי מקצוע להכווין הורים ולסייע בבחירה מושכלת ומיטיבה המקדמת התפתחות בריאה מטרת העבודה: לבחון שיקולי הורים בבחירת מסגרות חינוכיות לתינוקות ופעוטות תוך בחינת ההבדלים בין שיקולי אמהות לשיקולי אבות שאלות המחקר: 1 מה הם הקריטריונים המובילים את החשיבה של הורים בבחירת מסגרות טיפוליות לתינוקות ופעוטות? 2 האם הורים נותנים משקל רב יותר לשיקולים הקשורים לאיכות הטיפול ולהתפתחותם של הילדים (intrinsic) או לשיקולים הקשורים לאילוצים טכניים?(extrinsic) האם קיימים הבדלים בין שיקולי אמהות לשיקולי אבות בנוגע לבחירת המסגרת הטיפולית? שיטה משתתפים: 106 אמהות ואבות לתינוקות ופעוטות בגילאי 0- שנים- 69% אמהות (7=n) ו- 1% אבות (=n) קבוצות המחקר היוו שני מדגמים בלתי תלויים (זוגות לא נשואים) המדגם נלקח מפלח אוכלוסייה משכיל (9% תואר ראשון ומעלה) במעמד סוציו-אקונומי בינוני מושגים: בחירת המסגרת הטיפולית מהווה עבור הורים החלטה מורכבת המערבת בתוכה שיקולים רבים למטרות מחקר ודיון מחולקים השיקולים לשני סוגים עיקריים: שיקולים "פנימיים" (intrinsic) המשפיעים על חוויית הילד (כגון תכנית הלימוד יחס מטפל- ילדים גודל הקבוצה) שיקולים "חיצוניים" (extrinsic) המשפיעים על חווייתו של ההורה (כגון שעות פעילות או עלות הטיפול) 1996) Waite (Johansen Leibowitz & קיימים שני מרכיבים עיקריים לבחינת איכות הטיפול הקבוצתי בפעוטות: מרכיבי תהליך -(process) חוויות מהותיות שפוגשות את הילד כגון תכני לימוד אינטראקציה בין ילד למטפל ופעילויות במהלך היום מרכיבי מבנה -(structure) מאפיינים מדידים הניתנים לפיקוח כגון יחס מספרי בין צוות לילדים השכלה והכשרה של הצוות עלות הטיפול ושכר המטפלים (Phillips Mekos Scarr McCartney & Abbott Shim 2000) הליך: משתתפי המחקר גויסו דרך האינטרנט כל הורה מילא שאלונים שהופצו דרך המייל בהתייחס לילד אחד ספציפי בטווח הגילאים הרלוונטי במידה והיו במשפחה יותר מילד אחד בגילאי 0- שנים התבקשו ההורים לדווח על הילד הבוגר יותר כלים: השאלון עליו השיבו ההורים חובר למטרת המחקר הנוכחי וכלל: 1 חלק ראשון שהתייחס לשיקולי ההורה בבחירת המסגרת החינוכית לילדו- - שאלה פתוחה לגבי השיקולים המובילים את ההורה בבחירה - רשימה סגורה של שיקולים שדורגו על פי רמת החשיבות שההורה מייחס לכל אחד 2 חלק שני שהתייחס למסגרת החינוכית שנבחרה בפועל: מאפייני המסגרת וחוויית ההורה בעקבות שהות הילד בגן שאלות על מאפיינים טכניים של המסגרת- כגון גודל קבוצה כמות אנשי צוות מחיר ומרחק מהבית דורגה ר מ ת המעורבות שההורה חש שהיתה לו בתהליך הבחירה של המסגרת וכן רמת שביעות הרצון הכללית שלו מהבחירה שאלון דמוגרפי תוצאות שכיחות התמות שעלו בקרב אמהות לעומת אבות: שיקולים פנימיים דורגו כחשובים יותר משיקולים חיצוניים באופן מובהק על ידי כלל ההורים וכן בתוך כל אחת מקבוצות המחקר (אמהות ואבות) הורים משתי הקבוצות דיווחו בשכיחות גבוהה על יחס רגשי לילדים ואיכות הצוות כשיקולים מובילים בתהליך הבחירה של המסגרת נמצא כי אמהות עסוקות יותר במרכיבי "מבנה"-בכמויות הילדים והצוות ובתנאים הפיזיים המסופקים במסגרות לעומת זאת הממצאים העלו שאבות נותנים חשיבות לאמון בצוות לתכני הלימוד לנקיון אך גם למרכיבים טכניים כגון נוחות הגעה ושעות הפעילות שיקולים "פנימיים"- מרכיבי תהליך יחס רגשי לילדים איכות הצוות אמהות אבות 55% 0% 5% 27% 18% 11% תכני הלימוד והערכים 18% % השוואה בין ממוצע דירוג החשיבות של שיקולים פנימיים לחיצוניים- t): (מבחן אמון ההורים בצוות שיקולים "פנימיים"- מרכיבי מבנה 15% היחס המספרי בין מטפלים לילדים % 25 * * * 15% % 0% 6% 21% 10% 6% % ממוצע דירוג חשיבות מרחב פיזי בטיחות תזונה נקיון % 5% 0 כלל ההורים אבות אמהות פיקוח חיצוני 15% 8% *p<0001 שיקולים פנימיים שיקולים חיצוניים שיקולים "חיצוניים" קרבה למקום המגורים 9% 1% שעות הפעילות % 5% מחיר שכר הלימוד דיון כיוונים למחקרי המשך: מומלץ לבחון לעומק את הייצוגים העומדים מאחורי אמירות כלליות של הורים ולהעמידם במבחן מול ידע התפתחותי עדכני למשל: - מה עומד מאחורי ביטויים כגון "חום ואהבה" במילותיהם של הורים ובמה אלה נמדדים? האם יחס "חם" משמעו בהכרח מענה רגיש ומותאם לילד ולצרכיו? - "איכות הצוות" קיבלה דירוג חשיבות גבוה בעיני כלל ההורים אך במה נמדדת איכות זו? שאלה זו משמעותית במיוחד בהתייחס לדירוג הנמוך יחסית שקיבלו הכשרת המטפלים כמו גם הפיקוח החיצוני על המסגרת מרכיבים המוכרים כסמני איכות בסטנדרטים בילאומיים חשוב להמשיך לנתח סדרי עדיפויות הוריים ולהקיש מתוכם על הידע ההתפתחותי הקיים בידיהם זאת על מנת לפתח תכניות התערבות והסברה שיסייעו להורים בבחירה המשמעותית של מסגרות חינוך לפעוטות הממצאים מלמדים כי הורים מובלים בבחירת מסגרת חינוכית לפעוטות על ידי שיקולים הקשורים ליחס רגשי לאיכות הצוות המטפל ולאמון ההורים בצוות יתכן שאמהות רואות ביחס מספרי בין ילדים למטפלים תנאי להתייחסות אישית ורגישה מאידך נראה כי אבות שמים דגש על האמון שהם רוכשים לצוות כתנאי למתן טיפול איכותי יותר כמו כן אבות הדגישו שיקולים חיצוניים יותר מאשר אמהות ממצאים אלה תואמים בחלקם ממצאי מחקרים קודמים בהם אמהות הדגישו את חשיבותם של מרכיבי "מבנה" לעומת אבות שנתנו חשיבות לשיקולים טכניים (2000 Cumsille (Leslie Ettenson & סוגיית החינוך לפעוטות מהווה כיום נושא בוער להתייחסות בישראל לאור היעדר הסדרה ופיקוח ממשלתי של מסגרות עד גיל שלוש כמו כן גישות הוריות בנוגע לחינוך מושפעות גם מערכים חברתיים ותרבותיים ספציפיים עבודה זו ייחודית בבחינתה את הנושא בקונטקסט ישראלי עכשווי 1 Johansen A S Leibowitz A & Waite L J (1996) The importance of child-care characteristics to choice of care Journal of Marriage & Family 58() Leslie L A Ettenson R & Cumsille P (2000) Selecting a child care center: What really matters to parents? Child & Youth Care Forum 29(5) 299 Love J M Harrison L Sagi schwartz A Van Ijzendoorn M H Ross C Ungerer J A et al (200) Child care quality matters: How conclusions may vary with context Child Development 7() NICHD Early Child Care Research Network (200) Does quality of child care affect child outcomes at age (1/2)? Developmental Psychology 9() 51 5 Phillips D Mekos D Scarr S McCartney K & Abbott Shim M (2000) Within and beyond the classroom door: Assessing quality in child care centers Early Childhood Research Quarterly 15() 75 ביבליוגרפיה

2 - ע ע ע פ ע פ ע ' : : תח ת פיי ת ת י פ ת ) M=228 SD=17( )M=208 SD=18( - ) t(7) =-5017 p<005) י : De Grace 200; Dyson199; McGuire ( )Crowe Law & VanLeit 200; Olsson & Hwang 2001 ) Ainsworth Mary D Salter; Bell Silvia M 1972 ( Oppenheim Koren-Karie ( ) Lawlor & ( ) Mattingly 1998 Christiansen 1977; Peloquin 1995; Jamieson ( - ) et al 2006 ס ) Kelly & Barnard 2000 ( ע " " " " " " " " - Kelly & ( ) Barnard 2000 ע - - " - : : : 1 2 : -

3 א" - : : - : : 1 "ראיתי שהם )התלמידים( נורא כועסים אז שמתי )סמלים(- האם אתה עצוב כועס למה אתה כועס ואז היה קשה הסתבך לי פתאום ואז נהיה קצת לחץ כי הראיתי קצת לחץ כי רציתי כל כך שזה יצליח לי ולא הצליח לי אז זה גרם להם לקצת לחץ למען האמת" : 2 : ' למשל שמוציאה קקי מהטיטול ואוכלת אולי זה התנהגותי אולי משהו מפריע לה אולי בגלל שהיא מרגישה שכל אחד זורק הערה באוויר והיא כן מבינה מה אומרים ולנו נדמה שהיא לא מבינה בכלל מה שאנחנו אומרים אולי היא במרכאות מתנקמת לא יודעת" "הייתי לבד בכיתה עכשיו עם ארבעתם לבד עם ארבעתם אמרתי "אין" הם היו בשיגעון אז מהר מהר הוצאתי דפים ועפרונות כי אני יודעת שזה מוציא להם קצת את האגרסיות" " צריך לדעת עליו )על תלמיד( אתה צריך לדעת משהו לפחות אולי אסור לנו )לסייעות( להיכנס לתוך התיקים )האישיים( שלהם אבל מאפיינים מסביב ולא כל מורה אומר לך )מוסר מידע(" 1/2-1/- (Mirenda 200) (ASHA-American Speech Hearing and Language Association) (Shane Laubscher Schlosser Flynn Sorce & Abramson 2012) " (Mirenda 200) " )Cafiero 2001 Desai Chow Mumford Hotze & Chau 201 -( (Alant Champion & Peabody 2012) - " " " ) ( " " " " Touch-Chat " " " " " " : : " " '( 10 : " = : " 6 - ' 10/ " " ( - - : 5- )2010 ) :2011

4 האהבה פנים רבות לה אחאות לילדים עם ASD ולילדים עם התפתחות טיפוסית - דמיון ושוני מגישה דפנה שן מנחה ד ר סמדר דולב התכנית הבינתחומית ללימודי תואר שני בהתפתחות הילד מבוא קשרי אחאות הם מהקשרים המשמעותיים והממושכים ביותר בחייו של אדם במחקרים קודמים הוגדרו מספר דפוסי אחאות בעזרת מדדים כגון רמות החמימות הקונפליקט והאחריות שמאפיינים את הקשר )201 Vermande (Buist & כאשר אחד האחים סובל מנכות או לקות התפתחותית משמעותית כדוגמת אוטיזם משפיע הדבר על המערך המשפחתי כולו ועל הקשר האחאי כחלק ממנו (Stampoltzis et al 201( במחקרים בהם נבדקה ההשפעה של ילד עם אוטיזם על ההתפתחות של אחיו ועל אופי הקשרים ביניהם לא התקבלו ממצאים חד משמעיים בין הגורמים לכך היו הבדלים בשיטות המחקר וקושי לאזן בין משתני הרקע של המשתתפים (Meadan et al 2010( sibasd נראה כי רמת האחריות אצל אח בכור > רמת האחריות אצל אח צעיר הן כלפי ü והן כלפי sibtd תרשים מס 2: השפעת סדר הלידה על מימד האחריות בקשר האחאי מטרת המחקר במחקר זה ביקשנו להשוות בין קשרי האחאות שנוצרים בתוך משפחה אחת על ידי אחד מילדי המשפחה עם שניים מאחיו: אח אחד עם אוטיזם )sibasd( והשני עם התפתחות טיפוסית )sibtd( ביקשנו לבדוק: האם קיימים הבדלים בין שני סוגי הקשרים האחאיים ואם כן - מהם? דיון נמצא כי קיים הבדל מהותי במאפייני הקשר האחאי של ילדים עם אחיהם המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי בהשוואה לקשר שיוצרים עם אחיהם בעלי ההתפתחות הטיפוסית אין מדובר בקשר חיובי או שלילי יותר אלא בדפוס שונה 1 2 השערת המחקר היתה כי יימצאו הבדלים בתפישת מאפייני הקשר האחאי : קונפליקט - עוצמתו תהיה נמוכה בקשר עם sibasd בהשוואה לקשר עם sibtd אחריות - עוצמתה תהיה גבוהה בקשר עם sibasd בהשוואה לקשר עם sibtd חמימות - לא יימצא הבדל בעוצמתה בין שתי קבוצות האחאים סדר הלידה - עצמת האחריות תימצא גבוהה יותר אצל אחים בוגרים בהשוואה לאחים צעירים שיטה משתתפים 1 ילדים בגילאי שהינם אחים לילד המאובחן עם אוטיזם ובנוסף לזאת גם לילד/ים עם התפתחות טיפוסית כל המשפחות דוברות עברית כשפת אם וממיצב סוציו-אקונומי בינוני-גבוה הליך המשתתפים מילאו שני שאלונים זהים בנושא יחסי אחים אחד בהתייחס ל- sibasd והשני בהתייחס ל- sibtd כלים 1 2 שאלון יחסי אחים חובר לצורך המחקר ומטרתו לבדוק את תפישתם של שלושה מימדים בקשר האחאי: חמימות קונפליקט ותחושת אחריות חלקו הראשון של השאלון כלל 21 הגדים אותם התבקשו המשתתפים לדרג על פי מידת הסכמתם עמם בחלקו השני התבקשו לתאר באופן חופשי את אחיהם ויחסם עמם שאלון דמוגרפי מולא על ידי ההורים לשם קבלת פרטים על המשפחה ממצאים הממצאים אוששו את השערותינו לגבי מאפייני הקשר האחאי sibtd עוצמת הקונפליקט בקשר עם < sibasd עוצמת הקונפליקט עם ü sibtd מימד האחריות בקשר עם > sibasd מימד האחריות בקשר עם ü sibtd מימד החמימות בקשר עם = sibasd מימד החמימות בקשר עם ü תרשים מס 1: ממוצע שלושת מימדי הקשר האחאי השוואת הקשר בין sibasd ל- sibtd את תפישת רמת הקונפליקט הנמוכה בקשר עם sibasd בהשוואה ל- sibtd ניתן לייחס לרמות קבלה ואמפטיה גבוהות כלפי האח עם הצרכים המיוחדים הקיימת על אף הקושי שיוצרת המוגבלות תפישת מרכיב החמימות בקשר נמצאה דומה בין שתי הקבוצות עם זאת מניתוח תמות מרכזיות בטקסטים עולה כי בקשר עם sibasd כוללת החמימות יותר רכיבים של אמפטיה וקבלה בעוד שבקשר עם sibtd כוללת יותר שיתוף תחומי ענין דומים ועזרה הדדית תפישת רמת האחריות הגבוהה שנמצאה בקשר עם sibasd בהשוואה ל- sibtd מוזנת כנראה מרגשות של דאגה חמלה ומסירות כלפי האח עם הלקות נמצא כי לסדר הלידה יש השפעה על מימד האחריות בקשר האחאי ממצא זה מדגיש את חשיבות האקולוגיה הרב- מימדית בה מתקיימים יחסי האחאות ואת ריבוי המשתנים המשפיעים על מאפייני הקשר השלכות קליניות תוצאות המחקר מדגישות את חשיבותן של הפעלת תכניות התערבות מוקדמות ומתן ליווי מקצועי למשפחות בהן ילד עם ASD ולכלול בהן גם אחים עם התפתחות טיפוסית אלו יסייעו בעיבוד הקשיים עימם מתמודדים וכפועל יוצא מכך יביאו להפחתת העוינות בקשר האחאי ולהקלה בהתמודדות היומיומית הממצאים האירו את נושא האחריות הרבה שחשים ילדים בקשר עם אחיהם בעלי הצרכים המיוחדים פיתוח תחושת אחריות-יתר בנסיון להקל את העול ההורי או כדי לפצות על הקשיים שיוצרת הלקות של האח עלולה להטיל עול רגשי כבד על הילד לפיכך יש חשיבות רבה לליווי המשפחה על ידי אנשי מקצוע אשר יסייעו בהגדרת התפקידים במשפחה בזיהוי מוקדם של קשיים ומתן מענה להם "היא ילדה חייכנית ואכפתית יש לנו קשר טוב מאד משתפות הרבה אחת את השניה רבות הרבה אבל בסוף משלימות" "הבנתי שאני אוהבת את אחי עם המיוחדות ועם הקשיים שלו אני תמיד שמחה שהוא משתף בדברים שלו אני מרגישה אחריות עליו למרות שהוא אחי הגדול" "אני והוא לא כל כך קרובים אני אוהב אותו אבל אנחנו רבים מלא " (t (1) = 57 p<005) (z = -121 p<01) (t (1) = 12 ns) 5 5 "אנחנו בקשר מאד טוב הוא האח האהוב עלי אני דואג לו כל הזמן ורוצה שיהיה לו רק טוב" חמימות קונפליקט אחריות sibasd sibtd

5 "עכשיו אני רואה": השפעת הדרכה באמצעות ווידאו על היבטים של זמינות רגשית של קלינאיות תקשורת מחקר גישוש התכנית הבין תחומית להתפתחות הילד מציגה: זהר אור מנחה: ד"ר שירלי שויער מבוא הדרכה במקצועות טיפוליים היא מסע משותף של מדריך ומודרך שמטרתו קידום הטיפול וקידום המודרך כמטפל תפקיד קלינאית התקשורת השתנה בעשורים האחרונים ואיתו ההדרכה הנדרשת היסטורית ניתן הטיפול למטופל בנפרד ממשפחתו התמקד בקשייו ויועד למתן כלים להתמודדות והסתגלות עם הקושי ממצאים: Geller & Foley 2009 ; ) שיטות טיפול עכשוויות רואות בתא המשפחתי חלק מהיחידה הטיפולית ומתמקדות במערכת היחסים (Gilckerson 200 המעבר לשיטות טיפול המתמקדות במערכת היחסים יוצר צורך בתפקוד רפלקטיבי של הקלינאית תפקוד רפלקטיבי מתייחס למודעות שהתנהגות המטפל והמטופל קשורות למצבים נפשיים פנימיים ושקיימים יחסי גומלין ביניהן ההדרכה הרפלקטיבית מאפשרת לקלינאית להכיל ולעבד תגובות ורגשות שונים להעמיק בתובנות לגבי עצמה והמטופל להבין ולהתאים לצרכי המטופל המודל של דניאל סטרן המתייחס ל- ports of entry מדבר על ריבוי "דרכי הכניסה" האפשריות המביאות לשינוי ולתוצאה יעילה בטיפול (1995 (Stern מכאן ששינוי ביכולת הרפלקטיבית של הקלינאית יכול להוביל לשינוי במערכת היחסים ובטיפול מהטבלאות ניתן לראות כי חל שינוי גדול יותר בקבוצת הדרכת ווידאו לעומת הדרכה רגילה בממדי: אפקט תפיסת סיגנאלים תזמון ויצירתיות בעיקר בהתאם להשערה הראשונה - דיון: בקבוצת הדרכת הווידאו נראה שיפור בהיבטים של הזמינות הרגשית העובדה כי נראה שיפור אצל קלינאית אחת בקבוצת ההדרכה הרגילה מלמדת כי יש תועלת גם להדרכה בהתאם להשערה השנייה 7 מתוך 8 הראיונות המונח 'זמינות רגשית' מאפשר התבוננות במערכת היחסים ומתייחס ליכולת של דיאדה לחלוק קשר רגשי הוא כולל העברת סיגנאלים רגשיים וקבלתם תגובתיות והתכווננות רגשית לצרכי האחר וקבלת טווח רחב של רגשות ניתוח ראיון FMSS "רגילה" -ראיונות ה- FMSS מראים התאמה לכלי הזמינות הרגשית ומחזקים את התוקף של הכלים ב- גם אם מדובר באדפטציות בלבד המקרה היחיד בו נמצא הבדל במידע משני הכלים מרמז על היתרון שבשימוש בשניהם בתהליך ההדרכה תועדו אמירות בקבוצת הדרכת הווידאו המעידות על התועלת הרבה שהופקה מהדרכה בשיטה זו: (אדפטציה): בקבוצת הדרכת הווידיאו קלינאית א' מראה עליה באמירות החיוביות ובאמירות הרפלקטיביות בשני הזמנים נראית גישה חיובית למטופל קלינאית ב' מראה גישה חיובית בראיון הראשון בראיון השני טרודה מאוד סביב הקשר עם הילד ואמו באופן ה"צובע" את כל הריאיון ואינו משקף את ההשתנות החיובית בקבוצת הדרכה "הרגילה" : קלינאית ג' מראה בשני הראיונות גישה שלילית ולא מקבלת עם הרבה דאגה ומוצפות סביב מצב הילד הקשר שלהם והמטרות הטיפוליות בראיון השני יש הפחתה מסוימת של האמירות השליליות בעיקר אלה החריפות יותר וכן ניסיון - ברמת ההצהרה - לקבלה של הקשיים קלינאית ד' מראה תמונה דומה מאוד בשני הראיונות של גישה כללית חיובית עושר בתיאור הילד ללא הבעת דאגה ומוטרדות וכמעט ללא אמירות רפלקטיביות כך שלא נראית השתנות בכיוון מסוים Biringen &) (Easterbrooks 2012; Emde 1980 שיטות התערבות באמצעות וידאו המתבססות על תיאורית ההתקשרות PCIT) (VIPP; ההתבוננות הגברת האמפטיה לילד והתאמה לקצב ולסיגנאלים שלו מתמקדות בהעלאת הרגישות שיפור מיומנויות (Rustin et al 1996; Juffer et al 2008) השיפור במיומנויות אלה יכול להשפיע הן על הזמינות הרגשית והן על התפקוד הרפלקטיבי של הקלינאית המטפלת מטרת מחקר: לבחון את ההשפעה של הדרכה רפלקטיבית באמצעות ווידאו על הזמינות הרגשית של תקשורת בהשוואה להדרכה המקובלת השערות המחקר: כלים: סוג ההדרכה: כלים המשקפים את מערכת היחסים בדיאדה: קלינאיות הדרכה באמצעות ווידאו תגביר את הזמינות הרגשית של קלינאיות לעומת ההדרכה המקובלת השיפור בזמינות הרגשית ישתקף גם בראיון ה- FMSS בשיפור בתפישת המטופל ובעליה באמירות הרפלקטיביות דיאדות של קלינאיות תקשורת בתחילת דרכן משתתפות: הדרכה באמצעות ווידאו: צולם טיפול שלם שחולק לארבעה קטעים לשם צפייה משותפת עם המדריכה במשך שבועות ניתן משוב על הווידיאו תוך שימוש בעקרונות של שיטות ההתערבות VIPP ; PCIT המגבירות את הרגישות של המטפלת על ידי שיפור מיומנויות התצפית העלאת האמפטיה והתאמה לקצב ולסיגנאלים של המטופל התמקדות בהתנהגויות החיוביות המאפשרות לה להיות המודל של עצמה אדפטציה לסולמות הזמינות הרגשית סולמות המטפלת: רגישות סולמות המטופל: תגובתיות ועירוב (אפקט תפיסת סיגנאלים תזמון אדפטציה לראיון ה- FMSS : (ותק בין 16-0 חודשים) ומטופליהן הדרכה מקובלת "רגילה": הכוללת מפגש שבועי משך שבועות שיחה על המטופל ועל הטיפול ניסיון להבין יחד מה מקור הקושי וחשיבה משותפת על פתרון אפשרי :(Biringen & Easterbrooks 2012) גמישות ויצירתיות) הבנייה העדר חודרנות (Sher-Censor 2015) ניתוח חלק מהאספקטים המופיעים בסולמות הקוהרנטיות: התמקדות עושר דאגה ומוטרדות קבלה/דחייה מורכבות וכן התבוננות על אמירות רפלקטיביות "יכולתי לראות דברים שלא ראיתי קודם כמו איך הוא מקשיב איך הוא מסתכל" " אני מרגישה שזה נתן לי כלים טובים יותר לטיפול עצמו" ""עכשיו אני רואה כמה יש בו " 1 מועד א' "למדתי לראות דברים שלא הייתה להם משמעות ועכשיו הם בעלי משמעות כמו תנועות ידיים מבט מגע צולמו 10 דקות של משחק חופשי אשר עברו קידוד בסולמות ה"זמינות הרגשית" בהתאם לאדפטציה הליך: לפני תחילת התערבות צולם טיפול שלם אצל שתיים מתוך ארבע המשתתפות הממצאים מדגימים את החשיבות של הגברת המודעות הרפלקטיבית אצל המטפל 2 התערבות: באופן היוצר "דרך כניסה" להשגת שינוי ביחסים ובתוצאות הטיפול עבודה זו מהווה "מחקר גישוש" בלבד ומומלץ שתשמש בסיס למחקרים נוספים אשר יבססו את התועלת של הדרכה באמצעות ווידאו לאחר מחקר ועיבוד נוסף יהיה מקום להמליץ על השימוש בווידיאו ככלי קבוע בתרבות מועד ב' אחרי התערבות: הועבר FMSS לכל אחת מהקלינאיות לגבי הילד המטופל ועבר קידוד בהתאם לאדפטציה המקצועית ובמסורת של הדרכת קלינאיות צולמו 10 דקות של משחק חופשי אשר עברו קידוד בסולמות ה"זמינות הרגשית" בהתאם לאדפטציה

6 מסוגלות עצמית אימהית ולחץ הורי לפני ואחרי השתתפות בקבוצת אימהות רגשית התכנית הבין תחומית לתואר שני בהתפתחות הילד אוניברסיטת חיפה טל הנדל מנחה: ד"ר נורית גור-יעיש מבוא המשך כלים: Parenting Stress Index ( PSI הורות מוצלחת תלויה בשלושה מרכיבים בסיסיים: ( שאלון לחץ הורי: הלחץ ההורי נמדד באמצעות גרסה עברית לשאלון המקוצר Abidin )Short form PSI; מדד דיווח עצמי שגובש על מנת למדוד את מידת הלחץ הקיימת במערכת היחסים הורה-ילד השאלון כולל 6 שאלות למילוי עצמי השאלון מתמקד בשלושה ממדים: תחום ההורה תחום אינטראקציית הורה-ילד ותחום הילד בבדיקת מהימנות השאלון במחקר זה נמצא מקדם אלפא קורנבך הנע בין 087 לבין 078 לכל אחד מהממדים משאבים אישיים פסיכולוגיים של ההורה מאפייני הילד ומשאבים סביבתיים לפי המודל כל המרכיבים משפיעים על תפקוד ההורה אך המאפיינים האישיים-פסיכולוגיים של ההורה זוהו כמשמעותיים ביותר במניעה של סטרס בקשר הורה-ילד )בלסקי 198( לאחר הלידה האישה מתמודדת עם הסתגלות לתפקידה החדש כאם פיתוח מידת רווחה אישית והשגת תחושת מסוגלות אימהית נמצאו כמרכיבים משמעותיים בהסתגלות לתפקיד האימהי (Gao et al 2012) עצמית אימהית מוגדרת כמידה בה האם חשה קומפטנטית ובטוחה ביכולתה לטפל בילד תהליכים ממצאים מסוגלות על מנת לבדוק האם נמצא שינוי בתחושת המסוגלות האימהית ובמידת הלחץ ההורי בשתי הקבוצות של מבחנים א-פרמטריים מסוג Wilcoxon נערכה סדרה נמצא שינוי חיובי במדדים שנבדקו בשתי הקבוצות: ממוצע המסוגלות העצמית האימהית עלה וממוצע מידת הלחץ ההורי ירד יחד עם זאת שיפור מובהק נמצא רק בקבוצת המחקר הן במסוגלות האימהית (z=20 P=00) (00=P 202=z) בקבוצת הביקורת פסיכולוגיים שונים יכולים לגרום לשינוי ברמה ובעוצמה של תחושת המסוגלות אצל האם מסוגלות הורית נמצאה כמפתח לחיזוק ההורות ולתמיכה בהורים בתפקידם ההורי (2005 al (Bloomfield et מחקרים מצאו כי תמיכה חברתית הינה משמעותית בחיזוק המסוגלות העצמית ההורית בכלל לאחר לידה ראשונה בפרט מובהק בין שתי נקודות הזמן והן בלחץ ההורי על אף שניכר כי היה שינוי חיובי בשני המדדים שנבדקו לא נמצא הבדל גרף 1: מסוגלות עצמית אימהית בקבוצת המחקר ובקבוצת הביקורת בשתי נקודות הזמן (Jones & Prinz 2005) (Haslam et al 2006) תמיכה חברתית גבוהה נמצאה קשורה גם עם רמות נמוכות יותר של לחץ הורי ואצל האם (Ostberg and Hagekull 2000) לחץ הורי מתייחס אל חוויית הלחץ במעבר להורות כפונקציה של יחסי הגומלין בין משאבי האדם לבין דרישות הסביבה ממנו הוריות נמוכות (Lazarus & Folkman 198; McCubbin & Patterson 1982) (Deater-Deckard 200) נמצא קשר בין לחץ הורי גבוה לבין יכולות מטרת המחקר: לבדוק האם השתתפות בקבוצה המתמקדת במשאבים האישיים פסיכולוגיים של האם משפיעה על תחושת המסוגלות האימהית ועל תחושת הלחץ ההורי אצל אימהות לאחר לידת ילדם הבכור השערת המחקר: בקבוצת המחקר ימצא שיפור משמעותי יותר לעומת קבוצת הביקורת במסוגלות האימהית ובלחץ ההורי *P<005 שיטה גרף 2: לחץ הורי בקבוצת המחקר ובקבוצת הביקורת בשתי נקודות הזמן משתתפים: במחקר השתתפו לתינוקות בגילאי במהלך חופשת הלידה כל האימהות הינן נשואות -6 חודשים 10 אימהות ולאחר לידתן הראשונה 5 אימהות השתתפו בקבוצה רגשית שעסקה במעבר לאימהות קבוצת הביקורת כללה גם היא 5 אימהות בעלות מאפייני רקע דומים אך הן לא השתתפו בקבוצת האימהות הרגשית הליך: *P<005 המחקר הנוכחי כלל שתי קבוצות: קבוצת מחקר וקבוצת ביקורת המשתתפות בקבוצת המחקר השתתפו בקבוצה שכללה שמונה מפגשים חד שבועיים בהנחיית עובדת סוציאלית הקבוצה היתה דינמית והתמקדה במעבר לאימהות השינויים והתחושות שהאימהות חוו בתקופת האימהות הראשונה הן מול התינוק ומול דיון בקבוצת המחקר נמצא הבדל מובהק במסוגלות האימהית ובלחץ ההורי בין שתי נקודות הזמן בעוד שבקבוצת הסביבה בכלל והן בתוך עצמן הן מילאו שאלוני דיווח עצמי בשתי נקודות זמן: לפני ההשתתפות בקבוצה הביקורת הבדל זה לא נמצא מובהק המחקר מראה כי השתתפות בקבוצה המתמקדת באימהות משפיעה על ולאחר שמונה שבועות עם סיום הקבוצה המשתתפות בקבוצת הביקורת מילאו את אותם השאלונים באותה משאביהן האישיים- פסיכולוגיים ועל כן ניתן להסיק כי יש לקבוצה מסוג זה חשיבות לרווחתם של אימהות מתכונת כלומר בשתי נקודות זמן בהפרש של שמונה שבועות אך מבלי שהשתתפו בקבוצת האימהות הרגשית כלים: לילדיהן הראשונים ממצאי המחקר מצביעים על שיפור במסוגלות האימהית ובלחץ ההורי בשתי הקבוצות בין שתי נקודות הזמן 1( שאלון נתוני רקע: שאלון דיווח עצמי המתייחס לפרטים דמוגרפיים של היולדת )גיל מצב משפחתי שנות לאור זאת ניתן להסיק כי ממד הזמן משחק תפקיד משמעותי בשני הקריטריונים לימוד מקצוע תעסוקה לפני הלידה מקום מגורים( ושל התינוק )מין גיל( בנוסף שביעות הרצון של האם מגבלות המחקר ומחקרי המשך: )n=10 ( מהתמיכה החברתית שמקבלת נמדדה באמצעות שני היגדים אשר נכתבו לצורך המחקר הנוכחי במבחן פירסון מדגם קטן- המחקר נערך על קבוצה קטנה של משתתפות ולכן על מנת להכליל את ממצאיו יש לערוך נמצא קשר חזק ומובהק בין ההיגדים ועל כן ממוצע ההיגדים היווה את המשתנה "תמיכה מחקר המשך עם מדגם גדול יותר (r=89 p=001) לערוך מחקר המשווה בין השתתפות בקבוצה המתמקדת בהורה לבין קבוצה המתמקדת בילד )הדרכת מומלץ חברתית" 2( שאלון מסוגלות עצמית אימהית: מסוגלות עצמית אימהית נמדדה באמצעות הכלי Perceived Maternal הורים/ליווי התפתחותי וכו'( או באינטראקציית הורה-ילד פריטים כלי המחקר היו שאלוני דיווח עצמי ולכן ייתכן כי הממצאים הושפעו מרצייה חברתית כמו כן נמצא כי אנשים 2007) Parental Self-Efficacy (PMP S-E) (Barnes & Adamson-Macedo השאלון כולל ) al (Geers et מומלץ לערוך המנוסחים בצורת היגדים אשר ניתן לחלקם לארבעה ממדים: פעולות טיפוליות התנהגויות מעוררות רגשית שעוברים תהליך טיפולי נוטים להעצים את השפעתו בכדי להצדיק את השקעתם קריאת איתותי התינוק ותפיסות כלליות בבדיקת מהימנות השאלון במחקר זה נמצא מקדם אלפא קורנבך הנע בין 088 לבין 079 מחקר הבודק את יעילות ההתערבות אך באמצעות כלים שאינם דיווח עצמי למדידת לחץ למשל באמצעות מדדים פיזיולוגיים

7 מעג ן לא רק בגן הדרכת מטפלות מעון יום לגיל הרך לאיתור וצמצום פערים התפתחותיים אצל פעוטות בגילאי 2 - שנים התכנית הבין תחומית לתואר שני בהתפתחות הילד טל מאירי מנחה: ד"ר נורית גור-יעיש 1 מבוא גילאי 0- שנים הינם קריטיים לפיתוח היכולות הקוגניטיביות והאיזון הרגשי של הילד אלו בעלי חשיבות מכרעת להמשך התפתחות כולל יכולתו לרכוש יידע וכישורים על פני מחזור חייו ישנה הבנה כי לחוויות מוקדמות ואינטרקאציות של ילדים עם מטפליהם יש קשר להתפתחות המוח במהלך חמש השנים הראשונות לחייהם הקשרים הראשונים עם המטפלים העיקריים מהווים אלמנט קריטי שיכול לשרת כגורם חוסן או כגורם סיכון (2000 Phillips (Shonkoff & כלים: שיטה (המשך) מבטו ן - כלי תצפית להכרות מעמיקה עם פעוטות בגילאי 2 - שנים המסייע להסתכלות מכוונת על התנהגותם של הפעוטות בפעילויות שונות בזמנים מגוונים ובסביבות שונות הכלי מאפשר לזהות ילדים בעלי קשיים זמניים או מתמשכים בתחומי ההתפתחות: חברתי-רגשי שפתי קוגניטיבי תחושתי-מוטורי תכנון והתאמות לתפקוד מיטבי בגן - טופס לבניית תכנית תפקודית מיטבית לילד בעל פערים וקשיים תפקודיים במעון מחקרים באמצעות PET Scans הראו פגיעה מוחית ברורה בילדים אשר בגילאים אלה לא זכו לטיפול הולם (דו ח ועדת טרכטנברג 2011) שאלון דמוגרפי - האוסף נתוני רקע על המטפלות במעון ממצאים - מתוך מפגשי ההדרכה העמקת הידע של הגננות והמטפלות לגבי התפתחות ילדים הינה משמעותית מלבד הבנת דרכי הלמידה על הגננת להבין כי כל ילד הינו אינדבידואל המפתח את תחושת העצמי ויחסים עם אחרים בהקשרים שונים של חייו 200) Shumow (Daniels & איתור: אותרו פעוטות בעלי פערים בתפקוד ובהתפתחות ארבעתם בנים בגילאי שנים (גיל ממוצע 28 שנים) מדע המניעה מדגיש את חשיבות נטרול גורמי סיכון מוקדמים וניצול לטובה של גורמי חוסן ב- 5 שנים הראשונות לחייהם של ילדים על מנת למנוע התפתחות קשיים ובעיות התערבות מוקדמת עשויה ליצור השפעות התפתחותיות מיידיות כמו גם תוצאות חיוביות לטווח ארוך בתחום הקוגניטיבי והחברתי Burger) 2010) תוכניות מניעה בגיל הרך יעילות ומניבות יתרונות בעלות כוללת נמוכה יותר מאשר טיפול עתידי (2015 al (Vu et הדרכה: הפעוטות שאותרו עברו תהליך של הדרכת ההורים בניית תוכנית גנית והפניה לאבחון וטיפול בקהילה בנוגע למידע התפתחותי - המטפלות ציינו כי המידע רלוונטי יש צורך בחידוד וקישור לעבודה היומיומית חשיבות לאיתור מוקדם בנוגע למידע רגשי - עניין רב במושגי התקשרות ורגישות צורך בהעמקה והרחבה בתחום הרגשי צורך במרחב בטוח להתייעצות והעמקת ידע מקצועי תוכנית מעג ן יוצרת שילוב בין התחומים הטיפוליים והחינוכיים העונים על בנוגע לשימוש בכלים - קיצור התצפית או חלוקתו צורך בעזרה מקצועית איפיוני הילדים במערכת הגנית צוות מעג ן (מערך תומך גן) הנכנס לגנים משמש כגורם מתערב בכל רבדי המניעה ומאפשר לצוות הגן וההורים היוועצות ותמיכה לגבי הפעוטות בנוגע לקבלת הדרכה מקצועית - צורך בהדרכה מקצועית שוטפת וסדנאות מותאמות לצרכי הפעוטות והמטפלות 5 דיון תהליך ייחודי לאיתור והדרכה הפועל באופן ראשוני במעונות יום לגיל הרך ומתוך הבנה שהילדות המוקדמת מלידה עד גיל שנים לרוב אינה תחת פיקוח חינוכי ועם זאת בעלת משמעות ייחודית להתפתחות 2 מטרת המחקר להציג באופן מעשי את תהליך האיתור התערבות והמניעה בדגש על הדרכת המטפלות הכירו בחשיבות איתור הפעוטות ובמקביל ציינו כי הן זקוקות צוות מעון היום ויצ ו בכפר יונה זאת לפני כניסת הפעוטות למערכת החינוך למרחב מקדים אשר יאפשר למידה התייעצות ומקום לפורקן עוד לפני שהן הממלכתית תוכלנה לקחת חלק משמעותי בתפקיד האיתור יש להעריך מחדש את התאמת תוכנית ההדרכה והאיתור ולקיימו באופן שיטה משתתפים: מדורג בהתאם לתנאים הקיימים לצמצום הפער בהכשרה ולשיפור איכות 6 נשות צוות מעון ויצ ו בכפר יונה בעלות השכלה תיכונית (גיל ממוצע 2) הטיפול מהיבטים התפתחותיים במעון תקופת עבודה במעון נעה בין 2-20 שנים (בממוצע 96 שנים) ממצאי העבודה מחזקים את הצורך במערך הדרכה לאיתור וקידום ילדי הליך: תצפית חופשית (על המטפלות סביבת המעון ופעוטות) 2 מפגשי הדרכה בהם הועבר ידע התפתחותי תיאורטי כלי תצפיתי - מבטו ן וכלי התערבות - תכנון והתאמות לתפקוד מיטבי בגן ליווי המטפלת הראשית ומנהלת המעון באיתור ובניית תוכנית ל - מילדי המעון דרך הקניית ידע ומעצימים את הצורך ביצירת מרחב משמעותי ובטוח לליווי והדרכה מקצועית של מטפלות המעון האחריות החינוכית והתפקודית של הצוות המטפל בפעוטות היא גדולה והוא נדרש להכשרה מתאימה למיומנויות טיפול וחינוך וכן לרגישות רבה (אופיר & Hamre 2010 Pianta (Stuhlman 200 המעון

8 תוכנית הדרכה להגברת הזמינות הרגשית והבנייה מותאמת של הורים לילדים לקויי שפה התוכנית הבין תחומית ללימודי תואר שני בהתפתחות הילד אוניברסיטת חיפה מגישה: יאנה שפילברג מוגש למנחה: דר' סמדר דולב מבוא: תוצאות: הספרות המחקרית והמקצועית מדגישה את חשיבות הקשר המתפתח בין ילד לבין הוריו ואת השפעתו המכרעת על התפתחותו הרגשית והחברתית של הילד בהתאם נמצא קשר בין טיב ההתקשרות לתגובתיות ההורה אל הילד הורים לילדים בטוחים תגובתיים יותר לניסיונות התקשורת של הילד איתם ומעודדים אותו להיות איתם בדיאלוג תוך מעורבות פעילה (200 al ) Crowe et הורים לילדים עם לקות שפתית עלולים לחוות אתגר רב יותר ליזום ולהתחיל אינטראקציות מילוליות ולא מילוליות איתם (דוגמת משחק) מה שסביר שעלול להוביל לפחות הזדמנויות לקשב משותף ולהנאה משותפת שמזדמנת בסיטואציות אלה 2007) Beiley (Wheeler Hatton Reichardt & סיטואציות משחק הקראת ספר ושיחה מובנית שכיחות בקשר הורה-ילד ז ה ו זמן איכות שבו מתקיים הקשר הרגשי אשר תורם להתפתחות של הילד כמו גם של הקשר עצמו לכן קמות תכניות התערבות רבות המתמקדות בתשומה השפתית של ההורים לילד אך תוכניות ההדרכה להורים עד כה לא שילבו התייחסות לשפה של הילד כמו גם לצרכים הרגשיים שלו העולים תוך כדי משחק משותף נמצא שיפור לאחר ההדרכה בכל תחומי ההדרכה ובעיקר באלו שבהם ההדרכה התמקדה ככל שההורים שמרו על קצב מעברים ותזמון מותאם יותר חלה עלייה בחקירה של הילד ) p<005 ( r=092 נמצא קשר של בין החקירה של הילד לבין המרחב השפתי שהתאפשר לו r=052) 005>p) נמצא קשר חלש אך מובהק בין הובלת הילד לבין חיפוש תמיכה פיזית של הילד מההורה ) p<005 ( r=026 נמצא קשר שלילי בין עלייה בממוצע מותאמות רגשית של ההורה לבין חיפוש התמיכה הפיזית של הילד מההורה (p< =r) מטרת המחקר: לפתח תוכנית הדרכה להורים המתמקדת בקשר הורה שיטה: הרגשית של ההורים לילדיהם אשר להם עיכוב שפתי השערות המחקר: ילד ובשיפור המותאמות ולבחון את יחול שיפור במותאמות הרגשית של ההורה אחרי ההדרכה ילדים בטחון יעילותה אשר הוריהם יראו שיפור במותאמות הרגשית יגלו חקירה רבה יותר ויראו יותר ופחות חיפוש של תמיכה פיזית מצד ההורים משתתפים: ארבע דיאדות של אם ילד (גילאי 6-7 שנים) הילדים מאובחנים כלקויי שפה ומצויים בטיפול של קלינאית תקשורת במסגרת מכון פרטי דיון העלייה שחלה הן במאפייני המותאמות הרגשית של ההורים והן במאפייני ההשתתפות של הילדים בעת המשחק מהווה תמיכה שיש להם תרומה הדדית בקשר התבססות כלי ההדרכה על מותאמות רגשית הקלו על הקלינאית להדגיש באופן אופרטיבי את מקום ההורה ביחס לילד והבהירו איך היא יכולה לעשות בהדרכה שימוש יעיל ומקצועי בשפה המובנת להורה ולילד שבטיפולה לאחר סיום ההדרכה ההורים יכלו להבחין ולעקוב אחר שינויים קטנים שחלו במאפייני המשחק של הילד ויכלו לעודד את הילדים ולאפשר להם מרחב להתנסות חופשית יותר במשחק ובשפה השלכות קליניות ניתן ליישם את הדרכה זו באופן קבוע בטיפולים של קלינאיות תקשורת כלי זה בעל פוטנציאל לתרום לקשר הטיפולי בין המטפל להורים ולשפר את אינטראקציית הורה- ילד עם עיכוב שפתי ובכך לתרום להתקדמות הילד בטיפול מטרות התוכנית: לחשוף את ההורה לחשיבות הזמינות הרגשית ולשקף לו כיצד היא מגבירה מותאמות אל הילד לתמוך במותאמות ההורה אל הילד לפי שני המאפיינים שנבחרו לחיזוק לעזור לילד לחוש בטחון באינטראקציית המשחק ובעקבות כך לפתח חקירה חופשית מהלך התוכנית בתחילת תוכנית ההדרכה ובסופה נערכה תצפית אשר העריכה את המותאמות הרגשית של ההורה בזמן משחק חופשי מתוך התצפית נגזרו המדדים שדורשים חיזוק והם הודגשו בהדרכה ההורים הבאה מפגשים של 50 דקות טיפול על-ידי קלינאית תקשורת בסיום כל מפגש ניתנה הדרכת הורים אשר התמקדה בשני המאפיינים העיקריים לכל קשר הורה-ילד הליך המחקר היה שכל זוג הורה וילד צולמו במהלך משחק חופשי עם מספר צעצועים בחדר הטיפול ב- 6 הדקות שלפני תחילת הטיפול הם צולמו בפגישה הראשונה והרביעית הערכת התוכנית התצפיות מהפגישה הראשונה והאחרונה נותחו לצורך הערכה הן של מאפייני המותאמות הרגשית של ההורים והן להערכת החקירה וחיפוש הקרבה של הילד לשם הערכת המותאמות הרגשית נעשה שימוש בתצפית אשר התבססה על סולמות הזמינות הרגשית 1998) Emden (Bringen Robinson & והותאמה לצרכי המחקר הנוכחי הערכת המותאמות הרגשית התבססה על סולמות רגישות והבנייה בכל סולם הציונים נעו בין 1 ל- 5 על-פי מאפייני ההורה הסולמות עסקו בנושאים: אפקט חיובי ואישור הובלת המשחק על-ידי הילד קצב תזמון המעברים ומתן מרחב שפתי לילד לבטא את עצמו מידת השתתפות הילד נבחנה באמצעות סכום התנהגויות של חיפוש תמיכה פיזית פעולות החקירה סוכמו בכל פעילות בה הילד יזם ביצע חיבורים בין אמצעי המשחק ועירב את ההורה או הביע עניין מחודש במשחק ובהורה

9 Video Feedback- : - 1 : פ :1 )Sagi & Koren-Karie 199( Speaking For The Child VF :2 Sensitivity Chain VF : 2 VF : 1 (Howes 1987; Love et al 200; NICHD 200( :5 : (Osofsky & Thompson2000( ע Ainsworth1969 " Speaking for the child "!! " ית י י ח יח ת י ת ח פ ת ח ת ת חפ י חיי ית תח ח ח ת ית תח ח ת י ח "ת "ת ת ת ת ת י ח "י י ת תפתח (Howe 2006) ת ח "! ת 100 )199 :Sensitivity chain - ( ח ח י י ח י ת י י תי תח ת י ח " תי י ת יית ח ת 10 (Sagi & Koren-Karie 199) : חי ת י י פ ת ת ח ח י יח פי י פ י ת ת תחי ח יי ת חי ת יפ ית " ת תי ת (Daniel & Shapiro 1996) ח ית ע " פח י 2 5 )' Main caregiver 12-6 : ( )Tavecchio2010 ' Baseline : : (VF) Video Feedback Training Fukkink-( - - Video-Feedback (VF)

10 DIR פ - " : 6 " ) 5 - The Developmental Individual difference Relationship based model( 2 DIR : DIR - DIR- ) - DIR ( DIR פ פ 1 DIR- : : Developmental Individual difference Relationship " ASD " DIR / 6 9 " ' ' ' ) : ) DIR floor-time ' :( פ )2008( ) ( Floor-time ' ' ( - פ ' " " " " " " floor-time פ " " " " " " " " " " " " : " DIR " פ " " "? " : DIR- פ DIR

11 הדרכת הורים לילדים עם אוטיזם הקשר בין השלמה עם האבחנה ועמדות האימהות ביחס להדרכת הורים התכנית הבין תחומית לתואר שני בהתפתחות הילד מגישה: יעל רכס מנחה: ד"ר סמדר דולב מבוא: גידול ילד עם אוטיזם משפיע על המשפחה כולה ודורש התייחסות טיפולית ותמיכה מיוחדת 2009) Gavidia-Payne (Davis & הליקויים המרכזיים של אוטיזם: תקשורת שפה וויסות חושי והקשיים הנלווים אליהם: קושי בהסתגלות לשינויים חוסר עצמאות ובעיות התנהגות נוטים להגביר את רמת ( Karst & Van Hecke 2012 הלחץ של ההורים ) מהספרות המקצועית עולה כי יכולת ההורים להשלים עם האבחנה של הילד הדרכה עשויים להקל על רמת הלחץ של ההורים: לצד קבלת חשיבות ההשלמה עם האבחנה: השלמת ההורה עם אבחנה התפתחותית של הילד עוזרת לו להסתגל למצב ולהתמודד טוב יותר עם רגשות ומחשבות המתעוררים בו לפיכך השלמת ההורה עם האבחנה תורמת להתנהגות הורית מותאמת ורגישה (201 וליצירת קשר מיטבי עם הילד ) דולב מראים קבלת הדרכה: מחקרים בקרב הורים לילדים עם אוטיזם כי תמיכה פורמלית בדרך של טיפול והדרכת הורים מקצועית ותמיכה לא פורמלית הניתנת על ידי בני זוג Skelly & ) קרובי משפחה או חברים קשורה לעלייה ברווחה הנפשית של ההורה ( Ludlow Rohleder 2011 גורם הזמן מעת קבלת האבחנה : במקרים רבים ישנה התגייסות רבה של ההורים לטיפול בילד בשלבים הראשונים שלאחר קבלת האבחנה אך לצדה נצפה קושי בהיענות ההורים לקבלת הדרכה 2012) Hecke (Karst & Van שאלות שטרם נבחנו ויבדקו במחקר זה האם הדרכת הורים תורמת לתהליך השלמתם עם האבחנה של הילד? האם הזמן שחלף ממועד קבלת האבחנה הוא גורם המשפיע על מידת ההיענות של ההורים לקבלת הדרכה הורית? משתתפים: שמונה אימהות לילדים שאובחנו עם אוטיזם בקבוצה א' ילדים צעירים (הגיל ממוצע 095 חודשים) בקבוצה ב' הוא 07 שנים והזמן הממוצע מקבלת האבחנה הוא ילדים בוגרים (הגיל הממוצע הוא 97 שנים והזמן הממוצע שחלף מקבלת האבחנה הוא 7 שנים) הליך: ראיון השלמה עם האבחנה של הילד הועבר לאימהות ולאחר מכן תומלל וקודד בנוסף דיון: האימהות מילאו שאלון פרטים אישיים ושאלון עמדות ביחס להדרכת הורים כלים: ראיון השלמה עם אבחנת הילד - כלי המבוסס על ראיון ה RDI Reaction to Diagnosis Interview (RDI; Pianta &Marvin 1992) לעורר אמונות האבחנה הקידוד ראיון חצי מובנה בן חמש שאלות שמטרתו זיכרונות ותגובות רגשיות של ההורה מהתקופה שבה התקבלה נעשה על פי סולמות המבוססים על חמשת השאלות של הראיון המציין חוסר השלמה עם האבחנה לבין יצביע על רמה גבוהה יותר של השלמה עם האבחנה חוסר השלמה וסיווג תתי הדפוסים (5) המציין השלמה עם האבחנה (1) ונעים בין ניקוד גבוה בנוסף ניתן סיווג של השלמה / שאלון הבודק עמדות ביחס להדרכת הורים פותח לצורך המחקר הנוכחי וכלל 20 היגדים הנוגעים לארבעה מרכיבים הבאים לביטוי בהדרכת הורים: תיאום בין גורמים טיפוליים וניהול הטיפול קבלת מידע עזרה בהתמודדות יומיומית עם הילד ותמיכה בתהליכים מנטליים ובתהליך ההשלמה עם האבחנה האימהות התבקשו לסמן את מחקר זה מחזק מחקרים קודמים שהראו כי אימהות לילדים עם אוטיזם מביעות צורך בליווי ותמיכה בשלבים שונים מרגע קבלת האבחנה וללא קשר לזמן שחלף מקבלת האבחנה או ליכולתה של האם להשלים עם האבחנה (2006 (Gray על רקע העובדה כי מרבית האימהות ביטאו עניין בקבלת הדרכה הורית נראה כי חשוב ללוות את המשפחה במהלך קבלת האבחנה ולאורך השלבים השונים בגידולו של הילד המחקר מדגיש את קיומם של מרכיבים שונים בהדרכת ההורים חשוב שהמטפלים הפוגשים את המשפחות יכירו את תהליך ההשלמה ואת דפוס ההתמודדות של ההורים על מנת להתאים את ההדרכה באופן מיטבי המחקר מדגיש את החשיבות של הדרכה הורית מובנית במערך הטיפולי ומותאמת לצרכי ההורים מהמחקר עולה כי המרכיבים החשובים ביותר עבור האימהות בהדרכה הם קבלת מידע ועזרה בתיאום בין הגורמים הטיפוליים השונים מענה למרכיבים אלה יכול להינתן גם על ידי מטפל פרא - רפואי תשובתן על סולם הנע בין (1) איננה מסכימה כלל ל( 5 ) מסכימה מאד עם הנאמר בהיגד ציון גבוה יצביע על מידה גבוהה של צורך במענה למרכיבים אלה בהדרכה ההורית

12 " :2 ( r=0558 p=001) : )2-1 ( ) ( (t=225 p=002) (t=2685 p=002) :1 ( r=05 p=0015) (Zimmerman & Fassler 200) (Ammaniti et al 2012) (Williams et al 2008) 25% (EA; Biringen et al 1998) (Degotardi 2010) (Biringen et al 201) * ) *( (Biringen & Robinson 1991) - (Zimmerman & Fassler 200) 1-2 )200( Zimmerman & Fassler : : 2 (EA; Biringen 1998) : 20

13 זמינות רגשית בתהליך הטיפולי בריפוי בעיסוק תוכנית התערבות התכנית הבין תחומית לתואר שני בהתפתחות הילד אוניברסיטת חיפה יפה בדר סאלח מנחה : דר' שירלי שויער מבוא מתן שירותי בריאות לילדים עבר שינוי ומעבר ממודל רפואי אשר שם את הילד והמטפל במרכז והתייחס לקשיי הילד בלבד ללא מעורבות של הורים בתהליכים למודל התערבותי ממוקד משפחה גישה זו מתייחסת לילד ומשפחתו כמושא הטיפול מתחשבת בצרכים של כל בני המשפחה ואכן מתבססת על טיפוח קשר של הורה-ילד-מטפל ( ; 200 al Law et )Rosenbaum et al 1998 עדויות מחקריות מצביעות כי קיים קשר בין התפתחות אופטימלית של הילד לבין טיב היחסים עם ההורים לכן הקשר הורה-ילד הופך למרכיב קריטי ומשמעותי בהתערבות הטיפולית 2002( al )Mayer et התייחסות המטפלת לאינטראקציה הורה - ילד עשויה לתרום לשיפור תפקודו של הילד בהיבטים מוטוריים חברתיים ורגשיים יחד עם זאת הספרות מלמדת כי למרפאות בעיסוק אין מספיק ידע מקצועי הנוגע להורות למערך משפחתי ולגורמים המשפיעים על הקשר הורה-ילד וכן חסרה הכשרה ומיומנות להתערבות בתוך מערכת יחסים זו ( Humphry )1989 זמינות רגשית )EA( Emotional Availability הינה מאפיין את איכות התקשורת הרגשית באינטראקציות הורה ילד ומתמקד בזמינות וביכולת לקרוא ולהגיב לתקשורת אחד של השני כלומר המונח מתייחס למבנה דיאדי אשר מחזיק בתוכו את התנהגות ההורה והילד באינטראקציה ביניהם זמינות רגשית אימהית מתבטאת ברגישות ובחום כלפי הילד וביכולתה לתמוך ולספק נוכחות לא חודרנית )1991 Robinson )Biringen & הספרות האמפירית מראה כי ישנה השפעה חיובית להתנהגויות הוריות רגישות ותגובתיות על תפקודי הילד 2008( al )Biringen et al 201 ; Oppenheim et כלי סולמות הזמינות הרגשית Scales( )Emotional Availability מאפשר להעריך את הזמינות הרגשית של המטפל בהתבסס על אינטראקצית מטפל ילד בזמן משחק משותף מחקרים מראים כי התערבות קצרת טווח עשויה להוביל לשיפור ברמת הזמינות הרגשית של האם al2012( )Bringen et ממצאים 2 התוכן אשר התקבל מהראיונות חולק לחמש קטגוריות אשר נוצרו לאחר מיפוי של תמות מרכזיות מארבעת הראיונות אשר הועברו ברמת המטפל : רפלקציה לטיפול חשיבות ההסתכלות הרפלקטיבית לטיפול והזמינות הרגשית של המטפל 1 רפלקציה לחיים אישיים התהליך הרפלקטיבי אשר המטפלות עשו באופן אישי בתוך משפחותיהן ידע מקצועי חדש התייחסות המטפלות לגוף ידע חדש שלא הוכשרו לו מול שימוש שלהן בסולמות המדידה כמושגים מדידים ותפקודיים יותר ברמת ההורה : זמינות רגשית של ההורה כלפי הילד חשיבות ההתבוננות בזמינות הרגשית של ההורה והצעות לאיך 1 ניתן לראות זאת בתהליך הטיפולי הדרכת הורים תהליך מתן הדרכה מכוונת וממוקדת זמינות רגשית תוך שימוש במרכיבים והצעות 2 ליישום זמינות רגשית אצל- הורה זמינות ההורה לילד!! " " " " מטרת המחקר " )( " בניית סדנא בנושא "זמינות רגשית" המיועדת לצוות המרפאות בעיסוק במכון להתפתחות הילד כך שהמרפאות בעיסוק תוכלנה לעשות שימוש במושגים אלה בטיפול השערת המחקר התערבות ממוקדת זמינות רגשית תגביר את ההתייחסות של המרפאה בעיסוק לקשר הורה-ילד הדרכת הורים רפלקציה לחיים אישיים " " ותביא להטמעה בחשיבה בשפה שיטה משתתפות ובפרקטיקה מטפל ידע חדש " " " " עשר מרפאות בעיסוק במכון להתפתחות הילד בצפון הארץ וכלים הליך רפלקציה לטיפול 1 2 הועבר שאלון העוסק ברגשות ומחשבות המרפאה בעיסוק בקשר להשתתפות ההורים בהתערבות הטיפולית שאלון זה כלל שני חלקים ופותח ספיציפית לעבודה זו הועברה סדנה בת שלוש שעות אשר כללה: הגדרה של הזמינות הרגשית התמקדות בסולמות הזמינות הרגשית חשיפה לכלי בטיפול EAS ואופי הקידוד תוך כדי צפייה בסרטונים של שני ילדים אשר נמצאים תרומת הזמינות הרגשית של ההורה להתפתחותו ותפקודו של ילדו דיון באפשרויות השימוש בטיפול ורפלקציה אישית למטפל נערכו ארבעה ראיונות רפלקטיביים דיון והמלצות המשך השימוש במרכיבי הזמינות הרגשית מציע ארגון ידע חדש והסתכלות התפתחותית רחבה יותר בקרב המרפאים בעיסוק התהליך הטיפולי עשוי להיתרם במידה משמעותית מההתבוננות של המטפל ביכולת ההורים להבין את מאפייני הילד והשפעתם על תפקודו הכללי להדריך אותם ולעזור להם לכוון את ציפיותיהם והתנהגותם הרגישה כלפי הילד )דולב 2011( יש חשיבות רבה לרגישות המטפל כלפי ההורה והמטופל ולמתן תמיכה טיפולית וליווי מותאם של המטפל את ההורה ואת הדיאדה כדי לעודד את רגישות ההורה כלפי ילדו )דולב 2011( השימוש במושגים קונקרטיים מאפשר מתן הדרכה ממוקדת יותר להורים קיימת חשיבות להתבוננות רפלקטיבית של המטפל על תהליך הטיפול ועל עצמו כמטפל מומלץ להמשיך וללוות את המשתתפות במטרה להטמיע את השימוש במושגים צורך בבדיקת מדגם גדול יותר בדיקת ההשערות ביחס לשאר המטפלים הפרא רפואיים העובדים בהתפתחות הילד

14 מה היא חושבת שהיא חושבת עליו? תהליכי רפלקציה של המטפל על תהליך ההשלמה עם האבחנה של הורה לילד עם אוטיזם התכנית הבינתחומית לתואר שני בהתפתחות הילד מגישה: כרמל פרידמן דר' מנחה: נורית גור יעיש מבוא הפונקציה הרפלקטיבית היא יכולתו של האדם להבין התנהגויות של עצמו ושל האחר לאור מצבים מנטליים (2005 Slade (Fonagy & Target ;1997 זהו גורם רב משמעות בהתפתחות תקינה והפתולוגית בילדות באיכות ההורית המשפיעה על יחסי הורה ילד ועל תרומתם להתפתחות הפונקציה הרפלקטיבית ופיתוחה הוכרו כגורם מחולל שינוי רב ערך בטיפול (קפלן ואחרים 201) לעמדתו הרפלקטיבית של המטפל תפקיד משמעותי בפיתוח היכולת הרפלקטיבית של ההורה בכלל ובקידום הקשר הורה ילד בפרט (קפלן ואחרים 201 ; 2007 (Slade היכולת הרפלקטיבית של ההורה כוללת ייצוגים שונים ביניהם גם תהליך ההשלמה שלו עם האבחנה של ילדו (2015 al (Yirmiya et חווית ההורים כאשר ילדם מקבל אבחנה של אוטיזם מומשגת כאבדן הדומה לתהליך אבל ושכול תהליך ההשלמה - "Resolution" כולל אינטגרציה של חוויית האבחנה עם הייצוגים ההוריים התמצאות ומיקוד מחודש של תשומת הלב ופתרון הבעיות במציאות הנוכחית (1996 Pianta (Marvin & למצב התודעה של ההורה לגבי ההשלמה עם אבחנת ילדו על הספקטרום האוטיסטי השלכות משמעותיות על תוצאות התפתחותיות של הילד על רווחתו הנפשית של ההורה על איכות ההורות לתפקוד המשפחתי בכללתו 2015) al (Dolev et al2016; Oppenheim et al2009; Yirmiya et המחודשים המאפשרים על הקשר הורה-ילד ואף מטרת המחקר בחינת תהליכי הרפלקציה של המטפל הפרא-רפואי לגבי תהליך ההשלמה עם האבחנה של הורה לילד עם אוטיזם ובחינת ההתאמה בין רפלקציות ההורה והמטפל זה על תהליך כלים 1 ראיון ה- RDI : או ראיון חצי מובנה הכולל 5 שאלות הנוגעות לתחושות ומחשבות של ההורים על האבחנה של ילדם ומאפשר לסווג את ההורה ל"פתור" "לא פתור" הליך נערכו ראיונות עם האימהות והמטפלים שהוקלטו ניתוח נתונים: ראיונות האמהות סווגו על ידי ה- RDI הראיונות בכמה שלבים: ותומללו לאחר מכן נערך ניתוח איכותני של א סידור והבנייה של המידע לתוך קטגוריות תוך השוואה בין חלקי המידע ומציאת קשרים ביניהם ב השוואה בין ראיון אם ומטפל ובחינת התאמה ג השוואה בין סווג ה- RDI לבין הסיווג שנתן המטפל בראיון בין יחידות תוכן משותפות (Marvin & Pianta 1996) 2 ראיון חשיבה רפלקטיבית של המטפל: ראיון חצי מובנה שחובר על ידי כותבת עבודה זו ובו שאלות המכוונות את המטפל לתאר את החשיבה הרפלקטיבית שלו לגבי תהליך ההשלמה של ההורה עם אבחנת ילדו משתתפים אימהות לילדים עם ASD בני 2-6 ש' שאובחנו לפני חצי שנה עד שלוש וחצי שנים ונמצאים בגן תקשורתי/ מעון יום שיקומי השתתפות האמהות בטיפול הפרא-רפואי נעה בין השתתפות בשיחות צוות פעמים בשנה ועד השתתפות בטיפול והדרכה להורה אחת לחודש מטפלים פרא-רפואיים (קלינאי תקשורת ומרפאות בעיסוק) שמטפלים בילדים במסגרות החינוכיות ממצאים ממצאים 2 ממצאים 1 המטפלים התייחסו למספר אינדיקציות בולטות המאפיינות את תהליך ההשלמה: ייצוג מציאותי של ההורה את יכולות הילד רגשות מאתגרים של ההורה לגבי הכרה של ההורה בכך שיש להמשיך בחיים ולעשות את המיטב למען הילד התמודדותו עם האבחנה הכרה בשינוי הרגשי שההורה עבר מאז האבחנה הפחתה בחיפוש הסיבות ללקות הילד לטובת אוריינטציה להווה שיתוף באבחנה הבעת תקווה לגבי עתיד הילד באופן ריאלי לאבחנתו כמחצית מתיאורי המטפלים עסקו במחשבותיהם על ייצוג ההורה את קשיי הילד מטפלת:"ברור לה ששנה הבאה הוא ילך לכיתות קשר היא לא עסוקה בלשלב אותו אם ילך לבית ספר רגיל או עם סייעת היא מבינה בעצמה מה היכולות והאתגרים הנכונים לו עכשיו ומה גם לא נכון היא לא מרכזת את כל הכוחות שלה בכמה ישולב איפה ולמה אלא לעבודה בגן" מטפלת:"היא מנסה לתקן מחפשת איך לשנות מחפשת כל מיני שיטות שמוציאות מהאוטיזם" המטפלים אותו היא עסקו בשכיחות נמוכה הרבה יותר ברגשות ההורים כשני שליש מהתימות בראיונות הראו התאמה בין תיאורי האם והמטפל אמא:"אמרו לי:"ציפיתי לטיול לפריז ולקחו אותי לטיול לאמסטרדם" ברגע שאתה משנה את הציפיות ואתה לא נעול על מה הילד צריך להיות החיים הם מאוד פתוחים ואנחנו לא מקובעים יש מקום לכולם יש המון סוגים של אנשים אז הילד שלי הוא שונה זה לא אומר שהוא פחות טוב או שהחוויה שלי בתור אמא היא פחות טובה ובאמת החוויה שלי בתור אמא היא חוויה מאוד שלמה עם הילד" מטפלת:" למשל זה שהוא תבניתי שלה לאו דווקא בואי נשבור לו את מצליחים להתנהל יותר טוב עם זה" כשליש מהתימות הראו אמא:"אני אני הרגשתי שהיא מעלה את התבניות ונשנה לו אותם אלא אי התאמה בין רפלקציית האם והמטפל במגוון זה איך לא יודעת אם אי פעם הכאב נפסק הוא שם הוא גם תמיד יהיה נכון שהעוצמות יורדות אבל זה שם תמיד יתפקד ככל הילדים היא מחשבה שאתה צריך ללכת איתה היומית כי המחשבה שיש לך ילד שלא כקושי אנחנו נושאים ז ה בעולם הזה ברמה כמו שכל אחד הולך עם איזה שהוא כאב פרטי בעולם הזה והסיפור חיים שלו אז ככה אני הולכת" כל אחד מטפלת: "אף פעם היא לא שדרה שקשה לה עם האבחנה היא התמודדה די טוב עם כל הקשיים האלה" כל המטפלים הדגיש ההשלמה עם האבחנה את חשיבות ורלבנטיות לטיפולים שלהם מטפלת:"ההסתגלות לאבחנה מאפשרת את היש להיות ביש ולטפל בכאן ועכשיו הזמן המחשבות שרצות קדימה אני לא להרשים אותה ולרוץ יספק אותה מה שיש לראות בלי כל צריכה " נושא עם זאת כולם תיארו שאינם מתייחסים אל נושא ההשלמה באופן ישיר או נרחב בטיפול מסיבות הקשורות לחלוקת התפקידים בין הטיפולים הפרא- רפואיים והרגשיים והן למידה בה מרגיש המטפל שהוא מתאים לעסוק בכך מטפלת: "לא דברתי איתה על הרגשות או המחשבות שלה לגבי האבחנה שלו אני לא חושבת שאנחנו במקום שאני אדבר איתה על הנושאים הרגשיים בשביל זה יש מטפלים רגשיים אני הזה שאולי יכולה להכיל המענה לזה את הלחם" מעדיפה לא להיכנס לכל יעלו כל מיני נושאים שאולי אותם ואני לא אוכל לתת מעדיפה אני לאופה לתת המקום אני לא לה את לאפות RDI מאפיינים אחרים זוהו בשכיחות נמוכה אף יותר כ- 60% מהזוגות אם-מטפל הראו התאמה בין סיווג וסיווג המטפל דיון קיימת מודעות גבוהה של המטפלים לנושא ההשלמה והתאמה גבוהה יחסית בין תיאורי המטפלים וההורים המצביעות על רפלקטיביות גבוהה יחסית של המטפלים עם זאת קיימות אי התאמות בין המטפלים וההורים שייתכן וקשורות להימנעות וצמצום בהתייחסות המטפל להתמודדות הרגשית של ההורה ייתכן כי קיים קשר בין חשש המטפלים לגעת בנושא ההשלמה לבין נטייתם להימנע מעיסוק נרחב או ישיר בו בנוסף נראה כי קיים קשר בין המנעות זו לצמצום הרפלקציה של המטפלים סביב רגשות ההורים לסתירות בין מדווחים שונים עלולה להיות השפעה שלילית על הברית הטיפולית בין ההורה למטפל מה שיכול לפגוע בתהליך הטיפולי (2006 Whitley (Kazdin & ובתוצאותיו המטפלים ציינו את רלבנטיות נושא ההשלמה לטיפול שלהם מסיבות הקשורות בקידום יכולות הילד זוהי גם הפרספקטיבה העיקרית דרכה בחנו את השלמת ההורים כנראה מכיוון שזהו תפקידם העיקרי בטיפול ג ם בספרות מתואר כי מרבית המודלים הטיפוליים לילדים עם אוטיזם מתמקדים בצרכי הילד ומתייחסים להורה רק בהיבט מצומצם כמרכיב שתומך או מעכב את התפתחות הילד (2009 (Slade מגבלתו המרכזית של המחקר הנוכחי הוא המדגם הקטן שאינו מייצג את כלל אוכלוסיית האימהות והמטפלים הפרא-רפואיים לילדים עם ASD לסיכום: המחקר מדגיש את חשיבות העלאת המודעות של אנשי הטיפול הפרא-רפואיים למספר היבטים: 1 חשיבותה של עמדתו הרפלקטיבית של המטפל בפיתוח היכולת הרפלקטיבית של ההורה ובקידום הקשר הורה-ילד 2 השלכותיו של תהליך ההשלמה עם האבחנה על תוצאות התפתחותיות של הילד על רווחתו הנפשית של ההורה ועל הקשר הורה-ילד עם ראיון ה- RDI ושימוש בו כפלטפורמה להבנת הנרטיב האישי של ההורה שתסייע לפיתוח היכולת הרפלקטיבית של המטפל הכרות * אבקש לא לצלם את הפוסטר בכדי לשמור על פרטיות המרואיינים

15 חרדים לעתידם של ילדי הגן תכנית ממוקדת רגישות בקרב גננות חינוך מיוחד מהמגזר החרדי התכנית הבין תחומית לתואר שני בהתפתחות הילד מגישה: מוריה אנקר קפלן מנחה: ד"ר שירלי שויער גרף 2: ממוצעי מאפייני התנהגות רגישה לפני ואחרי הסדנא ממצאי המחקר האיכותני: הגננות ציינו את חשיבות הטבלאות שניתנו להן במהלך הסדנא ככלי יעיל להערכה עצמית ושפור בנוסף הן ציינו תובנות שונות שחלו בעקבות הסדנא מעט מתובנות הגננות לאחר הסדנא: דיון בהתאם להשערת המחקר הסדנא הגבירה את רגישותן הכללית של הגננות כפי שבא לידי ביטוי בהבדל המובהק בממוצעי רגישותן הכללית של הגננות לפני ואחרי הסדנא הסדנא נתנה לגננות כלים יישומיים להתנהגות רגישה כפי שנמצא בהבדל המובהק בממוצעי מידת ההסכמה להיגד העוסק בקיומם של כלים אלו בנוסף כי הסדנא הועילה להן במתן כלים לבדיקה והערכה עצמית של התנהגותן לאחר ההתערבות הגננות העידו לאחר הסדנא הגננות ציינו קריטריונים מגוונים יותר למאפייני התנהגות רגישה הסדנא הגדילה את מודעות הגננות לחשיבות הקשר עם ההורים והן ציינו כי בכוונתן לשנות את תדירות פנייתן היזומה להורים שינוי זה אף התבטא לאחר הסדנא בדרוג חשיבות שיתוף ההורים כמאפיין התנהגות רגישה החשוב ביותר של הגננת הסדנא העצימה מקצועית את הגננות והגבירה את מודעותן להשפעתן על עתידו של הילד כפי שבא לידי ביטוי בעליה המובהקת בממוצעי ההסכמה להיגדים העוסקים בכך ובתובנות שנכתבו לאחר הסדנא מגבלות המחקר הנוכחי ושאלות למחקרי המשך גודל המדגם הקטן אינו מאפשר הכללת מסקנות המחקר על כלל גננות החינוך המיוחד החרדי קיים צורך במחקר נוסף המשווה לגננות שלמדו במסגרות אקדמאיות שאינן חרדיות השאלונים חוברו במיוחד עבור מחקר זה ויש לתקפם במחקרים עתידיים יש צורך בבדיקה עתידית של שינויים אופרטיביים בתהליכים השונים הנעשים בגן בדיקה לסדנא היו השלכות מעשיות על הגננות בשינוי התנהגותן בגן ובקשריהן עם ההורים שינויים אלו מעידים על הצורך בקיומו של סדנא זו ובצורך בריענון ותרגול מעשי של נושאים אלו גם בעתיד ביבליוגרפיה אנגבר ש דרומי א) 2010 ( מעורבות הורים בתכניות התערבות ממוקדות משפחה עבור ילדים עם צרכים חינוכיים מיוחדים חומר רקע לעבודת היזמה קנדל י )2010( יחסה ועמדותיה של החברה החרדית במדינת ישראל כלפי הילד החריג אחיך עמך )קבץ(: הוצאת מכללת אורות ישראל וחי עמדות: Buyse E Verschueren K & Doumen S (2011) Preschoolers' attachment to mother and risk for adjustment problems in kindergarten: Can teachers make a difference? Social Development 20(1) -50 Leyser Y (199) Stress and adaptation in orthodox jewish families with a disabled child The American Journal of Orthopsychiatry 6() Manor-Binyamini I (2012) Parental coping with developmental disorders in adolescents within the ultraorthodox jewish community in israel Journal of Autism and Developmental Disorders 2(5) Pianta R C Nimetz S L & Bennett E (1997) Mother child relationships teacher child relationships and school outcomes in preschool and kindergarten Early Childhood Research Quarterly 12() Rimm-Kaufman S E Voorhees M D Snell M E & La Paro K M (200) Improving the sensitivity and responsivity of preservice teachers toward young children with disabilities Topics in Early Childhood Special Education 2() מבוא תאוריית ההתקשרות (1969 (Bowlby מניחה כי איכות הקשר המוקדם בין הילד למטפלו בשנות חייו הראשונות מעצב את אישיותו של הילד את הציפיות שלו מעצמו ומאחרים סביבו ואת הסתגלותו בתחום החברתי רגשי התנהגותי ואקדמי הקשר עם הגננת מושפע גם הוא מיחסיו עם הוריו לעיתים קשרים רווי קונפליקטים ותלותיות עם הגננת (Pianta Nimetz & Bennet 1997) ילדים שהתקשרותם לאם אינה בטוחה (Pianta Nimetz & Bennet 1997) יוצרים זמינותה הרגשית של הגננת משפיעה באופן משמעותי על איכות היחסים בינה ובין הילד ומתוך כך גם על התנהגותו ותפקודו האקדמי (Buyse Verschueren &Doumen 2011) בהכשרת גננות החינוך המיוחד מושם דגש רב על הפחתת עיכובים התפתחותיים ופיתוח מיומנויות ופחות דגש על רגישות ותובנה לילד ולמשפחתו ילדי החינוך המיוחד בחברה החרדית שאיפתה של החברה החרדית להתבדלות מהחברה הכללית (Rimm-Kaufman et al 200) למדו עד לפני מספר שנים במוסדות שאינם חרדים למרות (Bilu & Shaked 2006) והקפדה על ההלכה שינויים משמעותיים שחלו ביחסה של החברה החרדית לילדים עם צרכים מיוחדים הובילו לפתיחת מוסדות המטפלים בילדי החינוך המיוחד בתוך המגזר החרדי ולהכשרת אנשי חינוך מיוחד חרדים )גלובמן ) Manor-Binyamini 2012 ; וליפשיץ 200 במסגרת אשכול גני החינוך המיוחד "יד לטף" על"ה בני ברק הטיפול בילד עקב מיעוט בכלים ובמידע בהכשרתן לגננות תפקיד משמעותי כמרכזות עולה הצורך בתוכנית התערבות שתעניק להן מגוון כלים יישומיים להתנהגות רגישה לילדים ולמשפחותיהם המותאמים לחברה ייחודית זו השערות המחקר : תכנית ההתערבות תשפר את רגישותן של הגננות לילדים ולמשפחותיהם הסדנא תגביר את מודעות הגננות לחשיבות השותפות עם ההורים במסגרת החינוכית - הסדנא תהווה העצמה מקצועית החשובה לתפקודן כסוכנות שינוי לילד גם מחוץ לגן - הסדנא תוסיף לגננות כלים לשינוי והערכה של מידת רגישותן לילד ולמשפחתו - שיטה משתתפות: בתכנית השתתפו שמונה גננות העובדות בגני חינוך מיוחד "יד לטף" בני ברק הליך: קודם לסדנא הגננות מילאו שאלונים למילוי עצמי בהמשך הועברה סדנא שכללה ארבעה מפגשים בני שעה אחת לשבוע לאחר הסדנא הגננות התבקשו למלא שוב את אותם השאלונים כלים: שאלונים לדיווח עצמי בעלי שני חלקים שחוברו לצורך מחקר זה על בסיס סקירת הספרות והיגדים מתוך שאלונים מהתחום ממצאים סטטיסטיקה תיאורית ערכי הממוצעים של מרבית ההיגדים הבוחנים התנהגות רגישה עלו לאחר הסדנא אך שינוי זה נמצא מובהק רק בחלקם גרף 1: ממוצעי הרגישות הכללית וההיגדים בהם היה שינוי מובהק (Amett1989; Kyung-Ram Kin & Buchanan 2009) חלקו הראשון של השאלון כלל שאלות פתוחות חלקו השני כלל היגדים בנוגע לעמדת הגננת בנושא רגישות באמצעות סולם ליקרט מאפיינים של התנהגות רגישה )בין 5 )בין 7 השאלון נועד לבחון שינוים בתמות מרכזיות "מסכימה מאוד" "חשוב ביותר" ל- 1 ל- 1 "מאוד לא מסכימה"( "הכי פחות חשוב"( וכן דרוג שבעה ובמידות רגישות כללית כמו כן נבחנו שינוים הנוגעים לכל אחד מההיגדים בנפרד ושינוים בדרוג חשיבותם של מאפייני התנהגות רגישה תכנית הסדנא: מפגש ראשון- תאוריית התקשרות וחשיבותו של המטפל העיקרי בהתפתחותו של הילד מפגש שני- תובנה ורגישות אימהית ומדדיה של מרי איינסוורת' לזמינות רגשית מפגש שלישי- התקשרות באוכלוסיית הילדים עם צרכים מיוחדים השלמה ההורית ותפקידה של הגננת מתוך גישת ארגון הבריאות העולמי והמודל האקולוגי (Bronfenbrenner 199) מפגש רביעי- בחינה של מאפייני התנהגות רגישה בתיעוד מפגש בוקר ולפי טבלאות התנהגות רגישה של גננת מתוך מחקרם של ממוצע רגישות כללית ממוצע לפני הסדנא ממוצע אחרי הסדנא ישנה חשיבות שילדים עם צרכים מיוחדים יחוו הצלחות Rimm-Kaufman et al (200) * הסתגלות למסגרות עתידיות מושפעת מהתנהגות רגישה של הגננת ישנה חשיבות בדיבור עם הילדים בשפה עשירה של בוגרים ההערכה עצמית של הילד מושפעת מהתנהגות רגישה של הגננת * יש לי כלים לזהות התנהגות רגישה לאחר הסדנא לפני הסדנא בעקבות הסדנא חיזקתי לעצמי את הדרישה למצא נקודות חוזק לכל ילד ולהעצים אותו בהם להתבונן לחשוב ורק אז לפעול * *p 05 1 שותפות מלאה עם ההורים בקבלת החלטות 28 האזנה בקשב רב לילדים 29 מתן מגע וקרבה פיסית לילד 27 הסתכלות ובחינה של משחק הילדים 26 הנאה חיוך וצחוק עם ילדי הגן 2 דבור בקול נעים ורגוע בגן 0 קשיחות והשמת גבולות כשיש בכך צורך הסדנא דירבנה אותי לקשר עיקבי יותר עם ההורים בעיקר עם ההורים שפחות מעורבים במסגרת הסדנא חידדה בי את החוזק שלי כגננת שבכוחי להשפיע בעזרת ה' על ההורים והילדים כאחד *p 05 **p 01 ** * ** **

16 : - " : :PCIT 2 : ' ' PCIT : PCIT (Parent Child Interaction Therapy) ל מ ע? - ר פ ל : " " - : 5 )Community Health Care NHS Trust( (Falkus et al 2015) PCIT 12 '' '' 60 " ' ' ' ' : 7 : פ 1 פ פ פ 2 ;'' )פ ( פ 5 פ 6 : 6 ) ( 1- : 8 פ פ " פ פ פ 2-6 פ פ ) ( פ - "פ פ פ פ פ פ 6 7 פ

17 תכנית התערבות להורים לאחר לידה השייכים לאוכלוסיה בסיכון לשיפור הקשר הורה-ילד ומיומנויות הוריות התכנית הבינתחומית בהתפתחות הילד נועם ארז מנחה: דרשירלי שוייער מבוא שיטה תכנית ההתערבות מזוג המעבר לטריאדה לאחד נחשב המעברים המורכבים והמאתגרים ביותר במעגל מפגש תוכן החיים של המשפחה הקשר האינטנסיבי עם התינוק והטיפול בו מצריכה התארגנות מחודשת והסתגלות של ההורים למצב החדש הצטרפות התינוק החדש התלוי לחלוטין בהוריו מהווה לעיתים "הפרעה" למערכת הזוגית ומוסיפה אחריות עצומה מפגש פתיחה והכרות הכרת המשתתפים הצגת מנחים פעילות משותפת followthechildlead מבנה התכנית וכללים התבוננות בתינוק דרך :1 ותפקידים רבים לבני הזוג (Cowan&Cowan2000) מפגש 2: בכי מגע והחזקה חשיבות המגע לקשר ולהתפתחות הבכי כאמצעי תקשורת טכניקות עיסוי ראשוניות זיהוי והקשבה לסימני התינוק הספרות ומצוקה עוני או האמפירית מלמדת כי המעבר להורות עלול לעורר בהורים תחושות של לחץ ההנחה היא שבמשפחות המתמודדות עם גורמי סיכון ודחק נוספים כגון לידת ילד עם מוגבלויות הסיכון לקשיי הסתגלות גובר (Sameroff et מפגש : אבני הדרך ההתפתחותיות הסבר על התפתחות אבני הדרך בהתאם לגיל פעילות משותפת על כדורי פיזיו חשיבות השכיבה על הבטן al1998) מערכת היחסים הראשונית ההורה בין היא לתינוק קריטית להמשך התפתחותו של מפגש בקשר משחק חקירה וביטחון תאוריית ההתקשרות של בולבי circle of security מה בין חקירה עצמאית יצירת סביבה בטוחהמשחק והנאה משותפים : התינוק במישורים רביםהתקשרות בטוחהרגישות הורית וזמינות רגשית הם מושגי מפתח כאשר מדברים על מערכת יחסים זו (1996 (Fonagy בעבר מושגים אלו היו קשורים באופן בלעדי לאם ולתינוק אך היום תפקיד האב מעורבותו והשפעתו על התפתחות הילד תופס מקום נכבד במציאות העכשוית (Feldman2007) וויסות חושי/ וויסות מפגש 5: רגשי מפגש 6: שימוש בציוד וסיכום מהו וויסות וכיצד משפיע על התפתחות התינוק שיתוף בחוויות פעילות משותפת ומתן גרייה חושיתבניית סביבה מגרה בהתאם למזג התינוק חזרה על באביזרים ופרידה הנושאים שעלו בסדנה שימוש נכון וציוד לתינוקפעילות משותפתסיכום התפתחותו של התינוק במישורים הושנים מושפעת מאוד מאיכות עם הוריו היחסים הורה המתייחס לילדו כבעל מחשבות ורגשות משקף לו אותם ומתאים את תגובותיו דיון נגיש ובלתי מאיים יתרונות התכנית: הסדנה מהווה כלי מאפשר לילד לארגן את רגשותיו לפנות להורה לנחמה והרגעה ולהשתמש בהורה כבסיס בטוח לחקירה אופן ההתקשרות מעצב את ציפיות הילד מעצמו ומאחרים ואת יחסיו עם סביבתו בהמשך ) Moran&Higgit1991 ) FonagySteele מעניקה כלים רגשיים יישומיים להורים בתוך הפעילות החוויתית המשותפת חלון קיים הרך בגיל הזדמנויות ייחודי המאפשר על להשפיע התפתחותו הילד של תפיסותיו ויחסיו עם סביבתועוד לפני התגבשותם של דפוסים תפקודיים לקויים עם התינוק תרגול ויישום המיומנויות בתוך סביבה בטוחה שונים חשיפת ההורים הן ל"מודלינג" של המנחות אחרים במצבים דומים ובליווי נשות מקצוע מתחומים והן לאסטרטגיות של הורים מתן ליווי ותמיכה מוקדמים למשפחה המתהווה עשויים לסייע לבהשגת מערכת יחסים בריאה יותר בין ההורים לתינוקם וכן בהתפתחות הרגשית-חברתית של הילד ליווי המשפחה חיוני במיוחד כאשר מדובר באוכלוסיה בסיכון ) etal Shonkoff (1992 מיועדת זו תכנית עבור שני האב התינוק עם יחד ההורים רוכש לאם בדומה מטרת תכנית ההתערבות פיתוח תכנית התערבות מבוססת התקשרות להורים ותינוקותיהם לידה לאחר ידע ומעורבות גדולה הן יותר במיומנויות הטיפוליות והן במיומנויות השייכים לשפר מנת על בסיכון לאוכלוסיה מיומנויות הוריות הורה- ואינטראקצית התקשורתיות הקשורות בתינוקדבר המעודד את מעורבות האב יצירת מערכת תמיכה חברתית של הורים להורים ויצירת סביבה בטוחה עבור תינוק המשתתפים התכנית מאפשרת מענה לאוכלוסיה בעלת קשיים מגוונים וגורמי סיכון שונים שיטה משתתפים: מגבלות התכנית: קשיים מעורבים בגיוס ומודעים אוכלוסיה יותר הנמצאת לגייס יותר קל בסיכון כך שגם הורים שישה זוגות הורים ותינוקותיהם מגיל לידה ועד חודשים כל התינוקות הם הבכורים במשפחתם המשפחות משתייכות לאוכלוסייה בסיכון סוציו-דמוגרפי ו/או נמצאים בטיפול במכון להתפתחות הילד עקב לידת תינוק בעל קשיים התפתחותיים הליך: תכנית ההתערבות הינה סדנת ליווי התפתחותי בת שישה מפגשים שבועיים בני שעה וחצי התכנית מועברת על ידי עובדת סוציאלית יחד עם פיזיותרפיסטית התפתחותית במסגרת המכון להתפתחות הילד ביפו אשר שייך לשירותי בריאות כללית הסדנה קושי בהגעת שני ההורים לסדנה עקב קשיים כלכליים תכנית קצרת טווח עמידה בציפיות ההוריםמידע רק לאחר העברת הסדנה ושעות עבודה ארוכות ומילוי שאלונים תשלב בין הקנית ידע תיאורטי בתחומי ההתפתחות השונים בינקות ופעילות חוויתית משותפת להורים ולתינוק אשר במרכזה עומדת האינטראקציה ביניהם

18 הקשר בין מזג הילד התנהגויות ורגשות של ההורה סמוך לשעת ההשכבה לישון ואיכות השינה של ילדים בגילאי גן התוכנית הבין תחומית לתואר שני בהתפתחות הילד מגישה: נעמה פוקס מנחה: ד"ר אפרת שר-צנזור שיטה: 1 מבוא: * לשינה תפקיד חיוני בהתפתחות הפיזית הרגשית והשכלית של 2 מטרת המחקר: מטרת המחקר הינה בדיקת מערך הקשרים בין מזגו של הילד רגשותיו של ההורה בעת ההשכבה לישון והתנהגויות ההשכבה לבין איכות השינה בגילאי 6- משתתפים: המחקר יכלול 50 ילדים שהתפתחותם תקינה הגרים בישראל הליך: בפגישה עם ההורים יוסבר להם על אופי המחקר על אופן מילוי השאלונים ועל השימוש באקטיגרף השאלונים והאקטיגרף ייאספו כעבור שבוע כלים: 1 מזג הילד יימדד באמצעות שאלון Child Behavior Questionnaire (Rothbart 2000) הכולל 9 פריטים המתארים תגובות של ילדים במצבים שונים (כגון: "מאוד קשה לנחם אותו כשהוא מתרגז") התשובות מדורגות על סולם של 7-1 ומקובצות לשלושה ממדים: מוחצנות רגשיות שלילית ושליטה מאומצת 2 איכות השינה תימדד באמצעות שאלון The Children s Sleep Habits Questionnaire (Owens Spirito & MaGuinn 2000) הכולל פריטים הקשורות להרגלי השינה של ילדים (כגון: מתקשה להתעורר בבוקר ) דירוג התשובות על סולם בן דרגות בנוסף איכות השינה תימדד באמצעות אקטיגרף: מכשיר דמוי שעון יד המודד פרמטרים שונים בשנתו של הילד (לדוגמה: תנועתיות בשינה) התנהגויות השכבה יימדדו באמצעות שאלון Bedtime Routines Questionnaire(BRQ) השאלון מתייחס להתנהגויות המתרחשות סמוך לשנתו של הילד ולתדירותן (כגון: צפייה בטלויזיה) דירוג התשובות על סולם 5-1 רגשות ההורים סמוך להשכבת הילד יימדדו באמצעות שאלון the Positive and Negative Affect Schdule (PANAS) הכולל 20 פריטים (כגון: כעס) ההורה מתבקש לדרג את תדירות הופעתם של רגשות שונים סמוך להשכבת הילד לישון בשבועיים האחרונים דירוג התשובות על סולם בין שאלון דמוגרפי אחד ההורים ידווח על מאפייני המשפחה (כגון: גיל הילד ומספר הילדים במשפחה) הילד 200) al (Molfese et * קשיי שינה קרי קשיי הרדמות ושינה לא רצופה הן תופעות שכיחות במהלך הילדות (טיקוצקי ושדה 2005) * קשיי השינה מושפעים מגורמים ביולוגים (כגון מזג) משפחתיים (כגון הורות) ותרבותיים (200 al (Sadeh et * מזג הינו אוסף מאפיינים התנהגותיים מולדים של האדם אשר מעצבים את התנהגותו את רגשותיו ואת תגובותיו המוטוריות לגירויים חיצוניים רות'בארט הגדירה שלושה ממדי על למזג: מוחצנות רגשיות שלילית ושליטה מאומצת (2011 (Rothbart * ילדים בעלי מזג המתאפיין במוחצנות וברגשיות שלילית גבוהה או בשליטה מאומצת נמוכה עלולים לסבול מקשיי שינה רבים יותר מילדים בעלי מזג נוח (2015 al (Molfese et * התנהגויות השכבה הינן התנהגויות המתרחשות סמוך לשעת השינה עם מטפל קבוע (2010 jordan (Henderson & * התנהגויות השכבה שאינן מעודדות הרדמות מהירה ושינה רצופה בגילאי הגן כוללות בין היתר צפייה בטלוויזיה והירדמות עם ההורה בחדר התנהגויות שנמצא כי הן מעודדות שינה טובה הן קריאת ספר תפילה או משחק (2011 al (Hale et * במחקרים קודמים נמצא קשר בין התנהגויות ההשכבה לבין מצבה הרגשי של האם רגשות שליליים בעת ההשכבה נוטים להגדיל את הסיכון לקשיי שינה (2008 (Scher עם זאת מערך הקשרים בין התנהגויות ההשכבה רגשות ההורים בשעת ההשכבה ומזג הילד טרם נחקר * מחקרים רבים בנושא עוסקים בתקופת הגיל שבין ינקות לפעוטות עד גיל שלוש מחקר זה ירחיב את הידע בתחום לילדים בגילאי הגן (6-) השערת המחקר: ככל שילד בגילאי הגן יאופיין ברגשיות שלילית גבוהה החצנה גבוהה ו/או שליטה מאומצת נמוכה כך ההורים ידווחו על רגשות שלילים יותר סמוך להשכבתו לישון ויטו לבטא התנהגויות שאינן מעודדות שינה טובה רגשיות שלילית גבוהה החצנה גבוהה שליטה מאומצת נמוכה רגשות שליליים של ההורה בעת ההשכבה לישון התנהגויות השכבה שאינן מעודדות שינה טובה קשיי הרדמות שינה לא רצופה 5 ייחודיות המחקר: תרומתו הייחודית של מחקר זה הינו בהרחבת הידע על הקשר בין מזג לשינה בגיל שלא נחקר דיו תוך התמקדות ברגשותיהם והתנהגותם של ההורים בעת ההשכבה לישון הממצאים יסייעו לאבחון לפיתוח תוכניות התערבות ולהדרכה הורית

19 ביקורי בית- מה שרואים משם לא רואים מהקליניקה התכנית הבינתחומית לתואר שני בהתפתחות הילד מציגה: עדי קורן מלר מנחה: ד"ר נורית גור-יעיש 1 מבוא הסביבה הפיזית כמו גם הסביבה האנושית וגורמים תרבותיים וטמפוראליים משפיעים על התנהגותו של האדם תמה חוזרת בספרות המקצועית של ריפוי בעיסוק היא הרעיון שסביבה )הקשר( היא גורם משמעותי וקריטי בהשפעתו על התפקוד האנושי ההנחה היא כי אנשים הן משפיעים והן מושפעים על ידי הקשרם אנושית הציע מודל אקולוגי של התפתחות ברונפנברנר מערכת של קשרים חברתיים שסיפקו את ההקשר להתפתות והציג הוא טען שהתערבות במהלך תקופות רגישות יכולה הילד שינוי דהיינו לאפשר לילד להתפתח לרמה גבוהה יותר )ברונפנברנר בהקשר של הילד יכול להשפיע על התפתחותו )1979 דאן )199( ופישר )1992( המליצו להכיר בנקודת המבט הייחודית של ריפוי בעיסוק על תפקוד בתהליך ההערכה והדגישו את נחיצותה של הערכה קונטקסטואלית כך שתהייה רלוונטית לאדם ותתחשב ברצונותיו ובצרכיו לריפוי בעיסוק יש הערכות רבות שבודקות כוח שריר מיומנויות חברתיותלבוש או פנאי עם זאת מאפיינים קונטקסטואליים כמו איכויות הסביבה הפיזית הרקע התרבותי של האדם או השפעת חברויות על תפקוד לעיתים קרובות חסרות בכלי הערכה טיפוסיים בריפוי בעיסוק ( Dunn )199 הכלי HOME מעריך את איכות וכמות התמיכה והגירויים הניתנים לילדים בביתם ומתייחס למגוון רחב של היבטים משפחתיים: התארגנות שגרות מעורבות המשפחה עם המשפחה המורחבת ושימוש במשאבים קהילתיים המשפיעים באופן עמוק על התפתחותם של ילדים) 200 Bradley (Caldwel & תוצאות המומחים עם פאנל מפגש נקודות מרכזיות שאלות פתוחות ניתוח תוכן- המרפאות בעיסוק ציינו כי ערכו בעבר ביקורי בית בודדים 1 ברוב המקרים כאשר עלה צורך ספציפי כמו עזרה בתפקודי יומיום או צורך בהתאמות סביבתיות והדרכות הורים )ADL( עבור חלקן כניסה לבתים לוותה בתחושה של חוסר נוחות וחדירה 2 הן תארו תחושות של מבוכה מצד המשפחה לצד קושי לתפקד לפרטיות באופן ספונטאני בנוכחות אדם זר ציינו ביקורי בית בהם התרשמו כי המשפחה שמחה על מנגד התערבות מסוג זה וראו בזה אקט אקטיבי ומועיל של המרפאה בעיסוק המקדם את הטיפול בילד מתוך כך הציעו המרפאות בעיסוק כי ביקורי הבית יערכו לאחר על מנת להשיג שיתוף פעולה מרבי המשפחה שהתבסס קשר של אמון עם מצד המשפחה שינויים בגיליון רישום שלא התאימו לתקופה ולאוכלוסייה 1 הסרת פריטים מגיליון הרישום למשל: אינטרנטי קוראת עיתון יומי מודפס או המשפחה הילד נלקח למוזיאון במהלך השנה האחרונה למשל: הוספת פריטים לגיליון הרישום 2 מדדי עצמאות למשל: "קיימים בבית רהיטים קטגוריה של נוספה )למשל ואביזרים המעודדים את הילד לעצמאות בתפקודי היומיום ישבנון(" שרפרף ליד הכיור )למשל הדיגיטלית למשל בסעיף העוסק במדיה שינויים בסעיפים- הוצע להרחיב את הסעיף לזמן מסך בצפייה בטלוויזיה בסעיף העוסק טאבלטים וכד'( הכולל גם טלפונים סלולאריים שינויים טכניים בעקבות הסרת והוספת פריטים הכלי הפך מכלי בעל קידוד ל"צ'ק ליסט" של תצפית וראיון חצי מובנה פריטי הריאיון הודגשו בצבע על מנת להקל על המשתמש בזמן הביקור בגב טופס הרישום התווסף הסבר קצר על כל סעיף בגיליון לנוחות המשתמש 5 דיון תוצאות המחקר מעידות כי קיימים מאפיינים תרבותייםגיאוגרפיים וטמפורליים המשפיעים על הסביבה הביתית אותה אנו באים להעריך שיטה משתתפים: מרפאות בעיסוק העוסקות בתחום התפתחות הילד של 8-18 שנים במקצוע בעלות ותק כלים: (Caldwell & Bradley The Home Observation for Measurement of the Environment 198) הליך: תיאור כללי של רציונל המחקר מרפאה בעיסוק קיבלה כל הכלי הקיים וסקירה קצרה של מטרת פיתוח כלי הערכה HOME המעריך את הסביבה הפיזית והאנושית של הילד ושעליו יתבסס הכלי החדש דואר אלקטרוני הכולל חלקים רלוונטיים המשתתפות קיבלו כיצד המסביר פרק :HOME של כלי ההערכה )manual( מהמדריך באופן העברת הכלי ופרק נוסף שדן הכלי להעביר את קיבלה כל מרפאה בנוסף -6 לאוכלוסיית הילדים בגילאי משוב ושאלון העברית בעיסוק גיליון רישום מתורגם לשפה שמטרתו לבדוק אילו התאמות ושינויים עולים מהשטח וישמשו לאוכלוסייה הישראלית תוך התאמתו הסופי לבניית הכלי ולצרכי הקליניקה לתקופה כותבת העבודה נפגשה באופן אישי עם כל משתתפת על מנת לענות על שאלות רלוונטיות לגבי הטפסים שנשלחו הערות עם חברות פאנל המומחים מילאו את המשוב רלוונטיות בכל בעיסוק ענו על מספר שאלות פתוחות על עמדתן המרפאות הקשור לביקורי בית להערות והצעות פאנל שוכתב בהתאם הרישום גיליון ונערך ניתוח תוכן על השאלות הפתוחות המומחים מודלים תרבותיים של הורות ברחבי העולם דומים בחלק מן אותם עקרונות לגבי מה ילדים צריכים מהוריהם ומה על הורים לעשות כדי להכין את ילדיהם להיות חברים תורמים בחברה עם זאת ישנה גם שונות רבה בין תרבויות בסקירה רחבת היקף על שימוש בכלי HOME במדינות שונות בעולם נמצא כי לכלי יש מגוון רחב של אינדיקטורים- היבטים מרכזיים בחוויה של ילדים את ביתם כולל מדדים שנמצאו חשובים להבחנה תרבויות ושעבורן ישנן ראיות לגבי השפעה על תפקוד מסתגל של הילד: )1( חום ותגובתיות )2( משמעת וענישה )( גירויים סביבתיים ולמידה 2005( Corwyn )Bradley & בין הפאנל המקצועי ציין כי הזמן המיטבי לעריכת ביקור בית הוא לאחר שנוצר קשר ראשוני ואמון עם ההורים מכל האמור לעיל נערכו שינויים בכלי בכדי שיתאים לתרבות הישראלית ולרוח התקופה מגבלות מספר המרפאות בעיסוק שחוו את דעתן על הכלי הינו מצומצם )( במסגרת המחקר לא נעשה שימוש בכלי לפני ואחרי השינויים על ידי פאנל המומחים כיוונים לעתיד תיקוף הכלי "HOME" בישראל התאמתו לאוכלוסייה ולתקופה זאת מתוך צורך קיים של מרפאות בעיסוק בכלים תקפים ומהימנים בכלל ובפרט כלים העוסקים בביקורי בית בניית פרוטוקול הערכה המשלב הערכה בקליניקה יחד עם הערכת הסביבה הביתית תוך התבססות על ספרות מקצועית בנוגע לזמן האופטימאלי לעריכת הביקור 2 מטרת העבודה מציאת כלי להערכת הסביבה הביתית של ילדים בגילאי - 6 והתאמתו לצרכי מרפאות בעיסוק בישראל כך שיהווה כלי משלים להערכה המבוצעת בקליניקה ויסייע בקביעת מטרות טיפול ממוקדות לקוח

20 פיתוח תכנית התערבות לאימהות עם קשיים משמעותיים בהורות לעידוד משחק מותאם מהנה ומקדם עם התינוק התכנית הבינתחומית ללימודי תואר שני בהתפתחות הילד אוניברסיטת חיפה עדי נובוטני - קלינאית תקשורת מנחה: ד"ר סמדר דולב מבוא תוצאות: הינו משחק גורם המקדם התפתחות קוגניטיביתחברתית ורגשית אצל ילדים המשחק מספק לילדים אפשרויות אינסופיות לחקירה גרף 1 :השוואת דיווח האימהות לפני ואחרי תכנית ההתערבות בחלוקה לפי שלושת משתני המחקר התנסות ולאימון בכישורים שרכשו ובכך מאפשר להם להתפתח ולהכיר את עצמם ואת הסביבה שלהם אחרי תוכנית ההתערבות לפני תוכנית ההתערבות 9 9 משחק משותף בין הורה לתינוק חשוב הן עבור השגת אבני דרך התפתחותיות אצל התינוק והן עבור חיזוק הקשר בין ההורה לתינוק 8 תחושת ביטחון הנה התנאי המקדים הבסיסי ביותר כדי שילד ישחק 7 76 מחקרים הראו כי תינוקות וילדים שנחשפו לטראומה בגיל הרך כאלימות או הזנחה מציגים פערים ביכולות המשחק שלהם בהשוואה לילדים שלא נחשפו לכך כך למשלהם מראים עיכוב ביכולות המשחק ובכישורים החברתיים שלהם ומשחקם עלול להיות נוקשהחזרתי יותר אגרסיבי ולעיתים אף ואימפולסיבי יחד עם זאתנמצא כי משחק יכול לשמש ככלי טיפולי לצורך שיפור אינטראקציית אם-ילד בתכניות התערבות לאוכלוסייה זו וכי ניתן לשפר את תפקודי המשחק של הילדים באמצעות תכניות התערבות ממוקדות משחק מעטים המחקרים בהם תכנית ההתערבות שתוארה התייחסה הן לשיפור אינטראקציית אם-ילד והן לשיפור תפקודי המשחק של הילד ולא לאחד מהם בלבד בנוסף לא נמצא מחקר בו נערכה תכנית התערבות שכללה אימהות ותינוקותיהן מכאן שתכנית ההתערבות שפותחה במחקר זה הינה ייחודית שכן היא הותאמה לתינוקות צעירים ובנוסף מתייחסת הן לשיפור אינטראקציית ממוצעי דיווח האימהות אם-ילד והן לשיפור תפקודי המשחק של הילד 2 מטרת המחקר 1 פיתוח ובחינת יעילותה של תכנית התערבות קצרת מועדאשר נועדה לחזק אינטראקציית משחק חיובית בין האם לתינוקה ולפתח מיומנויות משחק תואמות גיל אצל התינוק עבור אימהות עם קשיים משמעותיים בהורות ותינוקותיהן ניתן חוויות חיוביות של האם בזמן משחק כי לראות בהשוואה של משתני המחקר עמדות לגבי תרומת האם להתפתחות תדירות הפעילות המשחקית התינוק ולגבי משחק העיקריים - תדירות השערות המחקר המשחקית הפעילות חוויות חיוביות של האם בזמן משחק תינוקה ועמדות האם לגבי תרומתה להתפתחות התינוק ולגבי משחקנמצא שיפור בכל המשתנים לאחר תכנית ההתערבות עם 1 האימהות ידווחו על עלייה בתדירות הפעילות המשחקית בחיי היום יום לאחר תכנית ההתערבות 2 ימצא שיפור בעמדות האם לגבי תרומתה להתפתחות התינוק ובפרט לגבי משחק וכן תמצא עלייה בכמות החוויות החיוביות של האם בזמן אינטראקציות משחק עם תינוקה לאחר תכנית ההתערבות ימצא שתוכנית ההתערבות אפשרה לאימהות לקבל ידע התפתחותי חדש התנסות בחוויות החדשות עבורן ועבור תינוקן וכן שמפגשיה יצרו סביבה שתחווה על ידי האימהות כמקום נעים המעודד אינטראקציה משחקית משתתפים האימהות במחקר דיווחו כי: "זה עזר לי לדעת במה עוד אפשר לשחק איתו למדתי דברים חדשים" "עכשיו לפעמים גם במשחקים אני נותנת חיבוק ויותר מגע ולא רק באמבטיה" ארבע דיאדות אם- תינוק השוהות ביחידת האימהות ב"בית שבתי לוי" חיפה גיל התינוקות נע בין 9-22 חודשים (15=M) גיל האימהות נע בין 21 ל- 1 (27 =M) וזמן השהייה של הדיאדות ב"יחידת האימהות" טרום תכנית ההתערבות נע בין 2-8 חודשים (525=M) לאחר המפגש הראשון עזבה אחת הדיאדות את "יחידת האימהות"ואת הקבוצה כלים תכנית ההתערבות מטרות תכנית ההתערבות : 1 עידוד אינטראקציות משחק חיוביות בין האם לתינוק 2 העברת ידע אודות התפתחות תואמת גיל בתוך אינטראקציות משחק אם-תינוק פיתוח מיומנויות המשחק של התינוק תכנית ההתערבות פותחה על ידי מנחת התכנית וכללה ארבעה מפגשים קבוצתיים בני שעה שהתקיימו ב"בית שבתי לוי" המפגשים התקיימו בחדר עם מזרנים רכים על הרצפה ומגוון צעצועים המותאמים לגיל התינוקות ולרמת משחקם מבנה המפגשים היה קבוע כל מפגש התמקד באספקט אחר מתחום המשחק והועבר בו ידע תאורטי על התפתחות תינוקות שלווה בפעילויות משחקיותדקלומיםשירים ותנועות המבססים את הידע הנלמד -ההשתתפות בתכנית היוותה חוויה טובה ונעימה עבורן ועבור תינוקותיהן -הן שמחו להגיע לכל מפגש וכי התכנית אפשרה להן לשחק וללמוד עם התינוקות בדרך חדשה -הן הרגישו שתינוקותיהן נהנים מהמשחקים וההתנסויות שליוו את מפגשי התכנית דיון תכנית התערבות זו מדגישה את חשיבות נוכחותם של אנשי צוות פרא רפואיים בקרב אוכלוסיית תינוקות וילדים הנמצאים בסיכון התפתחותי בעקבות טראומה כהזנחה והתעללות ההתבוננות ההתמקדות בהדרכה והמידע ההתפתחותי שניתן בקבוצה שמו דגש על הצרכים ההתפתחותיים של התינוק ועל נתינת כלים לאם על מנת לספקם דרך משחק ניתן לראות כי העברת ידע התפתחותי באופן ממוקד בליווי פעילויות משחקיות דקלומים שירים ותנועות המבססים את הידע של האימהות תמך בקיום אינטראקציות משחק חיוביות בין האם לתינוק ובפיתוח מיומנויות המשחק של התינוק מפגש ראשון: משחק עם צעצועים מפגש שני: משחקי מגע לתכנית ההתערבות ובחינת יעילותה התכנית וכן יעילות התכנית נבחנה השינוי במחקר עתידי יש לבחון את האימהות במחקר זה היו מספר מגבלות: מספר משתתפים קטן מאוד העדר מפגשי מעקב בסיומה של על ידי שאלונים סובייקטים בלבד שמלאו האימהות ללא כלי למדידה אובייקטיבית של יעילות התכנית בכלי מדידה אובייקטיבים כתצפיות ובשאלונים לאנשי מקצוע המלווים את השלכות קליניות מפגש שלישי: משחק קולי מפגש רביעי: משחקי קוקו תכנית ההתערבות שפותחה במחקר זה לאימהות עם קשיים משמעותיים בהורות לעידוד משחק מותאם התינוק יכולה להתאים לאימהות וילדיהן השוהים ב"יחידת האימהות בבית שבתי לוי" "מקלטים לנשים מהנה ומקדם עם מוכות" "במרכזי חירום" ובמרכזים נוספים המטפלים באוכלוסייה כמו כן זו ניתן להתאים את התכנית במתכונתה הנוכחית לגילאי הפעוטות ביבליוגרפיה: 1Alessandri Steven M(1991) Play and social behavior in maltreated preschoolers Development and Psychopathology Cooper RJ (2000) The impact of child abuse on children s play: A conceptual model Occupational Therapy International Valentino K Cicchetti D Toth S L & Rogosch F A (2011) Mother child play and maltreatment: a longitudinal analysis of emerging social behavior from infancy to toddlerhood Developmental Psychology Waldman-Levi Amiya; Weintraub Naomi (2015) Efficacy of a crisis intervention in improving mother-child interaction and children s play functioning American Journal of Occupational Therapy שאלוני הערכה השאלונים פותחו לצורך מחקר זה שאלון עמדות בנוגע להתפתחות ומשחק: מכיל 0 היגדים הבוחנים את עמדות האם בשלושה נושאים: אופי ותדירות הפעילות המשחקית של הדיאדה בחיי היום יום חוויותיה של האם בזמן אינטראקציות משחק עם תינוקה ועמדות האם לגבי תרומתה להתפתחות התינוק ובפרט לגבי המשחק שאלון משוב: מכיל חמש שאלות פתוחות ובוחן את תחושות האימהות לגבי יעילות התכנית חווית ההשתתפות בקבוצה והאם חל שינוי במשחק עם תינוקותיהן בעקבות התכנית השאלון מולא בתום תכנית ההתערבות

21 "כייף לשחק ביחד" פיתוח תכנית הדרכה מבוססת וידאו לטיפוח המותאמות הרגשית והשפתית של אימהות לילדים לקויי שפה התכנית הבינתחומית ללימודי תואר שני בהתפתחות הילד אוניברסיטת חיפה מגישה: עדי נרוצקי - קלינאית תקשורת מנחה: ד"ר סמדר דולב מבוא תוצאות מטרת המחקר פיתוח תכנית הדרכה לאימהות לילדים לקוי שפה לטיפוח המותאמות הרגשית והשפתית של האימהות במהלך משחק ובדיקת יעילותה ציוני המותאמות הרגשית והשפתית של האם לפני ולאחר תכנית ההדרכה המותאמות הרגשית על פי חלוקה השונות לסקלות רקע תיאורטי במחקרים נמצא שאימהות לילדים לקויי שפה פחות משוחחות עם ילדיהן ופחות תגובתיות אליהם ( Wulbert Hammer et al 2001; )Inglis Kriegsmann & Mills 1975 במחקרים נמצא קשר חיובי בין תגובתיות אימהית לשיפור שפתי אצל ילדים מאחרים בדיבור מחקרים שבדקו תכניות הדרכה הכוללות הדרכת הורים לילדים לקויי שפה לעומת טיפול שפתי אצל קלינאית תקשורת מצאו שיפור גדול יותר אצל הילדים אשר עברו הדרכת הורים בלבד מאשר אלו אשר קבלו טיפול שפתי אצל קלינאית תקשורת ( et Van Balkom )al 2010 מעט מחקרים בדקו את יעילותה של תכניות הדרכת הורים הכוללת היבטים שפתיים והיבטים של רגישות הורית והמחקרים שכן כללו רגישות הורית נעשו אצל ילדים עם פיגור או אוטיזם ( al Fey et 2006( תכנית ההדרכה במחקר הנוכחי הינה ייחודית שכן היא תכנית הדרכה להורים לקויי שפה אשר משלבת היבטים של רגישות אימהית ומותאמות שפתית אימהית משתתפים: דיאדיות אם-ילד ישנה חשיבות רבה לשילוב תכנית הדרכה מבוססת וידאו כחלק מהתהליך הטיפולי בילדים מעוכבי שפה ושפתית של ההורה ע ע פ פ ע 16 לאחר תכנית ההדרכה תהיה עלייה במותאמות הרגשית של האם לבנה בעת משחק משותף יחול שיפור במותאמות השפתית של האם לבנה בעקבות תכנית ההדרכה והתייחסות גם למרכיבי מותאמות רגשית 11- שנים )M=28( גילאים 22 הילדים עם תקשורת תקינה איחור בהבנת השפה ו/או בהבעת השפה כלים: תכנית ההדרכה התצפיות של אינטראקציה אם-ילד שמשו הן כבסיס להדרכה והן לשם הערכת התוכנית )השוואת צילום 1 לאחרון( ניתן לראות שהמותאמות הרגשית והשפתית של האם עלו לאחר תכנית ההדרכה ע פ Following the child's lead ע פ ע השערות המחקר שיטה נבדקו המאפיינים הבאים: אפקט חיובי הבעות פנים ומלל נעים מתן חיזוקים ועידוד הילד Following the child's lead הילד בוחר את הצעצועים ההורה נותן זמן לחקירה ההורה מצטרף לרעיונות הילד תזמון וקצב הילד מכתיב את התזמון הקצב תואם את רמת הילד משחקיות ההורה מצטרף לילד כשותף למשחק ולא רק כמנחה או מתווך משוב האימהות לגבי תכנית ההדרכה "אני חלק מהמשחק במקום מישהי חיצונית שמבקרת אותו" השערות המחקר אוששו השלכות יישומיות ביבליוגרפיה ניתן לראות שהציונים בכל הסקלות מלבד הסקלה של אפקט חיובי היו גבוהים יותר לאחר תכנית ההדרכה כמו כן ניתן לראות שהשינוי הגדול בותר נצפה בסקלה של משחקיות "אני משאירה לו יותר מקום להוביל את המשחק ולהתבטא" נמצאה עליה במותאמות הרגשית ובמותאמות השפתית של האימהות לבנן בעת משחק משותף לאחר תכנית ההדרכה כל האימהות הביעו שביעות רצון מתכנית ההדרכה מתוך אימהות דיווחו על שיפור שפתי אצל ילדם לאחר תכנית ההדרכה נראה שהתערבות רגשית ושפתית ע"י הדרכה הורית יכולה לשפר את היכולות השפתיות של הילד וישנה חשיבות של שילוב היבטים רגשיים ולא רק היבטים שפתיים "אני מרגישה שקיבלתי המון כלים להמשך עבודה" "אני רואה שג' מרחיב משפטים לכדי שלוש מילים ויותר ומשתמש באוצר מילים יותר גדול" "חבל שאין המשך! היה קצר וממוקד- מעולה!" מגבלות המחקר כללו: שינוי באופן המשחק של האם עם בנה של יעילות תכנית ההדרכה לטווח הארוך קבלת כלים להמשך עבודה בבית שיפור שפתי שביעות רצון ובקשה להגדלת המפגשים "אני מנסה לשחק אתו יותר במשחקים שדורשים דיבור וביטוי מילולי" "הוא הוסיף מילים רבות לאוצר המלים שלו ואף החל לחבר מלים" "לא היה לי חסר כלום ההדרכה הייתה מצוינת רק קצרה מדי" גודל מדגם קטן אוכלוסייה לא הטרוגנית וכן העדר בדיקה Buschmann A Jooss B Rupp A Feldhusen F Pietz J & Philippi H (2009) Parent based language intervention for 2-year-old children with specific expressive language delay: a randomised controlled trial Archives of Disease in Childhood 9(2) Cooper R D (2012) The Impact of Linguistic Skills on the Play of Preschoolers with Developmental Delays (Doctoral dissertation Case Western Reserve University) Rescorla L & Goossens M (1992) Symbolic play development in toddlers with expressive specific language impairment (SLI-E) Journal of Speech Language and Hearing Research 5(6) Scheffner Hammer J Bruce Tomblin Xuyang Zhang Amy L Weiss C (2001) Relationship between parenting behaviours and specific language impairment in children International Journal of Language & Communication Disorders6(2) Van Balkom H Verhoeven L van Weerdenburg M & Stoep J (2010) Effects of Parent-based Video Home Training in children with developmental language delay Child Language Teaching and Therapy 26() שאלוני הורים שאלון דמוגרפי ושאלוני משוב מרחב שפתי מתן תור לילד בשיח השארת מקום ליוזמות שפתיות של הילד ההורה מרחיב את מבעיו של הילד ומתמלל את פעולותיו

22 פ פ ע ע ע : " : )t() = -6 p<005( - )t() = -166 p<005( : : )Brinigen Robinson & Emde 1998( ע ע ע תפ )Kubicek Riley Coleman Miller & Linder 201( Biringen & Easterbrooks ( )2012 Biringen Fidler Barrett & Kubicek ( )2005 )200 ( )Nasser Cahana Kandel Kessel & Merrick 200( )t() = -65 p<005( )t() = -7 p<005( ע פ פע ע ע פ : ע : ) ( ) ( ( - :פ ) ) ( : 5

23 "לחץ הורי בקרב הורים העוסקים במקצועות הטיפול" האם הורים העוסקים במקצועות טיפוליים חווים רמה גבוהה יותר של לחץ בהורות לעומת הורים שאינם עוסקים במקצועות טיפוליים? התכנית הבינתחומית ללימודי תואר שני בהתפתחות הילד אוניברסיטת חיפה מגישה: עדי רובין בן יעקב מנחה: ד"ר סמדר דולב מטרות המחקר מבוא תוצאות ההבדלים ברמת הלחץ ההורי בין הורים העוסקים במקצועות טיפוליים והורים שאינם עוסקים במקצועות טיפוליים והשוואה בין אימהות לאבות לבחון האם קיים הבדל ברמת הלחץ בהורות אותה חווים הורים העוסקים במקצועות טיפוליים לעומת הורים שאינם עוסקים במקצועות טיפוליים לבחון האם קיימים הבדלים ברמת הלחץ ההורי בין אימהות לאבות לחץ הורי אימהות n=8 ממוצע מטפלים )סת( ממוצע אבות n=1 )סת( אימהות לא מטפלים אבות n=12 n=15 t ממוצע )סת( ממוצע t )סת( 082 )09( 75 )09( )02( 8 )00( 95 רקע תיאורטי ציון כללי הורות היא משימה מורכבת אשר דורשת מההורה גמישות והתאמה לצרכים וליכולות האישיים של ילדו דבר זה עלול להעלות את רמת הלחץ אשר הוא חווה )Bergman & Harpaz-Rotem 200( לא נמצאו הבדלים מובהקים ברמות הלחץ ההורי בין הורים העוסקים במקצועות טיפוליים לבין הורים שאינם עוסקים במקצועות טיפוליים לא נמצא הבדל מובהק ברמות הלחץ ההורי בין אימהות לאבות לא נמצאו קשרים בין לחץ הורי למשתנים הסוציו דמוגרפיים )מבחני פירסון( עלייה בתחושת לחץ סובייקטיבית אצל ההורה עלולה להוביל לפגיעה בתפקודו בהתנהגותו וברווחתו 2005( Hoffman )Abidin 198; Crnic Gaze & ואף להשפיע על האינטראקציות בינו ובין הילד ( 2012 al )Widarsson et יתרה מכך ילדים להורים החווים רמות לחץ גבוהות בהורות נוטים להיות בעלי דפוס התקשרות לא בטוח עם הוריהם (1998 (Deater-Deckard מצוקת ההורה אינטראקציה שלילית עם הילד תפיסת הילד כקשה להתמודדות )085( )10( )112( )060( )02( )081( )061( )02( )057( )07( )06( )069( מחקרים שבחנו הבדל ברמת הלחץ ההורי בין אימהות לאבות לא מצאו הבדל מובהק ברמות הלחץ בין הקבוצות ) Suma Deater-Deckard & Scarr 1996; (Itagi & Hunshal 2016 דיון בניגוד להשערת המחקר לא נמצאו הבדלים מובהקים ברמות הלחץ ההורי שחווים הורים העוסקים במקצועות הטיפול לבין הורים שאינם עוסקים במקצועות הטיפול ממצא זה יכול להצביע על כך שככל הנראה קיימים משתנים אחרים אשר מסבירים את השונות של לחץ הורי באוכלוסיה גולדן ופארבר (1998 Farber )Golden & מציינים במחקרם כי המיומנויות בהם משתמש ההורה העוסק במקצוע טיפולי בגידול ילדיו אינן מועילות ואינן מזיקות להורות שלו יתכן ובדומה לכך מיומנויות ההורה העוסק במקצוע טיפולי אינן הגורם שיכול להסביר את מידת תחושת הלחץ בהורות לא נמצא הבדל מובהק ברמות הלחץ ההורי בין אימהות לאבות ממצא זה מחזק ממצאי מחקרים קודמים )למשל: Booth 1991 )Crinic & מגבלות המחקר: וולרסטיין (1981 )Wallerstein מציע כי מטפלים חווים רמות גבוהות יותר של לחץ בהורות בהשוואה להורים שאינם עוסקים במקצוע טיפולי מאחר ו- "דווקא לנו בשונה מהיתר יש את הידע והמושג לגבי הדרך הטובה ביותר לעשות את זה" במחקר שבחן את רמות הלחץ הנפשי שחשים פסיכולוגים בדרום אפריקה נמצא כי 56% מהם מדווחים על רמות חרדה גבוהות מהנורמה 52% מהם חווים דיכאון קל בנוסף נמצא כי הם מתקשים להתמודד עם רמות הלחץ הגבוהות שהם חווים 2007( Fouche )Jordaan Spangenberg Watson & השערת המחקר ימצא הבדל ברמת הלחץ ההורי כך שהורים העוסקים במקצועות טיפוליים ידווחו על רמת לחץ גבוהה יותר בהורות לעומת הורים שאינם עוסקים במקצועות טיפוליים משתתפים שיטה 79 הורים לילדים בגיל הרך בעלי התפתחות תקינה הומוגניות של אוכלוסיית המחקר- בניגוד למחקרי עבר בהם נמצאו קשרים בין לחץ הורי למשתנים דמוגרפיים של ההורה כגון: גיל מבוגר של ההורה Koeske & Koeske ( רמת השכלה נמוכה )Ostberg & Hagekull 2000( (Widarsson et al 2012) ומצב כלכלי נמוך )1990; Widarsson et al 2012 במחקר הנוכחי לא נמצאו קשרים כאלה יתכן וממצאים אלה נובעים מהומוגניות המחקר )987% מההורים אקדמאים ו- 962% מההורים בעלי מצב כלכלי בינוני ומעלה( גיל ההורים נע בין 2 ל- שנים )ממוצע כיוונים למחקר המשך מומלץ לבחון את הקשר בין לחץ הורי לעיסוק במקצוע טיפולי במדגם הכולל אוכלוסיית מחקר הטרוגנית יותר מומלץ לערוך מחקרי המשך אשר יבחנו את איכות ההורות של הורים העוסקים במקצועות טיפוליים במימדים של רגישות הורית וזמינות רגשית ת 1( ס הליך ההורים מילאו שאלון לדיווח עצמי בגרסא אלקטרונית הבוחן לחץ הורי וכן שאלון מאפיינים סוציו דמוגרפיים השאלון הופץ לפי שיטת כדור שלג בקרב קבוצות רלוונטיות ברשתות חברתית ובדואר אלקטרוני כלים Abidin שפותח על-ידי )PSI) Parental Stress Index המודד לחץ הורי- שאלון (198) הכולל 6 הגדים אליהם ההורה מתייחס ומסמן את מידת ההסכמה שלו עימם בסולם של 5 רמות הנע בין מסכימ/ה מאד )1( לבין מאד לא מסכימ/ה )5( שאלון מאפיינים סוציו דמוגרפיים ביבליוגרפיה Deater-Deckard K & Scarr S (1996) Parenting stress among dual-earner mothers and fathers: Are there gender differences? Journal of Family Psychology Golden V & Farber B A (1998) Therapists as Parents: Is It Good for the Children? Professional Psychology: Research and Practice Jordaan I Spangenberg J J Watson M B & Fouche P (2007) Emotional stress and coping strategies in South African clinical and counselling psychologists South African Journal of Psychology 7 () Wetzsteon R (1977) Do psychiatrists drive their kids crazy? Village Voice 21-2 Widarsson M Engstrom G Rosenblad A Kerstis B Edlund B & Lundberg P (2012) Parental stress in early parenthood among mothers and fathers in Sweden Scandinavian Journal of Caring Sciences 27 () אימהות ו- 1 אבות העוסקים במקצועות הטיפול )חינוך בריאות הנפש ופרא- רפואיים( 15 אימהות ו- 12 אבות שאינם עוסקים במקצועות הטיפול

24 ? פ ע ע ע ע פ ע ע פ ע " : : ע : ע פ ע ע ע " : " " " : ": " " " : )( " 6 פ ע : " 1 - ע ע )Adams 2010( )2009 ( - ע )Kampfe 1989 McCraken & Sutherland 1991( "" -"" Adams 2010; Pipp-Siegal 2000; ( - )MEADOWORLANS 199 )200( -פ ע פ פ ע ע פ ע 2 פ ע ע 7 פ ע ע " " " " " "- "" פ פ ע ע פ ע 8 ' -פ ע 2 )( 5 - ) ( ע RDI )( 5 - ) ( 1 - פ 5 6 " )p<005 r = ( "" " " " )p < 005 r = 056 ( " " ע ע 9 Adams E B (201) Hearing mothers' resolution of identification of child hearing loss: An exploration of the reaction to diagnosis interview Dissertation Abstracts International: Section B: The Sciences and Engineering 7(-B(E)) Ingber S Al-Yagon M & Dromi E (2010) Mothers' involvement in early intervention for children with hearing loss: The role of maternal characteristics and context-based perceptions Journal of Early Intervention 2(5) 51 MEADOWORLANS K (199) Stress support and deafness - perceptions of infants mothers and fathers Journal of Early Intervention 18(1) 91 " " )2009( " )200( "

25 פ - " " פ פ - " : - : : : ' : ' ; - ; - Following the child פ - )2007 ( - ; פ ( ; )2007 ' ' פ : - - פ )Plavic & Hume 201( - Theory of Mind Ozonoff & Miler ( - Peters & Tomposon ( - )1995 )2015 (Vernon Koegel Dauterman & Stolen 2012 ( : : - : - ) -5( : :פ : : - - ) ( ) :פ - ( -

26 עמדות ותפיסות של קלינאיות תקשורת העובדות במסגרות החינוך המיוחד בנוגע למעורבות הורים בטיפול עבודת גמר במסגרת התכנית הבינתחומית ללימודי תואר שני בהתפתחות הילד מגישה: שירן אלבז מנחה: ד"ר שירלי שויער מבוא תוצאות במאה השנים האחרונות המטפלים במקצועות הבריאות עברו שינוי תפיסתי עקרוני מגישה מסורתית-שיקומית לגישה ממוקדת לקוח וממוקדת משפחה שהתפתחה לכדי גישה אקולוגית ניתן להבחין בשינוי הדרמטי שעבר תפקיד המטפל במקצועות הבריאות בין המודלים לפי המודל הרפואי הישן קבלת ההחלטות התקבלת על פי סוג הלקות ועל כן קלינאי התקשורת (ק"ת) הוא מנהל הטיפול בעל המילה האחרונה ולא סביבת הילד במודל החדש שמשלב בין גישה ממוקדת לקוח וממוקדת משפחה לגישה הסוציאלית קבלת ההחלטות מתקבלת על פי קביעת מטרות בחיים וטיפול בהתאם מודגשים ההבדלים בין המטופלים ולא הקשיים בגישה אקולוגית זו המומחים הם המשפחה הצוות החינוכי והילדים עצמםתפקיד קלינאי התקשורת הוא לסייע לדיאלוג בין כל הגורמים הרלוונטיים לקראת התפתחות פסיכו-סוציאלית מיטיבה לילד בשנים האחרונות גם מערכת החינוך המיוחד בארץ הגדירה מחדש את חזונה ואת מטרותיה על פי תפיסות אקולוגיות אשר מוצעות כבסיס תיאורטי לעבודת מטפלים ממקצועות הבריאות במערכת החינוך יחד עם זאת אין במשרד החינוך הגדרת תפקיד ברורה לקלינאיות תקשורת המטפלות בילדי החינוך המיוחד בכל הנוגע למעורבות הורים בטיפול בנוסף טרם נעשה מחקר כלשהו שבדק עמדות ותפיסות של קלינאיות תקשורת המועסקות במסגרות של משרד החינוך באשר לתפקידן במערך טיפול שכזה אשר ייחודו ומורכבותו נובעים בין היתר מהיעדר ההורים מחדר הטיפולים בהתאם לעקרונות הגישה האקולוגית והמודל של טיפול ממוקד במשפחה כל שש קלינאיות התקשורת מכירות במקום המרכזי שממלאים ההורים בחיי הילד ובהתפתחותו ומייחסות חשיבות רבה לעבודה עם הורים על אף זאת המציאות הקלינית אותה הציגו העלתה כי מרביתן מתקשות ליישם בעבודתן במסגרות משרד החינוך את המודלים הטיפוליים הממוקדים במשפחה נמצא כי קלינאיות התקשורת מערבות את ההורים בעיקר באמצעות עדכון בנוגע לנעשה בטיפולים וכמקור מידע בנוגע לילדיהםרובן המכריע אינו מערב את ההורים בתהליך קבלת ההחלטות וקביעת המטרות הטיפוליות כאשר נשאלו אודות מידת שביעות רצונן משילוב ההורים בטיפול מחצית מהקלינאיות דיווחו על מידת שביעות נמוכה ומרביתן העידו על כך שהיו רוצות שיתוף ומעורבות הורים גבוהים יותר על פי תפיסתןעיקר הגורמים המעכבים את מעורבים ההורים בטיפול נובע ממקורות מערכתיים וטכניים הקשורים למסגרות משרד החינוך (כגון שעות העבודה היעדר קיום ותקצוב של שעות ייעודיות לעבודה מול הורים וכן היעדרם של קווים מנחים לעבודה מול הורים) גורמים מעכבים ומקדמים נוספים אשר עלו היו מידת המוטיבציה הפניות שיתוף הפעולה והרצון של ההורה להיות מעורב בנעשה בטיפול בילדו וזאת לצד גורמים הקשורים לקלינאיות עצמן ולצוות הטיפולי הקלינאיות העידו כי מקורות הידע והכלים העיקריים שלהן הינם הניסיון אשר נצבר במהלך שנות עבודתןההדרכה אשר זכו לה במסגרות עבודתן וכן הלימודים לתארים מתקדמים לימודי וכי התואר הראשון אינם מספקים הידע את להן הכלים מטרת המחקר והמיומנויות הנדרשות לעבודה עם הורים חקירת העמדות והתפיסות של קלינאיות תקשורת העובדות במסגרות החינוך המיוחד בנוגע למעורבות הורים בטיפול המחקר ישאף ללמוד מעמדות ותפיסות אלו מהו המודל לשילוב הורים בטיפול שלפיו קלינאי תקשורת פועלים במסגרות החינוך המיוחד שיטה המשתתפות: רואיינו שש קלינאיות תקשורת בעלות מאפייני רקע הטרוגניים מבחינת גיל וותק השכלה ומוסד לימודים העובדות במסגרות שונות של משרד החינוך בטיפול בילדי החינוך המיוחד כלי המחקר: לצורך מחקר זה נבנה ראיון חצי-מובנה להערכת עמדות ותפיסות של קלינאיות תקשורת על ידי החוקרת בהנחיית המנחה השאלות במחקר זה נוסחו כשאלות פתוחות המתאימות למבנה של ראיון ואשר מאפשרות העלאה של עמדות ותפיסות בצורה חופשית זאת מתוך מטרה להיחשף בצורה אותנטית ככל האפשר למציאות הטיפולית של המרואיינות בכל הנוגע למעורבות הורים בטיפול הראיון נבנה רעיונית כך שבתחילה נאספו משתני הרקע האישיים והמקצועיים של המשתתפות ולאחר מכן המשתתפות נתבקשו לשתף את עמדותיהן בנושא מעורבות הורים בטיפול לשתף בהתנסויות מהמציאות הקלינית שלהן לתאר את דעתן ותחושותיהן לגבי אותה מציאות ואת הידע שלהן בנושא ובנוגע לעמדות המערכתיות של משרד החינוך הליך המחקר: הראיונות נערכו באופן פרטני על ידי החוקרת בצורה טלפונית ארכו כמחצית השעה הוקלטו באפליקציית הקלטה במכשיר הטלפון הנייד בהסכמת המרואיינות ותמללו על ידי החוקרת ניתוח הנתונים: העמדות והתפיסות עלו מתוך תשובות המשתתפות ומופו באמצעות ניתוח הנתונים הנתונים נותחו באמצעות ניתוח נושאי Analysis) (Thematic המתייחס למילים ולתיאורי המשתתפות כמשקפי עמדתם וחוויתם הפנימית-הרגשות המחשבות האמונות והידע שלהם במסגרת הניתוח הנושאי נעשה מיון לתמות ואז חלוקה לקטגוריות כחלק מתהליך פירוש הנתונים דיון מסקנות והמלצות להמשך מתוצאות המחקר ניכר צורך בולט להמשיך ולבחון את נושא מעורבות הורים וכן להוסיף ולהשקיע משאבים בעיצוב מדיניות בהגדרת האקלים לשותפות ובהתוויית דרכי פעולה ברורות בכל הנוגע לעבודתן של קלינאיות התקשורת מול הורים בטיפולן בילדי החינוך המיוחד ניכר כי העמימות האופפת את התחום מקשה על הקלינאיות למצוא את דרכן אל קשר אפקטיבי ואופטימאלי עם הורי מטופליהן בנוסף יצירת מערך תמיכה רגשית וחברתית למשפחות עשויה להוביל להגברת המוטיבציה של ההורה ליטול חלק בתהליך החינוך והשיקום של הילד מסגרות התמיכה צריכות לכלול מפגשים קבועים בין אנשי המקצוע להורים ללא נוכחות הילדלשם שיתוף ההורים בקבלת החלטות הנוגעות לילדיהם עוד ניכר צורך בולט בשינוי ההכשרה הבסיסית של קלינאיות התקשורת במסגרות האקדמיות כך שתכלול יותר קורסים בנושא עבודה עם הורים נראה כי בכדי להבטיח טיפול נאות בילדים בעלי צרכים מיוחדים ובני משפחותיהםכמתחייב בחוק וכמומלץ בספרות יש צורך בבניית תוכניות הכשרה מתמשכות המאפשרות שינוי הדרגתי של עמדות כלפי טיפול ממוקד במשפחהתוך מתן הדרכה לגישור על הפערים העולים מהעמדות הנוכחיות של אנשי הצוות לבין העקרונות המנחים את מודל הטיפול הממוקד במשפחה תכניות הכשרה עשויות להשפיע על עמדות ועל נכונות אנשי המקצוע לשתף פעולה עם הורים וכן לספק מיומנויות הנדרשות לשם בניית דפוסי תקשורת יעילים עם ההורים לאור העובדה כי הטמעת רפורמת "אופק חדש" בכלל וההתוויות אשר נגזרו ממנה בנוגע למעורבות עם הורים בפרט נמצאת עדיין בחיתוליה יש צורך בעריכת מחקר המשך שיבחן האם חלה הטמעה של הרפורמה ושל עקרונותיה והאם חל שינוי במציאות הטיפולית המלצה נוספת הינה לבחון את עמדות תפיסות ההורים אשר ילדיהם מתחנכים במסגרות החינוך המיוחד בנוגע לשילובם בטיפול בילדיהם וכן את מידת שביעות רצונם מעירובם בתהליך הטיפול של ילדיהם זאת במטרה לפתח ולשכלל שיטות ודרכים יעילות ומותאמות-הורהלעירוב ההורים בטיפול